הקלטה: דדו מתאר את כיבוש הרמה

הקלטה: דוד אלעזר, אלוף פיקוד צפון, מסכם בפני עיתונאים את הלחימה בצפון השומרון וברמה הסורית * "אני מעריך שיכולנו להיות בדמשק כעבור 36 שעות שזה פחות ממה שאני הערכתי לפני המלחמה. הסיבה היחידה שלא הלכנו לדמשק – שלא היה עניין וצורך, וכתוצאה מזה גם לא פקודה"

הקשיבו להקלטה ממסיבת עיתונאים של פיקוד צפון שהתקיימה במוצאי חג השבועות ב-14 ביוני 1967, שבה מספר אלוף דוד אלעזר על לחימת כוחות הפיקוד בצפון הגדה המערבית ומול הסורים.

בארוע השתתפו גם מפקד אוגדה 36, אלוף אלעד פלד, והמח"טים שניהלו את הקרבות העיקריים בחזית הסורית – אל"מ אלברט מנדלר, אל"מ אורי רום, אל"מ יונה אפרת וסא"ל משה בר כוכבא. מקור: קול ישראל.

להאזנה לחלק מדבריו של דדו במסיבת עיתונאים – לחצו על הצילום

דדו: "אציג את תוכנית ההתקפה והמערך של הרמה הסורית. הצבא הסורי היה ערוך כולו להגנה על הרמה. בניגוד לכל משחקי המלחמה שצה"ל ערך בשנים הקודמות, שחשבנו שחלק מהכוח יישאר בהגנה על דמשק, אנחנו תמיד הערכנו שחלק יהיה כאן וחלק יגן בקו השני. העובדה שהוא זרק את כל הכוחות קדימה מעידה לא רק על כוונה הגנתית, אלא מעידה בהחלט על כוונה תוקפנית. כי הכוחות המשוריינים המהווים את העבודה, לא התפזרו במערך ולא תפסו מערכים הגנתיים כפי שציינתי קודם, כי אם התרכזו בחלקם על ציר קונייטרה ראש הגשר, קרי – קונייטרה לבית המכס, כאשר יש להם כוונה תוקפנית מובהקת.

"הכוח שהיה ערוך להגנה היה בנוי כדלקמן: שלוש החטיבות המסורתיות, שבכל ימות השנה היו ערוכות בקו, חטיבה 1 שהיא 11, חטיבה 8 וחטיבה 19. בעומק התווספו עוד שתי חטיבות חיל רגלים. היות ואנחנו הערכנו שהפעולה שלנו תהיה בקצוות בעיקר, אנחנו מה-5 בחודש עסקנו בהטעיות באיזור כורזים. כתוצאה מזו הגיעה לכאן חטיבה נוספת, בנוסף לחטיבה שהיתה כאן, השריון. לארבע החטיבות הקדמיות ואחת אחורית, חמש חטיבות חי"ר, היו לכל אחת מעין גדוד טנקים, שאלה טנקים טי.34 ואס.יו-100. במערך הקדמי היו מפוזרים הפנצרים, שגם בימי שלום נמצאו בעמדות, בסביבות 30 פנצרים. כוח ההלם המשוריין היה מורכב משתי חטיבות משוריינות ושתי חטיבות ממוכנות, שהן תגברו את השטח לפני ה-5 לחודש, על-ידי הכנסת חטיבה משוריינת אחת למערך, אחר-כך גם חטיבה ממוכנת אחת, כאשר לפי הערכתי שתי חטיבות – אחת משוריינת ואחת ממוכנת, נשארו באזור קונייטרה והיות וזה היה הכוח היחידי שלא נפגע באופן חמור, נדמה לי שזה הכוח שנסוג לדמשק להגן עליה לאחר ההתמוטטות של כל הצבא.

