סיכומי חטיבה 1: דו"ח המח"ט, גדוד 12 וסיירת

מתוך מסמך סיכום של מח"ט גולני על קרב תל פאחר: "יתרת כוחות גדוד 12 שנשארו בתוואי ההטיה ניסו להפעיל טנקים לעבר היעד, אך השריונאים טענו כי פקודה להם מהמ"פ לא לעזוב את האיזור ולרתק לכיוון תל עזזיאת" * דו"ח מ"פ הסיור רובקה אליעז על המפגש שלו בכניסה ליעד עם הסמ"פ סולוביץ' מגדוד 12: "שאלתיו למה בא מכיוון צפון ואם ידוע לו היכן הגדוד. תשובתו: אינני יודע דבר, נותקתי מיחידתי" * פרק 2 בסדרת דו"חות סיכום חטיבת גולני מיוני 1967

מסתערים על היעד

סיכומי חטיבה 1 במסגרת מבצע "בני אור" [מלחמת ששת הימים] הביא למחלקת היסטוריה את דו"חות גולני בהבקעת הרמה הסורית. דו"חות אלה נכתבו כנראה ימים אחדים לאחר סיום המלחמה והם כוללים את סיכום המפקד [המח"ט יונה אפרת] וסיכומי המג"דים, כולל מ"פ הסיור. הדו"חות היו בסיווג "סודי ביותר" והם מהווים את הגרסה הרשמית הכתובה של גולני לאירועים.

יצוין כי ב-19 ביוני 1967 התקיים בחטיבת גולני פאנל ברמת מח"ט ועד מ"פים לסיכום קרבות החטיבה, שהוקלט ע"י מחלקת היסטוריה ופורסם כאן [לחלק א' של הפאנל – לחצו כאן].

פוסט זה מוקדש לדו"ח סיכום "סקירת המפקד" – מאת המח"ט אל"מ יונה אפרת, וכן לסיכום פעולת גדוד 12 בכיבוש תל פאחר ולדו"ח שכתב מ"פ הסיור סרן רובקה אליעז.

להלן הדו"חות ככתבם וכלשונם. מקור: ארכיון צה"ל.

____________________________________________________________________________________________________________

חטיבה 1 סיכום מבצע "בני אור" – סקירת המפקד

החטיבה נכנסה למלחמה עם 4 גדודי חי"ר + גדוד מכמ"ת בן 4 סוללות (אחת מוגברת) + יחידת סיור ויתר יחידות החטיבה. כל היחידות היו במצבות גבוהות עם פיקוד קצינים ומש"קים עודף.

לקראת המבצע הצליחה החטיבה לארגן את גדוד המ"כים כגדוד רביעי. הגדוד התארגן עם שתי פלוגות מ"כים + שתי פלוגות נח"ל וכן הוקמה פלוגה מסייעת עם מחלקת מרגמות ומחלקת מק"כ ופלוגת מיפקדה מצומצמת. הגדוד תורגל והוכן למשימות הצפויות.

המשימות שהוטלו על החטיבה כללו:

א) גדוד מכמ"ת ניהל קרב אש ארטילרית עם האויב בתחילת המלחמה, כולל סיוע לכוחות החטיבה בכיבוש יעדיהן העיקריים.

ב) ביצוע התקפות נגד ותגבור ביום ה-6 ביוני 67 בעת ההתקפה הסורית באיזור דן-שאר ישוב.

ג) התקדמות כוחות החטיבה בציר ג'לקמוס-טובס-שכם וטיהור שכם ע"י גדוד המ"כים בגזרה הירדנית.

ד) הבקעת המערכים העיקריים לרמה בגזרה הצפונית ובגזרת גונן. התקדמות וטיהור מוצבים בציר מסעאדה עד קונייטרה וטיהור קונייטרה.

מסוף מאי עד תחילת הלחימה ביצעו יחידות החטיבה הכנות מבצעיות כולל תרגול על מודל ותרגול צוותי כוחות למשימות הצפויות.

ביצוע ההבקעה

הכניסה לקרב היתה חפוזה ובוצעה על בסיס צוותי כוחות הקיימים.

כיבוש היעדים בוצע לפי התוכנית פרט לכיבוש תל פאחר.

1) גדוד 12 הועסק באש בשלב מוקדם של התנועה אל היעד ומספר טנקים וזחל"מים נפגעו.

2) בתוך ההנחתה התקשה הגדוד למצוא את דרך האיגוף שנקבעה לו ולכן תקף בדרך הקצרה ביותר, ישר ממערב למזרח.

3) בגלל הלחימה הקשה הוכנס כוח נוסף של הסיירת אשר הוחדר מעורפו של היעד.

4) עיקר מערכת הפיקוד של הגדוד נפגעה (מג"ד נהרג, סמג"ד נפצע, 2 מתוך 3 מ"פים נהרגו). ע"מ לוודא שליטה והשלמת כיבוש היעד נשלח הסמח"ט לרכז ולפקד על ההתקפה מדרום ומזרח ליעד. חפ"ק המח"ט השתלט על עיקר הכוחות שנמצאו בחלק המערבי של היעד.

5) טיהור היעד הושלם לפני שהוכנסו כוחות נוספים כעתודה (גדוד 51).

היערכות הקרב

1) תל פאחר ותל עזזיאת הינם יעדים מבוצרים מאוד.

2) האויב ביעדים אלו היה מאורגן היטב ללחימה, ולחם בהם עד הסוף.

3) גדוד 51 שכבש את תל עזזיאת, אם כי ספג אש בדרכו אל היעד וכן עלה על מוקשים לא שובש. הכוח הגיע ללחימה ביעד מאורגן וביצע את הלחימה בתוך היעד בהתאם למתוכנן.

4) גדוד 12 שובש בשלב ההתקרבות אל היעד באש חזקה של האויב, הכוחות הקדמיים ספגו אבידות ורוב המפקדים נפגעו בשלב מוקדם של הקרב. כוחות הגדוד המשיכו לתקוף את היעד והודות ללחימתם העיקשת והחדרת כוח קטן מהעורף הוכרע היעד לאחר 3 שעות לחימה.

5) מגמר שלב ההבקעה בגזרת תל עזזיאת, תל פאחר היה זה קרב התקדמות מול אויב נסוג אשר הפעיל כוחות השהיה.

6) כל היעדים נכבשו תוך 4 שעות ממערב הגבול.

לקחים עיקריים

א) פתיחת המבצע ביום מנע שימוש בכוחות שאינם ממוכנים, לכן למעלה ממחצית כוחות החטיבה (כוחות מעולים) לא נוצלו בשלב הראשון. ניצול מלא של החטיבה הסדירה בכל שלבי הקרב מחייב מיכונה המלא.

ב) הפעלת חטיבה 8 וחטיבה 1 ע"י החדרתן בציר אחד קשה מנע כניסה מוקדמת לקרב. ניתן היה להחדיר כל אחת מהחטיבות בציר נפרד.

ג) גם כאשר מטוסים מיועדים לשלב הכנת היעדים צריך שיכוונו ע"י המפקד התוקף כדי לוודא ריכוך אותם חלקים של היעד שיסייעו להתקפה. אף הסיוע האווירי שניתן היה סיוע ישיר להתקפה קטן ביותר.

ד) חוסר אורגניות של הכוח התוקף (היכרות קלושה בין המפקד התוקף ליחידות הטנקים המובילות את ההסתערות) תרמו הרבה לקשיים שנוצרו תוך ניהול הקרב.

קטע מסיכום מח"ט גולני: חוסר אורגניות

מתוך סיכום מח"ט גולני: "היכרות קלושה בין המפקד התוקף ליחידות הטנקים המובילות תרמו הרבה לקשיים בניהול הקרב"

הרכב הכוחות

גדוד 12: 4 פלוגות רובאיות, 3 כיתות מק"כ, 3 כיתות 81 מ"מ, 2 כיתות תול"ר, 3 כיתות סיור וחבלה.

גדוד 13: 4 פלוגות רובאיות, 3 כיתות מק"כ, 3 כיתות 81 מ"מ, 3 כיתות סיור וחבלה.

גדוד 51: 4 פלוגות רובאיות, 3 כיתות מק"כ, 2 כיתות תול"ר, 3 כיתות סיור וחבלה.

גדוד מ"כים: 4 פלוגות רובאיות, 1 כיתת מק"כ, 2 כיתות 81 מ"מ, 2 כיתות סיור וחבלה (פעל ת"פ חטיבה 37 וחטיבה 3).

גדוד מכמ"ת 334: 4 סוללות, סוללה רביעית נגררת 6 קנים.

