הכותרות שעשו את המלחמה

מהלומת מחץ אדירה, אבידות רבות לאויב, מיצרי טיראן פתוחים, העיר העתיקה נפלה, צה"ל שולט ברמה הסורית * לרגל השנה ה-49 למלחמת ששת הימים: הכותרות הסנסציוניות של העיתונים

מדינה של רדיו ועיתונים. חיילים בבית קפה עם ידיעות אחרונות. שימו לב לשמשות המודבקות בנייר דבק נגד הדף [צילום: ארכיון צה"ל]

מדינה של רדיו ועיתונים. חיילים בתקופת ההמתנה בבית קפה, עם משקה קל וידיעות אחרונות. שימו לב לשמשות המודבקות בנייר דבק נגד הדף [צילום: ארכיון צה"ל]

זה קרה בוקר אחד, אחרי כשבועיים של המתנה מורטת עצבים. המדינה יצאה למלחמה התקופתית שלה. הקוראים הוותיקים מוזמנים לברר עם עצמם היכן הם היו ביום שני ה-5 ביוני 1967 בשעה 07:45 כשמטוסי חיל האוויר יצאו למבצע הגדול בתולדותיהם. לא הפצצת הכור בעיראק, לא הפצצת מפקדות אש"פ בטוניסיה ב-1985, לא שום דבר אחר. בתוך שלוש שעות פוגג צה"ל את אווירת החשש והפחד ששררו במדינה מפני מדינות ערב בגיבוי סובייטי, שאיימו להשליך את היהודים לים.

כשהפקודה "סדין אדום" נשמעה במרחבי הנגב והשריון שעט אל חולות סיני, היה חיל האוויר המצרי מוטל פצוע קשה על המסלולים וההאנגרים שלו. תיכף יגיע גם תורם של המיגים והאליושינים של ירדן וסוריה. תוך שעות אחדות הוכרעה מלחמת ששת הימים, עוד לפני שידעו שהיא תימשך שישה ימים. ליתר הימים אי אפשר לקרוא גארבג'-טיים. היו קרבות עזים, אבל חיל האוויר סידר לשאר צה"ל מלחמה קלה יחסית בשלוש גזרות.

אז איפה הייתם כשמטוסי חיל האוויר התקרבו ממערב לחופי מצרים בדממת קשר ובגובה נמוך? איפה הייתם כשטופולב עיראקי הפציץ את נתניה? מה הרגשתם כשהתבשרתם שצה"ל כבש את ג'נין ואת שכם? מה חשבתם כששמעתם ברדיו שהירדנים מפגיזים את שכונות ירושלים? וכשהצנחנים רצו למחרת בעיר העתיקה כמו אריות מורעבים? וכשהבחורצ'יק ההוא בן-חנן טבל בתעלת סואץ? וכשגדוד 12 לחם במצח נחושה בתעלות של תל פאחר?

זו היתה מלחמת זבנג וגמרנו. הכל התגלגל ברדיו ובעיתונים. הקשבנו בפה פעור, קראנו בעיניים נוצצות. טלוויזיה עוד לא היתה, עידן האינטרנט היה במרחק שנת אור. האירועים התרוצצו במהירות מסחררת. ידיעות ומעריב יצאו כמה פעמים במהדורות שניות ואף שלישיות, ומדובר בעיתוני ערב שהגיעו לדוכנים בשעות אחה"צ. ככה זה כשמלבד ריח דפוס העופרת הריחו גם את אבני הכותל והיו מוכרחים להנציח את החדשות המרעישות שחור על גבי לבן.

כל מי שהיה בן 7 וצפונה לא ישכח את הימים הדרמטיים והסוערים ההם. בטח לא אלה שחזרו משדות הקרב. על אף התחושה שזו היתה מלחמת בזק נקייה, רבים חזרו הביתה מצולקים בנפשם, נושאים את המראות, הקולות והריחות עד עצם היום. לא לכולם היתה זו מלחמה אלגנטית.

לרגל השנה ה-49 למלחמת ששת הימים, ריכזנו את העמודים הראשיים מאותה מלחמה מהעיתונים מעריב, דבר וידיעות אחרונות, שהיו שלושת היומונים הבולטים באותה תקופה [וגם הארץ ועל המשמר], ניתחנו בקצרה את מראה העיתונים ולהתייחסות שהעניק כל אחד לנוכח האירועים.

מקורות העיתונים: אתר הספריה הלאומית ובית אריאלה בת"א.

