פאנל הנדסה חלק י"א, שיחה חופשית – רע"נ משק במקהנ"ר, מ"פ חט' 8, מג"ד 261

מג"ד פלסי משמר 261: "הנחתי הכי הרבה מוקשים ובדקתי את זה. אני לא מדבר על מקרה אחד, אני מדבר על 12,700 מוקשים שבדקתי אותם אישית בעצמי, בלילה ממוצע. אני מדבר על ממוצע של 300 מוקש מדי לילה למחלקה, ושלא יגידו לי יותר, ומי שיגיד לי יותר שיוכיח את זה במציאות" * חלק י"א של פאנל הנדסה 1967, שיחה חופשית 

כוח צה"ל בחזית הסורית במהלך מלחמת ששת הימים [צילום" אלכס אגור "במחנה" / ארכיון צה"ל]

5.6.67. כוח צה"ל בחזית הסורית בתחילת מלחמת ששת הימים [צילום" אלכס אגור "במחנה" / ארכיון צה"ל]

במסגרת הפקת לקחים ממלחמת ששת הימים התקיים זמן קצר לאחריה פאנל של קציני ההנדסה לסיכומי הלחימה ברמה הסורית וצפון השומרון. הפאנל נערך במחנה נשר לקראת אמצע יולי 1967.

מסמך זה שופך אור על מאחורי הקלעים של אותה מלחמה ביחידות ההנדסה ובכלל. לאורך עשרות דפי הפרוטוקול עולות טענות למחדלים, כשלים, לחוסרים משוועים בציוד בסיסי, בעיות פיקוד, שליטה, קשר, היעדר מודיעין או מידע על הפעולות המתוכננות ועוד.

פוסט זה מביא את דבריהם במסגרת דיון חופשי של ראש ענף משק במיפקדת קצין הנדסה ראשי [לא ידוע שמו], רס"ן אפרים זיו, מ"פ חה"ן חטיבה 8, ורס"ן משה הרלינג, מג"ד 261 פלסי המשמר.

הפרוטוקול המלא של פאנל מפקדי הנדסה שפעלו בפיקוד צפון במאי-יוני 1967 מתפרסם כאן במספר חלקים. פוסט זה הוא חלק י"א. קישורים לדוברים נוספים בפאנל שפורסמו כאן – ראו בסוף הפוסט. מקור: ארכיון צה"ל.

———————————————————————————————————————————————————————–

דברי ראש ענף משק במקהנ"ר: צמ"ה דורש התמחות, וצמ"ה הוא במידה מסוימת הילד החורג

ראש ענף משק במקהנ"ר [שמו לא ידוע לנו]: "אני רוצה להתייחס למספר נקודות. קודם כל בעניין הצמ"ה. אני חושב שלפני שנבחין את הנקודה שהועמדה לוויכוח, כדאי לראות מה בדיוק קורה פה בעניין הצמ"ה. מה יש פה היום, צמ"ה ורכב הם שני הפריטים העיקריים שלא נמצאים בצבא הסדיר, אלא מגייסים. אז פה נובעים הרבה תקלות. קודם כל זה לא תמיד הציוד שאנחנו רוצים וזה לא סטנדרטי ואין לנו מלאי חלקי חילוף, האביזרים לא מתאימים אחד לשני. יפה קרה למישהו שלא היו לו אביזרים, ציוד גויס בכל המשרדים עם אביזרים, אבל צריך באמת להכיר אותו וזה שייך כבר לנושא של תודעה.

אם בכל יחידה שהיא לא מחזיקה צמ"ה, אם היא יודעת עכשיו כל מה שנאמר פה זה רק סימפטומים של המחלה ולא השורש. והשורש הזה מקורו בדבר אחד. צמ"ה זה אחד הדברים שצריכים התמחות, וההתרשמות שלי והדעה שלי הרבה שנים כבר שהבעיות שיש לנו בכל היחידות הרגילות של חיל הנדסה, הצמ"ה הוא במידה מסוימת הילד החורג, וזה לא פלא מדוע. צמ"ה, רק כשצריכים אותו חושבים עליו. שלא צריכים אותו – שיעמוד בצד. והוא עמד גם במלחמה, ועמד הרבה. אף אחד לא אמר על אף תקציב שאיש לא ידע, הרי כל מפעילי הצמ"ה שביחידות הרי הם לא באו ערב המלחמה הזאת. הם משרתים 10 שנים, וכל היחידות שפה דיברו היו במתקן חה"ן ותרגלו, כל מפקד מכיר כל מפעיל שלו, אז מה היום נזכרים שהמפעיל הוא לא מפעיל בחיים האזרחיים שלו?

