"היתה מערכת של הטיה וטיוח"

ההיסטוריון אריה יצחקי כותב ספר שלדבריו ינתץ את מיתוס השקר סביב טעות הניווט של מוסא קליין בתל פאחר * לטענתו, האשמים בתוצאות הקרב הם המח"ט יונה אפרת ("איבד את העשתונות") והקמ"ן אורי שמחוני ("פיענח לא נכון את התצ"א")

אפרת קבוצות פקודות

8 ביוני 1967, קבוצות פקודות של גולני בניהול המח"ט יונה אפרת. עומד מימין: אורי שמחוני (צילום: "במחנה", ארכיון צה"ל)

אחרי 47 שנים זה עשוי לקרות: הספר הראשון על קרב תל פאחר ייצא לאור. מי שנמצא במהלך הכתיבה הוא ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי, שב-1967 עשה תחקירון משלו על הקרב ולפני כשנה וחצי סייר בשטח עם בני משפחתו של מוסא קליין, מג"ד 12 שנהרג על התל. יצחקי מספר שהביא את המשפחה למקום רק "כדי להראות לה שמה שמספרים כל השנים זה הכל הבל ורעות רוח, היתה מערכת שלמה של הטיה וטיוח שביצעו שני אנשים. אחד שלא נמצא איתנו ואחד שכן נמצא".

לזה שנמצא – הכוונה לקמ"ן אורי שמחוני? "אכן, אורי שמחוני הוא האחראי העיקרי לכשל בקרב הזה, ובגלל שהיה אלוף בצה"ל דאג להבטיח את עצמו מכל הכיוונים האפשריים".

ב-1967 שירת יצחקי במחלקת תורת לחימה במטכ"ל ועסק בתחקירים. עם פתיחת מלחמת ששת הימים קיבל מינוי חירום ממפקדו מוסא פלד לחטיבה 45 כאיש סיור וצורף לחפ"ק של משה בריל, מח"ט 45, מאחר שהכיר את צירי הדרך באיזור ג'נין ועמק דותן. יצחקי היה עם החטיבה בלחימה בשומרון וב-8 ביוני עלה איתה לרמה הסורית דרך הבניאס ומשם למסעאדה, ללא קרב.

יצחקי מספר: "אחרי שנגמרה המלחמה הייתי באיזור ברכת רם (על יד מסעאדה) ופגשתי חבר'ה מגולני. חיפשתי שם קודם כל חבר טוב שלי, דוד שירזי זכרונו לברכה. הוא היה קצת צעיר ממני, אבל גר באותו בלוק שגרתי בו בשכונת המשטרה ביפו. אבא שלי היה קצין במשטרה ואביו סמל. חיפשתי אותו ואז אמרו לי שהוא נהרג בתל פאחר. לקחתי ג'יפ ונסעתי לתל פאחר, הייתי בשטח יומיים אחרי הקרב וכל מה ששמעתי שם לא מצא חן בעיניי. כששחררו אותנו בגמר המלחמה חזרתי לתפקיד שלי במטכ"ל, שם קיבלתי משימה – רכז צוות של קצינים צעירים להפקת לקחי מלחמת ששת הימים. במסגרת זו הייתי בכל הגזרות ושמעתי עדויות של אוגדונרים ומח"טים, והוצאנו את הדו"ח הראשון על המלחמה.

"את המחקר על קרב ההבקעה לרמה הסורית עשיתי בשטח מתוך סקרנות שלי, וכבר אז גיליתי שיש הטיה בסיפור הזה, אמרתי שמישהו פה מרמה והתחלתי לאסוף על זה חומר. ואז פנו אליי בני משפחת קליין ורצו לדעת מה קרה. אמרתי להם – חבר'ה, למה לדבר, בואו לשטח. גייסתי את יאיר ישי מבית שערים, שבמלחמת ששת הימים היה המא"ז של אלמגור והשתתף בחלק האחרון של הקרב. הוא הגיע לקרב הזה במקרה. בקיצור, היינו בשטח והם היו המומים. הראינו להם את מקור הטעות – איפה אי אפשר היה לטפס. יש לי צילומי אוויר מרשימים שגם היו בידי אורי שמחוני, אין לי ספק בכלל, הוא פיענח אותם לא נכון. בקיצור, אורי שמחוני ויונה אפרת עשו הכל כדי לספר מיתוס כזב".

