פאנל הנדסה חלק ו' – מ"פים חטיבה 37 וחטיבה 9

חלק ו' של פאנל מפקדי הנדסה בפיקוד צפון במלחמת ששת הימים * מ"פ חה"ן של חטיבה 37 נדרש לספק פתרונות לחציית תעלת נ"ט ליד רמת הבניאס * הוא מספר: "מסתבר אחרי הכיבוש שהתעלה זה לא דובים ולא יער, עסק שעבורו השקיעו עליו ימים ולילות עם כל מיני מומחים מהנדסים ופטנטים והשקעות כספים שלא הצדיקו עצמם, התברר שזאת תעלת מים שלא מהווה שום מכשול למעבר נ"ט"

חילוץ רק"מ באיזור שכם

חילוץ רכבים בגזרת צפון השומרון [ארכיון צה"ל]

במסגרת הפקת לקחים ממלחמת ששת הימים התקיים זמן קצר לאחריה פאנל של קציני ההנדסה לסיכומי הלחימה ברמה הסורית וצפון השומרון. הפאנל נערך במחנה נשר לקראת אמצע יולי 1967.

מסמך זה שופך אור על מאחורי הקלעים של אותה מלחמה ביחידות ההנדסה ובכלל. לאורך עשרות דפי הפרוטוקול עולות טענות למחדלים, כשלים, לחוסרים משוועים בציוד בסיסי, בעיות פיקוד, שליטה, קשר, היעדר מודיעין או מידע על הפעולות המתוכננות ועוד.

פוסט זה מביא את דבריו של סרן ישראל הורט, מ"פ חה"ן 580, שהיה ת"פ חטיבה 37, מדבר על חלקו בתכנוני מקבת צפון ולאחר מכן בלחימה בצפון השומרון ובכיבוש המוצבים הסורים שמעל קיבוץ גונן. בנוסף מובאים כאן דברי מ"פ חה"ן בחטיבה 9, שהגיעה לרמה הסורית רק לאחר שזו נכבשה.

הפרוטוקול המלא של פאנל מפקדי הנדסה שפעלו בפיקוד צפון במאי-יוני 1967 מתפרסם כאן במספר חלקים. פוסט זה הוא חלק ו'. קישורים לדוברים נוספים בפאנל שפורסמו כאן – ראו בסוף הפוסט. מקור: ארכיון צה"ל.

סרן ישראל הורט, מ"פ חה"ן חטיבה 37: מפעילי הצמ"ה שלי היו אנשים שלא יודעים להפעיל כלים

"לפני שאני מתחיל את הפעולה של הפלוגה שלי אני חייב פעולה מקדימה, לענות לאבישי [מג"ד 602] על מה שהוא אמר בתחילה: בזמן שהוא עבד בהתבצרות והתחפרות היתה פלוגה, או שהיו כוחות הנדסה, ששהו בחורשות כמו בחורשת עין זיתים, והכוונה היתה לפלוגת הנדסה 580. הוא שכח להזכיר דבר אחד, כשפלוגת הנדסה של 580 התחפרה והתבצרה ברמה, הגדוד שלו התחפר במימי הבניאס, וגם כן אינו רוצה להזכיר שחורשות קיימות גם כן בחורשת טל ובחורשת חצור.

ב-19 לחודש [מאי] גויסה הפלוגה, שמבחינת מחסן החירום אנחנו עומדים במינוס 7 זחל"מים וזה דבר שהקפיץ אותי מאוד והערתי על כך למח"ט מיד. הובטח לי מיד שבאותו יום יושלמו לי הזחלים ואומנם הזחלים הושלמו לי, אבל הדבר גרם לעיכוב בהכנת הכוח ועיכוב-מה בהזזת הכוח עם יתר החטיבה ונענו לכיוון הכפר עראבה, שזה היה שטח הכינוס הראשון של החטיבה ובו ביצענו בעיקר אימונים של היחידה, אימונים שכללו אימונים בנושאים הנדסיים כמו הכשרת צירים והפעלת צמ"ה והנחת מוקשים. נושא נוסף שאני שמתי עליו דגש במיוחד, היות ואני יודע שהוא לוקה בפלוגה שלי ואני משוכנע שהוא לוקה ביחידות הנדסה אחרות וזה הפעלת הנשק האישי. זה נושא שלא שמים עליו דגש כמעט באימוני הנדסה.

