קולות מ-67 – משה פלד, מג"ד 402

ירי זרחן על מוצב נוחיילה, ד"ש חם לתל חמרה והקרבות כנגד יעדים בבניאס, עלייקה ויהודייה * סא"ל משה פלד, מג"ד 402, ששימש במלחמת ששת הימים מת"צ אוויר בגזרה הסורית, מספר בקולו על ניהול האש הארטילרית ממטוס דרור שבו טס, ועל פעילות הגדוד שלו שהוסב מתותחי 25 ליטראות ל-155 מ"מ וירה מאיזור כפר הנשיא כ-1,350 פגזים על 21 מטרות

להאזנה לדברי סא"ל משה פלד – לחצו על הצילום

סא"ל משה פלד היה במלחמת ששת הימים מג"ד 402 של תותחי 155 מ"מ. בתור שכזה שימש גם כמפקד תצפית אוויר בגזרה הסורית שהכווין את הארטילריה ליעדיה. למת"צ אוויר באותה תקופה היתה חשיבות עליונה מאחר שעמדות צה"ל לאורך כל גזרת הגבול עם הרמה הסורית לא יכלו ברוב המקרים לראות את המטרות שאותם הם מפגיזים או לדעת אם פגעו.

עד כה לא מצאנו דו"ח סיכום מקצועי של פלד שהוגש למפקדיו, אולם גילינו הקלטה שלו במסגרת הקלטות של קול ישראל במלחמת ששת הימים, שבה מספר פלד על קורותיו ועל קורות הגדוד שלו בלחימה בחזית הסורית בששת הימים.

לכל הקלטות מפקדים ולוחמים בגזרה הסורית – לחצו כאן

להלן תמלול ההקלטה:

סא"ל משה פלד: "החל מתאריך 4.6 נמצאתי בשדה תעופה מגידו בכוננות לתצפית אוויר. בתאריך 6.6 בשעה 4 [לפנות בוקר] קיבלתי פקודה לעלות לתצפית אוויר במטוס דרור ובו היה מותקן GRC עבורי. לקחתי מעוד שני מפקדי סוללות, וכאשר הופענו באיזור עמק החולה ראיתי את התמונה הבאה: כל עמק חולה בוערת, ראש פינה בחלקה המערבי מופגזת, הישובים דן, שאר ישוב וגדות מופגזות. זה עשה עליי כמובן רושם לא הכי סימפטי.

"בינתיים קיבלתי פקודה באלחוט ממפקד תותחנים פיקודי להעסיק כל מטרת אויב שהיא פעילה, במיוחד סוללות ארטילריה. בפקודה גם קיבלתי את סוללות ג'-ד' ממכמ"ת 334 ואת גדוד בינוני מתנייע 871 ואת הגדוד שלי, גדוד 402. לא הייתי בטוח שאת המבצע שתוכנן בפיקוד צפון יבצעו, אי לכך ראיתי לעצמי חובה לעשות את המקסימום על מנת לרשום פרק בתולדות התותחנות בפיקוד צפון. מה גם שראיתי חובה לאפשר ליחידות הסדירות לעשות את מירב העבודה.

"התקשרתי באלחוט עם סמג"ד 334 ושאלתיו על איזו מטרות הסוללות שלו מוצבות. התשובה שקיבלתי שסוללה אחת מוצבת על נוחיילה וסוללה שנייה על סוללת מרגמות ליד בניאס. הוצאתי פקודה מקבילה לשתי הסוללות, תוך שניות הן הודיעו – מוכן על המטרה. ואז התחלתי להפעיל את סוללה ד' על נוחיילה. לאחר תיקון של ימינה 100 ירד המטח הסוללתי על קבוצת הבתים הדרומיים של הכפר. נתתי פקודה לאותה סוללה לירות חמש דקות קצב 5, לאחר זאת תיקנתי את האש ימינה 200 על החלק הצפוני של הכפר. המטח היה במטרה, וגם על המטרה הזו הפעלתי 5 דקות קצב 5. ראוי לציין שהכפר נוחיילה פעל כל הזמן נגד הישוב דן [על פעולות גדוד 344 ראו בדו"חות סיכום שלו].

