קצינים גבוהים היו באים לתרגילים שביצענו

פרופ' דן זסלבסקי, מוותיקי חטיבה 8, השתתף בסיור מורשת קרב שערך המח"ט לפני שנה בגבעת האם ובקלע * כמה ימים לאחר מכן כתב לו מכתב תודה מעניין, שהציג את העשייה שלו במסגרת גייסות השריון 

הקדמה: ביולי 2013 ערך מח"ט 8, אל"מ ארז לב-רן, סיור מורשת קרב לקציני היחידה על חלקה של החטיבה במלחמת ששת הימים. חטיבה 8 (חטיבת "הזקן") ביצעה את ההבקעה המשמעותית ביותר בגזרה הסורית וכבשה את איזור קלע-זעורה, לאחר טיפוס קשה ועיקש שכלל טעות בניווט. אורח מיוחד בסיור היה פרופ' דן זסלבסקי, מהנדס קרקע ומים, לשעבר נציב המים, מדען ראשי של משרד האנרגיה ודיקאן הפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון, שהיה במלחמת ששת הימים מ"פ חרמ"ש בגדוד 121 שכבש את זעורה. פרופ' זסלבסקי הגיע לסיור ביחד עם בנו, עמוס, שלחם במלחמת יום כיפור ברמת הגולן בגדוד 77 ת"פ אביגדור קהלני. לאחר הסיור כתב זסלבסקי מכתב תודה מפורט לאל"מ לב-רן.

להלן תוכנו:

זסלבסקי בקלע

פרופ' דן זסלבסקי בקלע (כל הצילומים: עמוס זסלבסקי)

"תודתי החמה שהזמנתם אותי לאירוע זה. היה לי קודם כל תענוג אמיתי לפגוש את החבורה שהיתה שם. בעבודתי החלוצית וההקדשה של עשרות שנים לפיתוח מדינת ישראל, אני נתקל כל כך הרבה בהתנהלות רעה שדרוש כושר סבל ועקשנות חיובית כדי לא להתייאש ולזנוח. אני שומע יותר ויותר תלונות של הציבור ואפילו נטייה לרדת. החבורה שפגשתי הינה עוד עדות לכך שיש עדיין אל מי לדבר ויש עם מי לעבוד. הערכתי מאד את המפעל שלך והתרשמתי עמוקות מדברי הקצינים עליך. נמנעתי מלהתייחס יותר מדי למעשים הראויים לביקורת על התנהלות המלחמה, כי חשתי שזה לא יתרום למאמץ החיובי שלך.

ברצוני לספר במילים ספורות מה עשיתי בתחום הצבאי אחרי מלחמת ששת הימים. טליק מפקד הגיס ואלברט מנדלר סגנו הציעו לי לפקד על גדוד. טענתי בפניהם שאחרי ניצחון כל כך ענק כמו בששת הימים, עוד מלחמה תרחק. "אולי כדאי שיתחילו לנצל לי את המוח במקום את הרגליים". זה נשמע אולי מתנשא מצידי, אבל זה היה מתוך רצון לתרום. אחרי מחשבה קיבלו את הצעתי ובניתי את יחידת המילואים של תח"ש (תורת חיל שריון). היו ביחידה שהקמתי כ-80 איש וביניהם ממיטב בעלי המקצוע בתחומים השונים. היחידה שימשה אחר כך גם דגם ליחידות דומות בחילות אחרים. בתחילה הקצין "מנדי" [מנחם מרון] היה המפקד הסדיר שמעלי. לימים הוא היה אלוף וראש מה"ד.

שירתתי ביחידה 15 שנה ועברו דרכי כ-100 פרויקטים שונים. כמה מהם מפורסמים למדי כמו: עשן מיידי; מרגמה 60 מילימטר; "בלטן" (פלטת פלדה וחומר נפץ כדי לשבש פעולה של מטענים חלולים); אחסון יבש שהמלצתי להנהגתו בעקבות צבירת ניסיון שלילי מאוד במעקב אחרי תרגילי גיוס והגשמנו אותו רק אחרי מלחמת יום כיפור, כאשר הראינו מה היתה התוצאה הנוראה שנבעה מצורות התחזוקה והאחסון שהיו נהוגים קודם לכן. שיפור צורת גיוס במצבי חרום; שיפוץ של ה"תמסחים" – ג'לואה שהם בעצם מילאו את התפקיד לפריצת סער אל מעבר לתעלת סואץ; סלילת דרכי הביצות בבלוזה שחסכו הון עתק והצילו הרבה נפשות, סימון של מסלול נחיתה למטוסים ומשטחים לפריסה של שריון וחת"מ באיזורי המלח שמעל הביצות; צביעה מתאימה של האנטנות כדי להקשות על גילוי הטנקים; שקיות רפואיות להשתנה במהלכי קרב ועוד.