דבר נוסף שהמפעילים, אולי אנחנו אשמים שלא ידענו להציג את זה מספיק, אנחנו כל שנה מנסים להילחם עם כל צה"ל על נושא מפעילי צמ"ה. מאתרים את המפעילים, עולים לכפרים, לסולל בונה, מפעילים באים אלינו, רוצים לספק את האנשים. וכיוון שברור שאם יש במדינה מאות ואלפי כלים יש מפעילים להם, ויש צעירים ובריאים ביניהם, לא רק הזקנים. ופה אנחנו נלחמים תמיד ועד היום עוד לא הצלחנו מפני שמוכרחים פה לעשות משהו. אומרים לנו כך – מפקד הטנקים יותר חשוב, מפקד בחי"ר יותר חשוב.

מרשימות של מאות אנשים מציבים לנו 20, 40 ו-50, והשנה מ-700 קיבלנו 120 או 170, אני לא רוצה לדייק ברשימה. מאחר ופנינו גם על מובילים, אמרו לנו כשחיל הנדסה יצטרך מובילים יהיו לכם גם מובילים. עכשיו השיטה שאנחנו מפצלים את הצמ"ה לכל כך הרבה גומרים. זו הנקודה מדוע אין לנו מובילים. אז כמו שנותנים לחטיבות מובילים היו נותנים לנו מובילים. אני רוצה לתת דוגמה: בפיקוד דרום אני חושב שכל הגיוס שלהם היה נכשל לו במקרה היו מבטלים שם העברה של חטיבה מסוימת, אז קיבל פיקוד דרום בבת אחת 10 מובילים.

עניין גדוד הצמ"ה, ניקח דוגמאות בצבאות אחרים. בצבאות אחרים לא רק שיש יחידות צמ"ה מופקות, הרבה יותר גדולות מאשר אצלנו פלוגת הצמ"ה הקטנה, אלא שיש בתוך פלוגת הצמ"ה מומחים לדרכים, מומחים לכבישים, לקוטרסקים כללית, יש סוגי גדודי צמ"ה, יש בה בכלל לסוגי מקצועות הנדסה כמו יחידות גישור מיוחדות, אני לא רוצה להגיע לזה, אבל אפילו שאנחנו דוחסים לגדוד השדה ולפלסי המשמר את כל המקצועות אני חושב שצריך לתת את הדעת על זה.

אמר כאן קצין עבודות, אני חושב בצדק, עניין בעלי המקצוע שאין לו. בכל צבא, באמריקאי, בבריטי, נדמה לי שגם בגרמני, אבל זה רק סיפרו לי, יש יחידות מיוחדות. אני עצמי מהצבא הבריטי ואני עוד מושפע מזה. וחייבת להיות יחידה שיכולה לעשות את כל הדברים הקשורים לעבודות רגילות. גם לפני המלחמה, גם בזמן המלחמה וגם אחרי המלחמה, מכיוון שכל מיני בעלי מקצוע שמתפזרים לכל אורך הצבא הם אינם אצלנו ואילו היתה יחידה או אפילו פלוגה היתה יכולה לפתור את הבעיות.

את הדוגמה הזאת אני נותן כדי לחזק את הטענה שחייב להיות גדוד צמ"ה גדול, מפואר. אני לא שולל שביחידות צמ"ה אחרות יהיה צמ"ה, אבל איזה צמ"ה? צמ"ה שהוא באמצעים שלו יכול לתחזק אותו ויכול להוביל אותו, מכיוון שמה שפה סיפר מ"פ אחד, השאיר את הטרקטורים שלו בעלמה, אני מודיע לכם שבכל הפיקודים נשארו הטרקטורים. יש יחיד סגולה שחטפו באיזה שהוא מקום מוביל ולקחו את זה איתם, ופלוגת הצמ"ה כמו 570 פה וביתר הפיקודים הולכים עד היום הזה לאסוף את הצמ"ה שאחרים השאירו. לו זה היה לא כל כך חשוב או לו באמת היו נותנים את המשקל לנושא הזה היו מקציבים את המוביל. מפקד פלוגה בחטיבת שריון לא יקבל את המוביל, בואו ונראה את המציאות, אנחנו נצעק עד מחר, לא נקבל אותו.

