תצ"א חדש של תל פאחר

צולם כשנה או יותר לפני המלחמה * הוספנו רשת כדי שניתן יהיה להתמקד ולהתמצא יותר בקלות באירועים שליוו את כיבושו

תצא עם רשת

תצ"א עם רשת. להגדלה – לחצו על הצילום. לנוחיותכם התצ"א מופיע גם בלינק הזה – לחצו כאן

מאת דני ביזר

בתצ"א הרואה אור לראשונה כאן נראה מוצב תל פאחר. החלק הצפוני מערבי נמצא בתחתית התמונה מצד ימין. הסככות שבמוצב הדרומי נראות בצד שמאל ובמרכז.

אל התצ"א הגענו אחרי שהאדם שהחזיק בו מאז 67 אמר לנו שהעביר אותו לאות הוקרה לאדם אחר, שהקריב למען המדינה והיא לעומת זאת לא ידעה להוקיר לו תודה. אותו אדם כבר בא בימים, החליט שמוטב שהתצ"א יעבור לרשות הציבור לפני שייעלם. איתרנו את הצילום רגע לפני שהועבר למוזיאון גולני והרי הוא לפניכם.

על פי גודל העצים ומצב הביצורים אפשר לשער שצולם ב-1965 או 1966. הוספתי לצילום רשת כדי שאפשר יהיה לציין מיקומים מדויקים תוך כדי חילופי ההודעות. אורך צלע ריבוע: 12 מ'.

המשאית במוצב. לחצו להגדלה

המשאית במוצב. לחצו להגדלה

כיוון צפון הוא בתחתית הצילום, כדי שניתן יהיה להבחין בעצמים בולטים או שקועים בצורה "נכונה". 

להלן רשימת נקודות ענין בצילום. קוראים הרוצים להוסיף או לתקן אנא כיתבו תגובה ונעדכן את הנקודות הללו.

  1. בריבוע ו'-4 ניתן להבחין במשאית. משאית זו שימשה את המוצב לצורכי בנייה ואספקה.
  2. בין ג'-12 ל-ב'-7 משתרעת  התעלה המערבית ביותר של התל הצפוני.
  3. ג'-10 – המקום בו נמצאה גופתו של המג"ד מוסא קליין ז"ל.
  4.  ה' 10 – פתח התעלה אליה נכנס הכוח של דני ביזר ובה נהרגו יוסי קילמן ויואל זבדי ז"ל.
  5. ז'-11 המקום בו הבחנו בשני חיילים סורים שברחו אח"כ לפתח התעלה הנ"ל.
  6. י'-14 תותח נ"ט 57 מ"מ מכוון לדרום מערב.
  7. ג'-8 התעלה בה מצא יאיר ישי את אלכס קרינסקי הרוג.
  8. ב'-6 מכאן יצאו הסורים שנלקחו בשבי ע"י הסיירת בתום הקרב.
  9. ד'-9 פתח התעלה ממנה נזרק הרימון אל דני ביזר וממנה נורו יואל זבדי ויוסי קילמן ז"ל. בהמשך מערבה התעלה מחופה.
  10. ו'-10 בתחתית הריבוע מימין פתח תעלה מקבילה לזו שב-4.
  11. ד'-17 עד ח'-7 גדר הדרומית של המוצב הצפוני.
  12. ו'-13 עמדת נ"ט בוואדיון שבין שני המוצבים לתוכה קפצנו כשנפתחה אש מהכיפה הצפונית
  13. ט'-10 גינת ירק.
  14. ז'-4 עד י'-10 תעלה בין שני המוצבים.
  15. ו'-10 עד ח'-11 שביל בין המוצבים עליו הלכו שני הסורים שפגשנו
  16. ז'-3 בניין קטן.
  17. ט'-13 מצדית.
  18. י"א-16 עד י"ח-15 תעלה במוצב הדרומי (טוהרה ע"י שמיל?).
  19. י"ז-8 , י"ט-11 סככות.
  20. ט"ז-9 הגדר אליה הגיע שמוליק מוראד ואנשיו. זוהי הסככה כפי שצילמתי ב-1967.  רזונבלום נהרג הצילום ממזרח למערב. הקסדה והעוזי (בתחתית הצילום) הונחו במיוחד כדי לסמן את מקום נפילתו של דב רוזנבלום ז"ל. הפחים בגג הסככה מנוקבים מכדורים.
מודעות פרסומת

39 מחשבות על “תצ"א חדש של תל פאחר

  1. אתר מעניין. כל שבוע כתבות מענינות והפתעות. אפשר ללמוד מהתצ'א רבות על תל פאחר ולהפיק מסקנות בקורסי מפקדים בשיעורי מורשת..
    תודה לעוסקים במלאכה.

  2. דני ושלמה, תודה רבה, כולל על הטרחה בסימון וכו'.

