כל פעם שראינו קסדה היינו מכניסים לה צרור

תחקיר של מח' היסטוריה למ"מים מגדוד 377 שהיו חלק מחטיבה 8 בכיבוש קלע וזעורה * מ"מ: "ראיתי את הטנק של בנצי הסמג"ד ואת בנצי שוכב לידו. נעצרתי ושאלתי אותו איפה החבר'ה והוא סימן לי להמשיך וביקש נשק. הורדתי לו עוזי עם שתי מחסניות והמשכתי"

טנק 377

שרמן מגדוד 377 ברמה הסורית. אחד המ"מים על הקרב בסיר א-דיב: "האש היתה איומה. היו שני טנקים שדלקו ויתר הטנקים המשיכו בירי" (צילום: ארכיון צה"ל)

בראיון לבלוג שהתפרסם ביולי 2014 עם יהודה ארזי, סמ"פ פ' בגדוד 377 שסופחה לחטיבה 8, השתתפה בכיבוש סיר א-דיב וזעורה, והגיעה לסיום הקרב בקלע, הוא סיפר על תחקיר שנערך בשטח בהנחיית סא"ל במיל' אפרים ריינר עבור מחלקת היסטוריה לסיכום החזית הסורית במלחמת ששת הימים.

וכך סיפר ארזי: "אחרי מלחמת ששת הימים אפרים ריינר, שהיה בפיקוד צפון (סגן מפקד יחידה מרחבית 3), מונה על-ידי אלוף הפיקוד לכתוב את ההיסטוריה של פיקוד צפון בששת הימים. גייסו אותנו לאיזה יום למילואים והלכנו בנתיב שבו נסענו, מטר אחרי מטר, ושם מצאנו תרמילים של פגזים, שאתה זורק החוצה דרך פתח 'המתן דקה'. ריינר בא עם עוד אנשים והם כתבו וכתבו. אחרי זה קראתי מה שחובר, וכל דמיון בין מה שאנחנו אמרנו לבין מה שנכתב הוא מקרי לחלוטין לחלוטין. אני זוכר שנורא כעסנו. התחושה שלנו היתה שמכיוון שלא היה לנו מח"ט ולא היתה לנו אוגדה, והיינו כוח מסופח, אז שמו אותנו בצד. ובעצם, אנחנו בלי אבידות גדולות עשינו בשקט מה שהיה צריך לעשות. ואיך אומרים? גדוד 377 לא קיבלנו את הכבוד המגיע לנו. גם ב'חשופים בצריח' לא הזכירו אותנו".

לאחרונה מצאנו בארכיון צה"ל את התחקיר שניהל ריינר ובו השתתף ארזי. הוא התקיים ב-8.1.1968 ומלבד ארזי כלל גם את עוזי קרן (ששימש קצין ניווט) ושלושה מ"מים נוספים ששמם לא צויין משום-מה. מבדיקה עולה כי מדובר באמנון שניר (מ"מ 3), משה ממון (מ"מ 1), ועוד אחד מבין עדו מור (מ"מ 2) או אלישע שפירא (4).

להלן התחקיר

אפרים ריינר: אנחנו נמצאים בהצטלבות של סיר א-דיב עם ציר הנפט. המצב הנוכחי הוא שמחלקה 4 שהובילה תחילה מגבעת האם נשלחה שמאלה לאבטחת אגף שמאלי. מחלקה 1 שהיתה אחריה השיגה אותה ומגיעה הנה עם המ"פ נויפלד ראשונה. המ"מ שמו משה (הוא מסביר לנו עכשיו), והם עושים פה תמרונים לעזרה לגדוד 129 ותוך כדי הפעולות שהם עושים לעזרת גדוד 129, יתרת פלוגה פ' משיגה אותם, עולה על דרך הנפט ונעה לכיוון זעורה. כשהם יגמרו זאת הם עולים על ציר הנפט ונוסעים בסוף הפלוגה. התנועות שהם ביצעו הם כאלה: שלב א' – עלו על ציר הנפט, נסעו צפונה מרחק מסוים, שברו ימינה, עלו בדרך לא דרך עד שהגיעו לגבעה שממנה ראו את 129, ראו את קלע וניהלו קרב אש מסוים, חזרו חזרה לציר הנפט, נסעו דרומה, הגיעו לסיר א-דיב, עלו מזרחה, הגיעו למקום מסוים שאחר כך נאתר אותו ונעשו פעולות שונות. בגלל מחסור בזמן נתאר את הפעולות בסדר ההפוך שלהם, מכיוון שאנחנו עומדים בכניסה לסיר א-דיב ניכנס קודם לסיר א-דיב מזרחה ונראה את פעולה מס' 2 של מחלקה מס' 1. נחזור לדרך הנפט, ניסע צפונה ונראה אחר כך את פעולה מס' 1 של מחלקה מס' 1.

