התצ"א של חירבת סודה

התצ"א הזו מ-1964 של חירבת סודה שימש כנראה את חטיבה 1 בתכנון ההתקפות על תל פאחר ותל עזזיאת * האם ניתן היה דרכו ללמוד על הסכנה האורבת לגדוד 12 בתנועתו על דרך ההטיה? 

חירבת סודה, תצ"א מתחילת 1964. לצפייה מקסימלית - לחצו על הצילום

חירבת סודה, התצ"א מתחילת 1964 (צד צפון משמאל). לצפייה מקסימלית – לחצו על הצילום

אנחנו נמצאים בחירבת סודה, וכמו שאפשר להתרשם מהצילום למטה – זהו שדה בור באמצע שום-מקום. מכל כיוון שלא מסתכלים, קשה לצפות שמהחירבה הזו תיפתח הרעה על שיירת גדוד 12 שנעה באיטיות על דרך ההטיה לעבר תל פאחר. למקום הזה עם העשבים השוטים, גלי האבנים והמחפורות הבודדות, היה כנראה משקל רב בהחלטה של המג"ד מוסא קליין לא להתעכב יותר מדי על מציאת הנתיב לדרך הנפט והובלת ההתקפה על תל פאחר כמתוכנן – מהעורף. ירי הטנקים מכאן היה בלתי נסבל, ויותר מכך – לא נלקח מראש ברצינות הראויה.

מיקרא תצ"א חירבת סודה

מיקרא תצ"א חירבת סודה

כמה שבועות לאחר השוטטות בחירבת סודה הגענו לארכיון צה"ל. הספרנית הניחה על השולחן את התצ"א המקורי של חירבת סודה (מוצב 9129). תצ"א אמיתי, בשר ודם, נייר צילום שעל אף 51 שנותיו נראה שהוא מרגיש טוב מאוד בתנאי השימור בהם הוא מוחזק.

במיקרא של התצ"א מסופר כי פוענח ע"י שילוני ב-11.2.1964. והשאלה היא האם תצ"א שצולם ופוענח 3.5 שנים לפני מלחמת ששת הימים, הוא זה ששימש את חטיבת גולני בקבוצת הפקודות של יוני 1967 ואף בתכנון? התשובה, קרוב לוודאי – כן. ההסבר: התצ"א הזה, עם עוד כמה שהיו ביחד איתו, היה חלק ממסמך שכלל את פקודת מבצע מקבת-צפון של גולני בחתימתו של קצין אג"מ ברוך גורודיש. מכיוון שהתצלומים היו כהים מדי ובלתי קריאים ביקשתי מהספרנית למצוא את התצ"אות המקוריים של המסמך הזה.

כעבור זמן-מה היא הגיעה עם מספר תצ"אות של תל פאחר, בורג' בביל, תל עזזיאת, בחריאת וחירבת סודה. מה ששימש בסוף מאי 1967 את מתכנני הקרב של גולני, שימש גם בקבוצת הפקודות שלפני היציאה לקרב, ואף את המג"דים בלימוד השטח.

תצא חירבת

מראה כללי של איזור חירבת סודה (למעלה: צד מזרח)

שאלתי את סייר האוויר יהודה שפר, האם ייתכן שהכוחות יצאו למבצע ההבקעה עם תצ"אות לא מעודכנים מתחילת 1964?

וזו היתה תשובתו: "חירבת סודה והרבה מוצבונים קטנים כמעט ולא השתנו. חלקם הגדול גם לא היו מאויישים. מאחר ולא חלו בהם שינויים משמעותיים הם חולקו לכוחות כמות שהם. צריך להבין את המגבלה של עדכון פוטוסטטים: זהו תהליך ארוך ויקר. לכן נקבעו סדרי עדיפויות לעדכון. עודכנו מוצבים שבהם חלו שינויים משמעותיים, כמו כן עודכנו  מוצבים שנמצאו בגזרת הפעולה הישירה. אם נותר זמן וכסף עודכנו גם מוצבים בעלי חשיבות משנית. כוח אדם מפענחים היה מוגבל ביותר והיה צריך לעמוד בעומסי עבודה כבדים ביותר. חלק מהמפענחים שימשו כסיירי אוויר, כך שהיכולות נוצלו עד קצה גבול היכולת".

