על במותיך חלל

סיור בבית העלמין בחיפה בין קברי 18 הרוגים מהגזרה הסורית במלחמת ששת הימים * מביקור ההפתעה שעשו לוחמי תל פאחר לאלמנתו של אמנון שוקרון ועד למפגש הנשי של כוח אלכס קרינסקי * וגם: סיקור טקס יום הזיכרון בתל פאחר והודעה חשובה בסיום הפוסט

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל 2015, בית הקברות הצבאי בחיפה

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל 2015, בית הקברות הצבאי בחיפה

40 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמת ששת הימים בגזרה הסורית טמונים בבית הקברות הצבאי בחיפה. היינו שם באירוע טקס יום הזיכרון תשע"ה 2015, עברנו בין מספר קברים שמספרים את סיפור הלחימה על הרמה הסורית – בשדות האש של תל פאחר, תל הילאל, דפנה, דרדרה וקלע.

קהל המוערך ב-100 אלף איש נהר כבר משעות הבוקר אל בית הקברות הצבאי בחיפה, תחת אבטחה של מאות שוטרים וחיילים. האירוע ההמוני אורגן למופת מבחינת סדרי תנועה, שאטלים חינם מחניוני ענק מסודרים, עמדת מידע לאיתור קברי הנופלים שעשתה את המוטל עליה ביעילות ובזריזות, אלפי בקבוקי מים ופרחים שחולקו חינם לבאים ומאות חיילות וחיילים שניצבו בין הקברים לאות הזדהות וליווי למשפחות השכולות.

במהלך שעה וחצי עברנו בין 18 קברים בחלקה בה קבורים חללי מלחמת ששת הימים, תיעדנו את המצבות וחלק מהמשפחות השכולות. ביוזמת הבלוג הפגשנו בהפתעה שני לוחמים מקרב תל פאחר עם אלמנתו של אמנון שוקרון. הסיפור הזה פותח את הסיקור, הכולל פרטים על טקס הזיכרון שהתקיים באתר תל פאחר.

הקבר של אמנון שוקרון

עם מדלן

חיבוק והתרגשות. מדלן שוקרון בין זאב באום (מימין) למרקי אסף

למעלה מ-47 שנה התהלכה מדלן שוקרון בתחושת מועקה בעקבות מות בעלה, אמנון, בקרב תל פאחר. התחושה נבעה בעיקר מחוסר הידיעה על נסיבות מותו. בכנס תל פאחר 2014 קיבלה מדלן ומשפחתה כולה את התשובה, לאחר שנפגשה עם שני לוחמי המחלקה המיוחדת בגדוד 12, זאב באום ומרקי אסף. שניהם נסעו בזחל"ם של הכוח שאותו נהג שוקרון בן ה-30 יליד קזבלנקה. במורדות הדרום-מערביים של התל נעצר הזחל"ם ואז התברר ששוקרון נהרג במקום מפגיעת קליע בראשו. באום ואסף היו מהחיילים שהוציאו את גופתו מתא הנהג דרך הפתח האחורי.

לרגל יום הזיכרון הגיעו השניים לבית הקברות בחיפה על מנת לחבק ולנחם את מדלן, ילדיה ענת ואמנון [נולד לאחר מות אביו ונקרא על שמו] וששת הנכדים. הם הפתיעו את מדלן שישבה ליד קבר בעלה המנוח שעה ארוכה לפני תחילת הטקס. אחרי ההתרגשות והדמעות, הם התפנו לספר לנכדים על רגעיו האחרונים של הסבא.

זאב באום סיפר להם על נהג אמיץ, שנסע בלי פחד. מקרב תל פאחר כבר ידוע על נהג אחד או יותר שלקראת ההתקרבות למוצב ועם התגברות האש, עצרו את הזחל ונטשו אותו. סבא שלכם היה גיבור, סיכמו השניים באוזני הנכדים.

לחצו לסרטון וידאו – באום ואסף נפגשים עם מדלן שוקרון. 