נוסעים

ריינר: עברנו את סיר א-דיב מזרחה עד לבתים העליונים [המזרחיים]. אנחנו רואים לפנינו את הכיפה של קלע ואנחנו רואים משמאלנו את 8173 [המוצב שבחזית שלו עבר טנק מג"ד 129 בפיקודו של מפקד הפלס"ר רפי מוקדי, הטנק נפגע ומוקדי וקצין הקשר בן ארצי נהרגו]. מ"מ 1 אומר שעד הנה הוא הגיע עם הטנקים שלו, עכשיו הוא יספר מה הוא עשה כאן.

מ"מ [כנראה משה ממון]: בשלב שקיבלתי את הפקודה לנוע אחרי המ"פ נויפלד עלינו מזרחה. עברנו את דרך הנפט ב-200 מטר צפונית לסיר א-דיב. בהגיענו לסיר א-דיב מצד דרום ראיתי את הגדוד של בירו פרוש ומנהל קרב אש עם מוצבי קלע. בשלב זה שהינו כ-10 דקות במקום וסייענו לכוח של בירו. ולאחר מכן עלינו על הדרך שמובילה לסיר א-דיב חזרה, הגענו לסיר א-דיב ומשם המשכנו לעבר זעורה. הטנקים של בירו שניהלו קרב אש עם מוצבי קלע היו ביניהם מספר טנקים פגועים בשלב זה. ראיתי מספר פצועים שמסייעים אחד לשני בנסיגה לעבר הבתים של סיר א-דיב על מנת לתפוס מחסה. האש היתה איומה. היו שני טנקים שדלקו ויתר הטנקים המשיכו בירי. בשלב הזה עמדנו פה כ-10 דקות. ירינו מספר פגזים לעבר קלע ואז עשינו תפנית, עלינו על הדרך וחזרנו לסיר א-דיב.

גדוד 377 (מג"ד אמנון חינסקי, סמג"ד בנצי פדן) בדרך לקונייטרה

גדוד 377 (מג"ד אמנון חינסקי, סמג"ד בנצי פדן) בדרך לקונייטרה

ריינר: עכשיו סיפור מס' 1 של מחלקה מס' 1. כמאה מטר צפונה מהצטלבות סיר א-דיב ציר הנפט ראינו קולי שעולה מזרחה ולפי דברי מ"מ מס' 1 תחילה כשהתבקש לסייע ל-129 זה היה הנטייה שלו. עלינו בקולי הזה והגענו לרגלי מוצב 8173, ראינו שם לפחות שתי עמדות ירי של טנקים, התרמילים של מ-51 שנשארו שם [הערה: ביולי 2014 בסיור שנערך בשטח הזה נמצא תרמיל פגז]. זהו המקום שאליו הגיעה מחלקה מס' 1. עמדת אש טובה מול רכס קלע, החליפה אש עם קלע, פגעה ב-T-34 אחד, ירדה בחזרה לציר הנפט וכפי שסיפרנו קודם חזרה דרומה לסיר א-דיב, פנתה מזרחה עד קצה הבתים של סיר א-דיב מול קלע, חזרה חזרה בשביל להצטרף לגדוד 377 בתנועתו לזעורה ואז הצטרפה יחד עם המ"פ. בסוף השיירה של פלוגה פ'.

