דו"ח מ"פ סיור גולני

"על דרך הנפט הגיע טנדר בפיקודו של רס"ן גולדה, אשר ניגש אליי בריצה ושאל מה העניינים? השבתי: אין קשר עם גדוד 12, לא ידוע מיקומם" * דו"ח סיכום של רובקה אליעז, מ"פ סיירת גולני בקרב תל פאחר

רובקה אליעז בתקופת מלחמת ששת הימים [צילום: ארכיון צה"ל]

רובקה אליעז בתקופת מלחמת ששת הימים [צילום: ארכיון צה"ל]

הפעם היחידה עד כה בה קראנו את גרסתו של רובקה אליעז, מ"פ סיירת גולני, על קרב תל פאחר, היתה בפאנל החטיבתי שנערכה לאחר המלחמה. מתברר שהיו גם דו"חות סיכום של המלחמה שכתבו המג"דים של גולני, ובהם מ"פ הסיור אליעז. הדו"חות של מג"די 13 ו-51 יתפרסמו בהזדמנות אחרת. פוסט זה מוקדש לדו"ח שכתב אליעז והוגש למח"ט יונה אפרת. מקור: ארכיון צה"ל.

להלן דו"ח מ"פ סיירת 69 במלואו:

__________________________________

ארגון הכוח:

יחידת הסיור היתה מורכבת משלוש מחלקות: א) שתי מחלקות ג'יפים בנות 4 ג'יפים כל אחת. ב) מחלקת סיירים מוסעת על נ.נ. ג) ג'יפ פיקודי. ד) תד"ל פלוגתי מאורגן ב-3 כלי רכב 2×4.

המשימה:

המשימה האחרונה אשר ניתנה ע"י המח"ט (לאחר מספר שינויים) היתה להפעיל את יחידת הסיור רק במידה וכיוון הכוחות ינוע לקונייטרה. בשלב הראשוני היתה יחידת הסיור בעמדת המתנה בחורשת טל.

ביצוע:

בזמן כניסת חטיבה 8 יצאתי לשטח על מנת לראות מה מצב כניסת החטיבה, וזאת כדי לדווח למח"ט אפשרות הכנסת החטיבה שלנו פנימה.

השטח הופגז וחטיבה 8 עם כוחותיה האחוריים התמהמהו כתוצאה מההפגזה. דיווחתי לחטיבה על המצב ואמרתי שיש אפשרות לעקוף את מאסף חטיבה 8.

בזמן כניסת כוחה של חטיבה 1 עמדתי בתל אבו חנזיר וכיוונתי את הכוח פנימה. לאחר כניסת החטיבה פנימה ראיתי מספר זחל"מים של חטיבה 8 אשר נותקו מחטיבתם ואנשי הצוותים לא ידעו מה עליהם לעשות (שני זחל"מי 90 מ"מ ו-2 זחל"מים רגילים). דיווחתי לאחור וביקשתי לשלוח כ-20 איש מהכוח המוסע על נ.נ. הכוח הגיע והועלה על הזחל"מים שנזכרו לעיל.

תוך כדי ארגון הכוח התחילה לחימה על היעדים תל פאחר – גדוד 12, בחריאת – גדוד 51. שאלתי את מפקד החטיבה אם צריך אותי ודיווחתי שיש ברשותי זחל"מים + טנק. בתחילה נאמר לי להמתין. המשכתי בארגון הכוח ושאלתי שוב אם צריכים אותי. תשובת המח"ט: 'נוע לתל פאחר בציר הנפט מאחר וגדוד 12 נתקל בקשיים גדולים'. הזהיר אותי לבוא רק מכיוון מזרח מכיוון דרך הנפט. תשובתי: 'מבצע!'.

נעתי במהירות דרך נעמוש עם כל הכוח ודרך עוקדה עליתי על דרך הנפט, כשג'יפ סיור הפיקוד מוביל. מספר מאות מטרים לפני תל פאחר היתה דרך הנפט לא ברורה ולעומת זאת הובילה דרך טובה כמעט באותו כיוון מזרחה. פניתי לדרך זו ולפתע מצאתי את עצמי מתחת לזעורה.

דיווחתי למח"ט. לא הייתי נחוץ שם, אלא בתל פאחר. בשלב זה הונחתה עלינו אש טנקים ממוצבי איזור הבניאס. זחל אחד נפגע ישירות במנוע ועמד. הטנק שבכוח פתח באש. סובבתי את הכוח במהירות ובדרך הנפט נענו לתל פאחר.

בדרך מסר לי המח"ט שהקשר עם גדוד 12 נותק ואינו יודע מה בדיוק המצב על היעד ולכן זהירות בכניסה למוצב.

הגעתי מעל לתל פאחר ושם אמר לי המח"ט שהחלק הצפוני כנראה לא נכבש. ירדתי עם הזחל"מים על המוצב הצפוני ואחרינו צוות של סג"מ יונתן. נערכנו צפונית-מזרחית ליעד כשנפתחה עלינו אש מהמוצב מכיוון בניאס ועין פית.

מפת סיירת

אפשרות א': מפת התנועה של פלוגת הסיור 69 של גולני מגבעת האם עד תל פאחר. הגיעה לציר הנפט באותה דרך שעשתה חטיבה 8

מפת התנועה של פלוגת הסיור [בצהוב] מגבעת האם עד תל פאחר. הגיעה לציר הנפט בשונה מהדרך שעשתה חטיבה 8 [בכחול] - גרסה 2

אפשרות ב': מפת התנועה של הסיירת [בצהוב] מגבעת האם עד תל פאחר. הגיעה לציר הנפט בשונה מהדרך שעשתה חטיבה 8 [בכחול]

על דרך הנפט הגיע טנדר בפיקודו של רס"ן גולדה [סגן מפקד בא"ח 1], אשר ניגש אליי בריצה ושאל 'מה העניינים?'. השבתי: 'אין קשר עם גדוד 12, לא ידוע מיקומם'. גולדה עמד וצפה לעבר המוצב ונהרג מכדור צלף.