באחד מדו"חות המודיעין האחרונים שקיבלה חטיבה 1, ביום ה-25 במאי 1967, נרשם על חירבת סודה: "כיתת מה"ל". מן הסתם, הכוח הזה עלה כיתה עם פרוץ המלחמה ב-5 ביוני ותוגבר בטנקים וכוחות אחרים. האם חטיבה 1 עודכנה על כך? פרט מעניין: בפקודת המבצע של חטיבה 1, חירבת סודה אינו מופיע בתוכנית סיוע אש, והמקום אף מצוין כמי שאמור להיכבש רגלית.

מג"ד 51 ידע שבמקביל לתקיפת תל עזזיאת הוא צריך להשתלט גם על חירבת סודה (בורג' בביל הסמוכה היתה באחריות גדוד 12). כשגדוד 51 הגיע לחירבת סודה ומצא שם טנק סורי אחד נטוש שמנועו פועל (טנק או טנקים נוספים הספיקו להימלט עוד קודם), זה היה כבר קרוב ל-17:00 – לאחר שגדוד 12 כבר ספג נזק רב מחירבת סודה.

אם תהיו לרגע מח"ט 1, או קצין אג"מ, שלפי התצ"א הזה של חירבת סודה צריכים לקבל החלטות לגבי תכנון/הפעלה/ניהול של קרבות תל פאחר ותל עזזיאת – האם אפשר או לא אפשר לזהות בו את הסכנה האורבת לגדוד 12 בדרך ההטיה ולאחר מכן בטיפוס לעבר דרך הנפט, כשהוא חשוף לאיזור סודה?

חירבת סודה

חירבת סודה במבט לכיוון דרום (שורת העצים) ומזרח

כך ראו תותחני הטנקים הסורים בחירבת סודה את הזחל"מים שעל דרך ההטיה: הנקודה הלבנה - המקום בו נפגע אחד הזחלים ועליו נהרגו 4 לוחמים (צילום: בני)

כך ראו הטנקים הסורים מחירבת סודה את הזחל"מים שעל דרך ההטיה: הנקודה הלבנה – המקום בו נפגע אחד הזחלים ועליו נהרגו 4 לוחמים (צילום: בני)

מודעות פרסומת

17 מחשבות על “התצ"א של חירבת סודה

  1. תצא היא כלי חשוב אך אינה תחליף לעבודת מודיעין טובה,תצפיות,איסוף ועוד. עיון לא עמוק במפה יגלה את מה שכל צוער יביןעל הסכנות האורבות מצד מערב לכוחות שבבסיס התנועה וכאן למרבה הצער לא נתנו על כך את הדעת

  2. אני תומך בנאמר ע"י קצין במיל שלא נסמכים רק על מפות ותצ"אות ואוסיף:
    על תוכן הפיסקה האחרונה, הרומזת שבגלל התצ"א הזה לא יכלו לצפות שיהיו שם טנקים, אני רוצה להתווכח ולהסביר כלהלן.

