רדיו דמשק מודיע

המ"פ התקשר לקבל הנחיות והמג"ד המליץ לו להימלט על נפשו * דו"ח אמ"ן מ-1968 מפרט את האירועים והסיבות שהביאו לתבוסה הסורית תוך יום אחד במלחמת ששת הימים

תמונה כך התמוטט

הביצורים, ההכנות, הכשרת החיילים, תוכניות המגננה והתקיפה, ולבסוף ההתמוטטות. דו"ח מיוחד שהוציא אמ"ן בדצמבר 1968 חושף את הצד הסורי בחזית מול ישראל במלחמת ששת הימים. הרשימה הזו מתמקדת באירועי ה-10-9 ביוני 1967 שעברו על הצבא הסורי. המסמך התבסס על מסמכי שלל, חקירת שבויים וידיעות מסוכנויות האיסוף.

עד ה-6 ביוני היו למפקדות של האוגדות והחטיבות שליטה טובה על היחידות בחזית הגבול מול ישראל. מיום זה הלכה והתערערה השליטה הזו שגרמה לשיבוש כלל מערכת השליטה מדרג מטכ"ל ומטה, כתוצאה מקשיים פיזיים בתקשורת לאחר ניתוק המערכת הקווית שחלקה הגדול היה גלוי.

המתקפה של צה"ל בצהרי ה-9 ביוני במקומות שונים לאורך הגבול הפתיעה את הסורים. הם לא העריכו שצה"ל יתקוף סמוך לתחילת הפסקת האש. מספר שעות קודם לכן הסכימו הסורים להפסקת אש. רדיו דמשק אף הודיע זאת בשעה 03:15 של ה-9 ביוני. אלא שישראל הסכימה לכך רק לגבי החזיתות של ירדן ומצרים, שכבר הוכרעו. הסורים ראו את המלחמה מסתיימת בלי שייגרמו לה נזקים טריטוריאליים ואבידות כבדות מדי, פרט לחיל האוויר שהושמד ברובו. אלא שלמשה דיין היו תוכניות אחרות.

הסורים ניסו להוריד את המתח על-ידי הפסקת אש ארטילרית, ואף שלחו הוראות חמורות ליחידות הקו הקדמי שלא לפתוח באש בלי אישור הרמה הפיקודית. במקביל פנו לאו"ם כדי שישפיע על ישראל שלא לפעול נגדם. בדו"ח אמ"ן נכתב כי ההוראות שלא לפתוח באש היו הראשונות בשרשרת טעויות במהלך ניהול הקרב. הדבר איפשר לצה"ל לבצע את התנועה מהכינוס עד לאיזור הגבול ללא הפרעות.

נראה כי הטעות העיקרית היתה לאחר שהסורים פירשו את התקפות צה"ל לפני הצהריים כתקריות מקומיות בתגובה לפרובוקציות. למעשה, רק לפני הצהריים הבינו הסורים כי לפניהם התקפה ישראלית כוללת ולא פעולה מוגבלת. ערפל קרב והקצב המהיר של ההתפתחויות לא איפשרו להם להיערך כיאות למגננה ולהתקפת נגד. בנוסף לכך, המאמץ העיקרי של צה"ל בגזרה הצפונית הפתיע אותם מאוד. ההערכות שלהם על פריצה ישראלית אפשרית לרמה לא לקחו בחשבון את איזור תל אבו חנזיר (גבעת האם). חטיבה 8 הסורית שישבה בגזרה המרכזית (בית המכס העליון) לא קיבלה דיווח על פריצת צה"ל בצפון הרמה. בחטיבה חשבו שמדובר בהתכתשויות מקומיות בקו הקדמי.

טנקים סורים שננטשו ונתפסו ע"י צה"ל. צילום: אלוני זמורה

טנקים סורים שננטשו ונתפסו ע"י צה"ל. צילום: אלוני זמורה

המטכ"ל הסורי החל לאבד שליטה על הכוחות כתוצאה מתגובת שרשרת שנבעה מהריסת הקשר בין הדרגים הטקטיים למיפקדות הגבוהות. הדיווחים מקו החזית הלכו והתמעטו, היו מקוטעים ומעוותים. כתוצאה מכך איבד המטכ"ל הסורי את יכולתו לקרוא את תמונת הקרב ולקבל החלטות נכונות.