אתה מתכוון לזה שהיה מי שדאג להלביש על מוסא קליין את סיפור טעות הניווט? "הסיפור שבו מוסא טעה. העמיסו את האשמה על כתפיו של מוסא, והוא לא יכול להאשים חזרה ולא יכול להתגונן. הם ניסו לצייר כאילו מוסא הוא הונגרי חם מזג שהלך והסתער, והיה גיבור יותר מדי גדול. נעשה לו עוול חמור ביותר. זה בגדול הסיפור. אמרתי להם שלאור מה שקורה, הגיע הזמן שנוציא ספר על כל קרב ההבקעה כי גם קרב קלע-זעורה (של חטיבה 8) הוצג בצורה לא נכונה. אתה בטח יודע שהמשפחה של רפי מוקדי עשתה סרט על מה שקרה, גם שם היתה טעות חמורה ביותר. תראה, סיפור דומה של טיוח היה במלחמת לבנון הראשונה. הגעתי לסולטן יעקב יום אחרי הקרב ודיברתי עם מפקדים בשטח. כשחזרתי לשם אחרי חודש שמעתי מהם סיפורים שונים. הם כבר בינתיים חשבו מה לספר, רק שהיתה בעיה קטנה – הקלטתי אותם בפגישה הראשונה. לצערי, הצנזורה לא נתנה לי לפרסם את הדברים".

אריה יצחקי

אריה יצחקי

הטעות ניווט של חטיבה 8 השפיעה גם על קרב פאחר. "לגמרי. התובנה שלי היא שכל הקרב השתבש בגלל שני כשלים – אחד של חטיבה 8 שלא ביצעו בזמן הנכון את הפריצה, והכשל החמור יותר זה כשל פענוח צילום האוויר שאדון שמחוני החליט שיש שם דרך עפר שעולה מהכפר הסורי (עין א-דייסה) לדרך הנפט, דבר שלא היה ולא נברא. תשמע, ניסיתי לעלות כבר ב-1967 עם טנק שרמן וזחל"ם, חודש אחרי המלחמה. שיחזרנו את הקרב וניסינו לעלות מעין א-דייסה ולא הצלחנו, כי אין שם דרך, יש שם גדרות של אבני סיקול, והוא (שמחוני) פיענח את זה כדרך".

דיברת על זה עם שמחוני במשך השנים? "דיברתי עם שמחוני, דיברתי עם יונה אפרת, הגירסה שלהם היא שאני מעליל עליהם עלילת שווא ומי שאשם זה מוסא קליין ורפי מוקדי. הם זרקו את זה על הדרגים שלמטה".

בני משפחתו של קליין היו עם שמחוני בשטח לפני כמה שנים, ושמחוני העלה אותם מדרך ההטיה לדרך הנפט. "הוא העלה אותם מדרום, בדרך אחרת. הוא ניצל את ההזדמנות שאין להם מושג קלוש בשטח, העלה אותם בדרך ואמר להם זו הדרך שמוסא היה צריך לעלות עליה, אבל זו לא היתה הדרך. בקיצור, הגיע הזמן לנתץ את המיתוס השקרי הזה".

באמת תוציא את הספר על תל פאחר? "אם הוצאתי עד היום 36 ספרים, אז גם את זה אני אוציא. טוב שאתם בבלוג חושפים את האמת, קראתי את הסיור בתל פאחר שהיה עם הבחור הזה מהשריון, עזרא ברוש, שזה ממש סיפור מדהים מה שהוא ראה בשטח והתחיל להיזכר. הוא רגשן גדול ומנסה לגלות את האמת כל השנים. טוב שאתם עושים את זה, ובאמת הגיע הזמן שיסופר הסיפור הזה".