בשלב זה פתח סמל וייסהוט באש תותח 90 מ"מ לעבר זחל"ם שנע על כביש בניאס-עין פית, ובאש מקלעים לעבר עין פית. באותו שלב הגיע מכיוון צפון זחל"ם בפיקוד סגן סולוביץ' מגדוד 12. שאלתיו למה בא מכיוון זה והאם ידוע לו היכן הגדוד. תשובתו: 'אינני יודע דבר, נותקתי מיחידתי'.

ארגנתי את הכוח בשתי קבוצות. קבוצה קטנה בפיקודו של סג"מ יונתן למוצב הדרומי, כדי להתחבר עם סגן ורדי מגדוד 12 אשר ביקש עזרה בקשר. במקביל נכנס כוח בפיקודו של סגן סולוביץ' מגדוד 12 + 10 לוחמים + זחל עם 90 מ"מ לטהר את התעלה הצפונית במוצב הצפוני.

לאחר יציאת הכוח של סגן סולוביץ' הגיע סרן דוד [כהן] עם כיתה מיחידת הסיור. הסברתי לו את המצב ויחד יצאנו לכבוש את מרכז היעד הצפוני.

התחלנו לנוע אל תוך היעד כשנפתחה עלינו אש חזקה. צעקנו לעבר סולוביץ' כדי לוודא היכן הוא ולא קיבלנו תשובה. זיהינו את הסורים על פי כובעיהם הירוקים (מפלדה), זרקנו רימונים, ירינו בררנ"טים כדי לטהר את היעד. תוך כדי לחימה נפצעתי וכן סרן דוד ונהרגו שני לוחמים מהסיירת שהיו בחוליית הפיקוד".

____סוף דו"ח ________________________________________________________________________________________

לדברים שאמר סרן רובקה אליעז בפאנל חטיבה 1 – לחצו כאן

מודעות פרסומת

26 מחשבות על “דו"ח מ"פ סיור גולני

  1. הדו"ח יחסית מפורט עד לשלב ההגעה לתל פאחר [כל תנועת הכוח], אבל הלחימה עצמה מתומצתת בשתי שורות בלבד. רובקה מעורב באחד הסיפורים הגדולים של קרב תל פאחר האהובים בעיקר ע"י מדריכי טיולים – קרב פנים אל פנים שניהל בתוך התעלה. אבל הוא מדלג על זה ולא נכנס לתיאור. כמו כן אין פירוט איך נהרגו הלוחמים רימון וירון ואיפה בדיוק.

    לגבי הטעות הקלה בדרך לתל פאחר כשסטה לכיוון עין פית: רובקה מסביר זאת בדרך הטובה שהובילה לכפר לעומת הטשטוש של דרך הנפט. לעומת זאת, בפאנל שנערך ב-19 ביוני 67 הוא הסביר כי כוונתו היתה להגיע לתל פאחר ממזרח אבל מלמעלה למטה.

    אנחנו למדים מהדו"ח של רובקה מה היו המלים האחרונות של גולדה בטרם נהרג, ועל פליאתו הרבה למראה זחל"ם סולוביץ', סמ"פ ב' מגדוד 12 שמגיע מצפון ואינו יודע כלל מה קורה. למעשה סולוביץ' פשוט נסע בעקבות חבריו הסמ"פים מגדוד 12 שהגיעו קודם לכן באיגוף מצפון. הפליאה של רובקה גדולה מהזחל"ם שמבחינתו מגיע מכיוון לא צפוי מפני שהמח"ט ששלח אותו [את רובקה] לתל פאחר היתרה בו לנוע רק מציר הנפט ["אל תעשה את הטעות של מוסא"] בדרך שעשתה חטיבה 8. כלומר להגיע לתל מכיוון דרום. והנה בהגיעו לכניסה למוצב הוא נתקל בזחל"ם "לא ממושמע" שמגיע מצפון.

  2. "נעתי במהירות דרך נעמוש עם כל הכוח ודרך עוקדה עליתי על דרך הנפט, כשג'יפ סיור הפיקוד מוביל."
    דני>עפ"י עדות אנשי הסיירת, שתי המחלקות הותיקות נשארו בחורשת טל ולא נעו עם רובקה. עם רובקה נעו רק כעשרה לוחמים בפיקוד יוני לוי.
    חלק מהכוח בפיקוד דוד כהן נשאר בנעמוש לטהר אותו משרידי הכוח הסורי [כשאליהם מצטרף הסמח"ט ואיתו רס"ן חיים יפרח].
    הן הכוח שנע עם רובקה והן הכוח של דוד כהן הגיעו לתל פאחר בסביבת השעה 17:00.
    [ראה הודעה ביומן המבצעים: 17:10 4(רובקה) למח"ט "יושב בתל פחר קיבל הוראה לנוע מיד לחלק הצפון מזרחי של תל פחר"].
    נשאלת גם השאלה מדוע בחר לנוע דרך עוקדה עד סיר א'דיב ולא פנה לכיוון צפון מזרח בנעמוש?
    אולי כי בציר זה היו כוחות של חטיבה 8?

    • נראה לי (זו רק הערכה) שרובקה לא בדיוק נע דרך עוקדה, אלא כבר לפני עוקדה שבר מזרחה. ראו דבריו בפאנל החטיבתי ב-19.6.67: "מכאן עכשיו באיזור הזה יש פה שלוחה ויש פה דרך שהיתה מאוד […] (לפי מפה) דרך הנפט, אף אחד לפנינו, לא ראיתי שום קולי שמישהו נסע לפניו בדרך הזאת… המשכנו והתחלנו לטפס עם הדרך הזאת עד לאיזור הזה, בערך פה. כאן התגלה לנו ממערב תל פאחר מונח על כף היד".