סיירת 69: 2 מחלקות סיור ג'יפים, 1 מחלקת סיור נ"ט.

פלוגה חטיביתית חר"פ 498.

פלוגת קשר חטיבתית 351.

פלוגת חה"ן חטיבתית 238.

מחלקת מ"צ 441.

פלוגה א' מגדוד חה"ן 602.

פלוגת טנקים ו' חטיבה 37.

פלוגת טנקים ז' חטיבה 37.

היעד הצפוני של תל פאחר בצילום מהדרומי

היעד הצפוני של תל פאחר, צילום מהחלק הדרומי

סיכום מבצע "בני אור" – גדוד 12

המשימה

כיבוש מוצבי בורג' בביל ותל פאחר.

כוחות

גדוד 12 על זחל"מים ות"פ 9 טנקים.

ציוות כוחות לקרב

כוח א': מפקד הכוח המג"ד.

הכוח כלל:

א) פלוגה א' שעלתה על 7 זחל"מים.

ב) פלוגה ג' שעלתה על 6 זחל"מים.

ג) 2 מחלקות טנקים (9 טנקים).

ד) סיוע ארטילרי.

כוח ב': פלוגה ב' ע"ג 4 זחל"מים, עוד זחל"ם סמג"ד ומ"פ ג'.

משימות

א) כוח א' יכבוש את תל פאחר.

ב) כוח ב' – עתודה לתל פאחר ויכבוש את בטרג' בביל בשלב ב' גדודי.

סדר המסע אל היעדים

א) חוד של 3 טנקים.

ב) זחל"ם פיקוד של המג"ד.

ג) יתרת 6 הטנקים.

ד) פלוגה א' ע"ג 7 זחל"מים.

ה) פלוגה ג' ע"ג 6 זחל"מים.

ו) פלוגה ב' – ע"ג 4 זחל"מים ועוד זחל"מ סמג"ד ומ"פ ג'.

ציר התנועה (בביצוע)

יציאה מאיזור גבעת האם בכיוון כללי צפון מזרח, התחברות לדרך תוואי ההטיה לפנייה צפונה למרגלות המוצב תל פאחר.

תיאור הקרב

א) כאשר הגדוד נמצא בסדר המסע הנ"ל לרגלי תל פאחר נפתחה על הגדוד אש נ"ט ואש נק"ל מכיוון חירבת א-סודה, תל פאחר ומקצת מכיוון בורג' בביל.

ב) כתוצאה מאש זו נפגעו 2 טנקים שנעו בחוד וזחל"ם המג"ד, זחל הפיקוד של הטנקים ועוד 3 זחל"מים מפלוגה א' ובנוסף נתקע זחל"ם מפלוגה ג' (זחל הסמג"ד והמ"פ). סה"כ נפגעו ונעזבו על תוואי ההטיה 7 זחל"מים ועוד 2 טנקים.

פקודות המג"ד

1) בשלב זה ניתנו ע"י המג"ד (משוער) פקודה לפלוגה ב' שכללה 4 זחל"מים בפיקוד הסמ"פ לכבוש את בורג' בביל. הפלוגה ירדה לבורג' בביל מכיוון מזרח למערב, תקפה וכבשה. על היעד היתה התנגדות חלשה ביותר, נמצאו 4 סורים הרוגים ביעד. בגמר ההתקפה הצטרף כוח זה בחזרה לתוואי ההטיה למקום בו היה חלק מהגדוד (נפגעים ובריאים).

2) פקודה שנייה של המג"ד שהועברה ע"י סרם אלכס היתה למ"פ א', שעליו לרדת מן הזחלים ולתקוף רגלית את תל פאחר הדרומי (מכיוון דרום לצפון).

פעולות פלוגה א'

לפלוגה נותרו 3 זחלים ובהם בסביבות 25 חייל כולל מפקדים. בהגיע אלכס למ"פ א' (ורדי) ואמר למ"פ כי עליו לכבוש את תל פאחר רגלית. המ"פ נתן לסרן אלכס כ-13-12 חיילים וסרן אלכס החל לעלות עם חייליו על הגדרות שלרגלי תל פאחר הצפוני. היה עוד זחל"ם אחד של המיוחדת שנשאר מאחור. סגן ורדי שלקח את יתרת חייליו, כ-13-12 חייל ועוד מ"מ עבר את הגדרות דרך שדות המוקשים ללא פיצוץ הגדרות ונאחז בתעלות של היעד הדרומי-מערבי של תל פאחר. מכאן החל לטהר לכיוון מזרח עד גמר התעלות בכיוון הסככה שבמזרח היעד הדרומי.

מכאן החל הכוח לנוע לעבר הסככה עם חוד לפנים. השטח בין התעלה לסככה היה פתוח. עם עליית הכוח לשטח הפתוח נפתחה עליו אש חזקה מצפון. ששת החיילים שהיו בחוד רצו לכיוון הגדרות שליד הסככה, אך 5 מהם נפגעו. 7 החיילים האחוריים יותר אשר איתם היה ורדי קפצו חזרה לתעלה ונפגעו מהם 5 תוך חילופי אש. מכאן שעל היעד הדרומי בשלב זה נשארו 3 חיילים בריאים – ורדי המ"פ, מ"כ שהיה ליד הסככה ועוד הקשר של המ"פ. כאן המתין המ"פ עד אשר הגיעו אליו כוחות נוספים מהגדוד.

תיאור פעולות פלוגות א-ב-ג

התיאור יהיה משותף לשלושת הפלוגות משום שכוחות אלה שהיו באיזור תוואי ההטיה ירדו מהזחלים ותפסו עמדות אש בכיוון כללי למוצב תל פאחר. בכוח זה לא היה מפקד אחד אחראי, מאחר ובשלב זה עלה המג"ד ליעד הצפוני עם הקש"א שלו ושם נהרג (התיאור יימסר מאוחר יותר). הסמג"ד שהזחל שלו נתקע החל לטפס לכיוון התל הצפוני ונפצע בגרונו.

המפקדים שהיו בקטע זה היו מפוזרים לאורך תוואי ההטיה במרחק של כ-400 מ' בפיזור. כל קציני הגדוד, כולל מג"ד, סמג"ד, פרט למ"פ א' סגן ורדי, מ"מ מפלוגה א' סג"מ מוראד וסרן אלכס היו בשלב זה באיזור תוואי ההטיה.

לוחמי גולני ביעד הדרומי של תל פאחר, מדרום לסככות המינהלה

לוחמי גולני ביעד הדרומי של תל פאחר, מצפון לסככות המינהלה

תיאור פעולות הכוח שבתוואי ההטיה

א) המג"ד עלה עם הקש"א לכיוון היעד הצפוני ושם נהרג לאחר מעבר תעלה המערבית.

ב) הסמג"ד נפצע בגרונו באיזור הגדרות ופונה לתאג"ד.

ג) מ"פ ג' נמצא פצוע (מאוחר יותר הרוג) ליד הגדרות של היעד הצפוני ממערב.

ד) סמ"פ ב' סגן סולוביץ' לקח זחל שהיה ליד הכוחות שהיו על האדמה, העלה עליו כ-10 לוחמים ונסע באיגוף שמאלי ופרץ ליעד הצפוני מכיוון מזרח, שם קיבל תדריך ממ"פ סיירת שעליו לטהר את התעלה הצפונית ביעד הצפוני. סגן סולוביץ' ועוד 7 חיילים ירדו מהזחל והחלו בטיהור. הם טיהרו עד איזור החדר הבנוי במוצב הצפוני. מכוח זה נפגעו כולם פרט למ"כ אחד.

ה) סגן שמואל וסגן שוורץ עלו עם זחל נוסף באותו כיוון. הזחל נתקע קצת לפני דרך הנפט, הם השמידו חוליית מקלע וחזרו בריצה ברגל חזרה אל הכוחות שלרגלי תל פאחר, שם ארגנו 3 זחל"מים נוספים עם לוחמים ועלו ליעד הדרומי מאותו כיוון באיגוף שמאל, נסעו עד לאיזור הסככה, שם נפגעו 3 הזחל"מים ומרבית הלוחמים. כוח זה לא הצליח ליצור קשר עם מ"פ א', אך שמע אותו צועק ונותן פקודות. חלק מכוח זה טיהר תעלה דרומית לסככה וחיסלו שם חוליה סורית.