באיזה שלב נמצא הספר? "הספר כמעט מוכן, אבל יש לי התחייבות לסיים עד אפריל את הספר של המודיעין על מלחמת יום כיפור. שמו של הספר הוא "412 התרעות למלחמה". מדהים, נכון? אולי תפתח בלוג גם בנושא הזה".

אתה מדבר על כשל של שמחוני, ומה עם המח"ט יונה אפרת? "יונה היה די מנוטרל וגם בקרב הוא לא תיפקד בכלל. הוא היה תקוע ולא עשה כלום. המזל היה שכמה חבר'ה זוטרים תפסו פיקוד והניעו כוחות. הוא (אפרת) איבד את העשתונות ולא הבין מה קורה בשטח, לא הוא ולא אורי שמחוני. הניהול של הקרב היה כושל להחריד. המ"פים ניהלו למעשה את הקרב".

תל מוטילה, כשל גדול מתל פאחר

תל מוטילה, כשל גדול מתל פאחר

יצחקי מסכם: "אני לא מכיר הרבה קרבות שהצליחו לטייח אותם כל כך הרבה שנים. זה היה מאוד נוח לאנשים מסויימים. אתה מכיר את קרב תל מוטילה? שם היה אותו סיפור, קרב כושל בהרבה מתל פאחר, גם הוא של גולני. המח"ט היה מאיר עמית, שהיה חבר שלי והתקדם טוב מאוד, והמג"ד היה גנדי, שהיה חבר שלי וגם הוא התקדם יפה מאוד. הם הפכו להיות אלופים, ראש המוסד וכו'. וכל השנים הם הזניחו את החללים בתל מוטילה, לא היה להם סימן וזכר. בתחילת שנות ה-90 הופעתי בטלוויזיה בשיחה על אנדרטאות. עשיתי סקר אנדרטאות לצה"ל ולמשרד הביטחון, ובעקבות זה פנו אליי מעמותת האחים וההורים השכולים מתל מוטילה וביקשו שאעשה משהו להנצחת יקיריהם. אמרתי להם אני לוקח את זה עליי. דבר ראשון הרמתי טלפון למאיר עמית, אמרתי לו שאני מבקש להקים אנדרטה. הוא אמר לי – השתגעת? זה היה קרב כושל. אבל אז הוא אמר – אתה יודע מה? בוא נעשה שלט הנצחה בצרכניה של אלמגור עם שמות 40 הנופלים. אמרתי לו אתה לא מתבייש? אלה חיילים שלך, מגיע להם כל הכבוד. אמר לי תעזוב, אל תיכנס לשדה מוקשים. הרמתי טלפון לגנדי באותו יום, אמרתי לו – גנדי, אנדרטה! אומר לי אתה יודע מה? יש לי פיתרון – שלט בצרכניה. אתה מבין? הם תיאמו ביניהם. אמרתי להם על אפכם וחמתכם נקים אנדרטה מפוארת. מצאתי אדריכל בהתנדבות, הלכתי לקרן קיימת לאגף הנוף וקיבלתי תרומה של 800 אלף שקל, ואז השגתי את ההסכמה של המושב שרצה את האנדרטה באיזור של הצימרים. אמרתי להם מה פתאום? הקרב היה ליד בית הקברות.  בקיצור, הקמנו אנדרטה לתפארת וחנכנו אותה ב-1999 ואורחי הכבוד היו מאיר עמית וגנדי. ומאיר עמית אומר לקהל המשתתפים – אתם רואים? לא שכחנו, יזמתי, עשיתי. וגנדי אמר יזמתי עשיתי, וגם ראש המועצה האיזורית ולוולה אמר – אנחנו עשינו-הקמנו, ומזכיר המושב אמר אנחנו תרמנו, ורק אחד לא הזכירו. בקיצור, נסה להשיג את הספר שלי 'שלדים בארון', יש בו ארבע תעלומות של מיתוסי כזב, והרביעית זה הקרב על תל מוטילה. עכשיו תלך ותראה שתל פאחר זה דגם תל מוטילה, אותו דבר. כולם שם טייחו וכולם הפכו להיות אלופים".

