"אני ראיתי שהמג"ד נפל קדימה"

משה הראל. "יש כמה דקות שקילה של המג"ד, והוא מחליט, כנראה החליט לבד, להמשיך לנוע"

עדותו מ-1968 של משה הראל, הקש"א של גדוד 12 שעלה לבד עם המג"ד מוסא קליין אל תל פאחר * "התעלה עמוקה מאוד, אני עזרתי לו והוא עזר לי, עלינו למעלה והתקרבנו, מאחורי השיח התכופפנו והוא התחיל לצעוק לוורדי שהיה במוצב המרכזי של היעד הדרומי שלא יירו, כי חשב שהם מנסים לחפות לאלכס"

לקצין הסיוע הארטילרי (הקש"א) משה הראל חלק חשוב בפענוח חידת תל פאחר, בהיותו קרוב למוקד האירועים שהובילו לתוצאות הקרב הזה. הראל היה צמוד למג"ד מוסא קליין בחלק האחרון של התנועה אל היעד, עלה איתו למוצב, שם היה עד לנפילתו.

הראל השתחרר מצה"ל כאל"מ. תפקידו האחרון היה קצין תותחנים פיקודי של פיקוד דרום. אנקדוטה קטנה שהוא נזכר בה התרחשה כמה ימים לאחר מלחמת ששת הימים, כשהמח"ט כינס בתל פאחר מספר לוחמים שהשתתפו בקרב כדי להבין מה קרה. הראל מספר: "מוסא קליין נהרג מעבר לתעלה השנייה מכיוון החזית, על קבוצת סלעים כזאת. כשעשינו סיור עם המח"ט והקצינים, המח"ט יונה אפרת אמר לי – תסביר מה היה פה. הראיתי את התעלה איפה שמוסא נהרג ואמרתי שזו התעלה השנייה, ומוישה גת הסמח"ט אמר בנונשאלנטיות – אין עוד תעלה, זו התעלה הראשונה. אמרתי – יש עוד תעלה. ואז יונה אמר בואו נלך ונראה. התקדמנו והראיתי להם שבחזית מעט למטה יש עוד תעלה, ויונה אמר 'הוא צודק'".

בראיון שנתן הראל לדני ביזר לפני שנה וחצי, הוא זכר כי הזחל"ם של חפ"ק גדוד 12 נפגע קלות מרסיסים בדרך ההטיה עוד לפני עין א-דייסה, והאנשים שהיו בו, כולל המג"ד קליין, עברו אל הזחל"ם שלו שנסע מאחוריהם. בהמשך נפגע גם הזחל"ם הזה בקטע העלייה לכיוון תל פאחר מדרום-מערב, ומכאן החל המסע הצמוד שלו עם המג"ד מוסא קליין אל מרומי התל בניסיון להשתלט על המצב.

בעוד הראיון עם הראל חיכה ליום שבו יתפרסם כאן, התגלה בארכיון צה"ל אוצר גנוז של מספר תחקירים שנעשו במחלקת היסטוריה ב-1968 למספר קצינים מהחטיבה, בכלל זה למשה הראל. הנה הוא לפניכם. הטקסט בכחול: הערות ופרשנות של דני ביזר, מ"מ מגדוד 12 בתל פאחר החוקר את הקרב.

22.1.1968 ענף היסטוריה: תחקיר סרן משה הראל, קש"א גדוד 12

מה היתה התוכנית הגדודית לכיבוש תל פאחר? הראל: "התוכנית היתה כזו: פלוגה אחת, פלוגה ב', תתפצל לתוואי ההטיה לכיוון מערב, לכיוון בורג' בביל, פלוגה ג' תיקח את תל פאחר מציר הנפט את החלק הצפוני, את החלק הדרומי פלוגה א' ממזרח למערב".

והטנקים? "הטנקים היו צריכים לנוע בראש הגדוד עד למקום שהם יכולים לסייע, דהיינו מהירידה התלולה של ציר הנפט ומשם לפצח מקרוב את העמדות שנראות". [זה אישור לכך שתוכנן פיצוח מגבעת הרתק או מציר הנפט שמדרום לתל פאחר]

מעין א-דייסה מתחברים לציר הנפט שני צירים, אחד קרוב יותר לתל פאחר, אחד רחוק יותר מתל פאחר. אני אראה לך אותם על המפה, והשאלה שלי היא האם אתה זוכר היום מדוע שני הצירים האלה נבחרו על-ידי גדוד 12? ישנו הציר הזה הקרוב והציר הזה הרחוק? "הצירים שנבחרו הוא דווקא הציר הרחוק במטרה להגיע דרך הנפט שתהיה ירידה תלולה, שאז תל פאחר נמצא בשטח נשלט".

כאשר ראית שיש שני צירים ובחרו את הרחוק, או שהיה ציר אחר למעלה? "אני זוכר שהיה ציר אחד מלמעלה".

השאלה הבאה היא כזאת: אתם נוסעים בזחל הפיקוד, אני מבין שהקש"א והמג"ד הפעם הסתפקו בזחל אחד. "כן, הזחל שלי".

