"אני ראיתי שהמג"ד נפל קדימה"

משה הראל

משה הראל. "יש כמה דקות שקילה של המג"ד, והוא מחליט, כנראה החליט לבד, להמשיך לנוע"

עדותו מ-1968 של משה הראל, הקש"א של גדוד 12 שעלה לבד עם המג"ד מוסא קליין אל תל פאחר * "התעלה עמוקה מאוד, אני עזרתי לו והוא עזר לי, עלינו למעלה והתקרבנו, מאחורי השיח התכופפנו והוא התחיל לצעוק לוורדי שהיה במוצב המרכזי של היעד הדרומי שלא יירו, כי חשב שהם מנסים לחפות לאלכס"

לקצין הסיוע הארטילרי (הקש"א) משה הראל חלק חשוב בפענוח חידת תל פאחר, בהיותו קרוב למוקד האירועים שהובילו לתוצאות הקרב הזה. הראל היה צמוד למג"ד מוסא קליין בחלק האחרון של התנועה אל היעד, עלה איתו למוצב, שם היה עד לנפילתו.

הראל השתחרר מצה"ל כאל"מ. תפקידו האחרון היה קצין תותחנים פיקודי של פיקוד דרום. אנקדוטה קטנה שהוא נזכר בה התרחשה כמה ימים לאחר מלחמת ששת הימים, כשהמח"ט כינס בתל פאחר מספר לוחמים שהשתתפו בקרב כדי להבין מה קרה. הראל מספר: "מוסא קליין נהרג מעבר לתעלה השנייה מכיוון החזית, על קבוצת סלעים כזאת. כשעשינו סיור עם המח"ט והקצינים, המח"ט יונה אפרת אמר לי – תסביר מה היה פה. הראיתי את התעלה איפה שמוסא נהרג ואמרתי שזו התעלה השנייה, ומוישה גת הסמח"ט אמר בנונשאלנטיות – אין עוד תעלה, זו התעלה הראשונה. אמרתי – יש עוד תעלה. ואז יונה אמר בואו נלך ונראה. התקדמנו והראיתי להם שבחזית מעט למטה יש עוד תעלה, ויונה אמר 'הוא צודק'".

בראיון שנתן הראל לדני ביזר לפני שנה וחצי, הוא זכר כי הזחל"ם של חפ"ק גדוד 12 נפגע קלות מרסיסים בדרך ההטיה עוד לפני עין א-דייסה, והאנשים שהיו בו, כולל המג"ד קליין, עברו אל הזחל"ם שלו שנסע מאחוריהם. בהמשך נפגע גם הזחל"ם הזה בקטע העלייה לכיוון תל פאחר מדרום-מערב, ומכאן החל המסע הצמוד שלו עם המג"ד מוסא קליין אל מרומי התל בניסיון להשתלט על המצב.

בעוד הראיון עם הראל חיכה ליום שבו יתפרסם כאן, התגלה בארכיון צה"ל אוצר גנוז של מספר תחקירים שנעשו במחלקת היסטוריה ב-1968 למספר קצינים מהחטיבה, בכלל זה למשה הראל. הנה הוא לפניכם. הטקסט בכחול: הערות ופרשנות של דני ביזר, מ"מ מגדוד 12 בתל פאחר החוקר את הקרב.

22.1.1968 ענף היסטוריה: תחקיר סרן משה הראל, קש"א גדוד 12

עדויות חט 1מה היתה התוכנית הגדודית לכיבוש תל פאחר? הראל: "התוכנית היתה כזו: פלוגה אחת, פלוגה ב', תתפצל לתוואי ההטיה לכיוון מערב, לכיוון בורג' בביל, פלוגה ג' תיקח את תל פאחר מציר הנפט את החלק הצפוני, את החלק הדרומי פלוגה א' ממזרח למערב".

והטנקים? "הטנקים היו צריכים לנוע בראש הגדוד עד למקום שהם יכולים לסייע, דהיינו מהירידה התלולה של ציר הנפט ומשם לפצח מקרוב את העמדות שנראות". [זה אישור לכך שתוכנן פיצוח מגבעת הרתק או מציר הנפט שמדרום לתל פאחר]

מעין א-דייסה מתחברים לציר הנפט שני צירים, אחד קרוב יותר לתל פאחר, אחד רחוק יותר מתל פאחר. אני אראה לך אותם על המפה, והשאלה שלי היא האם אתה זוכר היום מדוע שני הצירים האלה נבחרו על-ידי גדוד 12? ישנו הציר הזה הקרוב והציר הזה הרחוק? "הצירים שנבחרו הוא דווקא הציר הרחוק במטרה להגיע דרך הנפט שתהיה ירידה תלולה, שאז תל פאחר נמצא בשטח נשלט".

כאשר ראית שיש שני צירים ובחרו את הרחוק, או שהיה ציר אחר למעלה? "אני זוכר שהיה ציר אחד מלמעלה".

השאלה הבאה היא כזאת: אתם נוסעים בזחל הפיקוד, אני מבין שהקש"א והמג"ד הפעם הסתפקו בזחל אחד. "כן, הזחל שלי".

המג"ד יושב בזחל שלך ואתם מגיעים לעין א-דייסה, האם יש איזשהו רגע שבתוך זחל המג"ד מסתבר לו שאין דרך לעלות או שאי אפשר למצוא דרך לעלות? "לא רק שמסתבר, אלא יש גם ניסיון לעלות ולפרוץ ספיישל עם הזחל ולא מצליחים".

לא מצליחים לעלות? ואז יש איזה דיון, פקודה, החלטה? "יש כמה דקות שקילה של המג"ד, והוא מחליט, כנראה החליט לבד, להמשיך לנוע. המג"ד נוסע בזחל אחרי מספר טנקים, על הטנק הראשון יושב המ"פ המנוח סגל".

יש איזשהו דיון בין המג"ד לבין סגל לגבי האפשרות לעלות? אתה זוכר דבר כזה? "כן, ישנה עצירה וסגל מגיע".

ברגל? "כן, ואז הוא אומר לו להמשיך".

ואז המג"ד אומר לסגל להמשיך בתוואי? "כן".

באותו זמן אני מבין שהטנקים קצת אחרי עין א-דייסה והזחל של המג"ד הוא ממש מנסה? "אני לא זוכר, אחד היה מקביל לעין א-דייסה".

אחד מה? "אחד הטנקים".

אחד הטנקים ממש במקום שהיתה צריכה להיות הירידה? "כן, ומאחוריו זחל המג"ד, ואני גם זוכר שנורו מספר יריות מעין א-דייסה והיפנו את תשומת הלב של הטנק הזה, והוא ירה לשם".

כלומר? "הטנק הראשון של סגל".

יש איזה דיון בתוך הזחל? אחרים מדברים? "לא. יש כמה דקות של שיקול".

האם באותו זמן יש אש חזקה, אש ארטילרית? "ארטילריה הייתי אומר לא, אבל אש טנקים. יורים עלינו, על השדרה, יורים באותו זמן מכיוון רמת הבניאס ותל עזזיאת. באותו זמן יש אש וההחלטה הזאת מתקבלת תחת אש". [ירי הטנקים של האויב מתחיל לפיכך עוד כשראש הטור בעין א-דייסה ולא מאוחר יותר]

אתה בתור קש"א מבחין באיזושהי אש? "כן, בשלב הזה יורדת אש ארטילרית על תל פאחר". [זו אש הסיוע שלנו]

מעיון בדו"חות לגבי סוג האש על תל פאחר, אני יודע שהוא קצת גד"ש איזשהו, אבל אני רואה שיש גם סוללה אחת לפחות של המכמ"ת. "יש שתי סוללות. בשלב ראשון סוללה אחת של המכמ"ת, אחר כך סוללה שנייה והגד"ש. גדוד שלם. כלומר, ודאי שאיננו נכון שרק גד"ש ירד על תל פאחר, שעה שהמכמ"ת הוקצה רק למשימות אחרות. בשלב ראשון רק סוללה אחת ואחר כך קיבלתי סוללה שנייה".

[הסיוע בשלב זה, לפני העלייה לתל פאחר, המתואר כאן יותר מאסיבי ממה שציינתי בעבר, אבל הוא מופסק מוקדם מאד, לפני 15:05]

סוללה שנייה להנחית על תל פאחר? "כן".

היה לך איזה מקום שצפית על האש וראית? "כן, היה לי מקום אחד טוב שצפיתי את האש ותיקנתי אותה, זה היה בעיקר על המרגמות. תיקנתי את האש, כן, זה היה 120 מ"מ, נתתי להם לתקן צפונה [יש תצפית מתוואי ההטיה על התל הדרומי בלבד]. אנחנו עוברים עכשיו את עין א-דייסה, אבל לפני שנעבור יש לך איזו שאלה?".

כן, אתה אומר שהטנקים היו מיועדים לתקוף מדרך הנפט. "כן, ולא מכאן" (הערת מח' היסטוריה: את זה הוא לא יכול בדיוק לדעת, ודו"ח של הטנקיסטים הוא שלח בשבילנו).

אולי נרשום לנו מי ישנו בתוך הזחל של המג"ד? "בתוך זחל המג"ד ישנו קצין המבצעים [יוסי פרידמן], קצין קשר פליקס".

הוא חי? "כן. נמצא סמל מבצעים".

מה שמו אתה יודעלא [הכוונה למנחם רובינשטיין], ורץ מג"ד ז"ל [יעקב אביטן], וישנו שם כתב קול ישראל דן שילון, ישנו שם קצין סיוע אוויר וקשר שלי [זבלי] וקצין שלישות של חטיבה 1, מתי" [רובינוביץ'].

חוץ מהמג"ד והרץ שלו הם כולם חיים כל האנשים שהיו בזחל הזה? "כן".

אתה אחר כך נפגשת איתם? אתה יודע מה הם עשו בתוואי ההטיה במשך השעות האלה? אתה ראית אותם כשירדת מהיעד אל תוואי ההטיה או לא נפגשת עם אף אחד מהם? "לא, לא פגשתי אף אחד מהם".

[יוסי פרידמן עלה עם זחל"ם המחלקה המיוחדת לתל הדרומי, פליקס רוטר נפצע בבטנו בגיא ההריגה ופונה, מנחם רובינשטיין עלה לתל בערב, דן שילון התפנה עם הפצועים הראשונים, קצין השלישות החטיבתי נשאר ועזר בפינוי הנפגעים. אין לי מידע על הקשר של הקש"א]

עברנו את עין א-דייסה ואנחנו מגיעים ל[טנק] אמ.איקס עד להצטלבות של תוואי ההטיה עם בורג' ועם פאחר, והפנייה שלכם ימינה. מה יש לפני כן בפנייה ימינה אתה זוכר? "בשלב של הפנייה לא ראינו שום דבר, אבל נפגענו. עברנו את ההצטלבות, זה 150 מטר, נפגענו בדופן ימין של הזחל"ם".

בדופן ימין של הזחל"ם? "כן, מפגז של מרגמה".

פשוט תלול מסלול, ואתה יודע שזה מרגמה? "בטוח".

טוב, אתה איש ארטילריה. "לא רק שאני איש מקצוע, כי גם בשעה שפינינו את הזחל"ם שקיבלנו פקודה מהמג"ד כי הוא חשב שהזחל"ם נפגע ונשרף, כי היה הרבה אבק. כשירדנו ופינינו את הזחל"ם עוד התפוצצו פצצות בשטח".

אתה עוד לא הפסקת את האש או כבר הפסקת? "כבר הפסקתי. אני הפסקתי עוד לפני הפנייה לפי פקודת המג"ד, כי אז כבר ראינו את אלכס ואת החבר'ה שלו קרובים מאוד ליעד" [לפיכך, אש הסיוע נפסקה עוד לפני 15:10. מכאן גם שאלכס וורדי עלו לתל עוד לפני 15:10 שהיא שעת הפגיעה בזחל"ם המג"ד].

הבנתי, אבל לא מחשש שהפגיעות האלה הן שלנו. אתה מפסיק את האש אם ככה בירידה על תוואי ההטיה, ועוד איזשהו זמן לפני שהזחל שלך נפגע אתה רואה את אלכס מטפס למעלה? "כן".

אתה רואה אותו מטפס למעלה בוואדי. "לא רואה בוואדי" (לא אני פשוט מתוך המכשיר מכניס את מה שאני רואה עכשיו בצילום אוויר).

אתה רואה אותו בא מכיוון הוואדי המבדיל בין היעד הצפוני לבין היעד הדרומי, מגיע לפינה הדרום מערבית של תל פאחר צפונית, ונכנס פנימה עם אנשיו. "כן".

אם ככה אנחנו נחזור. היית עד לאותו רגע שאלכס נשלח מהמג"ד אל ורדי או לאחור. "זו היתה פקודה".

זה היה אחרי שהזחל נפגע? "לא, לפני". [עד עכשיו חשבנו שאלכס קרינסקי ויוסי פרידמן נשלחו אחרי הפגיעה בזחל המג"ד. לפי הנאמר לעיל, הם נשלחו עוד לפני השעה 15:00 ו-350 מטר דרומה מהמקום ששיערנו קודם]

ראית אותו [את אלכס] כבר עולה? אולי אתה זוכר באיזה שלב ומה שמעת שהמג"ד נותן איזה פקודה לאחור? "זה היה שלב של עצירה".

איפה? תראה לי על הצילום איפה נעצרתם בערך. "פה".

איפה היו הכוחות מאחוריכם? "בדיוק מאחורינו, ואז הוא אמר ליוסי [פרידמן] שיעצור".

