טנק שרמן בבור יקוש

"בעלייה לבניאס היו בורות יקוש. אמרתי טנק לא יעבור פה. המג"ד שלי התעקש, הוריד אותי ואת הנהג, נכנס לתא הנהג ותקע את הטנק בתוך הבור הזה. ואז סובבו את כל החטיבה מרמת הבניאס והחזירו אותה שנעלה דרך גבעת האם למסעאדה" * שני לוחמים מחטיבה 45 משחזרים

הטנק של גדוד 39 מחטיבה 45 שנתקע בבור יקוש בעלייה לבניאס ובשל כך נאלצה כל החטיבה לשוב על עקבותיה ולעלות דרך גבעת האם [צילום מספר החטיבה במלחמת ששת הימים]

צולם בזמן אמת בשעות הבוקר המוקדמות של יום שבת ה-10 ביוני 1967: הטנק מגדוד 39 שנתקע בבור יקוש בעלייה לבניאס ובשל כך נאלצה כל החטיבה לשוב על עקבותיה ולעלות לרמה הסורית דרך גבעת האם [צילום מספר החטיבה במלחמת ששת הימים]

סרטון יפה על פעולת חטיבה 45 בכיבוש הרמה הסורית עלה לאחרונה לרשת. הסרטון נולד בעקבות הפרסום בבלוג על תפיסת מעיינות דרבשיה על-ידי כפר סאלד, כפי שסיפר כאן יאנו טירולר. בעקבות כך התארגנו שני גיסיו של יאנו, עמוס אמיתי ורפי גורן, שלחמו בחטיבה 45 בצפון השומרון וברמה הסורית והתייצבו מול המצלמה של אורי טירולר, בנו של יאנו, כדי לספר את קורותיהם במלחמת ששת הימים.

המצלמה מלווה אותם (ראו סרטון בהמשך)מהשדה המזרחי של דן [שממנו הדפו חברי הקיבוץ ב-6.6.67 התקפה סורית משולבת], בו נערכה החטיבה לקראת העלייה, ומשם נסעו אל גבעת האם ועלו מזרחה לדרך הנפט וליער אודם.

עמוס אמיתי מקיבוץ גשר היה מ"מ 1 בפלוגה פ' בגדוד 39 [טנקי שרמן] בפיקודו של המג"ד סא"ל אדולף אברמוביץ', ורפי גורן מקיבוץ החותרים היה לוחם בגדוד 25 [חרמ"ש] בפיקודו של סא"ל לוי מן.

תקציר קורות החטיבה במלחמת ששת הימים, כולל הגעתה לגזרה הסורית: חטיבה 45 עם פרוץ מלחמת ששת הימים נעה מאיזור הכינוס שלה באיזור אליקים דרך צומת יזרעאל לכיבוש ג'נין, הסתבכה בקרב עמק דותן וסיימה ב-7 ביוני בכיבוש גשר דמיה ופיצוצו. עם תום משימותיה בגזרה הירדנית הופנתה צפונה עם תחילת המערכה על הרמה הסורית. מלכתחילה, עוד בתכנוני מקבת-צפון בתקופת ההמתנה, הוגדרו משימות החטיבה כך: גדוד 39 יכבוש את תל חמרה, גדוד חרמ"ש 25 יכבוש את רמת הבניאס, כשלצורך כך תועבר אליו פלוגת טנקים מגדוד 39, וגדוד החרמ"ש 74 יהווה עתודה.

בבוקר ה-9 ביוני 1967 היתה חטיבה 45 בצומת יזרעאל, שם קיבלה פקודה לנוע מיד אל ראש פינה. הכוח נסע דרך צומת גולני, הסתבך בפקקי תנועה ביבנאל-טבריה והתערבב עם כלים מחטיבות אחרות, ולאחר שנחלץ משם סוף סוף הסתבך בהמשך בפקק מטורף לא פחות בצומת גומא, דרומית לקרית שמונה. החטיבה הגיעה לבסוף לשטח כינוס באיזור הגושרים ושדות משק דן בשעה 1930. כלומר, 12 שעות מהינתן הפקודה בצומת יזרעאל [שעה 07:24] ועד שהיא הגיעה לנקודת זינוק לקרבות הרמה הסורית.

משימתה כעת היתה לחבור לגדוד 51 של גולני, שכבש כמה שעות קודם לכן את תל עזזיאת, וביחד איתה לכבוש את איזור רמת הבניאס ותל חמרה. בשעה שהמח"ט סא"ל משה בר-כוכבא בריל ישב עם קבוצת תכנון בגבעת האם עם אל"מ דן לנר, ראש מטה פיקוד צפון, נשמעו בסביבות השעה 0130 פיצוצים עזים מכיוון רמת הבניאס.