ו) מ"מ המיוחדת והקמב"צ יוסי נסעו על זחל"ם נוסף ונסעו באותו ציר שוב ליעד הדרומי. הגיעו לקרבת התעלה שם היה מ"פ א', יצרו איתו קשר. מ"פ א' אמר להם להיכנס אליו לתעלה. במעבר מהזחל אל התעלה נפגעו מרבית החיילים וזחלו לתוך התעלה. חוליה שנשארה בתוך הזחל"ם נפגעה ע"י פגז תול"ר.

ז) יתרת הכוחות שנשארו בתוואי ההטיה ירו לעבר היעד, ניסו להפעיל טנקים לעבר היעד, אך השריונאים טענו כי פקודה להם מהמ"פ לא לעזוב את האיזור ולרתק לכיוון תל עזזיאת. כוח זה עסק בריתוק היעד ובפינוי נפגעים. מאוחר יותר לאחר טיהור היעדים עלה על היעד והחל שוב בפינוי נפגעים.

גדוד 12 כובש את תל פאחר ובורג' בביל. מסלול תנועתו - בירוק. באדום - הגעת כוחות הסיירת והסמח"ט ממזרח

ירוק: מסלול תנועת גדוד 12 בכיבוש תל פאחר ובורג' בביל. אדום – הגעת כוחות הסיירת והסמח"ט ממזרח

כוח סיירת וכוח סמח"ט

1) כוח סיירת שכלל ג'יפ, זחל"ם תותח 90 מ"מ על זחל ועוד גלדיאטור עם מספר לוחמים מבא"ח נמצא בכניסה ליעד הצפוני, אשר שם היה הרוג אחד ועוד נפגעים.

2) כוח סמח"ט כלל ג'יפ ועוד 2 זחל"מים נפגש עם מפקד הסיירת בכניסה ליעד הצפוני. כאן נמסרה בקצרה לסמח"ט מה נעשה בשטח ומכאן החל טיהור (שני במספר) לכיוון מערב. חוליה מהסיירת, מ"פ הסיור ואחריו סרן דוד וכוח הסמח"ט, שכלל את רס"ן יפרח ועוד מספר חיילים מהסיירת החל בטיהור. בקטע זה היתה היתקלות לחוליית החוד שחוסלה. עוד היתקלות היתה למפקד הסיירת. כאן נפצע מפקד הסיירת ועוד סרן דוד, ומכאן המשך טיהור בפיקוד הסמח"ט ורס"ן יפרח עם 6 חיילים מהסיירת לכיוון דרום ומערב. כוח זה התפצל לשני כיוונים – לתעלה שנעה מערבה ותעלה שנעה דרומה. הטיהור הסתיים כאשר לאורך התעלות לא נראו חיילים, אך כל הבונקר שבצידי התעלות טוהרו ע"י רימונים וירי.

בשלב זה החל כל הכוח עוסק בפינוי הנפגעים.

תחנה אחרונה - בניאס. המח"ט יונה אפרת (משמאל) והסמח"ט משה גת בכיכר המרכזית של הכפר שנכבש אור ליום ה-10.6.67

תחנה אחרונה – בניאס. המח"ט יונה אפרת (משמאל) והסמח"ט משה גת בכיכר המרכזית של הכפר שנכבש אור ליום ה-10.6.67

סיכום מבצע "בני אור" – סיירת 69 [דו"ח המ"פ סרן אליעז]

ארגון הכוח

יחידת הסיור היתה מורכבת משלוש מחלקות: א) שתי מחלקות ג'יפים בת 4 ג'יפים כל אחת. ב) מחלקת סיירים מוסעת על נ"נ. ג) ג'יפ פיקודי. ד) תד"ל פלוגתי מאורגן ב-3 כלי רכב 2×4.

המשימה

1) המשימה האחרונה אשר ניתנה ע"י המח"ט (לאחר מספר שינויים) היתה להפעיל את יחידת הסיור רק במידה וכיוון הכוחות ינוע לקונייטרה.

2) בשלב הראשוני היתה יחידת הסיור בעמדת המתנה בחורשת טל.

ביצוע

1) בזמן כניסת חטיבה 8 יצאתי לשטח על מנת לראות מה מצב כניסת החטיבה וזאת כדי לדווח למח"ט אפשרות הכנסת החטיבה שלנו פנימה.

2) השטח הופגז וחטיבה 8 עם כוחותיה האחוריים התמהמהו כתוצאה מההפגזה.

3) דיווחתי לחטיבה על המצב ואמרתי שיש אפשרות לעקוף את מאסף חטיבה 8.

4) בזמן כניסת כוחה של חטיבה 1 עמדתי בתל אבו חנזיר וכיוונתי את הכוח פנימה.

5) לאחר כניסת החטיבה פנימה ראיתי מספר זחל"מים של חטיבה 8 אשר נותקו מחטיבתם ואנשי הצוותים לא ידעו מה עליהם לעשות (2 זחל"מים 90 מ"מ ו-2 זחל"מים רגילים). דיווחתי לאחור וביקשתי לשלוח כ-20 איש מהכוח המוסע על נ"נ. הכוח הגיע והועלה על הזחל"מים שנזכרו לעיל.

6) תוך כדי ארגון הכוח התחילה לחימה על היעדים תל פאחר – גדוד 12, בחריאת – גדוד 51. שאלתי את מפקד החטיבה אם צריך אותי ודיווחתי שיש ברשותי זחל"מים + טנק.

7) בתחילה נאמר לי להמתין. המשכתי בארגון הכוח ושאלתי שוב אם צריכים אותי.

8) תשובת המח"ט: 'נוע לתל פאחר בציר הנפט מאחר וגדוד 12 נתקל בקשיים גדולים'. הזהיר אותי לבוא רק מכיוון מזרח מכיוון דרך הנפט. תשובתי: 'מבצע!'.

מסלול הסיירת מגבעת האם אל תל פאחר דרך נעמוש וסיר א-דיב

מסלול סיירת גולני מגבעת האם אל תל פאחר דרך נעמוש וסיר א-דיב – בנתיב שעשתה חטיבה 8 כמה שעות קודם לכן

9) נעתי במהירות דרך נעמוש עם כל הכוח ודרך עוקדה עליתי על דרך הנפט כשג'יפ סיור הפיקוד מוביל.

10) מספר מאות מטרים לפני תל פאחר היתה דרך הנפט מאוד לא ברורה ולעומת זאת הובילה דרך טובה במעט באותו מזרחה. פניתי לדרך זו ולפתע מצאתי עצמי מתחת לזעורה.

11) דיווחתי למח"ט. לא הייתי נחוץ שם אלא בתל פאחר.

12) בשלב זה הונחתה עלינו אש טנקים ממוצבי איזור הבניאס. זחל אחד נפגע ישירות במנוע ועמד. הטנק שבכוח פתח באש.

13) סובבתי את הכוח במהירות ובדרך הנפט נענו לתל פאחר.

14) בדרך מסר לי המח"ט שהקשר עם גדוד 12 נותק ואינו יודע מה בדיוק המצב על היעד ולכן זהירות בכניסה למוצב.

15) הגעתי מעל לתל פאחר ושם אמר לי המח"ט שהחלק הצפוני כנראה לא נכבש.

16) ירדתי עם הזחל"מים על המוצב הצפוני ואיתנו צוות של סג"מ יונתן.

17) נערכנו צפונית מזרחית ליעד כשנפתחה עלינו אש מהמוצב מכיוון בניאס ועין פית.

18) על דרך הנפט הגיע טנדר בפיקודו של רס"ן גולדה, אשר ניגש אליי בריצה ושאל 'מה העניינים?'. השבתי: 'אין קשר עם גדוד 12, לא ידוע מיקומם'.

19) גולדה עמד וצפה לעבר המוצב ונהרג מכדור צלף.

20) בשלב זה פתח סמל וייסהוט באש תותח 90 מ"מ לעבר זחל"ם שנע על כביש בניאס-עין פית ובאש מקלעים לעבר עין פית.

21) באותו שלב הגיח מכיוון צפון זחל"ם בפיקוד סגן סולוביץ' מגדוד 12. שאלתיו למה בא מכיוון זה ואם ידוע לו היכן הגדוד. תשובתו: 'אינני יודע דבר, נותקתי מיחידתי'.

22) ארגנתי את הכוח בשתי קבוצות. קבוצה קטנה בפיקודו של סג"מ יונתן למוצב הדרומי כדי להתחבר עם סגן ורדי מגדוד 12 אשר ביקש עזרה בקשר.

23) במקביל נכנס כוח בפיקודו של סגן סולוביץ' מגדוד 12 + 10 לוחמים + זחל עם 90 מ"מ לטהר את התעלה הצפונית במוצב הצפוני.

