דדו בכנס מח"טים לאחר המלחמה

"אני רוצה לתת כמה מספרים, פשוט כדי שלא יתקבל הרושם שהשתעממנו. בתקופה של ההכנות למבצע שנמשכו כ-16 יום קיימנו 14 קבוצות תכנון מסודרות, כ-11 קבוצות פקודות ואישור תוכניות והוצאנו 24 פקודות מבצע והוראות מבצעיות, וזה רק לסטטיסטיקה" * דברי ההקדמה של אלוף הפיקוד דדו בכנס מח"טים שנערך אחרי המלחמה

דדו מתדרך כוחות, כנראה בגזרת צפון השומרון [מקור הצילום: ארכיון צה"ל]

דדו מתדרך כוחות, כנראה בגזרת צפון השומרון [מקור הצילום: ארכיון צה"ל]

כשבועיים לאחר מלחמת ששת הימים התקיים בפיקוד צפון כנס מח"טים לסיכום מלחמת ששת הימים. האירוע היה כנראה ביוזמת מחלקת היסטוריה במה"ד, או קצין הקישור הפיקודי למחלקת היסטוריה. בעבר פורסמו כאן דבריו של רמ"ט הפיקוד אל"מ דן לנר מאותו אירוע, וכן של מח"ט גולני אל"מ יונה אפרת.

בפוסט זה – דבריו של אלוף הפיקוד דוד אלעזר כהקדמה לדיון. תיעוד זה נמצא בארכיון צה"ל.

להלן דברי האלוף:

___________________________________________________________________________ 

אלוף דוד אלעזר: "אנחנו נתחיל את הכנס הזה בקימה לזכרם של אלה שנפלו ואינם נוכחים היום בפורום זה: סא"ל חלמיש, רס"ן אליתר, רס"ן מכבי, רס"ן שילון.

ועכשיו מחכה לנו יום ארוך ומייגע. אנחנו נסכם את היום את כל המערכות שהתנהלו בפיקוד במלחמת ששת הימים, ואני יודע שאנחנו לא מיצינו את הכל ולא בדקנו את הכל ועוד לא סקרנו את כל מה שהתרחש. בדרך כלל זאת בעיה של סיכומי מערכות ומלחמות, שיש שלב שעדיין אי אפשר לסכם כל עוד לא סקרו ועוד לא ספרו את השלל ועוד לא ספרו את הפגיעות ועוד לא בדקו את הפגיעות. עד שנגמר השלב השלב הזה שכבר בדקו הכל, נכנס השלב שכבר לא זוכרים את הפרטים.

ולכן אנחנו נתחיל בשלב הזה שאנחנו עדיין זוכרים את הפרטים, למרות שאולי לא הכל נבדק ולא הכל מדויק, ומה שיתוקן במרוצת הזמן יתוקן. חשוב היום לשמוע בעיקר את הביצוע, ולכן גם מיפקדת הפיקוד וקציני מטה וגם מיפקדת האוגדה. אנחנו נצטמצם צמצום מקסימלי רק במתן הפקודות, כלומר מה ניתן ומה אמר, כאשר הביצוע יישמע מפי מפקדי היחידות.

אני אבקש את כולם לקצר, אבל לא לקצר בדברים החשובים, אלא לקצר כל מה שמסביב ולמסור את כל העיקר אשר התרחש.

אני אשתדל לסקור בקצרה את התפתחות המאורעות מאז יום העצמאות ה-15 במאי ועד 10 ביוני, מועד אשר בו הסתיימו הקרבות כשאדגיש יותר את תקופת ההכנות ואשאיר את פירוט הלחימה למפקדים אשר ידברו הלאה.

אנחנו נכנסנו לתקופת ההכנות למלחמה ישר מכוננות מוגברת שהתחילה בערב יום העצמאות ושעסקנו בה בפעילות "חוסם" רבה מאוד בכל גזרות הפיקוד. עם תום יום העצמאות כאשר הידיעות החלו להצטבר, עדיין המשכנו והיינו באותה פעילות "חוסם" כאשר ממנה במקביל התחלנו בהכנות למבצע.