משפחת שוקרון

משפחת שוקרון בצילום למזכרת עם מרקי אסף וזאב באום – הלוחמים שהיו עם הבעל והאב שנהרג בתל פאחר

הקבר של וילהלם ברקוביץ'

קבר וילהלם

נולד ברומניה, נהרג בדפנה בגיל 21

ליד קברו של וילהלם ברקוביץ' ישובה היתה בת דודתו. בת 18 היתה כשנהרג. היה ביניהם קשר טוב, היא מספרת. ברקוביץ', יליד רומניה, היה חייל בגדוד המרגמות 334 של גולני. ביום ה-6 ביוני 1967 נפצע קשה מהפגזה סורית כבדה על מטעי דפנה, שם התמקמה הסוללה שלו, ונפטר מאוחר יותר בבית החולים.

הקבר של משה חנוכה

אחותו של

נולד בעיראק, נהרג בדפנה. לינה, אחותו של משה, ליד קברו. האבא החרד לשלום בנו היה נוטש את עבודתו והולך לחפשו

במרחק עין מקברו של וילהלם ברקוביץ' נטמן משה (יזמן) חנוכה. בן 19 היה בנופלו. אחותו לינה, הקדימה להגיע והמתינה לשתי אחיותיה, שולה וגאולה. היא לא ידעה שאחיה נהרג למעשה ביחד עם וילהלם, מאותו פגז שהתפוצץ ושרסיסים פגעו בגבו. היא מכירה את משפחת ברקוביץ', ולראשונה שמעה מאיתנו כי אותו גורל מאחד אותם: שירתו באותה יחידה, נהרגו ביחד במטעים של קיבוץ דפנה. בן הדוד של משה, שהיה שם, ידע לספר על חנוכה חנוכה, אביו של החלל ותושב צפת, שהסתובב בתקופת ההמתנה ממקום למקום בנסותו לאתר את בנו ולוודא שהוא בסדר. לאחר המלחמה קיבלה המשפחה הודעות סותרות באשר לגורל הבן. הראשונה סיפרה שהוא נהרג, אבל חבר של משה דיווח לאב כי ראה את בנו בריא ושלם. האב, שהתקווה ניצתה בו, הפך עולמות והגיע עד קונייטרה כדי להיפגש עם מג"ד 334 אלי עשת, ממנו שמע כי בנו אכן נהרג. על מנת להסיר כל ספק הגיע האב לעפולה, למקום שבו נקברו עשרות חיילי צה"ל בקבר ארעי, ובנוכחות הרב הצבאי של פיקוד צפון, הרב גד נבון, זיהה לדאבונו את בנו ההרוג.

הקבר של אפרים אפשטיין

אפשטיין

נולד בחיפה, נהרג בגיל 29 בתל פאחר

השעה היתה מוקדמת יחסית, בסך הכל רק 10:15, הצפירה והטקס בעוד שלושת רבעי שעה, ההמונים רק החלו לנהור לתוך בית הקברות, משפחת אפשטיין טרם הגיעה – ורק חיילת ממחלקה של טירוניות ישבה בפנים מהורהרות לצד חלקת הקבר. אפרים אפשטיין היה הלוחם הבכיר שהיה על זחל"ם מ"פ פלוגת השריון מגדוד 377 שהובילה את גדוד 12 לתקיפת תל פאחר. בדרך ההטיה, כמה מאות מטרים לפני התל, ספג הזחל"ם פגיעה ישירה מטנק סורי T-54, ואפשטיין נהרג ביחד עם שלושה לוחמים נוספים.

הקבר של יוסף מולכו

קבר מולכו

נולד בברצלונה, נהרג בגיל 27 בתל פאחר

"השנים חולפות והגעגועים לא פוסקים", נכתב על קברו של הטען-קשר בטנק החוד של גדוד 12 בתל פאחר. נכון לרגע הצילום בני המשפחה עוד לא הגיעו. אבל בתזמון מופלא בדיוק ברגע זה צלצל אלינו עזרא ברוש, מפקד אותו טנק. ברוש בחר להגיע לקרית שאול לקברו של חברו הטוב, שמאי קפלן, שעמו התגייס ויחד עברו מסלול ארוך בשריון. קפלן נהרג ב-8 ביוני 1967 בקרב בביר גפגפה בסיני. יום למחרת, בגזרה הסורית, היה זה הטנק של ברוש שמתחת למוצב תל פאחר ספג מספר פגיעות ונבלם על הדרך. מולכו נפצע קשה ובעת שנחלץ מהטנק נפגע שוב ונהרג. יתר אנשי הצוות, מלבד הנהג, הצליחו להיחלץ מהאירוע בשן ועין.