רגע, אחרי שחולפים את עין א-דייסה נעצרים מיד אחרי שתוואי ההטיה חוצה את הוואדי שיורד מדרום לתל בכיוון מערב. הם עצרו ממערב לגבעת החיפוי? "כן, במקום חסוי לתל". [מוזכרת כאן גבעת החיפוי שהיא מה שאנו מכנים כיום גבעת הרתק מדרום לתל הדרומי, השולטת על כל תל פאחר]

ואז המג"ד עושה מה? "מוריד את יוסי [פרידמן, הקמב"צ], מתדרך אותו שיעצור את ורדי בפינה של הוואדי ויתקוף עם אנשיו רגלית. לאחר גמר התדריך של יוסי, אלכס אומר גם אני עובר לשם, מוסא אמר לו בסדר, תיקח אנשים ותתחלקו ותתקפו את היעד".

[זו גירסה שונה מזו שמסרנו עד עכשיו ע"פ עדויות יוסי פרידמן ואהרון ורדי. בגירסה הקודמת אלכס נשלח מזחל"ם המג"ד אחרי שהזחל"ם נפגע וכעבור זמן נשלח יוסי גם הוא מאותו מקום. לפי יוסי, הוא לא פגש כבר את ורדי במקום ומצא זחל"מים ריקים]

את הצפוני ואת הדרומי? "כן". [לפיכך, ההחלטה לתקוף בו זמנית את המוצב הדרומי והצפוני היתה של המג"ד ולא של ורדי או אלכס]

זה אתה זוכר יפה ששמעת אותו אומר את זה. "כן. ליוסי הוא נתן את התדריך ואלכס שמע הכל והוא אמר גם אני יורד, והוא אמר לו בסדר. יוסי ואלכס רצים ברגל לאחור לוורדי". [מקום האירוע – בוואדי שיורד מדרום לתל על תוואי ההטיה]

כך ראו הסורים את המג"ד מתדרך את הקמב"צ יוסי פרידמן

דרך ההטיה שמגיעה מדרום (משמאל) וממשיכה מערבה וצפונה כשהיא אוגפת את תל פאחר – מבט מהיעד הדרומי של המוצב. כך למעשה ראו הסורים את המג"ד מתדרך את הקמב"צ יוסי פרידמן. הגבעה ברקע במרכז התמונה – גבעת האם (לחצו להגדלה)

למה הוא לא בא לחוד לספר לוורדי את הסיפור הזה? יש לו עוד קשר, נכון? "יש לו".

באותו זמן הוא נותן פקודה לפלוגה ב' משהו? הוא משנה תוכנית לגבי נטילת בורג' בביל? " לא".

אתה יודע באיזה שלב שפלוגה ב' קיבלה מהמג"ד פקודה לכבוש את בורג' בביל? "הם קיבלו מראש".

אבל הם קיבלו מראש אחרי תל פאחר? "לא, לא זוכר". [המתחקר צודק, פלוגה ב' היתה בעתודה והיתה אמורה לכבוש את בורג' בביל רק אחרי כיבוש תל פאחר. הפקודה לכבוש את בורג' בביל בשלב שעצרו בגיא ההריגה היתה של הקמב"צ יוסי פרידמן]

בכל אופן, אתה זוכר את התדריך שניתן ליוסי לקחת את האנשים של ורדי, להביא אותם עד לוואדי, להסביר לוורדי שיוריד את האנשים מהזחל"מים ויתקוף עד לוואדי שיורד מדרום לתל פאחר ממזרח למערב, ויעלה בציר שאחר כך יעלו בו אל היעד ממערב אל מזרח. "אלכס הביע נכונותו לרוץ גם כן, והמג"ד מאשר פיצול הכוח של ורדי לשני חלקים. המג"ד עוד לא יודע בכלל שלוורדי יש רק 25 אנשים או ששלושה זחל"מים אחרים נפגעו".

יש לך בתוך הזחל אז תמונה של פגיעות של זחל"מים בדרך? מספר הזחל"מים שנפגעו? פגיעות קלות, פגיעות קשות, כל מיני דברים כאלה? "לא. אני ראיתי זחל"מים נפגעים מאחורנית".

שלנו? " כן".

זאת אומרת שהמג"ד אז מניח שגם ג' וגם א' קיימים והכל בסדר. הוא שולח את יוסי בכל זאת רק לוורדי. אין פקודה ל-ג' ואין פקודה ל-ב'".

או מכל מקום לא שמעת שום פקודה ל-ג' ושום פקודה ל-ב'. "יש פקודה ל-א', תחילה זה רק יוסי לוורדי, לקחת את היעד ממערב למזרח ואחר כך מצטרף לזה אלכס. יש הוראה מהמג"ד לחלק את הכוח בין אלכס ובין ורדי. זה הכל מה שיש עד לפגיעה של הזחל"ם".

אחר כך אתם מגיעים להצטלבות האמורה, להצטלבות תוואי ההטיה עם בורג'-פאחר, פונים ימינה, נוסעים כמה מטרים ועוד לפני שהזחל"ם שלכם נפגע אתם רואים את אלכס ואנשיו עולים בציר ונכנסים ליעד, את ורדי לא ראיתם? "לא".

עכשיו הזחל נפגע, מה עוד הולך אחרי זה? "נתקבלה פקודה לנטוש אותו".

יש פצועים, יש הרוגים? "אין פצועים ואין הרוגים, וכל הפצועים זה רק אחרי הירידה. בשלב שמפנים את הזחל"ם אני יורד, אז ראיתי שכל האנשים, אולי לא כולם, אבל רובם, התרכזו במקום אחד ומחשש של פגיעה אני בעטתי בטוראים שיתפזרו, על מנת שיהיו יותר מפוזרים בשטח, כי כולם תפסו שם קבוצת סלעים אחת והתרכזו בתוכה".

מה זה כולם? זה רק הזחל שלכם? "רק הזחל שלנו. הם התחילו להתפרש, להתפזר, לפתע הקשר שלי רץ אליי שהוא נפגע, קיבל רסיס ביד. עזרתי לו לחבוש את היד ואז קרא לי המג"ד לחזור לזחל".

איפה בינתיים המכשיר שלך? אתה עובד עם [מ"ק] 9?  לא, אין לי שום דבר עליי".

עם איזה מכשיר מקורי אתה עובד GRC? וגם עם 9. אנחנו חוזרים לזחל והוא אומר לי לנהוג. אני מתחיל להתקדם, הולך לי קשה מאוד, רק בפרונט ספיישל, ובשלב שאני צריך להסתובב אני לא מצליח. הוא מנסה לעזור לי לסובב את ההגה, אבל זה לא הולך. ניסינו גם כמה פעמים מאחורה וקדימה, זה לא עזר. ואז הוא אומר לי – סדר איזה מכשיר ובוא. [לדעתי זה רומז כי המג"ד התכוון עד שלב זה להמשיך בדרך האוגפת את המוצב מצפון]. קפצתי אחורה ומהאנטנות שנשארו שם ארגנתי איזה מכשיר אחר, לא ידעתי בכלל על איזה תדר הוא עובד. לקחתי אותו על הגב והלכתי בלי לשים שום תדר. תוך כדי הליכה חיפשתי, כי ידעתי שיש רשת איתן".

נכון. "כלומר, ניסיתי לעלות על רשת הגדוד ולא על רשת הסוללה". [אם זה היה מ"ק 9 שהאזין לסוללה, הוא לא היה יכול לעבור לרשת חי"ר כפי שהיתה רשת "איתן". לכן המכשיר חייב היה להיות מ"ק 10]

יוסי פרידמן בדרך ההטיה

יוסי פרידמן הקמב"צ בדרך ההטיה. נשלח אחורה ע"י המג"ד מוסא קליין לתדרך את המ"פ ורדי

עוד שאלה אחת: המקום שבו הזחל ננטש הוא המקום המסומן בצילום אוויר מספר 4"פחות או יותר. אני הייתי אפילו עוד יותר מערבה" [אם כך אמורים להיות תצ"אות בארכיון צה"ל שעליהם מסומנים האירועים].

נכון. נמיר [מ"פ הטנקים] אמר לי שזה המקום שנהפך אחר כך לתחנה לאיסוף פצועים. אנחנו יודעים עד איפה הגיע זחל המג"ד, אתם הולכים, אתה רואה מסביב טנקים פועלים, נוסעים, יורים? כאשר אתה מתחיל ללכת ברגל עם המג"ד. "רואה את הטנק של עזרא [ברוש] פגוע".

[בהמשך יש כאן דילוג של כחצי שעה בתיאור האירועים. הזחל"ם נפגע ב-15:10. המג"ד והקש"א עולים ליעד הצפוני קצת לפני 16:00 והמג"ד נהרג כעבור כמה דקות. בין שני האירועים האלה, פגשתי אותם יחד עם שני חיילים נוספים בוואדיון שעולה בין המוצב הצפוני לדרומי. להערכתי, השעה היתה 15:20 עד 15:30. רק בסביבת 16:00 ראיתי את המג"ד על היעד. ממול במוצב הדרומי ראיתי את ורדי והקשר שלו. כידוע, ורדי החליף צעקות עם המג"ד לפני שזה נהרג בשעה 16:00]

ומלפניך שום טנקים? אתם מתחילים ללכת ברגל, מגיעים לגדרות הראשונים. "אני עוזר לו לעבור והוא עוזר לי. עברנו את הגדרות השניים והתקרבנו הלאה. הלכנו בהליכה שפופה והסתובבו שם כדורים, אבל כיוון אני לא יכול להגיד לך. מתוך היעד, היה קצה היעד, נכנסנו לתעלה והתחלנו לבדוק אפשרות של הימצאות אויב ימינה ושמאלה, ואחר כך עברנו ימינה במטרה להגיע יותר למרכז היעד. התקדמנו פה איזה 4-3 מטר, ואחרי כן החלטנו לעלות למעלה. התעלה עמוקה מאוד. אני עזרתי לו ואחרי זה הוא עזר לי, עלינו למעלה והתקרבנו, יש פה קבוצת סלעים לפני שיא היעד, איפה שהעץ מאחורי השיח התכופפנו והוא התחיל לצעוק לוורדי שהיה במוצב המרכזי של היעד הדרומי. הוא צועק לו שלא יירו, כי המג"ד חשב שהם יורים, הם מנסים לחפות לאלכס, והוא חשב שהם לא רואים את החבר'ה של אלכס, אבל הוא [ורדי] ענה לו שהם רואים בוודאות ואני שמעתי בוודאות. בשלב שהוא דיבר איתו, אני אמרתי לו שהמח"ט קורא לו. המח"ט ראה שהשתבש הקשר איתנו, הוא נכנס לרשת הפלוגות ואז הוא קרא לו".

[אין תיעוד כזה ביומני המבצעים ולכן לא ידענו עד כה שנוצר קשר בין המח"ט למשה הראל לפני שהמג"ד נהרג]

אתה הצלחת להביא את המכשיר לרשת איתן"שמעתי את הרשת ושמעתי שהמח"ט קורא למג"ד. במקום להגיד למח"ט 'המתן שנייה', אמרתי למג"ד – 'המח"ט קורא לך, המח"ט קורא לך', והוא המשיך להתקדם. באותו רגע ירו מאחורינו. פגעו ממש בקבוצת הסלעים שהיו מאחורינו, ואז אני אינסטינקטיבית קפצתי תוך הפלטת צרור לתוך התעלה, זה היה כאן למעלה, ופגעתי בפינה קצת אחרי הפינה בחייל סורי אחד. הורקתי מחסנית ומשהתרוממתי ראיתי המון כדורים מעלי, בכיוון כללי של ורדי, אבל מעליי. הבנתי שזה בגלל האנטנה של המכשיר, כי היא בלטה ואני כולי התעלה כיסתה אותי. התכופפתי קצת. הורדתי את המכשיר והתחלתי להתקדם לצומת, לפינה הזו, ואז היו לי כמה רגעים של הימום".

המג"ד עוד חי? הוא עוד ישנו? "אני לא יודע".

אתה לא ראית את הרגע שהוא נפגע? "אני ראיתי אז שהוא נפל קדימה. ואז אני חשבתי, התקרבתי לפינה הזו וחיכיתי כמה שניות. שמעתי חבטה בתוך התעלה ונכנסתי פנימה וראיתי שחייל סורי נפל על כובע הפלדה. הלכתי חזרה למכשיר וניסיתי לענות בקשר, כי בינתיים פלוגות התחילו לקרוא למג"ד. ראיתי שאני לא מצליח לשדר, אני רק עולה, האנטנה שלי היתה שבורה. כחוליה וחצי נשארה לי תקינה, חשבתי שזה בגלל זה. לא הצלחתי להסתדר, עזבתי את המכשיר ויצאתי. ראיתי את המג"ד שוכב ואז בא אליי מקצת יותר נמוך חמווי [מ"כ מכוח קרינסקי]. שנפגשנו אמר לי שהמג"ד נהרג, אמרתי לו שאני יודע כי משלב הזה שירו עלינו אני ראיתי את המג"ד נפגע ונופל. זה גם הפרש של דקה מקסימום. הוא היה מבולבל, כנראה שגם אני. התחלקנו קצת במחסניות, שתהיה לנו תחמושת שווה. הוא אמר לי בוא איתי. אני יודע. חשבתי לרגע והחלטתי שאני הולך איתו. התחלנו להתקדם בהמשך התעלה הזו, הגענו לבונקר וירינו. ראינו שהוא יורה [שהסורים יורים], אמרתי לו – תשמע, לא כדאי להמשיך. שאלתי אותו אם הוא יודע בדיוק איך הם התחלקו החיילים של אלכס. לאיזה חוליות יהיו ולאיזה תעלות נכנסו. הוא אמר שהוא זוכר שנכנסו כמה, הוא לא יודע לאן הם התחלקו. אני הבנתי שאם הגיעו החיילים מאחור כאן הם אינם, לכן פחדתי להמשיך שלא לפגוע בהם בגב. חזרנו חזרה. בינתיים שמעתי עוד כל הזמן צועקים למג"ד, מנסים ליצור קשר עם המג"ד, ואף אחד לא תופס שם את העניינים בידיים. קראו שם [בקשר] הפלוגה של ג' וקראו שם איזה כוח מפלוגה ב', כל מיני אנשים פנו אל המג"ד. גם המח"ט פנה אליו עוד פעם. אמרתי לו [לחמווי] – שמע, אנחנו מוכרחים לרדת לאחור ולדווח משם שהמג"ד נהרג. ירו עלינו והתחלנו לדלג לאחור, ירדנו בדיוק באותו מקום שעלינו כי ידענו מראש שעליתי עם המג"ד שיש שם מוקשים. הגענו לטנקים ואז ראיתי שם את נמיר [מ"פ הטנקים], אבל הוא לא היה על טנק, הוא הסתובב למטה. עליתי לטנק שלו ודיווחתי".