יום שני, 5 ביוני 1967

דבר 5.6

דבר, 5.6.67. היום הראשון למלחמת ששת הימים נפתח השכם בבוקר עם בקבוק חלב ליד הדלת ועיתון מנומנם בתיבת הדואר. כשהכותרת המדינית המשעממת הזו הפציעה בבתי המנויים והקוראים [בעיקר עובדי הסתדרות ומועצות הפועלים], שרר בבור בקריה מתח עצום לקראת תחילת פעולת מטוסי חיל האוויר על שדות התעופה הצבאיים של מצרים. בינתיים אפשר היה לשתות תה עם ביסקוויט של פרומין ולקרוא עיתון ברגוע.

מעריב, 5.6.67. נראה כמו מהדורה ראשונה ולא הכי מעודכנת מיום הלחימה הראשון. כותרת חלבית יחסית לאירועים הדרמטיים בחזית המצרית. העיתון הודפס כשעדיין שרר ערפל קרב. שימו לב לכותרת המשנה: "כוחות צה"ל נכנסו למערכה נגד כוח מצרי שנע לעבר ישראל". ללמדך שהמצרים הם אלה שתקפו ראשונים, דבר שלא באמת קרה.

מעריב, 5.6.67. מהדורה ראשונה בעיתון ערב מיום הלחימה הראשון. כותרת חלבית יחסית לאירועים הדרמטיים בחזית המצרית, מסתמכת על הודעת דובר צה"ל שעדיין שומר על ערפל קרב. כותרת המשנה מוסרת ש"כוחות צה"ל נכנסו למערכה נגד כוח מצרי שנע לעבר ישראל". ללמדך שהמצרים הם אלה שתקפו ראשונים, דבר שלא באמת קרה.

ידיעות אחרונות, 5.6.67. מהדורה שנייה המבשרת על דרמת ענק. 120 מטוסים מצריים במכה אחת! הפלת ששת המיגים הסורים חודשיים קודם בגזרת הכינרת - זה כבר כסף קטן מאוד. עם כותרת כזו נראה שהעיתונים נחטפו כמו לחמניות טריות, כמאמר הקלישאה, שבאותם ימים לגמרי לא היתה קלישאה.

ידיעות אחרונות, 5.6.67. מהדורה שנייה המבשרת על דרמת ענק. 120 מטוסים מצריים במכה אחת! הפלת ששת המיגים הסורים חודשיים קודם בגזרת הכינרת – זה כבר כסף קטן מאוד. עם כותרת כזו נראה שהעיתונים נחטפו כמו לחמניות טריות, כמאמר הקלישאה, שבאותם ימים לגמרי לא היתה קלישאה.

גם מעריב עם הוצאה שלישית

מעריב, 5.6.1967. גם מעריב עם הוצאה שלישית סנסציונית

יום שלישי, 6 ביוני 1967

דבר 6.6.67

דבר 6.6.67. עיתון הבוקר מתאושש מהפתעת ה-5 ביוני ומפצה על חוסר הרלוונטיות שלו מיום האתמול בכותרת שבמושגים מפא"יניקים היא התפרעות של העורכים ובראשם יהודה גוטהלף: "מהלומת מחץ אדירה". הלו, זה עיתון הסתדרותי סולידי או צהובון?

ידיעות 6.6 הוצאה שניה

ידיעות אחרונות 6.6.67, עיתון בשיגעון. כותרת ראשית, מתחתיה כותרת שנייה, אחריה כותרת משנה של שלוש שורות בגדלים משתנים. ככה זה כשלטרון וג'נין בידינו, וגם רפיח, וגם אל עריש, וגם חאן יונס, וגם שלל רב, וגם וגם וגם. אין גבול לאופוריה של האימפריה. ויש אפילו מפה. כל אלה ועוד באדיבות העורך הראשי ד"ר הרצל רוזנבלום.

מעריב 6.6.67

מעריב 6.6.67. לעומת ההתפרעות בדבר ובידיעות אחרונות, עורך מעריב אריה דיסנצ'יק מגלה איפוק יחסי בכותרת הראשית. התמונה משמאל של נאצר המתלוצץ עם קציניו שבועיים קודם לכן [ה"אהלן וסהלן" המפורסם של המצרים] איננה חדשותית. אז מה היא עושה בעמוד הראשון? זו היתה דרכו של העיתון לשמוח לאידו של האויב ולשקף את תחושות הניצחון בישראל. העיתון הנפוץ במדינה או לא?