לאחר ששהינו מספר ימים באיזור עראבה נענו בשלב הכוננות לסדן לאיזור עין זיתים, באיזור זה התמקמה החטיבה וכאן התחיל שלב התכנון לגבי המשימות שהוטלו על החטיבה – בניאס, עין פית, זעורה וכל האיזור הזה. הבעיה ההנדסית העיקרית שהיתה לי שם זה היה העניין של הכשרת תעלת נ"ט שנמצאת באיזור של מאחורי רמת הבניאס. זוהי בעיה שעמדה בפניי ואני מבין שהיא גם עמדה בפני החיל, בפרט זה תעלה שהנתונים שהיו עליה – שעומקה 3 מטר, המשטח 7 מטר ולמעלה 5 מטר, נושא שממש היקשה והכביד על מציאת פיתרון של מעבר התעלה הזו.

מפליאים פה שני דברים בנושא הזה. א) הדבר הראשון המפתיע, בזמן שאני עסקתי בתכנון איך להכשיר את התעלה הזו, ופה ישבו בפיקוד צפון 801 ימים ולילות, ישבו מהנדסים ותכננו, איש לא הטריח את עצמו לבוא לפלוגת ההנדסה ולשאול אם ישנן איזו שהן בעיות, אם צריכים ציוד.

חיל חימוש עם קצין חימוש ראשי, אל"מ ינון [ינון עזרוני, שהיה כבר במיל'], הוא אישית בא לשטח בעין זיתים ואישית ניסה לפתור את הבעיה. אנחנו במקום בעזרת הצמ"ה שברשותי חפרנו תעלה באותם המימדים והוא אישית, עם כוח שלו, עם כל מיני אמצעים ואלתורים, הוא בא לפתור את הבעיה הזו בעזרת כוחות וכל מיני דברים אחרים.

דבר שני שמפתיע, שהנתונים ההנדסיים על התעלה הזו בכלל לא היו מדוייקים. מסתבר אחרי הכיבוש שהתעלה זה לא דובים ולא יער, עסק שעבורו השקיע עליו ימים ולילות עם כל מיני מומחים מהנדסים ופטנטים והשקעות כספים שלא הצדיקו עצמם, וזה התברר אחרי הכיבוש שזאת תעלת מים שלא מהווה שום מכשול למעבר נ"ט.

בתאריך 5 לחודש [יוני] ישבנו עוד בעין זיתים. החטיבה קיבלה שינוי משימה. במקום לטפל בכל איזור אצבע הצפון, קיבלה הוראה לנוע מזרחה ולעלות על הציר שמוביל לשכם. אני קיבלתי ב-5 לחודש בשעה 1930 פקודה לנוע עם הפלוגה לעין דור [כ-2.5 ק"מ דרומית-מזרחית להר תבור] ולהתמקם שם עד קבלת פקודה.

ב-6 לחודש בשעה 2200 קיבלתי פקודה לנוע עם הפלוגה לעבר עפולה, להיכנס לכביש יזרעאל, לחצות את הקו הירוק ולעלות על ציר שכם דרך כפרים, בית קאד ודיר אבודעיף [מזרחית לג'נין]. הגעתי למקום בשעות אחר הצהריים [6.6], במקום בבית קאד היתה ממוקמת סוללת פריסטי שדפקה שיתר כוחות החטיבה הגדודים הלוחמים כבר היו בהתקדמות לעבר הכפר טובאס שהתמקם לפי פקודה בבית קאד.

בשעות הערב בשעה 2000 הגיע אליי הסמח"ט ואמר לי שמבית קאד ועד ציר אבודעיף יש ציר של בערך 3 ק"מ וחייבים להכשיר עוד הלילה עד אור הבוקר למעבר הדרגים. שטח שמבחינת עביר לא היה עביר והיו מוכרחים להכשיר אותו. הצמ"ה שעמד ברשותי זה היה שני יעה אופנים, 25-TD וה-D-4 שהיה ברשותי. קיבלתי פקודה בעין זיתים להעביר אותם לעלמה והחטיבה תוביל אותם על מובילים. בגלל חוסר מובילים TD-25 ו-D-4 עמדו מ-5 לחודש ועד אחרי המלחמה בעלמה ולא הגיעו אליי בכל שלבי הלחימה. על כל פנים, קיבלתי את הפקודה להכשיר את הציר. היו בו תעלות וחלק היה שטח סלעי שהיו חייבים להכשיר אותו. בעזרת שני השופלים ןאת הכשרת הציר ביצעתי בעזרת D-9 שפגשתי בציר עפולה, שעד היום אינני יודע למי הוא היה שייך.

