אודות הבלוג

נעמוש היה מוצב סורי קטן מעל כפר סאלד. עכשיו הוא גם שמו של בלוג שחוזר לאירועי כיבוש הרמה הסורית 1967.

מיום הקמת מדינת ישראל היה הגבול הסורי מוקד סכסוך מרתק ומתיש. הסורים ישבו על הרכס הצופה אל ישובי החולה והכינרת בשרשרת של עשרות מוצבי חזית ועורף מבוצרים היטב, עם יתרון טופוגרפי בולט. כשהתחשק להם הם ירו על ישובים וחקלאים, וכך גם צה"ל, שיזם פרובוקציות על שטחים מפורזים שנקבעו בהסכם שביתת הנשק 1949 במטרה לאותת שישראל לא תוותר על סניטמטר. התוצאה: גבול שכמעט תמיד היה על להבה קטנה-בינונית.

במוקד הסכסוך הלאומי-צבאי עמד הקרב על שטחים מפורזים ומקורות המים – מאבק של שנים נגד הכוונה הערבית להטות את מקורות נהר הירדן במטרה לייבש את ישראל.

ובתווך ישובים ישראלים שהוקמו בשנות ה-30 וה-40 ומצאו את עצמם בני ערובה מרצון: תל קציר, האון, מעגן, עין גב, אלמגור, גדות, משמר הירדן, איילת השחר, גונן, כפר סאלד, להבות הבשן, שמיר, יסוד המעלה, חולתה, שאר ישוב, דן, דפנה, שדה נחמיה, עמיר, הגושרים, בית הלל ועוד. לכל אורך הגבול ניטשה במשך 19 שנה מלחמת התשה מייגעת עד שהגיעה מלחמת ששת הימים.

בעוד אלופי פיקוד הדרום והמרכז קוצרים ניצחונות מפוארים בחזית המצרית והירדנית, חשש אלוף הצפון דדו אלעזר מהחמצת הזדמנות היסטורית לחסל את "ההר שהפך למפלצת", לאחר ששר הביטחון משה דיין לא שש לפתוח חזית שלישית. רק ארבעה ימים לאחר תחילת המלחמה, ב-9 ביוני 1967, כשהפסקת האש בין ישראל למדינות ערב עמדה להיות מוכרזת, צילצל ב-7 בבוקר דיין לדדו ישירות ונתן לו את האישור המיוחל.

כעבור שעה קלה החלו כוחות צה"ל לנוע מזרחה ממקומות הכינוס. לפני הצהריים החלה ההבקעה – מתל פאחר בצפון, דרך זעורה, קלע, ראוויה, דרדרה, תל הילאל והמורתפע ועד למחרת בכפר חרב ותאופיק שמעל הכנרת. ביום שבת בשעות הצהריים הגיעו כוחות צה"ל לקונייטרה תוך ניצול הצלחה והעובדה שהסורים פתחו במנוסה.

על מה שקרה באותו יום ולאחריו, וגם הרבה לפניו – תוכלו לקרוא בפוסטים שיעלו כאן מעת לעת. ראיונות עם מפקדים ולוחמים, דו"חות אותנטיים מארכיון צה"ל, מפות, צילומים וסיורים רבים בשטח. בלוג זה אף היה שותף לארגון והפקת כנסי לוחמים בתל פאחר. בין היתר שימש הבלוג מקור לתחקירים שהבשילו בחודש אפריל 2017 לספר "תל התעלות" על קרב תל פאחר.

לרשימת כל הכתבות בבלוג – לחצו כאן.

* * *

על כותב הבלוג: שמי שלמה מן, בעל עבר קצר וזניח בגולני (טירונות מחזור אוגוסט 1978). ענייני הרמה הסורית בתקופת ששת הימים ריתקו וסיקרנו אותי מהימים שהייתי ילד ושמעתי בטרנזיסטור על הפגזות גונן וגדות. מכאן יצאתי ביולי 2013 למסע ארוך ומרתק כדי לחקור ולהבין את האירועים.

אתם מוזמנים להגיב ולהוסיף. אם ברשותכם חומר היסטורי, תצלומים ומידע מהחזית הסורית של מלחמת ששת הימים, אם תרצו לכתוב טורי-אורח – אנא כיתבו למייל: maktesh@gmail.com

במסגרת הבלוג פועל גם דף הפייסבוק "תל פאחר אז והיום".

4 מחשבות על “אודות הבלוג

  1. בקשה מעורכי הבלוג: האם ניתן להציג שרטוט או תצ"א בהם יצוינו מקום ושער נפילתו של כל אחד מ-33 חללי הקרב בתל פאחר, מנקודת היציאה בגבעת האם ועד אחרון החללים באזור השער המזרחי של התל? לדעתי זה יסייע להבנת תמונת הקרב ולוחות הזמנים.

  2. בשנים האחרונות, מתקיים טכס מרשים בשיתוף חיילי גולני בתל פאחר ביום הזכרון.
    הטכס מנוהל על ידי אולפנה מקרית שמונה ובכל שנה צצים שם פנים חדשות שיש להם קשר דם לתל הזה שגבה את חיי חבריהם
    לפני כשנתיים התבקשתי לאתר חברים של מיכאל סייג שלחמו איתו וראו כיצד והיכן נפגע מכדור של צלף בראשו.
    מיכאל נפטר כשנה ושבעה חודשים לאחר הפציעה והמשפחה נאבקת להכיר בו כחלל צה"ל
    באתר יזכור, מצויין רק שהיה בכלל החיל תקשוב(מילה שהומצאה רק בשנים האחרונות) ותו לא
    ה"נספחים" שהיו רשומים בתל פאחר, זוכים לאחרונה לצדק הסטורי בגילוי שנהרגו בכלל לאחר המלחמה בבית המכס העליון ובעזרת ה' תיבנה להם אנדרטה מכובדת שם.
    כגולנצ'יק שחונך על הערך החשוב ביותר "אחי" וכתושב רמת הגולן אני שמח על הבלוג ויודע שילדי ישראל בין הטאבלט והפייסבוק גם שואבים ערכים מכם הלוחמים של 67.
    מוזמנים תמיד לגולן לתפוחים ולדובדבנים המתוקים
    אמיר

  3. מתמונות אלבומי מלחמת ששת הימים לדעתי רואים שבכיבוש תל פאחר השתתפו טנקים צרפתיים מסוג אם_אקס

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s