    "איתרנו את הצילום רגע לפני שהועבר למוזיאון גולני" – הייתי רוצה לקוות שגם אם הייתם מאחרים ברגע או שניים, הייתם יכולים להשיגו ממוזיאון גולני, ולא ששם היה הצילום נקבר מבלי יכולת לראותו ולפרסמו. כי אם כך, אולי באמת צריך לחפש גם שם?

    וכעת לעצם העניין.

    דני, כתבת כי התצ"א "צולם כשנה או יותר לפני המלחמה", וכי "על פי גודל העצים ומצב הביצורים אפשר לשער שצולם ב-1965 או 1966". אם הבנתי נכון, הרי שזה שהתצ"א צולם לפני המלחמה זהו דבר הברור לכם (אלא שע"פ העצים וכו' נראה לאחרו ככל האפשר, ולא להקדים), אולי שכך שמעתם מאותו "אדם שהחזיק בו מאז 67". ועל זה אפשר להמליץ: "אם קבלה – נקבל".

    אך לולי זאת, חושבני שאילו הייתי נשאל קודם להביע את עניות דעתי לגבי התאריך הצילום הזה, הייתי אומר שהוא צולם אחרי המלחמה.

    למה? בנקודות שציינת, כתבת במס' 19: "י"ז-8 , י"ט-11 סככות."

    – לגבי הסככה שב-י"ט11, אינני רואה אותה כ"כ, כי אם את מקומה, שהיה שם משהו. אולי משטח בטון [והשווה לתצ"א שאצל מגד. גם שם הסככה השנייה, הצפונית, יותר בולטת כמבנה, ונראה צל בצידה]. אך מה עם הסככה הצפונית שב-י"ז8: הפגיעות הנראות בגג הסככה הזו הזכירו לי פגיעות דומות שראיתי בתצ"אות ממקומות אחרים, כאלו שברור שצולמו לאחר המלחמה. אך כאן אפשר לומר שאלו פגיעות מהפגזות הצד הישראלי במהלך עימותי האש בשנים שקודם ששת הימים. אולי.

    ולכאורה, שקוראים על מקור התצ"א אצל "אדם שהחזיק בו מאז 67", אי-אפשר שלא להזכר בפוסט שבו "ראיון עם יהודה שפר, סייר האוויר של פיקוד צפון בשנות השישים והאחראי על התצ"א והפוטוסטטים של החזית הסורית"
    https://naamoush.wordpress.com/2013/09/22/%D7%9E%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A0%D7%A7%D7%99/
    מה היה לנו באותו פוסט? הנה קטעים שאספתי [המעוניין יטרח וימצאם את ההקשרים בתוך הראיון עצמו]:

    בסיום המלחמה היתה בהלה גדולה אחרי שראו מה התוצאה וכמה קורבנות היו שם. אני זוכר את ההיסטריה של יונה אפרת. הוא הגיע לפיקוד ובא בטענות קשות. הוא ביקש שנראה לו את הפוטוסטט והוא יראה לנו מה לא נכון ומה לא מדויק.
    הוא הגיע לג'מקה (הקמ"ן הפיקודי) והם באו אליי. עד היום אני זוכר שאמרתי אחר-כך לג'מקה – תקשיב טוב, אני את האורגינל של הפוטוסטט הזה לוקח אליי הביתה. אף אחד לא יעז לגעת בו ולשנות אותו.
    אני באופן אישי, יומיים שלושה אחרי זה, עליתי למעלה עם הפוטוסטט כדי לראות מה קורה.
    אפרת ישב עם הקמ"ן ותיחקר אותו, לא אותי. אני ישבתי לידם כי אני הייתי המפענח, אני הייתי חתום על הפוטוסטט הזה, על העדכון האחרון של תל פאחר.
    כשהמטוס מגיע לאיזור המוצבים הסייר פותח את הדלת שבדופן המטוס, בגובה 6,000 רגל, שהם כשני ק"מ, מוציא את פלג גופו העליון, אוחז חזק במצלמה הכבדה, משתדל להתגבר על הרוח העזה, כולל ממדחף המטוס, ומצלם.
    כמובן שלא טסים מעל המוצבים, היתה הקפדה על זה.
    איפה אתם טסים? "אנחנו אמורים היינו לטוס שלושה ק"מ מערבית מקו המוצבים, מרחק שלא תמיד נשמר.
    מגובה 6,000 רגל, או לפעמים 30 אלף במקרה של צילום כבד, אתה יכול להבחין בשינוי שבין עמדת מקלע לעמדת רובאי? לא.
    תאר שוב את הוויכוח שלכם עם מח"ט גולני. "אנחנו ישבנו בחדרים שלנו, ומגיע הקמ"ן הפיקודי ואחריו יונה אפרת, והקמ"ן מבקש ממני להוציא את הפוטוסטט של תל פאחר.
    סביר להניח שפרטים שפוענחו על תל פאחר נראו בהזדמנויות שונות מתצ"א איכותי בזכות גיחה נמוכה שאיפשרה קנה מידה טוב.
    חששתי רק מהדבר הכי נורא שיכול לקרות – שהפוטוסטט הזה ייעלם, ואז אין עדויות ואז אי אפשר לקיים ועדת חקירה כי אין אורגינל".
    לגולני היה אינטרס להעלים אותו? "אני לא אומר. כבר ראיתי את כל התרחישים בעיני רוחי – איך מתפתחת ועדת חקירה, איך הגיעו לפאשלה של תל פאחר. אני פחדתי ממצב שבו חס וחלילה ייעלמו ראיות".
    ולקחת את הפוטוסטט אליך. "מאחר והיה מפגש כל כך טעון, ואני חשתי את האי נוחות שיש לג'מקה מהטענות של יונה אפרת, אמרתי שאני לא חושש ומוכן לעמוד בפני מי שרוצה, אבל אעמוד עם המקור, לא עם מה שיתגלגל אחר-כך לידיים של איזשהו לוחם. הדינמיקה היא שאתה מגיע לנוהל הקרב ומתחיל לחלק מפות ופוטוסטטים לפי הסד"כ שיש לך. פתאום יש שינוי, עושים הצרחה, יחידה שהיתה מיועדת לפה הולכת לשם. אבל אתה חילקת כבר את המפות. ואין זמן להתחיל להחתים את היחידה החדשה על המפות האלה ושאלה יחתימו את אלה. פתאום יש לחץ וצורך במפות חדשות, כי אלה מחזיקים את המפות הלא נכונות, ואין זמן לרכז את כולם ולעשות חבילות חדשות. אני מכיר את הדינמיקה של המצבים האלה, ופתאום אתה אומר – אוקיי, אז תנו להם את המפות שהיו במחסן הזה, אבל הן כבר מפות ישנות, אבל אין זמן לסדר, כאן נזרע פוטנציאל לאסון שאתה לא אשם בו. אתה מנפק חומר לא שהוא שגוי, אלא לא לגמרי עדכני. אני לא אומר שדבר כזה קרה בפועל בתל פאחר, אל תשכח שלמלחמה קדמה תקופת כוננות ארוכה בה נעשו הכנות מעמיקות מאוד מאוד והקפדה על עדכון הכוחות עד כמה שניתן. תיארתי לך מצב אפשרי העשוי להיווצר כתוצאה משינויים בסד"כ המתרחשים מהרגע להרגע ומה עשויות להיות התוצאות לכך.
    אני ושאר המפענחים ידענו שקרה דבר לא טוב בתל פאחר, ומיד כל אחד בדק גם בניירת שלו, גם בתצ"א, גם בתיקיות, גם בפוטוסטט. ואני מעבר להכל נסעתי לשם לראות. קודם כל היה כבר קשה לראות, משום שחלק מהדברים היו הרוסים מהפצצות, זה לא אותו סדר שהיית רגיל לראות.
    על כל פנים, תל פאחר כבר לא העסיק אותי משום שאני גמרתי את התקרית ביניהם. הייתי נוכח בהטחת הדברים, בטיעונים שהעלה יונה, בעמדה שלי כלפי ג'מקה – 'אל תשנה שום דבר, אנחנו בסדר', וליתר ביטחון לקחתי איתי הביתה את הפוטוסטט, שלימים הוחזר".
    עד כדי כך? "תשמע, ברגע שיש הטחת האשמה כל כך כבדה כלפי קצין מטה פיקודי, אתה לא יודע מה זה משפיע עליו ומה זה עושה לו. אמרתי שיש פה עדות והיא צריכה להישמר כמו שהיא. ואם אנחנו נצטרך לעמוד בפני ועדת חקירה, בפני בית דין צבאי, אנחנו נעמוד עם המקור של המידע. והמקור הוא זה, והזה הזה הוא איתי ליתר ביטחון".
    ואתה בבית לא יכולת לשנות את המקור? "ברור לך שלא. יש את המקור, עשית ממנו עותקים, אתה לוקח את העותקים ורואה אם יש שינוי או אין שינוי. יכול להיות שינוי, אבל מישהו צריך להיות חתום על השינוי ועל התאריך שהוא בוצע ועל סמך מה בוצע.

    עד כאן ציטוט קטעים מאותו ראיון.

    ובכן, מוזכר כאן תצ"א אחד, "פוטוסטט", בלשון יחיד. האם מותר לי להרשות לעצמי לפקפק בדיוקם של שתי מילים מתוך הראיון: "שלימים הוחזר"? נניח שלא. אז מהיכן יש לאותו "אדם שהחזיק בו מאז 67" תצ"א? האם תצ"אות מסוג זה הסתובבו אצל החבר'ה מגולני? תשאל את ורדי, תשאל את מוראד, תשאל את עצמך: ראיתם תצ"א כזו לפני המלחמה או אחריה?