משה ממון ב-1967

משה ממון ב-1967

מ"מ [כנראה ממון]: במקום בו עמדנו וירינו לעבר קלע משמאל לגדוד 129 עמד טנק פגוע לרגלי מוצב 8173, שהוא היה נטוש, כנראה נפגע מאש אנטי-טנקית מקלע [האם מדובר בטנק של מוקדי שנעלם ולא נמצא במשך שמונה ימים?].

ריינר: ובכן, מחלקות 2 ו-3 משיגות את מחלקה מס' 4 ומחלקה מס' 1 סוגרת את מחלקה מס' 4. הרווחים שבין שתי המחלקות הראשונות 1 ו-4 לשתי המחלקות הבאות 2 ו-3 היו רווחים גדולים, כך שההמתנה שהיתה פה ל-4 והפעולות שהיו בה ל-1, שארית הרווח 2 ו-3 בילו אותו בתנועה כשהם הגיעו הנה לא נעצרו והמשיכו לנוע. אני שואל אם ראית משהו מ-129?

תשובה: ראיתי את בירו.

ריינר: אנחנו נוסעים עכשיו לזעורה, עד לכניסה לזעורה.

נוסעים

ריינר: אנחנו עומדים בסיבוב של זעורה, כלומר ירדנו מדרך הנפט ימינה, עלינו לכיוון זעורה ועשינו שם את התפנית החדה ימינה כלפי המוצבים שמדרום לזעורה ואנחנו עומדים עכשיו בעיקול החד ורוצים לראות כמה טנקים ובאיזה סדר הם עומדים לפנינו. פשוט לעשות מחדש את מאזן הטנקים ולראות מה קרה בדרך. ובכן נתחיל. מי הוא הטנק הראשון שעובר את זעורה, זהו טנק סמג"ד [בנצי פדן], אחריו טנק סמ"פ, טנק מס' 2, אחריו גור 2, אחריו עוזי קרן מ"מ מחלקה 4, אחריו אלישע מ"מ 3 עם כל הטנקים שלו, זאת אומרת עוד שניים, ואחריו טנק סמל מחלקה של 2. סוגר טנק סמל 1 עם צידוד מקולקל, מ"פ ומ"מ 1 ממחלקה 1 עדיין מאחור והמג"ד נשאר משמאל לזעורה, עוד טנק אחד נשאר מאחור.

זעורה

הכפר זעורה כיום. מ"מ בגדוד 377: "עליתי ויריתי על המוצב גם בתותחים וגם ב-0.3. אחרי זה מישהו מהזחל"ם של המח"ט ניפנף בידיים והמשיך לנסוע"

ריינר: זזנו מהנפ"ק שהקמנו לצרכי השחזור והגענו ממש לפני 9106 ואנחנו רוצים לראות את תהליך הכיבוש של 9106. נוסע ראשון טנק סמג"ד בדרך הראשית, עובר את המסעף הימני שנכנס ליעד אל מגרש החניה של 9106, עובר אותו, ממשיך דרומה, מגיע אל הגדר של המוצב במקום שהדרך עושה תפנית שמאלה על מנת לעקוף את המוצב ולרדת דרומה, נפגש שם הטנק הבא שמגיע אליו, זהו טנק סמ"פ. לפני הכניסה למוצב 9106 יש מסעף ימינה שהוא מהדרך הראשית הכניסה למוצב ממגרש חניה, על המסעף הזה נכנס חלק מהכוח. ראשון מ"מ 2 פצוע ומונח על הטנק ולא רואה מה שנעשה, הוא יספר לנו מה הוא יודע כתוצאה מדיווחים או ידיעה אחרת אבל לא כתוצאה מהסתכלות.