דיווחת על רשת פיקודית או על רשת שלו"אני לא ראיתי מבפנים, הוא הוציא לי את המיקרופון". [בשעה 16:06 המח"ט מודיע לק' אג"מ שמוסא נפגע והוא מבקש סיוע אוויר. כיוון שכך, הדיווח מגיע כנראה ברשת "חנה" של השריון שהחפ"ק הקדמי האזין לו]

ודיווחת מה"דיווחתי למח"ט שהמג"ד נהרג".

אתה אישית דיווחת"כן. הוא שאל אותי גם מה עם משה? אמרתי לו 'מדבר'. הוא אמר לי 'משה הקש"א של המג"ד?'. אחר כך התברר לי כי המג"ד שלי [אלי עשת] שאל אותו. ירדתי למטה ואז הגיע החייל הזה [חמווי], היה קצת שרוט ביד ואמר לי כי יש פצועים בגיא" [עברו לפחות שעתיים מהזמן שירדו מהתל ועד שעלו לחלץ את הפצועים בגאיון]. 'אלונקות אלונקות', הוא צעק. מה יש אלונקות, שאלתי. אמר לי כי יש שישה פצועים. שאלתי מה תעשה עם אלונקות, איך תסחבו אותם? שלחתי עוד חייל לשם ואחרי זה גם אני ניגשתי והוצאנו שם שניים על אלונקה ושניים ככה, היה שם אחד שנפגע בלסת. הוא גם עזר לסחוב. הם היו חמישה והשישי היה נהג טנק אחר, שאני חושב הטנק של עזרא, היתה לו רק שריטה קטנה או חבטה. הוא שכב וצעק כל הזמן 'רופא רופא רופא'. שפכתי עליו קצת מים, נתתי לו סטירה, הוא התאושש. סחבתי אותו לזחל"ם גם כן ".

[יש כאן ערבוב בין חילוץ פצועי הכוח שלי מהגאיון לבין חילוץ הפצועים מהטנק של ברוש]

מפת תנועה של קש"א גדוד 12, משה הראל. כחול: התנועה של הראל בזחל"ם שלו. ירוק: הזחל"ם של הראל אוסף את אנשי חפ"ק הגדוד לאחר שהכלי שלהם נפגע ונע אל מתחת לתל. אדום: הדרך שעשו הראל והמג"ד מוסא קליין ממקום פגיעת הזחל"ם אל מרומי התל. צהוב: הראל יורד כדי לדווח כי המג"ד נהרג (16:06). סגול: הראל עולה למוצב כדי לפנות פצועים (לחצו להגדלה)

מפת תנועה של קש"א גדוד 12, משה הראל. כחול: התנועה של הראל בזחל"ם שלו. ירוק: הזחל"ם של הראל אוסף את אנשי חפ"ק הגדוד לאחר שהכלי שלהם נפגע ונע אל מתחת לתל. אדום: הדרך שעשו הראל והמג"ד מוסא קליין ממקום פגיעת הזחל"ם אל מרומי התל. צהוב: הראל יורד כדי לדווח כי המג"ד נהרג (16:06). סגול: הראל עולה למוצב כדי לפנות פצועים. פירוט הנעשה לפי שעות – 14:50: אלכס קרינסקי יורד מזחל"ם המג"ד ורץ ל-ורדי.  15:00: הראל מבחין באלכס על ראש המוצב הצפוני ומפסיק את אש הסיוע.  15:05: הפגיעה בזחל"ם המג"ד.  15:20: פגישת המג"ד והראל עם כוח דני בוואדיון.  16:00: המג"ד' נהרג.  16:06: הראל מדווח על מותו של המג"ד.  18:30: פינוי פצועי כוח דני. 18:45: פינוי פצועי טנק ברוש (תרשים: דני ביזר. לחצו להגדלה)

סליחה, שאלה: החמישה או השישה פצועים, הקבוצה ששוכבת בגיא, אתה מתרשם שזה לא מהכוח המקורי של ורדי שעלה למעלה"אני חושב שזה היה כן מפלוגה של ורדי, אבל לא מהכוח המקורי שעלה למעלה איתו. זה מה שהגיע הרבה יותר מאוחר והתחיל לעלות בעקבות הכוח הראשון שעלה".

[מדובר בכוח שלי מפלוגה א'. הוא לא זכר שפגש אותנו כשעמד עם המג"ד לפני שעלינו בגאיון. מספר הפצועים שפונו כאן היה שניים. יתר הפצועים הם פצועי השריון שפונו מהטנק של ברוש למרגלות התל הצפוני]

עוד לפני שהגיע לגדרות נפצע"הוא הגיע עד לגיא".

מ"מ ששמו דני [ביזר] היה עם הקבוצה של הפצועים? " כן".

גם הוא היה פצוע"כן. הורדתי שם להם ג'ריקן עם מים, הסברתי לחובש למי עשה חסימת עורקים לפתוח אותם, לנהג הטנק נתתי נשק ביד על כל צרה שלא תבוא, ואם יש חיילים שבורחים מתל עזזיאת לבורג' בביל, אויב, שלא יפגעו בהם, והתחלתי שוב לרדת לכיוון תוואי ההטיה להביא זחל"ם פינוי [מדובר כאן על פצועי הטנק של ברוש ולא על הפצועים בגאיון. כנראה שהראל הגיע לטנק של ברוש עוד לפני שהסתיים הקרב. לוואדיון הגיעו אחרי סיום הקרב]. כי עמדתי פה, הייתי בטוח רוב הכוח של גדוד 12 את הזחל"ם פינוי שלהם להביא עד הצומת, כי זה לא היה לי ודאי שכולם נמצאו פה לכנס מכאן. ואז התחלתי לרוץ, ואז כל תוואי ההטיה מהקטע הזה בערך עד לכאן היה נתון לצליפות מתל פאחר. ואני זוכר ששכבו שם כמה טנקיסטים ועוד כל מיני חבר'ה, שכבו פה וצעקו אליי – 'יורים, תיזהר'.

אתה מדבר על הקטע של תוואי ההטיה שבהצטלבות תל פאחר בורג' וצפונה"בערך באיזור הזה זיהיתי כבר לפי האנטנה את החפ"ק החטיבתי, ואז נפגשתי עם יונה".

מאיפה הם באו? "עמדו לכיוון צפון".

וכשאתה נפגשת עם המח"ט היו כל הזמן יריות לכיוון תוואי ההטיה ואנשים שם צעקו יורים יורים" כן".

האנשים שם שכבו וירו בעצמם"כן. לא סתם, הם קיבלו פקודות".

ממי קיבלו פקודות"לא יודע".

את קצין השלישות מתי [רובינוביץ'] לא פגשת שמה" לא".

אתה עסקת בפינוי ועזרה לפצועים מספר שעות די גדול" כן".

אתה נפגשת איתם הכי מוקדם ב-17:30 אחה"צ, בסביבות איזו שעה אתה ירדת מהיעד, ב-15:30"קרוב ל-16:00, כן, שעה וחצי" [המח"ט הגיע למרגלות התל בסביבת השעה 18:30].

משה הראל3

הקש"א משה הראל. "שמעתי עוד כל הזמן צועקים למג"ד, מנסים ליצור קשר עם המג"ד, ואף אחד לא תופס שם את העניינים בידיים"

סיכום עדותו של משה הראל / פרשנות מאת דני ביזר

הדו"ח שמתעד את עדותו של הראל מחדש או שונה ממה שמסרו עדים עד כה בנקודות הבאות:

ניסיון העלייה בעין א-דיסה: ירי הטנקים של האויב מתחיל עוד כשראש הטור בעין א-דייסה.

לכן אנחנו צריכים להוסיף מחדש את הלחץ שנגרם מירי זה ליתר הסיבות שהמג"ד מחליט לא לעלות מעין א-דייסה לציר הנפט. הראל גם לא מדגיש כאן ויכוח עם מ"פ הטנקים, אלא מציין שהיה ניסיון (מהתיאור נראה כלא רציני) לטפס במקום שלא צלח. הראל לא מזכיר עלייה של הטנק המוביל מזרחית לתוואי ההטיה, אלא שעמד לפני זחל"ם המג"ד וששלמה סגל מ"פ ב' יורד מהטנק ומגיע לזחל"ם המג"ד.

אש הסיוע על תל פאחר: היתה מאסיבית יותר וכללה גדוד תותחי 25 ליטראות ולבסוף שתי סוללות מרגמות 120 מ"מ, אבל האש הופסקה לפני 15:10, מוקדם ממה שידענו.

פקודת המג"ד למ"פ ורדי לתקיפת התל ממערב: כפי שמעיד הראל, המג"ד עצר במקום שהוואדי שמדרום לתל פאחר חוצה את תוואי ההטיה ושם תידרך את הקמב"צ יוסי פרידמן בדבר הפקודה לתקוף את התל מהמקום מזרחה. ורדי נמצא במרחק-מה מאחור. אלכס קרינסקי שנמצא גם הוא על זחל המג"ד שומע ומבקש להצטרף . המג"ד מורה לאלכס להצטרף ל-ורדי ולחלק את הכוח של ורדי ביניהם כדי שיתקפו את המוצב הדרומי והצפוני. לפי עדות זו, לא ורדי ולא אלכס הם שהחליטו לחלק את הכוח ולתקוף את שני היעדים. אחרי ששמעו את הפקודה השניים רצים אחורה אל ורדי.

מ-ורדי ידענו שאלכס הופיע אצלו לבדו, וש-ורדי הוא שהחליט לחלק לשניים את הכוח שעמד לרשותו, של 25 חיילים, ולתקוף גם את התל הצפוני. יוסי פרידמן העיד כי נשלח ע"י המג"ד אחרי הפגיעה בזחל"ם המג"ד ליד ה-AMX הסורי אל ורדי, כדי לקרוא לו שיגיע עם הפלוגה למג"ד. כשהגיע כבר לא מצא במקום את ורדי ואנשיו (אין פלא שלא מצא אותם: הראל מעיד שכשהגיעו סמוך ל-AMX כבר ראה את אלכס בראש התל הצפוני). פרידמן טען שרץ על תוואי ההטיה מרחק של 350 מטר עד שהגיע אל ורדי. גם העיתוי של מתן הפקודה ל-ורדי באמצעות פרידמן שונה אצל הראל מאשר אצל פרידמן. ע"פ העדות של הראל, שאומר שהפקודה ניתנה כשחצו את הוואדי מדרום לתל פאחר, אני מסיק שהשעה היתה לפני 15:00. ע"פ עדותו של פרידמן, הוא נשלח אחרי הפגיעה בזחל"ם המג"ד, כלומר 15:10. האם יתכן שכשהמג"ד החליט שאלכס יצטרף ל-ורדי לא ראה עוד צורך לשלוח גם את יוסי? אם כן, אזי אלכס הופיע אצל ורדי בגפו ופרידמן המשיך בנסיעה עם המג"ד עד שהזחל"ם שלהם נפגע. יתכן שאז שלח המג"ד את פרידמן עם ההוראה הזכורה ליוסי.

מדוע נעצר המג"ד אחרי הפגיעה בזחל"ם ולא המשיך באיגוף: הראל מעיד שהסיבה לכך היא פשוט כי הזחל"ם שלהם לא היה כשיר להמשיך בנסיעה. בזמן הזה כבר נפגע גם הטנק של ברוש גבוה מהמקום בו נעצר זחל"ם המג"ד. המג"ד קורא להראל והם הולכים דרומה לוואדיון שבין שני המוצבים, ומשם הם עולים.

לעדויות קציני חטיבה 1 – לחצו כאן

מודעות פרסומת

7 מחשבות על “"אני ראיתי שהמג"ד נפל קדימה"

  1. מעניין מאד! להלן הערותיי:

    [1] הראל: "התוכנית היתה כזו: פלוגה אחת, פלוגה ב', תתפצל לתוואי ההטיה לכיוון מערב, לכיוון בורג' בביל" – – – האמנם? עד כה ידעתי (כמדומני שכך נמסר בכמה מקומות) שפלוגה ב' הייתה אמורה להגיע גם היא לצדו המזרחי של התל, כעתודה [כמפורש גם בדברי הפרשנות דלהלן: "פלוגה ב' היתה בעתודה והיתה אמורה לכבוש את בורג' בביל רק אחרי כיבוש תל פאחר"], *ומשם, מהתל* – ולא בפנייה מערבה מתוואי ההטיה – הייתה אמורה לרדת ולפנות לעבר בורג' בביל.