"במקביל נתתי פקודה לסוללה ג' מגדוד 334 לירות מטח ביקורת על סוללת המרגמות שגם היא היתה פעילה. תיקנתי את האש בפחות 100 והורדתי על מטרה זו מכת שיתוק של 5 דקות קצב 5. סוללת המרגמות של האויב הפסיקה לפעול, כל השטח סביבה נדלק והיו התפוצצויות.

משה פלד

משה פלד

"בהמשך נתתי לאותה סוללה ג' פקודה של שמאלה 200 פחות 400, כנקמה אישית על הפגזת ראש פינה והישובים, בהתאם למדיניות ראש הממשלה. הפעלתי מכת שיתוק על כפר בניאס, 5 דקות קצב 5. לאחר שהאש הופסקה, כמובן האש שלנו, המשכתי עם אותה סוללה על מוצב המשטרה שנמצא על יד כפר בניאס. כאשר גמרתי את הטיווח ניתנה לי פקודה על ידי מפקד תותחנים פיקודי להפסיק את האש בגזרה זו היות והוא זקוק לאותן היחידות. המראה מתצפית אוויר היה כביר. ראיתי את כפר נוחיילה וכפר בניאס כולן בוערות. דאגתי גם לזה שהיחידות יכניסו תחמושת זרחן על מנת שהעבודה תהיה מושלמת.

"לאחר זאת התקשרתי עם גדוד 871 וציינתי לו סוללה בינונית שהיתה פעילה באיזור מסעאדה. בגמר הטיווח הפעלתי עליה אש לתכלית שהיתה יעילה ביותר. המשכתי עם אותו הגדוד וציינתי לו סוללת תותחים באיזור סוכיך, שהיא היתה פעילה ונראו בבירור רשפים בגלל היותה סגורה בתוך מחצבה. לאחר שלושה תיקונים פגעתי במטרה ועברתי לאש לתכלית. הפגיעות והאפקט היו מצויינים. בהמשך עם אותו גדוד יריתי על סוללת מרגמות בחלקה הדרום מזרחי של קלע. לאחר שנתתי שני תיקונים המטח פגע בסוללה ועברתי לאש לתכלית והפגיעות היו מצוינות.

"ראיתי לעצמי חובה למסור דרישת שלום חמה מחיל התותחנים למוצב תל אל חמרה. פקדתי על גדוד 871 לפתוח במטח גדודי על תל אל חמרה. זה לקח מספר דקות עד שהגדוד הודיע מוכן, בגלל הצידוד הגדול. ברגע שקיבלתי הודעה שהגדוד מוכן פקדתי פקודת אש והמטווח נפל על חלקו הדרומי של המוצב. עברתי לאש לתכלית וגם מוצב זה קיבל את חלקו על חשבון העבר.

"באותו זמן קיבלתי פקודה באלחוט ממפקד תותחנים פיקודי לעבור לגזרה המרכזית, היות ושם ארטילריית אויב פעילה ומפגיזה את הישובים. קיבלתי גם ציון שאיזור המטרות, כלומר סוללות האויב, נמצאים באיזור יהודיה. אגב, לי היה ידוע עד פרוץ המערכה שנמצאת שם סוללת אויב אחת. לאחר שסיירתי בגמר הקרבות באיזור הזה, ראיתי שם סוללות בינוניות 130 מ"מ פרושות בגזרה זו.

