מדידות, תיקונים ומסקנות

שני סיורים בדרכים עקלקלות: נסיעה בעקבות התנועה של גדוד 12 לתוואי ההטיה, שיטוט באיזור עין א-דייסה, מציאת שרידים מזחל"ם המרגמה, סיור בחלק הדרומי של תל פאחר, תיקון של מיקום טעות הניווט של סיירת גולני, ביקור במחסום הקוביות בקלע ועוד * ישראל הוברמן עשה את הדרך וחזר עם רשמים ומסקנות

הלנדרובר חוצה מכשול מים פעוט בעלייה לקלע

הלנדרובר חוצה מכשול מים פעוט בעלייה לקלע

מאת ישראל הוברמן

אחת מתגובותיי בפוסט הנדל"ניסטים (פוסט 348): "כנראה שיש לא מעט חילוקי דעות שיהיה צורך ליישבם מטר אחרי מטר, ולאמתם. לעמת אותם מול מסמכים, מפות, תצ"אות, פוטוסטטים מזמן אמת, או כאלה שנכתבו בסמוך לאירועים".

ובאמת בבוקר לח בסוף 2016 התגייסו שני חברים, יהודה ואיציק היקרים, ברכב 4×4 ויחד עם שלמה יצאנו למסע, שפוזר על פני שתי נסיעות (השנייה בינואר 2017), וטרם הושלמו המשימות במלואם.

יצוין כי המרחקים המצויינים בכתבה נמדדו ואופסו כל פעם מחדש בשעון של הרכב ונבדקו מול המפה.

מהיכן עלה גדוד 12 לתוואי ההטיה?

המפה המופיעה כמפת ביצוע בפוסט 358, מראה כי בסמוך לגור אל עסקר משך הגדוד כ-200-300 מטר ימינה ומשם מזרחה לכיוון תוואי ההטיה. כיום יש כאן דרך, אלא שאז וגם על פי המפה דאז [ראו כאן] לא היתה קיימת דרך כזו.

בפוסט הנדל"ניסטים ["מחפשים את האמת" – לחצו כאן לקריאה] טען יוסי פרידמן הקמב"צ, כי עברנו במוצב נעמוש בדרך לתוואי ההטיה, אך העלייה לנעמוש  היתה מערבה לדרך הפטרולים הסורית, כלומר מקבילה לה, אבל קרובה יותר לגבול ישראל.

הדרך היחידה שהלכה מגבעת האם דרומה היתה דרך הפטרולים הישראלית (ראו מפה). המרחק מגבעת האם לדרך הפטרולים הישראלית הוא כ-500 מטר.

מפת מודיעין פיקוד צפון. דרך הפטרולים הישראלית מזרחית לגבעת האם

מפת מודיעין צפון. דרך הפטרולים הישראלית מזרחית לגבעת האם (תל אבו חנזירה) עוברת בין שתי שדות מוקשים ונמשכת מצפון לדרום מתחת לגור אל עסקר מוצב נעמוש

עלינו, נסענו על דרך הפטרולים הישראלית לכיוון דרום כ-1,100 מטר עד שהגענו לאיזור שהוא מערבית מתחת לנעמוש. המתלול שם לכיוון נעמוש אינו עביר, לא לטנקים ולא לזחל"מים (ראו צילום).

מתחת לנעמוש

מתחת לנעמוש (ממערב לו)

גם הזמן שנעים  לכיוון דרום, הנמצא כולו עדיין בגבול ישראל , עומד בסתירה לדיווח על זמן חציית הגבול  14:10, שמבוצע אחרי שלוש דקות מהגיע הכוח  לדרך הפטרולים הישראלית.

לכן הגעתי למסקנה שלא בדרך הזו התקדמו הכוחות.

חזרנו והתחלנו לעלות לכיוון דרך הפטרולים הסורית, מרחק של כ-1,100 מטרים מגבעת האם. עד צומת טי – ימינה (דרומה) לכיוון נעמוש, שמאלה (צפונה) לכיוון תל עזזיאת.

נסענו על דרך הפטרולים הסורית לכיוון נעמוש. המרחק הוא 1,000 מטר. מנעמוש והלאה יש להוסיף עוד 300 מטר ואתה מגיע למזלג שממנו שמאלה ניתן לטפס לכיוון דרך הנפט, כיוון צפון מזרח (זו הצומת שאותה פיקששה חטיבה 8).

עלייה על הדרך הזאת חותכת את תוואי ההטיה אחרי כ-200 מטר, ולא מן הנמנע כי לכך כוונו דברי מוסא קליין – "אני נמצא על ציר ההטיה כ-500 מטר אחר הפנייה מנעמוש". השעה 14:35 על פי יומן הקשר.

האם ב-25 דקות  ניתן להגיע לנקודה הזו? טיפוס של 1,100 מטרים, נסיעה בתוואי יחסית נוח דרך הפטרולים כ-1,300 מטרים ועוד כ-200 מטרים על השביל הפונה לתוואי ההטיה? מתקבלת מהירות ממוצעת של כ-6.5 קמ"ש.

מצריך בדיקה נוספת בשטח כדי לאשש את הממצא הזה סופית. אבל בעיניי זה סביר. כיום ביצענו זאת בכ-10 דקות.