הכאוס נמשך גם בגלל שהמטכ"ל הסורי נותר תקוע בדמשק במקום לעבור לחפ"ק קדמי מצפון לקונייטרה ולהיות סמוך לקו האש. בעקבות כך סבל הפיקוד הסורי מזרימת אינפורמציה לקויה והתקשה במתן פקודות מתאימות. הניתוק של המטכ"ל מהפיקוד בקו החזית היה מחדל משמעותי והעיד על אופי המנהיגות הצבאית. להערכת אמ"ן, נוצר מצב שבו קצב פעילות צה"ל היה מהיר יותר מקבלת ההחלטות במטכ"ל הסורי. עד שהסורים הגיבו, נוצרו בחזית תנאים חדשים.

בצהרי ה-9 ביוני כשהסורים החלו להבין שהם תחת מתקפה כללית, הסתמן אובדן עשתונות אצל ההנהגה. סימן לכך הגיע מרדיו דמשק שיצא בהודעה מבוהלת "לא לתת להולאגו להתקרב". הולאגו הוא אותו חאן מונגולי שהרס כליל את הממלכה הערבית-עבאסית בעיראק ובסוריה בשנת 1258. הקשר בין המונגולים לישראלים היה ברור. בהמשך אותו יום בישר נאצר על התפטרותו מנשיאות מצרים, הודעה שתרמה להגברת הייאוש, הבדידות ואוזלת היד של דמשק.

כבר בשעות הערב ה-9 ביוני היתה ההנהגה הסורית מוכנה לנטוש את החזית לגורלה. המאמצים החלו להתרכז בהצלת המשטר ובהגנה על דמשק. בכל הערכותיהם ותכנוניהם ראו הסורים את דמשק כיעד אסטרטגי של מתקפה ישראלית, ותוכנית ההגנה שלהם ("ג'יהאד") שמה דגש על קו הגנה שני. כשהסורים נוכחו שהקו הראשון נפרץ והדרך לדמשק חשופה, הצורך למצוא פיתרון לבעיה הפך למכריע בניהול קרב ההגנה. בידי אמ"ן ידיעות כי המטכ"ל הסורי עזב בעקבות המצב את דמשק ודילג לחומס, כשכל התיקים הועמסו על משאיות.

במקביל פנו הסורים בבקשות עזרה למצרים ולעיראק, אבל התחינות לא נענו. בשעות הערב המאוחרות של ה-9 ביוני עסק הרמטכ"ל אחמד סוידאני בארגון כוח אדם מיחידות חי"ר מובחרות ובריכוז נשק באיזור קטנא, במטרה לפרוס אותם בציר מורדות החרמון. יחידות אלה קיבלו אימון מזורז במטול אר.פי.ג'י 2 במטרה להשתמש בו כמארבי נ"ט חפוזים.

לעומת הפיקוד הבכיר שהתקשה לתפקד, גילו הרמות הנמוכות של החיילים יכולות לחימה גבוהות במקומות שבהם הם היו ערוכים – תל פאחר, קלע וראוויה. קרב השהיה עיקש בדרג כיתה-מחלקה ניהלו כוחות מפלוגת חי"ר של גדוד 244 שהחזיקו במוצב זעורה הדרומית (9181). חוליות ציידי טנקים פעלו עם בזוקות תוך נסיונות להשליך רימונים לתוך צריחי הטנקים. חוליות הבזוקה הושמטו על ציר הנסיגה ונראה כי גם בוצעו מספר מיקושים חפוזים. מיקוש פראי בניסיון לבלום את פריצת כוחותינו בוצע גם בתל עזזיאת, בהוראת מג"ד מה"ל 2.

ה-10 ביוני 1967. קציני צה"ל בטנדר שלל בכניסה לקונייטרה (צילום: אריכון צה"ל)

ה-10 ביוני 1967. קציני צה"ל בטנדר שלל בכניסה לקונייטרה (צילום: ארכיון צה"ל)

פעולת השהיה מובהקת כמו פיצוץ גשרים לא התבצעה בהיקף שיוכל לבלום את התקדמות צה"ל. פרט לפיצוץ גשר הבניאס ומספר פיצוצים על ציר בניאס-מסעאדה לא נרשמו נוספים. סיבות אפשריות: נסיגה מהירה או החשש לנתק יחידות שנותרו מאחור לאחר ביצוע הפיצוצים.