יש מציאות וצריך להתרגל למציאות. אם יהיה גדוד צמ"ה וחיל הנדסה יגיד שהוא לא יפרוץ והוא לא יתבצר והוא לא יכול לזוז, הוא יקבל את המובילים. יותר מזה, לגוף גדול יהיו מובילים צמודים. אני נותן דוגמה נוספת. ניקח את המובילים עצמם, איך פלוגות ההובלה בנויים. היו נותנים לכל חטיבה 5 מובילים מסכנים כמו שאנחנו עשוים. יש יחידות פלוגות תובלה והפיקוד והמטכ"ל מקצה אותם בדיוק כך. למה ריכזו אותם, מכיוון שיש כל כך מעט וכל כך אין אפשרות להפעיל את זה.

עכשיו אותו דבר לאלמנט התחזוקה. שוב פעם, לו היינו עשירים כמו הצבא האמריקאי והיינו יכולים לתת לכל גדוד הנדסה, לגדוד שדה, את המכונאים ואת בית המלאכה הנייד ואת כל האמצעים הטובים, אבל אין לנו את זה. אז בואו ונבנה לפחות גדוד אחד בכל פיקוד שיש לו את הכל. יש מי שמכיר את זה, שאומרים שלצמ"ה צריך את ה-5 מ"מים, באנגלית אומרים את זה: צריך את הניהול המקצועי, צריך את המפעיל, צריך את המכונה, צדריך מנדטוס וצריך מכונאים, ואם אתה לא מרכז את הדברים בגוף אחד שיש לו שליטה ואפילו אולי קשר, אתה לא יכול לעבוד.

וכל הדוגמאות שפה אפילו ניתנו לשלילה, אני לוקח אותן לחיוב. מרבית התקלות האלה לא קורים מכיוון שאנחנו רואים בדברים שקרובים למפקד, שהוא דואג להם. יש לו את האמצעים, הוא שולט עליהם, תנו למג"ד הצמ"ה לשלוט ואת האמצעים המעטים ביד אחת, אני חושב שהוא יכול לעשות את זה.

על חוסר האביזרים בצמ"ה אני רוצה לציין קוריוז אחד לספר. בכל היחידות יש כמות ניכרת של קוברה, וזה ציוד סדיר. לא צריך לגייס אותו. יש עם חלקי חילוף ועם אביזרים קומפלט. אנחנו עכשיו בודקים את הימ"חים כדי להדריך אותם בהחזרה לכשירות, אני מודיע לכם 80% מהקוברות בארגזים, לא פתחו אותם. יש יחידות שלא לקחו אותם אפילו. הם במחסני חירום של היחידות שלכם.

מספר מילים על ציוד. יפה, אני לא בא להאשים אף אחד, אבל זה שוב פעם של אמצעים. נאמר פה הרבה שציוד ביצורים לא הגיע ולא קיבלו וכך הלאה. יש לנו הרבה עובדות, ופה אני חושב שגם לזר יאשר את זה שהוקצה ציוד הנדסי. אני לא מצטער על זה שלא לקחו אותו מכיוון שלא היו צריכים אותו אני מתאר לעצמי שלמי שלא היה רכב, ופה מ"פ אחד אמר עם הגישור שלא יכול היה לתקן את הגשר ביילי. פיקוד מרכז דרש אצלנו את החלקים, וחיכו שמישהו יבוא לקחת אותם. או שלא היה רכב או שלא ידעו, אבל זה לא שעד כדי כך לא היה ציוד.

דוגמאות כאלה ראינו גם במקומות אחרים שהיו ליחידות הקצאות ציוד ופשוט לא באו למשוך את זה.

