תחקיר בשטח – מ"פים גדוד 129

התמלול המלא של תחקיר בשטח שבוצע בינואר 1968 למ"פים של גדוד 129, שבכוחות משותפים ולאחר פציעת המג"ד הצליחו לעבור תחת אש תופת את מחסום הקוביות ולהתגבר על מתחמי הנ"ט של קלע * נתי הורביץ, אילן לבנון, אפי וולך והקש"א אהוד אברהמסון, משחזרים את הדרך מגבעת האם לסיר א-דיב וקלע, אל קרב מול טנקי אויב שהסתתרו בגבעות, כולל סטייה מהדרך המתוכננת ששיבשה את תנועת חטיבה 8 * סיור מרתק בניצוחו של סא"ל אפרים ריינר

תחקיר במחסום הקוביות (צילום מארכיון צה"ל)

המ"פים של 129 בתחקיר במחסום הקוביות, ינואר 1968 (ארכיון צה"ל)

להלן סיפורו של קרב ההבקעה העיקרי של הרמה הסורית במלחמת ששת הימים, כפי שסופר על-ידי האנשים שפיקדו עליו. תחקיר זה בוצע ביום רביעי 10 בינואר 1968, באיזור הלחימה של חטיבה 8 בהשתתפות המ"פים מגדוד 129. אירוע זה הוקלט, תומלל וצולם, ואת כל אלה, מלבד ההקלטה, מצאנו בארכיון צה"ל.

מסמך חשוב זה הוא אחד מבין מספר תחקירים ועדויות שבוצעו לאחר מלחמת ששת הימים על גדוד 129. כל החומר יתפרסם כאן בחלקים בזמן הקרוב.

להלן התחקיר שבוצע עם נתי הורביץ, מ"פ ז' (קיבל את אות הגבורה על לחימתו זו), אילן לבנון, מ"פ ו', ואפי וולך, מ"פ פ'. כן נוכח קש"א הגדוד, אהוד אברהמסון.

על תחקירי פיקוד צפון בחזית הסורית במלחמת ששת הימים הופקד סא"ל במיל' אפרים ריינר, שריכז את החומר ואף יצא מספר פעמים לשטח עם מפקדים ולוחמים. ריינר, ששימש במלחמה סמח"ט 3, ניהל את התחקיר הזה שהחל בגבעת האם ועבר במספר מקומות עד הגיעם לכפר קלע.

תקציר הקרב: ביום שישי ה-9 ביוני 1967 נע גדוד 129 בראש חטיבה 8, שמשימתה היתה כיבוש זעורה והשתלטות על ציר בניאס-מסעאדה. כתוצאה מאי קבלת פקודות ברורה באשר למסלול התנועה, נמשך גדוד 129 (טנקי שרמן בפיקודו של סא"ל אריה "בירו" דיין) דרומה מדי, ולא עלה מזרחה בתוואי המתוכנן. בפיקוד צפון האשימו לאחר המלחמה את סרן דני בונה, קמב"צ חטמ"ר 3, שמשימתו היתה הובלת הכוח בדרך המתוכננת (בתחקיר שהתפרסם בבלוג זה בחודש מרץ 2016 עלה כי בונה לא היה אשם). לאחר זיהוי הטעות התפצלה חטיבה 8: גדוד 129 המשיך ועלה אל מתחם נ"ט גדול באיזור קלע, שם ניהל מלחמה מרה ועיקשת. לאחר שהמג"ד בירו נפצע בדרך, קיבל המ"פ נתי הורביץ פיקוד על הגדוד. יתר החטיבה בפיקודו של אל"מ אלברט מנדלר נעה לזעורה, כבשה את המוצבים שם ולאחר מכן פנתה דרומה והתחברה בקלע עם מה שנותר מגדוד 129.

להלן תמלול התחקיר. מקור: ארכיון צה"ל. 

—————————————————————————————–

עם תחילת הדרך: טנק התנגש בתמרור דרכים ושבר דיפרנציאל, שניים פיגרו בגלל סתימת דלק ושרשרת רפויה

אפרים ריינר: "אנו רוצים לחלק את התחקיר לשלושה שלבים. לפי דעתנו המלחמה שלכם מתחלקת כך: אתם עוברים את גבעת האם ונעים עד סיר א-דיב. לגבי דידנו זה שלב אחד, מפני שברגע שאתם עוברים את סיר א-דיב גמרתם עם האפשרויות לחזור לציר המקורי שהיה לכם לפי התוכנית. השלב השני – מסיר א-דיב ועד מעבר מחסום הקוביות. השלב השלישי – ממעבר מחסום הקוביות ועד להתחברות עם חפ"ק המח"ט בקלע. אלה הם שלושת השלבים של ה-9 בחודש מ-11:30 עד 18:30 בערב. האם לגבי חלוקת השלבים או לוח הזמנים יש לכם אלו הערות? לפי דעתי, הראשונים שלכם עברו את הגבול ב-11:30 לערך והתחברתם עם הטנקים והמח"ט למעלה בין 18:00 ל-18:30.

"בכניסה לגבעת האם באותו 9 לחודש ב-11:30, אנו רוצים לראות איך השיירה שלכם עוברת ואיך היא מורכבת מבחינת הטנקים, ובמקום הזה נעשה את המאזן הסופי של הטנקים – מי נפגע בדרך ואיפה, כדי שלא נצטרך לחזור לזה אחר כך בעבודה.

"כפי שסוכם קודם: פלוגה ז' עם נתי מובילה. נתי נוסע בראש כשאיתו תשעה טנקים שמחולקים לארבע מחלקות. טנק מ"פ, טנק סמ"פ".

נתי הורביץ, מ"פ ז': "מחלקה מס' 1 – שלושה טנקים. מחלקה 2 – שני טנקים, מחלקה 3 – המ"מ, מחלקה 4 – טנק אחד".

ריינר: "תשעת הטנקים נוסעים ועוברים את גבעת האם, אחריהם נוסע חפ"ק המג"ד שבנוי כך: טנק לבירו [המג"ד], זחל"ם קש"א, זחל"ם קס"א ושתי מחלקות של הנדסה ודחפורים שמורכבות מדחפורים וצמ"ה. לפני נתי נסע סרן דני בונה, קמב"צ חטמ"ר 3, ורס"ן מוקדי ז"ל, ומפקד צוות סיור בשם ישראל. דני נסע על ג'יפ ורפי וישראל על הזחל"ם. אמרנו שאחרי פלוגה ז' ישנו חפ"ק המג"ד שמורכב משני זחל"מים, טנק מג"ד, זחל"ם קש"א, זחל"ם קס"א ועוד ג'יפ של קס"א, שבשלב זה היה בתוך השיירה".

אפי וולך, מ"פ פ': "אחרי חפ"ק המג"ד נוסעות מחלקות הצמ"ה. אחרי זה פלוגה פ', כשביציאה שישה טנקים – שלושה M-50 ושלושה M-51. ליד כפר סאלד אחר מטנקי ה-M-51 מתנגש בתמרור דרכים, שובר דיפרנציאל ונשאר [דיפרנציאל – ממסרת גלגלי שיניים המפעילה את גלגלי המזקו"ם, נמצאת בחזית התובה]. טנק שני מה-M-51 מתחיל לפגר בגלל סתימת דלק. עוברים את גבעת האם ארבעה טנקים – שלושה M-50 ואחד M-51. הסמ"פ נמצא מאחור על זחל"ם חוליה טכנית. הוא לא הורשה לעלות וקיבל הוראה להתעכב בכפר סאלד.

אילן לבנון, מ"פ ו': "יצאתי עם עשרה טנקים, כאשר אחד מהם עם שרשרת רפויה התעכב מאחורנית. הגעתי לגבעת האם כשליד כפר סאלד נשארו זחל"ם פיקוד, זחל"ם טכני וזחל"ם תחמושת. במעבר גבעת האם צריך להיות תשעה טנקים".

ריינר: "כל מ"פ יתאר לנו את הטנקים שאבדו לו, בין אם מתקלות ובין אם מפגיעות בדרך, וציון האיזורים שבהם הם נעצרו. בשלב יותר מאוחר נראה את הטנקים שמשיגים אותנו, אבל קודם כל נראה את האבידות ברוטו. השלב הראשון של האבידות לפי סדר הפלוגות הוא בין גבעת האם לסיר א-דיב. אנו נגיע עם הקומנדקר בשלב הראשון עד לסיר א-דיב ובמידה והיו לכם מלחמות בדרך, כי אתם הראשונים שמבקיעים, תנסו לתאר את הדברים בשטח. בסיר א-דיב נסכם את הדרך עד לסיר א-דיב, ונתחיל לעלות לקלע בצורה שאתם עליתם".

מפקדי גדוד 129 עם אפרים ריינר בשטח [ארכיון צה"ל]

מפקדי גדוד 129 בדרך לקלע. מימין: נתי הורביץ, אפי וולך, אפרים ריינר (ממושקף), אהוד אברהמסון, אילן לבנון ומתחקר נוסף שנושא את הטייפ (זיסקינד או הירשפלד) [ארכיון צה"ל]

אהוד אברהמסון הקש"א: "בירו נסע לפניי והודיע לי שיש פצועים וכי צריך לפנות אותם. הוריתי לקס"א להעמיס את הפצועים ולנסוע אחורה".

לבנון: "אני בטעות נכנסתי כעשרה מטר לקצה של גבעת האם, חזרתי והמשכתי בציר וכשהגעתי להצטלבות התחילה ההפגזה על המקום".

ריינר לנתי הורביץ: "האם כאשר עברת פה אתה חשת את ההפגזה?".

הורביץ: "היו כמה יריות, אך לא התייחסנו אליהן".

לבנון: "כאן על גבעת האם היה עיכוב קטן. באותו זמן כשלושה טנקים ירו על נעמוש בעוד שנתי מתקרב אל נעמוש".

אברהמסון: "בשלב זה ביקשתי מבירו שיודיע לי מתי נתי מתקרב לנעמוש, כדי שאוכל להפסיק את האש".

לבנון: "על גבעת האם קצת לפני הצומת נפצע סמ"פ גדעון פרידמן ונטש את הטנק, הוא נפצע מרסיס של מרגמה".

הורביץ: "עד גור אל עסקר לא נסעתי על דרך, נסעתי על סלעים. לרגלי גור אל עסקר קיבלתי הנחתה דלילה. התפרסתי עם שלושה כלים ועליתי על גור אל עסקר, כאשר שאר הכוח אחריי בשדרה. על גור אל עסקר פיזית נסענו לאורך תעלות. היה שם כוח חי"ר ובזוקות. אחרי גור אל עסקר חזרנו וחיפשנו את הדרך".