לעומת זאת יש דיווחים כבר ב-14:26, שנמצא על תוואי ההטיה, ועל כן לא ברור כיצד אלה חיים בשלום עם הדיווח של 14:35.

והאם הדיווח של 14:35 מכוון לנקודה בה נסעו 500 מטרים על תוואי ההטיה מהעלייה שליד גור אל עסקר? למה אם כן מוזכר נעמוש ולא גור אל עסקר?

ואוסיף כי ב-14:30 נכתב "דיווח למעלה שראשנו (גדוד 12) נמצא בציר קדחת (תוואי ההטיה) בנקודה של ק'". כאשר אני מבין את המיקום כנמצאים על האות ק' שבמילה קדחת, הכתובה במפה.

כדי להוסיף לבלבלה אציין כי בסיפור שאני מספר בספר "20 שנות גבורה" של יהודה הראל, אי שם בתחילת 1968, אני מציין כי הגדוד עובר בנעמוש וחוזה בטנקים שלנו שיורים על המוצב.

אהרון מגד במורשת שמבוססת על עדויות לוחמים בסמוך לסיום המלחמה (לא פגשתי את האיש מעולם) מציין גם הוא כי הגדוד עבר בנעמוש. לכן המקור שלו הוא מקור אחר.

המח"ט יונה אפרת סיפר: "חלק לא מבוטל של חטיבה 1 כולל המח"ט שלכם, שהיה בנעמוש וחזר מנעמוש. פרצנו אחרי הטנקים שלנו שהיו שם". מי שידוע שעבר שם הם הסיירת וכוח הסמח"ט. זה לא רוב החטיבה. לכן אולי כיוון גם לגדוד 12 ואז זה כבר יותר מציאותי.

בתחקיר בשטח שביצע אפרים ריינר, צוטט עזרא ברוש (מ"מ פלוגת הטנקים שהובילה לתל פאחר) בדברים אלה: "למעלה יצאו שני שבילים לכיוון תוואי ההטיה. עלינו על השביל הפונה צפון-מזרח וחיפשנו את העלייה הנוחה לתוואי ההטיה. כאן היה סיבוך-מה בעלייה כי לא מצאנו בדיוק את הנקודה הנוחה. העלייה היתה קשה, הטנקים התפרסו וכל טנק מצא את העלייה הנוחה לו".

האם כיוון ברוש לאותו שביל באותה צומת מפורסמת?

לעומת מה שנכתב בפוסט 214 – תחקיר נמיר אצל יאנוש בן גל, המציין שלא נסעו דרך נעמוש: "עם מעבר איזור גבעת האם ועד דרך הפטרולים הסורית נענו כל הזמן תחת הפגזה. מחלקה 4 [בפיקודו של המ"מ שוקי נחום] שהיתה עם הכוח שלי נעה לפתע לכיוון נעמוש אחרי חטיבה 8. מחלקה 3 [ברוש] המשיכה במשימה על הדרך הנכונה.

ראיון עם ג'מקה, קצין מודיעין פיקוד צפון,  פוסט 281: "והסיבה שבעיקרון רצינו לעשות את הדבר הזה ולהגיע לתל אל פאחר מהצד, או לעלות דרך פה (איזור נעמוש) ולהגיע לתל פאחר מהצד (בדרך הנפט) כמו שהסיירת עשתה. היא נסעה בדיוק כמו שחשבנו שצריך לעשות".

מתוך ספר הסיכום של מחלקת היסטוריה: "גדוד 12 נע על הציר שעליו עברה חטיבה 8 עד למקום שבו חצה הציר את תוואי דרך ההטיה (השעה היתה 14:12")

אציין כי בדקנו אפשרויות טיפוס על תוואי ההטיה ממקום הפגיעה בזחל"ם השריון/דרימר דרומה. אין אפשרות עלייה מצד מערב. החל מקצת לפני המקום בו עלה הכוח קצת דרומה מגור אל עסקר, תוואי השטח מתמתנים ויש אפשרות טיפוס. השאלה אם עלו משם עקב החשש של מיקוש.

לא מן הנמנע שהמשיכה עד לנעמוש ועלייה על התוואי דרך שם,  באה לחסוך את הטיפוס על אולי קטעים החשודים במיקוש.

מסקנתי: לא מן הנמנע כי העלייה בוצעה אחרי שהגדוד עבר בנעמוש, ולא כפי שמצויר כיום במפת הביצוע.

חזרנו ועלינו לתוואי ההטיה מהנתיב הסמוך לגור אל עסקר. סה"כ אורך תוואי ההטיה מהנקודה הזו עד לצומת האיי.אם.אקס הוא 2,700 מטר לערך.

הדרך ההולכת ימינה בצילום מגיעה לכביש הנפט, כשעוד קודם לכם מתפצלת צפונה ועוברת בעין א-דייסה. האם כוונת המשורר מפיקוד צפון היתה שגדוד 12 יעלה מדרך זו? משמאל: הפנייה לדרך ההטיה צפונה שבה נע לבסוף הגדוד

הדרך ההולכת ימינה בצילום מגיעה לכביש הנפט, כשעוד קודם לכם מתפצלת צפונה ועוברת בעין א-דייסה. האם כוונת המשורר מפיקוד צפון היתה שגדוד 12 יעלה מדרך זו? משמאל: הפנייה לדרך ההטיה צפונה שבה נע לבסוף הגדוד

מנקודת העלייה לתוואי ההטיה עוברים 700 מטר ומגיעים לצומת בו ניתן לעלות על דרך נוספת לכיוון מזרח/צפון-מזרח שמגיעה מעל עין א-דייסה ומתקרבת לתל פאחר (לבדיקה נוספת בשטח). בזמנו ברוש כותב על מרחק של כ-800 מטר (בפוסט 11):

"כמה מרחק היית צריך לעבור בהטיה כדי לפנות לציר הנפט?". ברוש: "בערך 800 מטר" (הערה: הדרך היתה ארוכה יותר, כשני ק"מ). כלומר, אולי ההערה לא במקומה.