הנושא האחרון זה עניין ציוד הביצורים. ופה מי שבאמת תומך בזה, לא רק שלצה"ל אין תודעה של ביצורים, גם לא חשבנו על ביצורים. וחודשיים לפני המלחמה אני בעצמי הייתי חבר בוועדה שבדקה את הצרכים וציוד הביצורים והביעה את ההמלצות להקטין עוד יותר ממה שזה היום. אז אני מקווה שעכשיו למדנו כולם שזה לא התמונה הנכונה".

דברי מ"פ חה"ן חטיבה 8: אין שום היגיון שיעלו מפיקוד דרום או מכונתילה דחפורים לצפון

רס"ן אפרים זיו: "השאירו מעט מאוד נושאים שאפשר עדיין לדבר עליהם. נושא בעל החשיבות הגדולה ביותר זה נושא שאני קורא לו תודעת חה"ן. לקציני צה"ל הבכירים, לדאבוני, במשך 11 השנים שאני בצבא, הנושא הזה לא התקדם בהרבה. אנחנו חיים את מלחמת הקיום בעוצבות ואנחנו מקופחים לא רק במעילים, בגדי עבודה, דברים מהסוג הזה, אלא גם מקופחים בהטלת משימות. המפקדים לא מטילים את המשימות שצריך להטיל, ומצד שני מטילים הרבה פעמים משימות לא הגיוניות, והתוצאה היא שהרבה פעמים אין קואורדינציה בין יחידות ההנדסה לבין העוצבה המסתייעת.

ניסיתי לחשוב על הדרכים להחדרת הנושא הזה. יש אולי שתי אפשרויות שזה תהליך די ממושך. האפשרות הזאת זה להחדיר את הנושא בפו"מ, ולהחדיר אותו עמוק אולי יותר מאשר מחדירים היום. אפשרות נוספת, זה לא תפקיד המפקדים, לעשות איזה שהן השתלמויות קצרות ולעמוד יותר על הנושא הזה מבחינת תורת הקרב, כדי שבאמת מפקד עוצבה יידע לנצל את מה שיש לו. אני יודע לדוגמה שאלמנטים של החימוש של האספקה, אני לא מתמצא בזה, אבל יש לי רושם שמנצלים טוב. את הנדסה לא תמיד טוב. אחרי 20 שנה הגיע הזמן שצה"ל ייתן על זה את דעתו.

דבר שיכול לסייע לזה זה העזרה שאפשר לקבל מקציני ההנדסה האוגדתיים. אני חושב שאנחנו חוטאים קצת לנוהל הקרב, לפחות באותם המקרים שאני נתקלתי. נהוג שקצינים מקצועיים נפגשים עם קצינים מקצועיים בכמות יותר גבוהה, בקבוצת הפקודות או במועדים אחרים, ובצורה כזאת יורדת אינפורמציה ונעשה תיאום עם המיפקדה הממונה בנושא שעליו מדובר, וזה גם סדר עבודה הגיוני. יש לי הרושם שהתיאום הזה בין קציני ההנדסה האוגדתיים לבין קציני ההנדסה היחידתיים או החטיבתיים לא היה מספיק. מקורות המודיעין שאני לפחות נעזרתי היו אותם מקורות מודיעין שמפקדי היחידות קיבלנו, אבל זה לא תמיד הספיק לי מכיוון שכקצין הנדסה רציתי לדעת הרבה יותר על הרקע. למשל, ברור שכל התביעות שלי ושל אחרים על תצלומי אוויר ומפות ודברים כאלה, זה דברים שלא נענים כל זמן שיש מפקדי שריון או מג"דים חי"ר.

למעשה תחזוקת הדחפורים, הנושא הזה כבר דובר עליו, אבל הבעיה קיימת. זאת אומרת, אני מכיר בעובדה שהציוד הוא לא כל כך סטנדרטי ואני מכיר בעובדה שהציוד הוא לא ציוד צבאי, אבל יחד עם זאת הבעיה בעינה עומדת. יחידה כמו פלוגת הנדסה בחטיבה משוריינת שמקבלת ציוד מכני וצריכה לעבוד שבוע עם הציוד הזה, ברור שיש תקלות והיחידה לא מסוגלת לפתור את התקלות האלה בכוחות עצמה. אנחנו צריכים להגיע לאיזה שהם פק"לים, משהו מקביל לכת"קל, קצת חלקי חילוף ואפילו אנשי מקצוע. סך הכל הדברים הם די שגרתיים, התקלות הן די שגרתיות, המדובר בתקלות הידראוליות, תקלות מנוע מהסוג הזה, ואני חושב שאם ניתן על זה קצת את הדעת אפשר פחות או יותר להקטין את התקלות האלה.

