"כל העסק הזה נראה לי תמוה"

עדותו של ברוך גורודיש, קצין אג"מ של חטיבת גולני, בפני ענף היסטוריה ב-1968 * "גורו" שישב במיפקדה העיקרית מספר על נסיונותיו להבין מי נגד מי בתל פאחר: "לקחתי פוטוסטט ותחקרתי בקשר את ורדי ואת רובקה איפה כל אחד מהם נמצא, והסיכום היה שרובקה העלה רימון עשן"

גורודיש ברוך

קבוצת פקודות בגולני בניהול המח"ט יונה אפרת. יושב מימין: ברוך גורודיש, קצין אג"מ חטיבתי. לידו מעט מוסתר – הסמח"ט משה גת (צילום: ארכיון צה"ל)

רס"ן ברוך גורודיש, קצין אג"מ של גולני ב-1967, היה שותף לתכנוני הקרבות של החטיבה לפני מלחמת ששת הימים וחתום על פקודות מבצע במסגרת "מקבת" צפון ודרום (לגולני היה גם תכנון לפעולה בגזרת הכינרת – כיבוש אל חמה, תאופיק ומזרעת א-דין). גורודיש מסרב בעקביות להתראיין בנושא. לדבריו: "צריך לתת לתל פאחר למות. אם תעורר אותו, אתה גורם נזק למתים". לדעתו, הקרב הזה היה כישלון, ויותר מזה הוא אינו מוכן לפרט.

לגורודיש פניתי לראשונה לפני כשנה, וגם השבוע כשצלצלתי להודיע לו שמצאתי עדות שלו בפני אנשי ענף היסטוריה ("אני לא זוכר את זה"), הוא התמיד בסירובו להתראיין. לאחר מלחמת ששת הימים עבר גורודיש ללמוד בפו"מ ולאחר מכן חזר לגולני ושימש מג"ד 12.

להלן עדותו בפני אנשי ענף היסטוריה ביום 19.1.68. הטקסט בכחול: הסבר ופרשנות של דני ביזר, שחוקר כיום את קרב תל פאחר.

עדויות חט 1גורודיש: "התוכנית האחרונה בבוקר ה-9.6 באכסניה בכפר גלעדי: גדוד 12 יעבור דרך גבעת האם דרך גור אל עסכר ועין א-דייסה, יעלה משם על ציר הנפט ויכבוש את תל פאחר ממזרח, אחר כך את בורג' ממזרח. גדוד 51 ינוע אחרי 12, יכבוש את בחריאת ואחרי כיבוש תל פאחר יכבוש את תל עזזיאת, בכוננות לחירבת סודה. גדוד 13 (בלי אמצעי ניוד) בעתודה באיזור הגושרים. פלוגת הסיירת, כמו 13, בלי תפקיד מוגדר מפאת מחסור בזחל"מים.

הערה: הערכת הפיקוד ושלנו, שהאגוז הקשה הוא עזזיאת, ואפילו היתה הצעה שגדוד 51 ייקח את עזזיאת באותו יום ו' לקראת חשיכה [כלומר היה ברור לגורודיש ומעלה שהתקיפה ביום תקשה את כיבוש תל עזזיאת ולכן גם את תל פאחר]. זו הסיבה להקצאת הארטילריה: גד"ש לפאחר ומכמ"ת לעזזיאת [גד"ש – גדוד תותחי שדה 25 ליטראות, הירי שלו היה פחות מדויק. וזו אחת הסיבות שאש הסיוע הופסקה ב-15:35. מכמ"ת – גדוד מרגמות כבדות 120 מ"מ].

image (12)

מפת איזור עין א-דייסה/תל פאחר מ-1967

שאלת ענף היסטוריה: אלו משתי הדרכים העוקפות מעין א-דייסה נבחרה ל-12 – הקרובה (והטובה) או הרחוקה (והגרועה)? גורודיש: "אמרו לי לבחור בטובה ובקרובה, אך אמרו שכנראה הבתים (בין שתי הדרכים) תפוסים ולכן יהיה עליו לעקוף מדרום" (בדרך הגרועה והרחוקה) [זו הדרך המסומנת בפוטוסטט שפרסמנו (לחצו על הקישור), מה שמחזק את אמינותו של הפוטוסטט. חיזוק נוסף לכך שציר העלייה המתוכנן היה מעין א-דייסה ומדרום לכפר]. 

איך מצטיירת במיפקדת החטיבה התמונה של מה שקורה אצל מוסא [מג"ד 12]? "מתוך יומני המבצעים ברור שהממסר (64) מודיע כי נפגע זחל הפיקוד של 12. בשעה 15:35 מנסה המח"ט להעביר את משימת פאחר לגדוד 51".

באיזה דרכים ובאיזה צורה הולכת ומצטיירת במיפקדת חטיבה 1 מה קורה אצל מוסא? "עד כמה שאני זוכר, ואני מעיין ביומנים המבצעיים, ב-9 לחודש בשעה 15:12 הודיע 12 למח"ט שהזחל שלו נפגע. במקביל לזה או שתי דקות אחרי זה, הודיע הממסר ש-2 נפגע על רשת נחשול, הוא מוסר שזחל הפיקוד שלו קיבל פגיעה והמכשיר התקלקל. ואפשר להתקשר איתו רק ברשת איתן, והיא הרשת הגדודית".

ביומן המבצעים אנו רואים ככה: שעה מסוימת נודע לכם שהחפ"ק של מוסא קיבל פגיעה. איזה שעה כתובה שם? 15:10. שעה יותר מאוחרת דיווח של הפיקוד, בשעה 16:15, אתה מדווח לפיקוד שמוסא טעה, נכנס ממערב במקום ממזרח, לקח את הדרומי ולא את הצפוני. במיפקדה העיקרית איך ובאיזה צורה נודע לך הטעות של מוסא ומה שמתרחש אצלו במשך השעה הזאת? "כל השלבים וכל ההתרחשויות נודעו לי משני כיוונים. מדיווח ישיר של המח"ט, שמעתי את הפקודות שלו ל-51. ב') משיחה אישית שלי עם ורדי, שעלינו על הרשת הפנימית של הגדוד. ורדי אמר לי אז הוא נמצא למעלה, הוא לא יודע איפה הגדוד, הוא לא יודע איפה המג"ד ויורים עליו נורא חזק".

[כלומר, גורודיש הוא זה שמשוחח עם ורדי בקשר. עד כה ורדי הזכיר שיצר קשר עם המח"ט. בשעה 16:15 גורודיש כבר קיבל את הדיווח מ-ורדי שהוא תפס את הדרומי, וכפי שרואים בהמשך צפו בתנועה לבורג' בביל וגורודיש מחליט שמוסא טעה בכיוון התקיפה. לכן המח"ט מאשר את כיבוש תל עזזיאת ע"י גדוד 51 ומבטל בכך את הפקודה הקודמת ל-51 לכבוש את תל פאחר במקום גדוד 12. בהמשך מודה גורודיש שהתמונה לא היתה ברורה לו. בכך חרץ גורודיש את גורל הקרב בתל פאחר משעה 16:15 ואילך. הדיווחים של ורדי לגורודיש אינם מתועדים ביומני המבצעים וזו הפעם הראשונה שמתפרסמת עדות כזו].