ואולי זה המקום שממנו היו צריכים לעלות לפי התכנון.

משם עד למיקום הפגיעה בזחל"ם של דרימר/השריון עוברים עוד כ-600 מטרים ומשם עוד 200 מטר עד למקום שבו התחלנו את העלייה ברגל לפני עין א-דייסה. זה מתאים גם לעדות של קמ"ן גולני שאמר שיש לחפש נתיב שהוא עד קילומטר דרומה מעין א-דייסה.

עלייה ברגל לאיזור עין א-דייסה

הוברמן ויהודה לוי עולים מדרך ההטיה מזרחה

הוברמן ויהודה לוי עולים מדרך ההטיה מזרחה

על פי ברוש, שדיבר על עלייה של כ-350-400 מטר מתוואי ההטיה כלפי מעלה מזרחה, וטווח של 850 מתל פאחר הדרומי, טיפסנו בניסיון למצוא שרידים, אולי תרמילים, שנורו על ידי הטנקים. כוסה תא שטח לא קטן בגבהים שונים דרומה וצפונה מעל עין א-דייסה. לא נמצא דבר.

מדובר באיזור שהוא לפני עין א-דייסה, כלומר דרומה ומזרחה לכפר. הסבר דומה ניתן ב"סיור הנדל"ניסטים" על-ידי ברוש.

צילום תקריב של תל פאחר כקילומטר אחד דרומית לו. לצפייה מיטבית - לחצו על הצילום

צילום תקריב של תל פאחר כקילומטר אחד דרומית לו. ניתן לראות בבירור את מוצב החוץ של היעד הדרומי. לצפייה מיטבית – לחצו על הצילום

תרמיל פגז טנק בשטח, 1967

תרמיל פגז טנק בשטח, 1967

ניסינו להתאים את פני השטח הנראים בתמונה הזו לתוואי איזור החיפוש, ואין התאמה. נמשיך בחיפוש בסיור הבא.

שרידי זחל"ם המרגמה: נמצאו עוד שתי חתיכות

ישראל עם שריד מזחל"ם המרגמה מימין לדרך ההטיה לכיוון צפון

ישראל עם שריד מזחל"ם המרגמה שהתגלה מימין לדרך ההטיה לכיוון צפון

כיום מונחים שרידי זחל"ם המרגמה של פלוגת השריון שנפגע והתפוצץ, במקום בו היה בזמן הקרב על תל פאחר טנק איי.אם.אקס סורי. על פי שלמה, שראה תמונה של הזחל"ם שנפגע והתפוצץ, הלכנו מצומת הטנק כ-40 מטר לאחור בתוואי ההטיה, ובינגו – התגלו מספר שרידים מזחל"ם משני צידי הדרך (ראו תמונות).

ישראל ירד לצד השני של הדרך, שם מצא כעבור שניות שריד זחל"ם נוסף, כנראה מאותו זחל"ם מרגמה שהתפוצץ

ישראל ירד לצד השני של הדרך (מערבה), שם מצא כעבור שניות שריד נוסף, כנראה מאותו זחל"ם מרגמה שהתפוצץ כ-40 מטר לפני צומת האיי.אם.אקס

הטנק של ברוש מתחת לתל

מרחק 12 מטר מהגדרות – כך נאמר לנו על ידי ברוש בסיור הקודם. זה הזיכרון שלו מהתחקיר שנערך לו על ידי חש"ן מספר חודשים לאחר המלחמה.

הגלגל המניע של טנק החוד של פלוגת זיווה מוטל לצד הדרך האוגפת, כ-10 מ' ממערב לו

הגלגל המניע של טנק החוד מפלוגת זיווה מוטל לצד הדרך האוגפת, כ-10 מ' ממערב לו

בכתבה בעיתון "במחנה", אליה היפנה אותנו ברוש כמקור למידע, נכתב – 60 מטר מהגדרות. הכתבה עד כמה שהצלחתי לבדוק פורסמה בשנת 1979, כ-12 שנה אחרי המלחמה. לכן, לא הייתי סומך על אמינות הזיכרון בעיניים עצומות (במאמר מוסגר הייתי משוכנע על פי הרושם שהותיר ברוש שאותו ראיון נכתב בסמוך לסיום המלחמה).

לא התעצלתי, לקחתי מטר מידה באורך של 20 מטר, מדדתי את המרחק מתוואי הדרך עד לגדר הראשונה של המוצב, והמרחק הוא 45 מטר.