מ"מ 2: כשאני הגעתי למוצב ראיתי קודם את הטנק של בנצי נפגע, לאחר מכן הטנק של הסמ"פ, לאחר מכן שלושה של זחל"מים של המח"ט. אני עליתי ויריתי על המוצב גם בתותחים וגם ב-0.3. אחרי זה מישהו מהזחל"ם של המח"ט ניפנף בידיים והמשיך לנסוע. אני התחלתי לנסוע ואז נפצעתי והעליתי את התותחן. כשעלה התותחן אז הוא המשיך לנסוע כמה דקות והוא נפצע. הוא כנראה פנה לתוך הדרך והמח"ט [מנדלר, חטיבה 8] צעק אליו שהוא רוצה שימשיך בתנועה. הוא המשיך לנסוע כמה דקות על הדרך ונפצע גם כן, אז העליתי את הטען-קשר והמשכנו לנסוע איזה 10 דקות ולא ראינו אף אחד לפנינו וגם לא מאחורינו. לא ידעתי לאן נוסעים ואז רציתי לומר לו שיעצור באיזו עמדה ויחכה, אבל אז בדיוק הוא אמר לי שהוא רואה מרחוק טנקים, אמרתי לו שייסע מהר, נסענו והצטרפנו לכוח של יהודה [ארזי], שם ירדנו.

ריינר: באותו ציר נוסע עוזי קרן, הוא מספר עכשיו.

עוזי קרן: כשאני עשיתי את התפנית ממנה התגלה המוצב הפלוגתי 9106, ראיתי על ציר הדרך עומדים 4 טנקים וביניהם זחל"מים ובצד ימין מול המוצב עצמו ראיתי אחד עומד. ניגשתי לטנק הזה, נעמדתי במכתש היכן שהיתה התפוצצות מחיל האוויר והתחלתי לירות. לפניי ראיתי חבר'ה רצים בתוך התעלות, ראיתי את הקסדות שלהם וכל פעם שראינו קסדה היינו מכניסים לה צרור. וראיתי שהכוח שעומד על הציר הראשי לא מתקדם, ומישהו מזחל"ם הפיקוד וזחל"ם המח"ט מנפנף בידיים לעלות. אני זוכר שאמרתי לנהג שאנחנו עולים על המוצב והתחלנו לעלות. זרקתי שני רימונים לתעלה הקדמית ואחרי שעברתי ראיתי שם חבר'ה שוכבים. עליתי את כל המוצב וראיתי שהטנקים כאן עוד עמדו. כשחציתי את הדרך מהמוצב פניתי שמאלה והטען-קשר אמר שאין בכלל פגזים ואין שום שום דבר שמה, ירדתי הצידה להתארגנות. באותו זמן ראיתי טנק ראשון שעלה בציר הזה, עכשיו מתברר שזה היה הטנק של יהודה [ארזי], אז לא ידעתי מי זה. הוא עבר לידי והמשיך עם עוד טנק אחד ושם התארגנתי ורק אחרי כן הצטרפתי לכוח בהמשך.

אנשי 377 בברכת רם

עם סיום המלחמה: אנשי פלוגה פ' של גדוד 377 על רקע בירכת רם. מימין: יהודה ארזי ועל ידו משה ממון. משמאל: עוזי קרן

ריינר: קודם כל יש פה עוד מפקדי מחלקות שמופיעים יותר מאוחר ואנחנו עוד לא שמענו.

מ"מ [לא נכתב מי]: כשאני הגעתי כבר רוב הכוח לא היה, וראיתי רק את הטנק של בנצי [פדן, הסמג"ד] ואת בנצי שוכב לידו. נעצרתי ושאלתי אותו איפה החבר'ה והוא סימן לי להמשיך על ציר הדרך וביקש נשק. הורדתי עוזי מהטען-קשר שלי עם שתי מחסניות והמשכתי ואז ראיתי את הכוח מרוכז.

ריינר: אם כך, אנחנו יכולים מעוזי ומיהודה לשמוע אם הם אולי ראו עוד פעולה של עוד טנקים שלכם.

תשובה של שניהם: לא ראו.

ריינר: אני מציע שנעלה עכשיו לחלק העורפי של המוצב, נזהה את המקום שעוזי קרן יוצא מהמוצב, נראה את המקום שיהודה נלחם עם חוליית הבזוקה ונזהה את המקום של השבויים.

נוסעים

ריינר: אנחנו לפני קלע מצפון, אנחנו עומדים כך שממש משמאלנו כלפי מזרח הבית הבודד הפגוע שעל ידו התחבא SU-100. הנה מגיעים ראשונים 3 טנקים – טנק סמ"פ [ארזי], טנק מ"מ [אלישע שפירא], טנק של גדוד 129 שהצטרף לשורה של 377 ויהודה סמ"פ מספר על הקרב שלו עם ה-SU-100.

