פעם בחיים

סיכום קצר ולא שלם (המשך יבוא) לאירוע מפגש הלוחמים והמשפחות השכולות בתל פאחר * מי שברשותו סרטונים או הקלטות מהאירוע מתבקש לשלוח ל-maktesh@gmail.com

מיכאלי

לא  התראו מאז 9.6.1967. רפי בן מרדכי, החובש מכוח גולדה (מימין), ביצע במוצב הדרומי תחת אש טיפול חירום בפצוע קשה יוסי מיכאלי (משמאל) – והציל את חייו

ברגעים אלה, שעות ספורות אחרי מפגש לוחמי תל פאחר והמשפחות השכולות, כשהעשן מהיום הזה טרם התפזר, והאירועים רודפים אותך בסיומן של שעות ארוכות מרתקות ומתישות כאחד, עדיין קשה לסכם מה היה. יעברו עוד ימים רבים עד שכל החומר שהוקלט והוסרט יבשיל לרשימת סיכום ויצוצו גם הסרטונים שיעניקו שמץ ממה שהתרחש.

מבחינת המטענים זה היה היום הארוך ביותר שעבר על תל פאחר מאז אותו קרב ב-1967. וכמו אז, גם הפעם, נמשך היום הזה, התארך והתפתל עד שהגיע לסיומו הטוב. המטרה הושגה. המפגש היה שיאה של תקופה, שבה במשך קרוב לארבעה חודשים נטוו החוטים ואורגנו הקשרים והלך והופק האירוע, עד לרגע שעל דרך הנפט הצרה נעה שיירת כלי רכב ורחבת הכניסה מלאה בפגישות מרגשות, חיבוקים, טפיחות ודמעות.

קרוב ל-200 איש טרחו ובאו, וכמו שזה נראה – לא הצטערו. היה שם גם מג"ד 12 הנוכחי, סא"ל אביחי זעפרני, שהחליף את המג"ד שי סימן טוב שנפצע קשה בעזה, ומכל הקבוצות שהתפזרו לשטח לשחזר את האירועים, בחר להצטרף לכוחות מס' 9 ו-10 שירדו לדרך ההטיה ושחזרו את אירועי זחל"ם המוות (ארבעה הרוגים ופצוע קשה), זחל"ם המרגמה שהתפוצץ בצומת ההטיה/בורג' בביל (הרוג אחד ופצוע קשה) ובהמשך תחנת טנק החוד של עזרא ברוש שנפגע מתחת לתל פאחר.

אורח מיוחד היה עופר מנדלוביץ', אביו של עוז מנדלוביץ' מגדוד 12, שנהרג לפני כשלושה חודשים בעזה. מאז נפילתו החל האב, שהיה מ"פ בגולני, לתחקר קרבות בחטיבה, ובעקבות כך הגיע גם לכנס הנוכחי.

אחר כך נערך פאנל שבו ניסו עשרה ראשי כוחות לשזור את חלקיקי הקרב לתמונה אחת שלמה. והיה את אמנון שוקרון, בנו של נהג הזחל"ם אמנון שוקרון, שנהרג מתחת לתל כשאשתו בחודש השישי להריונה, שריגש את הקהל בדבריו.

גם כשזה הסתיים לאחר קרוב ל-4.5 שעות, האנשים עוד עמדו דקות ארוכות כממאנים להיפרד, מנסים לצוד עוד דקה-שתיים של חסד מהימים שהיו בני 20 ורצו על הג'בלאות. קרב תל פאחר – תם ולא נשלם.

__________________________________

הערה לסיום: כל מי שצילם והקליט מתבקש להעביר את החומר למייל maktesh@gmail.com או להעלות את הסרטון שלו ביוטיוב ולשתף. עניין חשוב ביותר לתיעוד היסטורי של היום הבלתי נשכח. בינתיים קבלו כמה טעימות.