הנושא הבא אולי היה רק בחטיבה שלנו, אני לא יודע בחטיבות אחרות. אנחנו זזנו כידוע מכונתילה לצפון. אני ציפיתי שלקראת התזוזה הזאת את הכלים הכבדים יקחו ממני וישאירו לפיקוד דרום. אין שום היגיון שיעלו מפיקוד דרום או מכונתילה דחפורים לכאן. קיבלתי מובילים, אך ניגשתי ועשיתי את זה. אבל אני חושב שהיה צריך פה להיות תיאום בין הפיקודים. היה צריך לשים על זה יד בפיקוד דרום ולא לתת לנו לעלות. אני שאלתי פעמיים, אמרו לי קדימה, אז עליתי קדימה, אבל חוץ מזה, חוץ מהדחפורים יצאתי עם שתי מפלסות ועם דחפור יעה על גלגלים למעלה מ-24 שעות. הדחפור הגיע, המפלסות לא.

ואשר לימ"חים: פה אומנם זה לא חלקי, אבל כל מפקד יחידה בימי שלום רגילים, מן הראוי שיעשה מספר בדיקות בימ"חים ויראה בדיוק מה חסר לו. אני יודע שאצלנו זה נעשה, כל ציוד מכני הנדסי, אבל ציוד חה"ן כמו צלבים, דברים מהסוג הזה שדיווחנו עליהם, הם הגיעו. הכל הגיע. המחסן שלי היה מלא, אז לא נעים להגיד, אבל אם אצל מישהו במחסן הציוד איננו, יואיל לבדוק את הציוד".

דברי מג"ד פלסי משמר 261: לפעמים זורקים לנו עבודות, אני שולח יחידות לגדודים, החבר'ה שם שוכבים בתעלות, לא עושים כלום 24 שעות, המג"ד בא בצעקות

רס"ן משה הרלינג: "התחלנו מהמג"ר והיו לנו דיווחים מצוינים שאלה הם מקש"נים וחבר'ה טובים, ואבישי [מג"ד 602] אומר שזה דבר טוב, ואצלנו אם היו איזה שהן קטסטרופות, על D-6 שהלך, אפשר להטיל את זה על אותם האנשים שהכינו את הגמ"ר לקראת מה שהכינו ואיך שהגמ"ר עבד. גם פירוק מוקשים, אם היו לנו בעיות בשדה אחד או שניים, זה שדות שהגמ"ר הניח.

צריכים להעמיד את הרמות הגבוהות שאנחנו זקוקים להן. מח"טים, רמ"טים, אפילו אלופי הפיקוד, על זה שהעניין של תותחנות הם שאלים תותחנים [?], ואת העניין שלנו הם מחליטים לבד, ולא פעם קורה שזה מגיע לקטסטרופה. אם אתם רוצים דוגמה, בלי שאני אדע בכלל ובלי להתייעץ איתי, נתנו הוראה לדני שחורי על 5 D-9 ו-3 מפלסות בשביל לסתום בור של 25 דקות. אני צחקתי שראיתי את זה, לי אפילו לא אמרו שנתנו הוראה לדני. אבל אילו כן היו מגיעים 5 ה-D-9 וכן היו מגיעות 3 המפלסות אז דני מט [מח"ט 80] לא היה מקבל את מה שקיבל עם ה-D-9 האחר.

ציר אל חמה היה נחסם ע"י 5 ה-D-9, זה דבר שלא צריך להיעשות. באיזה שהוא מקום צריך לרשום את זה, לציין את זה ולהגיד לאותם המפקדים – בשביל זה יש לכם יועצים מקצועיים.