      מכאן עולה שכמה מאות מטרים אחרי נעמוש הוא פנה שמאלה בדרך מסומנת במפת 67, אותה דרך שכנראה חטיבה 8 היתה אמורה לעלות ממנה אל דרך הנפט ומשם לזעורה – ופיספסה. הוספתי את האפשרות הזו במפה השנייה שצירפתי לפוסט.

      רובקה גם מעיד שהוא לא ראה שמישהו לפניו נסע בדרך הזו. אם היה נוסע באותה דרך של חטיבה 8 הוא לא היה מגיע לתל פאחר באותה מהירות שבה הגיע לשם כשבחר בנתיב פנוי לגמרי שעלה לדרך הנפט דרומית ליעד.

      • האפשרות השניה שאתה מעלה מתאימה גם לתיאור של לוחם הסיירת שהיה עם רימון בג'יפ:
        "בהמשך – הציר לוקח אותנו שמאלה כלומר מזרחה ולאחריו פוגשים את ציר הנפט ופונים שוב שמאלה לצפון, ממשיכים על הציר היישר כמו סרגל ועוצרים בכניסה הצפון מזרחית של תל פאחר."
        למסלול זה התכוונתי בשאלתי כי הוא קצר יותר.

  3. שלום שלמה. תאור קצר על חלקנו המועט יחסית של אותו ג'יפ תול"ר בו הינו 4 חברה ממחלקת הסיור, נהג אותו – בן דור לצדו בכסא המפקד ישב רימון אברהם ומאחור אני ושוקי. ניכנסנו כמו רובם מכוון כפר סאולד נסענו טיפה מזרחה והתישרנו דרומה בנסיעה לא מהירה, בהגיענו לנעמוש זוכר אני את וויסוט שנמצא על הזחלם שלפנינו אומר – בידקו את התעלה הזו אולי יש שם מישהו? בן דור עצר את הג'יפ הנמצא בשיפוע חזק כלפי מעלה ואנו יורדים לבדוק. ראיתי לפני תעלה ובהמשכה עיכול ואחריו מחפורת מדופנת שלא היה ברור מה אורכה. ניכנסתי לתעלה [והיה ברור לי שלא אמצא כלום מהסיבה שבדרך זו עברו הרבה כוחות לפנינו] לכן לא חשבנו לזרוק רימון או ירי לפני, כמו שאני מציץ אני מזהה בקצה הפנימי של המחפורת כמה חילים סורים במרחק של 10 מ' בערך. בהמשך זרקנו רימונים וירינו ומספרים שדאגתי לבצע וידו הריגה, הדבר המוזר בעיני שהמקום בנעמוש לא היה נראה כיעד מבוצר אלא סתם כמה מחפורות מיסכנות.
    המשכנו בעליה וסגרנו רווחים לטובת הזחלם בכוון דרום ובדרך ביקשנו מאחד הטנקים או יותר לבוא איתנו כתוספת כח – בקשה זו לא נענתה, [בתמונה שלי הם נראו חדלי אונים ובטח לא מסיבות של פחדנות.] בהמשך – הציר לוקח אותנו שמאלה כלומר מזרחה ולאחריו פוגשים את ציר הנפט ופונים שוב שמאלה לצפון, ממשיכים על הציר היישר כמו סרגל ועוצרים בכניסה הצפון מזרחית של תל פאחר. הדבר הראשון שמספרים לנו שממש לפני דקות נהרג קצין שצפה על התל ללא כובע פלדה.
    נראה לי שעברו מס' דקות אולי רבע שעה עד שרובקה אסף אותנו ונכנסנו לתעלה צפונית שהיתה מן של תעלונת בעומק של 80 ס"מ בערך בה הינו חייבים לנוע שפופים. לאחר כמה עשרות מטרים עצרנו ורובקה אמר שנעבור בדילוגים ליעד המבוצר, עד היום אני זוכר שלפני רובקה היה מישהו שרץ ראשון ואחריו רובקה ואחריו אני. בכל אופן בהתאם לתרגולות אני ממתין לתורי ומבצע את הדילוג בן התעלה לאותו מקום שבו ראיתי את רובקה קופץ [כל המרחק לא יותר מ-20 מ'] רץ טיפה בזיגזגים שפוף ככל שניתן מגיע לנקודה ושם רואה מן של מאבק כוחות של חיל סורי גבוה עם אקדח מעל ראשו של רובקה ומבלי להבין או לחשוב אולי בעשירית השנייה קופץ עליו מלמעלה למטה משכיב אותו, לא יותר מידי מדבר עם רובקה היה ברור שהסורי גמור ושוכב בתעלה אני כמעט בטוח כמו שאני מכיר את עצמי אומר תשלימו את המלאכה ואני ממשיך לאורך התעלה לטהר את אשר לא ידענו מה יהיה בהמשכה, שוקי מספר לי שהוא קפץ אחרי והרג את הסורי ואחריו קפץ דוד כהן ושבר את רגלו. עד היום איני יודע היכן רימון ויעל נהרגו. בהמשך אני ושוקי המשכנו לאורך התעלות העמוקות [משהו כמו 2 מ' עומק שלא ניתן לצאת מהם אלא במקומות מאוד ספציפים]. היעד היה מבוצר ברמות שלא הכרנו בטח באימונים של הלב"ב וכו', אחת הבעיות בלחימה זו היתה לזהות את מי אתה פוגש או רואה לפני שירית או זרקת רימון ולכן בכל צומת או בונקר היה צורך ליהיות מחושב ולא למהר. הציר שבו נענו היה בתחילה לכוון מערב אחרי עשרות מטרים נמשכנו שמאלה לדרום ולאחר מכן עוד פעם שמאלה למזרח בסופה מצאנו פצוע בינוני מגדוד 12 שהיה לבד לגמרי ודאגנו בצעקות לקרוא לחובש. כל המהלך שלנו לפי דעתי היה מקסימום חצי שעה, לאורך כל הלחימה לא היתה אש חזקה מדי פעם נשמעו צרורות ונפילת פגזים מעטה.
    לסיכום מבלי להצטנע אומר לך שסיפורי גבורה היו בתל פאחר אותם אתה בטח מכיר היטב, דווקא בקטע שלנו היתה זו עשירית השניה שלא באה ממחשבה מפוקחת ובמקרה גם צלחה והשאירה את שנינו בחיים בעת ההיא.
    יותר מאוחר לקראת חשיכה ראיתי את השמיכות מכסות את המתים – זה היה בלתי יאומן בלתי מובן ולגמרי לא טבעי למי שחווה בנפשו מלחמה ראשונה.