לבנון: "אני זוכר שראיתי שנתי מגיע לנעמוש לא מלמטה, אלא בקו גובה אחד עם נעמוש".

הורביץ: "כשאני הייתי בנעמוש לא היה אחריי אף אחד. אחרי נעמוש התברר לי שיש מוצב שני ועליתי עליו. העלייה היתה מדורגת. מגור אל עסקר תפסתי את דרך הפטרולים ונסעתי בשדרה, בדרך הזו כבר קיבלתי הנחתות".

לבנון: "אנו נסענו על דרך הפטרולים של הפטרולים".

ריינר: "לסיכום, נתי נוסע ממש ישר מזרחה מגבעת האם, חוצה את דרך הפטרולים הישראלית. מרגע זה אין לו שום דרך והוא נוסע בגיא קצת צפונה מגור אל עסקר, הוא לוקח מזרחה, עולה על הפאה המערבית של גור אל עסקר, מתחבר עם דרך הפטרולים [הסורית], שוב דרומה ונוסע לכיוון נעמוש".

נתי הורביץ: "על הדרך הזו קיבלתי הנחתות ארטילריות ושטוח מסלול. פה לפניי בנעמוש נפצע לי מ"מ אחד".

אילן לבנון: בתדריך נאמר שאחרי נעמוש לא להיסחף לתוואי ההטיה או לדרך הנפט. ריינר: כשעוברים את נעמוש היית צריך למצוא איזשהו שביל שלוקח שמאלה וניתן להגיע איתו עד זעורה

ריינר: "אני מבין שמלחמה גדולה לא היתה לעת עתה".

הורביץ: "שום דבר, תפסנו את התעלות ועברנו הלאה. ביציאה מדרך הנפט המג"ד אמר לי כל הזמן להיזהר מדרך הנפט, לא להימשך אליה ולקחת את הפנייה שמאלה".

לבנון: "בפירוש הוכתב לנו להיזהר מדרך הנפט ולא לעלות עליה".

ריינר: "אני אגדיר לך בדיוק ממה הוא הזהיר אותך. הרעיון הוא כזה: כשעוברים את נעמוש, אתה היית צריך למצוא איזשהו שביל שלוקח שמאלה וניתן להגיע איתו עד לדרך של זעורה, אבל בדרך חוצים את תוואי ההטיה ואת דרך הנפט. אם כאשר חוצים את תוואי ההטיה או דרך הנפט, פונים שמאלה, נמשכים לכיוון בניאס. הוא יכול היה להזהיר אותך שתי אזהרות: האחת, למצוא מפה את הירידה שמאלה ולאחר שאתה מוצא את הירידה שמאלה ועולה שמאלה, להיזהר מדרך הנפט ולהיזהר מתוואי ההטיה. לא לרדת מהציר המשני הזה אל דרך הנפט או ההטיה, ולמשוך שמאלה לכיוון בניאס".

לבנון: "עד כמה שזכור לי, בתדריך נאמר שאחרי נעמוש לא להיסחף לתוואי ההטיה או לדרך הנפט".

ריינר: "זה לא ההסבר הזה. יש פה ציר משני שמוביל לזעורה וממנו לא להיסחף. לא לתוואי ההטיה או לדרך הנפט. אבל זה עסק מסובך באמת למצוא פה את הציר. סרן דני בונה בדו"ח שלו אומר שכאשר רפי מוקדי אמר לו פה בנעמוש – פה צריכים לפנות שמאלה, אז אמר לו סרן דני בונה: בוא ננסה להשיג לנו עוד פנייה אחת שמאלה. זה נכון, אתם תראו אחר כך את הפנייה, וזו הפנייה של דרך הנפט. אז עלינו על דרך הנפט, ומדרך הנפט צריך לרדת ימינה בשביל להגיע לזעורה.

"אם נסכם מה שנתי סיפר בדרך – הוא עולה על גור אל עסקר, כפי שתיארנו קודם, מגור אל עסקר הוא לוקח את דרך הפטרולים, נע בשדרת ברווזים על דרך הפטרולים, לפני נעמוש הוא פורס מחלקה ראשונה שהוא בתוכה, אחד משמאל, אחד מימין והוא במרכז. הוא עובר ממערב לבית שבמזרח נעמוש, הטנק השמאלי הוא ממזרח לבית על התעלה המזרחית, והטנק שמימינו נוסע על התעלה המערבית. לטנק השמאלי יש דרך יותר קצרה ובהתחברות חזרה לדרך הפטרולים הוא משיג את נתי והוא נוסע עכשיו לפניו".

מיכה (רס"ן מיכאל הירשפלד, אחד ממתחקרי קרבות החזית הסורית): "כשאתה נמצא פה, 377 נמצא בעמיר והוא שומע את הדיווח, שאתה לקחת את נעמוש".

ריינר: "אתם עוברים פה בלי בעיות?".

וולך: "שום דבר".

נתי הורביץ: דיווחתי שגור אל עסקר בידי, כל הכוח היה רחוק מאוד מאחריי והתחלתי לחטוף הנחתה חזקה

הורביץ: "פה בנעמוש היו צמד נ"טים. נדמה לי שבתוך הבית היה נ"ט אחד והיו בתעלות הרבה תול"רים קטנים של 57 מ"מ, אנו עברנו ללא נפגעים. 500 מטר אחרי נעמוש נפצע לי מ"מ חיטין [זאב חיטין] מהנחתה ארטילרית ןהטנק נשאר מאחור. פינו אותו ולאחר מכן עלה הרס"ל שלי על הטנק והמשיך בזנב שלי. הוא נפגע מהנחתה ארטילרית. המשימה שלו היתה עד גור אל עסקר, לעלות על גור אל עסקר ושם לשמש חיפוי לאפי שהיה צריך לקחת את נעמוש. כשאני הגעתי לגור אל עסקר ודיווחתי שגור אל עסקר בידי, כל הכוח היה רחוק מאוד מאחריי ואני התחלתי לחטוף הנחתה חזקה על גור אל עסקר. זו היתה אש נ"ט מנעמוש. ביקשתי מהמג"ד אישור לעלות על נעמוש, משום שכשעמדתי לא היו לי עמדות אש טובות, ולעמוד סתם בשטח זה לא היה עסק. הוא נתן לי אישור ועליתי על נעמוש. כשעליתי על נעמוש, המג"ד ביקש שאמתין בכדי שהארטילריה תפסיק. אמרתי לו שאינני יכול להמתין בשטח הפתוח כי אני חוטף אש נ"ט. נכנסתי לנעמוש ובמקביל הארטילריה הפסיקה".

מעבר הדרך מנעמוש לעוקדה

הורביץ: "אני עברתי משמאל לעוקדה ושיחקתי איתם באש. ראיתי חיילים סורים בורחים לוואדי שלמטה".

לבנון: "כשאני הייתי מול עוקדה עמדו פה שני זחל"מים של הנדסה שלא יכלו לעבור כי עמד מקלען ודפק עליהם. בזמן שעברתי ליד עוקדה היתה כבר הנחתה ארטילרית".

הלחימה באיזור סיר א-דיב [מחלקת היסטוריה]

הלחימה באיזור סיר א-דיב [מחלקת היסטוריה]

עוברים את עוקדה

אברהמסון: "מפה בירו אמר לי שעליי לירות על זעורה. אמרתי לו שאני לא מזהה את הכפר במפה והוא אמר לי שזה הכפר מעליי".

הורביץ: "עם המעבר של עוקדה נפתחה אש נ"ט מסיר א-דייב גם על פלוגות ו', ז' ו-פ'".

לבנון: "כאן אני השגתי כמה טנקים M-50, כנראה שהם היו של אפי".

ריינר: "לפני הכניסה לסיר א-דיב יורים עליכם, אבל אין פגיעות ישירות בטנקים".

וולך: "במקום הזה הטנק שנפגע ישר אחריי, שזה היה M-51, ואחריו נפגעו שני M-50, מספר לי שיש לו דליקה במנוע, הוא עוצר כדי לתקן את הקלקול ומבקש ממני שיחפה עליו. אמרתי לטנק שנסע אחריו שיש לו שתי דקות לחפות ואחר כך הוא עוזב אותו וממשיך איך שלא יהיה. זה הספיק לו. הוא סיפר לי אחר כך שעמד כאן איזה נ"ט מטווח די קרוב, הוא העריך את זה בכ-500 מטר וירה עליו כל הזמן. וה-M-50 שעמד אחריו חיפה עליו, תיקן והמשיך. וכך כנראה אילן השיג אותו".

הורביץ: "פה משמאל לסיר א-דיב היתה אש נ"ט, אני חושב שהיא היתה גם של טנקים".

לבנון: "על הגבעה מעל הבית הקיצוני של סיר א-דיב יש מוצב שמשם קיבלתי אש נ"ט, ואני לא בטוח, אבל נדמה לי, שגם מהמוצב מעל המשאית".

בין עוקדה לסיר א-דיב: הנחתות ארטילריות מדויקות

ריינר: "אנו רואים לפנינו את סיר א-דיב, מימין לסיר א-דיב בקו רקיע זו כבר גבעה ששייכת לקלע. כשאתה תגיע לסיר א-דיב ותראה את הפרסה של הנ"ט, זו הגבעה שמימין למחסום הנ"ט [מחסום הקוביות].

"אנו עומדים עכשיו עם הגב אל עוקדה, אנו רואים בקו אחד לפנינו את סיר א-דיב, ישר מזרחה ומאחריה על קו רקיע את העצים של קלע. מימין לסיר א-דיב ומשמאל לסיר א-דיב רואים את שני המוצבים הגדולים שחולשים על מחסום הנ"ט. אנו רואים את 8173 ומימין אנו רואים את 8138 ו-8159. אלה המוצבים שסוגרים את שטח ההשמדה של מחסום הנ"ט, ואז ברור שמפה אתם חוטפים אש מקלע, משני השערים של מחסום הנ"ט".

הורביץ: "אני חטפתי פה הנחתות ארטילריות חזקות ואש נ"ט מכיוון סיר א-דיב וצפונה".

לבנון: "אני חטפתי אש מ-8173 והנחתות ארטילריות לא מדויקות".

וולך: "אני חטפתי הנחתה ארטילרית די צפופה ואש בכינון ישיר. זו היתה הפעם הראשונה שזיהיתי אש בכינון ישיר, אבל מאוד אקראית".

ריינר: "לפי מה שדיברתם בקומנדקר, אני מבין שהתחלף פה סדר הפלוגות במעבר הזה".

לבנון: "לדעתי לא התחלף סדר הפלוגות".