דיווחי צה"ל בבוקר ה-10 ביוני מתארים תנועה ערה מזרחה של כלי רכב ותושבים. ככל שכוחות צה"ל התקדמו אל עומק הרמה הם מצאו בסיסים ומערכים נטושים. במשך כל אותו יום לא היה דיווח של צה"ל על קרב רציני אחד עם יחידות סוריות. התנועה הישראלית היתה של טיהור ללא התנגדות.

בשעה 08:30 שודרה ברדיו דמשק ההודעה המפורסמת: "קונייטרה נפלה אך כוחותינו ממשיכים להילחם". כל זאת עוד בטרם הגיע אליה צה"ל (זה קרה רק כארבע שעות לאחר מכן). יש לציין שההודעה שודרה לאחר שההנהגה הסורית החליטה על נטישת העיר. הידיעה שודרה בעיקר בגלל שיקולים פוליטיים – להציג את תוקפנות ישראל חרף הפסקת האש המתקרבת וללחוץ על מועצת הביטחון. אלא שהיא עשתה שירות דב לכוחות הסורים בחזית באובדן רוח הקרב וההתמוטטות הסופית. היא ביטאה ניתוק מהמתרחש, איבוד שליטה על היחידות, הפקרת החזית ותחושת ייאוש. במיוחד השפיעה ההודעה על היחידות שלא נכנסו ללחימה – חטיבה 19 בגזרה הדרומית, חטיבה 32 בציר המרכזי וחטיבה 80 באיזור חושנייה-בוטמיה.

בצה"ל ניצלו עד תום את הודעת רדיו דמשק: על פי בקשת אמ"ן חזרו עליה בשידורי קול ישראל בערבית שוב ושוב. מעדויות של חיילים סורים שבויים מחטיבה 19 עולה כי הם הקשיבו באמצעות הטרנזיסטורים שלהם בעיקר לדיווחי קול ישראל שנתפסו אצלם כאמינים יותר. לאחר ששמעו על נפילת עיר המחוז הם איבדו את הרצון להילחם והחלו לנטוש את המוצבים.

במקביל להתרעות הרדיו הסורי להימנע מלנוע על כבישים ובסמוך לרק"מ, החיילים חזו במטוסי חיל האוויר צוללים על האיזור ומציתים טנקים, משאיות ותותחים. האפקט היה עצום: הם השליכו את נשקם ונטשו את הצירים.

חיילים רבים נטשו את המערכים עוד בשעות הלילה (9 ביוני). על פי עדויות של חלק מהשבויים, בשעה 09:00 ב-10 ביוני הגיעה פקודת הנסיגה הרשמית. הכוח המאורגן היחיד באותה שעה היה בחזית הגזרה הדרומית, שבה פרט להתקפות אוויר לא פעלו כלל כוחות צה"ל. בחטיבה 19 נמסרה הפקודה ברשלנות. קצינים עברו לאורך היחידות שהיו עדיין בתוך המערכים, ומסרו את הפקודה לחיילים שעמדו ליד הכביש מבלי לטרוח להיכנס ולוודא שכולם קיבלו. הפקודה אמרה לסגת עם הנשק האישי בלבד, כלומר תוך הפקרת הנשק המסייע. אלא שמרבית החיילים מהגזרה הדרומית לא מילאו אותה. הם צלחו ללא נשק את נהר הירמוך במסע הימלטות לשטח ירדן. רבים מהם גם פשטו את מדיהם כדי לא להיות מזוהים כחיילים. הצבא הירדני אסף את החיילים הסורים והעבירם במשאיות לעיר הגבול הסורית דרעא.