לפחות בתל פאחר יש אנדרטה מכובדת. "כי שם אי אפשר היה לעשות מעשה תל מוטילה, כבר היתה תקשורת".

יונה אפרת לא ניסה למנוע ממך להתעסק בסיפור? "הוא הפסיק לדבר איתי, כעס עליי בצורה לא רגילה, אמר לי אתה טראבל מייקר, מחפש צרות מושבע, למה אתה עושה את זה? יש סיפור כזה מדהים של גבורה, למה לחבל? אמרתי נכון, המ"מים והמ"פים עשו דברים מדהימים, אבל איפה אתה היית ואיפה היה שמחוני?".

תגובתו של אורי שמחוני: אף אחד לא האשים את מוסא בשום דבר

אורי שמחוני הגיב לדבריו של אריה יצחקי: "איני חושב שאני מכיר אותו או שאי פעם דיברתי איתו באיזה עניין שהוא, ודאי לא על תל פאחר. אף אחד מעולם לא האשים את מוסא קליין בשום דבר, והוא ממש אינו זקוק להגנה. מוסא היה ידיד אישי שלי, אני בקשר טוב גם עם דודי בנו ולפני כשנתיים נסענו יחד למקום וניסינו לשחזר את מסלול התנועה המדויק, לצערי ללא הצלחה רבה כיוון שפני השטח והצירים השתנו כליל. תמיד אמרתי, גם אז, וגם כתבתי בספרי, שלעולם לא נדע מה היו שיקוליו של מוסא באותו זמן ובאותו מקום".

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “"היתה מערכת של הטיה וטיוח"

  1. הייתי רוצה לדעת על סמך מה מבסס מר יצחקי דבריו הנוקבים כנגד שמחוני.
    אדרבא שיציג את התמונות אוויר ויתן גם לנו לשפוט.

    • אצטרף לדברי הכותב מעליי.

      דבריו של יצחקי בנושא, כפי שפורסמו ביוני 2012, צויינו כאן: http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=542422#post4378964

      אסמוך על המראיין, שלמה, שרשם עבורנו בדיוק את הדברים שאמר לו יצחקי לאחרונה:

      "והכשל החמור יותר זה כשל פענוח צילום האוויר שאדון שמחוני החליט שיש שם דרך עפר שעולה מהכפר הסורי (עין א-דייסה) לדרך הנפט, דבר שלא היה ולא נברא. תשמע, ניסיתי לעלות כבר ב-1967 עם טנק שרמן וזחל"ם, חודש אחרי המלחמה. שיחזרנו את הקרב וניסינו לעלות מעין א-דייסה ולא הצלחנו, כי אין שם דרך, יש שם גדרות של אבני סיקול, והוא (שמחוני) פיענח את זה כדרך".

      מאד מעניין לדעת איך התאפשר ליצחקי, חודש אחרי המלחמה, לבדוק את העלייה "עם טנק שרמן וזחל"ם".

      הטנק והזחל"ם לא הוזכרו בראיון עמו ב-2012, שבו, בחלק הכתוב:

      "אורי שמחוני הקמ"ן, הטעה אותו בתדריך. ככל הנראה קציני המודיעין לא פענחו נכון את מפות האוויר. הם תדרכו אותו, לפנות ימינה לציר הנפט כדי להגיע למוצב, אך בפועל המקום שאליו הם היפנו אותו, לא היה דרך, היו שם שתי גדרות ולא ניתן היה לעבור אותם עם הטנקים והזחל"מים … הגעתי כמה ימים לאחר הקרב לשטח … לוחמי גדוד 12 שיחזרו בפני את הקרב וכבר אז ידענו בדיוק שהטעו את קליין ושלא הייתה שם שום דרך".