הקבר של יעקב אביטן

קבר אביטן

נולד בקזבלנקה, נהרג ביל 19 בתל פאחר

פרחים מלוא החופן כיסו כמעט את כל קברו של המ"כ מקרב תל פאחר. הזזנו אותם קצת כדי שאפשר יהיה לצלם את הכתוב על המצבה. האח שלום והאחות אביבה קיבלו את פניהם של בני משפחה וחברים שהגיעו לחזק. אביבה אמרה שיעקב גילה אומץ לא רגיל בקרב, והוסיפה כמעט בלחש שזה לא היה אופייני לאחיה בעל האופי השקט. שאלנו אותה אם היא  יודעת מאיפה קיבל את ההשראה, והיא חיכתה שנספר. את התשובה היא קיבלה בתחנת הקבר הבאה.

הקבר של אלכס קרינסקי

קרינסקי

איחוד נשי של כוח קרינסקי: מימין – אביבה, אחותו של יעקב אביטן, מיכל זוהר וניבה קרינסקי, בתו ואלמנתו של סרן קרינסקי

ליד קברו של אלכס קרינסקי [הידוע בכינויו – הג'ינג'י], שנהרג בתל פאחר בגיל 27, עמדו אלמנתו ניבה ובתו מיכל זוהר, שהיתה בת שנה וחצי כשאביה נהרג. סרן קרינסקי היה איש גולני במקור, שלפני מלחמת ששת הימים היה בהדרכה בבה"ד 1. בתקופת ההמתנה הוא חזר לחטיבה, חיפש תפקיד כלשהו ולבסוף הצטרף לגדוד 12. בקרב עצמו הוא הפך ליד ימינו של המג"ד מוסא קליין. קרינסקי היה זה שהביא למ"פ א' אהרון ורדי את פקודת המג"ד לעלות על המוצב מלמטה. לאחר שחילקו ביניהם את הכוח, עלה קרינסקי בראש 11 לוחמים אל היעד הצפוני, שהתברר כאגוז הקשה יותר של פאחר. המ"כ איזי חמווי סיפר עליו כי ראה אותו נלחם בתעלות כמו אריה. קרינסקי, אנחנו אומרים לאביבה אביטן, היה כנראה ההשראה לאחיך שנלחם כמוהו. שניהם, ביחד עם משה פינקס, מצאו את מותם בתעלות של הצפוני.

הקבר של מוסא קליין

שרה ואילת

שלושה דורות לבית מוסא קליין: האלמנה שרה [משמאל], הבת אילת והנכדה

ואם מדברים על מוסא קליין ותל פאחר, חצינו את השביל לצד השני ונכנסנו לשורה 2 קבר מס' 3. האלמנה שרה קליין, הילדים דודי ואילת והנכדים ניצבו ליד קברו. כיאה למג"ד מיתולוגי בתולדות גולני ניצב בסמוך מ"פ מלווה מהחטיבה. סא"ל מוסא קליין בן ה-33 הוביל את גדוד 12 לתל פאחר. לאחר שתוכנית הקרב השתבשה בדרך ליעד כתוצאה מירי על הכוח ותנאי השטח, החליט לשנות משימה והוביל את הגדוד לתקיפת המוצב מלמטה למעלה, כאשר הוא עצמו טיפס למרומי התל כדי לנהל את העניינים מקרוב מאוד. שם, בחלק הצפוני של המוצב העקשני, נפגע מצרור שנורה מאחת התעלות ונהרג.

הקבר של אימרה קראוס

אימרה קראוס

נולד בהונגריה, נהרג בגיל 32 מול ג'לבינה

האח ובני משפחה נוספים הגיעו לכבד את זכרו של מקלען פלוגה ב' בגדוד 33, שנשלחה ע"י המג"ד לסייע לפלוגה ד' שנקלעה למצוקה בכתף דרדרה. קראוס היה זה שחיפה על חבריו בעת שחצו שטח פתוח בדרכם אל היעד וספגו אש מכיוון הכפר ג'לבינה. בהמשך התגלתה גופתו של קראוס, שנהרג מפגיעת כדור בראשו.

הקבר של דב צליק

צליק

נולד ברומניה, נהרג בגיל 31 באשמורה

חייל מילואים פשוט בן 30, פלוגה ב' בגדוד 33 – הגדוד ששילם את המחיר הכבד ביותר מבין כוחות חטמ"ר 3 בכיבוש הרמה הסורית. נפגע ונהרג מרסיסי פגז שהתפוצץ במוצב צה"ל אשמורה, עוד בטרם התנועה אל היעד – מוצב דרדרה.