בשלושת הימים הראשונים בין ה-15 למאי ועד ה-18 עבדנו רק במסגרת הפיקוד מבלי שעדיין הורדו פקודות ליחידות. בימים האלה עסקנו ברענון רשתות הגיוס. הספקנו לקרוא ולתדרך חלק מהקצינים העוסקים בגיוס ביחידות (ועדכנו במטה) על לימוד ושינון הפקודות העוסקות בהיערכות 'סדן' ובהכנות לתקיפה בגזרה הסורית.

היערכות לקראת הפריצה לרמה הסורית [צילום: במחנה, ארכיון צה"ל]

היערכות לקראת הפריצה לרמה הסורית [צילום: במחנה, ארכיון צה"ל]

ב-18 לחודש הופעל מצב הכוננות ע"י המטכ"ל ובערב של אותו יום ניתנה פקודת הגיוס הראשונה לגדוד 34 של חטיבה 3. הגיוס של עוצבות הפיקוד (אני מציין כאן רק את העוצבות העיקריות) התנהל בארבעה לילות והסתיים למעשה ב-25 למאי עם הגיוס של חטיבה 9 וגדודי החי"מ של כל המערך. ואז היה לנו את כל סד"כ הפיקוד מגוייס, מרוכז ומתוכנן לכניסה למלחמה. במשך ימי הקרבות הצטרפו לסד"כ הפיקודי עוד 4 חטיבות תוך כדי לחימה כאשר שלוש מהן – חטיבה 8, 10 ו-80, הספיקו להשתלב ולהשתתף במלחמה וחטיבה 55 היתה בדרך ולא השתתפה ולא נלחמה.

במקביל לגיוס ולריכוז הכוחות עסקנו בתכנון ובארגון האפשרות לאימונים לכל היחידות שהתגייסו. הצלחנו לארגן לרוב היחידות אימון מוסדר בשטחי האימונים לתקופות של בין 5 ל-6 ימים, שבהם עבדו ממש בשטחי אימונים כולל תרגילי אש פלוגתיים וגדודיים. לחלק הקטן של המערך שגויס מאוחר הצלחנו להבטיח אימון בנשק אישי וניסויי כלים לכל החיילים.

במקביל לפעולות של הגיוס והאימונים התחלנו לעבוד על כל התכנונים כשעבדנו במקביל על נושא היערכות להגנה ועל נושאים של תכנונים התקפיים. בנושא היערכות והגנה גם כאן עבדנו במקביל בשני מישורים מקבילים, כשהראשון היה הנושא להיערכות להגנה בסד"כ הקיים כפי שהוא היה קיים, בכל יום בתקופת ההכנות, תכנון אשר יותר מאוחר קראנו לו "רוגל", ומטרתו היתה להיות בכוננות מיידית. על הכוחות הקיימים להיערך בכל רגע שנקבל את הפקודה, וכמובן שהתוכנית הזו השתנתה לפי סדר הצטברות הכוחות וכתוצאה מזה חלק מהשינויים הגדולים. במקביל עבדנו להכנות להיערכות המלאה ב'סדן' פיקודי, שניכנס אליה לאחר שכל הכוחות יהיו מוכנים ומאורגנים להיכנס למאבק.

בנוסף, והייתי אומר גם בעיקר, עבדנו מיד מהתחלה על תכנונים התקפיים של הפיקוד, וזו מתוך ההנחה שעם תחילת הלחימה אנחנו רוצים לפחות בחלק מהגזרות לעבור להתקפה. עבדנו במקביל על מספר די גדול של תכנונים התקפיים.

אני אדבר על שמות המבצעים שאני מניח שרוב הקהל מכיר אותם. בגזרה הסורית עבדנו על ה"מקבות" למיניהם, שהראשון הוא המקבת הצפוני שמדבר על כיבוש הקצה הצפוני של האצבע של הגזרה הסורית, עד הקו של מזרחה של זעורה ואל פית. עבדנו על התכנון הזה בכמה אפשרויות ובכמה צירופים של כוחות, כשבשלב מסוים התכנון הזה היה ת"פ של האוגדה, ויותר מאוחר ישירות ת"פ הפיקוד.