המג"ד יושב בזחל שלך ואתם מגיעים לעין א-דייסה, האם יש איזשהו רגע שבתוך זחל המג"ד מסתבר לו שאין דרך לעלות או שאי אפשר למצוא דרך לעלות? "לא רק שמסתבר, אלא יש גם ניסיון לעלות ולפרוץ ספיישל עם הזחל ולא מצליחים".

לא מצליחים לעלות? ואז יש איזה דיון, פקודה, החלטה? "יש כמה דקות שקילה של המג"ד, והוא מחליט, כנראה החליט לבד, להמשיך לנוע. המג"ד נוסע בזחל אחרי מספר טנקים, על הטנק הראשון יושב המ"פ המנוח סגל".

יש איזשהו דיון בין המג"ד לבין סגל לגבי האפשרות לעלות? אתה זוכר דבר כזה? "כן, ישנה עצירה וסגל מגיע".

ברגל? "כן, ואז הוא אומר לו להמשיך".

ואז המג"ד אומר לסגל להמשיך בתוואי? "כן".

באותו זמן אני מבין שהטנקים קצת אחרי עין א-דייסה והזחל של המג"ד הוא ממש מנסה? "אני לא זוכר, אחד היה מקביל לעין א-דייסה".

אחד מה? "אחד הטנקים".

אחד הטנקים ממש במקום שהיתה צריכה להיות הירידה? "כן, ומאחוריו זחל המג"ד, ואני גם זוכר שנורו מספר יריות מעין א-דייסה והיפנו את תשומת הלב של הטנק הזה, והוא ירה לשם".

כלומר? "הטנק הראשון של סגל".

יש איזה דיון בתוך הזחל? אחרים מדברים? "לא. יש כמה דקות של שיקול".

האם באותו זמן יש אש חזקה, אש ארטילרית? "ארטילריה הייתי אומר לא, אבל אש טנקים. יורים עלינו, על השדרה, יורים באותו זמן מכיוון רמת הבניאס ותל עזזיאת. באותו זמן יש אש וההחלטה הזאת מתקבלת תחת אש". [ירי הטנקים של האויב מתחיל לפיכך עוד כשראש הטור בעין א-דייסה ולא מאוחר יותר]

אתה בתור קש"א מבחין באיזושהי אש? "כן, בשלב הזה יורדת אש ארטילרית על תל פאחר". [זו אש הסיוע שלנו]

מעיון בדו"חות לגבי סוג האש על תל פאחר, אני יודע שהוא קצת גד"ש איזשהו, אבל אני רואה שיש גם סוללה אחת לפחות של המכמ"ת. "יש שתי סוללות. בשלב ראשון סוללה אחת של המכמ"ת, אחר כך סוללה שנייה והגד"ש. גדוד שלם. כלומר, ודאי שאיננו נכון שרק גד"ש ירד על תל פאחר, שעה שהמכמ"ת הוקצה רק למשימות אחרות. בשלב ראשון רק סוללה אחת ואחר כך קיבלתי סוללה שנייה".

[הסיוע בשלב זה, לפני העלייה לתל פאחר, המתואר כאן יותר מאסיבי ממה שציינתי בעבר, אבל הוא מופסק מוקדם מאד, לפני 15:05]

סוללה שנייה להנחית על תל פאחר? "כן".

היה לך איזה מקום שצפית על האש וראית? "כן, היה לי מקום אחד טוב שצפיתי את האש ותיקנתי אותה, זה היה בעיקר על המרגמות. תיקנתי את האש, כן, זה היה 120 מ"מ, נתתי להם לתקן צפונה [יש תצפית מתוואי ההטיה על התל הדרומי בלבד]. אנחנו עוברים עכשיו את עין א-דייסה, אבל לפני שנעבור יש לך איזו שאלה?".

כן, אתה אומר שהטנקים היו מיועדים לתקוף מדרך הנפט. "כן, ולא מכאן" (הערת מח' היסטוריה: את זה הוא לא יכול בדיוק לדעת, ודו"ח של הטנקיסטים הוא שלח בשבילנו).

אולי נרשום לנו מי ישנו בתוך הזחל של המג"ד? "בתוך זחל המג"ד ישנו קצין המבצעים [יוסי פרידמן], קצין קשר פליקס".

הוא חי? "כן. נמצא סמל מבצעים".

מה שמו אתה יודע? לא [הכוונה למנחם רובינשטיין], ורץ מג"ד ז"ל [יעקב אביטן], וישנו שם כתב קול ישראל דן שילון, ישנו שם קצין סיוע אוויר וקשר שלי [זבלי] וקצין שלישות של חטיבה 1, מתי" [רובינוביץ'].

חוץ מהמג"ד והרץ שלו הם כולם חיים כל האנשים שהיו בזחל הזה? "כן".