ידיעות אחרונות 6.6 הוצאה שלישית

ידיעות אחרונות 6.6.67. סנסציה טילים!!! הבשורה "הוצאה שלישית" זהה לגודל הכותרת הראשית. מתי בהיסטוריה של העיתונות בישראל יצא עיתון בשלוש מהדורות באותו יום? כנראה שרק ב-6 ביוני 1967 כשמשק פעמי ההיסטוריה הדהד בעיר העתיקה בירושלים. ידיעות פשוט יוצא מדעתו. כותרת ראשית של ארבע שורות ענק שמדווחת משלוש גזרות, על אף שהחזית הסורית לא ממש נפתחה והתקיפה שם היא רק אווירית. טונות של עופרת נשפכו על העמוד הראשי הזה. אצבעותיהם של אלפי קוראים נרגשים השחירו במיוחד באותו יום. 

יום רביעי, 7 ביוני 1967

דבר 7.6

דבר 7.6.67. שיעור בעיתונות – מה חשוב יותר? הכותרת הראשית הקלאסית מתחת ללוגו של העיתון, או זו שהתחצפה והרימה ראש מצד שמאל למעלה? יש כאן סוג של פשרה: מצרים היא עדיין האויב הגדול והמסוכן ולכן היא בכותרת הראשית הקלאסית, ומצד שני אי אפשר להתעלם מכך שהעם היושב בציון קרוב מאי-פעם לחזור לשריד בית המקדש.

מעריב 7.6.67

מעריב 7.6.67. המערכת ברחוב קרליבך לא מספקת את ליטרת הבשר. אירועים צבאיים כה דרמטיים, אבל העורך דיסנצ'יק מתעקש ללכת דווקא על הנעשה בגזרת ענייני החוץ. גם הבשורה על נפילת רמאללה לא מחפה על השעמום היחסי בעמוד הראשי לנוכח המתחולל בחזיתות. מצד שני, יש מה לקרוא, והרבה. בעיתון של 8 עמודים כל אינץ' נוצל לטובת המילה הכתובה. 

ידיעות אחרונות 7.6.67

ידיעות אחרונות 7.6.67. העניינים הצבאיים בכותרת ראשית, המדיניים – מתחת. חידוש תחבירי בכותרת – נקודה פסיק ביחד עם מקף, ושבאקדמיה ללשון יתפוצצו. צילום מעזה של לוחמי צה"ל בזחל"מים שדובר צה"ל שלח לתקשורת מפאר את העמוד הראשי, אבל יחסית לעיתון דרמטי וצעקני הוא "קבור" קצת למטה.

מעריב 7.6.67. הוצאה מיוחדת בתוספת ציון השעה - 16:30, להדגשת הרלוונטיות. לרגל "הר הבית בידינו" ארגנו כותרת ענק, שורת משנה מובלטת, עוד שתי שורות משנה גדולות מצד ימין ועוד שתיים קטנות משמאל. כשהחיילים הקשוחים ממררים בבכי, הדמעות נוגעות גם במערכת בקרליבך. אין צילום של הכותל מאותו יום, אז השתמשו בצילום ארכיון בחשיכה. שימו לב לבחירת העורך לניסוח הכותרת הראשית. לא "דגל ישראל על הר הבית", אלא "דגל ציון". בעיניו זה היה לאומי יותר. אגב, תארו לעצמכם איזו אינתיפאדה היתה פורצת למראה כותרת כזו כיום. הקרדיט לכתב הצבאי שהביא את הסיפור הגדול הוא: "מאת אלי לנדאו שנכנס עם הכוחות לעיר העתיקה". הכתב הצעיר והנרגש לא חסך בתיאורים מזווית אישית: "לעולם לא אשכח את הדקות שבהן רצתי ברחבה הנפלאה של הר הבית", או "כשעמדתי הבוקר ליד אבן קרה בפינת הכותל המערבי והסבתי פניי מזרחה ידעתי כי אומנם שעה  היסטורית היא. גם אני בכיתי ללא בושה". גבי צפרוני, בידיעה מקבילה באותו עמוד, מתאר את הדרך שעשה משער האריות לכותל ביחד עם הרב הראשי לצה"ל הרב שלמה גורן. עמוד ראשי בגודל של סדין עמוס בטקסט דרמטי של כ-3,000 מילה. אין דברים כאלה בימינו. 