וולך: "כאשר הכלים התחילו לעצור על-יד קלע ואני עצרתי אחרי בירו, ראיתי אחריי את שלושת הטנקים שהיו צריכים להיות, ולא ראיתי את הכלים שלו".

אברהמסון: "בסיר א-דיב הראשון שהגיע אחריי זה היה אילן, ואז המג"ד הכניס אותו לאגף שמאל, זאת אומרת שפה באיזה מקום הוא עבר את אפי".

וולך: "אני מוכן לערוב על הכלי שלי אישית, שאותו לא עבר אף אחד. פה נוצר רווח בין שאר הכלים שלי, כך שאל מה שנעשה מאחור אני לא מוכן לערוב, אבל את הכלי שלי לא עבר אף אחד".

ריינר: "אילן, האם כשהוא אמר לך לעלות שמאלה אתה עלית שמאלה?".

לבנון: "אני עליתי שמאלה, אבל לא שמעתי בכלל שהוא אמר לי. יש שני מקומות שניסיתי לעלות שמאלה. במקום אחד הצלחתי ובמקום אחר זה לא הלך. ניסיתי … למשוך שמאלה לכיוון ההוא, כשנתי היה בכפר, לעלות לכיוון ההוא. הנטייה שמאלה היא מאוד קטנה, אלא אם כן ייתכן שזה הטנק של חיטין שהיה עליו הרס"ל שלי ואחר כך מצאו אותו על-יד האקליפטוסים בזעורה. ייתכן מאוד שהוא משך שמאלה.

"הטנק הראשון שהחלפתי זה היה איזה 800 מטר קדימה. כשפרצו לו מים החוצה, אחר כך הלך הטנק של גנדלמן. יכול להיות שהוא הסתובב שם ופנה שמאלה".

ריינר: "כשתהיה שם תראה שזה לא מקרה טעות, אלא מישהו שניסה לעלות על הגבעה הנכונה, לתת איזה חיפוי צדדי או משהו כזה. כשאתה תראה לי את שני המקומות שבהם אתה ניסית ולא הצלחת באחד, ובשני ניסית והצלחת, יש לי השערה שאתה תוביל אותי לאותו מקום, שמחלקה אחת מ-377 אמרה שהיא שברה שם".

הורביץ: "בנוגע לטנק שפרס פה זחל מחטיבה 37, האנשים פה קיבלו אש ארטילרית. הם נטשו את הטנק. אחרי שאנו עלינו והיינו אחרי סיר א-דיב והתחילו להיפגע טנקים, הרס"ל לקח צוות, תיקן את הטנק ורצה להצטרף ואז 377 לקחו ממנו חזרה את הטנק".

לפני סיר א-דיב

הורביץ: "אל הכפר רצתי מהר מאוד על הרך ונוצרו רווחים גדולים בפלוגה. עצרתי קצת את הכלים הראשונים, התפרסתי לצידי הדרך עם שלושה כלים כשאחד לימיני ואחד לשמאלי. הרבצתי קצת על סיר א-דיב עד שהרווחים צומצמו ואז חזרנו חזרה לדרך והמשכנו הלאה. בפריסה זו החלפתי שוב את הטנק שהיה לפניי והייתי חזרה ראשון".

ריינר: "פה הפנייה שמאלה לציר הנפט".

הורביץ: "אני העתקתי את מפת המבצעים של הגדוד ועל המפה הפנייה שמאלה היתה צריכה להיות הרבה יותר אחורה, ולא פה. את הפנייה שמאלה אנו לא מצאנו. המשכנו לפנייה, פה כבר ידעתי שאני לא כל כך בעניינים מכיוון שהזהירו אותנו לא להיכנס על ציר הנפט. היה ברור לי שאני לא פונה שמאלה והמשכתי קדימה, כך שלא סומן לנו פה לפנות שמאלה, אלא הרבה אחורה".

ריינר לקש"א: אתה הזדהית על המפה רק בערב, אבל אתה עם פצצות זרחן נתת אש על קלע, האם ראית במפה שאתה נותן אש על קלע?

ריינר: "מצטיירת תמונה כזו – התוכנית המקורית היא כמה מאות מטרים אחרי נעמוש לשבור שמאלה ולנסוע לזעורה. בפנייה הזו לא השתמשו ובעצם היא לא קיימת. נוסעים עד סיר א-דיב, בסיר א-דיב יש אפשרות לעלות על ציר הנפט ולבצע את התרגיל המקורי. אבל קודם מזהירים לא לעלות, לא על תוואי ההטיה ולא על ציר הנפט. דבר שהוא שייך לעניין, אם מסבירים אותו כראוי בתוכנית המקורית על יד נעמוש. הוא לא שייך לעניין בסיר א-דיב עצמה. יחד עם זה, נתי, אילן ואפי כשאתם באתם הנה לסיר א-דיב, האם היתה לכם איזושהי מחשבה בראש? אתם פועלים לא לפי התוכנית המקורית, או בעצם התכנון עוד קודם היה חפוז עד כדי כך שהשאלות האלו לא העסיקו כל כך?".

לבנון: "אני מןדה שבשלב זה לא חשבתי על זה".

וולך: "התשובה שלי שלילית. בקשר למה שאמרת זה נכון. זאת אומרת הפקודה שבירו נתן היתה מאוד חפוזה, ובשלב זה היה ברור לי שאני לא יודע איפה אני נמצא. אני בפירוש התייאשתי מזה ונסעתי אחרי אהוד [הקש"א]. כמובן שהאמנתי שאנו נוסעים לפי התוכנית והשאמה היא בי – שאני לא ידעתי מה לעשות".

אברהמסון: "אני ניסיתי להתמצא – במחשבה שקלע היא זעורה, אך לא מצאתי את עצמי על המפה. מכיוון שביקשו ממני להעסיק את זעורה, שהיא בעצם קלע, לא הבנתי ששם זעורה ולא התמצאתי על המפה. בשלב זה ביקשתי אש על זעורה, היא נפלה על זעורה, אבל לא ראיתי אותה על קלע כמובן".

מרשם קרב גדוד 129 מגבעת האם לקלע. באדום: הדרך שפוספסה לזעורה

מבט ממערב כלפי מזרח, מרשם קרב גדוד 129 מגבעת האם לקלע. באדום: הדרך שפוספסה לזעורה

יענקל'ה (כנראה יעקב זיסקינד מענף תורת חש"ן בשריון, שנלווה לריינר כאן ובתחקירים נוספים): "קודם כל השאלה היא האם שירטטתם על המפות את ציר התנועה? זאת אומרת שבמשך שלב מסוים, כשעברתם אותו, היה לכם ברור שאכן זה הציר? שאלה שנייה: אם כאן במקום הזה, שאתה אומר, שאתה חשבת שזו זעורה, מה חשבת על סיר א-דיב אם ראית את קלע בתור זעורה?".

אברהמסון: "עד השלב שלבסוף מצאתי איפה אני נמצא חשבתי שאני לא יודע להזדהות, עדיין לא היה ברור לי שזו קלע ולמעשה הזדהיתי רק בערב".

ריינר: "אתה הזדהית רק בערב, אבל אתה עם פצצות זרחן, אתה נתת אש על קלע, האם ראית במפה שאתה נותן אש על קלע?".

אברהמסון: "אני חושב שכדאי שההסבר יבוא יותר מאוחר".

אילן לבנון: על 8173 ראיתי עוד חיילים בורחים, היה שם נ"ט אחד פגוע ועוד תול"ר, עברתי לטנק של קופילביץ' ונכנסתי להיות שם טען-קשר

הורביץ: "לגבי הציר, סימנו את הציר על המפה, כולל את הסטייה שהיינו צריכים לפנות שמאלה, אבל בנעמוש בזמן שהתפרסנו בתוך נעמוש, תוך כדי לחימה, ולאחר נעמוש כשחטפנו אש ארטילרית ונ"ט חזקה, הדרך לא היתה ברורה. לא היתה שום אפשרות גם לעקוב אחרי המפה וגם להילחם. משהגיע מצב שבו ניסיתי להזדהות על המפה, אז ראיתי כבר שאני לא במקום. אבל לא ראיתי את הדרך ועברתי אותה. ממש ליד עוקדה ידעי שאם אני רואה את עוקדה, אני לא כל כך על המפה".

לבנון: "בכניסה לסיר א-דיב אני שמעתי בקשר שבירו נפצע ואז מה שראיתי לפניי זה להתחבר אל נתי שהיה לפנים".

ריינר: "אנו נגיע למקום שאילן אמר שבירו נפצע ואז נראה מה קורה אצלכם בקשר כשבירו נפצע. מה אתם יודעים ומה אתם לא יודעים.

"אנו נמצאים עכשיו מעל סיר א-דיב בדרך לקלע, ממש מתחת לגדרות של 8173".

אברהמסון: "אני הייתי ישר מאחרי בירו, ראיתי שהוא חטף פגז במשקולת של הטנק והאנטנה של הקשר פגעה בו. הוא זרק בכעס את האנטנה למטה וירד לטנק פנימה. אחר כך הוא עלה עוד פעם, נפגע בלסת וירד. אחרי זה שמעתי את כספית מדווח ש-10 נפגע".

לבנון: "אני הגעתי למקום כשבירו נפצע בו בערך. ראיתי טנקים פרוסים לפנים ומנהלים קרב אש לכיוון קלע. מצד שמאל נמצא המוצב 8173. אני מחליט לטפס אליו. מטפס עם הטנק שלי שלא סחב טוב ומתדרדר למטה. בהתדרדרות למטה נקרע לו גל הקרדני. עוד ארבעה טנקים מצליחים לעלות אחריי. אני מצטרף לטנק של אהוד קופילביץ', שהוא הפך להיות הסמ"פ אחרי שגדעון נפצע ורציתי להיכנס במקומו לטנק. מכיוון שנפתחה עלינו אש קלה, נכנסתי להיות טען-קשר. בגלל חוסר התאמה של אביזרי קשר והמשך תנועה, הייתי כ-15 דקות טען-קשר, כשאהוד מעביר מדי פעם פקודות לטנקים שנמצאים סביבו. כאן למעלה על 8173 ראיתי עוד חיילים בורחים. היה שם נ"ט אחד פגוע ועוד תול"ר. המשכנו הלאה עד למקום שנפגעו שם שלושה טנקים. לאחר ששלושת הטנקים נפגעו אספתי את כל הנפגעים שאפשר היה לאסוף מהטנקים וירדתי חזרה לדרך. כאן פגשתי את אהוד, העמסנו את הפצועים על זחל קס"א, אני עליתי על טנק של פלוגה ז', ונתי נתן לי פקודה להמשיך ולעלות על מחסום הטנקים".