    • מוקי,
      כנראה שהזכרון שלך הוא הנכון בקשר לנסיעה שלכם לתל פאחר.
      באימייל ששלח איציק בן דור ב6.7.2013 הוא כתב:
      One minor correction I would like to offer. In the jeep Tolar that I drove from Naamoush to Tel Fachar, Vicehot (Marom) was not in the jeep. The four occupants were: Rimon, Peleg, Shuki Kovatz and myself. Shana Tova, Itzhak Ben-Dor
      כלומר הגעתם עם ג'יפ תול"ר עד לתל פאחר.
      בג'יפ היו:
      מפקד: אברהם רימון ז"ל
      נהג: איציק בן דור
      לוחמים: מוקי פלג, שוקי קובץ.
      אשמח אם איציק קורא את הנכתב כאן ויגיב.

  4. מוקי היקר,
    האם אתה זוכר היכן בגופו נפגע הפצוע מגדוד 12?
    האם תוכל לזהות באיזה תעלה (או אולי מחוץ לתעלה) מצאתם אותו?
    תודה על התיאור המפורט בתגובתך.

    • דני יקר,
      ראשית כל אתה לא חייב לי שום דבר. אני מאמין שכל אחד היה עושה את אותו הדבר, ולי פשוט היתה הזכות לעזור לחברים.
      אחרי שירדתי מהתל עם משה הראל, לאחר מות המג"ד, ובעת שטיפלתי בעזרא ברוש וחבריו, הגיע אלי אלקה, כולו המום, ודיווח לי על מה שקרה לכם. זה היה רגע שביקשתי ממנו להצטרף אלי ע"מ לחלץ אתכם, אך הוא לא היה בר תגובה (אכן כעסתי עליו בליבי על כך). לכן הלכתי לבד.
      במחצית הדרך פגשתי את פופוביץ שירד גם הוא בכוחות עצמו, והוא כיוון אותי טוב יותר אליכם.
      בפעם השניה גייסתי למשימה את משה הראל , ובאנו לבד. לא היה איתנו אף אחד נוסף. כאשר משה העמיס אותך על גבו, אני העמסתי את רימר על גבי בעת הפינוי למטה.
      את אנשי הסיירת מנפנפים למעלה ראיתי אחרי שחילצנו אתכם, וזה היה כאשר ביקשתי לעלות שוב (בפעם הרביעית ) לכיוון יוסי גינצבורג ושקרוקה. עשיתי זאת לבד, בלי אלקה, שכן הוא לא תפקד כבר בשלב קודם.
      השאר, כמו שהעדתי בבלוג בנפרד.

  5. דני שלום. לשאלתך – דבר ראשון מצאנו את הפצוע בחדר מקורה כמו בונקר צמוד לתעלה בהכרה מלאה בלי יכולת תזוזה ועם כאבים חזקים ברגליים ,נתנו לו מים וצעקנו לחובש מס' פעמים לקח מס' דקות רב עד שהגיע אלינו.
    ביחס לציר אותו עברנו ובהתאם לתרשים הקרב על גבי התצ"א של תל פאחר -ראה מהלך סיירת צבע צהוב – התחלנו לדעתי קצת יותר צפונה מהסימון הצהוב בתעלה קטנה ומשם דילגנו למקום העמוק בן נקודה מס'2 לנק' מס'3 רואים קצה של תעלה קצת מורחב, המשכנו בתעלות לכוון נקו' מס' 9 ומשם שלא כמו בתוואי הצהוב יש המשך תעלה ששוברת שמאלה וממשיכה לכוון נקודה מס' 4 כנראה שחלק מהציר היה מדופן ומכוסה לכן לא רואים תעלות, נראה לי שהמשכנו עד נקו' מס' 8 ומשם שמאלה ב90 מעלות בתעלה עד הקצה עם הבונקר שם היה הפצוע, ואולי אני טועה ושברנו שמאלה בנקו' מס' 4. לקצה התעלה.

  6. מוקי תודה.
    אמתין בסבלנות לתגובתו של יוסי רימר ולחוות דעתו של שמואל"ק שהשקיע הרבה זמן ומחשבה לאימות מקום פציעתו של יוסי.