במקביל עבדנו על מקבת דרומית, שתכננו בו תקיפת הגזרה הדרומית והגזרה הסורית עד הקו של פיק אל-על. גם כאן הנושא הוכן על-ידי חטיבה 1 וחטיבה 80, עם או בלי האוגדה.

אלוף דוד אלעזר בלשכתו בבניין פיקוד צפון בנצרת, 1967 [מקור צילום" ארכיון צה"ל]

אלוף דוד אלעזר בלשכתו בבניין פיקוד צפון בנצרת, 1967 [מקור צילום" ארכיון צה"ל]

עבדנו על התכנון של 'מקבת' במרכז, גזרות ראוויה, דרבשיה, חפר ומספר צירופים. אפשרות מינימום של כיבושי מוצבים קדמיים בלבד על-ידי חטמ"ר 3 ואפשרות גדולה יותר של מעבר חטיבות משוריינות דרך המוצבים הקדמיים, כפי שביצעה למעשה בסוף חטיבה 37 דרך ראוויה עד דרך דרבשיה/חפר. בנוסף עבדנו על התכנון הגדול יותר שהיה מוכן מראש וקראנו לו מלקחיים. הוא היה התכנון של הרמה הסורית עד קו קונייטרה/מסעאדה.

לגבי הגזרה הירדנית, התחלנו בתכנון הנושא שנקרא פרגול, שהוא כיבוש הגדה ושילוב עם פיקוד המרכז. התכנון הזה קיבל דגש עם הברית הצבאית של מצרים וירדן. עבדנו במקביל על פרגולים קטנים יותר וצורות שונות, כאשר פעם על-ידי חטיבה 45 לבד וצירוף של 45 ו-9, ועל-ידי צירוף של 45, 9 ו-1.

ב-25 לחודש מאי נתקבלה הוראה להיערך לסדן ולהפעיל את תוכנית צריח, שהיא תוכנית ההתבצרות בכל מרחב הפיקוד. הכוחות נפרסו פרט להגבלה שנמשכה למעשה עד יום לפני תחילת הלחימה והיא היתה הגבלה על השטחים המפורזים. אז לא אושרה בכלל הכניסה. בהמשך אושרו כניסות במשך הלילה רק לעבודות כאשר עם בוקר היינו צריכים לפנות את השטח. כמובן שכתוצאה מזה עבודות ההתחפרות וההכנות במפורז היו פחות טובים מאשר בשטחים האחרים.

במסגרת התוכנית של צריח הספקנו להניח יותר מ-25,000 מוקשים, שהם כמעט כל הכמות המתוכננת. הכמות שלא הונחה נשמרה במיוחד לעבודה הנדסית לכוחות שתוכננו לתקוף ולכבוש שטחים, ופשוט שמרנו להם אמצעים להתבצרות בשטח אויב.

בנוסף, בנושא ההתבצרות היתה בעיה אחת חמורה של הכנסת הצמ"ה ומפעילים. אני מציין אותה כאן כי היא גרמה לנו הרבה טרדות והיא נבעה משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא שצמ"ה גוייס במקומות שבהם הוא היה בעת הגיוס, ושלנו לא היה אף מוביל שיכולנו לרכז את הצמ"ה הזה למקומות שהיינו צריכים אותו. וכתוצאה מכך לקח לנו די הרבה זמן עד שהצלחנו להביא את רוב הצמ"ה למקום שבו הוא היה נחוץ.

נקודה שנייה היא בעיית המפעילים. היו לנו הרבה פחות מפעילים מאשר צמ"ה משום שהיה לנו צמ"ה מעל התקן בכמות גדולה מאוד. גם כאן נעשו מספר איתורים לריכוז מפעילים והיחידות עד לסוף ההכנות, כלומר עם פתיחת המלחמה עדיין היה לנו יותר צמ"ה מאשר מפעילים. אבל למרות זאת אני חושב שנכנסנו למלחמה במצב ביצורים טוב, ואני חושב שניתן לראות את זה גם בתוצאות.