הורביץ: "כשאני הגעתי לכאן קיבלתי אש מצד שמאל מ-8173. זו היתה אש חזקה מאוד וצפופה מאוד ממקלעים ומכונות ירייה. אני הייתי בטנק הראשון. קיבלתי כדור בארגז ה-0.5 וכתוצאה מכך נשבר תרמיל והארגז החל להישרף. זרקתי אותו ושברתי פה ימינה. כמו כן איפה שעליתי ראיתי כשלושה טנקים משמאל לקלע, אחד שפתח עליי באש. ואז שברתי ימינה לתפוס עמדת אש, הן לגבי קלע. שאר הטנקים חוץ משניים שהמשיכו על הדרך עלו גם כן, עלו כאן ותפסו עמדות אש, הן לגבי 8173 והן כלפי החזית – קלע".

וולך: "כשעברתי ראיתי את הטנקים שנתי מדבר עליהם מצד ימין. המשכתי קדימה עד לגבעה הקטנה שלמרגלותיה יש גל אבנים. שם כשעליתי עליה ראיתי את ה-T-34 מצד שמאל. יריתי עליו אחר כך כשעליתי, לא ראיתי פגיעות, אבל המדף היה פתוח ולא ראיתי שם אף אחד. כל הדרך ממחסום האבנים לקלע הפלוגה חטפה כל הזמן אש מצד שמאל".

הורביץ: "בדרך לפה, בערך בסביבות עוקדה, היה SU-100, אבל הטנקים האחרונים שלי השמידו אותו".

מתוחקרי גדוד 129 (מימין) משקיפים על השטח, בעוד שהמתחקרים עם רישומים על מכסה הג'יפ [ארכיון צה"ל]

מתוחקרי גדוד 129 (מימין) משקיפים על השטח, המתחקרים עם מפות על מכסה המנוע [ארכיון צה"ל]

נתי הורביץ: מישהו צעק בקשר לתפוס פיקוד, אני לא יודע מי. ההוראה ניתנה על הרשת הגדודית. בשלב שנאמר לי לקחת פיקוד – לקחתי אותו

ריינר: "אני רוצה מחדש את הסיפור על הדרך מסיר א-דיב".

הורביץ: "איך שעברתי את סיר א-דיב נפתחה עליי מצד שמאל, מ-8173, אש. זו היתה אש נ"ט דלילה. מהחזית, מכיוון קלע, קיבלתי אש נ"ט מטנקים, שזיהיתי שלושה מהם".

ריינר: "אנו רואים מכאן שבעצם המשך הרכס של קלע שמאלה אינו נראה. האם הטנקים עמדו במוצב השמאלי שמעל מחסום הקוביות, או מעל קלע?".

נתי הורביץ: "ה-SU-100 עמד מאחרי הבית עם העמוד, אנו חטפנו אש מהשטח המת שמתחת לבית הזה. כשאני חטפתי פה את האש החזקה, זרקתי מדוכות ושברתי ימינה, וכשרוב הטנקים אחריי התפרסנו דרומה לדרך. בשלב זה הפעלנו 0.5 לכיוון השמאלי והטנקים שלי השמידו את ה-T-34 שעמד לרגלי קלע. בשלב זה עברתי לטנק אחר (כי בגלל הפגיעה במדף, הקשר שלי היה משובש). בזמן שעברתי לכלי אחר, שמעתי שבירו באותו זמן נפצע. קיבלתי כדור בראש ויצאתי מהקשר. באותו זמן ראיתי את אילן כשהוא מתחיל לטפס באגף שמאל שלי. ראיתי, אבל לא שמעתי בקשר כלום. פתאום ראיתי את אילן מתחיל להתדרדר. עד עכשיו לא היו לי נפגעים.

"אחרי שהחלפתי את מערכת הקשר שמעתי כמה מילים בקשר מרפי [מוקדי, מ"פ הסיור של חטיבה 8] ואחרי זה השתתק. רפי אמר לי למשוך צפונה. אמרתי לו שאני מנסה לארגן קודם את הכוחות כי היינו פה תחת הפגזה רצינית, וגם אש נ"ט רצינית מאוד כולל אש קלה. אמרתי לו שאני מארגן את הכוח ומבצע, אז רפי השתתק. אחרי זה חזרתי עוד פעם לקשר, ואז מישהו צעק בקשר לתפוס פיקוד, אני לא יודע מי. ההוראה ניתנה על הרשת הגדודית. בשלב הזה שנאמר לי לקחת פיקוד ולקחתי אותו, אילן היה בשלב שהוא גמר להתדרדר מלמעלה. אני הייתי פרוס מדרום לדרך והטנקים של אפי התחילו להגיע מאחור".

אברהמסון: הבנתי שמצבו של נתי קשה ולכן התחלתי לעלות עם הזחל למעלה ואמרתי לאילן שייסע אחרי

וולך: "בשלב הזה התנהלה בינינו שיחה די ארוכה כשאף אחד לא רואה את השני. נתן זרק רימון עשן ואני זרקתי רימון עשן, אך זה לא עזר לאף אחד. כשהתקדמתי ראיתי את נתי כבר למטה על-ידי גדר האבנים".

נתי הורביץ: "את אפי לא ראיתי, את אילן ראיתי משמאל לדרך לרגלי הגבעה. היה נדמה לי שהטנקים האחרונים שמצטרפים זה אפי. לאחר מכן היו טנקים בשטח הפתוח. היו טנקים למעלה ואז בחיפוי שלהם אני נעתי קדימה על הדרך ותפסתי את הגבעה הזו".

אפי וולך: "בשלב זה אני הייתי פה על-יד הדרך. עמדו פה מלא טנקים שהמשיכו לעמוד, גם כשאני זזתי למטה. כשאני ראיתי את נתי, ראיתי אותו עם טנק אחד או שניים".

הקש"א אהוד אברהמסון

הקש"א אהוד אברהמסון (בית התותחן)

אהוד אברהמסון [הקש"א]: "אני נסעתי אחרי זווית [פלוגה ז' של נתי הורביץ], אבל זווית פנה ימינה ואני נמשכתי קדימה. ניסיתי לטווח את 9159. עלה בי רעיון שבמרגמות 120 יש זרחן, לכן ביקשתי מהם לירות מטחים של זרחן. את המטח הראשון גילה הקשר שלי מאחור. הוא היה הרבה מאחריי ועדיין לא ידעתי איפה אני. את הפגזים האלה כ-500 מטר עד שהם ישבו למעלה, ביקשתי מהם נקודת ציון כי הורדתי אותה לשאר יחידות האש וכולם ירו לשם. כשהפגזים כבר ישבו שם אני חטפתי אש קלה מצד שמאל ונ"ט משם, והיתה הפגזה של נ"ט ו-81. כשירו עליי שיניתי עמדה. פתאום ירד אליי אילן ואמר לי שאיבד שלושה טנקים. עמדו עוד שלושה טנקים מאחור, אמרתי לו שייקח אותם ואת אהוד כסמ"פ וייסע אחריי. בשלב זה נתי כבר נע למטה. אפי ישב פה. שאלתי את אפי למה הוא לא מתקדם? הוא אמר שהוא מנהל קרב אש קדימה. הבנתי שמצבו של נתי קשה ולכן התחלתי לעלות עם הזחל למעלה ואמרתי לאילן שייסע אחריי. עליתי עד למעלה כאשר הייתי עסוק במעבר החפירה, הסתכלתי למטה וראיתי שאילן שבר ימינה וירד לנתי".

אילן לבנון: "בזמן שאהוד אמר לי להמשיך אחריו אני התקשרתי עם נתי, ונתי אמר לי לעבור את המחסום. המשכתי לעלות לכיוון הטנקים הפגועים. עליתי והמשכתי כ-100 מטר עד סוף המוצב ואז חטפתי שם אש חזקה מטווח קרוב של כשלושה מקלעים. נפצעתי, ירדתי בחזרה, אמרתי לאנשים שיש אנשים הלאה במוצב, וירדתי חזרה לדרך".

הורביץ: "כשאני הגעתי למחסום הנ"ט היו טנקים שלי כאן. פה אני החלפתי עוד טנק שנפגע לו הדיפרנציאל. הטנק שנפגע אחריי זה היה טנק ד'-2 שתפס עמדה בצד צפון של הדרך. כשאני חזרתי לדרך הוא חזר לדרך גם כן, הצטרף אחריי ועל הדרך ממש, הוא פרס זחל. אני התפרסתי על הגבעה מצד שמאל של מחסום הנ"ט. אפי הגיע מצד שמאל שלי ואני שלחתי אותו שיתפוס למעלה".

לבנון: "אני זוכר שמאתרי לך שתזהיר את אפי שלמעלה נפגעו לי שלושה טנקים ויש להיזהר".

הורביץ: "במקום ההוא היה מצב כזה – אני הייתי על הגבעה הזו, משמאלי היה אפי, ואילן ניסה לטפס יחד עם אהוד. אחר כך הוא חזר, אני הייתי שם כבר זמן רב ולפי הוראה שלי אפי עלה שמאלה ואילן התחיל לעבור את מחסום הנ"ט".

ריינר: "נתי עובר את סיר א-דיב ראשון, הוא מגיע לגבעה שממנה רואים כבר את מחסום הנ"ט, גם את קלע וגם את המוצב הימני והמוצבים השמאליים. הוא מנהל אש, נפגע לו מדף, הוא מחליף טנק. הוא לא רואה את הטנקים של אפי משמאלו על התלולית שמתחת ל-8173, אבל הוא רואה את אילן מנסה לעלות ומתדרדר. באותו פרק זמן אהוד כבר נמצא פה מפני שאהוד כבר מופיע הנה לפני אילן. נתי מתפרס מול הנ"ט ימינה, אחריו בא החפ"ק של הגדוד וממשיך הלאה והם נמצאים עכשיו בקו אחד".

לבנון: "במקום שאנו עומדים עמד זחל קס"א".

ריינר: "יש לנו את נתי שמנהל קרב מצד ימין, במרכז עומד החפ"ק של הגדוד ומצד שמאל אילן מנסה לעלות קצת יותר בעורף. בירו חטף את הפגיעה שלו, אני מבין שהטנק של בירו עם בירו בפנים מתחיל לנסוע בחזרה למטה. הוא מתפנה בשלב יותר מאוחר מתוך הטנק, וכשרפי מוקדי עולה על הטנק הזה, הוא לא נמצא כבר בקו אחד איתכם כי נתי נמצא כבר מהצד השני של סיר א-דיב לפני קו הנפט.