מעריב 7.6.67. הוצאה מיוחדת בתוספת ציון השעה – 16:30, להדגשת הרלוונטיות. לרגל "הר הבית בידינו" ארגנו כותרת ענק, שורת משנה מובלטת, עוד שתי שורות משנה גדולות מצד ימין ועוד שתיים קטנות משמאל. כשהחיילים הקשוחים ממררים בבכי, הדמעות נוגעות גם במערכת בקרליבך. אין צילום של הכותל מאותו יום, אז השתמשו בצילום ארכיון בחשיכה. שימו לב לבחירת העורך לניסוח הכותרת הראשית. לא "דגל ישראל על הר הבית", אלא "דגל ציון". בעיניו זה היה לאומי יותר. אגב, תארו לעצמכם איזו אינתיפאדה היתה פורצת למראה כותרת כזו כיום. הקרדיט לכתב הצבאי שהביא את הסיפור הגדול הוא: "מאת אלי לנדאו שנכנס עם הכוחות לעיר העתיקה". הכתב הצעיר והנרגש לא חסך בתיאורים מזווית אישית: "לעולם לא אשכח את הדקות שבהן רצתי ברחבה הנפלאה של הר הבית", או "כשעמדתי הבוקר ליד אבן קרה בפינת הכותל המערבי והסבתי פניי מזרחה ידעתי כי אומנם שעה  היסטורית היא. גם אני בכיתי ללא בושה". עמוד ראשי בגודל של סדין עמוס בטקסט דרמטי של כ-3,000 מילה. אין דברים כאלה בימינו.

גם ידיעות אחרונות לא מפגר אחרי מעריב

ידיעות אחרונות, 7.6.1967. "צנחנים מכוסי אבק בכו כמו ילדים". ידיעות אחרונות לא מפגר אחרי מעריב

יום חמישי, 8 ביוני 1967

ידיעות אחרונות 8.6

ידיעות אחרונות 8.6.67. סימני רגיעה מהימים הקודמים. הכותל המערבי מככב בצילום המרכזי, והפרשן המדיני אראל גינאי שואל "מה הלאה?". ובמשתמע, האם מחר נתבשר שצה"ל כבש את קהיר ורבת עמון?

דבר 8.6.67

דבר 8.6.67. שלא כמו שני היומונים האחרים, ב"דבר" לא התעסקו בהוצאת מהדורה שנייה ולכן כל אירועי האתמול שלא סוקרו התפרסמו במקבץ צפוף של התרחשויות צבאיות ומדיניות, כולל צילום הניצחון של רבין, דיין ונרקיס נכנסים לעיר העתיקה בירושלים.

מעריב 8.6.67

מעריב 8.6.67. החזית הירדנית הסתיימה, זה הזמן לגילויים ראשונים על תקיפת שדות התעופה של מצרים שלושה ימים קודם. כותרת המשנה – "הצבא הסורי נסוג לעבר דמשק" חוזה את מה שעתיד להתרחש 36 שעות לאחר מכן.  נכון ל-8.6 לא היה סימוכין למנוסה סורית מאורגנת. נראה שלמקור לידיעה החתומה ע"י שמואל שגב היה אינטרס ללחוץ על מקבלי ההחלטות, ובראשם שר הביטחון דיין, לפעול גם נגד סוריה. במעריב של היום צילום הניצחון בעיר העתיקה היה נמרח על פני רוב העמוד. כאן הוא התפרסם על שלושה טורים בלבד מבין תשעה. בעיתונים של שנות ה-60 זה היה סנסציוני מספיק.

יום שישי, 9 ביוני 1967

דבר 9.6.67

דבר 9.6.67. בוקר ראשון של רגיעה לקראת הפסקת אש. מודעות ברכה לצה"ל מסתננות לעמוד הראשי. משמאל למטה – קבוצת נחל עוז מודה לצה"ל על שהרחיק ממנה את הגבול. עוד במברכים החברים מפניציה, תנובה, עמידר והוועד הפועל של ההסתדרות הכללית. 

ידיעות אחרונות 9.6

ידיעות אחרונות 9.6.67. הכותרת הראשית מדווחת שגם סוריה הסכימה להפסקת אש, אלא שנכון לזמן הפרסום היו כוחות צה"ל בפיקוד צפון בדרכם לכיבוש הרמה הסורית. בשער מופיעים צילומים נוספים מהצלחת המלחמה, כולל משה דיין שהגיע לרחרח עתיקות בשטחים הכבושים.  מצד שמאל של העיתון [לא נראה בצילום] התפרסמה מקאמה מנוקדת של חיים חפר – "היינו כחולמים". והיה גם גיליון "7 ימים" למזכרת, גדוש בצילומי ניצחון עם הכותרת "שלום לך ירושלים". עיתון סוף שבוע חגיגי במיוחד.