"התקשרתי עם גדוד 402 שזה הגדוד שלי, היה ידוע לי שהסוללות מוצבות מראש על שלוש מטרות. האחת יהודיה, השנייה על סוללה בינונית דרום מזרחית ממחנות עלייקה, ועל סוללה בינונית מזרחית מעין סמסם. כשהגעתי לגזרה ראיתי את הסוללה מיהודיה יורה, ואת הסוללה הדרום מזרחית מעלייקה כמובן גם כן. כמו כן ראיתי סוללה ארטילרית שנכנסת ופורשת צפונית מאדרבא (?)

תותחי 155

יוני 1967, תותחי 155 בפעולה

פקדתי על סוללה ג' מגדוד 402 לפתוח באש על סוללת התותחים ביהודיה. במטח ראשון הסוללה היתה במטרה. הפעלתי עליה אש לתכלית והמשכתי לרכז את סוללות א'-ב' מגדוד 402 על הסוללה הדרום מזרחית של מחנות עלייקה. לאחר תיקון אחד המטחים הסוללות היו במטרה, עברתי לאש לתכלית. בגמר אש לתכלית העברתי את שתי הסוללות א'-ב' מגדוד 402 על מטרה 6176. פקדתי על מטח גדודי. שתי הסוללות היו במטרה ונתתי אש לתכלית.

"באותו יום גם ציינתי ודיווחתי על תנועות אויב וריכוזים, מטרות שהותקפו ע"י מטוסי חיל האוויר באותו יום. כך גם דיווחתי במשך כל הימים, וכל הדיווחים האלה שימשו בהחלט ציונים עבור חיל האוויר.

"למחרת, בתאריך 7.6, הועליתי לתצפית אוויר לפי פקודת המת"פ [מפקד תותחנים פיקודי – סא"ל אריה לוי] לגזרה הצפונית, ונדרשתי להעסיק מטרת אויב 8169 שהיתה חדשה בגזרה. נעזרתי על ידי סייר אוויר, סגן יהודה, לאתרה וברגע שגיליתי אותה קיבלתי את גדוד 871, הוצאתי פקודה והתחלתי לטווח אותה על ידי מטחים סוללתיים. לאחר שלושה תיקונים המטח פגע במטרה ויכולתי לפקוד על אש לתכלית.

"המשכתי לחפש תעסוקה נוספת. ביקשתי לקבל הוראות מהמת"פ. לאחר בקשות רבות הוא פקד עליי לרדת לדרום כינרת. התקשרתי עם מפקד סיוע של חטיבה 2, מפקד הסיוע רס"ן רובין [מפקד גמ"כ 336] הודיע לי באלחוט שהסוללה באיזור פיק מפגיזה כל הזמן את הישובים ומבקש שאני אאתר אותה ואשתק אותה. תשובתי היתה קצרה: שלי ידוע היכן נמצאת המטרה, שיקצה לי רק סוללה שלנו ואני אעסיק אותה. מסיוריי הקודמים הכרתי את המטרה ויכולתי ישר לעבור להעסקתה.

"תוך שניות קיבלתי סוללה מגדוד 871, פקדתי נתונים, הסוללה הודיעה 'מוכן'. נתתי לה פקודת אש והפגז הראשון פגע במטרה. ישר עברתי לאש לתכלית. הפגיעות היו מצוינות. כדאי לציין שלאחר העסקת המטרה, נכנסה על אותה מטרה רביעיית מטוסים שלנו שגם היא העסיקה אותה, אם כי הפגיעות לא היו הכי טובות. פצצה אחת פגעה ישר בסוללה, שהיא היתה הפצצה האחרונה.

"בתאריך 9.6 הועליתי לתצפית אוויר על-פי פקודת המת"פ, בעת שפיקוד צפון תקף את הרמה הסורית. כל הפעולות שביצעתי עד עכשיו היו תוך חילופי אש ארטילריים בין הסורים ובינינו. עכשיו התחיל פיקוד צפון לתקוף את הרמה הסורית. ניתנה לי פקודה לעבור לרשת הסיוע של חטיבה 1. התקשרתי עם מפקד הסיוע סא"ל עשת ושאלתיו במה אוכל לעזור. תשובתו היתה שכוחותינו המרוכזים באיזור גבעת האם מופגזים על-ידי ארטילריית אויב וגורמים לנו אבידות. אגב, ראיתי זאת גם מלמעלה.