    מצד שני, האם התצ"א שלפנינו מקורו אצל זה שהיה "חתום על הפוטוסטט הזה, על העדכון האחרון של תל פאחר", והוא "העדכון האחרון", האם העדכון האחרון "צולם כשנה או יותר לפני המלחמה"?

    עוד כתבת כאן: "כיוון צפון הוא בתחתית הצילום, כדי שניתן יהיה להבחין בעצמים בולטים או שקועים בצורה "נכונה"." – משמעות הדברים, ותקן אותי אם אני טועה, שניכר שמהכיוון הזה צולם התצ"א האנכי הזה. וליתר דיוק, מהצד הצפון-מזרחי. עכשיו, רק כדי שאבין נכון: האם מהצד הזה, של תל-פאחר, קרוב מאד אליו (כמעט מאליו) ועמוק בתוך הצד הסורי, צולמו התצ"אות? ומאיזה מרחק צולם התצ"א הזה? ("6,000 רגל, או לפעמים 30 אלף").

    אגב, מעניין שבמודיעין הוצגה התצ"א הזו כשהצד המערבי למעלה (כך לפי הרישום בכחול, י"ד11-13)

    ועוד משהו: אם זה תצ"א של המודיעין מלפני המלחמה, ואנו רואים (בצילום שלכם, במצלמה) שהצד העליון של התמונה מסתיים בשורה 17 (לגבי הצד התחתון איני יודע, ואולי הוא חתוך בדיוק בסיום), נמצא שבכלל חסר כאן כל הצד הקדמי (מערבי) של התל הדרומי. זה דבר נורמלי? זה תצ"א שהמודיעין מגיש?

    בכותבך על המשאית הנראית בתצ"א: "משאית זו שימשה את המוצב לצורכי בנייה ואספקה", כך, ללא תוספת "כנראה/יתכן/אולי" – אולי זה משום שברי לך (אינני יודע איך) שזו משאית סורית, ואתה גם יודע מה בדיוק שימשה. אך לולי הנ"ל לא היה מופרך אצלי לומר שזו משאית צה"לית שהגיע למקום אחרי המלחמה, מבלי צורך להיכנס להשערות מה בדיוק הביאה או לקחה.

    כל זה כתבתי מהרהורי לבי בשעה שראיתי את התצ"א הזה, וייתכן כמובן שישנם עוד דברים שאיני יודע, ושלאורם יש לבטל את דבריי. אני מוכן גם לכך ואשמח לקבל מסקנות מדוייקות יותר.

    מתאים לפתגם הידוע אודות "יגעת ומצאת", אשמח אם ימצאו גם התצ"אות הגדולים הנראים בסרט ובתמונות של מפקדת גולני [אגב, שלמה, האם קיבלת אישור מבנו של המג"ד לכך שאביו זוהה, בצילומו האחרון, בסרט שיצא אחרי המלחמה? האם לכך כיוונה התגובה https://naamoush.wordpress.com/2013/10/02/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%90-%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9F/comment-page-1/#comment-217 ? ], כולל מהאזור בו היה הכח אמור לעלות מתוואי ההטיה אל ציר הנפט (אם לא בארכיון מודיעין צפון, אולי אכן במוזיאון גולני?).

    באשר לפרטים בנקודות שרשמת, יש לי אי-אלו הערות, אך נכון לכעת אמנע מרישומן,

    – אחת הסיבות לכך נעוצה בקושי לעיין בתצ"א כפי שהוא כעת. הייתי שמח אם אפשר היה להעלותו שוב (אולי בפוסט נפרד, כדי שלא לבטל את עבודתך עד כה) כאשר צדו הצפוני למעלה, וכך יהיה קל יותר להתכתב אודות הכיוונים. אעז ואבקש לרשתו שוב, בצורה בולטת (את הקוים הצהובים הבהירים אפשר להחליף בצבע אדום זוהר. אולי כדאי גם להקטין מעט את המשבצות, כדי לאפשר ציונים יותר מדוייקים), כאשר המס' והאותיות מוצבים *באמצע* הטור (הצבתם כעת, "על הקו", מבלבלת), ואז להעלות את הצילום (אם לא בתמונה בבלוג, אז לפחות בקישור, שכל אחד יוכל להורידו למחשבו) בצורה ה"כבדה" שלו, כפי שצולם על ידכם, כך שבהגדלתו אפשר יהיה להבחין יותר בפרטים הקטנים, עד כמה שאפשר. אם אזכה ובקשתי זו תבוצע, אזי אוסיף ואבקש: לצד התצ"א הזה אם אפשר לתת גם את התצ"א מהחוברת של מגד, ג"כ כשצדו הצפוני למעלה (כעת הוא כשצדנו המזרחי למעלה), ולרשתו באותו אופן, ובהשוואה לרישות התצ"א שכאן, כלומר, שהמשבצות והסימונים שבשני התצ"אות יהיו תואמים (לפחות בצילום החופף, ואם תרצה לרשת ולסמן את כל התצ"א ההוא, הגדול יותר, תבוא עליך ברכה) –