גזרת גבול חמה בחטמ"ר 2. מבט ממגדל השמירה של תל קציר אל הרמה הסורית והכפר תאופיק

גזרת גבול חמה בחטמ"ר 2. מבט ממגדל השמירה של תל קציר מזרחה אל הרמה הסורית

עכשיו כפיפות: אבישי ונדמה לי שגם לוי [מג"ד 251] ציין, אני חושב שהמושג ת"פ לגבי יחידות מקצועיות זה פסול. כל כך הרבה זה נבדק כבר, בתרגילים, באימונים, בזמן קדש. אני לא יודע למה משחקים עוד עם זה.

יש לך להניח מוקשים, בעל הבית שלך זה האיש המקצועי, ובזה נגמר המשחק. נעשה את זה יותר טוב מאשר כשאני אומר למח"ט 2, הוא נותן לי משימה, אבל אני אומר לו – אבל אני כבר לא ת"פ הפיקוד. אז הוא אומר לי – מי זה אריה גולן [קצין הנדסה פיקוד צפון]? אני נותן לך את הפקודה. ואם אני כבר לא יודע ממי לקבל את הפקודה, זאת אומרת אני כבר לא עושה מה שאני צריך לעשות, וזה מה שצריך להיות, זה כפילות. וכשאני נכנס לכפילות בין שני מפקדים, ואני צריך להיות זה המחליט את ההוראה של מי לבצע, אז אם אני קצת נבלה אני לא מבצע כלום.

דרישות עבודה ומשימות נותנים לנו, לפעמים זורקים לנו עבודות, אני שולח יחידות לגדודים, החבר'ה שם שוכבים בתעלות, לא עושים כלום 24 שעות, המג"ד בא בצעקות. אני דרשתי ואני רוצה שזה יהיה חוק ולא יעבור – לא להגיד לאיש הנדסה אתה הולך לעשות את העמדות בשביל פלוגת ה-22, אלא בגדוד 22 צריך עזרה מקצועית, הוא צריך לשלוח קצין אל המיפקדה שלנו, לקחת מה שצריך לבצע את העבודה ולהחזיר את האנשים. אם יעשו את זה כך תהיה עבודה, אם לא – יבזבזו את האנשים לריק.

רכב: אני לא יודע מה התקן, אני לא רוצה להיכנס לתקן, אני יודע שמטילים משימות. צריך לזאת אמצעים וכשרוצים שחייל יירה ברובה נותנים לו רובה. ואם רוצים שאני אעלה על סוסיתא עם טרקטורים ועם הטרקטורים צריך לעלות כוח שלו להפעיל את הטרקטורים האלה, אז אני לא יכול לעלות עם טנדר דודג' שנותנים לי. ואם אני צריך לסייר דרך ואדי פיג'אני ובקושי עם ג'יפ אני נוסע לשם, אני כבר לא מדבר על קומנדקר, אז אם מטילים משימות, בהתאם למשימות להקצות את הרכב.

קשר: אם אנחנו גדוד מבצעי, שיתנו לנו את הקשר לפחות כמו לגדוד הנדסה שלנו. אני לא מדבר על גדוד שריון, אבל אם אנחנו עושים את אותו הדבר אז אי אפשר להגיד לנו לחכות. כנ"ל לאימון מקצועי.

יש לנו בפיקוד שלושה גדודים מבצעיים. גדוד אחד עובדים איתו מ-1950 ועד עכשיו יפה מאוד, צעיר, רענן ויפה, ואני חושב שגם על רמה גבוהה. שני גדודים, שאני מכיר את הגדוד החדש שלי רק כמה ימים לפני הלחימה, הגדוד הזה אף פעם לא עשה אימון גדודי. הגדוד הזה אף פעם לא עבד במסגרת של גדוד, והגדוד הזה אני חושב שיש פחות מ-50% שיודעים מה זה חיל הנדסה.

צמ"ה: אחרי כל ההתנצחויות כאן אני מוכרח להגיע לאחת משתי המסקנות – או לתגבר את אחת הפלוגות, פלוגות צמ"ה, במפעילים, כי אי אפשר לעבוד עם 40 כלי צמ"ה ורצון עז שכולם יעבדו עם אנשים ששולחים לי. לשמחתי הרבה, אני כבר אמרתי גם לדני, אני לא ידעתי מי שייך לי ומי לדני, לכולם התייחסות שווה, לפי התנאים. דבר אחד אני יודע: זה לא טוב שיש מסופחים, זה לא מסופחים ל-5 רגעים, הם מהיום הראשון ועד היום האחרון. אז או שמתגברים את הפלוגות ואז נותנים להן את האמצעים כולל האנשים, כולל ציוד צמ"ה, או נחשוב על לבטל בגלל את הפלוגות צמ"ה הכבדות, להשאיר אלמנט של חשמל ומים וכל מיני דברים קטנטנים. זה יקל עלינו וזה יהיה מצוין. אני מדבר לא על דרך החיוב, אני חושב שזה לא כל כך טוב. יותר טוב פלוגה מתוגברים. אבל כמו שזה היה – זה לא טוב.