אתה אחר כך נפגשת איתם? אתה יודע מה הם עשו בתוואי ההטיה במשך השעות האלה? אתה ראית אותם כשירדת מהיעד אל תוואי ההטיה או לא נפגשת עם אף אחד מהם? "לא, לא פגשתי אף אחד מהם".

[יוסי פרידמן עלה עם זחל"ם המחלקה המיוחדת לתל הדרומי, פליקס רוטר נפצע בבטנו בגיא ההריגה ופונה, מנחם רובינשטיין עלה לתל בערב, דן שילון התפנה עם הפצועים הראשונים, קצין השלישות החטיבתי נשאר ועזר בפינוי הנפגעים. אין לי מידע על הקשר של הקש"א]

עברנו את עין א-דייסה ואנחנו מגיעים ל[טנק] אמ.איקס עד להצטלבות של תוואי ההטיה עם בורג' ועם פאחר, והפנייה שלכם ימינה. מה יש לפני כן בפנייה ימינה אתה זוכר? "בשלב של הפנייה לא ראינו שום דבר, אבל נפגענו. עברנו את ההצטלבות, זה 150 מטר, נפגענו בדופן ימין של הזחל"ם".

בדופן ימין של הזחל"ם? "כן, מפגז של מרגמה".

פשוט תלול מסלול, ואתה יודע שזה מרגמה? "בטוח".

טוב, אתה איש ארטילריה. "לא רק שאני איש מקצוע, כי גם בשעה שפינינו את הזחל"ם שקיבלנו פקודה מהמג"ד כי הוא חשב שהזחל"ם נפגע ונשרף, כי היה הרבה אבק. כשירדנו ופינינו את הזחל"ם עוד התפוצצו פצצות בשטח".

אתה עוד לא הפסקת את האש או כבר הפסקת? "כבר הפסקתי. אני הפסקתי עוד לפני הפנייה לפי פקודת המג"ד, כי אז כבר ראינו את אלכס ואת החבר'ה שלו קרובים מאוד ליעד" [לפיכך, אש הסיוע נפסקה עוד לפני 15:10. מכאן גם שאלכס וורדי עלו לתל עוד לפני 15:10 שהיא שעת הפגיעה בזחל"ם המג"ד].

הבנתי, אבל לא מחשש שהפגיעות האלה הן שלנו. אתה מפסיק את האש אם ככה בירידה על תוואי ההטיה, ועוד איזשהו זמן לפני שהזחל שלך נפגע אתה רואה את אלכס מטפס למעלה? "כן".

אתה רואה אותו מטפס למעלה בוואדי. "לא רואה בוואדי" (לא אני פשוט מתוך המכשיר מכניס את מה שאני רואה עכשיו בצילום אוויר).

אתה רואה אותו בא מכיוון הוואדי המבדיל בין היעד הצפוני לבין היעד הדרומי, מגיע לפינה הדרום מערבית של תל פאחר צפונית, ונכנס פנימה עם אנשיו. "כן".

אם ככה אנחנו נחזור. היית עד לאותו רגע שאלכס נשלח מהמג"ד אל ורדי או לאחור. "זו היתה פקודה".

זה היה אחרי שהזחל נפגע? "לא, לפני". [עד עכשיו חשבנו שאלכס קרינסקי ויוסי פרידמן נשלחו אחרי הפגיעה בזחל המג"ד. לפי הנאמר לעיל, הם נשלחו עוד לפני השעה 15:00 ו-350 מטר דרומה מהמקום ששיערנו קודם]

ראית אותו [את אלכס] כבר עולה? אולי אתה זוכר באיזה שלב ומה שמעת שהמג"ד נותן איזה פקודה לאחור? "זה היה שלב של עצירה".

איפה? תראה לי על הצילום איפה נעצרתם בערך. "פה".

איפה היו הכוחות מאחוריכם? "בדיוק מאחורינו, ואז הוא אמר ליוסי [פרידמן] שיעצור".

רגע, אחרי שחולפים את עין א-דייסה נעצרים מיד אחרי שתוואי ההטיה חוצה את הוואדי שיורד מדרום לתל בכיוון מערב. הם עצרו ממערב לגבעת החיפוי? "כן, במקום חסוי לתל". [מוזכרת כאן גבעת החיפוי שהיא מה שאנו מכנים כיום גבעת הרתק מדרום לתל הדרומי, השולטת על כל תל פאחר]

ואז המג"ד עושה מה? "מוריד את יוסי [פרידמן, הקמב"צ], מתדרך אותו שיעצור את ורדי בפינה של הוואדי ויתקוף עם אנשיו רגלית. לאחר גמר התדריך של יוסי, אלכס אומר גם אני עובר לשם, מוסא אמר לו בסדר, תיקח אנשים ותתחלקו ותתקפו את היעד".