24) לאחר יציאת הכוח של סגן סולוביץ' הגיע סרן דוד עם כיתה מיחידת הסיור. הסברתי לו את המצב ויחד יצאנו לכבוש את מרכז היעד הצפוני.

25) התחלנו לנוע אל תוך היעד כשנפתחה עלינו אש חזקה. צעקנו לעבר סגן סולוביץ' כדי לוודא היכן הוא ולא קיבלנו תשובה. זיהינו את הסורים על פי כובעיהם הירוקים (מפלדה), זרקנו רימונים, ירינו בררנ"טים כדי לטהר את היעד.

26) תוך כדי הלחימה נפצעתי וכן סרן דוד ונהרגו שני לוחמים מהסיירת שהיו בחוליית הפיקוד.

[כאן הסתיים המסמך, יתכן שיש לו המשך. באם יימצא – הוא יושלם כאן]

לקריאת הפרק הראשון בסיכומי חטיבה 1: דו"ח מג"ד 51 – לחצו כאן

לקריאת דו"חות הסיכום של גדוד 13 וגדוד 334 – לחצו כאן

לקריאת דו"ח סיכום של מג"ד 17 – לחצו כאן

מודעות פרסומת

20 מחשבות על “סיכומי חטיבה 1: דו"ח המח"ט, גדוד 12 וסיירת

  1. רשמית (נכון ליום חיבור הדוח הזה אי שם ביוני 1967) נראה שזהו הביטוי הראשון למחלוקת הקשה שפרצה בין גולני לאנשי הטנקים שהיו תחת פיקודה – פלוגה ז' מגדוד 377 של חטיבה 37.על רקע הסתבכות הקרב ותוצאותיו הקשות.

    מח"ט גולני כותב בדו"ח זה: "חוסר אורגניות של הכוח התוקף (היכרות קלושה בין המפקד התוקף ליחידות הטנקים המובילות את ההסתערות) תרמו הרבה לקשיים שנוצרו תוך ניהול הקרב".

    וגם: "יתרת כוחות גדוד 12 שנשארו בתוואי ההטיה ניסו להפעיל טנקים לעבר היעד, אך השריונאים טענו כי פקודה להם מהמ"פ לא לעזוב את האיזור ולרתק לכיוון תל עזזיאת".

    עוד בנושא זה אפשר לקרוא בראיון שפורסם כאן עם הסמ"פ שמיל גולן:
    https://naamoush.wordpress.com/2014/03/06/%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%96%D7%94-%D7%90%D7%9C-%D7%AA%D7%97%D7%A4%D7%A9-%D7%94%D7%99%D7%92%D7%99%D7%95%D7%9F/
    וגם כאן
    https://naamoush.wordpress.com/2014/03/13/%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%95%D7%9D-%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%A7%D7%A8%D7%91/

  2. נא לשים לב לסעיף 10 בדו"ח מ"פ הסיור. הסתבר שהוא לא ירד לאורך הצינור כמסומן במפה, אלא נסע על העיקול הגדול (V המורה כלפי מזרח) ונתקל בערכי זעורה.

  3. פוסט מעניין וחשוב. תודה לך שלמה. מחכה שתמצא בקרוב גם רישומים משני התחקירים שערך המח"ט עם הלוחמים על התל.

    האם התמונה הראשונה בפוסט (מהשיחזור) קשורה לתל פאחר?

    את הכיתוב לתמונה שבהמשך: "לוחמי גולני בתעלה דרומית-מזרחית של היעד הצפוני בתל פאחר. ברקע: אחת הסככות ביעד הדרומי" – יש לתקן, שכן התעלה הנראה בתמונה שייכת ליעד הדרומי (כך כתבתי ב-26 באוגוסט).

    הערה כללית: מכמה מקומות בתוכן נראה כי דו"ח זה של המח"ט נשען על המסופר בפאנל החטיבתי. כלומר, הוא מאוחר לפאנל.

    להלן צרור הערות פרטניות:

    [1] "כל היעדים נכבשו תוך 4 שעות ממערב [צ"ל: ממעבר] הגבול". כיבוש תל-פאחר, כידוע, הסתיים לאחר 4 שעות.

    [2] האם ידוע מה הסיבה לכך שמ"פ ג' [תשבי] נע בסוף הטור, אחרי פלוגה ב', עם זחל"ם הסמג"ד?

    [3] "המג"ד עלה עם הקש"א לכיוון היעד הצפוני ושם נהרג לאחר מעבר תעלה המערבית". משתמע מכך שנפל לאחר שעבר את ה"תעלה המערבית" הראשונה, היא התעלה ההיקפית, התחתונה. אך הנכון הוא שהמג"ד עבר גם את התעלות העליונות יותר, ונפל לאחר (ממזרח) ל"תעלה המערבית" השנייה.

    [4] "בשלב זה ניתנו ע"י המג"ד (משוער) פקודה לפלוגה ב' שכללה 4 זחל"מים בפיקוד הסמ"פ לכבוש את בורג' בביל". מעניין שכאן צויין שזו רק השערה [שאכן, כיום אנו יודעים שאינה נכונה, כי הוראה זו – שמסתבר שהייתה לה משמעות קריטית, לא לטובה – לא מפי המג"ד ניתנה]. זאת בשונה מהשערות אחרות בדו"ח זה, שצויינו כעובדות בלי כל הסתייגות (לדוגמה: "בתוך ההנחתה התקשה הגדוד למצוא את דרך האיגוף שנקבעה לו", זאת בשעה שביומני הקשר אין כל עדות לכך שכאשר הגיע הגדוד למקום שנועד לאיגוף כבר הונחתה עליו אש, ושזו הסיבה לשינוי המסלול).

    [5] "פקודה שנייה של המג"ד שהועברה ע"י סרן אלכס היתה למ"פ א', שעליו לרדת מן הזחלים ולתקוף רגלית את תל פאחר הדרומי (מכיוון דרום לצפון)". המדובר הוא בפקודה הראשונית (גם מבחינת הזמן), בעוד הפקודה לפנות מערבה לבורג' בביל הייתה מאוחרת יותר (וכנ"ל, לא מפי המג"ד).

    איני זוכר – בין כלל שאר העדויות – שפקודה הנ"ל יוחסה במפורש רק ל"תל פאחר הדרומי" (הוא שיועד מלכתחילה לפלוגה א'), וגם בהמשך כאן: "בהגיע אלכס למ"פ א' (ורדי) ואמר למ"פ כי עליו לכבוש את תל פאחר רגלית", בסתם, מבלי ליחד את הפקודה לתל הדרומי.
    בפאנל החטיבתי סיפר מ"פ א': "אמר לי אלכס שהמג"ד נתן הוראה לרדת מהזחל"מים לכל פלוגה א' ולתקוף את היעד מכיוון מערב למזרח". בתגובה על כך הוא נשאל באותו פאנל: "אינני מבין מה היה השיקול של חלוקת הכוח לשניים. שהרי היה כוח קטן כבר מלכתחילה, והכוח הזה היה צריך לבצע משימה של גדוד שלם. ייתכן שאני טועה ולכן אני שואל ומבקש תשובה על מנת להבין מה קרה שם", ועל כך השיב מ"פ א': "אלכס ז"ל אמר לי להוריד את החבר'ה מהזחל"מים ולעלות על תל פאחר, וגם המג"ד שידר באלחוט [וכבר העיר שם דני כי ידיעה זו על השידור באלחוט היא חידוש (שלא נמצא לו זכר בעדויות המאוחרות מאותו מקור)], אחרי שהייתי פה ליד הגדר הוא אמר לי לנוע ולתקוף מדרום". ועוד ראו שם שהמח"ט סיכם באותו פאנל שלדעתו מ"פ א' "עשה טעות בחלוקת האנשים, אך זה לא היה באשמתו, כיוון שהמג"ד במקום לרוץ קדימה היה צריך גם לארגן את הכוח מאחור", והוסיף המח"ט וסיכם: "אני חושב שהוא לא נתן לוורדי הוראה לפצל את הכוח, לא כזאת היתה ההוראה."

    בכל אופן, ראוי להשוות את המובא בדו"ח הנוכחי על תנועה "מכיוון דרום לצפון", לדברי מ"פ א' בפאנל על "לנוע ולתקוף מדרום" (בעוד שלפני זה שם: "מכיוון מערב למזרח").

    [6] "מ"פ ג' נמצא פצוע (מאוחר יותר הרוג) ליד הגדרות של היעד הצפוני ממערב". האם יש עוד מקור לכך שמ"פ ג' [תשבי] לא נהרג מיד?