  7. קטע התעלה בו נפצעתי היה מקורה. אינני זוכר ״חדר מקורה כמו בונקר צמוד לתעלה״ כפי שמוקי פלג מתאר, אבל לא אתפלא אם תאורו מדויק יותר מזכרוני הפגוע.
    היותי פצוע, לבד, באזור הקרב אשר בו לא ידוע לנו על חייל אחר, מתאים לתאורו.
    אינני זוכר שקיבלתי מים, וגם לא את הגעת החובש (מי היה החובש?)
    אשר למיקום המדויק – אני מנסה לגשר בין 3 פיסות מידע:
    1. זכרוני, כפי שתארתי בביקורנו המשותף באתר עם משפחתו של יוסי קילמן, ואשר לפיו הפציעה התרחשה בהצטלבות של שתי תעלות מקורות, מערבית להצטלבות בה נפל קילמן.
    ( האם מוקי זוכר שראה אחר כך חייל חלל בסמוך ?)
    2. התצ״א מ 1967 אשר בו איננו רואים את התעלות המקורות. מקום הסימון ״8״ -כח דני- לא ברור לי : אני מנסה לאתר את אזור הכניסה בה נפגעו יואל זבדי ודני ביזר, ואשר ממנו נכנסנו לתעלה עמוקה, לא מקורה, בכוון שמאלה – מערבה. ( דני – אם תוכל לסמן על גבי התצ״א את מקום הכניסה ביתר דיוק, חושבני שאוכל להצליב מידע זה עם פיסת המידע השלישית:
    3. תאור התקדמות מוקי פלג: תנועה מצפון לדרום, מסימן 4 לסימן 8, ואחר כך ״שמאלה ב90 מעלות בתעלה״ כלומר מזרחה,ומציאת החיל הפצוע, מתאים לתאור התנועה שלנו שנסתיימה עם פציעתי.

    מענין מה יוכל שמואל״ק להאיר בנוסף.
    כפי שציינתי בנפרד, התמונות ששלחתי לכם מן הביקור שלי באתר שנה לאחר המלחמה, מתייחסות יותר לעצמת הביצורים הסורית, מאשר למקום הפציעה בקרב.

    • לקוראים שנבכי הקרב אינם נהירים להם: המ"כ יוסי רימר היה בכוח של המ"מ דני ביזר ונפצע בתעלה בפאתי היעד הצפוני, כאשר יוסי קילמן שהיה יחד איתו ונע בראש חוליה – נהרג מעט קודם לכן.

      הנה תרשים האירוע

      וכאן לינק לסיפור של כוח דני שהיו שותפים לו גם דוד פופוביץ',יואל זבדי ואברהם אלקה
      https://naamoush.wordpress.com/2014/03/17/%D7%A6%D7%9C%D7%A9-%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%93%D7%A0%D7%99/

      • הצילום בתגובה של שלמה הוא עפ"י גירסת יוסי רימר שמסר בעת סיור עם משפחת קילמן.
        בתגובתי למטה לתגובתו של רימר, שמסתמכת על עדותו של דוד פופוביץ', מיקום הכניסה ("ניסיון ראשון") צריך להיות יותר ימינה (מזרחה) כחמישה מטר. במקום רואים פתח תעלה שבקצה בונקר (כתם שחור בתמונה). הפתח נמצא בין המלבן הלבן שבתחתית התמונה מימין לבין הכיתוב "דני פצוע".

    • קוראים יקרים,
      אני מודע לכך שהדיון בהמשך תגובתי הוא למביני רזין דרזין ועלול ליגע את רובכם.
      אתכם הסליחה.

      יוסי,
      המקום שמוקי מציין בתגובתו שונה מהמקום שעליו הצבעת בסיור עם משפחת קילמן.
      כזכור לך ודאי, שנה קודם לכן כאשר חידשנו את הקשר בינינו ביקשת שאשלח לך תרשים של התעלות כדי שתוכל להזכר במסלול אותו עשית ב9.6.67.
      הגעת אז למסקנה שהמקום היה בתעלה בין הספרות 8 ל-4 שבתצ"א שכאן.
      התעלה הזו לא היתה מקורה למיטב ידיעתי (אבדוק שוב בתצ"א).
      בהמשך התעלה צמוד אליה בונקר שכונה אח"כ "המרפאה" של הסורים כיוון שנמצאו בו תחבושות אישיות ואולי גם פצועים סורים.
      בצ"א שבתגובה למעלה, הבונקר הזה נמצא מאחרי האות 'מ' של הכיתוב "המוצב הצפוני".
      מבחינת הכיוונים שתארת בסיורינו עם משפ' קילמן, הבונקר הזה יכול להתאים (כניסה לתעלה מהואדיון, פניה שמאלה, ופניה ימינה עד להגעה לפתח הבונקר).
      כמובן שהכיוונים הנ"ל גם תואמים את מה שהוליך אותך בסיור למקום שעליו הצבעת (מעלה התעלה המקורה שכיוונה מערבה וראשיתה בספרה 8).
      מאידך, אין זה תואם לא את גירסתו של פופוביץ' ולא זו של מוקי (שהן תואמות זו את זו).
      אשר לגירסתו של מוקי שנעשתה על גבי התצ"א יש לאשש אותה בשטח.
      אמנם אתה נוטה שלא לתת משקל לצילום שלך בתוך התעלה משנת-68, אבל המקום הזה נראה הסביר ביותר שבו אירעה פציעתך וזאת מהסיבות הבאות:
      1. עפ"י פופוביץ, זה המקום בו צולמה התמונה הוא המקום בו יצאו קילמן ופופוביץ מהתעלה לכיוון צפון ושם נפגעו. (זה המקום בו ראינו, פופוביץ ואני, את המג"ד אח"כ).
      2. במקום המצולם נמצא בונקר שבהחלט יתכן שהיו בו סורים שירו כלפי הכניסה לתעלה ופגעו בי וביואל זבדי ז"ל, ואח"כ יצאו שוב מהבונקר והשליכו רימונים על קילמן ופופוביץ' ומאוחר יותר ירו במג"ד שעמד מעל התעלה בה אתה מצולם מיצידה הצפוני (זו גירסתי ושל פופוביץ אבל לא תואמת את מקום מציאת גופת המג"ד מערבה משם בראש התל כפי שהעידו אנשי הסיירת, חמווי, יאיר ישי ואולי נוספים. עפ"י רובינשטיין, הגופה נמצאה מערבית לספרה 8).
      3. במקום היתה תעלה שפונה שמאלה (מערבה) ומתחברת לתעלה הישרה בסיפרה 8 (זאת הפניה שמאלה כפי שתארת את הכיוונים בסיור. בשטח הראת על נקודה 8 כנקודה שבה פנית שמאלה.
      4. כשהגענו בסיור בואדיון, עצרנו כדי לאפשר לך לבחור באיזה משלוש התעלות שנמצאות שם וקרובות זו לזו נכנסנו למוצב הצפוני. אתה התלבטת בין התעלה האמצעית לבין זו שממערב לה. לבסוף בחרת במערבית שהיא התעלה שעוברת בנקודות 8 ו-4.
      5. המקום עליו הצבעתי כמקום הכניסה למוצב הצפוני אינו תואם את זכרונו של פופוביץ ואני נוטה לקבל את גירסתו (אחרת זה לא מתישב עם כך שראינו את המג"ד) ולכן אל לך לסמוך על המיקום שמסרתי אז.
      6. מוקי לא הזכיר בנתים שראה חייל הרוג בסמוך. אם הוא הגיע אליך דרך התעלה מ-4 ל-8 ופנה ימינה יתכן ולא ראה את קילמן (בהנחה שפופוביץ צודק וקילמן נהרג מחוץ לתעלה. כמובן שזה סותר את גירסתך שבה ראית את הנעלים של קילמן ואת גופתו בתוך תעלה).
      אתה כותב:
      "התצ״א מ 1967 אשר בו איננו רואים את התעלות המקורות. מקום הסימון ״8״ -כח דני- לא ברור לי : אני מנסה לאתר את אזור הכניסה בה נפגעו יואל זבדי ודני ביזר, ואשר ממנו נכנסנו לתעלה עמוקה, לא מקורה, בכוון שמאלה – מערבה. ( דני – אם תוכל לסמן על גבי התצ״א את מקום הכניסה ביתר דיוק, "
      עפ"י גירסת פופוביץ, הכניסה היתה בתעלה האמצעית הקצרה שבקצה הצטלמת, ושם נפגעתי אני וזבדי. (כפי שציינתי, אני נוטה לקבל את גירסתו ולא את גירסתי הקודמת שבה נכנסנו לתעלה שבין 8 ל-4. התעלה הקצרה לא היתה מחופה. הפניה ימינה לכיוון 8 יתכן והית מחופה.)