"אם לסכם – בירו נפגע ויורד עם הטנק שלו. הוא עובר חזרה מערבה את כל סיר א-דיב, עובר את ההצטלבות של ציר הנפט. קצת למטה מהגיא מחלקה 4 מגדוד 377 (זה אותו גיא שאילן ניסה לעלות והתדרדר אחורנית), אפי עדיין נוסע מאחרי החבר'ה האלה.

"שלב שני – אילן מצליח לעלות למעלה. בזמן שאילן עולה למעלה ונדפקים לו שלושה הטנקים שלו, מתחיל נתי לנסוע למטה לכיוון מחסום הנ"ט עד לגבעה קטנה אחת מתחת למחסום הנ"ט. זהו פרק הזמן שאפי מגיע עד לתלולית. זה פרק הזמן ששלושת הטנקים של אילן נפגעים".

הורביץ: "יש כאן משהו לא מדויק. אפי היה מצד זה ואני מצד זה? שנינו ירדנו אחד על השני וניסינו להזדהות בקשר. אני מגיע למסקנה הזו משום שאני לא התחלתי לנוע עד שלא היה לי חיפוי מצד שמאל".

ריינר: "אני מתקן את המצב – נתי מצד ימין, אילן עולה על היעד מצד שמאל, הקש"א נמצא לנו במרכז בסביבת הדרך. בפרק הזמן הזה אפי מגיע ותופס את התלולית שדיברנו עליה. למעשה, התנועה ממש קדימה של נתי מתחילה אחרי ששלוש הפלוגות נמצאות בקו אחד, ונתי מזהה את אפי משמאלו".

הורביץ: "היה שלב של זיהוי ביני ובין אפי. כשראיתי את אפי הוא היה תחתיי".

ריינר: "הבעיה היא האם אתה מגיע לתלולית לפני שנתי מתחיל לרדת או אחרי?".

אפי וולך: "כשהגעתי לתלולית ראיתי טנקים עומדים ויורדים. עד שהגעתי לתלולית זה לקח כחמש דקות ויכול להיות שבזמן הזה נתי נסע".

ריינר: "אנו לא נחטא להיסטוריה, אם נראה את שלוש הפלוגות מתכנסות אל הפריסה הזו. יש לנו מגור אל עסקר עד הנה שיירה עם כל מיני קרבות והיתקלויות. אתם ממשיכים לאבטח, כשאילן לוקח שמאלה, אפי מתפרס בתלולית. פה בעמדה מול קלע מתרכזות פחות או יותר שלוש פלוגות. כשאילן עולה למעלה נפגעים לו שלושת הטנקים. הוא דופק T-34 שנמצא על הרכס מאחרי מחסום הטנקים. שם היתה שורה של עמדות של SU-100 ו-T-34. הכוונה ל-8171.

לבנון: "במקום של ה-T-34 יש לפחות שני טנקים שרופים כבר".

ריינר: "הם הציבו את הטנקים שלהם בדיוק להגנה על המחסום".

מפת מודיעין פיקוד צפון - המוצבים הסורים באיזור קלע

מפת מודיעין פיקוד צפון – המוצבים הסורים באיזור קלע 

סיכום האבידות באיזור הגדר

הורביץ: "טנק אחד, נפגע לו הקשר. טנק אחד אני משאיר פה בגלל הפגיעות בדיפרנציאל וטנק אחד פרס זחל על הדרך. אני ממשיך לנוע עם שבעה טנקים. הטנקים שנפגעו ואשר לא היו מסוגלים לנוע, המשיכו לחפות".

לבנון: "לי נפגעו שלושה טנקים מתוך תשעה, כאשר טנק רביעי קורע את הגל הקרדני. אני החלפתי טנק כשפרצו בטנק שלי מים החוצה. הטנק שלי נשאר שם, כך שבסיכום יש לפלוגה ו' חמישה טנקים פגועים מתוך תשעה. לאחר מעשה התברר לי שטנק אחד של יוחנן רודי נשאר תקוע מאחרי הגבול. אינני יודע מה קרה לו. כך שאני עכשיו עם שלושה טנקים מתוך התשעה".

וולך: "בשלב זה כולם תקינים. מילה אחת בקשר לטנק שהתעכב בגלל מסננים. בערך בשלב זה הוא התחיל להיכנס לקשר. לפי מה שהוא סיפר הבנתי שהוא נמצא בסביבת גבעת האם. ניסיתי להסביר לו איך להגיע, אבל מהר מאוד ראינו שזה לא תכלית. הוא כל הזמן נידנד, בסוף אמרתי לו שיסתדר לבד. אחר כך נודע לי שלקחו אותו והחזירו אותו ולקחו אותו לציר אחר. על כל פנים, לפה הוא לא הגיע. אני פה עובד עם ארבעה, היו לי שישה בסך הכל, אבל אני מזכיר שאחד נפגע לי בדיפרנציאל על יד כפר סאלד. היה עוד טנק מג"ד שירד למטה ומוקדי לקח אותו".

הורביץ: "על מוצב 59 היו צמד נ"ט ומכונות ירייה. הם העסיקו אותנו חזק מאוד. אני בשלב זה ביקשתי מאהוד שינטרל לי את היעד הזה. הוא אמר לי שיורים עליו ויותר לא התעסקתי איתו".

אברהמסון: "על 8159 ירדו בסביבות 30 טון פצצות. בגלל הצפיפות ואש הנשק קל, בטנקים רבים נפגעו האנטנות כך שזה גרם לקשיי קשר די רבים".

יענקל'ה זיסקינד, תח"ש: "בשלב הזה אין שום דבר שנוגע לזמן, האם יש פה מישהו שהסתכל על השעון?".

לבנון: "אני יכול להעריך את זה כי אני נפצעתי בערך בשעה 1500 או 1530, ובמקום הזה אנו היינו כחצי שעה קודם לכן בסביבות 1430. עזבנו והיה כאן מין שלב התארגנות".

אברהמסון: "אני ירדתי מהגבעה לא בדרך שעליתי, אלא מזרחה ואחר כך דרומה ועברתי על-יד הטנקים של הסמ"פ של 5. הוא ירה לי מעל הראש. עליתי על טנק ושאלתי אותו מדוע הוא לא זז. הוא אמר שכל הטנקים שלו עדיין לא תקינים".

ריינר: "בירו נפצע. מה קורה מרגע שבירו נפצע? מי שומע ברשת הגדודית שבירו פצוע?".

לבנון: "אני שמעתי שבירו נפצע וראיתי את הטנק של בירו חוזר. אני עליתי ל-8173 בלי פקודה מפורשת מאף אחד. כשחזרתי הכוחות כאן היו עדיין בשלבי התארגנות. בשלב זה שמעתי את ההתערבות של קצין של הגדוד. שהוא נכנס לרשת והודיע לכל הטנקים בכל הרשתות הפלוגתיות לעבור לרשת 'שנאי' 28/7, הוא ציין את התדר, ואז נדמה לי שרוב הטנקים עברו לתדר הזה".

ריינר: "האם היה זחל פיקוד לגדוד הזה?".

תשובה: "היה אבל הוא לא עלה, הקמב"צ ישב בנבי יושע".

ריינר לנתי הורביץ: "אחרי שנעשית מג"ד, האם הקמב"צ שלך תיאם איתך בענייני מטוסים?".

הורביץ: "הקמב"צ של הגדוד לא עזר לי בשום דבר".

תרמיל פגז בדרך לקלע

תרמיל פגז בדרך לקלע

ריינר: "אפי, האם אתה שמעת ברשת על שהמג"ד נפצע ונתי קיבל פיקוד?".

וולך: "כן, בהחלט, שמעתי – 'כאן כספית, 10 נפצע'. יש כאן נקודה עקרונית בקשר לכוח. אני עמדתי 300-200 מטר מכאן ימינה, כאשר ראיתי את האנק יורד וראיתי את יובל [יובל בן ארצי, קצין הקשר הגדודי – "כספית"] שעומד על מדף הטנק ועם מכשיר קשר מכוון אותו. הדבר הבא ששמעתי זה קול אחר שאמר – 'כאן 10', ואמר פעמיים לפנות שמאלה [זהו מ"פ הסיור רפי מוקדי שעלה לטנק של המג"ד הפצוע שהתפנה, ותפס פיקוד על הגדוד]. לו היה ברור שאני לא יודע לאן לפנות שמאלה. הבהרות נוספות לא היו כאן".

ריינר: "לי לא ברור מאיזה שלב אתם סברתם שנתי הוא המפקד שלכם, ושומעים מה שהוא אמר לכם, או שלא שמעתם את השלב הזה".

לבנון: "אני לא זוכר מתי שמעתי שנתי קיבל פיקןד, אבל אני הנחתי שמכיוון שנתי נמצא ראשון, עד שיווצר קשר עליי לפעול לפי הוראות של נתי".

וולך: "אני שמעתי – 'זווית קבל פיקוד'. אינני יודע מי אמר את זה. הוא חזר על זה כמה פעמים. אני חושב ששמעתי את זה אפילו לפני נתי".

תרשים התרחשויות של גדוד 129 באיזור מחסום הקוביות, ע"פ מחלקת היסטוריה

תרשים התרחשויות של גדוד 129 באיזור מחסום הקוביות, ע"פ מחלקת היסטוריה

הורביץ: "אלברט [מנדלר, מח"ט 8] אמר לי – 'זהו את מקומכם'. אני אמרתי לו שאני לא יודע בדיוק היכן אני נמצא. נתתי לו תיאור מדויק של המקום. הוא ביקש ממני לתת דיווח. אני דיווחתי לו כמה מילים, הוא הפסיק אותי, אמר לי לא להתרגש ולדבר לאט לאט. דיווחתי לו, אחר כך הוא אמר לי לעלות על קלע כשהוא ממשיך לכיוון זעורה ושניפגש למעלה".

ריינר: "אנו מעריכים שההבנה על מצבכם במיפקדת החטיבה התגבשה חלקים חלקים. בשלב ראשון אתם רצתם לקלע. ההנחה שלהם היתה שזה הולך בקלות, שזה קשה מאוד ואתם עולים למעלה. זה נודע לכם מאוחר מאוד".

אברהמסון: "המיפקדה של התותחנים דרשה ממני כל הזמן דיווחים. אני חושב שמהם ירד דיווח אל החטיבה. כמו כן מפקד התותחנים של החטיבה, מס"ח נתי שרוני, כל הזמן ביקש ממני דיווחים ונתתי לו דיווחים במידה שאיש ארטילריה מבין בשריון".