כחלק מהבדיקה על מיקום הטנק, איתרנו את המקום בו צולם הטנק ממעלה התל יום יומיים אחרי הקרב. האיזור בו עמד הטנק על פי הבדיקה הוא כמה עשרות מטרים יותר במורד הדרך (דרומה מהקו שבו עומד כיום הגלגל המניע מאותו טנק).

טנק החוד לאחר הקרב על הדרך האוגפת

טנק החוד שנפגע על הדרך האוגפת מתחת לגדרות, בצילום מיד אחרי המלחמה

סומנו שני עמודי הזווית, האחד בקו של הגלגל המניע, השני כאמור קצת יותר נמוך.

המרחק מצומת האיי.אם.אקס עד למיקום הטנק על הדרך האוגפת הוא כ-600 מטר, ומשם ועד לכניסה הנוכחית לתל – כ-500 מטר נוספים.

סימון מיקום טנק ברוש

על עמוד הברזל סומן מיקום טנק ברוש, מעט דרומית למקום הגלגל המניע כיום

אפרופו הדרך האוגפת: זוהי דרך אופיינית לדרכים שנפרצו בתקופה המנדטורית. נקראת דרך סולינג על שם יצרן המכבשים שסייעו בסלילת הדרכים הללו.

לכן הוויכוח שהתנהל – אם היתה דרך אוגפת או לא היתה – הוכרע. הדרך היתה קיימת ביוני 1967 כפי שגם מעידים על כך הן מפת מודיעין והן הפוטוסטט.

הדרך האוגפת את המוצב מסומנת בכחול - במפת מודיעין 1967

הדרך האוגפת את המוצב מסומנת בכחול – במפת מודיעין 1967

סיור בחלק הדרומי של תל פאחר

זו פעם ראשונה שבה שחזרתי את העלייה מאותה מיצדית מערבה כלפי מעלה, בנתיב בו נע הכוח של ורדי. שלמה הצביע על המיקום המשוער בו חצו את הגדר, שם נשכבו שירזי וחודרה. כמו כן הראה לנו את את התעלה בה נעו אנשי כוח ורדי, שחלקה מכוסה כמעט כולה בעפר (כמו תעלות רבות בתל הצפוני) ואת המקום שבו נהרג דב רוזנבלום ליד גדר אבנים.

איציק (מימין), ישראל ויהודה בחלק הדרומי של תל פאחר

איציק (מימין), ישראל ויהודה בחלק הדרומי של תל פאחר

גודלו של התל הדרומי על תעלותיו והמצדיות שבו רק מעצימים את הגבורה של אותם חיילים שכבשו אותו.

איך אמר לנו איציק, שותפנו לסיור? גיבורים אחד אחד.

ביעד הדרומי. "גיבורים אחד אחד"

ביעד הדרומי. "גיבורים אחד אחד"

הפגיעה במיצדית המערבית בתל הדרומי לא נגרמה בוודאות מדרום מזרח (הרתק של ברוש מעין א-דייסה), אלא מטנק שנע על תוואי ההטיה, כנראה כמה עשרות מטרים לפני הפנייה החדה מערבה, כפי שהעיד על כך המ"פ ורדי. זאת על בסיס הזווית שבו נע הפגז, שבא מכיוןן מערב ובזווית כלפי מעלה, ולכן נפגעה גם התקרה של המיצדית.

מבט מבפנים: הפגיעה בחלון המערבי של בונקר החוץ בחלק הדרומי של תל פאחר

מבט מבפנים: הפגיעה בחלון המערבי של בונקר החוץ בחלק הדרומי של תל פאחר

טעות הניווט של כוח הסיירת

מימין: ע"פ מחלקת היסטוריה - הדרך שבה נסע מ"פ הסיור ותנועתו לזעורה ולאחר מכן פניית פרסה. צ"ל לדעתנו על-פי המפה משמאל כמסומן בצבע סגול - תנועה לתוך הכפר עין פית ושם פנייה חזרה לדרך הנפט ולתל

מימין: ע"פ מחלקת היסטוריה – הדרך שבה נסע מ"פ הסיור ותנועתו לזעורה ולאחר מכן פניית פרסה. צ"ל לדעתנו על-פי המפה משמאל כמסומן בצבע סגול – תנועה מדרך הנפט לתוך הכפר עין פית ושם פנייה חזרה לדרך הנפט ולתל

טנקיסט מפלוגה ה' בגדוד 377 סיפר כי פלוגתו סייעה לכיתה של סיירת גולני להיחלץ כשאספה אותה בזחל"ם. הוא תיאר את הדרך שבה נעו תחת אש כצרה ביותר – "מצד אחד קיר גבוה ומצד שני תהום".

נסענו לחפש אותה.

פנינו מדרך הנפט ועלינו מזרחה לכיוון זעורה, כפי שמשורטט במפה של מחלקת היסטוריה. לא גילינו לאורך הדרך שום מתלול מצד אחד ותהום מצד שני.

לפי רובקה, מדובר היה בכמה מאות מטרים לפני תל פאחר, מה שהתאים לעין פית. נכנסנו, אפוא, מדרך הנפט לעין פית (לכיוון צפון) וכמעט מיד גילינו את הדרך המתוארת: מימיננו היה קיר תלול ומשמאל תהום קטנה של כעשרה מטר.

הדרך לעין פית

הדרך (מימין) שנכנסת לעין פית מכביש הנפט. מימין מתלול, משמאל תהום קטנה

מסקנה: כוח הסיירת נכנס לעין פית ולא לזעורה. יש לתקן את המפה.