      ואתה מממשיך:
      "תאור התקדמות מוקי פלג: תנועה מצפון לדרום, מסימן 4 לסימן 8, ואחר כך ״שמאלה ב90 מעלות בתעלה״ כלומר מזרחה,ומציאת החיל הפצוע, מתאים לתאור התנועה שלנו שנסתיימה עם פציעתי."
      אם כך, המקום הוא פתח הבונקר בתעלה האמצעית הקצרה.

      שמואל"ק עשה בעבר עבודת פיענוח של התצ"אות וחיזק את גירסת פופוביץ.
      נקווה שיגיב בקרוב.

      • לדני ולכולם, שלום רב.

        אתמול והיום קראתי את כל הנכתב כאן בתגובות, דברים מעניינים מאד. כמובן שהיה לי חשק להגיב, אלא שבמחשבה שנייה החלטתי שעדיין מוקדם לעשות זאת, מהסיבה הפשוטה: אמנם נכתבו כאן (בהמשך לנמצא בפוסטים קודמים) עדויות, אך בחלקן אלו רק קטעי עדויות, שטרם הושלמו. לפיכך אין זה נכון, לטעמי, להציע אפילו חלקי מסקנות, כי בכך אנו עלולים להטות את העדים לכתוב דברים ש*כעת*, עם כתיבת הדברים, "מסתדרים" להם, ואנו הרי מעוניינים כמה שיותר לחפור ולהגיע אל הזכור מאז, למרות שגם זכרון זה, בהיותו זכרון אנושי (עם כל מגבלותיו וכו') יכול להיות מוטעה פה ושם.

        לכן הצעתי היא, לך דני ולשלמה המסייע בידך, להמשיך ולחקור עד תום (ובפרט כפי שאנו למדים חדשים לבקרים מהפרסומים של שלמה כאן בבלוג, שעדיין לא נסתם מעיין הגילויים מהארכיון), אך לעשות זאת – ואני מתכוון בדבריי אלו רק לנידון זה, שכבר ישנן קטעי עדויות והתברר כי ישנן סתירות ושאלות וכו' – עם כל עד בנפרד.

        סיבה נוספת שמנעתי עצמי מתגובה, היא, כי ראיתי כמה וכמה דברים לא ברורים (לי) וגם לא מדוייקים (בעיניי), ואם באתי להעיר על כולם נמצאתי חוזר לתקופת ההערות הארוכות והמייגעות…

        פטור בלא כלום אי-אפשר, לכן ארשום כעת הערות, קצרות לפי ערך, לך דני:

        א) אני בהחלט מבין את הטעם לכך שפתחת דבריך בהתנצלות לפני הקוראים היקרים וכו' רזין דרזין וכו'. אבל: הרי בפני הקורא הממוצע (אצא מתוך הנחה שאתה מתכוון לקרואים מקרב בני המשפחות וכיו"ב) *גם* שאר החומר המתפרסם בכמה מן הפוסטים בבלוג, כולל גם פוסט זה, הוא בבחינת רזין רזין וכו'. ברור שעם כל ההשתדלות של שלמה, ופעמים רבות מאד גם בהצלחה, לפשט את הנושאים, ולצרף תמונות ומפות וכו', הרי שמי שבאמת מבין את האמור לפרטיו הם רק הלוחמים עצמם, אלה מהם שבמרוצת השנים השקיעו מחשבה וזמן בנושא, ועמם גם כל מי שישקיע עצמו בנושא גם כיום (אם מצד "שריטה" כזו או אחרת, לא אכנס כעת למניעים…). לפיכך, נכון לצאת מתוך הנחה כללית שהקוראים מבינים שיש כאן רצון, בעיקר מצד הלוחמים עצמם, להשלים ולברר ענינים מסויימים הקשורים לקרב, ענינים כאלה שלשם בירורם צריך לעסוק גם בפרטים הקטנים.