אני פשוט רוצה לתת כמה מספרים. פשוט כדי שלא יתקבל הרושם שהשתעממנו. אנחנו בתקופה של ההכנות למבצע שנמשכו כ-16 יום קיימנו באופן כללי 14 קבוצות תכנון מסודרות בפיקוד. קיימנו כ-11 קבוצות פקודות ואישור תוכניות, והוצאנו 24 פקודות מבצע והוראות מבצעיות, וזה רק לסטטיסטיקה.

עם סיום ההכנות, לקראת 3 ביוני, היה הפיקוד דרוך לסדן מלא כאשר חטיבות 9 ו-45 בגזרת ירדן ויתרת הסדן מרוכזת כולה בגזרה הצפונית. חטיבות 2 ו-3 ערוכות לסדן, חטיבה 1 בשטח ריכוז קצת יותר מאוחר, וחטיבה 37 בחלקה למעלה ובחלקה עם הטנקים מרוכזת למטה. אני אתאר כאן רק את האירועים העיקריים של ששת הקרבות באופן כללי ביותר, אחרי כן ניגע בכמה נקודות שהשפיעו על העבודות שלנו.

את היום הראשון של המלחמה ב-5 ליוני התחלנו כשהפיקוד ממוקם בחפ"ק גבע. בשעה 0800 קיבלנו את הידיעה שחיל האוויר הופעל להתקפת שדות במצרים, וזמן לא רב אחרי כן התחילה פעילות ירדנית שהתבטאה ביריות ובהפגזות לאורך כל הגזרה הירדנית. במקביל התחילה הפעולה של חיל אוויר סורי וירדני במטרות בשטח הפיקוד.

בסביבות הצהריים התקבל האישור של המטכ"ל לפתוח בגזרת ירדן. האלוף עזב מיד את החפ"ק לפגוש את מח"ט 45 בצומת מגידו, ונתן לו את הפקודה לתקוף, כאשר שלוש שעות לאחר מכן, בשעה 1720, חטיבה 45 עברה את הגבול ונכנסה לירדן, נעה עד לאיזור מבואות ג'נין ובמשך כל הלילה נלחמה במבואות ג'נין. במקביל בגזרה הסורית היה שקט, פרט לניסיון אחד של טיווח בראש פינה. לאחר מכן השתתקה האש הסורית.

ביום השני נסתיים כיבוש וטיהור ג'נין. בבוקר ה-6 ביוני בגזרה הסורית התחיל להתפתח קרב ארטילרי חזק, שנמשך למעשה כל היום והועבר בהדרגה לימים הנוספים. בבוקר היו שני ניסיונות סוריים לתקוף באיזור שאר ישוב ובתל דן, שלא התפתח עד כדי סכנה ונהדפו די בשלבים הראשונים. עם ערב ניתנו פקודות להמשך הלחימה בירדן בלילה, כאשר במשך הלילה התרכזה הלחימה בשני איזורים עיקריים. האחד בצומת קבטיה על-ידי 45 והשנייה באיזור זבבדה דרך טובאס עד מבואות שכם על-ידי 37.

היום השלישי בשעות הבוקר, טובאס נכבשה, שכם נכבשה. 45 נעה לכיוון גשר הירדן. בצהריים התקבל אישור לתקוף ברמה הסורית. ניתנה פקודה לכוחות. הכוחות התחילו לזוז, בחלקם הגיעו להיערכות ושעתיים לאחר מכן בוטלה הפקודה.

פליטים מהגדה המערבית חוצים מזרחה את אחד מגשרי הירדן שפוצצו ע"י צה"ל

פליטים מהגדה המערבית חוצים מזרחה את אחד מגשרי הירדן שפוצצו ע"י צה"ל

ביום ה' שוב מתוך כוונה לתקוף באותו יום בגזרה הסורית התמקמנו בחפ"ק תמר. באותו הבוקר בוצעה ההתחברות בין 45 ו-37 מאיזור דיר שרף [צפונית מערבית לשכם]. ב-8.6 פוצצו גשרי דמיה על-ידי 45 ובמשך כל היום המשיך להתנהל הקרב הארטילרי בגזרה הסורית.