ונשאלת שאלה נוספת: תנועה על דרך הנפט כלפי תל פאחר מכיוון כללי דרום לצפון אינה מחייבת סטייה לכיוון זעורה , אופציה שנשללה לעיל, אבל גם פנייה לכיוון עין פית היא במקרה הטוב טעות שלא ברור כיצד ניתן לטעות בה, על פי תוואי הדרך. כי מנקודת הסטייה אתה רואה את תל פאחר היטב, ישר לפניך ומתחתיך.  או במקרה הרע מדובר אולי בניסיון ל"כבוש" את עין פית, ולא להגיע לתל פאחר.

בעקבות גדוד 129

כיוון שהיה לנו קצת זמן הומלץ פה אחד (על-ידי שלמה) לנסוע בנתיב של גדוד 129. גם היום אתה מיטלטל בטיפוס שם, רואה את כל המוצבים שצרו על המתקדמים.

מחסום הקוביות גם עכשיו הוא מפחיד. רק כשעומדים לידו מבינים את האומץ והחתירה למגע שעברו הטנקיסטים.

במחסום הקוביות מתחת לקלע. ישראל מנסה לחסום בגופו מעבר של טנקים

במחסום הקוביות מתחת לקלע. ישראל מנסה לחסום בגופו מעבר של טנקים

במסע הבא מתוכנן ביקור על מוצב 8159.

בדיקות לזחל"ם השריון/דרימר: בכוונתי להחזיר אותו למקום שבו נפגע בדרך ההטיה

לזחל"ם המצולם בגבעת האם יש כנה למק"כ וכן מיקום בסיס האנטנה למכשיר הקשר. אין כאלה בזחל"ם המרגמה, שהוא אחד משלושת זחל"מי פלוגת השריון שהשתתפו בקרב תל פאחר (ביחד עם זחל"ם מרגמה וזחל"ם חוליה טכנית).

הזחל"ם בגבעת האם

הזחל"ם בגבעת האם. הפגז עבר בדופן שליד הנהג, פגע בכננת והמשיך אל מיכל הדלק הימני

הושוותה התמונה הזו (זו המצולמת בחורשת טל תמונה מצורפת) עם זחל"ם המרגמה של השריון שנפגע אף הוא והתפוצץ, ונמצא כי אין התאמה, אבל נמצא כי אכן הוא זהה לזחל"ם שעליו הייתי בתנועת הגדוד על דרך ההטיה. היה זה זחל"ם שבו נסעו אנשי השריון ואנשי המחלקה המיוחדת של גדוד 12.

על פי שיחה עם ברוש, היה גם זחל"מ טכני אבל לדבריו הוא נראה שונה מהזחל"ם המצולם בחורשת טל, ולכן אימצתי את הצילום מחורשת טל כצילום של הזחל"ם שלנו.

יוני 1967, חורשת טל. זהו כנראה זחל"ם מ"פ זיווה מגדוד 377 שנפגע בתחילת הקרב על תל פאחר בדרך ההטיה [צילום: ארכיון צה"ל]

יוני 1967, חורשת טל. זהו כנראה זחל"ם מ"פ זיווה מגדוד 377 שנפגע בתחילת הקרב על תל פאחר בדרך ההטיה [צילום: ארכיון צה"ל]

כידוע, כיום הזחל"ם מוצב ליד גבעת האם, ולא במיקומו המקורי על תוואי ההטיה, שם היה במשך כ-40 שנה. ברצוני להעבירו חזרה אל המיקום המקורי, ואולי גם "לשפץ" אותו, כדי שיוכל לשרוד את פגעי הזמן. את הפגעים שנגרמו על ידי שודדי מתכות כבר קשה להחזיר.

בפוסט מס' 89 ("ברווז במטווח") נעשתה עבודה משובחת על-ידי דני ביזר ובני א' לאיתור המקום (חירבת סודה) שממנו נורה הפגז הקטלני. עכשיו בוצעה עבודה נוספת – ניסיון להבין האם פיצוץ הזחל"ם כתוצאה מפיצוץ מיכל הדלק הימני על 120 ליטרים בנזין איכותי, נגרם על ידי פגיעה נוספת בזחל"ם (לפי השערתי – פגז מרגמה) או כתוצאה מפגיעה משנית של הפיגוע הראשון. זוהי השערתו של בני א', אבל לא רק שלו כפי שמסתבר.

בדיקת מז"פ לזחל"ם

בדיקת מז"פ לזחל"ם הפגוע מתחת לגבעת האם

אציין כי יש פרק זמן של דקה או שתיים בין הפגיעה הקטלנית הראשונה לבין הפיצוץ של מיכל הדלק.

כאן אמור להתפרסם דו"ח של יהודה לוי, לשעבר איש מז"פ של המשטרה, שעשה גם במהלך הסיורים בדיקות מקצועיות. אנחנו מחכים לדו"ח שלו. ברגע שיגיע נפרסם אותו כאן.

————————————————————————————- 

מודעות פרסומת

8 מחשבות על “מדידות, תיקונים ומסקנות

  1. שבוע טוב, לישראל ולכולם.