מקבת מאי

אחת מפקודות "מקבת" של חטיבת גולני (כנראה מה-25 במאי 1967) שעליה חתום גורודיש. במקור זו היתה אמורה להיות פעולה לילית

גורודיש: "מה שאנחנו רואים ביומן מבצעים שכ-20 דקה אחרי זה, שמוסא הודיע שהמכשיר לו נפגע, ועד כמה שאני זוכר היום יותר לא שמעו את רשת הפיקוד הגדודית, יותר לא שמעו אותה. אז ראינו שמוסא נכנס לבורג' כבר עכשיו, והוא לא חיכה לקחת זה אחרי פאחר [השעה היא 15:30 לערך, וכידוע זו החלטה שנלקחה ע"י קמב"צ הגדוד כשמוסא כבר לא היה בחפ"ק], וגם סביר לפי כיוון התנועה שהיינו צריכים לעשות את זה ככה. בסיכום ביומן המבצעים ב-15:35 אומר המח"ט למג"ד 51 – 'אני רואה את 2', הכוונה לגדוד 12, 'נמצא בין פאחר לבורג' בביל, כנראה ש-2 טועה, התכונן אתה לעשות את האיגוף המתוכנן של 2, אני רוצה להעביר אותך דרך א-דייסה ממזרח לפאחר ומתקדם אליך'. המח"ט שואל את 51 האם בחריאת פעילה, התשובה ש-51 לא יודע. אומר לו המח"ט ל-51 'גמור עם בורג' בביל עם כוח קטן ותהיה מוכן לזוז אליי'. חסל את בחריאת עם כוח קטן. 15:35: אני מעריך וברור לי היום שהמח"ט היה באותו זמן בגור אל עסכר והסביבה, ובמקום שהוא היה הוא היה יכול לראות את העניינים מה שאני לא יכלתי לראות".

[בשלב זה המח"ט עדין רוצה שגדוד 51 יכבוש את תל פאחר ולא את תל עזזיאת. ע"פ עדות אורי שמחוני, הקמ"ן החטיבתי, המח"ט לא היה בגור אל עסכר, אלא על דרך הפטרולים הסורית בין גבעת האם לבחריאת, בעקבות 51].

השאלה הבאה – הפעלת גדוד 51. "הפעלת הגדוד 51 על היעד שלו, תל עזזיאת, היה בתכנון החטיבתי אחרי כיבוש תל פאחר. אני זוכר שהרמ"ט של הפיקוד הודיע לפני שעה 4, לפי הרשום 15:47, שאין רשות ללכת על תל עזזיאת לפני שיגמרו את פאחר ובורג' בביל, והוא רוצה שיבואו על תל עזזיאת דרך בורג' כי התוכנית היתה שעולים על תל עזזיאת בכיוון כללי ממזרח, וזה חייב שציר הגישה יהיה נקי. לפי זה יכולתי עוד לאשר שלפי הרישום ב-15:49 מודיע לי המח"ט של החפ"ק שפאחר בידינו [יש רישום כזה ב-15:47 ביומן המבצעים של החפ"ק הקדמי והמקור שלו "זיוה", כלומר מ"פ הטנקים, ולא מהמח"ט. ההודעה הזו מטעה את גורודיש ומבטלת בסופו של דבר את הפקודה של המח"ט ל-51 לעזוב את ההתקדמות לתל עזזיאת ולכבוש את תל פאחר במקום גדוד 12. מ"פ הטנקים מטעה את קצין האג"ם החטיבתי שמטעה את המח"ט שמטעה את הרמ"ט]. בהמשך ניתן למח"ט האישור לבצע את תל עזזיאת מיד ואמנם ב-15:59 מודיע לי החפ"ק שהוא נתן את האישור ל-51 לעלות על תל עזזיאת ומיד בעצם התחיל 51 ללכת על תל עזזיאת" [אין עדות לכך ביומנים שבידינו! האם העדות לא נכונה? היומנים נרשמו בכתב יד ואין בהם מחיקות].

מי נתן לך או למח"ט להפעיל את 51? "אני זוכר שלמח"ט בשלב הזה לא היה קשר עם הרמ"ט, כנראה בגלל תקלות קשר. ואני הייתי מתווך בין המח"ט לבין הרמ"ט. ואז הסברתי לרמ"ט בקשר את הבעיה שלנו. ואמרתי לו שהמח"ט עומד על כך ללכת מיד לעזזיאת והוא נתן את האישור [לפיכך, המח"ט הוא זה שלחץ להקדים את כיבוש תל עזזיאת למרות האיסור של הרמ"ט. הדיווח המוטעה של כיבוש תל פאחר מטעה גם את הרמ"ט? אין עדות ביומנים לאישור שנתן הרמ"ט לכיבוש תל עזזיאת לפני תל פאחר. על כך תמה גם המתחקר מענף היסטוריה].

גורו

גורודיש. בגלל בעיות קשר – תיווך מהמפקדה העיקרית בה ישב בין המח"ט לרמ"ט

לגבי הפעלת פלוגת הסיור. "בגלל התכנון הכפול של אותו בוקר ה-9 לחודש, ולאור היעדים שניתנו לחטיבה, שהם בעצם הוכתבו לנו ע"י הפיקוד, לא היתה משימה בשלב זה לשלב התקפי של החטיבה. לא היתה משימה והיתה צריכה לפי התוכנית להיות בשטח הכינוס הקדמי ביחד עם גדוד 13 ואחר כך להיכנס ולחטוף מה שיישאר להם. ניתן לומר שביוזמת מפקד הסיירת וביוזמתי שהיפנו אותו לבד לגבעת האם. הרמ"ט שהיה על ידי בשלב מסוים עודד את זה [הלוואי ויש בארכיון צה"ל תחקיר של פיקוד צפון איך קרה שהוטעו ע"י חפ"ק גולני. מעדות המח"ט בפני פורום הקצינים בפצ"ן שהתפרסם כאן, הוא לא מעלה את הסוגיה של האיסור של הרמ"ט לכבוש את עזזיאת לפני פאחר ואת הטעות בהבנת המצב בתל פאחר. באותו פורום הוא גם לא נשאל על כך], והיה מפקד הסיירת עם מספר ג'יפים על גבעת האם בקרבת המח"ט, והוא בעצם ניסה לזרז את חטיבה 8 שתעלה מהציר על מנת שהחטיבה תוכל לעזור. עד כמה שנשמע פרוזאי הוא האיץ בזנב שלהם שהיה ארוך ומסורבל.

"באותם רגעים קריטיים של בערך בסביבות שעה 4, דיווח מפקד הסיירת שהוא אירגן מספר זחל"מים והוא מצא טנק אחד או שניים, אני לא זוכר כמה, בעצם כמה יותר, אבל הם נתקעו לו וכד'. הוא העלה אנשים שלו על הזחל"מים עד כמה שאני זוכר, והוא נע בציר המקורי המתוכנן [הסיירת נעה דרך נעמוש מדרום לגור אל אסכר. גור אל עסכר נמצאת מזרחית לגבעת האם ואין צורך לעבור בנעמוש כדי להגיע אליה], עבר את עין א-דייסה מדרום [הסיירת עלתה אחרי גדוד 121 מחטיבה 8 קילומטר דרומה לעין א-דייסה ומשם לדרך הנפט. לכן הגיעה מעל עין א-דייסה. הדיווח כאן לא מדויק ומבלבל את המתחקר], וכאן היה אקט קטן כשמפקד הסיירת טעה וניסה למשוך לכיוון זעורה [ע"פ עדויות אנשי הסיירת – לכיוון עין פית], המח"ט עצר אותו והסביר לו איפה נמצאת תל פאחר, והסמח"ט בקשר, שהוא גם ראה אותו פיזית לאן הוא יורד ולאן הוא זז, הוביל אותו אחורה צפון מערבה ומשך אותו לכיוון תל פאחר.