זחלם דרימר

זחל"ם המוות בדרך ההטיה. חיים שלמברג (מימין) וישראל הוברמן (שלישי מימין) ששרדו את הפגיעה, ביחד עם משפחות אפשטיין, דרימר ורביבו שיקיריהם נהרגו כאן

מג"ד 12 סא"ל אביחי זעפרני נהנה באירוע

מג"ד 12 סא"ל אביחי זעפרני נהנה באירוע. משמאל: שלושה מאנשי "כוח דני"

יהושע ישי (משמאל) עם הרס"ר המיתולוגי יום טוב חזן

יהושע ישי (משמאל) עם הרס"ר המיתולוגי יום טוב חזן

אלקה

לא נפגשו מאז ה-9.6.1967. דני ביזר (משמאל), מ"מ 1 בפלוגה א' שנפצע בקרב, עם המ"כ אברהם אלקה, שהגיע לאירוע בהפתעה

פליקס

רפי נלסון בתל פאחר? פליקס רוטר, קצין הקשר של גדוד 12, שנפצע מתחת לתל בתחילתו של הקרב

משפחתו של המג"ד שנהרג מוסא קליין. מימין: האלמנה שרה וילדיו איילת ודודי

משפחתו של המג"ד שנהרג מוסא קליין. מימין: האלמנה שרה וילדיו איילת ודודי

ברחבה

חלק מהלוחמים ובני המשפחות שהגיעו למפגש בתל פאחר

מודעות פרסומת

19 מחשבות על “פעם בחיים

      • אז ככה,
        נמלכתי בדעתי, ערוץ 1 חייב להמשיך ולהתקיים (לא מתלוצץ)
        הכינוס הזה לא סוקר בשיט ע"י הערוצים המסחריים למרות שבעיניי
        היה בכמה דרגות מעל החתונה של נינט.
        בקרב הזה הוכרעו ביו השאר גורלם של 1200 קמ"ר של אדמה פוריה ושליש
        ממימי הכנרת.
        ובנוסף מיד לאחר קרב תל פאחר החליט הצבא הסורי שעדיף לשמור מרחק גדול
        ככל שניתן מגולנצ'יקים מכל שנת ייצור.
        שבוע טוב.

  1. יום נפלא פגישות מרגשות , כבוד ויקר ללוחמים שרבים מהם נשכחו מלב
    ראיתי אתמול אנשים רבים ששיאם מאחוריהם ממזמן אבל בתל פחר זקפו ראש בגאווה
    תודה רבה למארגנים , הלואי וירבו מפגשים כאלה

  2. היה ארוע מכובד בכל קנה מידה ,יפה מצד החטיבה ששלחו את המג"ד לברך ואמר את מילים המדויקות עם קישור לקרבות הקשים בעזה שגבו חייהם של 13 חיילים
    חבל שלא ניתנה מספםיק רשות הדיבור לחיילים הפשוטים שגם להם היה מה להגיד על ההחלטות
    רק חפ"ש אחד זכה לשבת עם הקצינים ולדבר וזהו יצחק חמוי בלבד
    בכל כוח היו סמלים ורב'טים שגם להם היה מישקל וחשיבות בסדר הארועים
    הבטיחו להעביר מקרופון בין האנשים אך זה לא התבצע קולם לא נשמע כנראה מפאת קוצר זמן
    לא נורא אולי בפעם הבאה אם תיהיה ,אבל באופן כללי היה ארוע יוצא מגדר הרגיל ולמדנו רבות
    שנה טובה ושהיהיו בשורות טובות

  3. הכנס היה מרגש..בתור לוחם שהשתתפתי בקרב..זרק אותי 47 שנים לאחור,סגרתי מעגל ופינות שהיו פתוחות,לגביי תמונת הקרב …שאפו ענק לדני בייזר,ולכל האנשים שהרימו את האירוע,ובמיוחד לחטיבת גולניבכלל ולגדוד 12 בפרט…שאני גאה להיות להיות חלק מהעבר שלו….
    הפריע לי רק דבר אחד..חבל שלא חילקו תגיות לכל האנשים. והמשפחות השכולות..עם השמות..כי היו כאלה שאני מרגיש תחושת פספוס לגביהם…סכ"ה אירוע מרשים..ושנה טובה לעם ישראל בכלל ומשפחת גולני וגדוד 12 בפרט…
    גילת משה…

  4. לשלמה מן ברכות על היוזמה ועל הבלוג .ולדני ביזר הפעלתן יישר כח..התרגשתי אתמול מהמפגש עם החברים .לוחמים שלא התראנו המון שנים.אבל ציפיתי מהחטיבה ל יו תר וכן מכך שלא שותפנו בניתוח הקרב אלא אותם אנשים קבועים.שנה טובה ומבורכת לכולם

    • רפי אתה צודק בקשר לאי השיתוף.
      הכוונה שלי היתה לתת לכל מי שרוצה לדבר את המיקרופון.
      צברנו איחור של שעה ואנשים התחילו לעזוב.
      כמו כן הופעל עלי לחץ לקצר ולבסוף גם לא נתתי הזדמנות לתאר את סיום הקרב.
      על כך התלוננו יאיר ישי וצבי אייזנברג.
      בנוסף ביטלתי עוד קטע של המסקנות שצברתי בשנתים האחרונות.
      אני מקווה שבסיור כל אחד יכול היה לדבר.
      כשתתפרסם הכתבה המלאה של תיאור הכנס, רצוי מאד שתוסיף ותעיר כל מה שאתה רוצה.