    ובכל זאת, ארשום אערה אחת:

    סיפרת שראית (כשהגעתם ממערב אל תוך הערוץ שבין שני התלים) את שני החיילים הסורים, ו"כשהבחינו בנו נמלטו לפתח תעלה בצד הצפוני", ואח"כ (אחרי הירי עליכם, וירי הבזוקה שלכם) "רצנו לכיוון התעלה שלתוכה נכנסו הסורים". כעת אתה מסמן, בנקודה 4, את פתח התעלה שלתוכה נכנסתם, במשבצת ו'10 [ובתוך המשבצת זה בפינה הימנית למטה]. אח"כ, בנקודה 15, אתה מסמן את הנראה במשבצות "ו'-10 עד ח'-11 שביל בין המוצבים עליו הלכו שני הסורים שפגשנו". וזה לא כ"כ הגיוני שאותם שניים הנמלטים מפניכם יעשו דרכם משביל זה (שנראה יותר כמו תעלה חפורה, אולי לא עמוקה), שסופו במשבצת ו'9, ואז יפנו מערבה, הכיוון הקרוב אליכם, לאורך מה שאתה מציין (בנקודה 11) כגדר הדרומית של התל הצפוני, כדי להיכנס לתעלה הנ"ל. הגיוני יותר שהיו פונים מזרחה, הכיוון המרוחק מכם, שהרי הם נמלטים! ואגב, עד כה הבנתי ממך שהתעלה שנכנסתם אליה היא זו שבקו ישר עם התעלה הרוחבית, היינו זו שתחילתה במשבצת ה'10 (עד סוף ד'7 ששם היא מתפצלת), וכך משמע גם מרישומך כאן בנקודה 9.

    • (לגבי הצד התחתון איני יודע, ואולי הוא חתוך בדיוק בסיום) = כעת שמתי לב שבקישור לתצ"א שבלי הרשת נראה גם הסיום.

    • שמואל"ק> "- לגבי הסככה שב-י"ט11, אינני רואה אותה כ"כ, כי אם את מקומה, שהיה שם משהו. אולי משטח בטון [והשווה לתצ"א שאצל מגד. גם שם הסככה השנייה, הצפונית, יותר בולטת כמבנה, ונראה צל בצידה]."
      דני> בתצ"א של מגד הסככה הדרומית אינה מטילה צל באורך הצל של הסככה הצפונית, כלומר, זה רק משטח בטון שמוגבה כ-30 ס"מ.
      אכן עפ"י זכרוני היתה בפועל רק סככה אחת.
      ידוע לי שישנם קוראים שיוכלו לאשש או להפריך את הנאמר.

    • שמואל"ק> ומאיזה מרחק צולם התצ"א הזה? ("6,000 רגל, או לפעמים 30 אלף").
      דני> תצלום זה הוא הדפסה מתוך רצף צילומים אנכים שמבוצע בגיחת צילום בה מצולמים "פסים" של רצף צילומים עם חפיפה בינהם מגובה רב. בידינו רק ההדפסה הזו ולא רצף הצילומים.

      • "תצלום זה הוא הדפסה מתוך רצף צילומים אנכים שמבוצע בגיחת צילום בה מצולמים "פסים" של רצף צילומים עם חפיפה בינהם" – המממ… מה אומר? אתה הרי יודע שאיני מתיימר להיות מבין במודיעין ובתצא"ות וכיו"ב, אך לא אוכל להתעלם מהעובדה שהזדמן לי (בענין אחר) לראות תצ"אות מאותה תקופה (מאזור אחר), וגם את אופן חיבורם זה לזה כדי ליצור תצ"א גדול, ולאור מה שראיתי אני יכול לקבוע, כי לעניות דעתי (כנ"ל) התצלום הנוכחי (שמצאתם, וברוכים תהיו על המאמץ וכו') *אינו* "הדפסה מתוך רצף צילומים", אלא, הדפסה של צילום אחד, כזה המכסה שטח לא גדול, שמסתבר לומר שביחד איתו צולמו עוד תצ"אות, של שטחים קרובים ובחלקם חופפים (אלא שגורלם של תצ"אות אלו, נכון לשעת כתיבת שורות אלה, אינו ידוע).

    • שמואל"ק> חסר כאן כל הצד הקדמי (מערבי) של התל הדרומי. זה דבר נורמלי? זה תצ"א שהמודיעין מגיש?
      דני> זה מה שהיה תלוי אצלם על הקיר או הוחזק בתיק. זו רק הדפסה של צילום (הגדלה?) אחד מתוך רצף וברור שהיה להם צילומים של כל המוצב. גם מקור הצילום אצל מגד הוא פיקוד צפון כפי שאמר לי לפני שנים.