    [7] על כוח סולו נאמר כאן: "הם טיהרו עד איזור החדר הבנוי במוצב הצפוני". את ה"עד" הרשום כאן יש לפרש כ"עד, ועד בכלל", שכן כוח סולו עבר את החדר הבנוי הנ"ל, ונעצר מערבית-דרומית לו.

    [8] "סגן שמואל וסגן שוורץ עלו עם זחל נוסף באותו כיוון. הזחל נתקע קצת לפני דרך הנפט, הם השמידו חוליית מקלע וחזרו בריצה ברגל חזרה אל הכוחות שלרגלי תל פאחר, שם ארגנו 3 זחל"מים נוספים". דיווח זה זהה לסיפור (וכנראה מתבסס עליו) שנשמע בפאנל מפי של עוזר הסמח"ט: "סגן שוורץ וסגן שמיל ועוד חוליה רצו בחזרה ברגל, וירדו את הטווח הזה, שזה לפחות 500 מטר ארוכים. רצו את זה ברגל בחזרה במהירות רצינית מאוד, וכנראה ארגנו פה עוד כשלושה זחל"מים", וכבר העיר שם דני: "זה חידוש שלא היה ידוע ולא הוזכר ע"י שמיל. זה מסביר מדוע לקח לכוח של שמיל כל-כך הרבה זמן לפני שהגיע בפעם השנייה ליעד הדרומי". אך ראו שם בהערה ארוכה של שלמה, הכותב ששמיל מכחיש זאת נמרצות ו"לדבריו ארוע כזה לא היה ולא נברא". ועוד שם בתגובה נוספת של שלמה, המצטט מ"סיכום מטעם חטיבה 1" שגם בו נמצא על הזחל"ם שנתקע, וכן מביא שם מהחוברת של אהרן מגד.

    [9] "יתרת הכוחות שנשארו בתוואי ההטיה ירו לעבר היעד, ניסו להפעיל טנקים לעבר היעד, אך השריונאים טענו כי פקודה להם מהמ"פ לא לעזוב את האיזור ולרתק לכיוון תל עזזיאת". מוזר. אם כבר היה צורך ברתק מלבד מלכיוון תל-פאחר, הרי שהיה צורך לרתק את מוצב האוייב שבחירבת סודה, ולא לתל עזזיאת (שמאחורי בורג' בביל). בכל אופן, בתל הצפוני יש שני בונקרים שנראה כי נפגעו בירי טנקים ממערב למזרח, אך ככל הנראה, באותה שעה כבר לא היה בהם אוייב (באחד מהם, זה שבתעלה התחתונה, כבר חוסל האוייב ע"י הכח של קרינסקי. האחר, הבונקר הדרומי שלמעלה, שימש כעמדת קת"ק, שאין ממנה תצפית על מורד התל ולפיכך ככל הנראה שכלל לא אויישה בתחילת הקרב). יש עדות (יצחק חמאווי) שהשריונאים שהיו למטה דווקא ירו במקלעים על התל, אלא שהירי שלהם דווקא סיכן את הכח שכבר היה למעלה והחזיק בחלק זה של התל. ירי האוייב על הנמצאים למטה נעשה מצדו הצפוני של התל, בתעלה התחתונה, ואילו היו השריונאים מקפידים לירות רק לשם, מהמקום בו היו (מערבית לתל), אולי היו מצליחים להפסיק את האש לעבר הכוחות שהיו לידם, בשטח המערבי המכונה 'גיא ההריגה'. למה לא עשו זאת? זו אכן שאלה טובה.

    [10] "חוליה מהסיירת, מ"פ הסיור ואחריו סרן דוד וכוח הסמח"ט, שכלל את רס"ן יפרח ועוד מספר חיילים מהסיירת החל[ה] בטיהור. בקטע זה היתה היתקלות לחוליית החוד שחוסלה". לא נכון. חוליית החוד לא חוסלה. אמנם הייתה היתקלות, והיו שני הרוגים, אך הם לא היו בחוד, וכמדווח בדו"ח הסיירת: "נהרגו שני לוחמים מהסיירת שהיו בחוליית הפיקוד".

    • התמונה הראשונה מכאן לא קשורה לתל פאחר.

      לגבי כיתוב התמונה של הסככה התלבטתי אם זה בדרומי או צפוני, ויכול להיות שאתה צודק. אבדוק מאוחר יותר אם יש לי צילום דרומית מהסככה כדי לראות את שיפועי הקרקע.

      לגבי תשבי, אכן לא זכור שום מקום אחר שנכתב שנמצא פצוע, לפי העדויות הבודדות של אנשיו הם ידעו לספר שנהרג במקום. מצד שני, אף אחד לא הגיע אליו פיזית כדי לבדוק.

      לגבי הזחלם של שמיל שהתקלקל לפני דרך הנפט וכולם חזרו בריצה למטה, שמיל שלל בתוקף אירוע זה. ייתכן שהמקור שסיפר לחטיבה על כך היה הסמ"פ שוורץ.

  4. דוחות לא אמינים
    המח'ט מבקר בדבריו את הטנקים אולם מדוע לא הזכיר דבר את הביקורת שהיתה לו על המודיעין של הפיקוד

    • כי הוא מדווח רק על הכח שלו.
      לפחות שלושה דברים דברים לא היו תקינים אצלו, ממש בחטיבה: א. תפקוד חפ"ק החטיבה בשליטה על הכח. ב.לימוד ציר התנועה ובמיוחד פני השטח וציר ההתקרבות ליעד. חוסר הפעלה נכון ושליטה על כח השריון.

      • בפוסט זה התפרסמו שני דו"חות, משני מקורות. על שניהם כבר נמתחה ביקורת (שיוחסה לעניינים שלא פורטו בדו"חות) שכבר נטחנה עד דק בבלוג זה, אך גם לכשנתעלם מממנה, ברור ששני הכותבים (ששניהם כבר נמצאים בעולם האמת) התבקשו מהדרג שמעליהם לכתוב דו"חות בהם כל כותב ידווח "רק על הכח שלו" (למה עליו לדווח על כוחות אחרים?), כך שהביטוי שנרשם בכותרת שמעליי ("סתם נודניק") הוא פשוט לא ענייני.

        אך גם אם נדון בצורה פרטנית, הרי שענין "חוסר הפעלה נכון ושליטה על כח השריון" כן מופיע בדו"ח הראשון, אם כי הוא עדיין חסר, אולי משום בעת כתיבת הדו"ח עדיין לא ידע הכותב את כל הפרטים.

        אם כבר מונים משהו שהיה ממש לא תקין, הרי שלעניות דעתי, הכשל העיקרי היה חסרונה של תקשורת נכונה בקשר אלחוטי.

        כתוצאה מכך, בשלב מסויים, והקריטי ביותר לדיווח, פסק המג"ד לדווח למח"ט על השינוי בתוכנית. תקשורת ראויה גם לא הייתה: בין המג"ד לסמג"ד. בין המג"ד למ"פאים שלו. בין המ"פאים לסמ"פאים. בין המ"פ למ"ממים. כל מי שקרא ומכיר את תולדות הקרב, יוכל להצביע על הכשל הזה ותוצאותיו, אצל כל המוזכרים.

        מתוך דו"ח המח"ט אני למד שאפשר ובעת כתיבת הדברים עדיין לא נודע לו על רמת הכשל הזה, ואפשר שלכן לא התייחס אליו.

        • סתם נודניק הוא כינוי הכותב.

          נראה שלא היה קשר עם הטנקים, למרות שניתן היה ליצור. גרוע מכך, לא הייתה תקשורת בין לוחמי השדיון ללוחמי החיר.

          • אוקיי, סליחה. (מצאת לך כינוי…).

            למג"ד דווקא כן היה קשר עם הטנקים, עד שלב מסויים בו הוא חדל לעשות לעשות זאת. אלא שבאותו שלב הוא לא תיקשר גם עם קציניו, הסמג"ד והמפ"אים, ואלו, קודם שנפצעו/נהרגו, גם אם היה להם קשר עם הטנקים (ולא היה להם) לאו דווקא שהיו יודעים מה להגיד להם, בשעה שלא ידעו מה קורה עם עצמם.

  5. הערותי לגבי סקירת המפקד:
    "חטיבה 1 סיכום מבצע "בני אור" – סקירת המפקד"

    ….

    "מסוף מאי עד תחילת הלחימה ביצעו יחידות החטיבה הכנות מבצעיות כולל תרגול על מודל ותרגול צוותי כוחות למשימות הצפויות."

    התרגול של גדוד 12 לקראת תל פאחר היה חובבני.