  5. דני ושלמה היקרים עשיתם מעשה גדול נעתקה הנשימה לרבים מאתנו והחלטנו שאחרי שנרגע נתכנן משהן חדש שיתן ביטוי לכל הלוחמים לספר את שעברו
    כל טוב שנה טובה

    • כפי שכתבתי בתגובה לרפי, ראשית הגיבו לכתבה המלאה לכשתתפרסם.
      היוזמה לארגן משהו שיתן ביטוי לכל הלוחמים מבורכת.

      • שלמה ודני יישר כח על הפקת ארוע כל כך מרגש וזה לא ברור מאליו שת"פ של מספר לא מבוטל של לוחמים שכמו שהתרשמתי עדיין מלקטים את הפצעים , התלבטו להגיע בגלל הקושי הנפשי ובכל זאת הגיעו אחרי 47 שנים. לנו אישית לבעלי חיים סייג ,לאחיותיו , לחברים שהצטרפו אלינו ולי היה מאוד מאוד מרגש ולא מפסיקים לספר ולשתף בחווית של אחוות הלוחמים,המפגשים ,סיפורי הקרב , המפגשים עם חברים שהכירו את מיכאל סייג ז"ל וכו'…., מקווה שמשאלתינו תתגשם וחקיקת שמם של מיכאל ומשיח ז"ל יתווספו לרשימת החללים באנדרטה . תומכת ביוזמת מפגשים נוספים של מפקדים וחיילים חשוב ביותר שכולם ירגישו טוב.

  6. תל פחר חקוקה בלב כל חייל גולני למרות שלא נלחמנו שם אבל כל גולנציק חווה את החוויה של תל פחר ע"י שמיעה קריאה ומסע רגלי בתואי. חבל שלא ידעתי על הכנס קודם
    כל פעם שאני בצפון אני משתדל להגיע למעלה , לצערי האתר מוזנח ולא מטופל, אני קורא לכל הגופים במיוחד לעמותת ידידי גולני להתעורר ולעשות מעשה

  7. היה אירוע מדהים.
    שמחתי לפגוש חברים מהפלוגה לאחר 47 שנים ואפילו לזהות אותם במבט ראשון.
    כולי תקווה שזה המפגש הראשון בין רבים שיבואו בהמשך.
    נעשו מאמצים להרים את האירוע למרות כל המגבלות ועל כך נתונה תודה למארגנים.
    תודה מיוחדת לשלמה מן מנהל הבלוג ולדני ביזר על ההשקעה.
    היה שווה את אלף הקילומטרים מאילת וחזרה.
    חג שמח ושנה טובה.

  8. ברכות חמות ומיוחדות ליוזמים ולמארגנים,היה אירוע מאורגן ומסודר לטעמי.הזכרונות היו עצובים והמפגש עם החברים ובעיקר עם משפחות הנופלים היקרות היה מרגש. לחזור לאחור 47 שנים זה מדהים וחלומי. הערכה מגיעה לנציגי הגדוד המג״ד ועוד קצינים שהתפנו ובאו. קרב ״תל פאחר ״ חייב להכנס עמוק למורשת הקרב של ״ גולני ״ושל צה״ ל ולהלמד בקורסי המפקדים בכל הרמות בצה״ ל. שנה טובה ומאושרת לכל הגולנצ׳קים באשר הם. מיקי חקלאי.

    • לפי דעתי..קרב תל פאחר הוא כבר מיתוס.ללוחמיי צה"ל בכלל וללוחמיי גולני בפרט..והוא מוזכר בנשימה אחת עם קרב החרמון ביום כיפור.וקרב הבופור במלחמת לבנון.וכמובן גם הקרב ההרואי בסג'עייה..רק חבל שלא ניתן לו משקל מצד צה"ל..ומציינים את יום השנה..מידיי שנה כמו גבעת התחמושת..לדעתי הקרב בתל היה לא פחות הרואי .מאשר בגבעת התחמושת..והוא למעשה בקרב ההבקעה הביא לנו את רמת בגולן..מיקי שמחתי לראות אותך וולשוחח איתך..השליש המיתולוגי של הגדוד.. שנה טובה..ובשורות טובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s