מחכים לפקודת אש. סוללת תותחי 155 [צילום: ארכיון צה"ל]

מחכים לפקודת אש. סוללת תותחי 155 [צילום: ארכיון צה"ל]

"לקח לי מספר דקות עד שאיתרתי את מקור אש, וברגע זה לפי הקצאת מפקד הסיוע קיבלתי סוללה מגדוד 334 ופקדתי עליה להעסיק את המטרה. לאחר תיקון אחד הסוללה היתה במטרה באיזור בניאס. פקדתי על אש לתכלית, והאש שותקה. לאחר זאת ראיתי שלושה טנקים המוצבים על מוצב תל אל חמרה יורים על גבעת האם. פקדתי על אותה סוללה להעסיק את מחלקת הטנקים. לאחר ארבעה תיקונים הסוללה היתה במטרה, פקדתי על אש לתכלית, הפגיעות היו מצוינות ושרפו ממש את הטנקים בעזרת תחמושת זרחן. את מחלקת הטנקים העסקתי 40 דקות כי הם ירו כל הזמן וסיכנו את הצלחת כוחותינו בתקיפת היעדים. מרגע זה לא היתה כל הפרעה מצד הארטילריה של האויב לכוחות חטיבה 1 לתקוף את היעדים.

"בתאריך 10.6 הועליתי לתצפית אוויר לפי הפקודה, ונאמר לי להופיע ברשת הסיוע של חטיבה 37 בעת שהיא עמדה לתקוף את כפר קנעבה והמוצבים המזרחיים מהכפר השולטים על ציר הכביש. הופעתי ברשת הסיוע, התקשרתי עם סא"ל ירקוני חיים ושאלתיו במה אוכל לעזור. תשובתו היתה שאין לו תצפית קרקעית על שלושת המטרות שציינתי, וביקש אותי שאטווח אותם עם גדודים 828, 871, 827. שלושת הגדודים הופיעו מיד ברשת. ציינתי את המטרות כפר קנעבה, מטרה מס' 8133 ו-8114. תוך מספר דקות טווחו שלושת המטרות בזה אחר זה. סיימתי את תפקידי כמת"צ אוויר בשלב זה.

"עכשיו סיפור שני שנוגע כללית לגדוד. קודם כל, מצב הגדוד היה כדלקמן לפני התחלת תקופת המתח. הגדוד כולו לא היה במחנה, היה נמצא בתעסוקה מבצעית במטחים, חותמת ומצפה רימון. כשהתחילה תקופת המתח והכוננות קיבלתי פקודה במוצאי שבת שהגדוד יוחלף מהמתקנים ואני רשאי לגייס את השלמת המילואים. התחלנו לגייס את השלמת המילואים ועד למחרת שבת בצהריים הסוללה היתה מוכנה, עמוסה לצאת למלחמה. הגדוד הגיע ביום ראשון לפנות בוקר מהמיתקנים והתחיל בהעמסה. במקביל, קיבלתי פקודה במוצאי שבת להתכונן להסבת הגדוד ל-155 מ"מ.

"באותו לילה קיבלתי גם פקודה למשוך מיידית 11 תותחים שהם לא כשירים לירי, להתחלת האימון. יתר התותחים שהם יהיו כשירים, שהחימוש יכין אותם וימסור אותם לגדוד ליציאה תוך שבועיים ימים. למחרת בבוקר תוך העמסת הגדוד על הכלים הישנים, שהם 25 פאונד הרכבנו תוכנית ועשינו תוכנית אימונים להסבת הגדוד. באותו זמן היתה לנו בגדוד סוללת טירונים שהתאמנה על 25 ליטראות. הפסקנו לה את האימון ולמחרת ביום ראשון ישר התחילו להתאמן על 155.