"מבחינת היקף של הסיירת, רוב הסיירת היתה באותו זמן בקרבתי, ליד המיפקדה העיקרית [איזור הגושרים]. לגבי הפעלה של הסיירת, פרט לחלק של תל פאחר, בגמר הלחימה הראשונית או לקראת שלבי הגמירה, הפעלתי את הסיירת עם הג'יפים שלה לפינוי נפגעים, לניווט הטנקים, לניווט התד"לים של הטנקים, בלילה, ולעוד עבודות אופייניות של סיירת שלא קשורות עם לחימה [מפליא שהמח"ט שהיה אמור לדעת יותר טוב מגורודיש מה התמונה בתל פאחר, לא מורה להפעיל את עיקר כוח הסיירת, שתי מחלקות שחונות בחורשת טל]. זה סיירת שלא קשור עם תל פאחר עצמה [לתל פאחר נשלחו 12 חיילים צעירים בלבד]. כל הנושא של התיווך היה שלב מסוים שרובקה דיווח שפאחר בידי והתקדמות של מפקד הסיירת שהוא דיווח גם לחפ"ק וגם לי שהוא נמצא כרגע בדרך הנכונה מכביש תל פאחר, ופנה ביוזמתו לנסות למצוא קשר עם 2 [מג"ד 12]. הוא לא ידע מפקד הסיירת בשלב זה שהקשר של 2 לרשת פיקוד החטיבתית כבר לא פועל.

"ב-16:27 דיווח מפקד הסיירת אליי שהוא נמצא עם שני זחל"מים ועם טנק ליד 2, ובהמשך לזה ב-16:57 הוא דיווח למח"ט שהוא נמצא מדרום לתל פאחר, ב-16:45 מפקד הסיירת מדווח למח"ט שנמצא 800 מטר מתל פאחר וכפי שאני מבין הוא היה 200 מטר מדרום, היות וזה היה ציר הגישה. המח"ט מודיע לו שהמצב בתל פאחר אינו ברור ושיתקרב בזהירות, מתוך כוונה שאני מבין בשביל לא לפגוע בכוחותינו. כעבור 5-4 דקות מודיע רובקה שהוא נמצא על תל פאחר מלמעלה, ואם אני מבין נכון הוא בהתחלה על ציר הנפט הגולש לכיוון תל פאחר, והוא מודיע שהוא לא מסוגל להבחין מי כוחותינו ומי שלהם.

"בשעה 17:14 שואל מפקד הסיירת את המח"ט והוא אומר לו שהוא רואה באיזור כלים שרופים [אלה הכלים של עזרא סלע וכוח שמיל]. הוא שואל את המח"ט האם היעד בידינו, המח"ט אומר לו שלא ידוע והוא חוזר על הוראה זו שינוע בזהירות. אז אומר המח"ט למפקד הסיירת שיזדהה עם זיקוק ירוק או צבע אדום, ואז הוא מודיע שאין לו את זה, וכעבור 5-4 דקות הסיירת מודיע שהוא נמצא בתוך תל פאחר, ואז אני מודיע למפקד הסיירת שבצד הדרום מזרחי ישנם כוחות שלנו ושייזהר. את זה אני ידעתי מתוך שיחה שלי עם ורדי, שמן הרגע שיצרתי איתו מגע, אני כל הזמן, או אני או הקמב"צ עודד [שוורץ], שוחחנו איתו כל הזמן לסירוגין.

"ב-17:24 מודיעה הסיירת שתל פאחר בידי, ואז אני הודעתי לכל התחנות להפסיק אש על פאחר, כי פאחר בידינו [זו ההודעה השגויה הרביעית. גורודיש שנמצא בחורשת טל מדווח מה קורה בתל פאחר והמח"ט שנמצא יותר קרוב סומך על הדיווחים האלה. אף גורם לא יודע עד 18:00 מה קורה בתל הצפוני]. מה שאני זוכר הלאה שלמרות מה שרובקה הודיע – ורדי עדיין יורים עליו מכיוון צפון, וכל העסק הזה נראה לי תמוה. לקחתי פוטוסטט ותחקרתי בקשר את ורדי ואת רובקה איפה כל אחד מהם נמצא, והסיכום היה שוורדי העלה רימון עשן כי זה מה שהיה לו. ואת רימון העשן הזה ורדי זיהה, לא, את רימון העשן העלה רובקה, וזה היה שלב שהיה ברור לנו את שאני מבין היום שבמקום שוורדי היה שרובקה היה, לא היה אויב, אבל ממנו והלאה לכיוון מערב לכיוון צפון מערב, כן היה האויב וכפי הנראה זה היה הכיוון שירו משם על ורדי [זו ידיעה בדיעבד. בשעת הקרב הם חששו יותר מירי דו צדדי מאשר מירי האויב. המאמצים למניעת ירי דו צדדי כביכול מוכיחים עד כמה לא ידעו המח"ט וגורודיש על הנעשה בפועל. והסמח"ט שנשלח כדי לתפוס את הפיקוד על כיבוש תל פאחר בושש להגיע לתל פאחר עד 18:00.]. בהמשך לזה, 17:44, מודיעה הסיירת לחפ"ק שיורים עליו מכיוון מערב, הכוונה היא בתוך המוצב, והוא מבקש להפסיק את האש [גם רובקה חוזר ושוב מטעה את הכוחות בעניין הירי הדו צדדי]. כפי שאני מבין מפקד הסיירת הבין שזה גם כן כוחותינו, ויש כאן בעיות של תיאום שעדיין לא פתרו אותם.

מבט מהתל

תל פאחר. מבט מהמוצב הדרומי אל הצפוני

"דו שיח רדיו בהמשך גם החפ"ק ודיווחים של מפקד הסיירת הלאה שעדיין יורים באותו מקום צפון מערבי, ובהמשך לזה כשמג"ד 51 התקדם לפי הפקודה הקודמת של המח"ט, הוא שואל האם החלק המערבי מטוהר היות והדרך הקצרה שלו מעזזיאת לשם היתה בדרך הזו, וכאן מתוך הדיווחים שאני רואה מודיע כבר 48, שזה היה הסמח"ט, וזה היה ב-18:07, זאת אומרת שהוא מודיע שהוא מטהר את הקטע הצפוני של היעד [מדהים כמה אנרגיה לא רלוונטית השקיעו בחשש מירי דו צדדי. אילו היה מגיע הסמח"ט לתל בשעה 16:00 ולא בשעה 18:00 כל זה אולי יכול היה להימנע].