[זו גירסה שונה מזו שמסרנו עד עכשיו ע"פ עדויות יוסי פרידמן ואהרון ורדי. בגירסה הקודמת אלכס נשלח מזחל"ם המג"ד אחרי שהזחל"ם נפגע וכעבור זמן נשלח יוסי גם הוא מאותו מקום. לפי יוסי, הוא לא פגש כבר את ורדי במקום ומצא זחל"מים ריקים]

את הצפוני ואת הדרומי? "כן". [לפיכך, ההחלטה לתקוף בו זמנית את המוצב הדרומי והצפוני היתה של המג"ד ולא של ורדי או אלכס]

זה אתה זוכר יפה ששמעת אותו אומר את זה. "כן. ליוסי הוא נתן את התדריך ואלכס שמע הכל והוא אמר גם אני יורד, והוא אמר לו בסדר. יוסי ואלכס רצים ברגל לאחור לוורדי". [מקום האירוע – בוואדי שיורד מדרום לתל על תוואי ההטיה]

דרך ההטיה שמגיעה מדרום (משמאל) וממשיכה מערבה וצפונה כשהיא אוגפת את תל פאחר – מבט מהיעד הדרומי של המוצב. ברקע במרכז התמונה – גבעת האם (לחצו להגדלה)

למה הוא לא בא לחוד לספר לוורדי את הסיפור הזה? יש לו עוד קשר, נכון? "יש לו".

באותו זמן הוא נותן פקודה לפלוגה ב' משהו? הוא משנה תוכנית לגבי נטילת בורג' בביל? " לא".

אתה יודע באיזה שלב שפלוגה ב' קיבלה מהמג"ד פקודה לכבוש את בורג' בביל? "הם קיבלו מראש".

אבל הם קיבלו מראש אחרי תל פאחר? "לא, לא זוכר". [המתחקר צודק, פלוגה ב' היתה בעתודה והיתה אמורה לכבוש את בורג' בביל רק אחרי כיבוש תל פאחר. הפקודה לכבוש את בורג' בביל בשלב שעצרו בגיא ההריגה היתה של הקמב"צ יוסי פרידמן]

בכל אופן, אתה זוכר את התדריך שניתן ליוסי לקחת את האנשים של ורדי, להביא אותם עד לוואדי, להסביר לוורדי שיוריד את האנשים מהזחל"מים ויתקוף עד לוואדי שיורד מדרום לתל פאחר ממזרח למערב, ויעלה בציר שאחר כך יעלו בו אל היעד ממערב אל מזרח. "אלכס הביע נכונותו לרוץ גם כן, והמג"ד מאשר פיצול הכוח של ורדי לשני חלקים. המג"ד עוד לא יודע בכלל שלוורדי יש רק 25 אנשים או ששלושה זחל"מים אחרים נפגעו".

יש לך בתוך הזחל אז תמונה של פגיעות של זחל"מים בדרך? מספר הזחל"מים שנפגעו? פגיעות קלות, פגיעות קשות, כל מיני דברים כאלה? "לא. אני ראיתי זחל"מים נפגעים מאחורנית".

שלנו? " כן".

זאת אומרת שהמג"ד אז מניח שגם ג' וגם א' קיימים והכל בסדר. הוא שולח את יוסי בכל זאת רק לוורדי. אין פקודה ל-ג' ואין פקודה ל-ב'".

או מכל מקום לא שמעת שום פקודה ל-ג' ושום פקודה ל-ב'. "יש פקודה ל-א', תחילה זה רק יוסי לוורדי, לקחת את היעד ממערב למזרח ואחר כך מצטרף לזה אלכס. יש הוראה מהמג"ד לחלק את הכוח בין אלכס ובין ורדי. זה הכל מה שיש עד לפגיעה של הזחל"ם".

אחר כך אתם מגיעים להצטלבות האמורה, להצטלבות תוואי ההטיה עם בורג'-פאחר, פונים ימינה, נוסעים כמה מטרים ועוד לפני שהזחל"ם שלכם נפגע אתם רואים את אלכס ואנשיו עולים בציר ונכנסים ליעד, את ורדי לא ראיתם? "לא".

עכשיו הזחל נפגע, מה עוד הולך אחרי זה? "נתקבלה פקודה לנטוש אותו".

יש פצועים, יש הרוגים? "אין פצועים ואין הרוגים, וכל הפצועים זה רק אחרי הירידה. בשלב שמפנים את הזחל"ם אני יורד, אז ראיתי שכל האנשים, אולי לא כולם, אבל רובם, התרכזו במקום אחד ומחשש של פגיעה אני בעטתי בטוראים שיתפזרו, על מנת שיהיו יותר מפוזרים בשטח, כי כולם תפסו שם קבוצת סלעים אחת והתרכזו בתוכה".

מה זה כולם? זה רק הזחל שלכם? "רק הזחל שלנו. הם התחילו להתפרש, להתפזר, לפתע הקשר שלי רץ אליי שהוא נפגע, קיבל רסיס ביד. עזרתי לו לחבוש את היד ואז קרא לי המג"ד לחזור לזחל".

איפה בינתיים המכשיר שלך? אתה עובד עם [מ"ק] 9?  לא, אין לי שום דבר עליי".

