מלך הפינה הצפון-מערבית

סיור ותצפית במתחם תל חמרה * למוצב עצמו לא הצלחנו להגיע בגלל תנאי השטח (אבל עוד נחזור לשם) * ויש גם סיפור מ-1966

מפת 67: מוצבי תל חמרה, בניאס ורמת הבניאס

מפת 67: מוצבי תל חמרה, בניאס ורמת הבניאס

היית בתל חמרה? אני מכיר את המקום ויש לי ממנו זיכרון אישי, סיפר הפנסיונר את סיפורו. זה היה בקיץ, יולי 1966, חודשיים לפני השחרור. שלחו אותנו בלילה לשכב מתחת תל חמרה בשביל לאבטח עבודות חריש. היינו חמישה. הקומנדקר הוריד אותנו קצת אחרי הכניסה למשק דן, משם הלכנו ברגל בחושך. אחרי רבע שעה הגענו לשדה גדול, היינו מעבר לגבול. הלכנו בתוך השדה, בסוף הסמל שלנו עצר, הסתכל ימינה ושמאלה ואמר שזה המקום. היו שם שוחות שעשו חבר'ה ששכבו שם לפנינו. כל אחד נכנס לחור שלו, שמנו ברזנט לכיסוי ראש. בבוקר יבוא טרקטור מקיבוץ דן ואם הסורים יגיעו לתקוף אותו אנחנו נקרע להם את הצורה ונקבל צל"ש. היו לנו כמה שעות לזריחה, אבל למי היה ראש לנמנם כשהעמדה הסורית 200 מטר מאיתנו. מלפנינו היתה רמת הבניאס ומעליו תל חמרה הגבוה והשחצן, מלך האיזור. אני עם האף.אן, עשרות מחסניות ו-4 רימונים. חנן עם המאג התחפר 5 מטר קדימה ממני, ממש בעומק סוריה.

השמש עלתה ואיתה הגיע הוד מעלתו הטרקטור. הוא ממוגן קצת, אבל הגוריאנובים של הסורים יכולים לקרוע אותו. הוא מתחיל לעבוד לא הרחק מאיתנו. אני הצצתי לראות מה מגדלים כאן, אבל חוץ מעשב יבש וקוצים לא ראיתי כלום. שיהיה בריא הטרקטור, רק שייזהר לא לעלות על השוחות שלנו. הוא התקדם וכל פעם גנב עוד שני מטר לכיוון שלהם. יכולתי להריח את המוצב הסורי מזיע. עוד מעט לא תהיה להם ברירה, הם יצטרכו לירות ואין להם ראש לדו-קרב על הבוקר. אבל הטרקטור הציוני מאתגר אותם. הוא לא יוותר על הריבונות הטריטוריאלית של מדינת ישראל. מתל חמרה ראיתי מין נצנוץ. אולי המשקפת של הקת"ק שלהם. הדבר האחרון שרציתי זה לקבל מרגמה על הראש ולמות בתוך בור. אל תשכח שהיה לי חלום לקבל צל"ש. השעה 9, והבור כבר קדח. הסורים לא גילו אותנו ולא ידעו שגנבנו את הגבול. הם עקבו אחרי הטרקטור המעצבן. המרגמות שלהם בטח היו בהיכון למכת אש. הצל"ש שלי מחכה בשדה בור, ומצד שני קיוויתי שלא יקרה כלום. אבל אם הם יתקפו רגלית, אז אהלן וסהלן, נעשה מהם קציצות. בינתיים אני התבשלתי בשוחה והטרקטור חזר אחורה להפסקת אוכל. היתה לי קופסת לוף, אבל לא תיאבון. אחרי זה הטרקטוריסט חזר, התקדם עוד ועוד עד שלסורים נמאס. מזל שהסתפקו בצרור באוויר. בסוף הטרקטור הסתלק לו, ואנחנו בשוחות והסורים בעמדות ממולנו ולמעלה בחמרה כולנו נשמנו לרווחה. כשהחשיך חזרנו לדן. הקומנדקר היה אמור לחכות לנו, אבל בקשר אמרו שהקפיצו אותו לפילון ושנסתדר לבד. הלכנו ברגל לחורשת טל ונרדמנו עם היתושים. זה היה המפגש שלי מקרוב עם תל חמרה כשהיה עדיין של הסורים, ועכשיו תספר אתה מה ראית שם.

2014: לאיזור מוצב תל חמרה ניסינו להגיע ממזרח, מדרך שעולה ומטפסת מעל המוצב, אבל נתקלנו במחסום כבד. גבול לבנון במרחק 4.5 ק"מ, אבל כאן כבר כאילו דרך הפטרולים. אין גישה לרכב לעבר תל חמרה. לא היתה ברירה אלא לחזור לכביש 99, לנסוע מתחת לתל עם הפנים לקרית שמונה, לעצור בנקודה מסויימת ומשם לחצות את הגדרות ולהתחיל לטפס.