    [2] "כאשר ראית שיש שני צירים ובחרו את הרחוק, או שהיה ציר אחר למעלה? אני זוכר שהיה ציר אחד מלמעלה" – מה משמעות השאלה על "ציר אחר למעלה"? האם המתחקר מעלה אפשרות שהיו שני צירי הגעה מלמעלה? מהתשובה עולה שהיה רק הציר העליון, הוא ציר הנפט. אם כך, זה שולל את המשורטט על הפוטוסטאט לפיו אמורים להגיע לגבעת הרתק (אם כי גם ממנה אל התל עוברים בחלקו על ציר הנפט).

    [3] "המג"ד יושב בזחל שלך ואתם מגיעים לעין א-דייסה, האם יש איזשהו רגע שבתוך זחל המג"ד מסתבר לו שאין דרך לעלות או שאי אפשר למצוא דרך לעלות? לא רק שמסתבר, אלא יש גם ניסיון לעלות ולפרוץ ספיישל עם הזחל ולא מצליחים. באותו זמן אני מבין שהטנקים קצת אחרי עין א-דייסה והזחל של המג"ד הוא ממש מנסה? אני לא זוכר, אחד היה מקביל לעין א-דייסה",
    ועל כך נכתב בדברי הסיכום: "הראל גם לא מדגיש כאן ויכוח עם מ"פ הטנקים, אלא מציין שהיה ניסיון (מהתיאור נראה כלא רציני) לטפס במקום שלא צלח. הראל לא מזכיר עלייה של הטנק המוביל מזרחית לתוואי ההטיה" – – –

    לא הבנתי מדוע תגובה על דברי המראיין – המזכיר רגע בו הסתבר למג"ד "שאין דרך לעלות או שאי אפשר למצוא דרך לעלות" – בנוסח: "לא רק שמסתבר", בתוספת תיאור: "ניסיון לעלות ולפרוץ ספיישל עם הזחל" (לפי המשתמע הכוונה לזחל הקש"א/מג"ד) מתפרשים כתיאור של נסיון "לא רציני". נכון, הראל לא הזכיר עלייה של טנק (הוא גם *לא נשאל* על כך), אך ניסיון עלייה כזה, של טנק, מופיע במספר עדויות אחרות (ייתכן ונעשה לפני שהגיע הזחל ובו הקש"א, או כאשר הקש"א לא הביט קדימה). אם לסמוך על דברים שהראל "לא מזכיר", נוכל לומר שהוא והמג"ד לא פגשו את כוח דני בפתח הגיאיון…

    לאידך, העובדה שהראל לא מזכיר (ולא שהזכיר אך לא בהדגשה, כמשתמע מהציטוט דלעיל) סרבנות של מ"פ הטנקים, אומרת, לענ"ד, שהעדות על כך מוכחשת, ולא בפעם הראשונה. וקיצרתי.

    [4] "אחד הטנקים ממש במקום שהיתה צריכה להיות הירידה? כן", ומאחוריו זחל המג"ד" – – – "הירידה" המוזכרת במשפט זה היא במשמעות פנייה/סטייה/ירידה מהתוואי. פנייה זו, מזרחה, לעבר ציר הנפט, הייתה כמובן בעלייה, ממקום נמוך לגבוה.

    [5] "האם באותו זמן יש אש חזקה, אש ארטילרית? ארטילריה הייתי אומר לא, אבל אש טנקים. יורים עלינו, על השדרה, יורים באותו זמן מכיוון רמת הבניאס ותל עזזיאת. באותו זמן יש אש וההחלטה הזאת מתקבלת תחת אש [ירי הטנקים של האויב מתחיל לפיכך עוד כשראש הטור בעין א-דייסה ולא מאוחר יותר]" – – – כך עולה גם ממקורות נוספים. העדות היחידה המספרת על התקדמות לעבר התל עוד קודם שנפתחת האש, נמצאת, אם איני טועה, רק בדברי סמ"פ א'.

    [6] היה לך איזה מקום שצפית על האש וראית? כן, היה לי מקום אחד טוב שצפיתי את האש ותיקנתי אותה, זה היה בעיקר על המרגמות. תיקנתי את האש, כן, זה היה 120 מ"מ, נתתי להם לתקן צפונה [יש תצפית מתוואי ההטיה על התל הדרומי בלבד]" – – – נראה לי שיש לתקן את האמור בין חצאי-אריח, שהרי מתוואי ההטייה יש תצפית על התל הצפוני.

    [7] לגבי זהות הנוסעים בזחל עם המג"ד הזכיר הראל גם "רץ מג"ד ז"ל [יעקב אביטן]". כמדומני שבשעתו ניסיתי לשער שהוא, אביטן, היה אחד מאלו שהצטרפו לאלכס בריצתו, כפי שעולה מעדות שילון, אך אז נכתב באחת התגובות שהוא היה בוודאות בזחלמי כוח ורדי.

    [8] "ואנחנו מגיעים ל[טנק] אמ.איקס עד להצטלבות של תוואי ההטיה עם בורג' ועם פאחר" – – – מכאן שמיקומו של האמ.איקס היה עוד לפני הפנייה לבורג' בביל.

    [9] מדברי הראל ושאלות המתחקר משתמע שהזחל שלו (שבו כוח המג"ד) נפגע מפגז מרגמה *צה"לי* – ולא בירי מהתל (למרות שיש שהעידו שירי כזה הוא שפגע זחל) – למרות שעוד קודם לכן הוא נתן הוראה להפסיק את אש המרגמות. האמנם? מה ניתן להסיק מכך?

    [10] הבנתי שהתחקיר נערך ליד תצ"א פתוח. אך מה משמעות המשפט: "אני פשוט מתוך המכשיר מכניס את מה שאני רואה עכשיו בצילום אוויר"?

    [11] המתחקר שואל את הראל על מיקום העצירה של זחל המג"ד והפקודה ממנו לקרינסקי (זאת אחרי שהמתחקר כבר ביקש ממנו "תראה לי על הצילום איפה נעצרתם בערך", הראל השיב: "פה", ולנו, שלא היינו איתם בסמוך לתצ"א, אין מושג על המיקום המדוייק): "אחרי שחולפים את עין א-דייסה נעצרים מיד אחרי שתוואי ההטיה חוצה את הוואדי שיורד מדרום לתל בכיוון מערב. הם עצרו ממערב לגבעת החיפוי?", והראל משיב: "כן, במקום חסוי לתל [מוזכרת כאן גבעת החיפוי שהיא מה שאנו מכנים כיום גבעת הרתק מדרום לתל הדרומי, השולטת על כל תל פאחר]" – – – גם בהמשך נכתב בהערה: "מקום האירוע – בוואדי שיורד מדרום לתל על תוואי ההטיה", וכך גם בסיכום: "כפי שמעיד הראל, המג"ד עצר במקום שהוואדי שמדרום לתל פאחר חוצה את תוואי ההטיה" – – –

    לענ"ד, "גבעת החיפוי" המוזכרת כאן אינה "גבעת הרתק", שהרי הראל שמדובר "במקום חסוי לתל", ואילו צידה המערבי של גבעת הרתק אינה חסוי לתל. לענ"ד הכוונה למה שאנו מכנים (וליתר דיוק: הזכות על השם שמורה לדני) הגבעה "הטרשית" (הנותנת מקום חיפוי מהתל). לפיכך, אין להקדים כ"כ את מקום העצירה.

    [12] גירסת הראל על פקודת המג"ד: "מוריד את יוסי [פרידמן, הקמב"צ], מתדרך אותו שיעצור את ורדי בפינה של הוואדי ויתקוף עם אנשיו רגלית. לאחר גמר התדריך של יוסי, אלכס אומר גם אני עובר לשם, מוסא אמר לו בסדר, תיקח אנשים ותתחלקו ותתקפו את היעד",
    ועל כך נכתבה מיד הערה: "זו גירסה שונה מזו שמסרנו עד עכשיו ע"פ עדויות יוסי פרידמן ואהרון ורדי. בגירסה הקודמת אלכס נשלח מזחל"ם המג"ד אחרי שהזחל"ם נפגע וכעבור זמן נשלח יוסי גם הוא מאותו מקום",
    וגם בדברי הסיכום שבהמשך: "יוסי פרידמן העיד כי נשלח ע"י המג"ד אחרי הפגיעה בזחל"ם המג"ד ליד ה-AMX הסורי אל ורדי, כדי לקרוא לו שיגיע עם הפלוגה למג"ד. כשהגיע כבר לא מצא במקום את ורדי ואנשיו (אין פלא שלא מצא אותם: הראל מעיד שכשהגיעו סמוך ל-AMX כבר ראה את אלכס בראש התל הצפוני). פרידמן טען שרץ על תוואי ההטיה מרחק של 350 מטר עד שהגיע אל ורדי" – – –

    חזרתי וקראתי את הפוסט הראיון עם הקמב"ץ. כך סופר שם: "נסענו עד שהגענו מתחת לתל פאחר, שם עצרנו ואז הזחל נפגע בדופן ימין שלו, לא יודע ממה, והחל לעלות באש. ירדנו מהזחל בלי נפגעים ואז המג"ד שלח אותי לזרז את הכוח שיגיע אליו. אני רצתי בעיקול הזה של הדרך. המרחק הזה היה כלום, אולי דקה" – ואני נוטה להאמין לעדות זו, המספרת על הפגיעה בדופן ימין של הזחל. אין שום סיבה להניח שהמספר היה מתאר כך את הפגיעה הזו, אילו נשלח מהמקום זמן נכבד קודם לכן.

    הפגיעה בזחל הוזכרה גם בעוד קטע שנרשם בפוסט ההוא מפי הקמב"ץ: "לפי מה שדני ביזר סיפר לי, אלכס פקד על ורדי לעלות. זה לא מתיישב לי כי אלכס לא היה אצלנו בזחל, דני טוען שהוא כן היה אצלנו בזחל, אבל נניח שאני לא זוכר, השאלה היא באיזה שלב אלכס הגיע לוורדי. בכל אופן לא בשלב שהזחל שלנו נפגע והמג"ד שולח אותי לוורדי לזרז אותו. כל הצעד הזה מאוד לא ברור ומציק לי".

    אגב, גירסת הקמב"ץ תואמת למתפרסם ב-1970 בספרו של המאירי, עמ' 121, אחר תיאור הפגיעה בזחל: "מודאג וחרד שולח מוסה המנותק את הקמב"ץ יוסי לזרז את הכח הבא בעקבותיהם. יוסי, פצוע בידו, יוצא במרוצה בחזרה לאורך "תוואי ההטיה"…". מכאן השתמע קצת שהפציעה האמורה מקורה בפגיעה בזחל המתוארת לפני כן, אלא שלאחרונה התפרסם התחקיר עם השליש רובינוביץ, ושם: "בדרך מחורשת טל היתה הפגזה ונשרט ביד יוסי הקמב"צ", כך שאין להוכיח מפציעה זו על המועד בו עזב הקמב"ץ את הזחל, אלא שאפשר, כאמור, לסמוך על עדותו בזה (פציעתו הביד הוזכרה גם בפוסט הראיון עמו, אך לא פורש היכן אירעה: "הייתי פצוע קצת באצבע. היה לי חתך אחרי שהחזקתי את היד מחוץ לזחל כשהוא חטף משהו בדופן שהצית אותו. נתקע לי רסיס ביד, עד היום הוא שם").

    [13] "יוסי פרידמן העיד כי נשלח ע"י המג"ד אחרי הפגיעה בזחל"ם המג"ד ליד ה-AMX הסורי" – בפוסט הנ"ל לא מצאתי זאת בדבריו. זחל המג"ד התקדם, יצא משטח הטרשית והתרחק מהטנק הסורי הנטוש (שלידו נפגע קודם זחל המרגמה).

    [14] כמו כן, המשפט "הראל מעיד שכשהגיעו סמוך ל AMX-כבר ראה את אלכס בראש התל הצפוני" – לא מופיע בתחקיר, כלומר, הוא לא ראה את אלכס כשהם, המג"ד והוא, ליד הטנק הסורי. רק זאת סיפר הראל, אחרי שהמתחקר הזכיר את הטנק הזה ושאל: "עברנו את עין א-דייסה ואנחנו מגיעים ל[טנק] אמ.איקס עד להצטלבות של תוואי ההטיה עם בורג' ועם פאחר, והפנייה שלכם ימינה. מה יש לפני כן בפנייה ימינה אתה זוכר? בשלב של הפנייה לא ראינו שום דבר, אבל נפגענו. עברנו את ההצטלבות, זה 150 מטר, נפגענו בדופן ימין של הזחל"ם" – כלומר, קודם הטנק, אח"כ ההצטלבות, ו-150 מטר משם הוא מקום הפגיעה.

    [15] כיתוב לתמונה: "דרך ההטיה שמגיעה מדרום (משמאל) וממשיכה מערבה וצפונה כשהיא אוגפת את תל פאחר – מבט מהיעד הדרומי של המוצב. כך למעשה ראו הסורים את המג"ד מתדרך את הקמב"צ יוסי פרידמן" – – – למען הדיוק: דרך ההטיה המקורית, כלומר, המסלול שתוכנן ע"י הסורים להטיית המים, אינה אוגפת את התל. אלא שממנה אפשר להגיע, בפנייה ימינה (מזרחה) לאיגוף התל. לגבי המיקום שבו נתן המג"ד את התדריך כבר כתבתי לעיל [11] את הנראה לענ"ד.

    [16] בדברי המתחקר: "אתה זוכר את התדריך שניתן ליוסי לקחת את האנשים של ורדי, להביא אותם עד לוואדי, להסביר לוורדי שיוריד את האנשים מהזחל"מים ויתקוף עד לוואדי שיורד מדרום לתל פאחר ממזרח למערב, ויעלה בציר שאחר כך יעלו בו אל היעד ממערב אל מזרח" – – – מה זה "ויתקוף עד לוואדי"? מה יש לתקוף עד לוואדי? היה שם אוייב? לכאורה צ"ל: *וימשיך* עד לוואדי.