עם איזה מכשיר מקורי אתה עובד GRC? וגם עם 9. אנחנו חוזרים לזחל והוא אומר לי לנהוג. אני מתחיל להתקדם, הולך לי קשה מאוד, רק בפרונט ספיישל, ובשלב שאני צריך להסתובב אני לא מצליח. הוא מנסה לעזור לי לסובב את ההגה, אבל זה לא הולך. ניסינו גם כמה פעמים מאחורה וקדימה, זה לא עזר. ואז הוא אומר לי – סדר איזה מכשיר ובוא. [לדעתי זה רומז כי המג"ד התכוון עד שלב זה להמשיך בדרך האוגפת את המוצב מצפון]. קפצתי אחורה ומהאנטנות שנשארו שם ארגנתי איזה מכשיר אחר, לא ידעתי בכלל על איזה תדר הוא עובד. לקחתי אותו על הגב והלכתי בלי לשים שום תדר. תוך כדי הליכה חיפשתי, כי ידעתי שיש רשת איתן".

נכון. "כלומר, ניסיתי לעלות על רשת הגדוד ולא על רשת הסוללה". [אם זה היה מ"ק 9 שהאזין לסוללה, הוא לא היה יכול לעבור לרשת חי"ר כפי שהיתה רשת "איתן". לכן המכשיר חייב היה להיות מ"ק 10]

יוסי פרידמן הקמב"צ בדרך ההטיה. נשלח אחורה ע"י המג"ד מוסא קליין לתדרך את המ"פ ורדי

עוד שאלה אחת: המקום שבו הזחל ננטש הוא המקום המסומן בצילום אוויר מספר 4? "פחות או יותר. אני הייתי אפילו עוד יותר מערבה" [אם כך אמורים להיות תצ"אות בארכיון צה"ל שעליהם מסומנים האירועים].

נכון. נמיר [מ"פ הטנקים] אמר לי שזה המקום שנהפך אחר כך לתחנה לאיסוף פצועים. אנחנו יודעים עד איפה הגיע זחל המג"ד, אתם הולכים, אתה רואה מסביב טנקים פועלים, נוסעים, יורים? כאשר אתה מתחיל ללכת ברגל עם המג"ד. "רואה את הטנק של עזרא [ברוש] פגוע".

[בהמשך יש כאן דילוג של כחצי שעה בתיאור האירועים. הזחל"ם נפגע ב-15:10. המג"ד והקש"א עולים ליעד הצפוני קצת לפני 16:00 והמג"ד נהרג כעבור כמה דקות. בין שני האירועים האלה, פגשתי אותם יחד עם שני חיילים נוספים בוואדיון שעולה בין המוצב הצפוני לדרומי. להערכתי, השעה היתה 15:20 עד 15:30. רק בסביבת 16:00 ראיתי את המג"ד על היעד. ממול במוצב הדרומי ראיתי את ורדי והקשר שלו. כידוע, ורדי החליף צעקות עם המג"ד לפני שזה נהרג בשעה 16:00]

ומלפניך שום טנקים? אתם מתחילים ללכת ברגל, מגיעים לגדרות הראשונים. "אני עוזר לו לעבור והוא עוזר לי. עברנו את הגדרות השניים והתקרבנו הלאה. הלכנו בהליכה שפופה והסתובבו שם כדורים, אבל כיוון אני לא יכול להגיד לך. מתוך היעד, היה קצה היעד, נכנסנו לתעלה והתחלנו לבדוק אפשרות של הימצאות אויב ימינה ושמאלה, ואחר כך עברנו ימינה במטרה להגיע יותר למרכז היעד. התקדמנו פה איזה 4-3 מטר, ואחרי כן החלטנו לעלות למעלה. התעלה עמוקה מאוד. אני עזרתי לו ואחרי זה הוא עזר לי, עלינו למעלה והתקרבנו, יש פה קבוצת סלעים לפני שיא היעד, איפה שהעץ מאחורי השיח התכופפנו והוא התחיל לצעוק לוורדי שהיה במוצב המרכזי של היעד הדרומי. הוא צועק לו שלא יירו, כי המג"ד חשב שהם יורים, הם מנסים לחפות לאלכס, והוא חשב שהם לא רואים את החבר'ה של אלכס, אבל הוא [ורדי] ענה לו שהם רואים בוודאות ואני שמעתי בוודאות. בשלב שהוא דיבר איתו, אני אמרתי לו שהמח"ט קורא לו. המח"ט ראה שהשתבש הקשר איתנו, הוא נכנס לרשת הפלוגות ואז הוא קרא לו".