      • "שמואל"ק> חסר כאן כל הצד הקדמי (מערבי) של התל הדרומי. זה דבר נורמלי? זה תצ"א שהמודיעין מגיש? דני> זה מה שהיה תלוי אצלם על הקיר או הוחזק בתיק. זו רק הדפסה של צילום (הגדלה?) אחד מתוך רצף וברור שהיה להם צילומים של כל המוצב. גם מקור הצילום אצל מגד הוא פיקוד צפון כפי שאמר לי לפני שנים."
        למשפט "צילום אחד מתוך רצף", אני מסכים (זאת בשונה מהמשפט דלעיל: "הדפסה מתוך רצף צילומים"). נניח ש"זה מה שהיה תלוי אצלם על הקיר", האם זה הגיוני לעבוד על צילום שכזה כאשר חלק חשוב מהמוצב חסר בו? ולפחות, כשם שרשמו על התצ"א בעט שזהו "תל פאחר", היו צריכים לסמן בקצה הצילום שיש המשך למוצב (הדרומי). ומכיון ש"ברור שהיה להם צילומים של כל המוצב", לכאורה היו צריכים לתלות ולעבוד על הצילום בו נראה *כל* המוצב, הלא כן? והצילום שאצל מגד, אותו הזכרת, יוכיח, שעל צילום *שלם* עובדים!

    • שמואל"ק> בכותבך על המשאית הנראית בתצ"א: "משאית זו שימשה את המוצב לצורכי בנייה ואספקה", כך, ללא תוספת "כנראה/יתכן/אולי" – אולי זה משום שברי לך (אינני יודע איך) שזו משאית סורית, ואתה גם יודע מה בדיוק שימשה. אך לולי הנ"ל לא היה מופרך אצלי לומר שזו משאית צה"לית שהגיע למקום אחרי המלחמה, מבלי צורך להיכנס להשערות מה בדיוק הביאה או לקחה.
      דני> מקור המידע הוא אותו אדם שהחזיק את התצ"א.

          • אוקיי, אז אתה צודק שכך כתבת [אלא שכעת רק מתחדד יותר העניין של "שלימים הוחזר" וכל הסיפור הכרוך בזה. וד"ל].

            אך לעצם העניין, נניח שאנו אוחזים בתצ"א שברור שצולם לפני המלחמה ורואים במרכז המוצב משאית. ויבוא מישהו ויאמר שכנראה הובאו בה צורכי בנייה ואספקה, זה לא יהיה משהו מופרך [כמו, למשל, אם היה אומר שהמשאית הביאה איתה את להקת הנח"ל הסורי כדי לשיר לפני החיילים]. וגם אם נבין את דבריו ש"משאית זו שימשה את המוצב לצורכי בנייה ואספקה", במובן שבכל פעם שהובאו למוצב צורכי בנייה ואספקה היה זה על ידי אותה משאית, קבועה, גם זה לא מופרך (לא שלכל מוצב הייתה משאית, אלא שהייתה משאית קבועה ששירתה את המוצבים הסוריים באזור). השאלה היא האם אמירתו, כשראה את התצ"א, הייתה בנוסח קרוב ל: והמשאית הזו, זו משאית סורית, אני זוכר אותה במאה אחוז שהייתה מביאה למוצב וכו'. – אז, אם כך אמר, ואין לנו (בעדויות הלוחמים) ידיעה על משאית סורית שנשארה במקום בזמן הקרב, אזי זו הוכחה שהתצ"א צולם לפני המלחמה. אך אם לא, יש להתמודד עם הראיות שהובאו לעיל לכך שהתצ"א הזה צולם אחרי המלחמה.

            אגב, מימין למשבצת א'4 (וקצת גם בתוכה) נראה משהו שמזכיר מחפורת טנק. להזכירך שb.a דיבר על מחפורת שכזו בצדו הצפוני של התל, ראה http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=542422#post4088975

            • fכן.
              נראה לי שהמחפורת בא/4 זו אותה מחפורת שראיתי בהיותי צוער בן 19.
              דומני שהיא תואמת גם לסימון שעשיתי בתצ"א שהעליתי לאתר "פרש".

            • שמואל"ק>אגב, מימין למשבצת א'4 (וקצת גם בתוכה) נראה משהו שמזכיר מחפורת טנק.
              דני> יתכן שזו מחפורת טנק אבל לא היה שם טנק בזמן הקרב. יתכן שתול"ר נוייד לשם בזמן הקרב ומשם ירה לכיוון הטנק של ברוש.

              • אוקיי. כדאי לציין (לטובת הקוראים) שאת הדברים – שלא היה שם טנק בזמן הקרב – אתה כותב על סמך עדויות ששמעת מאחרים, שהרי מהמיקום שאליו הגעת עם חייליך לא יכלת לראות דבר זה. התוכל לפרט מי טוען כך בוודאות?

                • אין אחד שהעיד שהיה טנק במוצב. לא אנשי הסיירת, לא יאיר ישי, לא חיים יפרח שהיו בדיוק במקום הזה בשעת הקרב.
                  אין גם עדים אחרים שהיו שם אחרי הקרב כמו שמיל גולן שראה שם טנק.
                  גם שהייתי במוצב חודשים אחרי המלחמה ועדין לא פינו משם אפילו מרגמה 82 מ"מ, את התול"רים ואת תותח הנ"ט, לא היה שם טנק.