יום ו' בבוקר הוא היום שבו התחלנו לתקוף את סוריה. ניתן לנו האישור לתקוף. מיד ניתנו לכל היחידות פקודות. החפ"ק הפיקודי דילג לכנען ובשעה 1100 לערך עברו חטיבות 3 ו-8 לגבול והתחילו לתקוף. בהמשך היום נכבשו וטוהרו רוב המוצבים הקדמיים וחלק ממוצבי העומק, שהיוו מפתח להמשך ההתקדמות פנימה.

בלילה שבין שישי לשבת נמשכה הלחימה לכיבוש המוצבים. בשבת בבוקר התחילה ההתקדמות על-ידי כל החטיבות, כאשר 8 נעה לכיוון קונייטרה, 45 לכיוון מסעאדה, 37 עם 8 לכיוון קונייטרה. יותר מאוחר בשעות הערב התחילה חטיבה 10 לנוע ובמשך הלילה עד הבוקר הגיעה והתייצבה בצומת בוטמיה. בשעות הצהריים בסביבות 12, ניתנה הפקודה לאוגדה [36] לתקוף בגזרה הדרומית. ההתקפה התחילה מיד ועד שעות הערב הגיעו כוחות חטיבה 80 גם כן לצומת בוטמיה. בשלב הזה נסתיימו הקרבות העיקריים והפירוט יינתן על-ידי המח"טים.

אני רוצה להצביע כאן על שלוש נקודות שהשפיעו על העבודה שלנו, וייתכן שלא היה ברור מספיק למה הן משפיעות כל כך על השינויים שאירעו בכוחות. הסיבה הראשונה, כפי שכבר ציינתי, היתה הצורך תוך כדי ההכנות להיות מוכן כל רגע להיערך. כתוצאה מכך של שינוי בסד"כ השפיע מיד על שינויי היערכות ולמעשה כמעט יום יום שונתה הפקודה להיערכות כתוצאה מהצטברות כוחות ושינוי במשימות שלהן.

הנקודה השנייה היתה השאיפה לעבור עם תחילת הקרבות להתקפה שתוכל להתפתח או במקביל להתקפה הסורית, או מיד עם בלימת ההתקפה הסורית. רצינו למנוע את התנועות של מעבר להתקפה ככל האפשר ולארגן כך את הכוחות שכמו שהם ערוכים בהגנה יוכלו לעבור מיידית להתקפה, ולכן כל שינוי ותכנון להתקפה או בשינוי להיערכות להתקפה השפיע מיד על ההיערכות הקונקרטית של חת"מ, של כוחות ושל יחידות. זה הוסיף לתנועות הגדולות שהיו עד לתחילת הלחימה. עוד להדגיש שבתחילה התרכזנו יותר על תכנון בגזרה הסורית ומאוחר יותר הדגש וחלק מהדגש הועבר לגזרת ירדן.

לבסוף אני רוצה להזכיר כי פשוט אני לא בטוח שהיועץ האווירי שלנו יהיה כאן: חיל האוויר לא הוזכר כאן וזה לא מתוך שכחה. חיל האוויר ליווה אותנו מהיום הראשון של הלחימה בצורה טובה, ואני חושב שהסיוע שלו במשך כל הקרבות היה מכריע ואני פשוט רציתי לציין כי אני לא בטוח שהוא יהיה.

תודה רבה!".

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “דדו בכנס מח"טים לאחר המלחמה

  1. פיקוד צפון בגדולתו
    עמק דותן של חטיבה 45. בשיר האלמותי נכתב על הדר גבורתם של גדי וצבי ,גדי רפן בעיטור הגבורה צבי סדן לאות העוז על קור רוח ואומץ מול האויב הירדני חטיבה 40 בצומת קבטיה והלאה , קרבות דמים אדירים מהרכסים שולטים במשך כל יום ה6 ביוני עד לנצחון הגדול .