    [17] המתחקר: "זאת אומרת שהמג"ד אז מניח שגם ג' וגם א' קיימים והכל בסדר. הוא שולח את יוסי בכל זאת רק לוורדי", והראל מאשר: "אין פקודה ל-ג' ואין פקודה ל-ב'" – – – עדות זו מחזקת את השערתי שבאותו שלב עדיין חושב המג"ד שתל-פאחר נטוש, והוא מעוניין לזרז את פלוגת החוד, א', לעלות ולוודא זאת. ראשו של המג"ד – וכבר כתבתי פעם שזו השערתי בלבד ואיני מצפה שהכל יקבלוה – נתון באותה שעה לפנייה שמאלה, לעבר בורג' בביל והלאה, אל תל-עזזיאת…

    [18] מדברי הראל ("הוא" = המג"ד): "אנחנו חוזרים לזחל והוא אומר לי לנהוג. אני מתחיל להתקדם, הולך לי קשה מאוד, רק בפרונט ספיישל, ובשלב שאני צריך להסתובב אני לא מצליח. הוא מנסה לעזור לי לסובב את ההגה, אבל זה לא הולך. ניסינו גם כמה פעמים מאחורה וקדימה, זה לא עזר. ואז הוא אומר לי – סדר איזה מכשיר ובוא [לדעתי זה רומז כי המג"ד התכוון עד שלב זה להמשיך בדרך האוגפת את המוצב מצפון]" – – – אם הבנתי נכון, הזחל היה אז עם הפנים לתל (הפגיעה בו, בצד ימין, הייתה, כאמור, ממרגמה צה"לית שנורתה מדרום-מערב). "להסתובב" יכול אכן להתפרש כפנייה שמאלה, כדי לאגוף את התל מצפון (זחל המג"ד לבדו? הרי אף זחל שמיש לא נמצא אחריו בסמוך לו!), אך יכול להתפרש גם כפנייה ימינה, כדי לחזור על עקבותיו ולהגיע לכיוון, מאחור, בו עדיין נמצאות כל פלוגות הגדוד, כך שלענ"ד אין להוכיח מכאן על כיוון ההמשך של המג"ד.

    [19] "[אם כך אמורים להיות תצ"אות בארכיון צה"ל שעליהם מסומנים האירועים]" – – – כולי תקווה שגם אותם ימצא שלמה בהקדם.

    [20] המתחקר: "נמיר [מ"פ הטנקים] אמר לי שזה המקום שנהפך אחר כך לתחנה לאיסוף פצועים" – – – מאחר והדבר לא נמצא בעדותו של נמיר שפורסמה בבלוג באחד הפוסטים הראשונים ("377 על ציר קדחת"), האם מותר להניח שאנו צפויים גם לפירסום התחקיר איתו?..

    [21] אגב, האם הראל נשאל לאחרונה האם זכור לו משהו על התחקיר הזה? מי היה המתחקר? אולי אריה יצחקי…

    [22] "ואחרי כן החלטנו לעלות למעלה. התעלה עמוקה מאוד. אני עזרתי לו ואחרי זה הוא עזר לי, עלינו למעלה והתקרבנו, יש פה קבוצת סלעים לפני שיא היעד". אז היא אולי הייתה עמוקה. היום כבר לא. או שעיקר העזרה התבטא בקטע העלייה שחארי התעלה.

    [23] "איפה שהעץ מאחורי השיח התכופפנו … והוא המשיך להתקדם. באותו רגע ירו מאחורינו. פגעו ממש בקבוצת הסלעים שהיו מאחורינו, ואז אני אינסטינקטיבית קפצתי תוך הפלטת צרור לתוך התעלה, זה היה כאן למעלה, ופגעתי בפינה קצת אחרי הפינה בחייל סורי אחד … ואני כולי התעלה כיסתה אותי. התכופפתי קצת. הורדתי את המכשיר והתחלתי להתקדם לצומת, לפינה הזו" – – – מי שיודע להצביע על המקומות המתוארים כאן (העץ, הסלעים, התעלה, למעלה, הפינה, התעלה, הצומת והפינה) היכן בדיוק הם, תבוא עליו ברכה. אגב, לא הוזכרה התקדמות המג"ד לאורך התעלה הדרומית ממערב למזרח (כשאחריו חמאווי), אך כאמור, גם הפגישה בפתח הגיאיון עם כח דני לא הוזכרה.

    [24] "דיווחת על רשת פיקודית או על רשת שלו? אני לא ראיתי מבפנים, הוא הוציא לי את המיקרופון [בשעה 16:06 המח"ט מודיע לק' אג"מ שמוסא נפגע והוא מבקש סיוע אוויר. כיוון שכך, הדיווח מגיע כנראה ברשת "חנה" של השריון שהחפ"ק הקדמי האזין לו]. ודיווחת מה? דיווחתי למח"ט שהמג"ד נהרג". – – – צמד המילים "שמוסא נפגע" יכול להיות מכוון על הגדוד של מוסא, שאכן נפגע. ב-16:11 יש דיווח ממ"פ הטנקים: "ראה את מוסא בפעם האחרונה … עבר את הרכס ויותר לא יודע". האם טרם שמע מהראל על נפילתו של מוסא? וראו גם בהודעה ממ"פ הטנקים ב-16:30: "מג"ד 12 נהרג. אין מי ששולט במצב. קצין התותחנים שהלך עם המג"ד מוסר זאת. משה נמצא שם…".

    [25] "מ"מ ששמו דני [ביזר] היה עם הקבוצה של הפצועים" – – – חבל שהמתחקר, שידע את שמו של המ"מ, לא טרח לפנות גם אליו לצורך תחקיר.

    [26] "לנהג הטנק נתתי נשק ביד על כל צרה שלא תבוא, ואם יש חיילים שבורחים מתל עזזיאת לבורג' בביל, אויב, שלא יפגעו בהם" – – – איזה נשק ארוך-טווח כבר נתן לו, שהיה צריך להזהירו שלא יפגע בשטח שבין תל-עזזיאת לבורג' בביל? חוץ מזה, למה שלא לירות על אוייב המתקדם לכיוון שלך?

    [27] המתחקר: "בסביבות איזו שעה אתה ירדת מהיעד, ב-15:30?", והראל משיב: "קרוב ל-16:00" – – – מעניין מה הביא את המתחקר לנקוב בשעה כה מוקדמת? ועוד: האמנם משתמע מדברי הראל שהוא ירד מהתל עוד לפני 16:00?

    • [1] הראל: "התוכנית היתה כזו: פלוגה אחת, פלוגה ב', תתפצל לתוואי ההטיה לכיוון מערב, לכיוון בורג' בביל" – – – האמנם? עד כה ידעתי (כמדומני שכך נמסר בכמה מקומות) שפלוגה ב' הייתה אמורה להגיע גם היא לצדו המזרחי של התל, כעתודה [כמפורש גם בדברי הפרשנות דלהלן: "פלוגה ב' היתה בעתודה והיתה אמורה לכבוש את בורג' בביל רק אחרי כיבוש תל פאחר"], *ומשם, מהתל* – ולא בפנייה מערבה מתוואי ההטיה – הייתה אמורה לרדת ולפנות לעבר בורג' בביל.
      דני> כן, כך גם הערתי.

      [2] "כאשר ראית שיש שני צירים ובחרו את הרחוק, או שהיה ציר אחר למעלה? אני זוכר שהיה ציר אחד מלמעלה" – מה משמעות השאלה על "ציר אחר למעלה"? האם המתחקר מעלה אפשרות שהיו שני צירי הגעה מלמעלה? מהתשובה עולה שהיה רק הציר העליון, הוא ציר הנפט. אם כך, זה שולל את המשורטט על הפוטוסטאט לפיו אמורים להגיע לגבעת הרתק (אם כי גם ממנה אל התל עוברים בחלקו על ציר הנפט).
      דני> אני מבין זאת כאפשרות לעלות לציר הנפט בשיא הגובה = הדרך הרחוקה. וגם זו מסומנת בפוטוסטט כחץ אדום המגיע לגבעת הרתק מציר הנפט.

      [3] "המג"ד יושב בזחל שלך ואתם מגיעים לעין א-דייסה, האם יש איזשהו רגע שבתוך זחל המג"ד מסתבר לו שאין דרך לעלות או שאי אפשר למצוא דרך לעלות? לא רק שמסתבר, אלא יש גם ניסיון לעלות ולפרוץ ספיישל עם הזחל ולא מצליחים. באותו זמן אני מבין שהטנקים קצת אחרי עין א-דייסה והזחל של המג"ד הוא ממש מנסה? אני לא זוכר, אחד היה מקביל לעין א-דייסה",
      ועל כך נכתב בדברי הסיכום: "הראל גם לא מדגיש כאן ויכוח עם מ"פ הטנקים, אלא מציין שהיה ניסיון (מהתיאור נראה כלא רציני) לטפס במקום שלא צלח. הראל לא מזכיר עלייה של הטנק המוביל מזרחית לתוואי ההטיה" – – –

      לא הבנתי מדוע תגובה על דברי המראיין – המזכיר רגע בו הסתבר למג"ד "שאין דרך לעלות או שאי אפשר למצוא דרך לעלות" – בנוסח: "לא רק שמסתבר", בתוספת תיאור: "ניסיון לעלות ולפרוץ ספיישל עם הזחל" (לפי המשתמע הכוונה לזחל הקש"א/מג"ד) מתפרשים כתיאור של נסיון "לא רציני".
      דני> זחל"ם שמנסה לעלות בנקודה מסוימת זה לא רציני. אני בדקתי את השטח מספר פעמים. אין שום בעיה לזחל"מים וטנקים לעלות במקום.

      לאידך, העובדה שהראל לא מזכיר (ולא שהזכיר אך לא בהדגשה, כמשתמע מהציטוט דלעיל) סרבנות של מ"פ הטנקים, אומרת, לענ"ד, שהעדות על כך מוכחשת, ולא בפעם הראשונה. וקיצרתי.
      דני> הבאתי זאת בדיוק כדי שתוכל לטעון כך ומטעמי הגינות.

      [4] "אחד הטנקים ממש במקום שהיתה צריכה להיות הירידה? כן", ומאחוריו זחל המג"ד" – – – "הירידה" המוזכרת במשפט זה היא במשמעות פנייה/סטייה/ירידה מהתוואי. פנייה זו, מזרחה, לעבר ציר הנפט, הייתה כמובן בעלייה, ממקום נמוך לגבוה.
      דני> כמובן.

      [5] "האם באותו זמן יש אש חזקה, אש ארטילרית? ארטילריה הייתי אומר לא, אבל אש טנקים. יורים עלינו, על השדרה, יורים באותו זמן מכיוון רמת הבניאס ותל עזזיאת. באותו זמן יש אש וההחלטה הזאת מתקבלת תחת אש [ירי הטנקים של האויב מתחיל לפיכך עוד כשראש הטור בעין א-דייסה ולא מאוחר יותר]" – – – כך עולה גם ממקורות נוספים. העדות היחידה המספרת על התקדמות לעבר התל עוד קודם שנפתחת האש, נמצאת, אם איני טועה, רק בדברי סמ"פ א'.
      דני> נכון.

      [6] היה לך איזה מקום שצפית על האש וראית? כן, היה לי מקום אחד טוב שצפיתי את האש ותיקנתי אותה, זה היה בעיקר על המרגמות. תיקנתי את האש, כן, זה היה 120 מ"מ, נתתי להם לתקן צפונה [יש תצפית מתוואי ההטיה על התל הדרומי בלבד]" – – – נראה לי שיש לתקן את האמור בין חצאי-אריח, שהרי מתוואי ההטייה יש תצפית על התל הצפוני.
      דני> רק על הקצה המערבי.

      [7] לגבי זהות הנוסעים בזחל עם המג"ד הזכיר הראל גם "רץ מג"ד ז"ל [יעקב אביטן]". כמדומני שבשעתו ניסיתי לשער שהוא, אביטן, היה אחד מאלו שהצטרפו לאלכס בריצתו, כפי שעולה מעדות שילון, אך אז נכתב באחת התגובות שהוא היה בוודאות בזחלמי כוח ורדי.
      דני> אביטן היה מ"כ בפלוגה א'. אף עד אחר לא הזכיר אותו כאחד מאנשי הזחל"ם של המג"ד. מאידך יכול להיות שהוא נשכח. גם אני לא בטוח היכן היה אביטן לפני שהצטרף לקרינסקי.

      [8] "ואנחנו מגיעים ל[טנק] אמ.איקס עד להצטלבות של תוואי ההטיה עם בורג' ועם פאחר" – – – מכאן שמיקומו של האמ.איקס היה עוד לפני הפנייה לבורג' בביל.
      דני> המרחק בין ה-AMX לצומת 50 מטר.

      [9] מדברי הראל ושאלות המתחקר משתמע שהזחל שלו (שבו כוח המג"ד) נפגע מפגז מרגמה *צה"לי* – ולא בירי מהתל (למרות שיש שהעידו שירי כזה הוא שפגע זחל) – למרות שעוד קודם לכן הוא נתן הוראה להפסיק את אש המרגמות. האמנם? מה ניתן להסיק מכך?
      דני> לא ברור לי איך הגעת למסקרנה הזו. להיפך, הראל אומר למתחקר שהזחל"ם נפגע אחרי שהפסיק את הירי של כוחותינו.

      [10] הבנתי שהתחקיר נערך ליד תצ"א פתוח. אך מה משמעות המשפט: "אני פשוט מתוך המכשיר מכניס את מה שאני רואה עכשיו בצילום אוויר"?
      דני> אינני יודע.