    ראשית לקטתי את רשימת התראות על פעילות טנקי אויב בגיזרה והתגובות שלנו מיומן המבצעים:
    בשעה 12:05 מורה חנה לורמוט להשמיד טנקים באזור בורג' בביל. ורמוט לא מגלה אותם אבל מכאן ואילך לא ניתן לומר שלא היה ידוע שיש טנקים שנעים באזור.
    12:17 זיוה מדווח לחנה על כמות טנקים T-54 שיורדים מזעורה.
    12:28 מג"ד 12 מודיע על טנקים מעוקדה לנעמוש, כלומר הוא ער לסכנה שיש טנקים באזור וצופה בהם במשקפת.
    12:30 זיוה לחנה, הכלים ממשיכים לנעמוש.
    12:30 65 שואל את חט' 1 האם לא יודע על הטנקים והאם 8א יודע על טנקים?
    12:38 מג"ד 12 שואל את המח"ט מה עם הטנקים שמכיוון עוקדה?
    12:41 זיוה לחנה, הכוח שיורד עלינו בגודל פלוגה.
    12:41 מג"ד 12 לנחשול, 6 טנקים מעסיקים את נעמוש.
    13:08 רמ"ט צפון לק' אג"ם 1 עשן למזרח תל עזזיאת.
    13:11 רמ"ט לק' אג"ם אש על מוצב הטנקים ליד בורג' בביל.
    13:45 רמ"ט למח"ט 1, טנקים ב-9141 [רמת הבניאס]. ורמוט לא מזהה אותם [לדעתי אין קו ראיה לשם כי תל עזזיאת מסתיר]
    14:01 זיוה לחנה, טנקים מסתלקים מרמת הבניאס.
    14:12 חנה לורמוט וזיוה, להיות בתצפית לגילוי טנקים.
    14:28 זיוה 4 [שוקי נחום] נמצא בגור אל עסכר מבקש את העזרה [? מכאן היה אמור לתצפת ולחפות על תנועת גדוד 12]
    15:04 מג"ד 12 למח"ט הרגע נפגע טנק שלנו. [בשלב הזה כבר נפגעו מספר זחל"מים מאחור מאש טנקים. המג"ד כנראה לא ידע. על כל פנים המח"ט כבר יודע שטנק שלנו נפגע]
    15:25 הפסקת אש הסיוע לתל פאחר [אין גם ירי עשן]
    15:35 זיוה לחנה, אש נ"ט נוראית מצפון מערב ודרום [הכיוון הנכון צפון מערב]
    15:45 זיוה לחנה, נשארו 3 כלים תופס עמדות [למעשה עמדו ממערב לטרשית חשופים לחרבת סודה ולא ירו לשם]

    מכאן שהתצ"א לא היה רלוונטי.
    תמיד צריך להכין טנקים בחיפוי והקש"א אמור לסייע בעשן וחנ"ם כאשר הטנקים של האויב מתגלים.
    המחלקה של שוקי נחום [זיוה 4] היתה במקור חיפוי כזה.
    זה שלא ביצע את המשימה והפסיוויות של מ"פ הטנקים, מצטרפים לשלל הגורמים לפגיעה הקשה בגדוד 12 ובטנקים שלנו.

    למרות האזהרה של פיקוד צפון על טנקים ברמת הבניאס, שזה באותו כיוון של ח' סודה, לא מצאנו עדות לירי ארטילרי ביומן המבצעים לחרבת סודה.
    הקש"א לא טיווח את האזור גם כאשר ברוש ואחרים נפגעו ולנמיר היתה השערה נכונה על הכיוון (אמנם הדיווח כלל גם כיוונים אחרים שאינם נכונים).
    זה שהקש"א לא ידע בדיוק מאין יורים אומר שכדאי למסך בעשן את הכוח שלנו ממערב בקרבת כוחותינו.
    מיסוך עשן ממערב היה פותר את בעית ירי טנקים מכיוון סודה, בורג' בביל או תל עזזיאת.
    האחריות על כך לא רק של הקש"א אלא גם על המג"ד שלו והמח"ט שלנו שידעו על פתרון כזה כיוון שהשתמשו בו קודם לכן כאשר פקדו על ירי עשן מזרחית לתל עזזיאת [יומן המבצעים 11:51].

    ירי מכיוון כללי מערב, צפון מערב כפי שזוהה, מחייב תצפית מוגברת וחיפוש מקורות הירי וכן מיסוך עשן.
    זה כמו הפזצת"א של החי"ר עבור השריון והארטילריה.

    חיפוש אשמה בחפץ שהודפס שלוש שנים קודם לאירועים הוא כמו הרצון של תינוק להכות את הכסא שבו ניתקל.