הגעתי ל-D-9 בערב, תפסתי את המפעילים והסברתי להם מה משמעות העבודה שאני צריך לבצע ואני עלול לעכב את כל מעבר הדרגים לכוחות הלוחמים. אמרתי שזה עבודה של כמה שעות. הכמה שעות האלו לקחו כמה ימים, אבל לא היתה לי ברירה כי הייתי חייב לקחת אותם. לקחתי D-9 אחד, הוא עבד מ-8 בערב עד למחרת בבוקר. מבחינת לוח זמנים הייתי מוכן להעביר את כל הדרגים למחרת בבוקר. אחרי שהציר היה פתוח קיבלתי פקודה להמשיך לנוע. הגעתי עם הפלוגה עד טובאס והתמקמתי, ולמעשה זו היתה התחנה הסופית שלי בציר החטיבה לעבר שכם.

בכפר טובאס היו מספר טנקים שלנו, צנטוריונים, שהתהפכו, שירדו מקצה הכבישים ולא יכלו לנוע. בעזרת ה-D-9 עזרנו לחילוץ שלהם ולמעשה חילצנו 4 צנטוריונים שהיו תקועים בתוך הכפר וממש לא היו יכולים לחלץ אותם. לא היו שרמנים של הגדוד ולא היה שום דבר.

חילוץ צנטוריונים תקועים

מכשירים דרך בעבודת ידיים בגזרת השומרון [ארכיון צה"ל]

לאחר כיבוש שכם שנכבשה ביום שלישי, אם אני לא טועה מבחינת לוח הזמנים, בשעה 0930 בבוקר [יום חמישי, 8.6.67] קיבלתי פקודה לפנות לאחור, לעלות חזרה על ציר שמוביל לעבר עפולה ועל הציר עפולה לעצור עד שיתרת החטיבה תגיע. בערך בשעה 1100 הגיעה יתרת החטיבה וקיבלתי פקודה להמשיך ולנוע צפונה לעבר הכביש שמוביל לקרית שמונה. המשכנו לנוע, הגענו בסביבות הצהריים ונעצרנו על ציר הכביש הראשון, לפני הכניסה לכביש שמוביל לנאות מרדכי, שם עמדנו במשך כל שעות היום ואחד הגדודים, גדוד הטנקים אמ.איקס התחיל לעלות בציר שמוביל מגונן לעבר הרמה ונתקע בנקודה מסוימת שהטנקים לא יכלו להמשיך לנוע, ואז גדוד 602 הפעיל שני D-9 והכשיר את המעבר עד מעלה הרמה. הוא הכשיר אותו למעבר טנקים בלבד, הטנקים עלו.

בשמונה בערב קרא לי המח"ט ואמר לי לקחת את כל הפלוגה, להגיע לציר הזה שעולה מגונן לעבר הרמה למעלה ולהכשיר אותו למעבר זחלים 6×6, 4×4. הגעתי עם הפלוגה. בכניסה לציר עמדו עוד שני הכלים של 602, המפעילים שלהם מבחינה פיזית באמת כבר לא היו מסוגלים לעבוד. הם היו תשושים ושבורים לגמרי.

לקחתי שני מפעילים שלי, שהם למעשה לא מפעילים, אלא שני מ"מכים ולא היתה ברירה. הייתי מוכרח להפעיל אותם היות ויש לי אותה צרה שאצל ג'וני [מ"פ הנדסה חטיבה 45], המפעילים שמופיעים בתקן הם לא מפעילים, הם אנשים שלא יודעים להפעיל כלים. לקחתי שני מ"מכפים שבחיים האזרחיים עוסקים בהפעלת ציוד מכני הנדסי ועלינו עם כל הפלוגה על הציר הדרך והכשרנו אותה במשך כל שעות הלילה. עבדנו שם והכשרנו את המעלה הזה לרכב זחלי ל-6×6 ול-4×4, ולמחרת בבוקר התחילו לעלות על הציר לעבר הרמה.