    תודה על הכתבה. כמה הערות:

    [א] "צומת טי – ימינה (דרומה) לכיוון נעמוש … דרך הפטרולים הסורית … המרחק הוא 1,000 מטר. מנעמוש והלאה יש להוסיף עוד 300 מטר ואתה מגיע למזלג שממנו שמאלה ניתן לטפס לכיוון דרך הנפט, כיוון צפון מזרח (זו הצומת שאותה פיקששה חטיבה 8)." – – – לפי מפת גוגל, מצומת ה-T הזו ועד למזלג: 1,370 מ'. לגבי "הצומת שאותה פיקששה חטיבה 8", יש להוסיף את המילה "אולי", שהרי במפה שהייתה בידי הכוחות (צילומה למעלה) מסומנת גם דרך העולה מזרחה ישר מול נעמוש (לפי דבריך בהמשך, כשמוסא מדבר על "הפנייה מנעמוש" הוא מתכוון לפנייה הנמצאת 370 מטר דרומה מנעמוש. אך אם כבר, הרי יותר הגיוני לומר שהוא מדבר על הפנייה הקרובה יותר, זו העולה ממש מנעמוש). בכל אופן, גם הדרך מהמזלג שצויין הנראית כיום במפת גוגל, אינה זו הנראית במפה הנ"ל (שבה זו דרך העולה מזרחה בזווית של 90 מעלות לכיוון צפון).

    [ב] "עלייה על הדרך הזאת חותכת את תוואי ההטיה אחרי כ-200 מטר, ולא מן הנמנע כי לכך כוונו דברי מוסא קליין – "אני נמצא על ציר ההטיה כ-500 מטר אחר הפנייה מנעמוש". השעה 14:35 על פי יומן הקשר." – – – לפי מפת גוגל, מהפנייה במזלג ועד לדרך המתחברת לתוואי-ההטייה (כיום, אך לא ברור אם ב-67' היה חיבור כזה. מהמפה הנ"ל, שסומנה כמה שנים לפני, זה לא ברור) יש 110 מ', לא יותר. בהמשך, עוד 870 מ', בדרך מפותלת, יש עוד מזלג (מרחק 980 מ' מדרך הפטרולים), שגם ממנו, בפנייה שמאלה (ירידה מערבה לכיוון צפון) מגיעים לתוואי-ההטייה. בכל אופן לא מובן לי החישוב של "אחרי כ-200 מטר".

    [ג] "יש דיווחים כבר ב-14:26, שנמצא על תוואי ההטיה, ועל כן לא ברור כיצד אלה חיים בשלום עם הדיווח של 14:35" – – – אעיר כי בכתב-היד של לא ברורה הסיפרה האחרונה ברישום הראשון של "נמצא על תוי ההטעיה", והיא יכולה להיקרא 1420, או 1426. בכל אופן, הדיווח הבא הוא מ-1427: "מדווח נמצא על דרך העליה", וב-1435 רשום: "נמצא על שביל העליה ע"י עין א-דיסה". לדעתי, הרישום האחרון שולל לחלוטין (או בלשונך: מן הנמנע) שהדיווח הקודם (ביומן האחר) מ-1435 מדבר על מיקום הנמצא כ-2 ק"מ דרומה מעין א-דיסה!

    אז איך להסביר את דברי המג"ד "נמצא על ציר ההטעיה כ-500 מטר אחר הפניה מנעמוש"? – יתכן לומר שכך קרא המג"ד למקום בו נפרדו ממסלול חטיבה 8 (שהמשיכה לנעמוש), ושמא, ובעיניי זו הנחה סבירה יותר, שהוא בכלל אמר "הפנייה *ל*נעמוש", ורק הרושמת (שלתוואי-ההטיה קראה "תוי ההטעיה") טעתה והחליפה את האות ל' באות מ' (ובזה גם תשובה לשאלתך "למה אם כן מוזכר נעמוש ולא גור אל עסקר?").

    ועדיין, הרי המרחק של "כ-500 מטר" לא מתאים בכל מקרה!

    ולכן מוכרחים לומר שגם כאן יש טעות ברישום, ומוסיא באמת אמר "כ-1500 מטר", וזה מרחק מתאים על תוואי-ההטייה, מהמקום בו עלו ועד לוואדי אל-קיבלי.

    [ד] על הרישום מ-1430 "דווח למעלה שראשנו נמצא בציר קדחת בנקודה של ק'", כתבת: "אני מבין את המיקום כנמצאים על האות ק' שבמילה קדחת, הכתובה במפה". מהנכון היה לכתוב: "שאולי הייתה כתובה במפה", כי עד היום לא ראינו מפה שרשומים עליה שמות הקוד של הצירים. בכל אופן, לפי הרישומים האחרים, כולל זה מ-1427 "מדווח נמצא על דרך העליה", נראה יותר ההסבר (שכתב בשעתו דני) שהנקודה המוזכרת היא זו שליד עין א-דיסה, שם היו אמורים לעזוב את התוואי ולעלות מזרחה.

    [ה] יש לזכור שהדרך העולה מגבעת האם מזרחה, זו הדרך הקיימת היום, אינה נראית במפה (זו שצילומה למעלה). לפיכך, יכול להיות שחטיבה 8 ובעקבותיה גדוד 12 פילסו להם דרך שהייתה קרובה יותר לנעמוש. לכן זכרת לספר להראל שראית טנקים יורים על נעמוש (לא מקרוב, אלא ממרחק של כ-800 מ', פלוס מינוס), ויכול להיות ששם היו שני השבילים עליהם סיפר ברוש. המיקום יכול להתאים גם לתיאורך "החל מקצת לפני המקום בו עלה הכוח קצת דרומה מגור אל עסקר, תוואי השטח מתמתנים ויש אפשרות טיפוס".