  3. צריך לבדוק מתי הלך זחל"מ הקש״א
    נראה שלאחר מכן לא היה לו כל מכשיר עם קשר חת״מ
    עובדה שעל התל הוא טיפס עם מק 10

    • כשעבר לזחל"ם המג"ד היה לו מכשיר נישא ברשת חת"ם.
      היה לו גם קשר.
      כל הדיווחים שמניתי למעלה הגיעו לזחל המח"ט ברשת נחשול ורשת חנה. בזחל ישב גם קצין הקישור לשריון המכונה "חנה" שקיבל את דיווחי זיוה וורמוט. כ"כ היה קשר רציף עם 10 ו- 17 שהם מג"ד המכמ"ת והקש"א שישב בגבעת האם.
      לכן, מג"ד המכמ"ת והמח"ט יכלו לבקש עשן גם אם לא היה לקש"א 12 מכשיר תקין.
      כאשר ירד קש"א 12עם המג"ד מהזחל"ם, לקח מ"ק 10 כנראה באקראי מבין המכשירים שהיו בזחל"ם המג"ד.
      מדוע לא דאג שהקשר שלו ילך איתו עם מכשיר המתאים?
      האם תפקידו להיות הרץ של המג"ד? בזחל המג"ד היה קשר [זיבלי] אותו אפשר היה לצרף עם מ"ק 10.
      אני מנחש שכשהמג"ד הורה לו להלוות אליו התכוון לחדש את אש הסיוע כשיגיעו לראש התל אחרי שיודא היכן כוחותינו.
      מכל מקום, התצ"א נשוא הכתבה "לא אשם".
      הגיע הזמן שנפסיק להאשים את המודיעין באסון תל פאחר.
      כך לא נגיע לסיבות או הגורמים האמיתיים למה שקרה.

      זה שהקש"א לקח מ"ק 10 יכול להיות רק שיקול להקלה בעונש 🙂

      • אני לא מחפש אשמים.
        קשה לדעת מהחומר שנאסף האם המגד ביקש בכלל אש סיוע נגד מקורות הירי הצפוניים והמערביים.
        אני מנסה לברר האם הקשא בכלל יכול היה לעמוד בקשר עם יחידות האש שלו.
        בדוח הסיוע לא כתוב על כך דבר.

        • מה הקשר לתצ"א?
          נכון, לא מצאנו שהמג"ד ביקש סיוע ארטילרי, היא הנותנת, זה בדיוק מה שחסר. לא הוא לא הקש"א לא מג"ד המכמ"ת לא המח"ט עשו את מה שהתבקש.
          הקש"א יכול היה להתקשר במכשיר שלו או במכשיר של רשת איתן כפי שעשה כשהצטרף רגלית למג"ד ושוחח עם המח"ט או ברשת חנה כפי שעשה כשהודיע על מות המג"ד.
          ונניח שלא היה יכול, מה עם יתר הגורמים שהזכרתי למעלה?
          בטח שלא כתוב על כך בדו"ח הסיוע כי לא היה סיוע (כדי למזער את נזק הטנקים של האויב).

          • מדו"ח הסיוע עולה כי ח'ירבת סודה טווחה ונרשמה כמטרה טרם תחילת הביצוע.
            נראה כי הקשר עם הקש"א הופסק בשלבים המוקדמים. נכון שהקש"א דיווח דרך חנה. כזראת נעשה רק לאחר נפילת המג"ד. דו"ח החת"ם מעלה אבדן קשר בין גורמי הסיוע לבינו.
            המס"ח היה מרוחק ואילו הקש"א השני שנשלח בכח הסמח"ט הגיע באיחור, וכבר לא היה רלוונטי.

  4. שלמה כתב:
    באחד מדו"חות המודיעין האחרונים שקיבלה חטיבה 1, ביום ה-25 במאי 1967, נרשם על חירבת סודה: "כיתת מה"ל". מן הסתם, הכוח הזה עלה כיתה עם פרוץ המלחמה ב-5 ביוני ותוגבר בטנקים וכוחות אחרים.