      חובה לציין כי המשפט "היו שם שתי גדרות ולא ניתן היה לעבור אותם", ממנו משתמע כי שתי הגדרות הללו חסמו את הדרך, אינו מדוייק ואינו של יצחקי, אלא של הכותב בערוץ 7. לפיכך, ליתר דיוק, הנה העתקה שהכנתי על פי החלק המוקלט (דקה 3:02 ואילך):

      "האמת היא שאורי שמחוני הקמ"ן הפנה את מוסא לדרך וירטואלית, לציר וירטואלי. במקום שהוא סימן על המפה ובתצ"א לא הייתה דרך בכלל", "אין בשטח ולא הייתה [דרך]", "וכשמוסא קליין הגיע עם הזחל"מים של גולני וכמה טנקים שהיו לו למקום שהוא צריך לפנות לציר הנפט ימינה … הוא ראה שאין דרך, זה מדרון תלול, שמה שסימן לו אורי שמחוני כדרך זה שתי גדרות אבני סיקול, זה רצועות ארוכות של אבני סיקול. אין דרך. והטנקים שניסו לעלות לא הצליחו לעבור, ואם הטנקים לא הצליחו לעבור בטח לא הזחל"מים הישנים של הגדוד. עכשיו, המג"ד היה בדילמה. ראה שאין דרך…", "תשמע, אני כמה ימים אחרי הקרב … יצאתי לשטח לבדוק מה קרה שם … יצאתי מיד לראות מה קורה, והלוחמים של גדוד 12 שיחזרו לפני את הקרב. ואני מגיע ואני רואה שאין דרך, אין דרך, ולכן קרה האסון הכבד הזה. אז כבר אז, ב-67', ידעתי מה קרה".

      מעניין לדעת כיצד הצליח יצחקי, כבר אז, כמה ימים אחרי הקרב, להשיג (מלבד טנק וזחל"ם, כנ"ל, גם) את התצ"א והמפה עליהם, לדבריו, סימן שמחוני את הדרך. האם המפה שהייתה ברשות המג"ד (עליה סיפרו אלו שמצאו את גופתו על התל) הגיעה לידי יצחקי? ומי הם אותם לוחמים של גדוד 12 שהגיעו עמו לאותו שיחזור?

      בקיצור, יש כאן כמה דברים מוזרים, בלשון המעטה (ואני לא מדבר על כך שבתחקיר שלו הגיע יצחקי ל"שלושים וששה חללים").

      אגב, האם רק אני התפלאתי על כי העובדה המוזכרת בתחילת הפוסט: "ולפני כשנה וחצי סייר בשטח עם בני משפחתו של מוסא קליין, מג"ד 12 שנהרג על התל. יצחקי מספר שהביא את המשפחה למקום רק "כדי להראות לה שמה שמספרים כל השנים זה הכל הבל ורעות רוח, היתה מערכת שלמה של הטיה וטיוח שביצעו שני אנשים…" — לא הוזכרה בפוסט הראיון עם בנו של מוסא,
      https://naamoush.wordpress.com/2013/11/11/%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94/
      המספר בו רק על ביקורו במקום עם שמחוני?

  2. "המ"פים ניהלו למעשה את הקרב" טוען יצחקי, וגם זו הגזמה פראית: אחרי שתשבי וסגל וקרינסקי וזוהר נפגעו (והמג"ד נהרג), גם דרג המ"פאים כבר לא היה, ואת הקרב ניהלו חיילים וקצינים בודדים, עד המכה האחרונה של חוליית הסיירת, יפרח והסמח"ט, שהכריעו את הקרב. וזאת בדיוק הבעיה: אף אחד לא ניהל שם דבר, לא בגדוד 12, לא בדרג החטיבה, לא בפיקוד צפון וגם חטיבה 8 כמעט התפרקה. למרבה מזל, גם פיקוד סורי לא היה. אילו היה פיקוד סורי יעיל על הגזרה, אילו התארגנו הסורים להתקפת נגד בשישי אחר הצהריים או בערב – לא היה מי שיעצור אותם בדרך לקריית שמונה.

    • קודם כל, הסורים היו צריכים לארגן את הכוחות שנותרו להם ביום שישי אחה"צ. מה נותר בדיוק.
      שנית, הם היו נתקלים בכוחות אוגדה 36.

  3. "אין דרך", או "לא איתר את הדרך"?

