אודות הבלוג

נעמוש היה מוצב סורי קטן מעל כפר סאלד, ומ-2013  הוא גם שמו של בלוג שחוזר לאירועי כיבוש הרמה הסורית 1967.

מיום הקמת מדינת ישראל היה הגבול הסורי מוקד לסכסוך מרתק ומתיש. הסורים ישבו על הרכס הצופה אל ישובי החולה והכינרת, כאשר מתחילת שנות ה-50 הם ביצרו שורה ארוכה של מוצבי חזית ועורף עם יתרון טופוגרפי בולט, שהיו מעורבים באלפי תקריות גבול. כשהתחשק לסורים הם היו מוצאים איזו סיבה לפתוח בירי על ישובים וחקלאים. אבל לא רק בגללם היה הגבול הזה מתוח: צה"ל יזם מעת לעת פרובוקציות במטרה להפגין בעלות על שטחים הסמוכים לגבול שלגביהם לא היתה הסכמה בשיחות שביתת הנשק 1949. שטחים אלה נקראו מפורזים. התוצאה: גבול שכמעט תמיד היה על להבה קטנה-בינונית, ובמספר פעמים אף למעלה מכך. במוקד הסכסוך הלאומי-צבאי עמד גם הקרב על מקורות המים – מאבק של שנים נגד הכוונה הערבית להטות את מקורות נהר הירדן במטרה לייבש את הכינרת ואת ישראל.

ובתווך, ישובים ישראלים שהוקמו בשנות ה-30 וה-40 ומצאו את עצמם בני ערובה מרצון: תל קציר, האון, מעגן, עין גב, אלמגור, גדות, משמר הירדן, מחניים, איילת השחר, גונן, כפר סאלד, להבות הבשן, שמיר, יסוד המעלה, חולתה, שאר ישוב, דן, דפנה, שדה נחמיה, עמיר, כפר בלום, נאות מרדכי, הגושרים, בית הלל ועוד. 19 שנים של מלחמת התשה מייגעת.

עד שהגיעה מלחמת ששת הימים.

בעוד שאלופי פיקוד הדרום והמרכז קצרו ניצחונות מפוארים בחזית המצרית והירדנית, התעכבה הפקודה לתקיפת הסורים. אלוף פיקוד הצפון דדו אלעזר חשש מהחמצת הזדמנות היסטורית לחסל את "ההר שהפך למפלצת". רק ביום הרביעי למלחמה, יום שישי ה-9 ביוני 1967, כשהפסקת האש בין ישראל למדינות ערב עמדה בפתח, נתן שר הביטחון משה דיין את האישור המיוחל.

בשעות לפני הצהריים החלה ההבקעה – מתל פאחר ותל עזזיאת בצפון, דרך זעורה, קלע, ראוויה, דרדרה ותל הילאל, ולמחרת בג'לבינה, בניאס, בית המכס העליון, כפר חרב, תאופיק סקופיה ובוטמיה. בשבת אחר-הצהריים הגיעו כוחות צה"ל לקונייטרה ללא קרב לאחר שהצבא הסורי נס על נפשו תוך שהוא מוותר על רמת הגולן וחותר להיערך בקו הגנה במבואות דמשק.

על מה שקרה בחזית הסורית בששת הימים ולאחריה, וגם הרבה לפני כן – תוכלו לקרוא כאן: ראיונות עם מפקדים ולוחמים, דו"חות, עדויות ותחקירים מארכיון צה"ל, מפות, צילומים וסיורים רבים בשטח, תיעוד מפגשי לוחמים, מצוקת ישובי הגבול הישראלים והרס הכפרים הסורים וסילוק תושביהם.

בלוג זה היה שותף לארגון והפקת כנסי לוחמים בתל פאחר. התחקירים הרבים שהתפרסמו כאן על אודות קרב מפורסם זה הבשילו בחודש אפריל 2017 לספר "תל התעלות".

לרשימת כל הכתבות בבלוג – לחצו כאן.

* * *

על כותב הבלוג: שלמה מן, לשעבר עיתונאי ואיש תקשורת, בעל עבר קצר וזניח בגולני (טירונות מחזור אוגוסט 1978). ענייני הרמה הסורית בתקופת ששת הימים ריתקו וסיקרנו אותי מהימים שהייתי ילד ושמעתי בטרנזיסטור על הפגזות גונן וגדות. מכאן יצאתי ביולי 2013 למסע ארוך ומרתק כדי לחקור ולהבין את האירועים.

אתם מוזמנים להגיב ולהוסיף. אם ברשותכם חומר היסטורי, תצלומים ומידע מהחזית הסורית של מלחמת ששת הימים, או אם תרצו לכתוב טורי-אורח – אנא כיתבו למייל: maktesh@gmail.com

במסגרת הבלוג פועל גם דף הפייסבוק "תל פאחר אז והיום".

7 מחשבות על “אודות הבלוג

  1. בקשה מעורכי הבלוג: האם ניתן להציג שרטוט או תצ"א בהם יצוינו מקום ושער נפילתו של כל אחד מ-33 חללי הקרב בתל פאחר, מנקודת היציאה בגבעת האם ועד אחרון החללים באזור השער המזרחי של התל? לדעתי זה יסייע להבנת תמונת הקרב ולוחות הזמנים.

  2. בשנים האחרונות, מתקיים טכס מרשים בשיתוף חיילי גולני בתל פאחר ביום הזכרון.
    הטכס מנוהל על ידי אולפנה מקרית שמונה ובכל שנה צצים שם פנים חדשות שיש להם קשר דם לתל הזה שגבה את חיי חבריהם
    לפני כשנתיים התבקשתי לאתר חברים של מיכאל סייג שלחמו איתו וראו כיצד והיכן נפגע מכדור של צלף בראשו.
    מיכאל נפטר כשנה ושבעה חודשים לאחר הפציעה והמשפחה נאבקת להכיר בו כחלל צה"ל
    באתר יזכור, מצויין רק שהיה בכלל החיל תקשוב(מילה שהומצאה רק בשנים האחרונות) ותו לא
    ה"נספחים" שהיו רשומים בתל פאחר, זוכים לאחרונה לצדק הסטורי בגילוי שנהרגו בכלל לאחר המלחמה בבית המכס העליון ובעזרת ה' תיבנה להם אנדרטה מכובדת שם.
    כגולנצ'יק שחונך על הערך החשוב ביותר "אחי" וכתושב רמת הגולן אני שמח על הבלוג ויודע שילדי ישראל בין הטאבלט והפייסבוק גם שואבים ערכים מכם הלוחמים של 67.
    מוזמנים תמיד לגולן לתפוחים ולדובדבנים המתוקים
    אמיר

  3. מתמונות אלבומי מלחמת ששת הימים לדעתי רואים שבכיבוש תל פאחר השתתפו טנקים צרפתיים מסוג אם_אקס

  4. הייתי חייל בגדוד המרגמות 334 ש 10 מחייליו מונצחים באנדרטת גולני בתל פאחר. לצערי זוכר היטב את מחציתם בלבד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s