"מהדיווח של רובקה בידי בשעה 17:24 מודיע מפקד הסיירת אליי שתל פאחר בידי, מודיע בקשר, בהמשך לזה אני מודיע לכולם שתל פאחר בידינו, בהמשך לזה מודיע מפקד הסיירת, שזה היה ב-17:50, תיקון ב-17:44 לעומת 17:24, כעבור 20 דקות, שרובקה דיווח לי שהיעד בידו, הוא מודיע לי שעדיין יורים מצפון מערב אליו, ומה שאני רואה כאן שכעבור רבע שעה דיווח הסמח"ט למח"ט שהוא נמצא על התל והוא אומר לו שהתל כבוש, יש עוד כמה יורים. זאת אומרת שמאז שרובקה הודיע לי 'זה בידי' ועד שיורים עליו עברו בערך 20 דקות ועוד רבע שעה אחרי זה מודיע הסמח"ט שהמלחמה שם נגמרה, יורים פה ושם. זה אני מבין בכל זאת עוד לפני שהסמח"ט נכנס לתוך היעד".

הסמח"ט בא [שעה 18:00], מדבר עם רובקה מחוץ ליעד, רובקה אומר לו בע"פ את ההודעה שהודיע לך 20 רגע קודם שהיעד בידינו ויורים עוד פה ושם. גורודיש: "הסמח"ט בעקבות הודעה של רובקה, מדווח שוב אחורנית שהיעד בידינו, יורים עוד פה ושם, ורק אחרי זה נכנסים לתוך היעד ומסתבר שצריכים להילחם בפנים" [שוב הודעה מוטעת, הקרב הסתיים רק כעבור 22 דקות. בזמן הזה נהרגו שני אנשי הסיירת ויתכן שגם הסמ"פ סולוביץ' ואנשיו].

תוך עיון ביומן מבצעים ומתוך השיחות שלי עם המשתתפים אחרי המלחמה אני מבין שהסמח"ט דיווח למח"ט שהוא נמצא על התל והוא כבוש ויש עוד כמה יורים. "זה היתה התמונה שהוא קיבל מרובקה, וזה גם אחר כך ממה שאנחנו התרשמנו".

וההתרשמות שלנו היא שבפאחר נשארו כמה צלפים והצלפים האלו עושים את הצרות, אבל אין התנגדות מאורגנת על המוצב עצמו. "תוך כמה דקות לאחר מכן הסמח"ט דיווח למח"ט בשעה 6 שהוא נמצא על התל והוא כבוש. בשעה 18:07 הוא נותן דיווח אחר למח"ט, והוא אומר לו שעדיין מטהרים את הקצה הצפוני של היעד. ב-18:13 אני מודיע לרובקה (כן, אני בכלל לא הייתי מספיק בתמונה) על כוח סמח"ט, ועד כמה שאני ידעתי באותו מצב כוח של הסמח"ט היה ג'יפ של הסמח"ט בלבד [אין לכך סימוכין ביומן המבצעים]. אני ידעתי במלחמה לפי הצורה שהוא צריך להימצא בעיקרית, אבל הסמח"ט לקח ג'יפ, GRC, ונסע עם יפרח שלא היה לו תפקיד בשלב הזה (ואני גם הבינותי שהמח"ט אמר לסמח"ט רוץ לתל פאחר וראה מה קרה שם, זה פשוט לתפוס פיקוד כי ידענו כבר שמוסא נהרג והיה סביר שיבוא הסמח"ט וישתלט על העסק).

[כלומר, בסביבות השעה 16:00 המח"ט מורה לסמח"ט להגיע לתל פאחר ולתפוס את הפיקוד, אבל הסמח"ט מגיע רק כעבור שעתיים]. 

"אני מודיע ב-18:13 לרובקה, שוורדי יסמן לך עם כובע פלדה פשוט בשביל להזדהות, והאמת היא שאני מבין היום שהסימון של ורדי לא היה לרובקה אלא היה לסמח"ט, כי בשלב הזה רובקה כבר היה פצוע מתוך מה שאני יודע היום. רק ב-18:22 זאת אומרת מהדיווח הראשון של הסמח"ט שיש רק מספר יורים, זאת אומרת עברו 22 דקות, ואז מודיע הסמח"ט סופית למח"ט שפאחר בידינו והוא מבקש עזרה לגבי פינוי הנפגעים. אם לסכם את זה אני יכול לראות את זה לפי לוח הזמנים: כשהסמח"ט הגיע לתל פאחר בשעה 18:00 שוחח עם רובקה דקה שתיים או שלוש [מכאן ברור ששוחח עם רובקה בשער המוצב בשעה 18:00. עד אז לא נכנסו הסיירת והסמח"ט למוצב הצפוני!], נכנס ליעד דרך קטעי תעלה שהסמח"ט יודע אותם ועד לדיווח הסופי שלו למח"ט בפעם האחרונה שהיעד בידי, הוא מקסימום בין 15 ל-20 דקות".

עד כאן דברי ברוך גורודיש שנמסרו בינואר 1968.

תרשים תל פחר סוף קרב

תרשים החלק האחרון של כיבוש המוצב. מתוך דיווח שמסרה חטיבה 1 לענף היסטוריה

סיכום עדות גורודיש, פרשנות מאת דני ביזר

[לסיכום הנאמר בעדותו של קצין האג"מ החטיבתי עולה כי החלטות המח"ט בדבר ביטול שליחת גדוד 51 לתל פאחר, נלקחו על בסיס מידע שגוי. קצין האג"מ נמצא בחורשת טל והוא זה שמדווח למח"ט מה קורה בשטח. המח"ט שנמצא בשטח לא מגיע לתל פאחר בשלב הקריטי, אלא נשאר במרחק שני ק"מ מהתל ליד בחריאת.

מ"פ הסיירת מגיע לשער הצפוני של המוצב ומעסיק את המח"ט ואת קצין האג"ם בדיווחים שגויים ולא מתערב בקרב. למרות שלפי עדות המח"ט בפצ"ן, נתן פקודה למ"פ הסיירת – "אני ביקשתי ממנו שיכנס אם יש מה לסייע". הסמח"ט מגיע רק כעבור שעתיים מאז שנשלח. אמנם הוא מפעיל את הכוח הקטן של הסיירת, אבל עצם העובדה ש-12 חיילים בלבד סיימו את הקרב מוכיח שכבר עבר השלב הקריטי בו נדרשו כוחות גדולים. שוב מוכח כי אין תחליף למפקד שנמצא בראש לוחמיו. הפעלת תגבורות משמעותיות סמוך לשעה 16:00 היתה חוסכת הרבה דם.

יש כאן חיזוק המסקנות מיומני המבצעים שפרסמנו בעבר, שהסיוע הארטילרי שהוקצה לכיבוש תל פאחר היה נחות לעומת זה שהוקצה לתל עזזיאת. אזכיר שמיומני המבצעים עולה גם שסיוע הטנקים שפיצחו מטרות בתל עזזיאת היה משמעותי בהרבה לעומת הסיוע של הטנקים לגדוד 12 שלא יכול היה להינתן מגבעת האם, אלא רק כשהתקרבו לטווח ירי מאזור עין א-דייסה, וגם אז הסיוע הזה היה לזמן קצר ולא משמעותי. הסיוע הארטילרי לתל פאחר הופסק בנקודה הקריטית, בה ניסו שרידי גדוד 12 לתפוס אחיזה בתל.