"בגדוד היו מעטים שהכירו את הכלי. אני אישית הכרתי. היה עוד רב סמל אחד, אוחיון, שהכיר טוב את הכלי. קיבלנו גם עזרה מבסיס הדרכה 9 ומדריך נוסף, וקיבלנו גם את סרן ורדי מבה"ד 9, שתפקידו היה להכין את הקצינים ואת המשנים הטכניים לקראת הפעלת הכלים החדשים. נתנו לי שבועיים ימים להיות מוכן כגדוד בינוני. לאחר שהתחלנו להתאמן ראיתי שאפשר לעשות זאת בהרבה פחות ימים.

"התוכנית התחילה לרוץ. קיבלנו הוראה להסב את כולם, כולל את המילואים ואז התחלנו להתאמן. במשך שלושה ימים ראיתי שאפשר לצאת לירי. הוצאנו את הגדוד ביום חמישי של השבוע לשדה, ביצענו פעמיים ירי, ושתי פריסות כמובן תוך כדי הירי הזה, ומרגע זה הכרזנו על עצמנו כגדוד בינוני 155 מ"מ.

"למחרת ביום שישי קיבלתי פקודה לנוע לשטח כינוס באיזור בית קשת ולהמתין. למחרת בשבת התקבלה פקודה לפרוס פריסה מבצעית באיזור כפר הנשיא. נענו בלילה, עברנו את טבריה, ראש פינה, נכנסנו לעמדה. פרסנו את הגדוד, קיבלנו גם צמ"ה, ציוד הנדסי, והתחלנו להתחפר. הגדוד משך הלילה נכנס כולו לאדמה, כולל התחמושת, אנשים, מפיקים, מנה. לא ראו כלי רכב אחד מעל הקרקע.

"מיום ראשון התחילה ההמתנה, כולנו היינו מתוחים וחיכינו לפקודות, לא ידענו מה יהיה. קיבלנו פקודה שיש להתכונן לשבועיים ימים ויש לשמור על מוראל החיילים ולעשות את המקסימום שהמתח לא יירד. הרכבנו תוכנית אימונים והתחלנו להעסיק את החיילים בסדר יום רגיל, כפי שהיינו נוהגים לעשות זאת בגדוד תוך השכמה, אימון גופני, מסדרים לאחר זאת ת"ח-תס"ח. עשינו את המקסימום על מנת שלאנשים לא יהיה זמן לחשוב. עסקנו גם בהסברה, הופעות להקות צבאיות והמוראל נשמר יפה. כמובן שכולנו היינו דרוכים וציפינו ליום המחר. לא ידענו מה הוא יביא.

"בתאריך 4.6 קיבלתי פקודת התראה שיש לחכות להתפתחויות למחרת בבוקר. נתתי הוראות אחרונות בגדוד, וידאתי שלאחרון החיילים יש לו שוחה אישית ובעת הפגזה שיוכל להיכנס לשמה. נתתי הוראה לסמג"ד לעשות ביקורת אחרונה מתותח לתותח, ממפיק למפיק, וכמובן שכל זה בוצע. ב-5 לחודש פרצה המלחמה והגדוד התחיל לפעול, העסיק סוללות אויב והיו לו הצלחות מצוינות. הפגיעות היו מצוינות, קצב אש היה טוב מאוד, האנשים עבדו יוצא מהכלל.