                  • כלומר, זו ידיעה שבשלילה, אך גם אין מי שיעיד מפורש ש"לא היה" (דהיינו, כלל לא שהיה, גם לא שהיה בתחילת הקרב ואח"כ עזב את המקום. בדומה לזה – אזכירך שדן שילון סיפר: "אנחנו מזהים חיילים סורים אחדים המתחילים לנוס", ואולי זכורה לך גם שאלתי
                    http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=542422#post4440047
                    האם מופרך לומר שהיו כאלה שנמלטו מהתל, ושילון הבחין בהם כשהם יורדים מצדו הצפוני, בורחים לכיוון מזרח?). אם לסמוך על הידיעה שבשלילה, אזי יש לשלול גם את האפשרות שכתבת לעיל ("יתכן שתול"ר נוייד לשם בזמן הקרב ומשם ירה לכיוון הטנק של ברוש"), שהרי גם על זה אף אחד לא מעיד.

      • אני מסכים עם שמואל"ק שיש ספק אם המשאית היא סורית.
        האם יש מי שהוא שיכול לזהות את סוג המשאית?

    • בעניין ה"אגב" שבסוף הערתי על התעלה אליה נכנסתם:
      https://naamoush.wordpress.com/2013/11/22/%D7%AA%D7%A6%D7%90-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%9C-%D7%A4%D7%90%D7%97%D7%A8/comment-page-1/#comment-274
      השוויתי את הרשום בנקודה 4 ("ו' 10 – פתח התעלה אליה נכנס הכוח של דני ביזר ובה נהרגו יוסי קילמן ויואל זבדי ז"ל.") לרשום בנקודה 10 ("ו'-10 בתחתית הריבוע מימין פתח תעלה מקבילה לזו שב-4") – וכמעט ברור לי שזו שבנקודה 4 נפלה טעות וצ"ל: ה'10. ודבר זה מעצים את השאלה לגבי כיוון ההימלטות של שני הסורים. מחכה לתשובתך.

  3. תצ"א חשובה. שופכת אור על הרבה דברים שהיו עד כה לא כל כך בהירים.
    היכן היה טנק ה AMX ?

    • מקום ה-AMX מחוץ לשטח שבתצ"א מערבית לתל הצפוני על דרך ההטיה בקטע שפונה צפונה מיד אחרי הגבעה שממערב לת צפוני.

  4. לבד מהסקרנות והערך הרגשי, התצ"א לא חשובה במיוחד ולא רלוונטי לצורך ניתוח הקרב האם קיבלו או לא קיבלו אותה טרם הלחימה. הסיבה: הקרב על תל פאחר השתבש הרבה לפני שהכוחות הגיעו למוצב ותוכנית הקרב התפרקה לפני שהחייל הראשון הסתער על הגבעה. למעשה – אין כמעט כל קשר בין תכנון הקרב לבין מה שאירע בשטח. חלק מכוחות הגדוד נפגעו בתנועה בין גבעת האם ליעד, רוב הכוח נתקע / נעצר / תפס מחסות. וכשמוסא קלין הורה להסתער קדימה, הקרב כבר התנהל באילתור מוחלט: אלכס ואנשיו רצו שמאלה, ורדי ואנשיו עלו ימינה. כן תצ"א, לא תצ"א, כאן תעלה, שם בונקר – זה כבר לא שינה דבר. כל אחד עשה שם לפי יכולתו. קשה להאמין שהחיילים הבדדים שהגיעו לתעלות של תל פאחר תחת אש ואחרי שהשאירו הרבה נפגעים מאחור יכלו לזכור את פרטי התצ"א והיא יכלה לעזור במשהו.

  5. נקודה 20 [תקן בהזדמנות את המס' שם]: "חזית גל האבנים אליו הגיעה החוליה של שמוליק מוראד (הצילום ממזרח למערב). הקסדה והעוזי (בתחתית הצילום) הונחו במיוחד כדי לסמן את מקום נפילתו של דב רוזנבלום ז"ל. הפחים בגג הסככה מנוקבים מכדורים, אבל רואים גם פתח אלכסוני שלא מכוסה בפח. לדעתי מעולם לא הושלם הגג מאז בנייתו. בתצ"א האחרון רואים את הפתח המשולש ועוד כמה מקומות מערבה משם שעדין לא הונחו בהם פחים. גם אם היו נקבים של קליעי כדורים לא היינו יכולים לראות אותם."