מדוע לא וידאו בחפ"ק הגעת תגבורת טנקים לתל פאחר?  מעדות אנשי הסיירת ידוע לי שחלפו בדרך על פני טנקים שעמדו על ציר הנפט ולא התקדמו לתל פאחר. המשקל הרב שניתן לעוצמתו של תל עזזיאת לעומת תל פאחר גרם אולי לשאננות בשלב התנועה של גדוד 12 עד עין א-דייסה. זה מצטרף לסיבות נוספות שהמג"ד מחליט לא לעלות מעין א-דייסה, אלא להמשיך בתוואי ההטיה. הלהיטות של המח"ט לכבוש את תל עזזיאת בניגוד לפקודת רמ"ט צפון תמוהה, מה עוד שגורודיש מעיד ששקלו לכבוש את תל עזזיאת רק לקראת ערב בגלל ההתנגדות האויב הצפויה. גם סיוע הסיירת ואחרים בפינוי נפגעים הגיע אחרי 18:30.

בעדותו של המח"ט יונה אפרת לאחר המלחמה בפני פורום מח"טים בפיקוד צפון, הוא אינו מתייחס כלל לסוגיית סדר הכיבוש של תל פאחר לפני עזזיאת, כפי שנדרש ע"י רמ"ט פצ"ן. הוא אינו מתייחס גם לכך ששום תגבורת לא הגיעה לתל פאחר לפני 18:00. הוא יוצר שם רושם שידע מה קורה בתל פאחר וששלח את הסמח"ט לתל "שהגיע מהר". הוא משבח את עצמו שהגיע מתחת לתל פאחר וצירף אליו את הטנקים, שלא היו פגועים ועלו לתל: "הגענו לתוך היעד, למעשה היעד כבר נכבש".] 

עוד במסגרת עדויות קציני חטיבת גולני במחלקת היסטוריה
לעדותו של קצין השלישות רס"ן מתי רובינוביץ' – לחצו כאן

מודעות פרסומת

14 מחשבות על “"כל העסק הזה נראה לי תמוה"

  1. גורודיש אמר לי בשיחת טלפון: "צריך לתת לתל פאחר למות. אם תעורר אותו, אתה גורם נזק למתים".

    מה שהזכיר לי שגם המח"ט יונה אפרת השתמש בתשובה דומה לקמבצ יוסי פרידמן בעת שזה פגש אותו במלחמת של"ג ושאל אותו לגבי הקרב. אצל יונה זה היה לא לעורר דובים משנתם, אצל גורו זה לא לעורר מתים. אבל הכוונה שלהם היתה ברורה – להניח לקרב הזה ולהפסיק לחפור בו.

    אמרתי לגורודיש שיש אתר אינטרנט שמפרסם בשנה וחצי האחרונות כתבות רבות בנושא, ושלפני חודש היה כנס לוחמי תל פאחר בהשתתפות משפחות שכולות, כך שהעסק הזה לא רק שלא מת, אלא חי מאוד. אבל הוא בשלו.

  2. נראה שהוא יודע דבר או שניים על שלדים בארון.
    נראה שלמפחט גולני עדיף לשמר את המורשת העמומה שלמדנו בשנים עברו.

  3. דני כול הכבוד שמצאת את הדברים ותרגמת אותם להדיוטות,
    דבר אחד איני מצליח להבין על מה ולמה טענותיך כלפי גורדיש ( אכן מגיע ממשפחה מפוארת ( אם הוא היה רק השליח שקיבל הודעות מהחפ'ק והעביר הלאה. האם גורדיש החליט על דעת עצמו שמוסה טעה בדרך או האם החליט על דעת עצמו שתל פחר נכבש ועל כן הדרך פנויה לכבוש את תל עזזייתצ? הוא היה צינור שקיבל דיווחים בקשר והעביר לפקוד צפון, אם כך על מה ולמה הנך קובע כי חרץ את גורל הקרב ?
    תמהני

    • לא אני מצאתי את הדברים אלא שלמה.
      אשר לאחריותו (החלקית) של גורודיש על גורל הקרב:
      המדובר באי שליחת גדוד 51 לעזרה לתל פאחר.

      המתחקר מענף היסטוריה שואל:
      השאלה הבאה – הפעלת גדוד 51.
      וגורודיש עונה: "הפעלת הגדוד 51 על היעד שלו, תל עזזיאת, היה בתכנון החטיבתי אחרי כיבוש תל פאחר. אני זוכר שהרמ"ט של הפיקוד הודיע לפני שעה 4, לפי הרשום 15:47, שאין רשות ללכת על תל עזזיאת לפני שיגמרו את פאחר ובורג' בביל, והוא רוצה שיבואו על תל עזזיאת דרך בורג' כי התוכנית היתה שעולים על תל עזזיאת בכיוון כללי ממזרח, וזה חייב שציר הגישה יהיה נקי. לפי זה יכולתי עוד לאשר שלפי הרישום ב-15:49 מודיע לי המח"ט של החפ"ק שפאחר בידינו.
      כפי שכבר ציינתי בגוף הכתבה: [יש רישום כזה ב-15:47 ביומן המבצעים של החפ"ק הקדמי והמקור שלו "זיוה", כלומר מ"פ הטנקים, ולא מהמח"ט. ההודעה הזו מטעה את גורודיש ומבטלת בסופו של דבר את הפקודה של המח"ט ל-51 לעזוב את ההתקדמות לתל עזזיאת ולכבוש את תל פאחר במקום גדוד 12. מ"פ הטנקים מטעה את קצין האג"ם החטיבתי (שכפי שאסביר בהמשך יכול היה להבין שאין לסמוך על הדיווח) שמטעה את המח"ט שמטעה את הרמ"ט].
      וגורודיש ממשיך:
      בהמשך ניתן למח"ט האישור לבצע את תל עזזיאת מיד ואמנם ב-15:59 מודיע לי החפ"ק שהוא נתן את האישור ל-51 לעלות על תל עזזיאת ומיד בעצם התחיל 51 ללכת על תל עזזיאת" [אין עדות לכך ביומנים שבידינו! האם העדות לא נכונה? היומנים נרשמו בכתב יד ואין בהם מחיקות].
      המתחקר שואל:
      מי נתן לך או למח"ט להפעיל את 51?
      גורודיש: "אני זוכר שלמח"ט בשלב הזה לא היה קשר עם הרמ"ט, כנראה בגלל תקלות קשר. ואני הייתי מתווך בין המח"ט לבין הרמ"ט. ואז הסברתי לרמ"ט בקשר את הבעיה שלנו. ואמרתי לו שהמח"ט עומד על כך ללכת מיד לעזזיאת והוא נתן את האישור [לפיכך, המח"ט הוא זה שלחץ להקדים את כיבוש תל עזזיאת למרות האיסור של הרמ"ט. הדיווח המוטעה של כיבוש תל פאחר מטעה גם את הרמ"ט? אין עדות ביומנים לאישור שנתן הרמ"ט לכיבוש תל עזזיאת לפני תל פאחר. על כך תמה גם המתחקר מענף היסטוריה].