[אין תיעוד כזה ביומני המבצעים ולכן לא ידענו עד כה שנוצר קשר בין המח"ט למשה הראל לפני שהמג"ד נהרג]

אתה הצלחת להביא את המכשיר לרשת איתן. "שמעתי את הרשת ושמעתי שהמח"ט קורא למג"ד. במקום להגיד למח"ט 'המתן שנייה', אמרתי למג"ד – 'המח"ט קורא לך, המח"ט קורא לך', והוא המשיך להתקדם. באותו רגע ירו מאחורינו. פגעו ממש בקבוצת הסלעים שהיו מאחורינו, ואז אני אינסטינקטיבית קפצתי תוך הפלטת צרור לתוך התעלה, זה היה כאן למעלה, ופגעתי בפינה קצת אחרי הפינה בחייל סורי אחד. הורקתי מחסנית ומשהתרוממתי ראיתי המון כדורים מעלי, בכיוון כללי של ורדי, אבל מעליי. הבנתי שזה בגלל האנטנה של המכשיר, כי היא בלטה ואני כולי התעלה כיסתה אותי. התכופפתי קצת. הורדתי את המכשיר והתחלתי להתקדם לצומת, לפינה הזו, ואז היו לי כמה רגעים של הימום".

המג"ד עוד חי? הוא עוד ישנו? "אני לא יודע".

אתה לא ראית את הרגע שהוא נפגע? "אני ראיתי אז שהוא נפל קדימה. ואז אני חשבתי, התקרבתי לפינה הזו וחיכיתי כמה שניות. שמעתי חבטה בתוך התעלה ונכנסתי פנימה וראיתי שחייל סורי נפל על כובע הפלדה. הלכתי חזרה למכשיר וניסיתי לענות בקשר, כי בינתיים פלוגות התחילו לקרוא למג"ד. ראיתי שאני לא מצליח לשדר, אני רק עולה, האנטנה שלי היתה שבורה. כחוליה וחצי נשארה לי תקינה, חשבתי שזה בגלל זה. לא הצלחתי להסתדר, עזבתי את המכשיר ויצאתי. ראיתי את המג"ד שוכב ואז בא אליי מקצת יותר נמוך חמווי [מ"כ מכוח קרינסקי]. שנפגשנו אמר לי שהמג"ד נהרג, אמרתי לו שאני יודע כי משלב הזה שירו עלינו אני ראיתי את המג"ד נפגע ונופל. זה גם הפרש של דקה מקסימום. הוא היה מבולבל, כנראה שגם אני. התחלקנו קצת במחסניות, שתהיה לנו תחמושת שווה. הוא אמר לי בוא איתי. אני יודע. חשבתי לרגע והחלטתי שאני הולך איתו. התחלנו להתקדם בהמשך התעלה הזו, הגענו לבונקר וירינו. ראינו שהוא יורה [שהסורים יורים], אמרתי לו – תשמע, לא כדאי להמשיך. שאלתי אותו אם הוא יודע בדיוק איך הם התחלקו החיילים של אלכס. לאיזה חוליות יהיו ולאיזה תעלות נכנסו. הוא אמר שהוא זוכר שנכנסו כמה, הוא לא יודע לאן הם התחלקו. אני הבנתי שאם הגיעו החיילים מאחור כאן הם אינם, לכן פחדתי להמשיך שלא לפגוע בהם בגב. חזרנו חזרה. בינתיים שמעתי עוד כל הזמן צועקים למג"ד, מנסים ליצור קשר עם המג"ד, ואף אחד לא תופס שם את העניינים בידיים. קראו שם [בקשר] הפלוגה של ג' וקראו שם איזה כוח מפלוגה ב', כל מיני אנשים פנו אל המג"ד. גם המח"ט פנה אליו עוד פעם. אמרתי לו [לחמווי] – שמע, אנחנו מוכרחים לרדת לאחור ולדווח משם שהמג"ד נהרג. ירו עלינו והתחלנו לדלג לאחור, ירדנו בדיוק באותו מקום שעלינו כי ידענו מראש שעליתי עם המג"ד שיש שם מוקשים. הגענו לטנקים ואז ראיתי שם את נמיר [מ"פ הטנקים], אבל הוא לא היה על טנק, הוא הסתובב למטה. עליתי לטנק שלו ודיווחתי".

דיווחת על רשת פיקודית או על רשת שלו? "אני לא ראיתי מבפנים, הוא הוציא לי את המיקרופון". [בשעה 16:06 המח"ט מודיע לק' אג"מ שמוסא נפגע והוא מבקש סיוע אוויר. כיוון שכך, הדיווח מגיע כנראה ברשת "חנה" של השריון שהחפ"ק הקדמי האזין לו]

ודיווחת מה? "דיווחתי למח"ט שהמג"ד נהרג".

אתה אישית דיווחת? "כן. הוא שאל אותי גם מה עם משה? אמרתי לו 'מדבר'. הוא אמר לי 'משה הקש"א של המג"ד?'. אחר כך התברר לי כי המג"ד שלי [אלי עשת] שאל אותו. ירדתי למטה ואז הגיע החייל הזה [חמווי], היה קצת שרוט ביד ואמר לי כי יש פצועים בגיא" [עברו לפחות שעתיים מהזמן שירדו מהתל ועד שעלו לחלץ את הפצועים בגאיון]. 'אלונקות אלונקות', הוא צעק. מה יש אלונקות, שאלתי. אמר לי כי יש שישה פצועים. שאלתי מה תעשה עם אלונקות, איך תסחבו אותם? שלחתי עוד חייל לשם ואחרי זה גם אני ניגשתי והוצאנו שם שניים על אלונקה ושניים ככה, היה שם אחד שנפגע בלסת. הוא גם עזר לסחוב. הם היו חמישה והשישי היה נהג טנק אחר, שאני חושב הטנק של עזרא, היתה לו רק שריטה קטנה או חבטה. הוא שכב וצעק כל הזמן 'רופא רופא רופא'. שפכתי עליו קצת מים, נתתי לו סטירה, הוא התאושש. סחבתי אותו לזחל"ם גם כן ".