        ב) עם זאת, הצעתי היא (כבעבר) לצרף – בכל פעם שדנים בפרטים הקטנים בשטח – גם את התצ"א כשהיא מסומנת במשבצות כבלוח שחמט (עשיתם זאת בעבר, ואולי כדאי לעשות שוב, הצעתי לנסות לסמן את המשבצות בצורה ברורה יותר, שיהיה ברור לאיזה משבצת משתייכים כל מס' וכל אות). דבר זה יהיה לתועלת גם לכותבים וגם לקוראים. כמובן שלא חייבים בכל פעם לתת את כל התצ"א, אלא רק את הקטע הנידון, אך רצוי שבכל פעם יהיו המשבצות בסימון זהה.

        ג) כתבת למעלה ליוסי: "4. כשהגענו בסיור בואדיון, עצרנו כדי לאפשר לך לבחור באיזה משלוש התעלות שנמצאות שם וקרובות זו לזו נכנסנו למוצב הצפוני. אתה התלבטת בין התעלה האמצעית לבין זו שממערב לה. לבסוף בחרת במערבית". כעין זה כבר כתבת בעבר (כרגע איני זוכר אם בתגובה באחד הפוסטים, או באימייל אליי), וזכורני שכבר הערתי בשעתו, שלפי מה שראיתי (בסרטון מהביקור ההוא), יוסי אמנם התלבט, אך נשאר בהתלבטות ולא בחר בתעלה המערבית. גם כשעליתם מהוואדיון והוא הוביל אתכם בסיור ההוא לאן שהוביל (לצד המערבי של התל), היה זה לאחר שנשאר בהתלבטות בין התעלה המערבית לאמצעית (אמנם כשאמרת לו שיש מאחור, מאחורי הבונקר, עוד תעלה, מזרחית, אמר, בהתייחס לאפשרות שאולי עליתם ממנה, שהיא איננה מתאימה), ורק כשאמרת לו בשטח, כשאתה מצביע על התעלה המערבית: "נכנסנו מפה", אז חזר על דבריך, שאם "נכנסנו מפה, אז פנינו שמאלה". בקיצור, בסיור בשטח יוסי לא אמר שזכור לו מאיזו משתי התעלות נכנסתם.

        ד) כתבת כאן, וכך כתבת גם בעבר, שחוץ מחמאווי ומהראל היה בשטח מישהו נוסף, שאינך זוכר מי הוא. חמאווי, הזוכר (יחסית לאחרים) פרטים רבים, לא זוכר מישהו נוסף. האם יש אפשרות שאותו מישהו נוסף הגיע לשטח לפני שחמאווי הגיע (או בין העליות החילוץ שלו)? אולי יש אפשרות לנסות לברר פרט זה בכנס הקרוב. בשעתו הזכרנו כאן את שלמה בן-בסט, ואחר זמן כתבת לי שאחד החיילים מפלוגה ג' (מי?) הזכיר שהוא היה חייל בפלוגתם (ולפי זה כתבת שאפשר והוא הגיע לתל הצפוני רק בסיום הקרב) ושניסית לאתרו לפי 144, אך ללא הצלחה. האם למישהו מהקוראים יש עוד רעיון איך ניתן לאתר את שלמה בן-בסט מפלוגה ג'?

        • שמואל תודה,
          בנתים אגיב רק על ד).
          אמרתי שזכור לי שהיה בכוח שלי עוד חייל או מ"כ נוסף שאינני זוכר לא את מראהו ולא את שמו.
          אבל לא טענתי שמישהו הגיע אלינו לפני חמאווי.
          אשר לבן בסט, כבר דנו בזה בעבר ואני טוען שלא היה איתנו חייל בשם הזה ואחרי שנודע לי שהוא מפלוגה ג' דעתי התחזקה.
          יתכן שהיה בין החיילים שנילוו לשמיל כאשר עברו לאחר סיום הקרב מהמוצב הדרומי לצפוני.
          נגיע אליו בסופו של דבר אבל בנתים הוא לא הפתרון לחייל החסר.

          • תודה על ההבהרה.

            (מקור הטעות שלי בהבנה לא נכונה של המשפט שלך: "אז חזרת עם הראל ומישהו נוסף, שאיני זוכר, עזר לך לשאת את האלונקה." שקראתיו כך: "אז חזרת עם הראל ומישהו נוסף", היינו, שהמישהו הנוסף הגיע גם הוא באותו זמן, "אז". וכעת אני יודע שצריך לקרוא: "אז חזרת עם הראל[. נקודה] ומישהו נוסף [שהיה כבר קודם באזור], שאיני זוכר, עזר לך לשאת את האלונקה.")

            אני מקוה שימצא גם החייל החסר מהכוח שלך (איך זה שאין בשום מקום רשימות של החיילים מאז? הצנחנים הרבה יותר מסודרים מכם!..)

            בכל אופן, מאחר ובן-בסט העיד לגבי קילמן [ומתוכן עדותו לא נראה שהוא הגיע בסיום הקרב. אך נניח שהרושם לא דייק], ויש מישהו אחר שהעיד על עצמו, כאן בבלוג, שהוא הוריד את קילמן, לכן לדעתי חשוב למצוא את הבן-בסט הזה…

          • "אמרתי שזכור לי שהיה בכוח שלי עוד חייל או מ"כ נוסף שאינני זוכר לא את מראהו ולא את שמו." – – – האם יכול להיות ששמו הפרטי היה דוב?