משם אני כבר עליתי למעלה עם כל הפלוגה, נשארתי למעלה ליד מוצב ראוויה. בשבת בבוקר קיבלתי פקודה לנוע לעבר הכפר נפח ולהתמקם בו. הגעתי עד לכפר נפח שם התמקמנו, גם שאר החטיבה הגיעה במשך כל שעות הלילה והתמקמה באיזור הזה. המשימה של הפלוגה שהבעיה היתה לפנות את כל צירי הכבישים המובילים לקונייטרה מגשר בנות יעקב מרכב פגוע שחסם את הצירים ולפנות אותו. זה עשינו גם בעזרת היעה אופני, ומה שלא הצלחנו ביעה אופני דחפנו עם הזחלים שלנו. טרקטורים לא היו לנו.

דברים נוספים שביצענו זה חילוץ רכב שלנו שעלה על שדה מוקשים, פינוי מוקשים בשולי דרכים, סיפחנו חוליות חבלנים ליחידות שעסקו בפינוי רכב שלל ופינוי שלל, ושהינו איזה מספר ימים בכפר נפח.

מכפר נפח קיבלה החטיבה פקודה לתפוס את הקו שנקרא הקו האדום. נענו לעבר קונייטרה ושם עלינו על ציר הכביש שעולה לאל-חמה והתמקמנו ליד אל-עזחדר. במקום זה התחילה הפלוגה למעשה לסייע ליחידות החטיבה בהתבצרות והתחפרות. העבודה הזו בוצעה באותו זמן שהגענו לג'וחדר. עד שירדנו מהרמה, בערך שבוע ימים, עסקנו בסיוע להתחפרות והתבצרות וסיפוח חוליות חבלנים לכל מיני יחידות שלל ופינוי מוקשים ליחידת הצמ"ה, כל הפעולה האופיינית לפלוגת הנדסה במצבים כאלה.

בעיה יחידה שהטרידה בעבודות האלה היתה בעיית הצמ"ה. הייתי בלי שום ציוד מכני הנדסי כאשר מפקד החטיבה מפציץ אותי השכם והערב עם כל מיני דרישות להכשיר צירים, לעשות עמדות טובות. ואני אין לי עם מה. עד אשר נפגשתי עם מ"פ צמ"ה של 261, וגם כן פעולה אישית שלי. דחפור D-9 אחד עמד על ציר הכביש לאל חמה בלי שום בעל בית. שלחתי מפעיל שיירד אל ה-D-9 ויביא אותו אליי. לקחתי את ה-D-9 והגיע אליי בריצה מ"פ צמ"ה וסיפר לי ש-D-9 נעלם ועל סמך העקבות שהשאיר על הכביש הוא רץ אליי וזה אותו D-9. על סמך הסכם ג'נטלמני שהסתיים לא ג'נטלמני כל כך, הוא הסכים להשאיר לי את ה-D-9 למספר שעות לעבודה והכלי הזה עשה באמת רבות.

אני אחרי שקיבלתי סמך, אם אתה רוצה שאני לא אשמיץ, אבל אני מוכרח להגיד כבר ובזה אני מסיים כבר, ה-D-9 ששלחתי לו באמת עבד, אבל בקושי סחב את עצמו, זה כלי שלא היה לו כוח לעשות שום דבר.

נעשים אצלי בפלוגה מדי שנה שינויים בכוח אדם. אני מקבל כוח אדם חדש, כוח אדם ישן עוזב את הפלוגה. כוח אדם ישן שעוזב את הפלוגה הוא כוח אדם מקצועי. הכוח החדש שאני מקבל הוא אנשי משטרה צבאית וחיל הים שאני לא יודע מה לעשות איתם. לזה חייבים למצוא פיתרון. זה חבר'ה שלא מתמצאים בהנדסה וכל השנה העסק מתמתח".