      מהתיקשורת של גורודיש עם ורדי (אחרי השעה 16:00) הוא יודע שיורים על ורדי מהצפוני אש חזקה. כלומר צריך היה להטיל ספק בכך שהתל הצפוני נכבש.
      עפ"י יומן המבצעים הודעת "זיוה" ,שהוא מ"פ הטנקים, על כיבוש כביכול של תל פאחר היא ב-15:47, לפני הדיווח של ורדי.
      ולא כפי שטוען גורודיש עפ"י הדו"ח הנוכחי שהמח"ט הוא זה שמודיע לגורודיש שהתל נכבש. אני קובע שכשגורודיש מוסר את ההודעה שקיבל ממ"פ הטנקים "תל פאחר בידי" הוא מטעה את המח"ט ומאפשר לו להחליט לשלוח את גדוד 51 לתל עזזיאת ולא לתל פאחר. אזכיר שמ"פ הטנקים היה מאחורי הטרשית, 300 מטר מערבית לתל הצפוני. לא היה לו שום ידע מה קורה בפלוגתו שלו, לא כל שכן בתל למעלה. כשמתבוננים בדיווח המקורי של מ"פ הטנקים רואים שבשתי הודעות בזו אחר זו הוא מודיע שמשמידים את פלוגתו ושתל פאחר בידו. הייתי מצפה מגורודיש שיבחין שמ"פ הטנקים היסטרי ולכן אין לסמוך על הודעתו בדבר כיבוש תל פאחר.
      לשאלתך האם גורודיש החליט על דעת עצמו שתל פאחר נכבש? התשובה היא כן. גורודיש סומך על כך ומודיע למח"ט שתל פאחר נכבש. המח"ט מסתפק בהודעה הזו כדי להחליט שהתנאי לא לכבוש את תל עזזיאת לפני תל פאחר, כפי שפוקד הרמ"ט התמלא. כמובן שזה לא מפחית את האחריות לכך מהמח"ט. הם מעבירים, לפי טענת גורודיש את המידע לרמ"ט ומאשרים לגדוד 51 להמשיך לתל עזזיאת. שום תגבורת לא מגיעה לתל עד 18:00 . אם החד גדיא הזה לא יחשב לחריצת גורל גדוד 12 לגורלו אז מה כן? אשמח לדעת מה חושב המגיב בעילום שם לעיל ויתר הקוראים.

  4. מהעדות של גורו מתחדדת תמונת אי הבהירות על המצב בתל פאחר. לא רק בסיירת שמגיעה שעתיים אחרי תחילת הקרב לכניסה מהעורף לא מצליחים להבין מה נעשה, דומה שגם ורדי ויתר הכוחות שנמצאים ביעד הדרומי לא סגורים עד הסוף על הנעשה במוצב הצפוני. הכל בגלל שאין קשר ואין ידיעה מוחלטת מה קרה שם לכוח קרינסקי. לגבי המג"ד, כשהסיירת הגיעה לתל, היה ידוע זה מכבר שנהרג בצפוני, אבל איפה אלכס? האם הוא חי? האם הוא נלחם במקורות האש הסורים? איפה חייליו? ומי בדיוק יורה על מי?

    רובקה מגיע לתל פאחר כשהמח"ט מתרה בו פעם ופעמיים שלא ברור מה קורה, שינוע בזהירות, שיזדהה ועוד. רובקה ממלא אחרי ההוראה ולכן נשאר בחוץ ולא נכנס פנימה. מה עוד שהוא מדווח שיורים עליו מתוך המוצב ולא יודע אם אלה סורים או שמא משלנו. הטעות שלו היא שהוא דיווח "תל פאחר בידי" וגרם להעמקת הבילבול. שהרי היה צריך לדווח שהוא בסך הכל יושב בכניסה ליעד.

    אפשר היה להגדיר "סבירה" את ההחלטה של רובקה להישאר מחוץ לתל בלית ברירה, מתוך מחשבה שלו שאם ייכנס כוחותינו שבפנים יירו עליו. אלא שאם כך הדבר – אי אפשר להבין ולא לקבל את העובדה ששלח פנימה את כוח סולוביץ' שהזדמן לו בעת שהמצב עדיין היה תחת ערפל קרב סמיך ביותר. האם חשב שבגלל שבגדוד 12 מכירים את סולו ויזהו אותו – לא יירו עליו?

    עד שתתפרסם עדותו של רובקה במסגרת חשיפת עדויות חטיבה 1, נראה שמפקד הסיירת פעל בזהירות גדולה מדי, שלא לומר איטיות מרגיזה, ויש שיקצינו ויגידו "פחדנות", דבר שגרם להתמשכות הקרב בשעה ארוכה ומיותרת.

  5. כשהתכנון לקוי ועקום וכשהפיקוד העליון לא רואה ולא שומע ולא שולט – זה מה שקורה. כמו שנכתב כבר אחרי העדויות הראשונות שעלו באתר – כל מה היה כאן זה כשל פיקודי. נקודה. מפליא רק שכל המעורבים החליקו מזה בשלום והתקדמו יפה מאוד בצבא, התמנו למפקדי אוגדות ופיקודים ויותר מזה. מי יודע, אם הכישלון במלחמת יום כיפור, שש וחצי שנים אחרי תל פאחר, לא נולד שם, בגבעות של הרמה, בסמטאות של העיר העתיקה בירושלים ובשאר המקומות בהם צה"ל נכשל בגדול הששת הימים, אבל לא חקר באמת מה קרה ולמה, לא בדק ולא למד.

  6. "שאלת ענף היסטוריה: אלו משתי הדרכים העוקפות מעין א-דייסה נבחרה ל-12 – הקרובה (והטובה) או הרחוקה (והגרועה)? גורודיש: "אמרו לי לבחור בטובה ובקרובה, אך אמרו שכנראה הבתים (בין שתי הדרכים) תפוסים ולכן יהיה עליו לעקוף מדרום" (בדרך הגרועה והרחוקה) [זו הדרך המסומנת בפוטוסטט שפרסמנו (לחצו על הקישור), מה שמחזק את אמינותו של הפוטוסטט. חיזוק נוסף לכך שציר העלייה המתוכנן היה מעין א-דייסה ומדרום לכפר]."

    – – – לענין "הקרובה" ו"הרחוקה", לא ברור: קרוב/רחוק מאיפה? מדברי הפרשנות [שבין חצאי-אריח], הדרך שמדרום לכפר היא הרחוקה. כלומר, רחוקה מהיעד, התל. ברם, בפרשנות זו גם נאמר נכתב גם שהיא המסומנת בפוטוסטאט, ולכאורה, השרטוט ששם קרוב יותר לצפונו של הכפר מאשר לדרומו (הפירוש השני האפשרי הוא, קרוב/רחוק מהכיוון ממנו מגיעים, מדרום, ואז זה בדיוק הפוך).

    "אמרו לי לבחור . . אך אמרו . . ולכן יהיה עליו…" – – – האם הכוונה שעל הגדוד הוטל להגיע למקום ולראות אם הבתים שבין שתי הדרכים [לכאורה הכוונה לבתי הכפר עין-א-דיסה] "תפוסים" [לכאורה הכוונה, שיש בהם תושבים. האמנם? האם המודיעין שקודם הקרב היה כה לקוי, שלא יכלו לוודא זאת ולכן השתמשו ב"כנראה"? אגב, בכמה רישומים מסופר שאכן היה ירי מקלעים מכיוון בתי עין-א-דיסה לעבר הכח. האם ירי זה העיד שהבתים "תפוסים"?] אזי יש לעקוף מדרום, אך אם אינם תפוסים, להתקדם ולעלות מצפון לכפר.
    אם כך, האם יש עדות לכך שבהגיע הכוח למקום נעשתה בחינה האם הבתים תפוסים?
    מהרישום ביומן המבצעים עולה, כפי שכבר הוזכר, שהכח הגיע לנקודה ידועה, אחת, ממנה היה אמור לעלות.