אילן לבנון: הטנקים של פלוגה ו' למעלה, טנק אחד נשרף מיד, שני חיילים לא נחלצו ונהרגו, שני חיילים פצועים עם כוויות די קשות

ריינר: "ברור לנו איך הגעתם ואיך נערכתם, ברור לנו מספר האבידות של הטנקים, ברור לנו איך עבר הפיקוד מיד ליד, ברור לנו שרפי מוקדי הוא מפקד פלוגת הסיור, הוא יודע שהולכים בציר הלא נכון. הוא לקח את הפיקוד בפיקציה, הוא יושב על הטנק של המפקד ומנסה למשוך אותכם בציר הזה לזעורה. בסופו של דבר, הוא הולך לבד שמאלה, אבל הוא לא הולך על ציר הנפט, אלא הוא מושך לאיזה שביל שנמצא מתחת למוצב ושם באיזשהו מקום הוא נתקע".

לבנון: "אני פיניתי את הנהג והוא אמר לי שהטנק שלהם נפגע פגיעה ראשונית בדיפרנציאל. אחר כך פתאום נעלם המפקד לאחר שיובל נהרג, הנהג עבר להיות טען-קשר והכניס את המקלען להיות נהג. אז הם נתקעו בתוך הוואדי, חטפו עוד פגיעה. כשהנהג המקורי ראה שהם חטפו עוד פגיעה, הוא איכשהו הצליח לתמרן את הטנק למטה ושם השאירו את הטנק ובאו לנקודת הפינוי, שם נפגשנו".

אברהמסון: "בשלב זה התחלתי להעסיק את קלע. לא ידעתי נקודת ציון, אבל פשוט העסקתי לפי הזרחנים".

ריינר: "יש קצת טנקים פגועים ויש אנשים פגועים, מה קורה איתם בשלב זה?".

אילן לבנון: "הטנקים של פלוגה ו' למעלה, טנק אחד נשרף מיד, שני חיילים לא נחלצו ונהרגו. שני חיילים פצועים עם כוויות די קשות ופגועים מרסיסים. בשלב ראשון נחלצו מהטנק הזה רק שני חיילים, החייל השלישי נחלץ בכוחות עצמו יותר מאוחר לשני חיילים שנשלחו להביא אותו למקום יותר בטוח. הטנק השני זה הטנק של ערודי. הוא קיבל פגז במשקולת, ירד לו המנוע ושיתק את הטנק. הוא לא נדלק. הצוות נטש את הטנק, הם אחר כך הלכו להביא את יאיר רומבק מהטנק הראשון ואת שני הפצועים האחרים. אחרי זה הם ירדו למטה למקום שבירו נפצע בערך. ערודי קיבל פיקוד על טנק אחר והשאר עזרו בחילוץ הנפגעים. לטנק השלישי פגז גילח את כל האביזרים החיצוניים של הצריח, הצוות נטש את הטנק. המפקד נפגע מרסיסים. הצוות לא נפגע. הם לקחו את ה-0.3 והנשק האישי וירדו למטה".

אברהמסון: "האם הטנק הזה היה בתוך בקעה קטנה?".

לבנון: "היו שלושה טנקים ערוכים מצפון לדרום. הטנק הצפוני ביותר היה של יאיר רומבק. הטנק המרכזי היה של ערודי, ויכול להיות שהדרומי היה בכעין בקעה. הטנק של ערודי, לאחר שהצוות נטש אותו, הוא נפגע ונדלק".

שאלה: "איך הוא נפגע בפגז הראשון?".

לבנון: "הפגיעה היתה כתוצאה מיציאת הטנק מעמדת אש. מפקד הטנק טען שההיגוי לא היה בסדר. הוא היה צריך לרדת אחורנית ולשבור שמאלה ורק אחר כך להתקדם קדימה ולרדת למטה. הטנק ירד אחורנית ישר והתקדם קדימה, כך שהוא היפנה את האגף שלו לכיוון האויב".

ריינר: "הצוות של הטנק השלישי גם כן יורד למטה ועוסק בפינוי נפגעים?".

לבנון: "לגבי הצוותים, אני חושב שהקצינים של האנשים שהיו בכושר מהטנקים הפגועים לא לקחו יוזמה מידיהם ולא דאגו לרכז אותם במקום אחד, וזאת משום שפגשתי כל מיני אנשים בנקודת הפינוי בכיוון נעמוש".

הורביץ: "מ"מ 2 נפגע על-יד עוקדה. הוא ירד ואז עלה הרס"ל של אילן, לקח את הפיקוד על הטנק והמשיך".

שאלה: "האם טנק שגולח מסוגל לנוע?".

לבנון: "אני חושב שטנק שגולח מסוגל לנוע ולפי דעתי הצוות נטש אותו. באופן כללי, כל טנק שקיבל פגיעה הוא דבר ראשון דומם מנוע. זו יכולה להיות סיבה שהצוות חשב שהוא לא הניע. למרות שהיתה פקודה לטפל בנפגעים לאחר הכיבוש, בייחוד בלט אצל הצוות של צבי רונן מהטנק הדרומי שגולח, שלאחר שהם ראו שהטנק של רומבק נפגע והטנק שלהם גולח הם עזבו את הטנק שלהם והלכו לקחת את … [שתי מלים לא ברורות] שקיבלו מהטנק".

ריינר: "לסיכום, יש לנו שלושה טנקים שיותר לא השתתפו במלחמה וצוות שקצין אחד ממנו חוזר ומשתתף".

לבנון: "אני רוצה לציין שעל שלושת הטנקים שנפגעו למעלה פיקדו קצינים".

אפי וולך: אני נשארתי עם שלושה טנקים, כאשר בשלב הזה אני מגלה שהתותח בטנק שלי לא יורה. על הרכס ממול עמד T-34

ריינר: "אנו מתחילים לנוע אל מחסום הקוביות ומתחילים שלב חדש. בשלב הזה אילן נמשך אחרי אהוד ויורד, אבל אחר כך הוא חור לדרך. אפי נמצא משמאל לדרך ומושך שמאלה ונתי ראשון קדימה".

נתי הורביץ: "כשאני נעתי אל מחסום הקוביות, בתחילה תפסתי משמאל, מצפון למחסום הקוביות. באותו זמן אפי היה על הכתף למעלה. ביקשתי ממנו שיבוא ויתפרס מימיני. הוא עשה איזה איגוף ונעלם לי. באותו שלב אילן היה מאחור וירד לדרך".

אפי וולך: "אם אנו מסתכלים על תל האבנים הלבן, על הגבעה שמעליו אני הייתי".

הורביץ: "אחרי שהגעתי לפה נתתי לאפי הוראה שיעלה על הגבעה השמאלית ויחפה על מעבר המחסום".

וולך: "אני עליתי והתפרסתי על הגבעה הזו, ואז קרו כמה דברים. אני עליתי על הגבעה הזו, גבעתה אחת מזרחה ל-8173 עם ארבעה טנקים. באמצע הדרך טנק אחד פרס שני זחלים ונשאר במצב הזה, שהוא לא ראה את קלע ולא יכול היה לחפות. אני נשארתי עם שלושה טנקים, כאשר בשלב הזה אני מגלה שהתותח בטנק שלי לא יורה. על הרכס ממול עמד T-34 ואני יריתי עליו. אני ישבתי רכס מקביל לרכס ששם ישב נתי. תפסתי עמדות אש לכיוון הכפר. זיהיתי שם טנק. נתתי פקודת אש לטנק עם תותח תקין, והוא ירה לשם. אני מאמין שזה היה ה-T-34 עם התותח המחובל [לפני שהצוות הסורי נטש – הוא דאג לפוצץ רימון בקנה]. ישבנו שם וירינו לעבר הכפר. אני יריתי עם מקלעים. מהבתים של הכפר ירו אש קלה. האש נפסקה, אבל לא לגמרי. כשהחבר'ה התחילו לנוע על הדרך ראיתי שנופלים פגזים על הדרך. התחלתי לחפש את מקור האש. ההרגשה שלי היתה שזה מ-8159 [1 ק"מ דרומית לקוביות], אשר בצד הצפוני שלו היה בונקר. איתרתי שם תותח נ"ט, ציינתי אותו בצרורות מקלעים לטנק עם התותח התקין והוא ירה לשם.

"המשכנו להתקדם, ירדתי והתחלתי לטפס על הכביש, עצרתי כדי לתפוס עמדת אש לדרך, הממשיכה לעבר המוצב הזה. התחלתי לרדת כשכל הזמן אנו יורים. באמצע הירידה נתי הפסיק אותי ואמר לי לעלות לדרך. אני מבין שזה היה אחרי שאילן נפצע. ירדתי לאורך הדרך הזו כלפי הוואדי. הם ודאי טיווחו להם, מאיפה אינני יודע, אבל בכל אופן זה לא היה מתותח הנ"ט. מן הסתם יש משהו גם בצד הדרומי של המוצב. הם ירו עלינו, זו היתה ממש פגיעה בכינון ישיר על האבנים מסביב. לי לא היה מה לעשות, המשכתי לרדת ונתי עצר אותי באמצע ואמר לי לחזור ולעלות על הדרך".

צילום מערבית למחסום הקוביות כלפי מזרח

צילום ממערב למחסום הקוביות כלפי מזרח

הורביץ: "הגענו לשלב הזה שאפי נמצא משמאלי, אני עמדתי מצד ימין של הדרך כשנחום [נחום גנצרסקי, מ"מ] עומד לידי ורפי פרץ על ידי, אילן התחיל להגיע והיה משמאל. אילן התחיל לנוע כשאחריו אהוד קופילביץ".

ריינר: "אילן, האם יש לך בכלל טנקים?".

לבנון: "היו עדיין שלושה טנקים שלי, שהיו של אהוד קופילביץ, נחום ורפי פרץ. חוץ מזה, לקחתי עוד טנק אחד של נתי ועוד טנק שאינני יודע של מי הוא היה. בסך הכל הייתי עם חמישה טנקים. באתי ועברתי מה שיותר קרוב למחסום כדי להימנע ממיקוש".

הורביץ: "במשך כל השלב הזה למעשה היו כבר הרבה טנקים עם קשר לא תקין. לאורך המחסום היו פרוסים רוב הטנקים. כשאילן התחיל לעבור, אני התחלתי להזיז טנק אחרי טנק כדי שינועו אחריו".

ריינר: "נתי נוסע מהעמדה הקודמת מצד שמאל לדרך אל גבעה קטנה מהצד השמאלי של מחסום הקוביות. אפי נע מהתלולית אל הגבעה, שהיא החלק המזרחי של 8173 ומנהל משם את הקרב שלו. אילן מצטרף לנתי על הדרך, כשהוא נע בכיוון מחסום הקוביות. הוא נע ראשון. יש שם עוד שלושה טנקים שלו ושני טנקים מפלוגה ז'".