[יש כאן ערבוב בין חילוץ פצועי הכוח שלי מהגאיון לבין חילוץ הפצועים מהטנק של ברוש]

מפת תנועה של קש"א גדוד 12, משה הראל. כחול: התנועה של הראל בזחל"ם שלו. ירוק: הזחל"ם של הראל אוסף את אנשי חפ"ק הגדוד לאחר שהכלי שלהם נפגע ונע אל מתחת לתל. אדום: הדרך שעשו הראל והמג"ד מוסא קליין ממקום פגיעת הזחל"ם אל מרומי התל. צהוב: הראל יורד כדי לדווח כי המג"ד נהרג (16:06). סגול: הראל עולה למוצב כדי לפנות פצועים. פירוט הנעשה לפי שעות – 14:50: אלכס קרינסקי יורד מזחל"ם המג"ד ורץ ל-ורדי.  15:00: הראל מבחין באלכס על ראש המוצב הצפוני ומפסיק את אש הסיוע.  15:05: הפגיעה בזחל"ם המג"ד.  15:20: פגישת המג"ד והראל עם כוח דני בוואדיון.  16:00: המג"ד' נהרג.  16:06: הראל מדווח על מותו של המג"ד.  18:30: פינוי פצועי כוח דני. 18:45: פינוי פצועי טנק ברוש (תרשים: דני ביזר. לחצו להגדלה)

סליחה, שאלה: החמישה או השישה פצועים, הקבוצה ששוכבת בגיא, אתה מתרשם שזה לא מהכוח המקורי של ורדי שעלה למעלה. "אני חושב שזה היה כן מפלוגה של ורדי, אבל לא מהכוח המקורי שעלה למעלה איתו. זה מה שהגיע הרבה יותר מאוחר והתחיל לעלות בעקבות הכוח הראשון שעלה".

[מדובר בכוח שלי מפלוגה א'. הוא לא זכר שפגש אותנו כשעמד עם המג"ד לפני שעלינו בגאיון. מספר הפצועים שפונו כאן היה שניים. יתר הפצועים הם פצועי השריון שפונו מהטנק של ברוש למרגלות התל הצפוני]

עוד לפני שהגיע לגדרות נפצע? "הוא הגיע עד לגיא".

מ"מ ששמו דני [ביזר] היה עם הקבוצה של הפצועים? " כן".

גם הוא היה פצוע? "כן. הורדתי שם להם ג'ריקן עם מים, הסברתי לחובש למי עשה חסימת עורקים לפתוח אותם, לנהג הטנק נתתי נשק ביד על כל צרה שלא תבוא, ואם יש חיילים שבורחים מתל עזזיאת לבורג' בביל, אויב, שלא יפגעו בהם, והתחלתי שוב לרדת לכיוון תוואי ההטיה להביא זחל"ם פינוי [מדובר כאן על פצועי הטנק של ברוש ולא על הפצועים בגאיון. כנראה שהראל הגיע לטנק של ברוש עוד לפני שהסתיים הקרב. לוואדיון הגיעו אחרי סיום הקרב]. כי עמדתי פה, הייתי בטוח רוב הכוח של גדוד 12 את הזחל"ם פינוי שלהם להביא עד הצומת, כי זה לא היה לי ודאי שכולם נמצאו פה לכנס מכאן. ואז התחלתי לרוץ, ואז כל תוואי ההטיה מהקטע הזה בערך עד לכאן היה נתון לצליפות מתל פאחר. ואני זוכר ששכבו שם כמה טנקיסטים ועוד כל מיני חבר'ה, שכבו פה וצעקו אליי – 'יורים, תיזהר'.

אתה מדבר על הקטע של תוואי ההטיה שבהצטלבות תל פאחר בורג' וצפונה? "בערך באיזור הזה זיהיתי כבר לפי האנטנה את החפ"ק החטיבתי, ואז נפגשתי עם יונה".

מאיפה הם באו? "עמדו לכיוון צפון".

וכשאתה נפגשת עם המח"ט היו כל הזמן יריות לכיוון תוואי ההטיה ואנשים שם צעקו יורים יורים? " כן".

האנשים שם שכבו וירו בעצמם? "כן. לא סתם, הם קיבלו פקודות".

ממי קיבלו פקודות? "לא יודע".

את קצין השלישות מתי [רובינוביץ'] לא פגשת שמה? " לא".