הקבר של רחמים משיח

קברו של משיח

נולד במצרים, נהרג בגיל 22 בתל פאחר. לאחרונה הונצח שמו באנדרטה של תל פאחר

איזו הפתעה נעימה למשפחה בעיצומו של יום קשה: אנחנו מבשרים להם כי רק לפני שבוע נחקק שמו של האח על האנדרטה המרכזית בתל פאחר. הם לא שמעו על כך ומופתעים מאוד שאחיהם עלה על הלוח. על רחמים משיח, שנהרג מפגיעה בזחל"ם המרגמה של פלוגת הטנקים שהובילה לתל פאחר, אפשר לומר שהיה החייל האלמוני של הקרב הזה. באתר "יזכור" נכתב כי נפל בכלל בזעורה, בעוד ששלט הנצחה קטן עם שמות כל הרוגי תל פאחר שנמצא בחזית המערבית של המוצב לא הזכיר אותו כלל. עכשיו נעשה צדק. האח אלי משיח והאחות שרה שהיו שם הודו לנו וחיכו בקוצר רוח לשני אחים נוספים – מזל ומוריס, כדי לבשר להם. הם מכירים את שלמה קרייף, חברו של רחמים, שניסה לחלץ אותו מהזחל"ם הבוער, אבל לבסוף נאלץ לנטוש כשהוא פצוע, רגעים ספורים לפני שהרכב התפוצץ על יושבו היחיד.

הקבר של לולו סולומון

לולו

נולד ברומניה, נהרג בגיל 32 סמוך למוצב אשמורה

זר פרחים באדיבות נמל חיפה נותר בסיום הטקס על קברו של חייל פלוגה ב' בגדוד 33, שמצא את מותו במהלך הפגזת הכוח שלו בעת שנע ממוצב אשמורה לכיבוש מוצב דרדרה. עד למותו עבד סולומון במשמר הנמל.

הקבר של יצחק שטדלר

שטדלר

נולד בבואנוס איירס, נהרג בגיל 22 בתל הילאל

שטדלר היה הלוחם הראשון שנכנס לתעלות הצפוניות של מוצב תל הילאל בניסיון לשתק עמדת מקלע. תל הילאל היה היעד הראשון ברמה הסורית שנכבש תחת אש והתנגדות רצינית. היתה זו פלוגה ג' של גדוד 33 שכבשה את המוצב. אשר שטדלר, אחיו של יצחק, ניצב ליד הקבר. הפעם הבאה שבה יתייחד עם אחיו תהיה כנראה בחול המועד סוכות, אז אמורה עמותת אלכסנדרוני לחדש את מסורת טקס הזיכרון לחללי החטיבה, אחרי שנתיים שבהן לא התקיימה בגלל חילוקי דעות עם גורמי צה"ל.

הקבר של רפי מוקדי

דן מוקדי

דן מוקדי ליד קברו של אביו, שנהרג בגיל 38

סיפור נפילתו של רס"ן ד"ר רפי מוקדי, מ"פ הסיור של חטיבה 8 במלחמת ששת הימים, הפך בדיעבד לאחד המעניינים בעקבות הסרט של בתו ארנה ונכדתו יעל – "אם תמשוך צפונה". מוקדי, שנטל את הפיקוד על גדוד 129 לאחר פציעת המג"ד, נפגע מול מוצב ליד סיר א-דיב. מהסרט עולה כי חטיבה 8 הפקירה את מוקדי ואת קצין הקשר הגדודי בן ארצי, שגופותיהם נמצאו בשטח רק כעבור שמונה ימים [כל הפרטים בלינק זה]. ליד קברו התקבצו אלמנתו שושנה, הבת ארנה, הבן דן, בני זוגם והנכדים.

הקבר של ליביו רוזנברג

ליביו

נולד בבוקרשט, נהרג בגיל 22 בתל הילאל

"בן 22 היה בנופלו", קוראות העיניים של האחות הגדולה שוב ושוב את הנכתב על המצבה. כך עברו להן 48 שנים, וליביו נותר אותו חייל מילואים צעיר שהסתער לפי פקודה עם כוח הפריצה לעבר תל הילאל, חצה שדה מוקשים, חדר לתוך המוצב ושם נהרג. היה אחד מארבעת לוחמי פלוגה ג' מגדוד 33 שנהרגו בכיבוש היעד.