יהודה ארזי ב-1967

יהודה ארזי ב-1967

יהודה ארזי: הגעתי למקום הזה, אני לא ראיתי את התנועה של הטנק. ראו פחות או יותר את המפקד. הטען-קשר שהיה כל הזמן עם הראש בחוץ בתצפית זיהה ולפני שהספקתי לעשות משהו הוא נכנס לעמדה ודפק פגז, הוא פגע בין הארץ ובין מזקו"ם ואז דפקנו אותו. גם אלישע ירה פגז וגם הטנק של חטיבה 8 ירה פגז והוא כבר בער אחרי הפגז הראשון. זה מה שהיה בקשר להתרחשות עם הטנק הזה. ראינו גם טנק של נ"ט. בתחילה ירינו עליו עד שהסתבר שהוא נטוש. אחרי הניסיון הראשון של ה-SU-100 מאחורי הבית הכנסנו כמה נפיצים לבתים. לשני הבתים שמשאל לכביש גום לבית מימין לכביש. אחרי שהסתבר לנו שזה פחות או יותר טוב הפסקנו עם האש ואז המח"ט אמר לי בעל-פה לנוע ולהתחבר עם כוח לחטיבה 8, הוא לא ציין יותר כלום. התחלתי לנוע לכביש ואז קיבלתי אש קלה שירו עליי והסתבר אחרי כן שהיו אלה טנקים שלנו. לא ידעתי מאיפה זה בא. ראיתי מלפניי צמוד לבית T-34, חשבתי שזה המקור. המשכתי לנוע ואז נתקלתי בשלושה הטנקים הפגועים עם הפצועים שהיו לידו. שאלתי איזה בחור שהכרתי מה המצב, ואז הוא אמר לי שאין אף אחד יותר. רצתי לזחל של המח"ט [אלברט מנדלר] ואמרתי לו שיש הרבה פצועים ורצוי שיעשו משהו בנדון. המח"ט אמר לי גש ותפוס עמדה להמשך התנועה. עליתי והייתי מוסתר לתוך העשן של הטנקים שבערו. ואז ראיתי על הכביש SU-100 בטווח 600 מטר. לי היה נדמה שהוא נע, יריתי פגז, לא פגעתי, יריתי פגז שני והוא נפגע ועלה באש. בזה נגמרה לגביי המלחמה.

_________________________________________________________עד כאן התחקיר _____________________________________________________

(בקרוב בבלוג: תחקיר מח' היסטוריה למ"מים מגדוד 377 שהשתתפו בכיבוש תל עזזיאת)

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “כל פעם שראינו קסדה היינו מכניסים לה צרור

  1. אחת העדויות המעניינות בתחקיר הזה הוא של המ"מ (כנראה משה ממון) שמספר: "במקום בו עמדנו וירינו לעבר קלע משמאל לגדוד 129 עמד טנק פגוע לרגלי מוצב 8173, שהוא היה נטוש, כנראה נפגע מאש אנטי-טנקית מקלע".

    זוהי עדות דרמטית הנוגעת לסיפור טנק המג"ד. בשלב זה של הקרב, המג"ד בירו שנפצע פעמיים כבר פונה למטה, ואת מקומו בטנק תפס מ"פ הסיור רפי מוקדי שהיה נחוש להוביל את הגדוד צפונה לאחר הטעות בניווט שביצע סייר מפיקוד צפון, ושבעטיה נאלץ גדוד 129 לעלות חזיתית אל מול מערך קלע. הטנק של מוקדי נפגע בעוברו חזיתית לפני מוצב 8173, מוקדי נפגע תוך כדי ניסיונו לירות במקלע וקצין הקשר הגדודי יובל בן ארצי שעלה לצריח מיד אחריו נפגע ונהרג. מנוע הטנק השתתק. בשלב הזה צוות הטנק התעשת, הצליח להניע את הטנק ולסגת ברוורס תוך שהוא מידרדר לוואדי. משם הצוות חילץ את עצמו והתפנה, ולמעשה בסערת הקרב, ובעיקר לאחר שהתפזר עשן הקרב, נחשפת לאט לאט העובדה שטנק אחד נעלם. החיפושים המעטים אחריו עולים בתהו. למעשה רק אחרי יום-יומיים מתברר שבנוסף לטנק יש שני נעדרים.