בדיעבד התברר שהיו אלה בורות יקוש שפוצצו הסורים עם נסיגתם המסודרת בשעות הלילה שבין ה-9 ל-10 ביוני, זאת בעקבות נפילת קלע, זעורה, תל פאחר ותל עזזיאת שמוטטו את הקו הסורי באיזור זה.

חטיבה 45 בתנועה ברמה הסורית

חטיבה 45 בתנועה ברמה הסורית, כאן כנראה באיזור קונייטרה

עמוס אמיתי, מ"מ החוד של גדוד 39, שהוביל את החטיבה גם בקרבות בעמק דותן והג'יפטליק בגזרה הירדנית, מספר שאיפס את הספידומטר מתחילת המלחמה ובסיומה גילה שנסע 600 ק"מ, כולם על שרשראות.

עמוס: "אני הייתי הטנק הראשון [שרמן M-51] שעלה והוביל את הטנקים אחריי לכיוון רמת הבניאס [תחילת תנועה היתה בשעה 0300]. למ"מים לא היו מפות, אני בספק אם גם למ"פים היו. בדרך לשם אחד הטנקים מהמחלקה שלי עלה על מוקש, כנראה מוקש בריטי ממלחמת העולם השנייה, כי הסורים נסעו שם הרבה ולא יכול להיות שטנק שלנו פתאום עלה על מוקש. הטנק פרס זחל, הצוות היה קצת היסטרי כי זו פעם ראשונה שזה קרה. למעשה עלינו לא ירו בכלל. אני והטנק השני שהיה איתי ירינו כמו מטורפים, אבל עלינו לא ירו. כל זה היה באור ראשון של יום שבת".

באיזור "צומת הטנק", בהצטלבות הכביש לבניאס והכפר רג'ר [כביש 99, העולה לרמת הגולן] נתקל הטנק של אמיתי, שכאמור הוביל את החטיבה, בבור יקוש [חפירה ממולכדת שגורמת לחסימת הדרך]. אמיתי הבחין שגם בהמשך הדרך העולה מזרחה היו בורות יקוש נוספים שפוצצו.

בעיגול כתום מקום משוער של טנק החוד מחטיבה 45 שנקתע בבור יקוש [מתוך מפת מודיעין של פיקוד צפון 1967]

בעיגול כתום: מקום משוער של טנק החוד מחטיבה 45 שנתקע בבור יקוש שפוצצו הסורים [מתוך מפת מודיעין של פיקוד צפון 1967]

הוא מספר: "הודעתי למ"פ יריב בן אהרון, שאי אפשר לעבור כאן. מלפנינו בור יקוש ומצד דרום של התוואי היה מדרון. אמרתי טנק לא יעבור פה. המג"ד שלי התעקש ואמר שאפשר לעבור. אמרתי בשום פנים ואופן, אני לא עובר. ואז הוא בא, הוריד אותי ואת הנהג, נכנס לתא הנהג ותקע את הטנק שם בתוך הבור הזה. יש לנו צילום חי מאותו אירוע [ראו צילום בתחילת הפוסט], אני אפילו לא יודע מי צילם. אני נראה בתמונה עם המעיל הבהיר יותר ועליו המספר 007. אפשר לראות שכל המזקום שקוע. הטנק חולץ ברוורס ואז סובבו את כל החטיבה מרמת הבניאס והחזירו אותה שנעלה דרך גבעת האם למסעאדה".

אמיתי תמה איך המודיעין לא ידע שיש בורות יקוש בדרך הזו. "מישהו היה צריך לדווח על כך", הוא אומר, "חטיבה זה לא דבר שהולך ברגל. לפני מבצע קדש המודיעין ניהל יפה מאוד את המידע עם כל הפרטים".

בכל אופן, המח"ט בריל דיווח בשעה 0400 על גמר כיבוש תל חמרה, אבל הודיע על קשיים בהעברת החטיבה הלאה ושאל מה עושים. בעקבות כך הורה דן לנר לסובב את החטיבה כדי שתעלה מגבעת האם.


שני לוחמי 45 משחזרים. צפו בסרטון שהפיק אורי טירולר

רפי גורן ממשיך: "נענו לרגלי גבעת האם, ובזמן שעברנו ראינו עוד הרבה עשן ופיח ועדיין היו חיילים שלא פינו אותם, חללים, פרושים בשמיכות כי היה קרב לא קל [כנראה הכוונה לחללי זחל"ם סמג"ד 121 מחטיבה 8 שנפגע יום קודם ליד גבעת האם]. הדרך לא היתה נוחה והיה צורך בטרקטור עם כף שיפנה כדי שנוכל לעלות".