    ועיקר: דברי נמיר בנושא, שנאמרו בתחקיר שנערך זמן לא רב אחרי המלחמה, על "מחלקה 4 היתה עם הכוח שלי נעה לפתע לכיוון נעמוש אחרי חטיבה 8. מחלקה 3 ברוש המשיכה במשימה על הדרך הנכונה", נראים כברורים מאד, ואי-אפשר להבינם כלל לפי ההנחה שלפועל כולם עברו סמוך מאד לנעמוש.

    [ו] "ואולי זה המקום שממנו היו צריכים לעלות לפי התכנון" – אלא שזה אינו תואם לנאמר בתחקיר אצל ריינר, ולא למופיע בשאר המקורות שהעלייה תוכנה להיות באזור עין א-דיסה.

  2. מי שקורא את החומר שקשור בחטיבה 8 אינו יכול שלא להתרשם כי התנועה תהיה רק על דרכים, ואפילו בצומת המפורסמת , אחת הסיבות שמנו, שלא להשתמש בה היה כי הדרך הייתה זרועה עשבים ולכן חששו ממיקוש.

    מכאן שהמוטיב הזה אמור לחול גם על גדוד 12 ותנועתו, ואולי ביתר שאת כי עליית טנק על מוקש' הנזק נמוך מעליית זחל"מ על מוקש.

    כשזו ההנחה, נסיעה לכיוון נעמוש ומשם התחברות מהירה לתוואי ההטיה מסתברת כהחלטה לא רעה בכלל, מה עוד שהטיפוס הוא הרבה יותר נוח.

    הפער בין הנתיב הארוך לבין הנתיב העולה מגור אל עסקר הוא כ 2 ק"מ ומלבד החיסרון הזה יתרונותיו ברורים.

    נתיב התנועה הזה לא סותר את מקום העליה מתוואי ההטיה לציר הנפט.

    היכן הוא היה צריך להיות? בתכנון והיכן ניסו לבצעו.

    אני חושב שבתכנון המקורי עליה בעקבות חטיבה 8 עד לזעורה ומשם להישפך מלמעלה על תל פאחר אילו הכל היה מתקתק בחטיבה 8 זו תוכנית טובה.

    אבל בעקבות הבלבלה והעיכוב בחטיבה 8 מוסה מוזמן להתייעצות אצל המח"ט ראה יומן הקשר שעה 12.56 ואז אולי מתבצע שינוי במקום העליה המתוכנן, למשהו שהוא יותר צפונה ועדיין הוא מרחק רב לפני עין אדיסה.

    כך קמ"ן החטיבה , כך הקמ"ן של פיקוד צפון.

    לגבי ההפגזה על נעמוש

    לא יודע איך הגעת למרחק של 800 מטר ,לא בטוח שרואים בכלל את נעמוש ממרחק 800 מטר, אבל בזיכרון שלי מדובר ב"אפס" מרחק .

    ישראל הוברמן

    תגובה חלקית

    • [1] "לא יודע איך הגעת למרחק של 800 מטר" – – – תשובה: מאחר ומצומת ה-T שבדרך הפטרולים הסורית ועד לנעמוש המרחק הוא 1,000 מ', ומאחר והדרך הזו (הרגל של צומת ה-T) היא דרך *הקיימת היום* (המגיעה ממערב) אך אינה קיימת במפה שהייתה אז, לכן מסתבר שחטיבה 8 ובעקבותיה גדוד 12 פילסו להם דרך שהייתה קרובה יותר לנעמוש (וקרוב יותר לדרך הקיימת היום צפונה משם, מדרך הפטרולים עד תוואי-ההטייה), ואז המרחק הסביר הוא "של כ-800 מ', פלוס מינוס".

      "לא בטוח שרואים בכלל את נעמוש ממרחק 800 מטר" – – – גם אני לא בטוח, אך זה דבר שאפשר לבדוק (ומספיק למצוא נקודה אחת בדרך המגיעה ממערב שממנה אפשר לראות).

      [2] על ההנחה שנבחרה בדווקא תנועה שתהיה רק על דרכים, ולא בשדות, שאפשר והם ממוקשים – – – כמה תשובות: [א] עובדה, כנ"ל, שגם מגבעת-האם ועד דרך הפטרולים הייתה התנועה בשדות, לא בדרך קיימת. [ב] בדיוק לכך מתאימים דברי ברוש, שהטנק שלו הוביל את הכוח, שסיפר כמה פעמים על נסיעה בשדה החומוס/תורמוס ("ידעתי, שהיכן שמעבדים – אין מוקשים"). [ג] הרי המודיעין התיימר לדעת היכן יש שדות חשודים במיקוש (ראה באריכות בראיון עם קמ"ן פצ"ן זלמן גנדלר: "תפקידי כקצין מודיעין היה לוודא שהכוח מגיע במדויק ולא עולה על שדות מוקשים").