      [11] המתחקר שואל את הראל על מיקום העצירה של זחל המג"ד והפקודה ממנו לקרינסקי (זאת אחרי שהמתחקר כבר ביקש ממנו "תראה לי על הצילום איפה נעצרתם בערך", הראל השיב: "פה", ולנו, שלא היינו איתם בסמוך לתצ"א, אין מושג על המיקום המדוייק): "אחרי שחולפים את עין א-דייסה נעצרים מיד אחרי שתוואי ההטיה חוצה את הוואדי שיורד מדרום לתל בכיוון מערב. הם עצרו ממערב לגבעת החיפוי?", והראל משיב: "כן, במקום חסוי לתל [מוזכרת כאן גבעת החיפוי שהיא מה שאנו מכנים כיום גבעת הרתק מדרום לתל הדרומי, השולטת על כל תל פאחר]" – – – גם בהמשך נכתב בהערה: "מקום האירוע – בוואדי שיורד מדרום לתל על תוואי ההטיה", וכך גם בסיכום: "כפי שמעיד הראל, המג"ד עצר במקום שהוואדי שמדרום לתל פאחר חוצה את תוואי ההטיה" – – –

      לענ"ד, "גבעת החיפוי" המוזכרת כאן אינה "גבעת הרתק", שהרי הראל שמדובר "במקום חסוי לתל", ואילו צידה המערבי של גבעת הרתק אינה חסוי לתל. לענ"ד הכוונה למה שאנו מכנים (וליתר דיוק: הזכות על השם שמורה לדני) הגבעה "הטרשית" (הנותנת מקום חיפוי מהתל). לפיכך, אין להקדים כ"כ את מקום העצירה.
      דני> הזיהוי של הודי החוצה את תוואי ההטיה חד משמעי. וזה המקוםץ גבעת החיפוי פחות משמעותי לצורך זיהוי המקום. ממקום זה עלו לאחר מכן ורדי ואלכס.

      [12] גירסת הראל על פקודת המג"ד: "מוריד את יוסי [פרידמן, הקמב"צ], מתדרך אותו שיעצור את ורדי בפינה של הוואדי ויתקוף עם אנשיו רגלית. לאחר גמר התדריך של יוסי, אלכס אומר גם אני עובר לשם, מוסא אמר לו בסדר, תיקח אנשים ותתחלקו ותתקפו את היעד",
      ועל כך נכתבה מיד הערה: "זו גירסה שונה מזו שמסרנו עד עכשיו ע"פ עדויות יוסי פרידמן ואהרון ורדי. בגירסה הקודמת אלכס נשלח מזחל"ם המג"ד אחרי שהזחל"ם נפגע וכעבור זמן נשלח יוסי גם הוא מאותו מקום",
      וגם בדברי הסיכום שבהמשך: "יוסי פרידמן העיד כי נשלח ע"י המג"ד אחרי הפגיעה בזחל"ם המג"ד ליד ה-AMX הסורי אל ורדי, כדי לקרוא לו שיגיע עם הפלוגה למג"ד. כשהגיע כבר לא מצא במקום את ורדי ואנשיו (אין פלא שלא מצא אותם: הראל מעיד שכשהגיעו סמוך ל-AMX כבר ראה את אלכס בראש התל הצפוני). פרידמן טען שרץ על תוואי ההטיה מרחק של 350 מטר עד שהגיע אל ורדי" – – –

      חזרתי וקראתי את הפוסט הראיון עם הקמב"ץ. כך סופר שם: "נסענו עד שהגענו מתחת לתל פאחר, שם עצרנו ואז הזחל נפגע בדופן ימין שלו, לא יודע ממה, והחל לעלות באש. ירדנו מהזחל בלי נפגעים ואז המג"ד שלח אותי לזרז את הכוח שיגיע אליו. אני רצתי בעיקול הזה של הדרך. המרחק הזה היה כלום, אולי דקה" – ואני נוטה להאמין לעדות זו, המספרת על הפגיעה בדופן ימין של הזחל. אין שום סיבה להניח שהמספר היה מתאר כך את הפגיעה הזו, אילו נשלח מהמקום זמן נכבד קודם לכן.
      דני> אין ספק שהפגיעה היתה אחרי שעברו את ה-AMX שעמד בפניה העולה מזרחה מדרך ההטיה.

      הפגיעה בזחל הוזכרה גם בעוד קטע שנרשם בפוסט ההוא מפי הקמב"ץ: "לפי מה שדני ביזר סיפר לי, אלכס פקד על ורדי לעלות. זה לא מתיישב לי כי אלכס לא היה אצלנו בזחל, דני טוען שהוא כן היה אצלנו בזחל, אבל נניח שאני לא זוכר, השאלה היא באיזה שלב אלכס הגיע לוורדי. בכל אופן לא בשלב שהזחל שלנו נפגע והמג"ד שולח אותי לוורדי לזרז אותו. כל הצעד הזה מאוד לא ברור ומציק לי".
      דני> מה שהתחדש מהעדות של הראל הוא שאלכס נשלח עוד לפני הפגיעה בזחל"ם המג"ד. הכוונה המקורית של המג"ד היתה לשלוח את יוסי אל ורדי. אני מנחש שיוסי לא הצטרף לאלכס כיוון שכבר היה מיותר לשלוח את שניהם. לכן מכאן ואילך אלכס לא היה בזחל"ם המג"ד. הזחל"ם המשיך צפונה 300 מטר ופנה בעיקול מזרחה ואז נפגע, רק אז שוב שולח המג"ד את יוסי שכמובן לא מוצא את ורדי וקרינסקי במקום. לא רק זה אלא שהראל אומר שכבר ראה את קרינסקי בראש התל עוד לפני שהזחל"ם נפגע ולכן הפסיק את אש הסיוע.

      אגב, גירסת הקמב"ץ תואמת למתפרסם ב-1970 בספרו של המאירי, עמ' 121, אחר תיאור הפגיעה בזחל: "מודאג וחרד שולח מוסה המנותק את הקמב"ץ יוסי לזרז את הכח הבא בעקבותיהם. יוסי, פצוע בידו, יוצא במרוצה בחזרה לאורך "תוואי ההטיה"…".
      דני> המאירי ריאיין את יוסי לכן אין מה להתפלא שהגירסה תואמת.

      מכאן השתמע קצת שהפציעה האמורה מקורה בפגיעה בזחל המתוארת לפני כן, אלא שלאחרונה התפרסם התחקיר עם השליש רובינוביץ, ושם: "בדרך מחורשת טל היתה הפגזה ונשרט ביד יוסי הקמב"צ", כך שאין להוכיח מפציעה זו על המועד בו עזב הקמב"ץ את הזחל, אלא שאפשר, כאמור, לסמוך על עדותו בזה (פציעתו הביד הוזכרה גם בפוסט הראיון עמו, אך לא פורש היכן אירעה: "הייתי פצוע קצת באצבע. היה לי חתך אחרי שהחזקתי את היד מחוץ לזחל כשהוא חטף משהו בדופן שהצית אותו. נתקע לי רסיס ביד, עד היום הוא שם").
      דני> מה החשיבות של זה?

      [13] "יוסי פרידמן העיד כי נשלח ע"י המג"ד אחרי הפגיעה בזחל"ם המג"ד ליד ה-AMX הסורי" – בפוסט הנ"ל לא מצאתי זאת בדבריו. זחל המג"ד התקדם, יצא משטח הטרשית והתרחק מהטנק הסורי הנטוש (שלידו נפגע קודם זחל המרגמה).
      דני> אין לי ספק שזו גירסתו של יוסי. רק כדי להסיר ספק, אבדוק בהקלטות שלי. וכן אני יכול להתקשר אליו ולבדוק.

      [14] כמו כן, המשפט "הראל מעיד שכשהגיעו סמוך ל AMX-כבר ראה את אלכס בראש התל הצפוני" – לא מופיע בתחקיר, כלומר, הוא לא ראה את אלכס כשהם, המג"ד והוא, ליד הטנק הסורי.
      רק זאת סיפר הראל, אחרי שהמתחקר הזכיר את הטנק הזה ושאל: "עברנו את עין א-דייסה ואנחנו מגיעים ל[טנק] אמ.איקס עד להצטלבות של תוואי ההטיה עם בורג' ועם פאחר, והפנייה שלכם ימינה. מה יש לפני כן בפנייה ימינה אתה זוכר? בשלב של הפנייה לא ראינו שום דבר, אבל נפגענו. עברנו את ההצטלבות, זה 150 מטר, נפגענו בדופן ימין של הזחל"ם"
      דני> תמשיך מהמקום שעצרת ותבדוק שוב. אחרי שהראל מתאר את הפגיעה בזחל"ם המג"ד המתחקר שואל:
      אתה עוד לא הפסקת את האש או כבר הפסקת?
      והראל משיב: "כבר הפסקתי. אני הפסקתי עוד לפני הפנייה לפי פקודת המג"ד, כי אז כבר ראינו את אלכס ואת החבר'ה שלו קרובים מאוד ליעד"

      – כלומר, קודם הטנק, אח"כ ההצטלבות, ו-150 מטר משם הוא מקום הפגיעה.
      דני> כפי שציינתי הצומת נמצאת 50 מטר צפונה מה_AMX ולצרכניו זה אותו מקום. 150 מטר אחרי, כלומר הספיקו להתחיל לטפס מזרחה.

      [16] בדברי המתחקר: "אתה זוכר את התדריך שניתן ליוסי לקחת את האנשים של ורדי, להביא אותם עד לוואדי, להסביר לוורדי שיוריד את האנשים מהזחל"מים ויתקוף עד לוואדי שיורד מדרום לתל פאחר ממזרח למערב, ויעלה בציר שאחר כך יעלו בו אל היעד ממערב אל מזרח" – – – מה זה "ויתקוף עד לוואדי"? מה יש לתקוף עד לוואדי? היה שם אוייב? לכאורה צ"ל: *וימשיך* עד לוואדי.
      דני> צ"ל "מהואדי" אבל כך כתבו במקור.

      [17] המתחקר: "זאת אומרת שהמג"ד אז מניח שגם ג' וגם א' קיימים והכל בסדר. הוא שולח את יוסי בכל זאת רק לוורדי", והראל מאשר: "אין פקודה ל-ג' ואין פקודה ל-ב'" – – – עדות זו מחזקת את השערתי שבאותו שלב עדיין חושב המג"ד שתל-פאחר נטוש, והוא מעוניין לזרז את פלוגת החוד, א', לעלות ולוודא זאת. ראשו של המג"ד – וכבר כתבתי פעם שזו השערתי בלבד ואיני מצפה שהכל יקבלוה – נתון באותה שעה לפנייה שמאלה, לעבר בורג' בביל והלאה, אל תל-עזזיאת…
      דני> ורדי וקרינסקי לא נשלחו כדי לגשש אלא כדי לתפוס את פאתי היעדים המערבים. יתכן ורצה להבטיח שהכוחות שעתידים לבור בתוואי ההטיה מהפלוגות ג' וב' לא יהיו בשליטת אש האויב. אני מקבל שיתכן והיה עדין שאנן בקשר להתנגדות של האויב בתל. כפי שצפית, אני לא מקבל את השערתך וזאת מפני שהמג"ד המשיך אחרי ה-AMX לכיוון מזרח וגם שלח לשם לפני כן את מחלקת הטנקים של ברוש. כלומר, מגמתו היתה מזרחה, לדעתי כדי לאגף את התל מצפון. מכל מקום לא מערבה לכיוון תל עזזיאת.

      [18] מדברי הראל ("הוא" = המג"ד): "אנחנו חוזרים לזחל והוא אומר לי לנהוג. אני מתחיל להתקדם, הולך לי קשה מאוד, רק בפרונט ספיישל, ובשלב שאני צריך להסתובב אני לא מצליח. הוא מנסה לעזור לי לסובב את ההגה, אבל זה לא הולך. ניסינו גם כמה פעמים מאחורה וקדימה, זה לא עזר. ואז הוא אומר לי – סדר איזה מכשיר ובוא [לדעתי זה רומז כי המג"ד התכוון עד שלב זה להמשיך בדרך האוגפת את המוצב מצפון]" – – – אם הבנתי נכון, הזחל היה אז עם הפנים לתל (הפגיעה בו, בצד ימין, הייתה, כאמור, ממרגמה צה"לית שנורתה מדרום-מערב).
      דני> הזחל"ם היה עם הפנים לתל כפי שהעיד רובינשטיין. אין להסיק שהפגיעה היתה ממרגמות צה"ליות כי פצצת מרגמה באה מלמעלה ויכולה ליפול מימין או משמאל או מאחור. בנוסף הראל העיד שכבר הפסיק את אש הסיוע.

      "להסתובב" יכול אכן להתפרש כפנייה שמאלה, כדי לאגוף את התל מצפון (זחל המג"ד לבדו? הרי אף זחל שמיש לא נמצא אחריו בסמוך לו!), אך יכול להתפרש גם כפנייה ימינה, כדי לחזור על עקבותיו ולהגיע לכיוון, מאחור, בו עדיין נמצאות כל פלוגות הגדוד, כך שלענ"ד אין להוכיח מכאן על כיוון ההמשך של המג"ד.
      דני> עפ"י כיוון תנועתו ברגל לאחר מכן, לא הגיוני שרצה לחזור אחורה. הפניה היא שמאלה בהתאם למקום שבו נפגעו על הדרך.

      [19] "[אם כך אמורים להיות תצ"אות בארכיון צה"ל שעליהם מסומנים האירועים]" – – – כולי תקווה שגם אותם ימצא שלמה בהקדם.