    1. לא נערכה הכרות ובחינה לכוחות לגבי הכרת היעד.

    2. הפקודה והתירגול לא כללו דרכי פעולה אפשריות של האויב ותגובות שלנו.

    3. לא כלל תירגול שת"פ עם השיריון.

    "ביצוע ההבקעה"

    "הכניסה לקרב היתה חפוזה ובוצעה על בסיס צוותי כוחות הקיימים."

    למה הכוונה? מדוע הכניסה לקרב היתה חפוזה?

    ……………

    "2) בתוך ההנחתה התקשה הגדוד למצוא את דרך האיגוף שנקבעה לו ולכן תקף בדרך הקצרה ביותר, ישר ממערב למזרח."

    להלן מה שידוע לנו כיום (וניתן היה לדעת אז טוב יותר): ראש הגדוד עצר במקום העליה המיועד בעין אדיסה. מחלקת טנקים עלתה במקום לפי התוכנית. רק אחרי שיקול דעת של המג"ד הוחלט להמשיך בתנועה על תוואי ההטיה. בהגיעו מתחת ליעד הדרומי הורה המג"ד לפלוגה א' לתקוף ממערב. עפ"י תנועתו בהמך, המג"ד התכוון לאגף עם יתר הכוח מצפון.
    כידוע לא תוחקרו הקמב"ץ,קצין הקשר שהיו בזחל הפיקוד וכן , מ"מ הטנקים המוביל ומ"פ הטנקים לגבי סוגית אי ביצוע העליה בעין אדיסה.
    לכן הסיכום שמסר המח"ט בנידון הוא השערה שלא ברור על מה ניסמכה.

    "3) בגלל הלחימה הקשה הוכנס כוח נוסף של הסיירת אשר הוחדר מעורפו של היעד."

    כח הסיירת היה קטן (כ-12 לוחמים יתר הפלוגה לא הוכנסה לפעולה ושהתה בחורשת טל) ונכנס לפעולה רק ב-18:00. שעתים לאחר שהמח"ט הורה לסיירת ולסמח"ט לנוע לתל פאחר.

    "4) עיקר מערכת הפיקוד של הגדוד נפגעה (מג"ד נהרג, סמג"ד נפצע, 2 מתוך 3 מ"פים נהרגו). ע"מ לוודא שליטה והשלמת כיבוש היעד נשלח הסמח"ט לרכז ולפקד על ההתקפה מדרום ומזרח ליעד. חפ"ק המח"ט השתלט על עיקר הכוחות שנמצאו בחלק המערבי של היעד."

    "ע"מ לודא שליטה נשלח הסמח"ט" שהגיע שעתים אח"כ.
    עיקר הכוחות? כוח הסמח"ט\סיירת טיהר את החלק המערבי של היעד הצפוני מההמבנה ועד לראש התל. לאורך התעלה ממזרח למערב הרג הכוח שני חיילים סורים ושבה חייל אחד.לאחר מכן אין עדות להתקלות נוספת. בתום הקרב הסגירו את עצמם בראש היעד כ-12 סורים.

    ……

    "היערכות הקרב"

    "3) גדוד 51 שכבש את תל עזזיאת, אם כי ספג אש בדרכו אל היעד וכן עלה על מוקשים לא שובש. הכוח הגיע ללחימה ביעד מאורגן וביצע את הלחימה בתוך היעד בהתאם למתוכנן."

    גדוד 51 זכה לסיוע ארטילרי מסיבי וכן לפיצוח באמצעות טנקים בניגוד לגדוד 12 שהסיוע הארטילרי שלו הופסק סמוך להסתערות הראשונה (יתכן גם שאש הסיוע הונחתה בהתחלה על ראש הכח בגיא ההריגה.) טנקי האויב שירו על גדוד 12 בתנועה אל היעד לא טופלו ע"י הטנקים שלנו ולא ע"י הארטילריה.

    "לקחים עיקריים"

    "א) פתיחת המבצע ביום מנע שימוש בכוחות שאינם ממוכנים, לכן למעלה ממחצית כוחות החטיבה (כוחות מעולים) לא נוצלו בשלב הראשון. ניצול מלא של החטיבה הסדירה בכל שלבי הקרב מחייב מיכונה המלא."

    האפשרות לתקיפה ביום היתה ידועה כבר יומים קודם.

    "ג) גם כאשר מטוסים מיועדים לשלב הכנת היעדים צריך שיכוונו ע"י המפקד התוקף כדי לוודא ריכוך אותם חלקים של היעד שיסייעו להתקפה. אף הסיוע האווירי שניתן היה סיוע ישיר להתקפה קטן ביותר."

    האם המח"ט ביקש סיוע אויר ולא נענה?

    "ד) חוסר אורגניות של הכוח התוקף (היכרות קלושה בין המפקד התוקף ליחידות הטנקים המובילות את ההסתערות) תרמו הרבה לקשיים שנוצרו תוך ניהול הקרב."

    נכון, אבל פלוגה ז' וגולני שהו כל תקופת ההמתנה בסמיכות. מדוע אם כן לא נוצל הזמן לתירגול השת"פ? ומה עם צורת הפיקוד האומללה על הטנקים באמצעות קצין קישור היושב מאחור?

    גם הסיכום מעיד על חובבנות של החטיבה ורצון ליפות את התוצאות.

    • מחזק ומוסיף למה שכתב דני.
      בפאנל חטיבת גולני שהתקיים כמה ימים לאחר המלחמה אמר המח"ט אפרת את הדברים הבאים שיש בהם כדי ללמד כי לא רצה לחפור יותר מדי בכשלים ולא לחפש אשמים [גם כי בראש ובראשונה האחריות היא קודם כל עליו]: "אין הכוונה להפוך כאן למוסד של האשמות או של בירורים. כל הנוכחים כאן, וגם אלה שאינם נוכחים כאן, כנראה שיש אחדים שאינם נוכחים כאן מאלה שלחמו איתנו. כל אחד אני משוכנע שנתן ועשה את מה שהוא היה מסוגל לתת, ויש אנשים ששילמו בחייהם עבור השגת המשימות האלה, ולכן אני רוצה שזה יעמוד על רמה מוסרית גבוהה, לפחות מבחינה זו של כבוד כלפי אנשים שנפלו ושילמו מחיר יקר עבור הניצחון. היתה כאן מבלי ספק לחימה רצינית מאוד, מפוארת מאוד, ואין לי ספק שזו הלחימה הקשה ביותר שהיתה במלחמה הזו".

  6. להלן תגובתי ל"סיכום מבצע "בני אור" – גדוד 12" עד "תיאור פעולות הכוח שבתוואי ההטיה"

    כידוע המג"ד נפל בקרב ולכן גם הדוו"ח הזה נכתב באחריות המח"ט.

    …..

    "כוחות

    גדוד 12 על זחל"מים ות"פ 9 טנקים."

    הגדוד קיבל 20 זחל"מים.

    "ציוות כוחות לקרב"

    ….

    "כוח ב': פלוגה ב' ע"ג 4 זחל"מים, עוד זחל"ם סמג"ד ומ"פ ג'."

    מדוע מ"פ ג' נמצא בכוח ב'? הרי הפלוגה שלו היתה בכח א'!
    פלוגה ג' היתה מיועדת לכבוש את התל הצפוני במקביל לפלוגה א' שהיתה מיועדת לתל הדרומי. מדוע לא צוות מ"פ ב' לכח ב' שם היתה פלוגתו? נראה לי שהכתוב כאן הותאם בדיעבד למה שקרה בפועל ולא לציוות עפ"י הפקודה.

    "משימות"

    "ב) כוח ב' – עתודה לתל פאחר ויכבוש את בורג' בביל בשלב ב' גדודי."

    הכתוב כאן עפ"י התוכנית אבל לא בוצע בסדר הזה.

    "סדר המסע אל היעדים

    א) חוד של 3 טנקים.

    ב) זחל"ם פיקוד של המג"ד.

    ג) יתרת 6 הטנקים."

    בפיקוד מ"פ הטנקים.

    ….

    "ציר התנועה (בביצוע)

    יציאה מאיזור גבעת האם בכיוון כללי צפון מזרח, התחברות לדרך תוואי ההטיה לפנייה צפונה למרגלות המוצב תל פאחר."

    הניסוח לא ברור. האם זו התכנית או הביצוע בפועל? אם זו התכנית מדוע אין כאן פירוט ואיזכור של הכוונה לעלות מזרחה בעין אדיסה? (מסקנתי, רשלנות בכתיבת הדוו"ח).