פנצר סורי מעל הכנרת

פנצר סורי מעל הכנרת. בגזרה הדרומית נמלטו חיילים רבים לשטח ירדן (מקור: ארכיון צה"ל)

בגזרה המרכזית הגיעה פקודת הנסיגה ב-08:15, שעה קלה לפני השידור על נפילת קונייטרה. ראש מטה אוגדה 12 הורה לפוצץ כל מה שאפשר ולנוע בקבוצות קטנות כדי לא להיפגע מהאוויר. השמדת הנשק לא בוצעה והכלים נותרו שלמים.

בדרג נמוך יותר אופיינה מסירת פקודת הנסיגה על-ידי רצון להתנער מאחריות לגורל האנשים. בולטת תופעה של קצינים שניסו להציל את עורם בנטישת הפיקוד. ידוע על מג"ד שפקד על מ"מ בחטיבה 8 באיזור בית המכס העליון להישאר ולחפות על הנסיגה. המ"מ לא ציית לפקודה, הטיל אותה על סמל המחלקה ונמלט על נפשו. במקרה אחר, מ"פ ביחידת מילואים במוצב ממזרח לג'לבינה ניסה להתקשר בצהרי ה-9 ביוני באלחוט עם המג"ד שלו, ללא הצלחה. תוך כדי נסיונותיו השיג קשר עם מג"ד אחר, שסיפר לו כי כל מפקדי החטיבה נטשו ויעץ לו להימלט גם כן. דו"ח אמ"ן קובע כי תופעת ההשתמטות מאחריות וממעמסת הפיקוד נמשכה לכל אורך ההיררכיה הפיקודית, ובלטה במיוחד בקרב הקצונה הבכירה.

הפיקוד הסורי בדמשק היה ער לתופעת הנטישה. בצהרי אותו יום הוצאו פקודות ליחידות הקדמיות לירות בכל מי שינסה לברוח. המפקדים אף נתבעו להציב חוליות חיסול כאלה בדרכי הבריחה של המוצבים. אין הוכחות כי ההוראה מולאה. ידוע על מקרים בודדים בהם מנעו קצינים בנשק שלוף את בריחת חייליהם. עדויות קיצוניות יותר סיפרו על חיילים שנכבלו בשלשלאות לתותחים.

נקודת המפנה כאמור היתה בליל ה-10-9 ביוני. לאחר רגיעה יחסית בקרבות החלה נסיגה סורית לא מבוקרת שהפכה למנוסה. בשעות אותו לילה התנהלה תנועה ערה של כוחות נסוגים ברגל וברכב באיזור חאן ערנבה, אחמדיה ומנסורה. במשך הלילה נסוגו כוחות גם מיחידות המה"ל 2 באיזור הבניאס, ג'לבינה ומחנות עלייקה.  באור ראשון של ה-10 ביוני הבחינו טייסי צה"ל בתנועה רבה של רכב על ציר קונייטרה עם הפנים לדמשק.

טיזרבשעה 11:00 עוד עשה השלטון מאמץ כושל לתקן את המעוות כשרדיו דמשק שידר הודעה נוספת: "כוחותינו עדיין לוחמים בתוך קונייטרה לצד כוחות הצבא העממי ואינם מאפשרים לאויב להשתלט על העיר", אבל זה היה מאוחר מדי. השידורים המסולפים הגבירו את הדמורליזציה ואת המנוסה הכללית. לקראת צהרי היום נמצאו חטיבות 19 ו-80 בנסיגה מלאה אל מחוץ לחזית. בגזרה הצפונית לא נותרו כוחות. האחרונים שפעלו שם באופן מסודר נסוגו כבר בשעות המוקדמות.

גם המודיעין היה לקוי. מטוסי צה"ל שחגו מעל איזור צומת שיח' מסכין (דרום הרמה) פורשו על-ידי הסורים כפעילות הצנחה. מיפקדת החטיבה יצאה מיד למקום והזעיקה כוחות נוספים, אבל אלה הותקפו מהאוויר ולא הגיעו ליעד.

ההחלטות העיקריות שהתקבלו במטכ"ל הסורי עם פרוץ הקרבות היו החזרת חטיבה 17 מירדן לאיזור דמשק, אישור לביצוע התקפת נגד בחזית ע"י חטיבת חי"ר 32 והוראה לחטיבה המשוריינת 14 לתפוס מערך במסגרת ההגנה על דמשק. ב-10 ביוני התברר למטכ"ל הסורי שהוא איבד לחלוטין את השליטה במצב. קו החזית היה אבוד.