    מבלי להיכנס להאשמות של בתו של מוקדי בסרט שיצרה – לפיהן חטיבה 8 שבמסגרתה לחם גדוד 129 לא עשתה די למצוא את אביה, ומבלי להיכנס גם לעדויות קציני החטיבה בראיונות לבלוג זה שטענו כי עשו ככל יכולתם, עולה מצב שאחד הטנקים של גדוד 377 ראה את הטנק האבוד בעיצומו של הקרב. לא ברור מתי הבחין בו המ"מ – האם כשהטנק עודנו עומד פגוע בחזית מוצב 8173, או דקות אחדות לאחר מכן כשהוא כבר נפל לוואדי.

    גופותיהם של מוקדי ובן ארצי, וכן הטנק, נמצאו רק כעבור 8 ימים לאחר שחבריו של מוקדי התארגנו על החיפושים ואף איתרו בעצמם את נהג הטנק שנלקח מביתו לזיהוי בשטח. אם קציני חטיבה 8 היו הולכים לברר בגדוד 377 שלחם באיזור, אם היו מעבירים קול קורא – האם מישהו ראה במקרה איזה טנק נטוש/פגוע איפשהו מתישהו, הם היו מגיעים למ"מ הזה שהיה מספר שראה משהו ליד מוצב 8173.

    העובדה שאותו מ"מ ידע חצי שנה אחרי המלחמה לנקוב במספר המוצב אומר שהזיכרון הזה נחרת בו.

    נראה שריינר לא היה מודע לדרמה הזו, אחרת היה מצופה ממנו שיתעכב על עדות זו ויחקור על כך את המ"מ.

    יצוין שאם היה ידוע בזמן אמת על הטנק הזה – ייתכן שאפשר היה להציל את אחד משני ההרוגים (ההשערות הן כי מוקדי לא נהרג מיד והוא אף הצליח לזחול כמה עשרות מטרים). גם אם לא – עצם איתור הגופות והטנק אחרי יום-יומיים, ולא שמונה, היה מונע סיפור עגום שרישומו ניכר עד היום בסרט "אם תמשוך צפונה", המותיר טעם מריר לגבי המור"ק של חטיבה 8 בששת הימים.

  2. לפוסט הזה חשיבות רבה, ככל התחקירים שנעשו סמוך להתרחשות האירועים, והושמעו מפי לוחמים חפים מכל נרטיב.
    דומני, שאם נקרא את הפוסט הזה, ולצידו את הראיון עם יערי, וכן את אשר נכתב בספריהם של יערי ואלברט המנוח, נראה כי התרחשות האירועים היתה רחבה בהרבה מאשר מזכרונה הקולקטיבי של חטיבה 8. כך, למשל, נראה בעליל כי זכרונו המתוקן של יערי (כדבריו) באשר להסטת כיוון תנועתו של גדוד 377, באיזור ציר הפטרולים הסורי, חזרה לכיוון צפון ומזרחה אל זעורה, אינה עולה בקנה אחד עם זכרונותיהם של קציני פלוגת הטנקים "פרווה", שהייתה פלוגת הטנקים היחידה שלנותרה בגדוד 377 שכנפיו קוצצו. שכן, קצינים אלה מתארים השתתפות בקרב באיזור סיר א- דיב, כולל תמרון של שתי מחלקות. ולאחר מכן, תנועה צפונה על ציר הנפט לעבר זעורה. נראה, כי גדוד 377 לא קפא על שמריו, באופן שמפקדו לא הבין את יערי, שרץ בשטח, אלא היה עסוק בניהול קרב, אשר נמחק מזכרונם של כמה אנשים, עד כדי כך שטחו עיניהם מלראות את אבדנו של טנק מגד 129- טנק אשר נצפה בשטח ע"י לוחמי 377.
    רק סביר, שמג"ד, המנהל קרב בדור ציוד הקשר מסוג GRC, יתקשה לתקשר, בו בזמן, עם המח"ט.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s