אתה עסקת בפינוי ועזרה לפצועים מספר שעות די גדול? " כן".

אתה נפגשת איתם הכי מוקדם ב-17:30 אחה"צ, בסביבות איזו שעה אתה ירדת מהיעד, ב-15:30? "קרוב ל-16:00, כן, שעה וחצי" [המח"ט הגיע למרגלות התל בסביבת השעה 18:30].

הקש"א משה הראל. "שמעתי עוד כל הזמן צועקים למג"ד, מנסים ליצור קשר עם המג"ד, ואף אחד לא תופס שם את העניינים בידיים"

סיכום עדותו של משה הראל / פרשנות מאת דני ביזר

הדו"ח שמתעד את עדותו של הראל מחדש או שונה ממה שמסרו עדים עד כה בנקודות הבאות:

ניסיון העלייה בעין א-דיסה: ירי הטנקים של האויב מתחיל עוד כשראש הטור בעין א-דייסה.

לכן אנחנו צריכים להוסיף מחדש את הלחץ שנגרם מירי זה ליתר הסיבות שהמג"ד מחליט לא לעלות מעין א-דייסה לציר הנפט. הראל גם לא מדגיש כאן ויכוח עם מ"פ הטנקים, אלא מציין שהיה ניסיון (מהתיאור נראה כלא רציני) לטפס במקום שלא צלח. הראל לא מזכיר עלייה של הטנק המוביל מזרחית לתוואי ההטיה, אלא שעמד לפני זחל"ם המג"ד וששלמה סגל מ"פ ב' יורד מהטנק ומגיע לזחל"ם המג"ד.

אש הסיוע על תל פאחר: היתה מאסיבית יותר וכללה גדוד תותחי 25 ליטראות ולבסוף שתי סוללות מרגמות 120 מ"מ, אבל האש הופסקה לפני 15:10, מוקדם ממה שידענו.

פקודת המג"ד למ"פ ורדי לתקיפת התל ממערב: כפי שמעיד הראל, המג"ד עצר במקום שהוואדי שמדרום לתל פאחר חוצה את תוואי ההטיה ושם תידרך את הקמב"צ יוסי פרידמן בדבר הפקודה לתקוף את התל מהמקום מזרחה. ורדי נמצא במרחק-מה מאחור. אלכס קרינסקי שנמצא גם הוא על זחל המג"ד שומע ומבקש להצטרף . המג"ד מורה לאלכס להצטרף ל-ורדי ולחלק את הכוח של ורדי ביניהם כדי שיתקפו את המוצב הדרומי והצפוני. לפי עדות זו, לא ורדי ולא אלכס הם שהחליטו לחלק את הכוח ולתקוף את שני היעדים. אחרי ששמעו את הפקודה השניים רצים אחורה אל ורדי.

מ-ורדי ידענו שאלכס הופיע אצלו לבדו, וש-ורדי הוא שהחליט לחלק לשניים את הכוח שעמד לרשותו, של 25 חיילים, ולתקוף גם את התל הצפוני. יוסי פרידמן העיד כי נשלח ע"י המג"ד אחרי הפגיעה בזחל"ם המג"ד ליד ה-AMX הסורי אל ורדי, כדי לקרוא לו שיגיע עם הפלוגה למג"ד. כשהגיע כבר לא מצא במקום את ורדי ואנשיו (אין פלא שלא מצא אותם: הראל מעיד שכשהגיעו סמוך ל-AMX כבר ראה את אלכס בראש התל הצפוני). פרידמן טען שרץ על תוואי ההטיה מרחק של 350 מטר עד שהגיע אל ורדי. גם העיתוי של מתן הפקודה ל-ורדי באמצעות פרידמן שונה אצל הראל מאשר אצל פרידמן. ע"פ העדות של הראל, שאומר שהפקודה ניתנה כשחצו את הוואדי מדרום לתל פאחר, אני מסיק שהשעה היתה לפני 15:00. ע"פ עדותו של פרידמן, הוא נשלח אחרי הפגיעה בזחל"ם המג"ד, כלומר 15:10. האם יתכן שכשהמג"ד החליט שאלכס יצטרף ל-ורדי לא ראה עוד צורך לשלוח גם את יוסי? אם כן, אזי אלכס הופיע אצל ורדי בגפו ופרידמן המשיך בנסיעה עם המג"ד עד שהזחל"ם שלהם נפגע. יתכן שאז שלח המג"ד את פרידמן עם ההוראה הזכורה ליוסי.

מדוע נעצר המג"ד אחרי הפגיעה בזחל"ם ולא המשיך באיגוף: הראל מעיד שהסיבה לכך היא פשוט כי הזחל"ם שלהם לא היה כשיר להמשיך בנסיעה. בזמן הזה כבר נפגע גם הטנק של ברוש גבוה מהמקום בו נעצר זחל"ם המג"ד. המג"ד קורא להראל והם הולכים דרומה לוואדיון שבין שני המוצבים, ומשם הם עולים.