      [20] המתחקר: "נמיר [מ"פ הטנקים] אמר לי שזה המקום שנהפך אחר כך לתחנה לאיסוף פצועים" – – – מאחר והדבר לא נמצא בעדותו של נמיר שפורסמה בבלוג באחד הפוסטים הראשונים ("377 על ציר קדחת"), האם מותר להניח שאנו צפויים גם לפירסום התחקיר איתו?..
      דני> נקווה.

      [21] אגב, האם הראל נשאל לאחרונה האם זכור לו משהו על התחקיר הזה? מי היה המתחקר? אולי אריה יצחקי…

      [24] "דיווחת על רשת פיקודית או על רשת שלו? אני לא ראיתי מבפנים, הוא הוציא לי את המיקרופון [בשעה 16:06 המח"ט מודיע לק' אג"מ שמוסא נפגע והוא מבקש סיוע אוויר. כיוון שכך, הדיווח מגיע כנראה ברשת "חנה" של השריון שהחפ"ק הקדמי האזין לו]. ודיווחת מה? דיווחתי למח"ט שהמג"ד נהרג". – – – צמד המילים "שמוסא נפגע" יכול להיות מכוון על הגדוד של מוסא, שאכן נפגע. ב-16:11 יש דיווח ממ"פ הטנקים: "ראה את מוסא בפעם האחרונה … עבר את הרכס ויותר לא יודע". האם טרם שמע מהראל על נפילתו של מוסא? וראו גם בהודעה ממ"פ הטנקים ב-16:30: "מג"ד 12 נהרג. אין מי ששולט במצב. קצין התותחנים שהלך עם המג"ד מוסר זאת. משה נמצא שם…".
      דני> אין להתיחס להודעות מ"פ הטנקים.

      [25] "מ"מ ששמו דני [ביזר] היה עם הקבוצה של הפצועים" – – – חבל שהמתחקר, שידע את שמו של המ"מ, לא טרח לפנות גם אליו לצורך תחקיר.
      דני> חבל מאד. לא פנו לרוב הקצינים הזוטרים. לא פנו למי שלא חזר לגדוד מחמת פציעה או כיוון שהשתחרר מהצבא.

      [26] "לנהג הטנק נתתי נשק ביד על כל צרה שלא תבוא, ואם יש חיילים שבורחים מתל עזזיאת לבורג' בביל, אויב, שלא יפגעו בהם" – – – איזה נשק ארוך-טווח כבר נתן לו, שהיה צריך להזהירו שלא יפגע בשטח שבין תל-עזזיאת לבורג' בביל?
      דני> מחיילים שבורחים מזרחה ועלולים לעבור במקום. הפעולה היא להרגעת הפצועים שזו היתה בקשתם. התמוה הוא מדוע לא פינו אותם לתאג"ד.

      [27] המתחקר: "בסביבות איזו שעה אתה ירדת מהיעד, ב-15:30?", והראל משיב: "קרוב ל-16:00" – – – מעניין מה הביא את המתחקר לנקוב בשעה כה מוקדמת? ועוד: האמנם משתמע מדברי הראל שהוא ירד מהתל עוד לפני 16:00?
      דני>כפי שציטטת כך הוא אומר. זה מתאים לדיווח בקשר.

      • תודה על ההתייחסות המפורטת. להלן מענתי לחלק מהדברים:

        [6] מתוואי ההטיה יש תצפית על כל התל הדרומי?

        [11] "הזיהוי של הוואדי החוצה את תוואי ההטיה חד משמעי". נכון, הוזכר בוודאות המקום הזה, אך המתחקר אומר: "אחרי שחולפים את עין א-דייסה נעצרים מיד *אחרי* שתוואי ההטיה חוצה את הוואדי שיורד מדרום לתל בכיוון מערב", כלומר, לא נעצרו בדיוק במקום הזה, אלא אחריו, כשהיו מוגנים מהתל ע"י הטרשית.
        .
        [12] "דני> המאירי ריאיין את יוסי לכן אין מה להתפלא שהגירסה תואמת". כמובן שלא התפלאתי על שהגירסה תואמת, נהפוך הוא, הבאתי זאת לראיה, שכך סופר עוד בתקופה הראשונה, ואין זה מתעתועי הזמן. כתבתי עוד, שאני נוטה להאמין לעדות זו שהרי אין שום סיבה להניח שהמספר היה מתאר פגיעה בזחל אילו נשלח מהמקום זמן נכבד קודם לכן. לצורך כך אף ניסיתי להביא ראיה מפציעתו, כמשתמע מפוסט הראיון איתו, אך ראיה זו דחיתי מכך שהפציעה המדוברת ארעה עוד קודם לכן (זה במענה לשאלתך "מה החשיבות של זה?").

        [17] גם אני מסכים שאחרי שעברו את הטנק הסורי המשיך המג"ד לכיוון מזרח – זאת מפני *שאז* כבר ראו שיש סורים על התל (מסופר שראו אותם גוררים שם תול"ר) וראו שזחל המרגמה הנוסע אחריהם נפגע, כך שהתברר שיש עוד מה לעשות בתל-פאחר והרעיון להקדים ולהגיע לתל-עזזיאת ירד באחת מעל הפרק. עם זאת, הפנייה לכיוון מזרח נעשתה כדי לפקח על כיבוש התל (שכבר ראה את קרינסקי מגיע אליו), ואין כל ראיה שהכוונה הייתה להמשיך צפונה, זחל זה לבדו ואין כוחות אחריו, כדי לאגף את התל ולהיכנס אליו, כאמור, זחל אחד, ממזרח. אגב, חבל שהמתחקר לא שאל את השאלה הפשוטה: כשנכנסתם לרכב, לאן המג"ד רצה לנסוע?

        [26] תיקון לדבריי: ב-"שלא יפגעו בהם" כוונתו, שחיילי האוייב לא יפגעו בפצועים, אם יגיעו עד אליהם.

        • [6] מתוואי ההטיה יש תצפית על כל התל הדרומי?
          דני> מעין א'דיסה וצפונה.

          [11] "הזיהוי של הוואדי החוצה את תוואי ההטיה חד משמעי". נכון, הוזכר בוודאות המקום הזה, אך המתחקר אומר: "אחרי שחולפים את עין א-דייסה נעצרים מיד *אחרי* שתוואי ההטיה חוצה את הוואדי שיורד מדרום לתל בכיוון מערב", כלומר, לא נעצרו בדיוק במקום הזה, אלא אחריו, כשהיו מוגנים מהתל ע"י הטרשית.
          דני> אחשוב על זה שוב.
          .
          [12] "דני> המאירי ריאיין את יוסי לכן אין מה להתפלא שהגירסה תואמת". כמובן שלא התפלאתי על שהגירסה תואמת, נהפוך הוא, הבאתי זאת לראיה, שכך סופר עוד בתקופה הראשונה, ואין זה מתעתועי הזמן. כתבתי עוד, שאני נוטה להאמין לעדות זו שהרי אין שום סיבה להניח שהמספר היה מתאר פגיעה בזחל אילו נשלח מהמקום זמן נכבד קודם לכן. לצורך כך אף ניסיתי להביא ראיה מפציעתו, כמשתמע מפוסט הראיון איתו, אך ראיה זו דחיתי מכך שהפציעה המדוברת ארעה עוד קודם לכן (זה במענה לשאלתך "מה החשיבות של זה?").
          דני> סליחה אבל לא הצלחתי לעקוב אחר קו המחשבה.

          [17] גם אני מסכים שאחרי שעברו את הטנק הסורי המשיך המג"ד לכיוון מזרח – זאת מפני *שאז* כבר ראו שיש סורים על התל (מסופר שראו אותם גוררים שם תול"ר)
          דני> את זה ראו כבר אחרי שפנו מזרחה ושניות לפני שנפגעו כפי שסיפר רובינשטיין.
          וראו שזחל המרגמה הנוסע אחריהם נפגע, כך שהתברר שיש עוד מה לעשות בתל-פאחר והרעיון להקדים ולהגיע לתל-עזזיאת ירד באחת מעל הפרק.
          דני> לא מסתדר עם ההגיון שלי. כיוון שכבר פנו מזרחה החליטו לעלות לת פאחר ואין לי יכולת לישב את זה עם כוונה להגיע לתל עזזיאת.

          עם זאת, הפנייה לכיוון מזרח נעשתה כדי לפקח על כיבוש התל (שכבר ראה את קרינסקי מגיע אליו),
          דני> ומדוע שלח לאותו כיוון את המחלקת הטנקים של ברוש? כפי שמעיד הראל הם לא התכוונו לעצור אלא הוכרחו לעצור.

          ואין כל ראיה שהכוונה הייתה להמשיך צפונה,
          דני> מזרחה. הם כבר הספיקו לטפס 150 מטר מזרחה ל-AMX.

          זחל זה לבדו ואין כוחות אחריו, כדי לאגף את התל ולהיכנס אליו, כאמור, זחל אחד, ממזרח.
          דני> כמובן שלא שער שיהיה שם לבדו אלא חשב שפלוגה ג' וב' יגיעו אחריו. לא היתה לו יכולת לצפות מהמקום שנעצר על תוואי ההטיה כיוון שהטרשית מסתירה אותו.

          אגב, חבל שהמתחקר לא שאל את השאלה הפשוטה: כשנכנסתם לרכב, לאן המג"ד רצה לנסוע?
          דני> כפי שכבר נוכחנו, המג"ד לא שיתף אחרים במחשבותיו ועלינו להסתפק בעובדות כמו היכן נפגע הזחל"ם, היכן היו הטנקים וכולי.

          [26] תיקון לדבריי: ב-"שלא יפגעו בהם" כוונתו, שחיילי האוייב לא יפגעו בפצועים, אם יגיעו עד אליהם.

  2. מה שלא התפרסם בפוסט הזה וחבל שיילך לאיבוד: דני מראיין את משה הראל באפריל 2013:

    הראל: "גדוד המרגמות של גולני 334 היה גדוד אורגני של החטיבה לכל דבר ועניין. אני הייתי קש"א קבוע של גדוד 12 יותר משנה לפני המלחמה. הייתי שותף להכנות ולפקודות. המתח, המוכנות והנכונות לקרב היתה גבוהה מאוד. איך שפרצה המלחמה היו בחטיבה מודאגים שהולך לקרות משהו ושוב יישארו בחוץ. לכן, כשביום שלישי [6.6.67] קיבלנו הוראה להגיע לקבוצת פקודות לקראת יציאה לג'נין, האווירה היתה כאילו יוצאים למסיבה. התלהבות בלתי רגילה.

    "נסענו בחיפזון שחס וחלילה לא נאחר ולא נפקשש. אנחנו חוצים את עפולה ומתקדמים בעמק יזרעאל ומגיעים לפאתי ג'נין, אנחנו יורים ופתאום יורים עלינו. ואז מוסא אמר – רגע, עצור, תבדוק איתו עוד פעם. ואז התברר שקבוצת הפקודות לכיבוש ג'נין היא בגבעת המורה, הבנו שאנחנו מקדימים את המאוחר, אז הסתובבנו. היה לנו לארק מגוייס. חזרנו וטיפסנו לגבעת המורה. היינו בקבוצת פקודות חצי מאולתרת ועד שהיא נגמרה אמרו לנו תחזרו עם הכוחות לצפון כי לשריון כבר הלך יותר קל. השאירו שם את בית ספר מ"כים מג'וערה [גדוד 17], ואנחנו חזרנו לקרית שמונה וחיכינו.

    "ואז למחרת יש פקודה – עולים לרמת הגולן. כבר אז ידענו שגדוד 12 הולך על תל פאחר. ביום רביעי באנו לרענון בחטיבה, ואם אני זוכר נכון שעת ה-ש' היתה צריכה להיות 2 בצהריים. אנחנו מתחילים לנסוע, הגענו לקיבוץ דפנה ואז אמרו – בטל, לחזור. אמרו לנו בגלל עננים נמוכים חיל האוויר לא יכול להשתתף. וכולם באווירת נכאים, שוב פעם גולני מחמיץ את המלחמה, אנחנו טובים רק בלחפור מוצבים ותעלות, וחוץ מזה לא שווים.

    "ואז ביום שישי עולים. כולם נדרכים, האדרנלין עושה את שלו. אני לא רוצה להגיד שעות מדויקות, אבל מסביבות עשר התחלנו את התזוזה, נוסעים ועוצרים, נוסעים ועוצרים. מבחינת אש ארטילרית, רמי זיו שהיה הקש"א של גדוד 51 הוא טיווח את כל המטרות, גם תל עזזיאת, גם בורג' בביל, גם תל פאחר, הוא טיווח גם בשבילי. כי הקצאת היחידות לא היתה זה לפה וזה לשם, אלא ריכזו את הכל לפי ההתקדמות, נתנו מכת אש על כל המוצבים, ואחר כך ריכזו את האש על תל עזזיאת, אחר כך על בורג' בביל ואחר כך על תל פאחר. זו היתה התוכנית של הסיוע. זיו טיווח מתל דן, משם אפשר לראות את תל פאחר, בורג' בביל ותל חמרה.

    "אני זוכר נסיעה איטית מאוד. כשהגענו לדרך הפטרולים שלנו, הסורים התחילו לירות עלינו. עקפנו את גבעת האם מדרום כדי לעקוף את הפקק. ופה היה מראה נורא של הרוגים והמלחמה טופחת על פניך. החפ"ק החטיבתי עמד ליד גבעת האם ועברנו אותו. מכל מקום התחלנו לחטוף אש יותר חזקה ונפגעו כלים. זה היה על דרך ההטיה. הכל היה עוד מנוהל באלחוט כמו שצריך.