    "תיאור הקרב

    א) כאשר הגדוד נמצא בסדר המסע הנ"ל לרגלי תל פאחר נפתחה על הגדוד אש נ"ט ואש נק"ל מכיוון חירבת א-סודה, תל פאחר ומקצת מכיוון בורג' בביל."

    אין כיום שום עדות לירי מבורג' בביל.

    "ב) כתוצאה מאש זו נפגעו 2 טנקים שנעו בחוד וזחל"ם המג"ד,"

    "זחל הפיקוד של הטנקים ועוד 3 זחל"מים מפלוגה א' ובנוסף נתקע זחל"ם מפלוגה ג' (זחל הסמג"ד והמ"פ). סה"כ נפגעו ונעזבו על תוואי ההטיה 7 זחל"מים ועוד 2 טנקים."

    גם הטנק של יעקב העליון נפגע,לכן שלושה טנקים נפגעו. שוב רשלנות בכתיבת הדוו"ח.

    "פקודות המג"ד

    1) בשלב זה ניתנו ע"י המג"ד (משוער) פקודה לפלוגה ב' שכללה 4 זחל"מים בפיקוד הסמ"פ לכבוש את בורג' בביל."

    כידוע בשלב זה המג"ד עזב את ראש הטור ומי שנתן את הפקודה היה הקמב"ץ יוסי פרידמן. אבל איש לא שאל את יוסי מה היה.

    "הפלוגה ירדה לבורג' בביל מכיוון מזרח למערב, תקפה וכבשה. על היעד היתה התנגדות חלשה ביותר, נמצאו 4 סורים הרוגים ביעד."

    לא שמעתי שום עדות להמצאות חיילים סורים בבורג' בביל.

    "2) פקודה שנייה של המג"ד שהועברה ע"י סרi אלכס היתה למ"פ א', שעליו לרדת מן הזחלים ולתקוף רגלית את תל פאחר הדרומי (מכיוון דרום לצפון)."

    הפקודה של המג"ד שהועברה אכן ע"י אלכס קרינסקי ניתנה לפני הפקודה לכבוש את בורג' בביל. (המג"ד לא ידע שפלוגה ב' נשלחה לבורג' בביל).

    התידרוך לאלכס ניתן למרגלות התל הדרומי ואלכס המתין להגעתו של ורדי במקום. המג"ד המשיך משם צפונה על תוואי ההטיה ופנה מזרחה בצומת ה-AMX.

    "פעולות פלוגה א'

    לפלוגה נותרו 3 זחלים ובהם בסביבות 25 חייל כולל מפקדים."

    בראש פלוגה א' נותרו 3 זחל"מים, אחד של המ"פ ושנים של מחלקה 2.

    יתר הכלים של הפלוגה (4) נפגעו או שהתעכבו מאחור. אני יודע בודאות רק על הזחל"מ שלי שהיה הרביעי בטור שנפגע מפגיעת טנק בפלוגה א'.
    הזחל"מים שהתעכבו הגיעו בהמשך לגיא ההריגה.

    "בהגיע אלכס למ"פ א' (ורדי) ואמר למ"פ כי עליו לכבוש את תל פאחר רגלית. המ"פ נתן לסרן אלכס כ-13-12 חיילים וסרן אלכס החל לעלות עם חייליו על הגדרות שלרגלי תל פאחר הצפוני."

    כפי שניתן ללמוד מהתחקירים של ריינר (עדויות הראל וברוש), אלכס חיכה לורדי מ"פ א' בנקודה ממנה עלו אחר כך מזרחה לכיוון התל. אשר להחלטה לחלק את 25 החיילים לשני כוחות, ורדי מעיד שהוא שהעלה את הרעיון שהתקבל על אלכס. המחשבה היתה שתפיסת פאתי המוצבים הדרומי והצפוני במקביל, תאפשר ליתר הגדוד להתארגן בגיא ההריגה. כך אכן קרה באופן חלקי. ורדי הצליח לתפוס את הצד המערבי של התל הדרומי שלא הפריע יותר למהלך הקרב. הכח של אלכס נפגע קשה ולא הצליח לשתק את הירי שנמשך מצידו הצפוני מערבי של התל.

    "היה עוד זחל"ם אחד של המיוחדת שנשאר מאחור. סגן ורדי שלקח את יתרת חייליו, כ-13-12 חייל ועוד מ"מ עבר את הגדרות דרך שדות המוקשים ללא פיצוץ הגדרות ונאחז בתעלות של היעד הדרומי-מערבי של תל פאחר. מכאן החל לטהר לכיוון מזרח עד גמר התעלות בכיוון הסככה שבמזרח היעד הדרומי."

    לא ברור מדוע מוזכר הזחל"מ של המחלקה המיוחדת עם פלוגה א'. המחלקה המיוחדת היתה אמורה לפרוץ את השער הצפוני עבור פלוגה ג'.
    הגדרות סומנו במפה ובתצ"א כחשודים במיקוש. היום אנחנו יודעים שהגדרות לא היו ממוקשות.

    "מכאן החל הכוח לנוע לעבר הסככה עם חוד לפנים. השטח בין התעלה לסככה היה פתוח. עם עליית הכוח לשטח הפתוח נפתחה עליו אש חזקה מצפון."

    רוב הנפגעים בתל הדרומי היו כתוצאה של ירי מהמוצב הצפוני ורק מעטים נפגעו מהתנגדות בתל הדרומי. התל הדרומי הספיק לספוג אש של שתי סוללות 120 לפני שהאש הופסקה בסביבות השעה 15:00. ההתנגדות החלשה בתל הדרומי מוכיחה עד כמה השפיע הריכוך של הארטילריה שלנו.
    התל הצפוני, לעומת זו, כלל לא רוכך ע"י הארטילריה שלנו.

    "ששת החיילים שהיו בחוד רצו לכיוון הגדרות שליד הסככה, אך 5 מהם נפגעו. 7 החיילים האחוריים יותר אשר איתם היה ורדי קפצו חזרה לתעלה ונפגעו מהם 5 תוך חילופי אש. מכאן שעל היעד הדרומי בשלב זה נשארו 3 חיילים בריאים – ורדי המ"פ, מ"כ שהיה ליד הסככה ועוד הקשר של המ"פ. כאן המתין המ"פ עד אשר הגיעו אליו כוחות נוספים מהגדוד."

    אל ורדי חבר הכח של המחלקה המיוחדת ע"ג זחל"מ אחד. החבירה הזו לא שינתה את התמונה באופן משמעותי והירי מצפון נמשך.

    "תיאור פעולות פלוגות א-ב-ג

    התיאור יהיה משותף לשלושת הפלוגות משום שכוחות אלה שהיו באיזור תוואי ההטיה ירדו מהזחלים ותפסו עמדות אש בכיוון כללי למוצב תל פאחר. בכוח זה לא היה מפקד אחד אחראי, מאחר ובשלב זה עלה המג"ד ליעד הצפוני עם הקש"א שלו ושם נהרג (התיאור יימסר מאוחר יותר)."

    השלב המתואר כאן נמשך מהשעה 15:00 ועד אחרי השעה 16:00. המג"ד עזב את ראש הטור יחד עם הקש"א והלך דרומה אל הואדיון שבין שני המוצבים שממערב להם.

    "הסמג"ד שהזחל שלו נתקע החל לטפס לכיוון התל הצפוני ונפצע בגרונו.

    המפקדים שהיו בקטע זה היו מפוזרים לאורך תוואי ההטיה במרחק של כ-400 מ' בפיזור. כל קציני הגדוד, כולל מג"ד, סמג"ד, פרט למ"פ א' סגן ורדי, מ"מ מפלוגה א' סג"מ מוראד וסרן אלכס היו בשלב זה באיזור תוואי ההטיה."

    כיון שלא טרחו לתחקר את הקצינים שנפצעו, לא מדוו"ח כאן על הכח הקטן מפלוגה א' בפיקודי (סופר כאן בעבר). הקש"א שתוחקר ע"י ריינר, כעבור מספר חודשים, נשאל על הכח שלי ולא זכר למרות שפגש אותנו יחד עם המג"ד לפני שעלינו לתל הצפוני כחצי שעה לפני שהוא והמג"ד עלו גם הם לתל הצפוני.
    לא ידוע לי אם הקש"א תוחקר לקראת הכנת הדוו"ח הזה.