בצהרי היום גוועו ההדים האחרונים והקלושים שעוד נותרו מהלחימה הסורית. כוחות צה"ל שעלו לציר הדרומי גילו אותו ריק. במקביל תקף חיל האוויר את איזור סעסע ושיבש את קו העצירה שהתארגן שם. עם כניסת הפסקת האש לתוקף בשעה 18:30 לא היה שום כוח סורי מאורגן בין גבול ישראל ועד מבואות דמשק – כ-50 ק"מ צפונית מזרחית לקו כוחות צה"ל.

העובדה שהצבא הסורי סבל מאבידות לא גדולות יחסית (כ-450 הרוגים, כ-2,500 פצועים ו-328 שבויים) יכולה להתפרש כהוכחה למדיניות נבונה של שמירת כוח על חשבון ויתור על שטח. הסורים אמנם הצילו נפשות, אבל לא הצליחו לשמור על שלמות הכוח. ב-10 ביוני היו היחידות הנסוגות ערב רב של חיילים בורחים, ולא כוח צבאי בעל יכולת פעולה המסוגל לייצב קו הגנה שני על ציר קונייטרה-דמשק. בנוסף לצירים העיקריים נעו בודדים וקבוצות קטנות בדרך לא דרך במשך מספר לילות לאחר תום הקרבות, כשבשעות היום הם הסתתרו.

מפת מנוסה

תנועות הצבא הסורי מה-3 ועד ה-10 ביוני בגזרה הצפונית של החזית (מקור: ארכיון צה"ל ומשהב"ט)

אמ"ן קובע כי הסורים לא ראו בתבוסתם כישלון שלהם, אלא תוצאה בלתי נמנעת של מצב שהתהווה. הסורים פירשו זאת כ"תאונת גורל" ולא תוצאה של משגים שביצעו. לקביעה הזו יש חשיבות מכיוון שיש לה השפעה על הלקחים שהם היו מוכנים להפיק מהתבוסה. כדי להבין את האווירה בה התנהלה המלחמה יש לזכור שלקראת ה-9 ביוני נוצר מצב אובייקטיבי של אווירת כישלון: המכה שהונחתה על חיל האוויר הסורי והעליונות האווירית של צה"ל כתוצאה מכך, ההפגזות הבלתי פוסקות בחזית, התבוסה הערבית בשאר החזיתות שגרמה לאווירה של ייאוש, ומצב שבו הצטייר צה"ל בעיני החיילים הסורים כצבא בלתי מנוצח.

הסיבות למפלה הסורית, לפי אמ"ן: הערכת מודיעין לקויה לגבי עוצמתו ויכולותיו של צה"ל, חוסר הניסיון של הפיקוד הבכיר בניהול מלחמה, אי התאמה בין הדוקטרינה לבין המציאות. הנקודה האחרונה תקפה בעיקר לגבי הגזרה הצפונית שם בוצע המאמץ העיקרי של צה"ל. בגזרה זו היה התכנון ההגנתי מבוסס על הדוקטרינה הסובייטית, אלא שמרבית המוצבים בגזרה הזו נבנו לפי שיטה מערבית. סיבות נוספות למפלה: מערכת הדיווח והקשר היתה לקויה מאוד, הפיקוד הבכיר שהיה מרוחק משדה הקרב לא ידע מה קורה ובהתאם לכך ובגלל היערכות מוטעית, לאא נוצלו כוחות השריון. ב-9 ביוני נוצר מצב שבו לא היתה אף עוצבת שריון בחזית. אם היתה כזו, היא היתה מציבה בפני צה"ל קושי לא מבוטל בהשגת מטרותיו.