דברי סרן רולי נסים, מ"פ חה"ן 551 בחטיבה 9: היינו חטיבה משוריינת ללא זחל"מים

"החטיבה היא החטיבה האחרונה בצה"ל שעברה הסבה מחי"ר לשריון, שהאימון של הפלוגה התקיים בדצמבר 66. לקראת תחילת המלחמה עשו בצה"ל פעולה שכל החטיבות שלא היה להן את הציוד המלא דוגמת זחל"מים החליטו שהיות שחטיבה 9 עדיין לא עברה את האימון העוצבתי יקחו ממנה ויעבירו ליחידות האחרות כך שחטיבה 9 עמדה לפני המלחמה ללא זחל"מים שלה, ובתחילה אפילו לא חשבו לגייס אותה.

גייסו אותה בסוף בלילה ה-26-25 למאי, כשהחליטו לבנות אותה על בסיס של חטיבת חי"ר עם פלוגת הנדסה. שלא כחטיבות האחרות תכננו אותנו בשלב ראשון להגנה בקו שני שהוא ראש פינה/חצור.

התכוננו למשימה הזו. התחלנו לרדת לשם. בלילה עצרו אותנו והיפנו אותנו לשטח כינוס במירון, שם שהינו כארבעה ימים כשבכל יום היינו מוכנים לרדת מחדש למוצבים ובכל יום ביטלו את התוכנית הזאת.

אני רוצה לציין שהמצב הזה של חטיבה משוריינת ללא הזחל"מים דבר שהשפיע באופן חמור ביותר על המוראל של החיילים, לא רק בפלוגה, אלא בכל החטיבה.

לאחר ששהינו מספר ימים במירון ניצלנו את הזמן לאימונים, בעיקר בנושא צמ"ה. נושא צמ"ה זה בעיקר הפעלת מדחיסם וקוברות. גם כן קיבלנו שני שופלים שבקושי אירגנו להם מפעילים מתוך הפלוגה. בתקן של פלוגה אין שני שופלים, אולי כבר יש, אבל לא מכוסה בכוח אדם.

ולפתע קיבלנו פקודה לרדת לאיזור התענכים, שם קיבלנו ת"פ את גוש כרמל כשגדוד 251 שקודם היה בגזרה ההיא וסייע לגוש כרמל נע צפונה והשאיר לנו פלוגה אחת ת"פ עם כ-17 כלי צמ"ה. אם הגדודים הזכירו שהיה להם 35-34 כלי צמ"ה, אני עם פלוגת שמתוכננת ל-4 כלי צמ"ה נשארתי פתאום עם 17 כלים שהמפעילים שלהם זזו צפונה. הכלים מפוזרים על גזרה שקודם תפסו אותה גדוד פלסי משמר 251. ושם התחילה ההסתבכות.

מפעילים לכלים היינו צריכים להוציא הן מחיילי הפלוגה, אותו סיפור של איזי ושל ג'וני מתלבש גם עליי – שרוב המפעילים הם אלה שפעם הפעילו. אספנו מפעילים מתוך החטיבה, כשכלים קיבלנו מ-251, פתאום הגיעו כלים מגוש כרמל וכלים שלי. בקיצור, הפכתי להיות פלוגת צמ"ה יחד עם פלוגת הנדסה משוריינת על משאיות.

והתחילו בעיות מכיוון שאם תסתכלו על הגזרה, היו בעיות נוראיות מבחינת התחזוקה של הצמ"ה. החטיבה לא היתה מוכנה לכמות כזו של כלים, בכלל לא חשבו על סולר, חשבו על כמה חביות, וגם אני חשבתי על זה, וחומרי נפץ. היינו בעדיפות ב'. חומרי נפץ הגיעו יום לפני המלחמה. זאת אומרת ב-4 לחודש. חומרי ביצורים הגיעו גם כן ב-4 לחודש, כך שאנשים חפרו רק עם הכלים שאפשר לשבור איתם עם הדחפור יעה, ועם מעט מחומרי הנפץ התקניים שהיו בחטיבה. כאן פניתי בכל פעם ל-801 ול-570 שישלחו איזה כוח לעזור. פעם שלחו מכונאים ועוד חוליית אחזקה, ולבסוף שלחו את חיקי כשאף אחד לא הגדיר מה תפקידו, האם התפקיד שלו הוא בחטיבה, או במרחב או באיזור.