מעריב, 9.6.1967

מעריב, 9.6.1967. כותרת לא נכונה בעליל, אם כי החוכמה היא בדיעבד. לא לקנא באלפי משפחות לוחמים בפיקוד צפון שקראו את הידיעה הזו בעיתון המוביל בישראל ונשמו לרווחה מתוך אמונה שיקיריהם עברו את המלחמה ללא פגע. אלא שהחל מהשעה 9:00 בבוקר לערך התחדשה האש בגבול, לאחר שהסורים זיהו תזוזת כוחות של צה"ל לקראת תקיפת הרמה הסורית. ה"שקט המוחלט" והתחושה כי הפסקת האש נכנסת לתוקף היו תעתוע לקראת הבאות. ביומיים הבאים ייהרגו בקרבות הרמה הסורית כ-120 לוחמים ועוד מאות פצועים.  

יום ראשון, 11 ביוני 1967

מעריב 11.6.67

מעריב 11.6.67. כותרת שמתחילה את הדילמה שרודפת את ישראל עד היום – מה עושים עם כל העושר הזה של דונמים על דונמים שנכבשו. שער העיתון יצירתי מבחינה גרפית: ארבע כותרות גג מעל הכותרת הראשית. שלל הכותרות נאבקות בחירוף על תשומת לב הקוראים שנקלעים להתלבטות קשה – מה לקרוא קודם. העורך הראשי מגלה יצירתיות, עובדי הדפוס בכושר-שיא.

דבר 11.6.67. כיבוש הרמה הסורית נפל על צהרי יום שישי וכל יום שבת ולכן החזית הזו לא זכתה לכותרת דרמטית ולהוצאה מיוחדת. דבר הוא היחיד מבין שלושת העיתונים הנסקרים כאן שהעניק את הכבוד לחזית הצפונית לככב בכותרת ראשית. מפה של האיזור משרטטת את המציאות החדשה של ישובי הכינרת ועמק החולה. זרם מודעות הברכה מתגבר.

דבר 11.6.67. כיבוש הרמה הסורית נפל על צהרי יום שישי וכל יום שבת ולכן החזית הזו לא זכתה לכותרת דרמטית ולהוצאה מיוחדת. דבר הוא היחיד מבין שלושת העיתונים הנסקרים כאן שהעניק את הכבוד לחזית הצפונית לככב בכותרת ראשית. מפה של האיזור משרטטת את המציאות החדשה של ישובי הכינרת ועמק החולה. זרם מודעות הברכה מתגבר.

ידיעות אחרונות 11.6

ידיעות אחרונות 11.6.67. כותרת ראשית שמבשרת על סיום המלחמה. הכותרת על התנפלות הרוסים על הישראלים "הפיראטים מתל-אביב" מנוסחת בשובבות מהולה באופוריה של מנצחים וצודקים. הצילום של נאצר וחוסיין חותמים על ברית הגנה הוא מהימים שלפני מלחמת ששת הימים, אבל מתפרסם כעת בלגלוג כדי להעצים את מפלתם.   

ידיעות אחרונות 11.6.67

ידיעות אחרונות 11.6.67, עמוד 3. כתבה נרחבת על המערכה בחזית הסורית. בצילום נראה ראש הממשלה לוי אשכול, בבגדי צבא מימי תש"ח כולל כומתה, קצת אאוטסיידר בדיון שבין שר הביטחון משה דיין לאלוף פיקוד צפון דוד אלעזר שהתקיים בחפ"ק הצפוני. היתה לו סיבה טובה: בבוקר ה-9 ביוני התקשר דיין ישירות לדדו ופקד עליו לתקוף את הסורים. רק לאחר מכן עידכן את ראש הממשלה. אשכול זעם מאוד על עקיפתו. כותרת הגג מספרת על שלושת כתבי העיתון שמדווחים מזירת הקרבות. ובכן, זה ממש לא היה מהזירה עצמה, כמו עם אלי לנדאו כתב מעריב וצנחן שהיה עם הכוח שנכנס לעיר העתיקה. העיקר לתת לקוראים את ההרגשה שגם אנחנו היינו שם.