    • דוח סיכום זה של מח"ט 1 וגם הפאנל שהוא ניהל בהשתתפות צמרת החטיבה כ-10 ימים אחרי המלחמה הם עדויות "חד צדדיות", כלומר אפרת מספר את מה שהוא רוצה בלי שאיש יפריע לו. טרם נתקלתי בארכיון צה"ל בתחקור שעבר אפרת ע"י מחלקת היסטוריה שבו יישאל שאלות נוקבות על תפקוד החפ"ק בזמן קרב תל פאחר והאם לדעת הגורמים המוסמכים התגובות של החפ"ק/חטיבה הן בקבלת החלטות והן בביצוע התבצעו במהירות הראויה.

      מעניין מה שאלו אותו הרמטכ"ל, אלוף הפיקוד ומפקד אוגדה 36 בזמן שביקרו בתל פאחר ב-11 ביוני 67. האם ניסו להבין איך בתל עזזיאת האיום והנורא נפל רק חייל אחד ובתל פאחר "המצ'וקמק" נהרגו 33 [נכון ליום זה]?

  7. תגובתי על הקטע: "תיאור פעולות הכוח שבתוואי ההטיה" עד "כוח סיירת וכוח סמח"ט"

    א) המג"ד עלה עם הקש"א לכיוון היעד הצפוני ושם נהרג לאחר מעבר תעלה המערבית."

    אחרי שזחל"מ המג"ד נעצר על הדרך העוקפת את התל מצפון, עזב המג"ד ואיתו הקש"א את ראש הטור ונע לואדיון שבין המוצב הצפוני לדרומי. השעה המשוערת היא 15:10.

    קצת לפני השעה 16:00 עלה המג"ד עם הקש"א לראש התל הצפוני בצידו המערבי.

    "ב) הסמג"ד נפצע בגרונו באיזור הגדרות ופונה לתאג"ד.

    ג) מ"פ ג' נמצא פצוע (מאוחר יותר הרוג) ליד הגדרות של היעד הצפוני ממערב."

    כפי הנראה היו הסמג"ד ומ"פ ג', יונתן תשבי ז"ל, על אותו הזחל"מ. עפ"י עדותו של הסמג"ד, הוא יזם הסתערות על פאתיו המערביים של התל הצפוני. ההתקפה נבלמה וכפי הנראה כאן גם נהרג תשבי. עפ"י עדות של ידיד משפחה שהיה חייל ביחידה אחרת שנקראה לסייע במציאת חללים ופצועים, הוא מצא את תשבי על הגדרות במצב כריעה כשהוא פגוע בראשו מצליפה. יש לשער שנהרג במקום.

    "ד) סמ"פ ב' סגן סולוביץ' לקח זחל שהיה ליד הכוחות שהיו על האדמה, העלה עליו כ-10 לוחמים ונסע באיגוף שמאלי ופרץ ליעד הצפוני מכיוון מזרח, שם קיבל תדריך ממ"פ סיירת שעליו לטהר את התעלה הצפונית ביעד הצפוני. סגן סולוביץ' ועוד 7 חיילים ירדו מהזחל והחלו בטיהור. הם טיהרו עד איזור החדר הבנוי במוצב הצפוני. מכוח זה נפגעו כולם פרט למ"כ אחד."

    ההתרחשות הזו היתה בסביבות השעה 17:30. מי "החדר הבנוי" קפצו לתעלה מדרום לתעלה שבה התקדמו עד המבנה. כאן נפגעו סולוביץ' וארבעה חייליו ונהרגו. ((סולוביץ, כהנא, לייבו, דודזדה, קרקוקלי) רק המ"כ צבי אייזנברג נותר מקבוצה זו של 6. שני חיילים נוספים מאותו כח, עמדי ונחמיאס שהיו ברתק בתעלה שליד המבנה, קפצו גם הם לתעלה אחריהם. משה נחמיאס נהרג ועמדי נפצע קשה ופונה כעבור שעה כאשר הסיירת סיימה את הקרב. יאיר ישי שהיה קצין מתנדב נותר בתעלה לפני המבנה והצטרף לכח הסמח"ט שהגיע אח"כ והשתתף בטיהור הסופי של ראש התל. לכן סה"כ היו יחד עם סולוביץ 9 חיילים שנכנסו מהשער לטהר את היעד הצפוני לפני הסיירת. יש לשער שהנהג נשאר בזחל"מ.

    "ה) סגן שמואל וסגן שוורץ עלו עם זחל נוסף באותו כיוון. הזחל נתקע קצת לפני דרך הנפט,"

    אירוע זה לא נמסר בעדותו של שמיל גולן כפי שתועדה כאן בעבר.

    "הם השמידו חוליית מקלע וחזרו בריצה ברגל חזרה אל הכוחות שלרגלי תל פאחר,"

    זכור לי שאחרי המלחמה ביקר אותי שמיל בביתי ושם סיפר לי כיצד חיסל את המקלען שהיה בתעלה הדרומית שממזרח לסככה, המקלען הופתע ע"י שמיל ולפני שנפגע הספיק לצעוק "אללה הוא אכבר".

    כיון שהמקלען היה בתעלה הדרומית, האירוע לא יכול היה לקרות כאשר שמיל ושורץ הגיעו רק עד דרך הנפט, כפי שכתוב כאן.

    "שם ארגנו 3 זחל"מים נוספים עם לוחמים ועלו ליעד הדרומי מאותו כיוון באיגוף שמאל, נסעו עד לאיזור הסככה, שם נפגעו 3 הזחל"מים ומרבית הלוחמים. כוח זה לא הצליח ליצור קשר עם מ"פ א', אך שמע אותו צועק ונותן פקודות. חלק מכוח זה טיהר תעלה דרומית לסככה וחיסלו שם חוליה סורית."

    שמיל, למרות פציעתו, ומספר חיילים נוספים עברו לתל הצפוני וסייעו לפינוי הפצועים.

    "ו) מ"מ המיוחדת והקמב"צ יוסי נסעו על זחל"ם נוסף ונסעו באותו ציר שוב ליעד הדרומי."

    מ"מ המיוחדת לא נע בדרך הקרובה למוצב הצפוני כפי שעשה שמיל אלא המשיך צפונה על תוואי ההטיה ועלה על דרך הנפט כקילומטר צפונה לתל פאחר. מ"מ המיוחדת הוא הראשון שיצא לאיגוף מצפון. שמיל ושורץ הגיעו אחריהם ליעד הדרומי.

    " הגיעו לקרבת התעלה שם היה מ"פ א', יצרו איתו קשר. מ"פ א' אמר להם להיכנס אליו לתעלה. במעבר מהזחל אל התעלה נפגעו מרבית החיילים וזחלו לתוך התעלה. חוליה שנשארה בתוך הזחל"ם נפגעה ע"י פגז תול"ר."

    ראיתי את פגיעת התול"ר בזחל"מ מהמקום בו שכבתי פצוע. כפי שזכור לי, הזחל"מ נפגע ועלה ממנו עשן שחור. רק אחרי הפגיעה ראיתי חיילים קופצים מהזחל"מ ורצים לכיוון דרום. יוסי פרידמן נפגע בכתפו מירי צלף מהתל הצפוני כאשר נחלץ לסייע לפצוע מכח ורדי. מרכי אסרף נפצע גם הוא בכף ידו. ברוך יוסף שהיה המקלען נהרג מפגיעת התול"ר ונשאר בזחל"מ.

  8. שאלה: מה המקור ל*סכום* (המוערך, כ-) המופיע במשפט: "בתום הקרב הסגירו את עצמם בראש היעד כ-12 סורים"?

  9. "התל הדרומי הספיק לספוג אש של שתי סוללות 120 לפני שהאש הופסקה בסביבות השעה 15:00. ההתנגדות החלשה בתל הדרומי מוכיחה עד כמה השפיע הריכוך של הארטילריה שלנו. התל הצפוני, לעומת זו, כלל לא רוכך ע"י הארטילריה שלנו".

    בדו"ח של מג"ד המרגמות מתנייעות 120 מ"מ, נכתב אחרי המלחמה, נמצא:

    "נתתי תיקונים (כולל רכז) לסוללות של 828 שהעסיקו את תל פאחר. אותו זמן סוללה נוספת ממכמ"ת 334 (סוללה א') טיווחה לחלק הצפוני של תל פאחר. ביקשתי סיוע נוסף. קיבלתי שתי סוללות ממכמ"ת 335, והיות והחפ"ק החל לנוע השארתי את סרן עציון על גבעת האם, הוריתי לו לטווח את שתי הסוללות לחלק הדרום-מזרחי ולחלק הדרום-מערבי של תל פאחר."

    מסיפור זה אמנם עולה שהתל הדרומי טווח יותר, אך אי אפשר לומר שהצפוני כלל לא רוכך!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s