הורביץ: "באותו זמן שאילן עובר, אפי שהיו לו מספר קנים לא תקינים, וחששתי שאילן נכנס בינו לבין המוצב. אמרתי לו לרדת משם. הטנקים שהיו פה הפעילו פה בטווחים הקרובים אל הנ"ט שהיה בכיוון הצפוני של מוצב הפרוז'קטור, כולל היעד שהיה בחזית, ששם רואים את הפילבוקס. בסביבות הפילבוקס היו תעלות והפעילו משם אש קלה ותול"רים. הם הרביצו ממש אש חזקה. אנו חיסלנו את הפילבוקס ועבדנו על התעלות. אילן נכנס בו זמנית עם אפי. אחרי הטנקים של אילן, אפי נכנס עם שני כלים. אני עברתי אחריהם כשאחריי שאר הטנקים שלי, כולל שני טנקים של אילן. טנק נוסף של אילן לא היה מסוגל לנוע. נתתי לו הוראה לחפות ככל שיוכל. הוא נשאר שם פלוס טנק סמ"פ שלו, פלוס הטנק בלי הקרש, שקיבל פגיעה ולא היה מסוגל לנוע".

ריינר: "הסיכום הוא כזה – נתי מגיע למחסום הקוביות ולוקח את השטח שממולו. אפי על הגבעה משמאל, אילן מגיע ומתחיל לנוע. בזמן שהוא עובר את מחסום הקוביות, אפי עושה שם התמרון מצפון לדרום, ולוקח את הגבעה שמימין, היינו – דרומה למחסום הקוביות. אחרי שאילן עבר, נתי נותן לאפי פקודה לחזור לדרך ולעבור את מחסום הקוביות, הוא עובר את מחסום הקוביות ואז מופיע נתי עם החבר'ה שלו וגם כן עובר דרך מחסום הקוביות.

"עכשיו, כדי שיהיה לנו ברור כמה טנקים עברו, נראה אם יש לנו תוספת אבידות עד עכשיו. הסמ"פ של נתי עם שלושה או ארבעה טנקים נשארים על-יד מחסום הקוביות".

הורביץ: "היו פה מספר טנקים שדיווחו שהם לא מסוגלים לנוע".

ריינר: "הסיכום הוא כזה – יכולים לעבור פה 14. שלושה-ארבעה נשארים, ו-11-10 עוברים. הדבר המעניין פה הוא שאתם לא יודעים על שום אסונות בתנועה מהשלב הקודם ועד למחסום הקוביות. המוצב הגדול מנוטרל, את קלע עצמה אהוד מעסיק, אבל אין לו מטרות ברורות ואין מי שיציב לו מטרות. לכן הוא מרסס את קלע בצורה כזו. המטרה היחידה שהוא קיבל להעסיק את קלע אלו היו הנ"ט שנתי ציין לו, והוא הנחית לשם אש. כך שנראה שהסיוע עצמו ניטרל חלק מהעסק ובחלקו הם [הסורים] סתם לא היו יעילים".

הורביץ: "לפני שעברנו את המחסום היתה אש רצינית לפנינו".

ינואר 1968: מתוחקרי גדוד 129 אי שם בדרך בה עשו במלחמת ששת הימים

ינואר 1968: מתוחקרי גדוד 129 בחזית הנ"נ אי שם על הדרך שבה פעלו במלחמת ששת הימים [ארכיון צה"ל]

מבואות קלע

הורביץ: "אילן היה קצת קדימה עם הטנקים, אפי הם הוא היה קדימה. בשלב שאילן נפגע, אנו תפסנו עמדות לרגלי המקום הזה ונתנו אש קדימה על הכפר".

ריינר: "כשנתי היה כאן ואילן קצת יותר קדימה, אילן חוטף את הפגיעה שלו".

אילן לבנון: "על 8133 שלושת הטנקים שלי נפגעו, הם נפגעו כנראה ממשלטי ג'בב אל מיס".

ריינר: "כשאילן נלחם פה, הגדוד של אמנון היה עדיין מתחת לסיר א-דיב. הכוונה שלי לאמנון [רשף], קצין האג"מ שמנסה לאתר היכן נמצא 129. הוא אומר לאלברט שהם נמצאים בג'בב אל מיס, אז אלברט לא נכון, הם צריכים להיות במבואות קלע. חילוקי הדעות הם לא כל כך גדולים, כי אם אילן עומד פה וזה בדיוק הפרברים של ג'בב אל מיס והוא עומד בעמיר ומסתכל בטלסקופ גדול, אז הוא רואה את הטנקים של אילן".

לבנון: "הגעתי לנקודת הפינוי בסביבות 1630. כשהגעתי לכפר סאלד לפח"ח – היה עדיין אור יום".

אברהמסון: "הגעתי בחזרה מנעמוש, עם חושך לנעמוש, הגעתי כשפיניתי את אילן ועוד שניים. שם שהיתי כשעה, שעה וחצי, לסיירים ולמרגמות של הגדוד, כך כשחזרתי הנה היה כבר חושך".

ריינר: "מכאן יוצא שהרבה שעות בילו רק שני הטנקים הבודדים, שהיו כבר בתוך קלע וחיכו לחטיבה שתבוא.

"אנו עומדים עכשיו ממש לרגלי הבתים הראשונים של קלע. אילן מוביל עד הנה בטנק ראשון. פה הטנק שלו חוטף שתי פגיעות. האחת ממטען חלול של תול"ר מצד שמאל, והשנייה מנ"ט או מטנק בחזית ליד מדף מקלען. הטנקים של אילן מאחוריו. מאחוריהם אפי ומאחוריהם נתי. נתי רואה מה שהולך, הוא פורס את הטנקים שלו לימין הדרך. הולך עם שלושת הטנקים באיגוף ימני מתחת לקו הרכס ויוצא על הדרך קצת לפני הנקודה שהטנק של אילן נפגע. האם בין המקום שהטנק של אילן נפגע ומאחור, נפגעו עוד טנקים?".

תשובה: "מהמחסום אין פגיעות".

ריינר: "ובכן, פה מתחילה הפגיעה הראשונה. מדוע אתם סידרתם פה חניון של טנקים נפגעים? אלו טנקים נפגעים אלה היו?".

הורביץ: "נעצר פה הטנק בלי קשר, כשקיבל עוד פגיעה של נפיץ בדיפרנציאל. פגיעה זו אומנם לא חדרה, אבל היא שיתקה אותו. נעצר פה עוד טנק של מ"מ 1 שלי, שקיבל פגיעה בגלגל. רפי פרץ נעצר לאחר שהוא קיבל חדירה בזחל. נעצר פה הסמ"פ שלי שמשום-מה החליט להיעצר וטנק אחד ירד מלמעלה".

אברהמסון: "אני הבאתי טנק אחד מלמטה בלילה".

הורביץ: "זאת אומרת שהגיעו ארבעה טנקים עד לפה. אחד ממש בער והשאר היו עם פגיעות ולא הצליחו להמשיך. יותר מאוחר חזר לפה טנק אחד מלמעלה".

ריינר: "לסיכום, ברגע שנפגע הטנק של אילן, את הנקודה הזו של הטנק של אילן לא עוברים עוד שלושה טנקים. יותר מאוחר חוזר טנק אחד מלמעלה. את האיור שמתחת למוצב 8160 אנו מכנים להלן 'חניון הטנקים'. כאן מתאספים אחר כך גם פצועים ומתבצעים כל מיני ענייני מינהלה. ואהוד הקש"א מוריד אחר כך חלק מהפצועים למטה".

הערה: "אהוד קופילביץ' נפגע בעיניים והטנק שלו גם לא עבר את החניון. זה הטנק החמישי שחסר לנו".

ריינר: "כלומר, אם לסכם, חמישה טנקים עם הטנק של אילן לא עוברים את הנקודה שאילן נפגע בה, טנק שישי יורד יותר מאוחר מקלע ומצטרף אליהם".

הורביץ: "כאן במכתשון הקטן הזה אילן נפגע. פה אהוד נפגע בעיניים ולא המשיך. לאהוד לקח די הרבה זמן עד שהוא עבר ואנו עמדנו שם וניסינו לאתר מטרות בשטח".

ריינר: "אם כן, בואו נראה מי נע מכאן ואילך לכיבוש קלע עצמה".

הערה: "אפי נע עם שני טנקים, מהפלוגה של אילן, נחום ממשיך לנוע. נתי נע עם ורדי ואלפרד, כך שסך הכל היו פה שבעה טנקים".

ליד הטנק השרוף

הורביץ: "פה הדיפרנציאל התפרק מהתובה והתחתית נפלה למטה. את הצריח והתובה גררו".

ריינר: "מפה מתקדמים לנו שבעה טנקים, באיזה סדר הם מתקדמים?".

הורביץ: "אלפרד נע ראשון, אחריו אפי, אחריו נחום, אחריו שרביט, אחריו נתי, גנצרסקי ו-ורדי".

נתיב גדוד 129 משדה נחמיה ועד קלע

מבט מכיוון דרום-מזרח: תנועת גדוד 129 (משורטט בכחול) משדה נחמיה דרך גבעת האם ועד קלע. באדום: המסלול המתוכנן לזעורה – שפוספס (מפה: גוגל ארט)

אפי וולך: הטנק שלי נפגע והחל לבעור, קפצנו לתעלה, אני שכבתי כאן והייתי בטוח שאני היחידי מכל הגדוד והחשש היחידי שלי היה שניפגש בסורים

קלע

הורביץ: "אנו עוקפים את אילן ומתקבל דיווח מהחטיבה ששבעה טנקים [סורים] באין מכיוון וואסט על הכביש למעלה. אני לא ידעתי היכן הכביש. רצנו למעלה, כשאני הגעתי לפה אפי היה בערך בנקודה שהדרך העולה מתוך קלע נעלמת. בנקודה ההיא נדפק אלפרד. אפי עקף אותו, גם הוא נדפק. הטנק השלישי ניסה לעקוף אותו וגם הוא נדפק. אנו לא ידענו מי פגע בהם, לכן החלטתי להתפרס פה בשטח. החלטתי לעלות לאט ולראות מאיזה כיוון יורים. היה ברור לי שזה מהתגבורת. ורדי ואני שברנו שמאלה ואילו נחום נשאר פה".

ריינר: "זאת אומרת, אתה מתפרס אחרי ששלושת הטנקים של אלפרד נדפקים".

הורביץ: "פה שאול [ורדי] נדפק ואז הוא חזר ברגל אליי (אני עמדתי על יד המכולת) ושם אני נתתי לו עוזי ורימונים ומשם הוא טיהר את הבתים שבסביבה. כשהחטיבה הגיעה אליי, אפי ואני הייתי בתוך הכפר קדימה".