כותרת "מעריב" מה-9.6.67. השקט שלפני הסערה

"מעריב", 9.6.67. השקט שלפני הסערה. כשאזרחים קראו על הפסקת האש הזו, צה"ל כבר היה בדרכו לסוריה

גם רמת הקצונה הזוטרה נכללת בסיבות לתבוסה: הקצין הסורי הזוטר, נכתב במסמך אמ"ן, לא מוכן לקבל על עצמו שום אחריות, משתדל לבצע את ההוראות בצורה שלא ניתן להאשימו ברשלנות, אינו מוכן להתעמק בפקודות ולהבין אותן, וכשהפקודות שבידו אינן עונות על מצב חדש שנוצר, הוא אינו נוקט ביוזמה אלא רואה את עצמו משוחרר מאחריות ומצפה שהדרג הבכיר ינחה אותו. בהקשר זה הודגש חוסר התקשורת בין הקצין לחייל. הקצין הסורי מתייחס לחייליו בזלזול, רואה בהם יצורים נחותים ולא מוכן להיות איתם בקשר חברתי. היחסים בין הצדדים מסתכמים במתן פקודות ובביצוען.

דגש מיוחד הושם על שיפור הקשר בין הקצינים לחיילים. מספר חודשים לאחר מלחמת ששת הימים פורסמו בעיתונות הסורית כתבות תעמולה שתיארו את עלילות הגבורה של הצבא ואת אחוות הלוחמים והנאמנות בין הקצין לחייל שבאו לביטוי בקרבות ברמה. הניסיון לשפר את איכות כוח האדם ברמות הקצונה לא כל כך צלח. דו"ח אמ"ן כותב כי לא נראה שינוי מהותי ברמתו ובאופיו של הקצין הסורי. גם אחרי המלחמה ממשיכה הנאמנות המפלגתית להוות את הקריטריון העקרי לגבי הערכתו והתקדמותו של הקצין, כאשר יכולתו וכושרו המקצועי מהווים שיקול משני. הטיהורים התכופים בצמרת השלטון יוצרים מחסור כרוני בקצינים ומאלצים את השלטונות להטיל על קצינים בכירים תפקידים שהם מעבר ליכולתם ולנסיונם.

אביב 1968 מצא את הצבא הסורי שם דגש על אימוני יחידות ופחות על ביצורים. נראה כי הפיקוד הסורי הסיק כי הצבא שלו אינו מאומן מספיק. היחידות יצאו להתאמן בשטח במקום להתנוון במאהלים ובמוצבים. הדגש הושם על תפעול מערכות נשק, שיפור רמת התכנון, הקפדה על ירידה לפרטים ושדרוג מערך התחזוקה. בתקופה הזו לקח הצבא הסורי סיכון, כשקו ההגנה שלו דולל משמעותית בעקבות האימונים ובכך היה חשוף למתקפת פתע.

מקור למסמך אמ"ן: ארכיון צה"ל ומשהב"ט

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “רדיו דמשק מודיע

  1. תודה על הכתבה המרתקת. חוץ מצילומי הנעליים בחזית מצרים כל הסממנים של כניעה והשפלה נראו גם בגולן.

    • אכן, ביקשתי מארכיון צה"ל לעיין בתיקים הקשורים לצבא הסורי ונעניתי.
      קיימים תיקים נוספים ואני מקווה להגיע גם אליהם.

  2. אני רק חושב לו הפיקוד הסורי היה רק חצי מיכולת הלחימה העזה שגילו החיילים הפשוטים במוצבים הקדמיים זה היה נגמר רע ומר עבור כוחותינו.

  3. מי שכשל להנהיג הצבא הסורי במקום לתלות אותו בכיכר דמשק ניצל את התבוסה כדי להשתלט על המדינה
    חפז אל אסד היה שר ההגנה ב67 והתעמולה של משטר הבעת היתה שהסורים כן הצליחו במלחמה הזו כיוון שמטרת ישראל להפיל את המשטר ולכבוש את דמשק נכשלה
    זו היתה טענה מופרכת לגמרי אבל הראתה כמה המשטר של הבעת היה מנותק מהמציאות ומכר לאזרחים לוקשים
    מי ששילם את המחיר היה הרמטכל סוידאני שהודח ובמקומו מונה מוסטפא טלאס
    את מפקד רמת הגולן אחמד אל מיר שלחו להיות שגריר סוריה בספרד
    אסד תפס את השלטון ב1970 אבל כעבור 3 שנים שוב נחל מפלה במלחמת יו"כ

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s