  2. כיוון שלא מצאתי כאן חידושים, בטח לא בענין תל פאחר, פניתי לכתבה של דברי מח"ט גולני באותו כנס שבכתבה זו.
    בפתיחה שם נכתב:
    "אז מה היה שם בקרב ההוא, שתוייג בהיסטוריה הצה"לית כהרואי/מיתולוגי? האם לזכור ממנו את הדבקות במשימה או דווקא מחדלים וטעויות שהחלו הרבה לפני הקרב (מודיעין לקוי) ונמשכו במהלכו תוך כדי קבלת החלטות בלחץ עצום כשהאדמה רועדת מההפגזות ומאש צפופה?"

    להערכתי לא היה חוסר במודיעין אלא חוסר התיחסות בזמן אמת למודיעין בדבר המצאם של טנקים בחרבת סודה ואו רמת הבניאס.

    אח"כ מובא בפתיחה ציטוט מדבריו של אלעד פלד מפקד אוגדה 35:
    "חוסר הידיעות לגבי האויב יכול היה להימנע חלקית לו הופעלה תצפית אווירית רצופה בגזרה זו במשך הפעולה".
    כאן מדובר על מודיעין בזמן אמת שבלי ספק היה יכול לעזור בהתמודדות מול הטנקים הסורים שבחרבת סודה.

    " על כיבוש תל פאחר נאמרו שם המילים הללו: "קרב אומלל, ראוי שיילמד על דבקות במטרה, אבל גם על היעדר אחדות פיקוד".
    אכן קרב אומלל! אבל מה הם הגורמים שהביאו לאומללות? על כך אין דיון רציני.
    1. האם הודגש ע"י פיקוד צפון ומח"ט גולני שהשטח ממערב לתל פאחר הוא שטח הריגה שהסורים תיכננו ואין להכנס אליו ולכן תוכנן האיגוף לפני שטח ההריגה. אין לכך תשובה או אפילו העלאה של הנושא.
    2. מדוע כשבכל זאת נכנס גדוד 12 לשטח ההריגה לא הופעלה הארטילריה בהתאם? עשן על שטח ההריגה, עשן על חרבת סודה. העתקת האש משטח ההריגה ליעד הצפוני מזרחה.
    3. מדוע לא דרש המח"ט הפעלת תצפית אוירית?
    4. מדוע לא בוצעה הפקודה להפעלת גדוד 51 לכיבוש תל פאחר?
    5. מדוע נשלח הסמח"ט ללא כח משמעותי?
    6. מדוע התגבורות שנשלחו בשעה 16:00 הגיעו רק ב-18:00?
    השאלות האלה לא עולות כלל.
    "העדר אחדות הפיקוד" זו התבטאות אומללה.
    יש כאן רמז עבה לכך שלדעת הנוכחים, הפיקוד של גדוד 12 (מג"ד סמג"ד או מישהו אחר?) לא פעל כמצופה.
    בהנחה שזה לב הענין, מדוע אין זכר לדיון מעמיק ויותר חשוב, מה יש לעשות בעתיד כאשר המג"ד או המפקד הבכיר בשטח נפגע.
    מה היו אמורים המ"פים לעשות? לאלתר? או שאולי מוטב היה לחשוב על כך מראש?
    היכן הדרישה לתוכנית אלטרנטיבית כאשר התוכנית המקורית משתבשת?
    אז כל מה שיש לומר זה "העדר אחדות הפיקוד" וללכת לישון ל-50 שנה?

    ובהמשך נכתב:
    "אי יכולתו של הכוח לאתר את הדרך המקשרת בין תוואי הטיית מקורות הירדן (עבודות שביצעו הסורים כשלוש שנים לפני המלחמה) לבין דרך הנפט (על הרכס העליון) במטרה להגיע אל תל פאחר מעורפו ולתקוף משם (על הסיבה אין הסכמה), הביאה את מג"ד 12 מוסא קליין לסטות מהתכנון. הוא החליט לתקוף את תל פאחר מכיוון כללי דרום-מערב. על ההחלטה הזו ומשמעויותיה – עוד ידובר כאן."
    כפי שכבר הראנו בעבר, הכח איתר את התוואי לעליה לדרך הנפט ולכן זו לא הסיבה שהמג"ד מחליט לשנות את התוכנית המקורית.
    מה היו הסיבות שגרמו לשינוי ניתן רק לשער ועשיתי את זה מספר פעמים כאן בעבר. שוב נשאלת השאלה האם הודגש בפני המג"ד שאין להכנס לשטח ההריגה ולכן יש לבצע את האיגוף לפני שטח ההריגה?