    בנוסף, לא הבנתי איך הדרך המסומנת בפוטוסטט מחזקת "את אמינותו של הפוטוסטט". האם הכוונה לאמינות ההנחה שהשרטוט שעל הפוטוסטאט הוא מלפני הקרב? [וכבר הערתי שמחלק מהרישומים על הפוטוסאט נראה שנעשו אחר הקרב, ולדוגמא, ה-x הכחול במערב התל הדרומי, המסמן בדיוק את המקום בו – שלא כמתוכנן – נכנס לתל הכוח של ורדי-מוראד]. ומה עם זה ש"אמרו שכנראה הבתים (בין שתי הדרכים) תפוסים ולכן יהיה עליו לעקוף מדרום"? אם כך אמרו, ולפי המסופר אכן שם, מדרום לכפר, נעשה נסיון העליה, מדוע לא שורטטה גם האופצייה הזו? [לפי השערתי, שהשרטוט הזה נעשה אחרי הקרב, בתחקיר הכי ראשוני, הרי שהמשרטט לא דייק בחלק מרישומיו].

  7. לענין "הקרובה" ו"הרחוקה", לא ברור: קרוב/רחוק מאיפה?
    > דני: מתל פאחר

    "אמרו לי לבחור . .
    > לא גורודיש בחר את הנתיב אלא פיקוד צפון. הדרג הנמוך ביותר שיכול לבחור בין אופציות בהתאם למה שהתנאים בשטח מכתיבים הוא מג"ד 12.

    האם הכוונה שעל הגדוד הוטל להגיע למקום ולראות אם הבתים שבין שתי הדרכים [לכאורה הכוונה לבתי הכפר עין-א-דיסה] "תפוסים"
    > לא זה לא שיקול. חוליה אחת לא היתה אמורה לשנות את ההחלטה. העדפת הנתיב המרוחק היתה שבקצהו הוא מתחבר לציר הנפט בשיא הגובה מעל תל פאחר ומשם ניתן לפצח את העמדות בתל פאחר כולו. הציר הקרוב יותר מוסתר ברובו מתל פאחר ומאפשר תפיסת עמדות פיצוח לטנקים על גבעת הרתק אבל חלק מהתל הצפוני מוסתר וגם מביא את הכוחות התוקפים קרוב לכניסות המזרחיות.

    אם כך, האם יש עדות לכך שבהגיע הכוח למקום נעשתה בחינה האם הבתים תפוסים?
    > לא נעשתה בחינה כזו. היה נסיון (כנראה לא רציני) לעלות, היה כנראה ויכוח עם מ"פ הטנקים, יש עדות שעדין לא התפרסמה שהיה כבר ירי של טנקים על הטור, היה לחץ לבצע מהר שבא מהמח"ט, היתה שאננות בקשר להתנגדות הצפויה בתל פאחר. כל אלה כנראה הביאו את המג"ד לותר על הניסיון ולנסות לעלות לתל במהירות מצידו הצפוני.

    מהרישום ביומן המבצעים עולה, כפי שכבר הוזכר, שהכח הגיע לנקודה ידועה, אחת, ממנה היה אמור לעלות.
    > כלומר שההחלטה מהיכן אמורים נלקחה מראש ולא היו שתי אפשרויות בפקודה.

    בנוסף, לא הבנתי איך הדרך המסומנת בפוטוסטט מחזקת "את אמינותו של הפוטוסטט".
    > הנתיב המסומן בפוטוסטט זהה לנתיב הקצר שמוזכר כאן. הוא מגיע לגבעת הרתק המוקפת בעיגול ומסמן עמדת פיצוח לטנקים ונקודת הערכות לקראת תקיפה ממזרח. הכוחות המסומנים מתפצלים לשנים האחד לדרומי ושהני לצפוני בדיוק כמו שזכור לכל הקצינים מלפני הקרב.

    האם הכוונה לאמינות ההנחה שהשרטוט שעל הפוטוסטאט הוא מלפני הקרב?
    > זו שאלה נוספת מעבר לשאלה האם הפוטוסטט מתאר את תוכנית הקרב כפי שהיתה בפקודה לפני הקרב. ובכך כבר דנו בעבר. אני ושמיל מחזיקים בדעה שזה פוטוסטט ששורטט לפני הפקודה. ורדי ואורי שמחוני מרחיקים לכת וטוענים שהסימונים האדומים הם של תנועות אויב צפויות, אני מפקפק בכך בתוקף 🙂 (המתכנן חשב שהאויב יעשה בדיוק מה שהגדוד 12 של גולני אמור היה לעשות? ומאיפה יביא האויב לשם גדוד שבראשו טנקים לגבעת הרתק? וכשיגיע האויב במנוסתו לגבעת הרתק יפצל את כוחותיו לשתי פלוגות בדיוק כפי שהיו אמורות לעשות פלוגה א' וג' של גדוד 12. והתשובה שלי: אני לא מזלזל במתכנן שצפה את דרכי הפעולה של האויב עד כדי כך)

    מה עם זה ש"אמרו שכנראה הבתים (בין שתי הדרכים) תפוסים ולכן יהיה עליו לעקוף מדרום"?
    > ואכן כך מסומן בפוטוסטט.

  8. שלום.

    לדבריך, "ואכן כך מסומן בפוטוסטאט", השרטוט שעליו מראה שבסופו של דבר התוכנית הייתה לעלות מדרום לכפר, בדרך הרחוקה מהתל (במקום בו אכן הכוח נעצר בנסיון לעלות).

    ברם, בפוטוסטאט נראה ברור שהשרטוט מהתוואי עוקף את הכפר מצפונו (לעיל כתבתי כך בתוספת המילה "לכאורה", כי בדקתי רק בצילום שבבלוג. כעת בדקתי גם בצילום ברור יותר, ובו אין ספק שהקו האדום עולה מצפון לכפר).

    בנוסף לזה, הרי השרטוט הזה מוביל ל"גבעת הרתק", אותה הזכרת (לעיל) כמקום ממנו מגיעים כשעולים בדרך הקרובה לתל, מצפון לכפר.

    כלומר, גם לדבריך המשורטט על הפוטוסטאט אינו מראה את התוכנית שעליה הוחלט לפני הקרב.

  9. שמואל"ק> ברם, בפוטוסטאט נראה ברור שהשרטוט מהתוואי עוקף את הכפר מצפונו
    דני> צודק, עקיפת הבתים מסומנת מצפון

    שמואל"ק> בנוסף לזה, הרי השרטוט הזה מוביל ל"גבעת הרתק", אותה הזכרת (לעיל) כמקום ממנו מגיעים כשעולים בדרך הקרובה לתל, מצפון לכפר.
    דני> אנחנו מסכימים שהנתיב העוקף את בתי הכפר מצפון מגיע לגבעת הרתק וכן שזו הדרך הקצרה. החיסרון של עקיפת הכפר מצפון שהיא חושפת את הכוח העולה לתל פאחר הדרומי לכל אורכו. כאשר עולים מתחת לעין א'דיסה מזרחה, ניתן לעקוף את הכפר מדרום ולהגיע לגבעת הרתק. הדרך עבירה באותה מידה אבל מוסתרת. אבל שוב אני מסכים שזה לא מה שמסומן בפוטוסטט.
    לדעתי "הדרך הרחוקה" היתה אמורה להתחיל בנקודה דרומית יותר (מאות מטרים דרומית לעין א'דיסה) על תוואי ההטיה ולהוביל לשיא הגובה על ציר הנפט. גם אורי שמחוני אמר לנו שכשלקח את המח"ט ואת ורדי בג'יפ, הם התחילו את הבדיקה מלמעלה בנקודת שיא הגובה של ציר הנפט, ירדו לתוואי ההטיה וחזרו באותו נתיב למעלה. אני מניח שזו "הדרך הרחוקה". נשאלת השאלה מדוע לא בדקו באותה הזדמנות גם את הדרך הקרובה?
    כפי שכבר כתבתי כאן בעבר, מבדיקה שעשיתי, הדרך הקרובה עבירה לטנקים וזחל"מים דרך גבעת הרתק.