הוזכרו כאן קוברות, כנראה שהדין של קוברות בפלוגות פלסי המשמר זה כמו קשר ורכב – לא ראיתי, לא שמעתי.

היערכות עבודה: לגבי ביצועים ומיקוש. ספרים זה טוב, בה"ד 14 זה מצוין, והמתקן זה עוד יותר טוב. מציאות, איזה שהוא כוח, ואני לוקח לדוגמה את אותו דוד מייזלמן שהיו לנו 55 איש, צעירים ורעננים, וגם דוד מייזלמן בחור צעיר ורענן [מ"פ חה"ן 854 שהיה ת"פ חטמ"ר 2], ויותר מ-300 מוקש בלילה זה לא הולך וגם לא יילך. הנחתי הכי הרבה מוקשים ובדקתי את זה.

אני לא מדבר על מקרה אחד, אני מדבר על 12,700 מוקשים שבדקתי אותם אישית בעצמי, בלילה ממוצע. אני מדבר על ממוצע של 300 מוקש מדי לילה למחלקה, ושלא יגידו לי יותר, ומי שיגיד לי יותר שיוכיח את זה במציאות.

אבישי לא היה, אבל אני הרבה שנים עוקב אחרי סימון מוקדם של שדות מוקשים במרחבים, אני עוקב אחרי זה, אני מסייר, כמעט כל שנתיים יצא לי. לפי דעתי זה מיותר. אני הייתי בדעה שלא יעשו את זה בכלל. כל פעם ראיתי גם כשסיירנו באיזה יום בגליל, באותו יום נאמר לי בחטמ"ר 3 שהאלוף מבטל את זה, הוא רוצה כבר תוכנית אחרת. תמיד יהיה כך. אף פעם לא, נניח, נעשה חבית ולמחר הקיבוץ ישים שם פרדס. לכן אני מציע, חבל על הזמן, חבל על הנושא הזה. הפסדנו הרבה זמן על חיפוש החביות ולאחר מכן שינינו בעצמנו. אנו הנדסה לא צריכים להיות הפועלים השחורים כשעוסקים בהתבצרות של החטיבות וגדודים. את מי שהצלחתי להעביד, הגדוד שלו נכנס טוב לאדמה. את מי שהוא חשב שאני בא לעשות לו את העבודה, אז הוא נשאר עם המחשבה הזו".


קישורים לפרוטוקולים של פאנל הנדסה – לחצו לקריאה

פאנל הנדסה חלק א': דברי קצין אג"מ פיקוד צפון

פאנל הנדסה חלק ב': דברי מפקדים בגדוד 801 ושל קצין הנדסה אוגדה 36 

פאנל הנדסה חלק ג': דברי מג"ד 602 אבישי כץ

פאנל הנדסה חלק ד': דברי מג"ד 251 דביר לוי ומג"ד 261 משה הרלינג

פאנל הנדסה חלק ה': דברי מ"פ חה"ן 45 ג'וני טנא

פאנל הנדסה חלק ו': דברי מ"פ חה"ן חטיבה 37 ומ"פ חה"ן 551 ת"פ חטיבה 9

פאנל הנדסה חלק ז': דברי מ"פ חה"ן חטיבות 8, 2, 3

פאנל הנדסה חלק ח': דברי מ"פ צמ"ה 570, הצ"א 574 ומפקד היחידה לסילוק פצצות

פאנל הנדסה חלק ט': שיחה חופשית – מג"ד 602 רס"ן אבישי כץ וקצין עבודות חה"ן 801

פאנל הנדסה חלק י': שיחה חופשית – מג"ד 251, מג"ד 570, מ"פים 45 ו-37

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s