    בדברי האשמה שבפי אריה יצחקי כנגד אורי שמחוני, בפוסט זה, הוא אומר: "תשמע, ניסיתי לעלות כבר ב-1967 עם טנק שרמן וזחל"ם, חודש אחרי המלחמה. שיחזרנו את הקרב וניסינו לעלות מעין א-דייסה ולא הצלחנו, כי אין שם דרך, יש שם גדרות של אבני סיקול, והוא (שמחוני) פיענח את זה כדרך".

    בכך הוא חוזר על טענתו מלפני שנתיים (העתקתיה למעלה): "האמת היא שאורי שמחוני הקמ"ן הפנה את מוסא לדרך וירטואלית, לציר וירטואלי. במקום שהוא סימן על המפה ובתצ"א לא הייתה דרך בכלל", "אין בשטח ולא הייתה [דרך]", "הוא ראה שאין דרך, זה מדרון תלול, שמה שסימן לו אורי שמחוני כדרך זה שתי גדרות אבני סיקול, זה רצועות ארוכות של אבני סיקול. אין דרך", "ואני מגיע ואני רואה שאין דרך, אין דרך, ולכן קרה האסון הכבד הזה. אז כבר אז, ב-67', ידעתי מה קרה".

    להבנתי, הקביעה הנחרצת הזו ש"אין דרך" לא יכולה להסתדר עם משפט בנוסח: "הגדוד לא איתר את הדרך המובילה מעין א-דיסה ל'דרך הנפט'". שהרי, אם "אין דרך", אי אפשר ש"הגדוד לא איתר את הדרך", בה' הידיעה, דרך שנמצאת, קיימת, רק לא אותרה (ולא בנוסח: הגדוד לא איתר דרך – מכיוון שאין דרך).

    ומי כתב את המשפט הנ"ל ("לא איתר את הדרך")? ובכן, עשה זאת אריה יצחקי בעצמו, והמשפט נדפס בשנת 80' בכרך 'אטלס כרטא' עשור שני – שפרקי המלחמות שבו נכתבו ע"י יצחקי – עמ' 84.

    הנה הציטוט המלא:

    "גדוד 'ברק' בפיקוד סא"ל משה ('מוסה') קליין היה צריך לתקוף את המוצב מעורפו ע"י שתי פלוגות (א' ו-ג'), בעוד פל' ב' תוקפת את המוצב הסמוך, בורג' בביל. הגדוד לא איתר את הדרך המובילה מעין א-דיסה ל'דרך הנפט', ומכיון שניחתה עליו אש חזקה מכל מוצבי הסביבה, החליט לשנות את נתיב התקיפה ולעלות על היעד מצפון-מערב" (בעמוד הקודם, 83, במפה מס' 110 תיבה מס' 2, נכתב רק: "הטנקים נכשלים בנסיונם לטפס מזרחה ל'דרך הנפט'").

    בדיוק כך נדפס גם כעבור 23 שנה, בספר 'אתרי קרבות בארץ ישראל' שבהוצאת כרטא, עמ' 273 (ובמפה ששם, תיבה מס' 2, נכתב רק: "בשל תלילות המדרון, נכשל הנסיון לעלות אל 'דרך הנפט' כדי לאגף את תל-פאח'ר").

    וכל זה, לאחר שיצחקי טוען בלהט שכבר ב-67' הוא ידע ש"אין דרך".

    אגב, גם המשפט: "ע"י שתי פלוגות (א' ו-ג'), בעוד פל' ב' תוקפת את המוצב הסמוך, בורג' בביל", לא מדוייק. משימתה של פל' ב' היתה "להיות כוח עתודה לכיבוש המוצב הדרומי והצפוני ולאחר מכן לרדת ולטהר את בורג' בביל שמתחת לתל פאחר"
    (ציטוט מדברי קמב"צ הגדוד
    https://naamoush.wordpress.com/2013/12/14/%D7%94%D7%93%D7%A7%D7%94-%D7%91%D7%94-%D7%A0%D7%A2%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F/ )
    כלומר, תקיפת המוצב הסמוך (האחורי, כשבאים ממזרח) אמור להעשות רק "לאחר מכן", ולא "בעוד".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s