    "בשלב הזה אני בזחל שלי, המג"ד מוסא קליין בזחל שלו עם יוסי פרדימן [הקמב"צ] ופליקס [קצין הקשר] ואני מאחוריהם. ואז פתאום הם חוטפים איזה פצצה ליד הזחל"ם כקילומטר מהתל, הם קופצים כולם למטה והנהג שלהם אומר שהוא לא יכול לנסוע. יש לו רק זחלים. אז מוסא אמר – כולם לזחל"ם של הקש"א וכולם עלו אליי. פה העליתי גם את דן שילון הכתב, ודן שילון בקפיצה נדפק לו כנראה הטייפרקודר הגדול עם הסלילים ולא יכול היה להפעילו עם סוללות. ואני אומר לקשר שלי, נאג'ה מנתניה, תוציא לו מתח מהסוללה. הקשרים המיומנים ידעו להפיק מתח, ודן אמר אחר כך שהודות לתושיה של קצין השריון משה הוא הצליח להפעיל את הטייפ מחדש.

    "לזחל"ם שלי הצטרפו המג"ד, פליקס, פרידמן, אולי עוד חייל אחד, סמל מבצעים [מנחם רובינשטיין] ודן שילון. אני נזכר שזה היה זחל"ם קצת מיוחד. כאילו הגביהו את הדפנות בעוד 30 ס"מ, והמספר שלו בסוף היה 600. הטנקים היו לפנינו. ואז אנחנו נוסעים, עוד 300 או 400 מטר, וטראח – אנחנו במשימת הסכנה. מגיע פגז מרגמה ונדמה לי שאפילו העיף קצת את פליקס, ושוב קופצים למטה ואני זוכר שנפצעו, לא מי יודע מה, אבל קל. גם הנהג נפגע קצת. ואז מה שקורה זה שחזרנו לזחל"ם, כי מוסא אמר לי – אתה יכול לנהוג? אמרתי – אנסה. נכנסתי לזחל"ם, הצלחתי להניע, אבל אי אפשר היה להזיז את ההגה. אמרתי למוסא שאני לא יכול לכוון. הוא אומר לי – טוב, בוא נלך. אני יורד, חוזר לאחורי הזחל"ם, לוקח מכשיר קשר, שם על הגב, זה על הרשת הגדודית ומוסא אומר לי בוא ואנחנו הולכים שנינו".

    לפני זה, למה הגדוד לא עלה לציר הנפט כמתוכנן? "היו לפנינו 4 או 5 טנקים. זה היה קרוב לנקודת הפיצול איפה שהיו צריכים לעלות. ומוסא אומר – למה הוא לא עולה? ואז אני הולך לטנקים. היה שם מ"פ או סמ"פ, ואני בא וצועק לו [למ"פ זאב נמיר], הוא פותח את האוזניה, אני אומר לו – למה אתם לא עולים? הוא אומר לי – הטנקים לא יכולים לעלות, הטנקים מתחפרים. היה טנק אחד לפניו שנפגע מתל חמרה. והוא אומר – אנחנו גם לא יכולים לנסוע קדימה, אנחנו עולים פה לקו אש וחוטפים. הוא ידע מאיפה הוא צריך לעלות, הוא לא מצליח לעלות, וכשהוא נוסע קדימה הוא חוטף. ואז במרחק של מאה מטרים זה הוואדיון בין המוצב הדרומי לצפוני. המג"ד נסע אחרי הטנקים, הוא ידע שהם לא עלו איפה שהיה צריך לעלות, והוא שלח אותי לברר למה הם לא עולים. כולם חושבים שמוסא טעה ופיקשש את העלייה, ואני כל הזמן אומר, ואמרתי זאת עשרות פעמים, הטנקים פשוט לא הצליחו לעלות. הסמח"ט משה גת לא כל כך קיבל את זה. הוא אמר לי איך אתה יודע את זה? אמרתי לו כי מוסא שלח אותי אליהם לצעוק עליהם למה הם לא עולים. היה איזה קטע כאילו המ"פ שלהם פחד, משהו כזה. אני יכול לומר שמוסא היה מאוד לא שבע רצון מהתפקוד של הטנקים, מאוד לא שבע רצון.

    "בקטע הזה של הוויכוח, אנחנו מהמקום שאנו נמצאים בו למטה, אנחנו רואים את הראש הג'ינג'י של אלכס עם עוד לפחות שני חיילים והם הולכים זקופים על התעלה המערבית ביותר. אלכס היה בהתחלה על הזחל"ם של המג"ד, אבל כשהזחל"ם של המג"ד נפגע [בפעם הראשונה] הוא עזב אותנו. יכול להיות שהלך רגלי מכאן, אני לא יודע אם עבר לזחל"ם אחר. מה הוא עשה אני לא יודע. מה שאני כן יודע, שאחר כך אני בוודאות, הוא בולט נורא וג'ינג'י, רואים אותו עם עוד שלושה חיילים למעלה".

    אלכס קרינסקי עלה אחרי פקודה שקיבל מהמג"ד?
    הראל: "אני לא ראיתי את אלכס בא ומתייעץ עם המג"ד. אנחנו רואים את אלכס על התל בחלק הצפוני, ואנחנו יודעים שוורדי בחלק הדרומי".

    איך אתם יודעים שוורדי בדרומי?
    "איך אנחנו יודעים את זה? אני מנסה להיזכר אם ורדי דיווח כשעוד היינו בזחל"ם שלי, ואם מוסא אמר לו משהו, לא זוכר. אומר כך: מוסא ידע שוורדי על התל או נלחם בתל. איך אני יודע את זה? מוסא רואה את אלכס הולך מדרום לצפון על התעלה עם עוד שלושה חיילים. ואנחנו למטה בגיא. מוסא אמר לי בוא נעלה, שלא יירו אחד על השני".

    זוכר שהמג"ד נותן ליוסי פרידמן הוראות?
    "יכול להיות, אני במעורפל זוכר שמוסא אמר שיירדו מהכלים. היה שלב כזה, אני רק לא זוכר להגיד איפה. הוא שולח כי אין קשר. עמדנו שם כמה דקות, ואז מוסא אומר לי בוא נעלה שלא יירו אחד על השני".

    דני: אני הגעתי לוואדיון ומוסא עומד שם, אני לא זוכר אותך, הוא צירף אליי שני חיילים שעמדו שם ואמר לי תצטרף לפלוגה שלך, לוורדי.
    הראל: "אני לא זוכר את זה. מה שאני זוכר שמדי פעם מוסא לא סמך עלי. אני לא לקחתי שני מכשירי קשר, לקחתי מכשיר אחד של רשת המבצעים הגדודית. מ"ק 9, על הגב. אני בקטע הזה כאילו קשר מג"ד. אני מהזחל"ם שלי עוד הספקתי להפסיק את האש הארטילרית על תל פאחר. מוסא אמר לי להפסיק. הוא כבר אז ידע שיש כוחות של ורדי כמעט על היעד, דרך הקשר. אנחנו עמדנו מדרום לתל פאחר כ-300 מטר פלוס מינוס לפני ורדי. אני זוכר שמוסא נתן הוראה שיירדו מהזחל"מים ויעלו [על היעד]. המג"ד לא היה מעורב בהחלטה של ורדי ואלכס. הוא ידע רק מראייה. לא זכור לי אם מוסא אמר לוורדי לעלות באלחוט, או שלח אליו את פרידמן. אני הבנתי שעוד כלים נתקעו בדרך. בגלל זה מוסא לקח את ההחלטה לעבור לפעול רגלית. מוסא ידע מה קורה מאחוריו, דיווחו לו. כל זמן שהיינו בזחל"מים היה קשר סביר וידעו שנפגעו עוד כלים וחלק נעצרו בגלל בעיות טכניות. הוא הבין שצריך שינוי בתוכנית ושיעלו על התל מכיוון דרום מערב לכיוון צפון מזרח".

    אתה זוכר שהיתה החלטה כזאת?
    "לעניות דעתי כן. אולי שלח את יוסי לוורדי או שהתקשר לוורדי. פרידמן הגיע לוורדי?".

    כשהוא הגיע לזחל"מים של פלוגה א' ורדי כבר לא היה שם. אתם עומדים בוואדיון, כמה זמן עד שהמג"ד החליט שאתם שניכם תעלו?
    "די מהר, הוא אמר לי – בוא נעלה שלא יירו אחד על השני. את אלכס ראינו קודם. אני עד היום לא יודע מאיפה אלכס עלה. מהכוח של אלכס לא זוכר שאי פעם מישהו הראה מאיפה הם עלו, אבל הם עלו לחלק הצפוני. גם כשוורדי ושמיל הצליחו לכבוש את החלק הדרומי מהעדות שלהם, ירו עליהם מהחלק הצפוני. זאת אומרת שמוסא לא היה לגמרי תלוש, הוא הבין שצריך לעשות תיאום. כל הזמן ניסיתי לקרוא ברשת המבצעים ואף אחד לא ענה לי".

    למה המג"ד עלה לבד ביחד איתך ולא חיכה שיגיעו כוחות?
    "כי הוא רואה חיילים על היעד".

    אבל רוב הגדוד עוד על הדרך.
    "בגלל שהיה ניתוק של הקשר הוא חשב שכל פלוגה א' הצליחה להגיע, והוא ידע שתשבי [מ"פ ג'] צריך לבוא ולהיכנס מצפון יותר. מה שכן, אני יודע שהוא קיבל דיווח מהסגן של סגל [הכוונה לסולוביץ', סמ"פ ב'] שהוא הצליח לכבוש את בורג' בביל והוא חובר לתשבי. הסמ"ך של סגל הוא גמר את בורג' בביל בלי בעיות, ואני זוכר שהוא דיווח שהוא חובר לתשבי. הוא שאל מה לעשות ומוסא אמר לו משהו".

    את הסמג"ד פגשתם?
    "לא".

    ואז באיזשהו שלב הוא עולה לתל ביחד איתך.
    "כן, עלינו סטרייט מהוואדיון ישר למעלה. אני קצת יותר גבוה ממנו ועזרתי לו בגדרות, וכשהגענו לתעלה הראשונה קפצנו פנימה. היא היתה גבוהה, אי אפשר היה לצאת, אז אני שמתי לו רגל כדי שיעלה. לא היה בשלב הזה כלום, ראינו הרוג שלנו שוכב צפונה מאיתנו ואחר כך כנראה באו [סורים] בתעלה וירו עלינו מאחור. הגענו לתעלה, המג"ד צעק את שם הקוד 'איתן איתן', אבל אף אחד לא ענה לו. ואז ראינו שבתעלה אין מה לעשות. יצאנו מהתעלה כי הכוונה שלו היתה לחבור. התקדמנו עוד 15 או 20 מטר בשטח, ופתאום ירו עלינו מאחורה כשהיינו מחוץ לתעלה ופגעו במוסא כשהיה על הסלעים האלה. אני הסתובבתי ורצתי לתעלה ויריתי פנימה, והיה שם סורי אחד, ופתאום אני לבד, פחד מוות, לא ידעתי מה לעשות. ראיתי שכל הזמן יורים לכיוון שלי. ואז בהבנה שלא רואים אותי, אלא רואים את האנטנה שבולטת מהתעלה, הורדתי את המכשיר. אחר כך פגשתי פתאום את חמווי [מ"כ מהכוח של אלכס קרינסקי] והתחלקנו בתחמושת כי לי כבר נגמרה התחמושת. היתה לי אולי עוד מחסנית אחת".

    הוא היה לבד?
    "כן. כל יתר החיילים שהיו איתו נפגעו. הוא היה מהחבר'ה שעלו עם אלכס?".

    כן.
    "והוא אומר לי שהמג"ד נהרג, אמרתי אני יודע, הייתי על ידו. כנראה שגם הוא ראה את עצמו לבד".

    באיזה מרחק מצאת אותו?
    "מוסא נהרג בין שתי התעלות, ואני יריתי בתעלה, אפילו על כלום, ואז הסורי בא מפיתול, ואז אולי נגמרה לי לגמרי התחמושת ואמרתי מה אני אעשה? כשיצאתי החוצה ראיתי את חמווי מצפון לי מחוץ לתעלה. בשלב הזה אמרתי לו – תשמע, הכי חשוב שנרד ונדווח. והוא ירד איתי. את המכשיר זרקתי בתעלה. ירדנו למטה כדי שנגיע לאיזה מכשיר קשר ונדווח על המצב, שיידעו מה קורה. אני חושב שהורדנו פצועים. הוא אחד ואני אחד. ירדנו למטה, וראינו זחל"ם של מישהו, העברתי תדר ודיווחתי למג"ד שלי [אלי עשת] שמוסא נהרג. ואז הוא שאל אותי איפה אתה, אמרתי לו שירדתי מהתל. ומי עוד? אמרתי לו רק אני. ואני זוכר שאחרי חצי שעה או יותר החפ"ק החטיבתי הגיע".

    מה היתה השעה?
    "היה קצת דמדומים. קרוב לשש".

    החפ"ק מדבר איתך?
    "כן. החפ"ק הגיע מתחת לתל. אלי עשת, המג"ד שלי, ירד מהזחל"ם וחיבק אותי, כי כנראה מישהו דיווח להם שאנחנו מתים. הוא כל כלך התלהב לראות אותי. ואז הוא לקח אל יונה [המח"ט] וסיפרתי לו מה קרה, שראינו את אלכס עולה למעלה עם החיילים. אני יודע שהמשכנו ונסעתי איתם, ועלינו על התל מאחורנית. המג"ד שלי שאל אותי – אתה יכול להישאר פה? אמרתי לו כן. ונשארתי, ומישהו שם קיבל פיקוד על גדוד 12, נתנו לי מכשיר קשר ונשארתי איתו".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s