      [3] "אני חושב שבתכנון המקורי עליה בעקבות חטיבה 8 עד לזעורה ומשם להישפך מלמעלה על תל פאחר … אבל בעקבות הבלבלה והעיכוב בחטיבה 8 מוסה מוזמן להתייעצות אצל המח"ט ראה יומן הקשר שעה 12.56 ואז אולי מתבצע שינוי במקום העליה המתוכנן, למשהו שהוא יותר צפונה ועדיין הוא מרחק רב לפני עין אדיסה" – – – אין אף עדות שתומכת בהשערה הזו. בכל העדויות מדובר על תוכנית הגעה עד עין א-דיסה. אחסוך כאן את האריכות מלצטט את כולן, אך פטור בלא כלום אי-אפשר, אסתפק בציטוט מהתחקיר שנערך ב-68' לקצין האג"ם של גולני, ברוך גורודיש, שסיפר: "התוכנית האחרונה בבוקר ה-9.6 באכסניה בכפר גלעדי: גדוד 12 יעבור דרך גבעת האם דרך גור אל עסכר ועין א-דייסה". לדידי ברור שאילו התוכנית והביצוע היו לעבור דרך נעמוש, גורודיש היה מזכיר זאת.

      [4] כמדומני שבשעתו כבר ציינתי לעובדה שמג"ד השריון, אמנון חינסקי, שירטט אחרי המלחמה את המסלול של פלוגה ז', וגם אצלו המסלול הוא כפי המקובל, מגור אל-עסכר עד תוואי-ההטייה, מבלי כל זכר לסיבוב של כ-2 ק"מ לנסיעה דרך נעמוש.

      [5] לאור כל הנ"ל (כולל העדות של נמיר שהוזכרה למעלה), זכרונך כי "מדובר ב"אפס" מרחק" מנעמוש, כנראה מבוסס על שראית בדרך חזור ("כאשר ירדנו בזחל"ם פינוי עמדתי על עמדת המק"כ ובדרכנו למטה עברנו בנעמוש. שם אני זוכר בוודאות שהמבנה היה משמאלי").

  3. יש דרך פשוטה לבדוק אם גדוד 12 עבר ליד מוצב נעמוש או שהמילה "נעמוש" מתייחסת לאיזור נרחב של כמעט קילומטר אחד מהמוצב שממנו פנה הגדוד והתחבר עם תוואי ההטיה.

    מפנה ליומן הקשר. בשעה 14:19 מג"ד 12 מדווח שהוא על ציר גרגור.
    בשעה 14:24 הוא על אכילס גרגור.
    14:26 מדווח על דרך ההטיה.
    14:35 – נמצא מתחת לעין א-דייסה.

    לפי התיאוריה שעברו פיזית בנעמוש – לוח זמנים זה אפשרי רק אם מוסא קליין הגיע לקרב בלארק המגוייסת שלו שדהרה בשטח הקשה כמו איילה שלוחה.

    וברצינות: הדרך מצומת הטי עד נעמוש וגם אחריה היא בקטעים רבים צרה מאוד ורק רכב אחד יכול לנוע עליה.
    מכיוון שהדרך הזו עוד היתה זרועה בכמה טנקים וזחלמים מקולקלים ובעוד כל מיני משתרכים ומזדנבים מחטיבה 8, אם גדוד 12 היה עובר בנעמוש הוא היה עולה על תוואי ההטיה במקרה הטוב בסביבות 15:00.

    אומנם התגלתה טעות במפת הביצוע ששירטטה מחלקת היסטוריה (תנועת סיירת גולני לזעורה), אבל בציור התנועה של גדוד 12 אני סומך עליה.

    • הערתך בדבר הדרך לנעמוש ומצב העבירות בה אחרי מעבר חטיבה 8, היא הערה חשובה לנידון. אוסיף על כך:

      בכל הדיונים שנערכו בשעתו על הטעות של חטיבה 8, שלא עלתה מזרחה (מאיזו סיבה שלא תהיה) במקום המתוכנן, אף אחד לא הזכיר כעובדה שזמן קצר אח"כ גדוד 12 של חטיבת גולני כן עלה מזרחה באזור הזה, ומכאן שהיה ברור לכולם שגדוד 12 בכלל לא עשה את המסלול הזה ולא עבר ליד לנעמוש.

      להערה מהרישום ביומנ*י* הקשר:
      עוד לפני הרישום ב-1435 ("נמצא על שביל העליה ע"י עין א-דיסה") יש עוד שני רישומים:
      ב-1427: "מדווח נמצא על דרך העליה", שלכאורה הכוונה לדרך ממנה חשבו לעלות מתוואי-ההטיה מזרחה [בעין א-דיסה];
      ואת הרישום ב-1430 (שנרשם לצד "דווח למעלה שראשנו נמצא ציר קדחת בנקודה של ק."): "דווח לפקוד שנמצא על הציר בדרך לעין-פחר בעין אדיסה".
      [כידוע, יש עדויות כי במקום בו ניסו לעלות התעכבו למשך זמן. כאן יש לנו ידיעה על עיכוב מ-1427 עד (לפחות) 1435].

      • מפת הקוד היחידה שיש היא מאחת המקבות הראשונות 25.5.67.
        90 אחוז ממילות הקוד שהיו בה שונו במקבת 8 שבוצעה ב-9 ביוני.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s