הקבר של משה שרוני

משפחת שרוני

רוית ורותי שרוני. הבעל והאב יליד חיפה נהרג בגיל 32 בדרדרה

בת שנה היתה רוית שרוני כשאביה נהרג. האמא רותי גידלה אותה ואת אחיה במסירות. השתיים הגיעו כמדי שנה ביום הזיכרון לקברו של הבעל והאב – לוחם פלוגה ד' מגדוד 33 שהסתבכה בקרב דרדרה, כשמשה נהרג מפגיעת כדור בראשו.

הקבר של שלמה סגל

קברו של סגל

נולד בכפר חוגלה, נהרג בגיל 21 בתל פאחר

באיחור הגענו לקברו של מ"פ ב' בגדוד 12 של גולני שנהרג בתל פאחר. פרחים טריים וצנועים הותירו בני המשפחה לתזכורת. סגל היה זה שניווט בפועל את גדוד 12 אל היעד כשישב על הטנק המוביל. הוא לא הצליח לאתר את הדרך המובילה לציר הנפט, לשם היה אמור הגדוד להגיע כדי לתקוף את המוצב מעורפו. דרך כזו אמנם הופיעה על המפה, אבל לא נמצאה כזו במהלך הדרך. כל היתר היסטוריה.

הקבר של ישראל עמר

עמר

נולד ביוון, נהרג בגיל 33 בתל דן. בני משפחתו ליד הקבר. שנייה משמאל הבת לאה

תם הטקס, הקהל כבר נטש בהמוניו את בית העלמין, אבל משפחתו של החלל ישראל עמר עוד נותרה לשבת דקות ארוכות ליד הקבר. "הניח ילדה קטנה", נכתב באתר יזכור על עמר, טוראי במילואים בן 33. הילדה הזו גדלה – כיום לאה אוחנה. היא ישבה שם עם בעלה, שני בניה ובת הדודה. היא זוכרת שאביה, יליד סלוניקי שעבר את השואה, היה עם מספר על היד, וגם שהיה מרים אותה גבוה באוויר. עמר מגדוד 34 נהרג בהפגזה על תל דן ב-7 ביוני 1967.

טקס הזיכרון בתל פאחר: גדוד 12 ובנות האולפנית מקרית שמונה

טקס 1

רחבת האנדרטה בתל פאחר לקראת תחילת טקס יום הזיכרון: משמר כבוד של גדוד 12 לעיני בנות האולפנה

כמדי שנה אורגן טקס הזיכרון בתל פאחר ע"י אולפנית דרכא קרית שמונה [בית ספר לבנות דתיות/מסורתיות].  גדוד ברק של גולני נתן חסות בהצבת משמר כבוד. בטקס השתתפו כ-50 איש.
טקס 2

מיצג מקורי של בנות אולפנת קרית שמונה בעת טקס הזיכרון ל-34 הרוגי הקרב

אמיר דובדבני, מדריך טיולים ואיש רמת הגולן, שלא מחמיץ אף שנה את הטקס, כתב לבלוג: "אני בא לטקס כל פעם עם מדריכי טיולים אחרים, והפעם גם עם הבן הצעיר, שי, ועוד בני נוער. את ילדיי, שנולדו באלוני הבשן שבגולן, חינכתי על מורשת גולני, על הקרבות הקשים והעיקשים שהיו בגולן, על אחוות הלוחמים בסגנון גולנצ'יק של פעם. שירתתי בחטיבה ונלחמתי בלבנון בסדיר ולאחר מכן בלבנון השנייה במסגרת אלכסנדרוני.
הבנות