מישהו: "אחרי הקרב אנו הלכנו לחפש נעדרים. על הרכס ממול בחורשות היו שלושה T-34 שאחד נטוש ושניים פגועים".

ריינר: "את הטנקים האלה, כשהחטיבה באה מהצד שלה, יש אפשרות שהיא פגעה בטנקים האלה".

הורביץ: "כשכוח המח"ט הגיע לפה הוא חשב שאני בג'בב אל מיס, ואמר שהוא בא אליי. אני הייתי פה, חיפשתי אותו, אבל לא ראיתי אותו".

תצפית: מקום פגיעתם של שלושת הטנקים

וולך: "ניקח כנקודת ציון את הגדר, ואת הגדר שעל יד הבית. כאן ישנה הדרך שמתעקלת. במקום הזה אני מחליט שנמאס מה-M-51 ואני מחליט לעקוף אותו. אני כבר יוצא שמאלה בשביל לעקוף משמאל, ובדיוק ברגע זה הוא חוטף את הפגז מהבניין שעומד עם האנטנה. מכיוון שהייתי בתפנית חצי שמאלה, ניסיתי לעקוף אותו משמאל. כשעקפתי אותו הוא היה על יד העיקוף של הדרך ואני הייתי ממול לגדר, ושם חטפתי את הפגיעה. הפגיעה היתה במזקו"ם ובצריח. הטנק התחיל לבעור, קפצנו למטה. איך שקפצנו, עמד מקלע בבית ממול וירה עלינו. ראיתי את התעלה, תפסתי את החבר'ה וסחבתי אותם לתוך התעלה. כשהייתי בתעלה ראיתי שמסתובב כאן עוד אחד פצוע, ומהמקום קפצתי ודחפתי אותו לתעלה. חוץ מהפצוע הזה אף אחד מהחבר'ה לא נפגע. אני הרגשתי את עצמי בריא לגמרי. הפצוע הזה הוא מהצוות של הטנק של נחום שהיה אחריי. מהטנק של נחום הגיע עוד אחד לתעלה. נחום שקפץ מהטנק שלו חשב שהאנשים שלנו מחוסלים (כי הוא ראה את הטנק בוער). אנו שכבנו כאן כשעה ושלושת רבעי, זאת אומרת שאם העסק נגמר ב-1820, אנו שכבנו כאן מ-1645.

"היחיד שהיה לו נשק הייתי אני. השאר קפצו בלי נשק. כל הזמן היו יריות מהמקלע. מה שקורה עם נתי לא ידעתי. בהתחלה חשבתי לארגן כאן איזו הסתננות יחידים, אך מכיוון שהיה כאן פצוע שלא היה יכול ללכת, החלטתי לחכות לחושך. אני שכבתי כאן והייתי בטוח שאני היחידי מכל הגדוד והחשש היחידי שלי היה שניפגש בסורים. כי נשק לא היה לנו. רגע נוסף לא נעים היה כשירדו המטוסים [בעקבות דיווח על 7 טנקים סורים שנעים לקלע הוזעקו מטוסי חיל האוויר שהנמיכו כדי לזהות היכן הסורים]. הם ירדו שלוש פעמים ופעם אחת הם ירדו ממש לידי.

"בערך ב-1820 שמעתי בפעם הראשונה רעש של קמינגס [מנוע שרמן M-51] מאוד מוכר, ואז עברתי בריצה את הקטע הזה ועליתי על הטנק הראשון שבא, וכך נוצר מגע".

הורביץ: "בזמן שאפי שכב פה, ראינו שמנסים לבוא מימין סורים לכיוון התעלה. אנו ראינו שהם מנסים כל פעם להתקרב. מה בדיוק היה שם לא ידענו, אבל ירינו עליהם. בעיקול של הכביש התארגנו ועשינו חניון לילה".

חורבות קלע כיום

חורבות קלע כיום

—————————————————————————-

מודעות פרסומת

12 מחשבות על “תחקיר בשטח – מ"פים גדוד 129

  1. המ"פים ידעו שהמשימה היא להגיע לזעורה, הם רק לא ידעו איך מגיעים לשם ואכן ניכר מדבריהם בתחקיר זה שלא היה להם מושג לגבי השטח. אבל זה עוד בסדר, לא הם צריכים להוביל אלא צוות סיור בראשות הקמב"צ דן בונה שמוביל בג'יפ. השיירה העליזה חולפת על פני גבעת האם, אבל מרגע חציית הקו הירוק הם מתחילים להתקשות בעלייה. הג'יפ עוד מושך, אבל זחל"ם מ"פ הסיור מקרטע ונדם, והמ"פ מוקדי ואנשיו ממשיכים מכאן ברגל כשהג'יפ מחכה להם ליד נעמוש. שם מתחילים להתווכח אם לפנות שמאלה פה או אחר כך. בסוף הדעה של דן בונה מתקבלת והחבורה ממשיכה הלאה, רק שפלוגת זווית כבר חלפה עם הרוח וכולם בעקבותיהם ונותרנו עם תיאור מרתק של קרב שריון לא מתוכנן.

    למקרא האירועים בכפר קלע עצמו כששריונרים קופצים מטנקים פגועים ותופסים מחסות בתעלות או בבתים עם עוזי אחד ו-3-2 רימונים בממוצע לכל 4 איש, אפשר לתהות למה מח"ט 8 לא הביא בחשבון אפשרות כזו של טנקיסטים מול חי"ר בתעלות, ולא תיגבר אותם בפלוגה מגדוד החרמ"ש שהיה איתו.

    • כדאי אולי לתחקר שוב, את מי שנותר מחפ"ק המחט, מדוע הותירו את גדוד 129 לנפשו, בלי לנסות לתגברם. ראוי לציין כי המס"ח נתי שרוני העמיד בשלב זה את כל הארטילריה החטיבתית- והיה לו הרבה ממנה, לרשות הקש"א, תוך שהוא מושך ממנו לעת הצורך יחידות אש לטובת המשימה העיקרית.

  2. "אברהמסון: "על 8159 ירדו בסביבות 30 טון פצצות. "

    ישראל -אפשר לקבל תרגום במספר פצצות

    בני – " ראוי לציין כי המס"ח נתי שרוני העמיד בשלב זה את כל הארטילריה החטיבתית- והיה לו הרבה ממנה,

    האם מדובר ביחידות הללו ו/או יש אחרות ?

    מכמ"ת 335 120 מ"מ
    870 25 פאונד
    מכמ"ת 342 120 מ"מ
    871 155 מ"מ

    • כן. אלה הגדודים. בערך אגד ארטילרי מוקטן.
      פצצת מרגמת שוקלת כ13 ק"ג. פגז 155 שוקל 43 ק"ג ו 25 ליטראןת שקל ….25 ליטראות- כ-11 ק"ג.
      לא יודע כמה ירו-זה צריך להסתכם בכ-400 פגזי 155 ו-1000 פגזי מרגמות ןתןתחי שדה.

        • על לא דבר. נראה לי משום מה, שידעת בדיוק מה המקור אליו אני מכוון. אגב, גדוד 335 עבר בהמשך, לסייע לגדוד 12- ניתן לאתר בפוסטים באתר הזה את השעה. שאר הארטילריה נמשכה בשלב מסויים לסייע לחטיבה. למעשה, יש להניח כי ככל שהחטיבה ירדה לכיוון קלע, הסיוע עזר לשני הכוחות.

          • בקצרה

            אני סבור , שעל אף שנאמר במספר מקומות שנמשכו סוללות מהכוח שסייע לחטיבה 8 ( בעיקר מכמ"ת 335 לכיוון תל פאחר ) שלא כך היה.

            חטיבה 8 מסובכת מעל צוואר והיא הייתה זקוקה לכל קנה

            ומשעה 1500 לערך גירסת משה הראל שנתמכת בדברי שני הקשאים האחרים הופסקה האש על תל פאחר, (לאין ראיה לכך ביומן הקשר כי ניתנה ברשת הסיוע ) וביתר שאת לאחר שהמח"ט מורה ברשת החטיבתית על הפסקת הסיוע,ב 1525, לא ניתן יותר סיוע לגדוד 12 למעט, הירי על המרגמות מאחורי התל.

            בזמן הזה יורים על תל עזזיאת כמו משוגעים 16 הקנים של מכמ"ת 334.

            • בפוסט 196, מובאים דברי הקש"א גדעון עציון ז"ל:
              "לפי הוראת המג"ד טיווחתי את תל פאחר עם 2 סוללות מ-335 והחילותי להעסיק איתן את התל, עד אשר שמעתי בקשר את משה [הראל, קש"א 12] מבקש להפסיק את האש."

              מוזר לא?……..

              ואגב למכמ"ת 334 היו 20 קנים ןלא 16, כיוון שסופחה אליו סוללת דגם ד' של גדוד 377.

              מנגד, גדוד 342 הביא עימו מסיני רק 2 סוללות. השלישית נותרה בכח הסמח"ט.

              בקיצור, 30 טון פצצות זה חלומות באספמיה. יכול להיות שאברמסון התכוון גם לפצצות אויר, למרות שהוא שלח את הקס"א שלו לפנות פצועים.

  3. שלמה

    בפוסט 184 תיחקרנו אותם מטר מטר הערכת שהאיש המוסתר הוא אברהם זהר

    כאן הערכת שבמודבר בקש"א אהוד אברמסון.

    לאור המתוחקרים כנראה שההערכה כאן היא הנכונה ושם שגויה.


  4. הצילום הזה מדגים בצורה ברורה את המלכודת אליה נכנס גדוד 129. על המוצב ממול היו מספר מחפורות טנקים. טנק שבמחפורת לא היה צריך כלל לצודד. די שהיה שם צלב על הפתח שבמחסום הקוביות, ולוחץ על ההדק כשהיה מופיע טנק שלנו. אגב, מאברמסון שמעתי כי הוא ירה הרבה ארטילריה על המוצב הזה וחבריו, במיוחד 8159 ויתר המוצבים שבאיזור קלע.
    לא פלא שרוב הטנקים הפורצים הושמדו באיזור. יש גם לזכור שמצפון היה מיודענו הקטלני 8173, ומדרום היה 8138, שאברמסון טען שהיה פעיל ביותר.

  5. נתי הורביץ ששינה שמו לגולן גיבור ישראל ששימש תא"ל ונפטר בטרם עת
    עברתי על האתר שלכם מדהים בחומר מגוון ומקיף מאד
    שאפו לעושים במלאכה לשם שימור ההסטוריה אנו מתקרבים לציון שנת היובל למלחמה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s