עמוס: "קראתי ב'פנקס שירות' של יצחק רבין, שם הוא כותב בפרטי פרטים איך המו"מ של הישובים עם ראש הממשלה לוי אשכול כדי שיעלו לרמה. זה היה מאבק מאוד קשה שלהם ובסופו של דבר אחרי שנכבשה הגדה המערבית וסיני התאפשר להם לכבוש את הרמה כאשר דיין התנגד לכל המהלך הזה".

רפי: "מי שהיה ראש החץ בלחץ על הממשלה לכבוש את הגולן היה יגאל אלון. הוא היה סמכות בטחונית למרות שלא היה שר הביטחון אבל מאז שהיה מפקד הפלמ"ח והיה מההתיישבות העובדת, הוא הלך ולחץ ובהמשך הוא גם בא לוודא שלוקחים את הרמה ולא משאירים אותה".

יאנו טירולר, שהיה במלחמת ששת הימים סגן מפקד חבל דן במסגרת ההגנה המרחבית, מוסיף: "דיין אמר שהקיבוצניקים האלה רוצים יותר מרעה לפרות שלהם ושלא יבלבלו את המוח ושאין בעיה עם הגבול. לוי אשכול לא ידע מה להחליט ולא רצה ללכת בניגוד לדיין. ולמחרת בבוקר [9.6.67] הוא נתן פקודה לפיקוד צפון, ולא טרח להגיד לרמטכ"ל ולא לאשכול".

טירולר מספר על הנסיעה שלו עם שר העבודה יגאל אלון ב-10 ביוני 1967 בשטחי הרמה הסורית שאך זה נכבשו: "באותה שבת שרפי ועמוס עלו למעלה עם החטיבה, אני יושב משתעמם לי במקלט, ובא טלפון מנחום גולן במיפקדה של כפר סאלד בתור יועץ בטחוני אסטרטגי, והוא אומר – תשמע, יש לך ג'יפ, תבוא מהר כי בא לפה יגאל אלון והוא רוצה לעלות לרמה. הייתי חבר נאמן באחדות העבודה, לקחתי את הג'יפ והגעתי לכפר סאלד. אחד הדברים החשובים שהיה במקלט, אחד העיתונאים שאל אותו מה נעשה עם כל השטחים האלה? אז הוא אמר אנחנו נחזיר את הכל תמורת שלום.

"נסעתי בשביל העגלים ואחר-כך הצטרפתי למסלול הזה [ליד גבעת האם], אבל מהר מאוד חתכתי לכביש. איפה שאני נפגשתי איתכם זה כבר היה מסלול מאוד תלול, כי כל הזמן עקפתי את כל הטנקים ושם עמדתם ולא נסעתם, זה היה כנראה קרוב למסעאדה".

רפי גורן: "כשעלינו פה היו בשיירה טנקים וזחל"מים, ואני ישבתי זקוף כי מאוד סיקרן אותי איפה אנחנו. הדרך היתה קשה, מלאה סלעים, והיה צריך טרקטור כל הזמן שיפנה את הסלעים. ואני מסתכל למטה ורואה איזה ג'יפ שעוקף כל הזמן את הטנקים והזחל"מים ומתקדם למעלה. ואני אומר לעצמי – מי זה האידיוט הזה שנוסע פה למעלה? פה נוסע רק משוריין. אבל הג'יפ הזה נסע. כשהוא היה על יד הזחל"ם, אני מסתכל ורואה שזה יאנו ולידו יגאל אלון, אבל זה היה כל כך מהר ולא היה לי זמן לשאול מה אדוני מחפש פה".

תנועת חטיבה 45 ברמה הסורית

תרשים תנועת חטיבה 45 ברמה הסורית ב-10 ביוני 1967. 1) תחילת תנועה מכינוס בשדות המזרחיים של משק דן. 2) כעבור כשני ק"מ מזרחה, לאחר מעבר הגבול, נתקלים הטנקים בבורות יקוש שמונעים את המשך התנועה. 3) החטיבה חוזרת אחורה ועושה סיבוב גדול דרך גבעת האם מזרחה במסלול שעשתה פחות או יותר חטיבה 8 יום קודם לכן. נראה שחלק מכוחות חטיבה 45 נעו על ציר הנפט ומשם לזעורה, וחלק אחר הגיע לזעורה דרך קלע וג'בב אל מיס [אינן מופיעות בתרשים זה]. 4) מזעורה/עין פית התחברה החטיבה לציר הדרך העובר ליד עין קיניא עד למסעאדה (5) [מתוך צילום לוויין גוגל/עמוד ענן]

עמוס: "עברנו מרמת הבניאס דרך קיבוץ דן, עלינו דרך גבעת האם, אחרי זה דרך ג'בב אל מיס, אחרי זה לזעורה ואחרי זה למסעאדה. עברנו בזעורה, הכפר היה נטוש וחלק מהבתים הרוסים ולא היו שם אנשים כשעברנו שם".