אש בגבול סוריה [צילום: במחנה / ארכיון צה"ל

אש בגבול סוריה [צילום: במחנה / ארכיון צה"ל]

"בתאריך 9 לחודש, כאשר פיקוד צפון התחיל במתקפתו, קיבל הגדוד אש נ"ס תוך כדי העסקת מטרות. הגדוד סייע לחטיבה 3 בתקיפת המוצבים ג'לבינה, דרדרה, תל הילאל וכו'. תוך כדי העסקת מטרות אלה הונחתה אש נ"ס חזקה על הגדוד, והיה לנו הרוג [רב"ט ינון שמואלי] וחמישה פצועים. האש לא נפסקה לאף רגע. כדאי לציין שמפקד צוות שצוותו נפגע, נפגע בשתי רגליו, הגיש עזרה לכל אנשי הצוות שנפגעו, הפינוי היה מהיר והאש נמשכה, הסמג"ד אילתר מיד צוות נוסף וכל 12 התותחים פעלו כרגיל.

"עוד כדאי לציין תופעות שהיו תוך כדי הפגזה. בסוללה 1 היה חסר לנו חנ"ה והיו צריכים להעביר מסוללה שנייה. תוך כדי האש העבירו את החנ"ה לסוללה שהיו צריכים לתת לה את זה. האנשים רצו באמצע ההפגזה לקראת הרכב והורידו את החנ"ה על מנת שיוכלו להמשיך להעסיק את המטרות. האש היתה חשובה מאוד כי לכוחות המסתערים היו הרבה נפגעים ואסור היה לאפשר לאויב לפעול בצורה רגילה. סך הכל במשך כל המלחמה הזו הגדוד העסיק 21 מטרות וירה בסביבות 1,350 פגז, שלגבי תותח 155 או כלים מסוג זה, זו כמות רצינית ביותר.

תרשים מטרות שהופגזו ע"י גדוד 402 מאיזור כפר הנשיא

תרשים מטרות שהופגזו ע"י גדוד 402 מאיזור כפר הנשיא

"לאחר זאת קיבלנו פקודה, לאחר שכוחותינו עלו לרמה, לפרוש באיזור עלייקה, לחפות על כיבוש קונייטרה. בהמשך כבר לא היינו צריכים לירות. נתקבלה פקודה נוספת לפרוס כשני ק"מ לפני קונייטרה. גם משם לא ירינו. ולאחר זאת פרסנו בקונייטרה, במקום שאנחנו נמצאים היום ועונים על כל בעיות הגזרה במידה והגדוד יידרש לפעול".

——————————————————————————————— 

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “קולות מ-67 – משה פלד, מג"ד 402

  1. התצפית נעשתה ממטוס דרור- מטוס גדול בהרבה מפיפר, עם כ-6 מקומות ישיבה – המאפשר העמסת צוות תצפיתנים, כפי שנעשה, והתקנת מכשיר קשר GRC, שאפשר קשר הרבה יותר אמין עם יחידות האש. שיטת ההפעלה הייתה יעילה ביותר רק כאשר הייתה עליונות אוירית ולאוייב לא היו טילי ק"א. ביום כיפור כבר לא פעלה השיטה (דומני שמטוס אחד הופל). במקומה פותחה שיטת תצפית ארוכת טווח, של תצפיתן, היושב במטוס סקיהוק, הטס מחוץ לאיזור מוכה הטילים, וצופה באמצעות משקפת ארוכת טווח.

    במקור הזה ניתן ללמוד על הפעלת אש הנ"ס של צה"ל במלחמה. הפעלה יעילה, אולם יש לזכור כי לסורים היו מספר רב של סוללות שלא הותקפו. הסד"כ של 5-7 סוללות 155 מ"מ עשה את המירב הניתן לביצוע בנסיבות, בעזרת כמה סוללות מרגמות שירו לטווח הקצר.

    כל הכבוד לך שלמה שאתה מצליח להביא את החומרים יקרי הערך הללו, הצובעים את פני המלחמה בצבעים חיים, ומהווים מקורות הסטוריים שלא יסולאו בפז.

  2. ה-מת"פ המוזכר כאן, אריה לוי,לימים אלוף ,ראש אגף האפסנאות . היה לי הכבוד להיות ראש הלשכה שלו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s