    עצם הרעיון של הצבת תמונה (בפרסום ראשון…) עם ציון למיקום בתצ"א, הוא טוב מאד. רק כך יוכל, מי שמתעניין, להבין מה בדיוק קרה שם. אפשר להוסיף כמובן בתמונות נוספות, הן כאלו שצולמו אז (זמן קצר אחר המלחמה), והן כאלו מהיום. טכנית אפשר לארגן את התצ"א בבלוג באופן שלחיצה על המשבצת תפתח חלון שיספר על הנמצא בה, פלוס תמונות. רעיון להמשך…

    באשר ל"פתח אלכסוני", והשערתך כי "מעולם לא הושלם הגג מאז בנייתו". מסופקני אם קודם שכתבת השערה זו טרחת לבדוק בתצ"א הנדפס אצל מג"ד. שכן שם הסככה נראית מושלמת. אלא מאי, לא "פתח אלכסוני", אלא חלק מהגג שקרס כתוצאה מ"דברים טובים" שנפלו עליו (מתי? זה כאמור לא ברור. השערתי היא שזה קרה זמן קצר לפני הקרב, אך הדבר אינו מוכרח), וכנ"ל לגבי "כמה מקומות מערבה משם", שכן הונחו בהם פחים, אלא שנפלו (וכשחלק מגג פח נופל, יכול החלק הנופל לעקם את החלק שנותר מחובר, והעיקום הוא באלכסון, וזה מה שנראה בהמשך הסככה מערבה).

    מי צילם את התמונה ומתי? תודה לו, ובבקשה לפרסם תמונות נוספות מאותו ביקור.

  6. נקודה 6: "י'-14 תותח נ"ט 57 מ"מ מכוון לדרום מערב."
    – האם אתה יודע שבמשבצת זו היה תותח? האם כוונתך למה שנראה על הקו העליון של המשבצת?
    האם זה התותח שצילמת? (לא נראה לי, בהשוואת הרקע, אך איני בטוח).
    שים לב, שמצד שמאל, בהצטלבות המשבצות י' י"א 14 15 – יש משהו שנראה מאד כמו מחפורת, דומה לזו שבצפון התל הצפוני. אם זו מחפורת טנק, הרי שהוא יועד לחלוש על הצד המזרחי (דרום מזרח).
    ואולי הנראה במשבצות י"ח י"ט 16 הוא עוד מחפורת טנק?
    הסתכלתי שוב על משבצות 11 י"ח י"ט כ' – הכתמים הכהים ששם – וזה נראה כמו פנים סככה שהגג שלה (החלק הלבן) ברובו חסר.
    האם אתה מזהה את הנראה בתחתית משבצת ט"ו11? תבדוק בצילום שבלי הרשת, האם יש קנה של משהו?

  7. דני, כתבת למעלה "זה מה שהיה תלוי אצלם על הקיר או הוחזק בתיק. זו רק הדפסה של צילום (הגדלה?) אחד", ומשפט זה דורש שאלה: באיזה גודל התצ"א שצילמתם? (ניסיתי לראות אם שמתם אותו על הריצפה כדי לצלם, אך איני בטוח שכך). והאם ידוע לך האם היו שני סוגי הדפסות, אחד גדול (לתליה על הקיר) ואחד קטן יותר (שיכנס בתיק, גם אם התיק לא קטן)? כי אם זה גדול מסוג הנתלה על הקיר (חיפשתי סימני תלייה, כמו חור נעץ וכיו"ב, ולא מצאתי), אז יש מקום לומר שהתצ"א הזה הוא אכן מלפני המלחמה [ובאשר לשאלות על זווית הצילום והפגיעות הנראות בסככות, להתמודד עמן איכשהו], אחרת, למה שתצ"א מאחרי המלחמה יודפס בגדול ויהיה תלוי על הקיר?

    ועוד משהו, שייתכן וברור לכולם, ובכל זאת כדאי לרשום: לפי הצל – זהו תצ"א שצולם בשעות הבוקר המוקדמות. האמנם? אם כן, אולי זה מסביר שלא רואים (לפחות אני, בהשקפה ראשונה, לא ראיתי. ייתכן כמובן ולא חיפשתי מספיק טוב) דמויות מסתובבות בשטח.

    ובקשר לתותחים וכו', שאלה כללית: האם ידוע האם *גם* מתל-פאחר הפגיזו (לפני המלחמה) את הישובים שלמרגלות הרמה?

  8. היו שם שתי הדפסות שהינחנו על הרצפה. גודלן היה 30X40 ס"מ לערך ולא היו עליהן סימני תליה.
    לפי כיוון הצל שנופל לכיוון צפון, אני מגיע למסקנה שהצילום היה בשעת צהרים.
    אינני יודע אם מתל פאחר הפגיזו את הישובים.

    • מדדתי בגוגל ארת את המרק בין פינת הסככה לקצה תעלה בצד המערבי צפוני של המוצב (173 מטר).
      אחרי כן מדדתי את המרחק במ"מ בין אותן שתי נקודות על התצ"א ומכאן חישבתי את היחס בינהם.
      מדדתי את המרחק בין שתי פינות של ריבוע ברשת וחישבתי את האורך המתאים בשטח.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s