איזור הבניאס נכבש ללא התנגדות אויב על-ידי גדוד 51 וחלק מגדוד 13 של גולני. חטיבה 45 עלתה, אפוא, במסלול שעשתה יום קודם לכן חטיבה 8, הגיעה לזעורה ועין פית ומשם עלתה על הציר מזרחה והשתלטה על מסעאדה בלי בעיות.

רפי: "הגענו ליער אודם בהתאם למסלול החטיבה. היו פה הרבה כלי רכב ומשאיות סוריות, חלק שרופות וחלק נטושות, וגם היו חללים סורים ששכבו לא מטופלים ולא כלום. התרשמנו מאוד מהיער, ופנינו היו מזרחה להגיע לכביש האורך של הרמה מהכפרים הדרוזים לקונייטרה".

עמוס: "אחרי שהגענו לכביש הרמה נסענו קצת דרומה לכיוון בוקעתא, שם ראינו הרבה טנקים סורים שחלק עוד פעלו, החיילים עזבו אותם מונעים, ואז הסתובבנו והתחילו לחלק את הגזרות. אותי שלחו לחלק הכי צפוני. עברתי איזו גבעה ממזרח למסעאדה לכיוון ג'ובתא אל חשב, שהיום הוא מעבר לקו הפסקת האש".

——————————————————————————————————————————————————————–

עוד בנושא חטיבה 45 – סיכום המח"ט על אירועי הזירה הסורית: לחצו לקריאה

מודעות פרסומת

8 מחשבות על “טנק שרמן בבור יקוש

  1. שיגידו תודה חטיבה 45 שהסורים הפעילו את הבורות יקוש לפני שהטנקים שלנו עלו..
    לא נעים בכלל שטנק נכנס לבור ועולה לשמים ממטען של 100 קילו

  2. לא הבנתי את המשפט (שבהמשך ל-"כנראה מוקש בריטי ממלחמת העולם השנייה"): "כי הסורים נסעו שם הרבה ולא יכול להיות שטנק שלנו פתאום עלה על מוקש" (הדובר בוידאו, עמוס אמיתי, דקה 4:35, לא אומר את המשפט הזה).

    • הדברים שלא מופיעים בסרטון נאמרו לי בשיחת השלמה טלפונית שערכתי עם עמוס, כשבין היתר ניסיתי להבין ממנו איך הוא יודע שזה מוקש בריטי. זו בסך הכל השערה שלו, כשגם אני יכול לשאול מנגד – אם הסורים נסעו שם הרבה איך זה שהם לא עלו על המוקש הזה?

      • אז המשפט השני סותר למשפט הראשון, ולא יכול להופיע כהסבר בהקדמת "כי": "כנראה מוקש בריטי ממלחמת העולם השנייה, כי הסורים נסעו שם הרבה ולא יכול להיות שטנק שלנו פתאום עלה על מוקש". כלומר, המשפט השני (השאלה שלך) סותר את ההשערה שלו, ולא מסביר אותה.

        • יש פה מין כשל לוגי, אם אני יורד לסוף כוונתך. אבל כך הוא הסביר למה זה היה מוקש בריטי ולא סורי.

  3. "גנבו" לי את הזחל"מ מהמקום בו עמד על תוואי ההטיה והורידו אותו למרגלות גבעת האם.

    ניחא.

    ואחרי 49 שנים מסריטים חבר'ה מחטיבה 45 ומספרים סיפור על הקורה אותם בטיפוס על הרמה

    ובתוך הסרטון מדקה 25.10 לערך מספר מישהו על יוסי פלטי המכונה טוסקה מפל"סר חטיבה 8 שהחליט שזה הזחל"מ שבו נפגע הסמג"ד מוש חביב ז"ל.

    אז יוסי טעית.

    תמונה של הזחל"מ במקום בוא נפגע ותמונה של הזחל"מ למרגלות גבעת האם

  4. רציתי לאשר את דברי עמוס אמיתי בסיפור העליה מקיבוץ דן לעבר הבאניאס. אני הייתי מפקד
    הטנק השני שעלה אחרי עמוס לאחר שהטנק השלישי במחלקתו עלה על מוקש.
    אני כנראה נמצא בצילום שעמוס הציג. יאיר נשר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s