תל חמרה – על שם האדמה עם הגוון האדמדם עליה הוא יושב. צבע שבולט בעיקר לעת שקיעה. היה מוצב פלוגתי עם מרגמות, טנקים, נ"ט, שליטה מגובה של כ-200 מטר על דן, דפנה, שאר ישוב ומעבר להם. תצפית טובה על זעורה, תל פאחר, עין א-דייסה, בורג' בביל, תל עזזיאת, חירבת סודה, רמת הבניאס. חלומו הרטוב של כל קת"ק. מכאן נוהלה ההתקפה הכושלת ב-6.6.67 על משק דן. ב-10 ביוני המקום נכבש ללא קרב.

הטיפוס במעלה הגבעה היה תלול מדי ובוצי מאוד. בין ההגעה לשיא הגבעה ואל המוצב העיקרי הפרידו כמה עשרות מטרים. לפני כמה שנים רועה מקיבוץ שניר מצא במוצב עצמות אדם. אחרי כמה דקות של מאבק בתנאי השטח, הוחלט לוותר. הבוץ האדמדם של תל חמרה ניצח. נותר רק לצלם את האיזור מהמדרגה הלפני אחרונה. רשמנו לפנינו לא להיכשל בפעם הבאה שנגיע למוצב השליטה בפינה הצפון-מערבית של גבול הרמה הסורית 1967.

מחסום בעלייה לחמרה

השער הנעול על הדרך העולה לתל חמרה, כאילו מדובר בדרך פטרולים על הגבול

סבך גדרות בחמרה

סבך גדרות מקיף את חזית המוצב מכיוון כביש 99

עמדת מגרמה בתל חמרה

מחפורת במדרון קדמי לכיוון דרום, כנראה עמדת נ"ט

שרידים של ג'יפ סורי מעל ואדי שמקיף את תל חמרה

שרידים של ג'יפ סורי מעל ואדי שמקיף את תל חמרה

CAM01228

מתחת לתל חמרה: קיבוץ שניר, לשעבר מתחם רמת הבניאס של הצבא הסורי. הגבעה ברקע מימין – תל עזזיאת. לצפייה מיטבית לחצו על הצילום

מתל חמרה לתל פאחר

תצפית לכיוון דרום-מזרח: תל פאחר, עין פית וזעורה (צילום מוגדל בכ-20 אחוז)

למרגלות תל חמרה: שליטה סורית מוחלטת על הפינה הצפון מערבית של גבול ישראל ב-1967

למרגלות תל חמרה: שליטה סורית מוחלטת על הפינה הצפון מערבית של גבול ישראל ב-1967

 

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

תצפית מתל פאחר צפונה אל תל חמרה, שהקשת חוצה אותו באמצע שלו. לצפייה מקסימלית – לחצו על הצילום

מדרגה אחרונה תל חמרה

גבעת החמרה האדמדמה, מדרגה אחת לפני אחרונה. העלייה התלולה והבוץ סיכלו הגעה למוצב שבמרומי התל

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “מלך הפינה הצפון-מערבית

  1. חנוכה שמח.

    תודה מיוחדת על הקישור לכתבה הבלתי מוכרת מ2011. מצאתי עניין גם בדברי מפקד משטרת קרית-שמונה שצוטטו בה: "במשך השנים מסתובבים באזור עדרים ומגדלי פרות. הם עושים מעשה לא אחראי כשהם צועדים בשטח, במקומות שבהם דרכו קודם הפרות".

    ובקשר לסיפור מיולי 66', בו הוזכר שבמארב השתתף גם מאג – אעיר שלפי ציטוט מכתבה ב'הארץ' (בויקיפדיה) רק ב-67' היה "המועד בו נראו בשטח טיפין טיפין המאגים הראשונים".

  2. גם לפי מיטב זכרוני כשהייתי בבית ספר ל-מ"כים נחל 906 היינו בין הראשונים לקבל מאג וזה היה ב68/9 . היינו באיזו קבוצת פקודות בגולני וכאשר ה-מג"ד הציג שיש לנו מאגים עבר רחש באולם "איך להם יש ולנו עוד אין".

  3. דיברתי שוב עם המספר הפנסיונר, הוא אמר בסדר, אל תתפסו אותו במילה, כנראה שהם היו עם המקלעון הבלגי כבד המשקל.
    הוא זכר מאג כנראה בגלל השנים הבאות שלו עם הכלי הזה במילואים, והזכרונות התערבבו לו.

  4. אני מציע להתחיל לרעין את הפורלים מהדן מה עשו במלחמת ששת הימים בנחל ובבריכות תחת הפגזה נוראית של הסורים ואם גם להם היה ירי מכוחתינו נדמה לי שהקרפיונם מסרו דו"ח על כך.!!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s