פיקוד צפון בלחימה על ג'נין ושכם: הפריצה לקבטיה הוציאה את הירדנים משיווי משקל

מתוך "דבר"

מסיבת העיתונאים של פיקוד צפון בסיקור של העיתון "דבר"

"אני אציג את חלקו של פיקוד הצפון במלחמה. פיקוד הצפון פעל בשתי חזיתות, שלב א' בצפון החזית הירדנית, בכיבוש ג'נין ושכם, ובשלב ב' בחזית הסורית בכיבוש הרמה, אשר הסתיים בכיבוש קונייטרה. עם פרוץ הקרבות ב-5 לחודש היה הפיקוד ערוך להגנה בשתי החזיתות. להפתעתנו, מיד עם פרוץ הקרבות לא נפתחה אש קרקעית מרובה במשך מחצית היום הראשון מן הגזרה הסורית, ולהפתעתנו כן נפתחה אש מן החזית הירדנית החל מהשעות הראשונות של ה-5 לחודש. האש הירדנית פגעה במשק טירת צבי, סביבות מוקד לסנדלה, על המוצבים והמשלטים שלנו במזר, הגלבוע ומקומות נוספים.

"בשעות הצהריים קיבלתי פקודה לתקוף בגזרה הירדנית על מנת להרחיק את האש ולצממם את הסכנה בעיקר לשדה התעופה רמת דוד. הכוחות לא נמצאו בשטחי היערכות, אלא בשטחי כינוס יותר רחוקים. לכן כאשר הפקודה ניתנה בשעות הצהריים אנחנו נענו בהתקפת שריון טיפוסית של היערכות תוך תנועה, והכוחות הראשונים עברו את הגבול קצת אחרי השעה 17:00. התוכנית בהתקפה על ג'נין, אשר התפתחה אחר כך בהתקפה על שכם, היתה כדלקמן: אנחנו תקפנו במאמץ עיקרי את ג'נין, כאשר הכוונה היתה לא לעלות חזיתית על המערך, אלא לעקוף ולתקוף את המערך מן העורף. זה היה כוח משוריין אחד. הכוח המשוריין השני פתח ציר נוסף, וזה מתוך שמירה על עיקרון בשטח הררי לקיים יותר צירים ככל האפשר. תקפנו ופרצנו בגזרה נוספת לעבר יעבד. היערכות אויב בגזרה זו היתה ידועה: חטיבת לגיון אחת, חטיבת חי"ר מלפנים במערכיים גדודיים. בנוסף לזה גדוד אחד שהחזיק שני מערכים בעורף, ובסביבות שכם שלושה מערכים גדודיים אשר נצפו על יד שני גדודים ששייכים לחטיבות של השפלה. טנקים – היה גדוד טנקי פטון אשר היה צריך לסייע למערכים הגדודיים הקדמיים, ובנוסף לזאת ידענו שבסביבות גשר דמיה ישנה חטיבה משוריינת 40, שהיא חטיבה מודרנית מצוידת בציוד אמריקאי, שני גדודי פטון וגדוד חרמ"ש בנגמ"שים אם.113.

"כדי לעכב את החטיבה הזאת, חטיבה 40, ובמידה והיא תנוע לפצל את כוחה, ביצענו הטעיה בעמק בית שאן, כדי שהם יבחינו ככל האפשר יותר מאוחר במאמץ העיקרי, ולאחר זאת קיימנו פה שני מאמצים כדי גם כאן לפצל את השריון המקורי. אני חוזר לתוכנית ההתקפה: שתי פרצות כאן שהחלו בשעות הערב ב-5 לחודש ובשעות הבוקר, לאחר קרב קשה למדי שאני לא אכנס לתיאורו המפורט, כי את זה תשמעו מפי המח"טים. ג'נין היתה בידינו. לאחר שנכבשה ג'נין ופעילות ירדנית נמשכה בכל יתר החזיתות, קיבלנו פקודה להמשיך בהתקדמות, לכבוש את שכם ולהתחבר אל כוחות פיקוד מרכז שנעו מדרום, מכיוון רמאללה.