אולפנית דרכא קרית שמונה מול לוחמי גדוד 12

"אבל שום דבר לא התקרב לקרבות דוגמת תל פאחר. לאחר שהייתי בשחזור הקרב שנערך בכנס בספטמבר 2014, ראיתי לנגד עיניי את הקרב בצורה חיה, מתוארת על ידי הלוחמים שהשתתפו בקרב. היה זה שיעור מורשת הקרב הכי מדהים שקיבלתי אי פעם – פשוט חי ונושם. הפעם הזו [22.4.2015] כשהגעתי לתל פאחר, הרגשתי חלק מאותם גולנצ'יקים ממשיכי המורשת.
"המסע הארוך שעברתי עם משפחת סייג, להוכיח ולמקם את מיכאל בתוך תמונת הקרב, הסתיים בניצחון – שמו נחרת לצד חבריו ללחימה. בעזרת דני ביזר ואורי קלנר מהמועצה האיזורית גולן, הביורוקרטיה הרכינה סוף סוף את ראשה. סיפרתי לחיילים הצעירים שהיו שם את הסיפור והפניתי אותם לאתר נעמוש.
"תם ולא נשלם: אני מחוייב, ככל שאוכל, להגיע כל שנה לטקס הזה שמקיימות במסירות רבה תלמידות האולפנה מקרית שמונה".
דובדבני

אמיר דובדבני מדליק נר נשמה לזכרו של מיכאל סייג ששמו צורף לאחרונה לאנדרטת הנופלים בתל פאחר

9 ביוני 2015 – מפגש לוחמים נוסף בתל פאחר

זה הרגע לבשר כי ביום השנה הקרוב לקרב תל פאחר – 9 ביוני 2015, יום שלישי, בשעה 12:00 – יתקיים בתל פאחר מפגש לוחמים ומשפחות שכולות. מדובר באירוע ספונטני, כמעט ללא ארגון ואמצעים. כל מי שמגיע אחראי להביא עמו מזון ומים. פרטים נוספים יתפרסמו כאן ובדף הפייסבוק "תל פאחר – אז והיום". עשו לייק לדף על מנת לקבל עדכונים.
_______________________________________________________________________________________
————————————————————————————————————————————-
מודעות פרסומת

8 מחשבות על “על במותיך חלל

    • מהשבוע הבא יתפרסמו פרטים מעודכנים יותר כאן בבלוג, ובעיקר בדף הפייסבוק "תל פאחר אז והיום".
      אם יש לך פייסבוק – אנא הירשמי לדף.

  1. שלמה, עשית עבודת תיעוד מרשימה.

    הערה: ההכרעה בסוגיית דרך ההגעה לתל אולי אין מקומה בפוסט שכזה.

    אגב, שמתי לב שאופן הכיתוב על המצבות אינו אחיד. מענין. חשבתי שבבתי הקברות הצבאיים מקפידים על זה.

    • תודה.

      בסה"כ רציתי להסביר מי היה כל הרוג, בלי להאשים חלילה אף אחד.

      לגבי כיתוב המצבות: משהב"ט בא לקראת משפחות רבות שביקשו לשנות בקטנה את הנוסח האחיד או להוסיף מילה פה ושם.

      • בנוסח האחיד כותבים התשכ"ז או תשכ"ז? (חושב שהמשפחות העירו בזה?)
        לכתחילה לא כותבים תאריך לועזי?
        לפעמים כותבים את התאריך הלועזי רק בפטירה ולא בעת העלייה?
        לא על כולם כותבים תאריך לידה?
        ושכותבים תאריך לידה ופטירה, מה טעם להוסיף בין כמה היה בפטירה (לא סומכים על הקורא שיעשה את החשבון?)

  2. שלום אני מקוה שאני באתר המתאים הכותב על לחימה מול הסורים ,
    אנו ממשיכים לנסות לאתר את חברנו גיא חבר שלפי עדויות שונות מוחזק בסוריה,
    נודה אם תשתפו את קוראיכם ותעלו את המודעות כדי שניתן יהיה לפעול לאיתורו והחזרתו הביתה
    גיא נעדר מאז 1997,
    http://www.guyhever.com/

  3. התרגשות גדולה אופפת אותנו לראות את שמו של מיכאל סייג
    ז"ל חקוק על האנדרטה בתל פאחר ברשימה חבריו הלוחמים מגדוד 12 ומעצימה יותר ויותר את תחושת ההתרגשות כשדובדבני הוא הראשון (לפני המשפחה) שמדליק נר לזכרו של מיכאל. ולמי ש לא יודע……לפני 3 שנים ביום הזכרון שלחתי הודעה במייל לאתר גולני לאיתור חברים לוחמים של מיכאל ז"ל והראשון שענה היה דובדבני מאלוני הבשן שליווה אןתי ומלווה אותי באופן עקבי ובעצם היה המפתח שפתח לי את הדרך וסיפק לי כתבות על תל פאחר ובאמצעות אחת הכתבות ששמו של מיכאל הוזכר נסללה הדרך עד הלום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s