            כך בכתבה של מגד: "המ"כ אלקה, המ"כ דוב, נשאו פצועים על גבם בתוך האש, וכשירד יצחק חמוי מן היעד, הצטרף אליהם ושלושתם עסקו בפינויים אל תחתית התל, במקום שטיפל בהם דני החובש". (בהמשך שם: "חמוי, אלקה ואחרים, ביקשו לעלות שוב על היעד, לסייע ללוחמים, אך לפתע ראו נפנופי שמחה מראש התל וקריאות "היעד בידינו!".") [איני נכנס כאן לדיון בתוכן ואימות המסופר בציטוט הנ"ל. באחד הפוסטים בבלוג זה סופר: "…היה הלום קרב. רציתי שיבוא איתי והוא לא רצה. לא סלחתי לו המון שנים על חוסר התגובה שלו. אז עוד לא ידעתי על הלם קרב. הוא היה כמו רובוט, לא תיקשר"].

            מי היה המ"כ דוב? אולי חמאווי זוכר.

            • אני זוכר מ"כ בשם זה בפלוגה.
              מגד כתב מה שכתב מפי.
              לכן זה האיש החסר בוודאות של 90%.
              אחפש את דב!
              שני המ"כים, אלקה וכנראה דב היו כל הזמן לידי עד הפינוי.

              • שוב שמואל"ק הפעיל את הידע האנציקלופדי שלו ומצא פרט חשוב (לפחות לי הוא חשוב).

                המ"כ דב [משמאל] וסמל שמואל בן חמו במסע לאילת. דב היה מ"כ בפלוגה א' בגדוד 12, האם מישהו יודע עליו משהו?

  8. לעניין התייחסותו של יוסי רימר: את יוסי חילצתי אני ביחד עם משה הראל כאשר הגענו בפעם השניה לטיפול בכוח של דני ביזר. הגענו עם האלונקה.
    בשלב הזה לא ראינו את כח הסיירת למרות שהכח של דני הגיע גבוה לתוך היעד הצפוני מכיוון מזרח.
    ניתן לשער שמוקי מדבר או על יוסי גינצבורג (שהיה צמוד לבונקר אך מעל התעלות ולא בתוך תא) או על מוטי שקרוקה.

    • איזי היקר,
      בהחלט נכון שבאת פעמים למקום בו היינו בפתח התעלה.
      בפעם הראשונה באת לבד וכשראית שכדי לפנות את יואל ז"ל יש צורך באלונקה רצת חזרה למטה.
      אז חזרת עם הראל ומישהו נוסף, שאיני זוכר, עזר לך לשאת את האלונקה.
      הראל נשא אותי על גבו.
      לכן לא נראה לי שפינית את רימר.
      יש לזכור שמסרת בעבר כי ראית את אנשי הסיירת מנפנפים מראש התל לאות כי הקרב הסתיים ואז עלית לחלץ אותנו.
      על דבר היותינו שם אמרת ששמעת מאלקה. (דוד פופוביץ ירד מהתל לאחר שנפצע יחד עם הפגיעה ביוסי קילמן בסביבת השעה 16:00 וגם הוא יכול היה למסור על מצבינו ומיקומנו. גירסה זו נראית לי יותר פשוטה לצורך ההסבר כיצד ידעת על מצבינו ולכן עדיפה על הגירסה שאלקה הוא שדיווח על מצבנו. עפ"י זיכרוני הוא היה לידי עד שהגעתם לחלץ אותנו).
      המקום שמוקי מתאר בו מצא את הפצוע מתאים לתיאור שמסר פופוביץ כמה פעמים בדבר פציעתו שלו והפגיעה הקטלנית בקילמן.
      פופוביץ לא זוכר את רימר אבל זיכרוני הוא שהם נכנסו שלושתם כשקילמן בראש.
      למרבה האירוניה של הזיכרון האנושי, רימר לא זוכר את פופוביץ.
      יש עדין מספר שאלות פתוחות כמו מי ראה את גופתו של קילמן בזמן החילוץ.
      מוטי שקרוקה ויוסי גינצבורג היו כידוע בשטח פתוח בראש התל ולא היו בתוך חדר או תעלה מקורה כפי שמעידים הן רימר והן מוקי.
      עפ"י עדותם, שניהם לא היו כלל בהכרה לעומת זאת רימר מעיד שהיה בהכרה חלקית (אבל אינו זוכר את החילוץ).
      מוקי, בעדותו בעבר זכר היטב את מציאת גופת המג"ד אבל לא זכר שמצא בקירבתו פצועים.
      כידוע עפ"י עדותך, אחד מהם היה במרחק מטר או שנים מגופת המג"ד.
      לכן יתכן שגינצבורג ושקרוקה כבר פונו כשמוקי הגיע לגופת המג"ד.

      כך או כך, תודה על החילוץ, חבל שיואל לא שרד.
      אני חייב לך לנצח.

  9. דני שלום. בהמשך לשאלתך – לאורך המהלך שלנו לא ראיתי אפילו הרוג שלנו אחד עד הגעתנו לפצוע, רק לאחר זאת ראינו את גופתו של המג"ד ואם אינני טועה אולי הרוג נוסף או שניים בקרבתו.
    חוץ מזה שוקי הזכיר לי שבדרכנו לציר הנפט אולי אפילו באזור נעמוש – מצאו זחל"מ אני נהגתי אותו עד התל ובו היה רימון אברהם ושוקי קובץ כאשר בן דור נוסע עם הג'יפ תול"ר לבד כנראה, מה שלא נישמע סביר. להת' מוקי

    • מוקי תודה,
      עד עכשיו לא היתה לנו עדות שבקרבת המג"ד נמצאו הרוג או שנים.
      ליד המג"ד היו אמורים להמצא שני פצועים מהכוח של אלכס קרינסקי שהסתער על התל הצפוני ממערב.
      אשר לנסיעה מנעמוש אשאל את בן דור.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s