    שמואל"ק> כלומר, גם לדבריך המשורטט על הפוטוסטאט אינו מראה את התוכנית שעליה הוחלט לפני הקרב.
    דני> זה שלא זכרתי עכשיו היכן מצויר הקו האדום של הנתיב, מצפון לבתי הכפר או מדרום, לא מוכיח שהפוטוסטט אינו מראה את תוכנית הקרב.

    • אם הבנתי נכון את דבריך, שתי הדרכים הן: הרחוקה (מהתל) היא מאות מטרים דרומית לכפר, והקרובה (לתל) אף היא מדרום לכפר אלא שסמוך אליו, באופן שמגיעים ממנה (בפניה צפונה מעל הכפר) ל"גבעת הרתק". אם כך, מה אומרת לנו העובדה שעל הפוטוסטאט שורטט מסלול (שלישי) המתחיל מצפון הכפר?

  10. "שלפי הרישום ב-15:49 מודיע לי המח"ט של החפ"ק שפאחר בידינו [יש רישום כזה ב-15:47 ביומן המבצעים של החפ"ק הקדמי והמקור שלו "זיוה", כלומר מ"פ הטנקים, ולא מהמח"ט. ההודעה הזו מטעה את גורודיש ומבטלת בסופו של דבר את הפקודה של המח"ט ל-51 לעזוב את ההתקדמות לתל עזזיאת ולכבוש את תל פאחר במקום גדוד 12. מ"פ הטנקים מטעה את קצין האג"ם החטיבתי שמטעה את המח"ט שמטעה את הרמ"ט]" – – –
    תיקון קל: לא 15:49, אלא: על 15:59 נרשם שבה אומר אפרת לגורודיש: "פחר בידינו בורג' בידינו בעוד כמה דקות עולים לעזזיאת בחריאת גם בידינו". כלומר, גורודיש צודק בעדותו שהוא קיבל עדות כזו מהמח"ט אפרת. [יתכן והשיבוש, 49 במקום 59, נפל בהקלדה של הדו"ח בענף היסטוריה].

    אכן, ב15:47 נרשם דיווח מפלוגת הטנקים (ז') אל קצין קישור שיריון בחטיבה: "תל פחר בידינו", "אנא קדמו פל' אחרת", "הפל' מפורקת". אך, למרות זאת, הדיווח הבא של קצין קישור השיריון לפלוגה אחרת (ו'), אומר: "לעזוב את גבעת האם להכנס מיד לפחר". הוי אומר, הקצין לא קיבל כפשוטה את הודעת "תל פחר בידינו", אחרת לא היה מזרז פלוגה אחרת להגיע לשם. למה באמת לא קיבל כפשוטה את ההודעה הנ"ל? לא ברור לי.

    על האמור לעיל: "מהתיקשורת של גורודיש עם ורדי (אחרי השעה 16:00) הוא יודע שיורים על ורדי מהצפוני אש חזקה. כלומר צריך היה להטיל ספק בכך שהתל הצפוני נכבש." – – – אפשר להוסיף: היות והדיווחים של ורדי לגורודיש אינם מתועדים ביומני המבצעים, הרי שיש חשיבות להודעה שכן מתועדת ביומן, זו שהועברה מגדוד 12 אל גורודיש בשעה 16:04: "מישהו מהכח מוסר שה… פצוע מבקש סיוע לעבר כיבוש תל-פחר" [צריך לבדוק בכתב-היד האם אין כתוב כאן: שהס', היינו, הסמך = הסמג"ד זוהר נוי]. כלומר, חמש דקות אחרי שהמח"ט מסר לגורודיש [ע"פ הדיווח של פלוגת הטנקים] "פחר בידינו", מקבל גורודיש דיווח מפלוגה 12 בו נדרש "סיוע לעבר כיבוש תל-פחר".

    לאמור לעיל: "אזכיר שמ"פ הטנקים היה מאחורי הטרשית, 300 מטר מערבית לתל הצפוני. לא היה לו שום ידע מה קורה בפלוגתו שלו, לא כל שכן בתל למעלה. כשמתבוננים בדיווח המקורי של מ"פ הטנקים רואים שבשתי הודעות בזו אחר זו הוא מודיע שמשמידים את פלוגתו ושתל פאחר בידו. הייתי מצפה מגורודיש שיבחין שמ"פ הטנקים היסטרי ולכן אין לסמוך על הודעתו בדבר כיבוש תל פאחר." – – –
    לעניות-דעתי, גם אם נניח שברור ש*כל* הדיווחים הרשומים תחת שם הקוד "זיוה" מקורם במ"פ [הסתייגות זו נכתבת לאחר שהבחנתי שלא כל ההודעות הרשומות על-שם גדוד 12 הן מהמג"ד (כוונתי לאלו מהשעה 15:45 ואילך). אגב, ב15:25 נרשם דיווח מ"זיוה 4", והתפרש שהכוונה לדיווח של מ"מ בפלוגה. דיווח נוסף שלו גם ב14:28, ולא ברור לי למה כבר אז דיווח המ"מ ולא המ"פ], עדיין איני משוכנע שהדיווח ב-15:47 מפלוגת הטנקים "תל פחר בידינו" נבע מכך שהמ"פ היה היסטרי.

    שכן, ב15:35 דיווח המ"פ שהטנקים שלו "נאבדים מצד דרום צפון ומערב" [מי ירה עליו מדרום? לא ברור לי. אולי ירי מרגמות צה"ל]. משמע שמצד מזרח, תל-פאחר, לא ירו עליו. ב16:06 הוא מדווח: "אש הנ"ט מצפון לתל פחר", וב-16:22 דיווח [ייתכן ובעקבות שאלה, אלא שכזו אינה רשומה ביומן] ש"ראה את מוסה בפעם האחרונה תוקף את תל פחר"; "עבר את הרכס ויותר לא יודע" (משפט שפורש: "מוסר שראה לאחרונה את המג"ד עולה לתל ונעלם מעבר לרכס"). בנוסף לזה, יש לזכור שהיה זמן מסויים בו לא נשמעו קולות ירי מתל-פאחר (עדות דני על מועד הפגישה שלו עם המג"ד בכניסה לגיאיון שבין שני התלים, ולהערכתו היה זה בין 15:20 ל-15:30).

    לאור כל זאת – לאחר שראה שמג"ד 12 פונה לשם, שעל פלוגת הטנקים שלו לא יורים משם, וגם לא נשמעים משם קולות ירי – נמצאנו למדים שהודעת "תל פחר בידינו" לא חייבת לנבוע מהיסטריה. אפשר ופשוט טעה לחשוב כך, בדיוק כמו שטעו קצינים נוספים מגולני (עדות הסמג"ד) לחשוב שתל פאחר ננטש על ידי הסורים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s