    דני:
    ניתן להבין שוב שהמודיעין הטעה את הכוחות התוקפים.
    הטנקים הופיעו במקום באותו יום ה-9.6 כפי שניתן להבין מיומן המבצעים בו מדווח עליהם כאשר הם מתגלים.
    המקומות בהם הם התגלו היו בתצפית גם בימים הקודמים.
    גם אם נניח שהמודיעין היה שגוי [הוא לא היה שגוי] רצף התשדורות המזהירות את הכוחות מפני טנקים והפעולות שהיו אמורות להנקט יכלו למנוע או לפחות לצמצם את הנזק שגרמו מספר קטן של טנקי אויב.
    רצף של טעויות וחוסר מקצועיות גרמו לתוצאות הקשות ולא תצ"א או דו"ח מודיעין שאינו רלוונטי כעבור כמה שעות.
    די לתירוצים בענינים משניים.
    הבלוג הזה נועד ליצור ענין בקרב תל פאחר אצל "בקיאים" והדיוטות.
    לא יהיו עוד הזדמנויות ליצב הסטוריה קרובה "לאמת".
    אם ניטפל לזוטות לא חשובות, יהיו אלו הזוטות שישארו לדורות הבאים [גם כיום ישנם אנשים "בקיאים" שחושבים שכיון שהמודיעין לא רשם את עומק התעלות בפוטוסטט שחולק לכות, הוא גרם בכך לתוצאות הלחימה בתעלות.].
    בהחלט רצוי לפרסם את התצ"א מהסוג המובא כאן אבל בבקשה בלי פרשנות מטעה ושאין לה ביסוס.

  5. "כעבור זמן-מה היא הגיעה עם מספר תצ"אות של תל פאחר, בורג' בביל, תל עזזיאת, בחריאת וחירבת סודה. מה ששימש בסוף מאי 1967 את מתכנני הקרב של גולני, שימש גם בקבוצת הפקודות שלפני היציאה לקרב, ואף את המג"דים בלימוד השטח." – – – – בזמן הקרוב נראה כאן גם את התצ"אות הללו?

    • כוונתי בעיקר לזו של תל-פאחר (וצפונה ממנו). את זו של תל עזזיאת הרי כבר פירסמת בפוסט 164, ורשמת שהוא מיוני 66'.

          • התמיהה שהעליתי לגבי הפוטוסטט מחירבת סודה היא שהיותו בן שנתיים וחצי עשויה לרמז שלא נתנו מספיק את הדעת על המוצב הזה בתכנון הקרבות, שהרי הוא התגלה לבסוף כבסיס אש רציני במהלך תנועת גדוד 12.
            כראיה לכך ציינתי שחירבת סודה היה היחיד מכל מוצבי האיזור שלא נכלל בתוכנית סיוע האש של מכמ"ת 334 מרגע שהחלה בשעות לפנה"צ של ה-9 ביוני.

            • כפי שהערתי לעיל, ח'ירבת סודה טווח באותו בוקר. המשמעות שרק היה צריך לבקש אש על המטרה הזו ולקבלה. מרגע שמטרה נרשמת, גם אם לא הוכנה לה תוכנית אש קונקרטית, ואף לא ראיתי פקודה ברורה לתקיפתה לפי טבלת לו"ז כוחות ומטרות, היא נכללת בתוכנית המטרות וניתן לירות עליה אש מיידית לתכלית. כאשר אין תוכנית מדוייקת לתקיפת מטרה, יש צורך שהמסתייע יפנה לגורם הקישור (במקרה זה- המג"ד לקש"א, או מח"ט למס"ח) ויבקש הפעלת אש על מטרה רשומה.

    • מניין הוודאות שהתצ"אות הנמצאים בארכיון צה"ל הם ששימשו בסוף מאי 1967 את מתכנני הקרב של גולני, בקבוצת הפקודות שלפני היציאה לקרב, ואף את המג"דים בלימוד השטח?

      • כתבתי שקרוב לוודאי.
        ציטוט מהפוסט:
        התצ"א הזה, עם עוד כמה שהיו ביחד איתו, היה חלק ממסמך שכלל את פקודת מבצע מקבת-צפון של גולני בחתימתו של קצין אג"מ ברוך גורודיש. מכיוון שהתצלומים היו כהים מדי ובלתי קריאים ביקשתי מהספרנית למצוא את התצ"אות המקוריים של המסמך הזה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s