היו גם הרבה יוזמות חשובות ביותר שכשלו. לא הצלחנו להתגבר למשל על גשר הגלילים, רעיון מטומטם והתנהלות מושחתת למנוע התחרות של כל מה שפותח – המשך שיפוץ של עוד רכבי התמסחים, "גשר צנע" שהספיק לתרום מעט ועוד שיטת צליחה שנקראה בשם קוד "לביבה". אותו "מומחה" עיכב גם פגז נ"א שפותח בתע"ש וקבר את הנושא לשנים.

זסלבסקי לב רן

בגבעת האם. פרופ' זסלבסקי עם מח"ט 8 ארז לב רן (מימין)

ניסינו גם לתכנן טנק ישראלי. קיבלתי לכך הוראה ממיפקדת הגיס, ואמנם היו לנו הישגים אדירים שחלקם רק על הנייר וחלקם נוסה. חלקם ניתנים אולי עדיין ליישום כיום, ולייצור טנק שעולה בהרבה על המרכבה ועולה בפחות כסף ובעתיד אפילו פחות אבידות, אבל איש לא יכול היה להתגבר על האגו המתנשא של האלוף ישראל טל , חסר כל השכלה טכנית ורודף פרסים אישיים, שטיפח את המרכבה. התייחסות של רבים שביקרו קשות את מעשיו היתה מאד טיפוסית: "לא חשוב! העיקר שעושים!". אם הוא לא רצה, אז לא עשו כלום.

אני זוכר אפילו דיון במשרדו כסגן הרמטכל על דרך להניע את גשר ה"גילולים" והתפתח ויכוח בינו ובין אחד הנוכחים על מהירות האור. טליק טען שבשום אופן לא יתכן שמהירות האור בריק תהיה בעלת ערך קבוע. הוא גם הסביר את זה על ידי משל ילדותי בור לגמרי. ולבסוף אמר: אני יודע את מי לשאול, וחייג לפרופסור עמוס דה-שליט ממכון ויצמן. לא שמענו מה אמר הפרופסור, אבל טליק אמר לא בקולניות: "ואני אומר לך שאני צודק", וטרק את הטלפון למקומו.

מניסיון שלי גם בהרבה פרויקטים בתחום המים, הקרקע והאנרגיה, וכמי שהקמתי את המועצה הלאומית למחקר ופיתוח ועמדתי בראשה בין 2004 ל-2007, הדבר נפוץ בכל התחומים ובכל הארצות. מה שחשוב היה ביותר זה לחזור על הפתגם של רבי טרפון הכתוב בפרקי אבות: "לא עליך המלאכה לגמור, ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה". אמרתי זאת גם בפגישה שהיתה לנו. אתה גם כן ניסית וחזרת וניסית להגיד שכל מיני אירועים שליליים לכאורה הם חלק בלתי נמנע במלחמות, אולם אנו צריכים להיות דבקים במטרה. הדברים נאמרו בחבורה המתאימה ביותר שעם ישראל צריך להיות גאה בה. הכותרת צריכה להיות לכל העוסקים בתרומה – האימרה של רבי טרפון.

עם זאת, אני אינני מוכן להימנע מביקורת אמיצה. דוגמה מצוינת אפשר לקחת מחיל האוויר שבו מתקיים דיון ביקורתי אחרי כל מבצע. אין לי כל ספק שדיונים מסוג זה אינם מתאימים לאירוע המרגש שיזמת. אבל קח את זה בחשבון כאפשרות בניהול אימונים, בלימוד מההיסטוריה הצבאית וחיפוש של שכלולים שיקטינו את הנזקים. מי יכול לעשות זאת עוד כמוך? אין לי גם ספק שחלק חשוב בשינויים צריך להיעשות ברמה גבוהה יותר. את האחסון של טנקים מחומשים ומזוודים ומוכנים לתנועה ואת האחסון היבש דחפנו אחרי המלחמה בתיאום עם מוסא פלד ז"ל, שהיה אז מפקד הגיס, ויוזמה למרד מח"טים שהודיעו שמכאן ואילך הטנקים יאוחסנו חמושים ומזוודים.

ההחלטה הסופית לאחסון יבש נפלה במאבק מול ראש אג"א, שטען שהדבר איננו בסמכותנו ודרוש קודם כל ניסוי שיימשך לפחות חמש שנים. כתבתי מכתב לרמטכ"ל החדש, מוטה גור, שהיה מ"כ שלי בגדנ"ע ברחובות לפני קום המדינה ולימד אותי קפ"פ. במכתבי הזכרתי בין השאר שהניסוי הארוך ביותר לאחסון יבש נעשה על ידי עם ישראל לכל מיני עתיקות ולמגילות הגנוזות. מוטה נתן פקודה להתחיל את הניסוי ב-500 טנקים וטילפן לי ואמר בצחוק – "מה אתה חושב שאתה צריך לדחוף את האף שלך בכל נושא?". הדבר לא קל. אך אינך פטור. וכל מי שדואג ומוכן להתפטר איננו פטור.