הוא עשה איזו פעולה יפה יום אחד ערב המלחמה ב-4 לחודש, ולמחרת פתאום קיבלנו איזו פקודה לרכז כלי צמ"ה ליד אביטל [ליד צומת יזרעאל], ואף אחד לא ידע בדיוק לשם מה זה. פתאום החטיבה יצאה מהקווים והתחילה לרוץ, כשגדוד אחד טיהר את ג'נין אחרי שחטיבה 45 עברה על ידו ואיזה מחלקה בפנים, ונענו קדימה לעבר שכם. שם במקרה התחלתי לדלג את הציוד המכני שחנה באביטל ואף אחד לא ידע מה זה. החלטתי שאם ישנו ציוד מכני נקדם אותו קדימה, לא ידוע בדיוק מה יש, ושם אני רואה את הכלים האלה פונים שמאלה לאיזה מקום. לא יודעים מה זה.

בא קצין ואמר לנו לנסוע אחריו. נכנסתי פנימה, התברר שזה היה ממיפקדת האוגדה. שם סא"ל גרשוביץ [קצין הנדסה אוגדה 36] לא ידע בדיוק מה לעשות עם כל החמולה הזאת של הצמ"ה, ותהינו אם להשאיר את זה בריכוז חטיבתי או להעביר את זה לאוגדה. בסוף הוחלט להשאיר את זה אצלי ומאז תחת פיקודו של חיקו, שהוא כפוף אליי. לפתע חיקו נעלם, אני לא יודע איפה שהוא היה בדיוק, כנראה עשה סיורים ברמה ובגדה ובכל מיני דברים כאלה, כשכלי הצמ"ה חלק מהם נשאר בגזרה שלנו. זה בנושא הצמ"ה. כמו כולם אוסיף גם אני את קולי למקהלה הזאת.

בנושא הלחימה, הפעילות שלנו לא היתה גדולה, זאת החטיבה עם גדוד אחד סך הכל עבדה על ג'נין. מה שביצענו זאת היתה פריצה בשדה מוקשים שלנו על כביש האפיפיור, כדי לאפשר את מעבר הדרגים של 45 ויתר היחידות. בהמשך הופיעו הוראות של מיפקדת האוגדה שנעלה על כביש שכם צומת אל-פרעה לגשרי דמיה לפיצוץ, שג'וני כנראה נסע אליהם.

בהמשך הפעולות עסקנו בבדיקה של המצבורים והרכב. דבר אחד יפה שעשינו אחרי המלחמה כבר זה בדרך הג'יפטליק, זאת הדרך שהולכת לאורך הירדן, היו שם מספר גשרים מפוצצים, ביניהם גשר ביילי אחד שזרקנו אותו הצידה ואת הפער מילאנו באדמה, לא מצפים לגשמים בזמן הקרוב. וגשר שני שהיה פגוע על ידי מטעני לחץ, גשר בטון. הזמנתי אומנם ציודי ביילי, אני לא מציין כי מרגע שעברנו משכם עברנו ת"פ פיקוד מרכז, ואיתם לא היה שום קשר במיוחד פרט לזה שביקשו דו"ח איכון וסיכום של הפעילות. אחרי העסק את הגשר הזה היתה בעיה לתקן אומנם, הכשירו דרך צדדית, אבל היה קשה לעבור שם, ולשפר אותם גם כן עם הכלים שהיו למטה לא היה משתלם.

אני ביצעתי תיקון שלו על-ידי עמודי טלפון, שברתי את הכביש וריצפתי אותו בעמודי טלפון שעליהם ובתוכם מילאתי אדמה והיו נוסעים עליו אוטובוסים וכל מיני דברים כאלו. אחרי כן גמרתי וזהו".


קישורים לפרוטוקולים של פאנל הנדסה – לחצו לקריאה

פאנל הנדסה חלק א': דברי קצין אג"מ פיקוד צפון

פאנל הנדסה חלק ב': דברי מפקדים בגדוד 801 ושל קצין הנדסה אוגדה 36 

פאנל הנדסה חלק ג': דברי מג"ד 602 אבישי כץ

פאנל הנדסה חלק ד': דברי מג"ד 251 דביר לוי ומג"ד 261 משה הרלינג

פאנל הנדסה חלק ה': דברי מ"פ חה"ן 45 ג'וני טנא

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “פאנל הנדסה חלק ו' – מ"פים חטיבה 37 וחטיבה 9

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s