    אז מה ניתן ללמוד מהתחקירים והכנסים הללו?
    מחד, התוכניות שהכין הפיקוד היו מעולות.
    מאידך, הביצוע ע"י החטיבות 8 ו-1 עלה בדמים.
    האם זו גזרת גורל וכך קורה במלחמה ואין מה להפיק לקחים?
    בואדי שיש מקום להפקת לקחים אבל ככל הידוע לנו לא כך קרה.
    כיון שלדעתי התיכנון של הפיקוד היה מעולה והתוצאה פחות, משהו בתהליך של ההכנות והביצוע היה לא נכון או לא מקצועי.
    מן הראוי היה שמפקדים בכירים בפיקוד צפון ובמטה החטיבה יענו על השאלות שאני מעלה כאן.
    אני מצפה גם ממפקדים שהיו אז זוטרים ולימים נעשו בכירים להגיב גם הם.
    יהיה די חבל שהשאלות שאני מעלה ישארו באויר ובכך יסתם הגולל.

  3. "היכן הדרישה לתוכנית אלטרנטיבית כאשר התוכנית המקורית משתבשת?"
    "משהו בתהליך של ההכנות והביצוע היה לא נכון או לא מקצועי".

    רק ברוך גורודיש יכול כיום לענות.

  4. דני ביזר צודק. התוכניות היו סבירות והגיוניות (לפחות בגזרת גולני וחט' 8, פחות בגזרת חט' 3), הביצוע, גם של חט' 8 וגם של חלק מגולני היה גרוע. אם לא גבורה של דרגים זוטרים ודבקות במשימה – ההבקעה הייתה נכשלת וצה"ל לא היה כובש את רמת הגולן, כי הפסקת אש הייתה נכנסת לתוקף לפני שחטיבות התגבור (45, 10 ו-80) היו מספיקות להגיע ולהתארגן. איפה התרחש הכישלון? מקריאת עשרות העדויות והמאמרים בבלוג נראה שהדרגים האחראים ישירות הם מפקד הגדודים והחטיבות (בטעויות ניווט, בבחירת אלטרנטיבות שגויות, באי שליטה בכוחות), אבל דרג הפיקוד (דן לנר ודדו), ששימש למעשה כמפקדת אוגדה בהבקעה, גם לא יוצא נקי. לא נראה שהם ידעו בכלל מה מתרחש בשטח, לא זכורה התערבות שלהם במהלכים. ההבקעה של גולני ו-8 נמשכה 7-6 שעות. בשעות האלה נהרגים עשרות חיילים ונפצעים מאות, שני גדודים של צה"ל (126 של חט' 8 ו-12 של גולני) כמעט נמחקים מהסד"כ, והפיקוד אילם ועיוור. מעניין היה לקרוא אם באותו כנס מישהו התייחס לזה

    • מני תודה על התמיכה.
      למען ההגינות צריך להזכיר שמיומן המבצעים של החטיבה עולה:
      1. דן לנר מורה למח"ט גולני שאין לכבוש את תל עזזיאת לפני שנכבש תל פאחר. המח"ט פוקד על גדוד 51 להיות מוכן להחליף את גדוד 12 ולכבוש את תל פאחר. בהמשך הפקודה הזו לא מתבצעת. האם היא בוטלה בעל פה? יש לכך רמז בתחקיר בו השתתף גורודיש קצין האג"ם של חטיבה.
      2. יש כמה התראות של פיקוד צפון על המצאותם של טנקים מערבית לתל פאחר. אין תגובה לכך בהפעלת ארטילריה, תצפית אויר או ניטרול ע"י טנקים או חה"א.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s