הייתי מנסה גם להשלים איכשהו את ההיסטוריה של החטיבה. אחרי מלחמת השחרור ועם בניית מערך המילואים מצאתי את עצמי בגדוד 121. פיקד עליו דב הררי, שהיה צנחן באירופה לקשר עם היהדות במסגרת מלחמת העולם השנייה. לקראת הקמת הגדוד הוא ראיין כל חייל ( כאלף איש). דב הררי התמסר אחר כך ליחידות מודיעין ונהרג באסון מעגן. מג"ד שני שהיה לנו היה פרופסור פנחס זוסמן, שכונה "סיקו". הוא היה פרופסור לכלכלה חקלאית. היה מ"פ בפלמ"ח בזמן מלחמת השחרור, וקרבות שניהל נלמדים כחלק מתורת הלחימה (אגב אורחא יצא ספר לזכרו). מאוחר יותר מונה להיות מנכ"ל משרד הביטחון.

עיקר הצוות הפיקודי של גדוד 121 כונס בתקופתו וזה כלל את רפי מוקדי. קצינים גבוהים היו באים אלינו לגדוד לראות את התרגילים שביצענו. בתקופה מסוימת מוסא פלד היה המח"ט. אחר כך היה גם מפקד גייסות השריון בסיני. הוא היה זה שקרא לי לפתור שלש בעיות חשובות שם. אחת מהן היתה סלילת דרכים למעוזים שלאורך התעלה ולאורך שפת הים. אחרי מלחמת יום כיפור החליף את "ברן" –אברהם אדן, בפיקוד על הגיס. אחר כך שימש גם בניהול מערכות פיתוח בצה"ל.

זסלבסקי בשטח

מורשת קרב בשטח. פרופ' זסלבסקי לא היה מרוצה מתוכן דפי המור"ק שחולקו למשתתפים

אני הספקתי לשרת בחמש מלחמות. הייתי פעיל מאוד גם בתקופת מלחמת ההתשה. בין השאר עקבנו אחרי תרגולי גיוס, אימוני שדה, חזינו די הרבה בעיות שלצערי מימשו את עצמן במלחמת יום כיפור. הדברים החמורים ביותר התרחשו ברמות הפיקוד הגבוהות. בזמן המלחמה הייתי במטה האוגדה 142 שבראשה עמד "ברן". עם שוך הקרבות עליתי מאיזור העיר סואץ למיפקדת הגיס, והמאמץ העיקרי שלי היה בשני תחומים, בעזרה לתא"ל מוטקה ציפורי (סגו מפקד הגיס) בשיקום הגיס ובדיגום וקליטה של מאות טנקים שנשבו. המשימה השנייה היתה להפקת הלקחים של גייסות השריון במלחמה.

התרכזתי רק בנושאים טכניים. נמנעתי מהקדשת מאמץ על סיפורי המלחמה. אני ממליץ לך לנסות ולהשיג את שתי החוברות שהוצאתי על הלקחים. האחת סיכמה הצעות של חיילים, והשנייה סיכמה תשובות של 990 צוותי טנקים לכ-400 שאלות.

אמנע כליל מלהעיר על החומר המודפס שחולק לנו בפגישה על חטיבה 8. יש שם אי דיוקים די משמעיים. וגם זה חלק אפשרי של לקחי מלחמה".

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “קצינים גבוהים היו באים לתרגילים שביצענו

  1. מלחמות גנרלים גם על המרכבה ובאמת אלוף טל היה חובב פרסום אבל בניגוד לפרופסור הנכבד טל עשה רבות למען המרכבה,
    אני כמי ששירת ולחם כשיריונר ביום כיפור ועד עכשיו חשבתי שתם עידן הטנקים בשדה הקרב … הטנקים גדלו וגדלו והגיעו לרמות מיגון בלתי אפקטיביות,
    טילים כמו קורנט חודרים גם את הטנקים הכבדים ביותר והממוגנים ביותר. בעזה המעיל רוח הוכיח יעילותו אבל מול צבאות מסודרים לא בטוח שיתן הגנה מקסימלית, הגיע הזמן להוציא את אנשי הצוות מהמשוואה ולהכניס פלטפורמות חימוש בלתי מאויישות דוגמת מל"טים שעשו עבודה נהדרת בחיסול מחבלים בעזה. צריך מערכות נשק מהירות, קלות וקטנות עם מיגון מינימלי. לא צריך טנק כדי לשמור על הגבול ולהשמיד מרחוק חיילי אוייב, לא צריך טנק כדי להשמיד טנקי אויב, לא צריך טנק כדי לשלוט בשטח.
    אני קורא לפרוספר זסלבסקי וחבריו עתירי הידע והנסיון להירתם שוב ולהגות תוכנית אב חדשה לשריון על סמך לקחי מבצע צוק איתן.

  2. איש אשכולות , מעניין ומרתק ורשימת השגים (שחלקם הגדול אינם בלעדיים לו אבל פרט זה מוצנע) מרשימה. בצד אלה גם אגו לא קטן .הדברים על רודנותו של טליק ידועים אבל גם השגיו לא מועטים.

  3. אלמלא "רודנים" כמו טליק, יתכן שעדיין היום היינו מייצרים היום רקטות מצינורות ברזל מונעות בדשן כימי וסוכר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s