המוצבים הסורים נפלו

מעריב 11.6.67 עמוד 2. כיבוש הרמה הסורית מנקודת בשורה לישובי הצפון, כולל בוקסה מאת יעקב ארז "הסיוט חלף, לצה"ל תודה". בכל העמוד הזה שהוקדש ברובו לניצחון בחזית הסורית לא היתה אף תמונה אחת. היתה זו שעתן של המילים המודפסות.

—————————————————————————————————————————————————————————-

מודעות פרסומת

8 מחשבות על “הכותרות שעשו את המלחמה

  1. לא הבנתי את ההערה על התמונה של נאצר ב'מעריב'. דבר ראשון, הסוגריים-המרובעות: "[ה"אהלן וסהלן" המפורסם של המצרים]" – מיותרות, כי בכיתוב לתמונה הנדפס בעיתון מוזכר ב*מפורש* ה"אהלן וסהלן" הזה מנאומו של נאצר.

    שנית, בסוף הכיתוב לתמונה הנ"ל מופיע הסימון: … – וברור שכוונת עורך העיתון הייתה לתת לכל קורא להבין את הדברים לפי השקפת עולמו. "שמחה לאיד"? שמחה להצלה עצמית ושיחרור מחרדה עצומה בה היה העם בישראל נתון עד לאותה שעה, ביומה השני של המלחמה. אסור לשכוח זאת. אך אם כבר מדברים על השקפת עולם, ואולי גם קצת "שמחה לאיד", הרי שניתן לה ביטוי באותה ידיעה ידיעה קטנה הנראית בשולי הצילום, על אותו אחד שהתכוון באותם ימים "לחזור על "מבצע השלום" [המרכאות במקור] ולטוס בשנית לקהיר, נראה מדוכא מפרוץ הקרבות"…

    דבר שלישי, במענה לשאלה הרטורית: "העיתון הנפוץ במדינה או לא?", ובכן חסדר הדגש על מילה נוספת שהופיעה בלוגו של העיתון: "ביותר". זו אכן הייתה אז, וגם שנים אח"כ, עובדה שלא היו עליה עוררין.

    אגב, התמונה המדוברת לא התפרסמה בשעתו, כשפורסם ב'מעריב' על אותו נאום רהב של נאצר על סגירת מיצר טיראן, וגם איני בטוח שפורסמה בימים שלאחריו באותו עיתון [ולמען האמת: לא בדקתי], כך שעדיין אפשר והייתה זו תמונה חדשה עבור קוראי העיתון.

    ועוד בקשר לאותו עמוד ב'מעריב': הכותרת ראשית, כשההסבר ניתן בידיעה שתחתיה, מודיעה למעשה כי "נוצר קשר בלתי אמצעי עם הר הצופים". 'דבר', לעומת זאת, נזכר רק *למחרת* לדווח לקוראיו (בכותרת, שצילומה למעלה) כי "נפתחה הדרך להר הצופים". אז מי אמר שאין הבדל בין העיתונים?…

    ובקשר להערה על בחירת העורך לכותרת הראשית של 'מעריב' יום לאחר שיחרור הר הבית: כמדומני [אני כותב מהזכרון, שכך ראיתי, מי שיכול לצרך צילום תע"ב] שעיתון 'הארץ' עשה באותו יום שימוש בכותרת יותר בומבסטית: "צהלי ורוני יושבת ציון"… [ולמי שאינו יודע, זהו חציו הראשון של פסוק בספר ישעיהו, וחציו השני הוא: "כי גדול בקרבך קדוש ישראל"]. היו ימים…

  2. בגיליון 6.6, בכותרת המשנה: "אבדותינו קלות יחסית"….למעשה, ב-30 השעות הראשונות של ששת הימים נפלו כ-300 חיילי צה"ל (אלו הקרבות של גבעת התחמושת ופתחת רפיח וצפון סיני ועמק דותן ואום כתף-אבו עגילה, וכ-12 טייסי חיל האוויר)…..כנראה יותר מאשר בכל יממה בכל מלחמה אחרת, כולל בפתיחה המזעזעת של מלחמת יום כיפור.

    • הערה מעניינת!
      מענין גם שבאותו עיתון, 'ידיעות', ב"הוצאה שניה", לא דווח בכותרת (הנראית בצילום) על הקרבות שהיו בלילה בירושלים, דבר שהופיע בכותרת ראשית ב'מעריב' (כנראה בהוצאה ראשונה לאותו יום).
      אגב, מאיפה הנתונים על מס' ההרוגים ביום הראשון של מלחמות ששה"י ויוכ"פ?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s