"בעקבות החלטה זו הוכנס כוח משוריין נוסף. למרות שהיו לנו שתי פרצות, החלטתי לפתוח פרצה נוספת כדי ככל האפשר לקיים שיווי משקל ולהוציא את האויב משיווי משקל. לכן פרצנו במערך נ"ט בדיר אבו דעיף, והחטיבה הזאת נעה אחר כך לעבר קבטיה, לעבר טובאס, והיא שהגיעה ראשונה לשכם. עם זה שפרצנו פריצה נוספת, הוציאה את האויב משיווי משקל כי אזור קבטיה שהוא מיצר היה חסום היטב. המערך הזה היה מוחזק, ולמעשה כוחות אלה שלנו עמדו מול מערכים שהבקעתם היתה יכולה להיות קשה מאוד, לולא הגענו אליהם מן העורף.

"ההתקדמות נמשכה לעבר שכם, וכמובן ערערה את המערכים האלה שהחלו להתקפל, ולאחר מכן נענו באופן מדורג, נענו בשני הצירים, כאשר כוחות שהגיעו כאן נעים לעבר גשר דמיה, כובשים את שכם ודרומה להתחברות עם פיקוד המרכז.

"לסיכום הקרב הירדני, אני יכול לציין שאותם השלבים המקובלים בכל קרב, שזהו שלב הבקעה, שלב ההתכתשות – עד שמתברר אם ההבקעה הצליחה או המתגונן שמר על המערך, והשלב השלישי, שלב ההתמוטטות, הם התקיימו גם בקרב הזה, כאשר שלב ההבקעה הוא קשה מאוד והירדנים לחמו היטב. שלב ההתכתשות היה קצר יחסית וזה בזכות חיל האוויר, שעשה עבודה עצומה ומוטט ביתר מהירות את המערכים. והשלב השלישי שלב ההתמוטטות היה מהיר מאוד. זה אולי בגלל אופי וכל שאר הגורמים אשר הכניס את האויב למנוסה מהירה. אלה המהלכים כאשר את התיאור תשמעו מפי המח"טים.

החזית הסורית: "מאזן הנזקים היה לא נעים, אבל חיובי בהתחשב בעוצמה הארטילרית שהיתה לסורים"

"אני עובר לגזרה הסורית. אם כן, כפי שציינתי קודם, הסורים אומנם ב-5 לחודש לא גילו פעילות יבשתית מיוחדת במינה, אבל לעומת זאת בשישי ביוני הם עשו מספר נסיונות נפל של תקיפת ישובים. בנסיונות אלה בוצעה התקפה על תל דן, על משק דן ועל שאר ישוב. יש לנו כל הסימנים שלסורים היו כוונות תוקפניות. הסימנים האלה מתחילים בחומר המודיעיני הרב אשר נמצא עכשיו במיפקדת החזית בקונייטרה ובמיפקדות חטיבות, ואני יכול להציג דוגמה אחת – מפה שאפשר לראות אותה כאן, שבין יתר המאמצים שבנוסף למערך ההגנה אנחנו רואים את החיצים, שאחד יוצא דרך שטח לבנון לעבר עכו, אחד יוצא דרך משמר הירדן לעבר חיפה, שממנו מאמץ מתפצל לעבר נצרת, ומאמץ אחד דרך עמק הירדן הנע לכיוון עפולה. זאת אחת המפות שנמצאה בשטח, המעידה על כוונות, ובנוסף לכוונות המצויירות האלה, אנחנו גם הבחנו בהכנות מעשיות בשטח.

"למעשה, בשישי לחודש בנוסף, או יותר נכון החל מהרביעי לחודש עוד לפני פרוץ הקרבות, הבחנו בריכוזים סורים שהיו שונים מכל ההיערכויות הקודמות של הסורים, בכך שהם לא היו רק הגנתיים אלא ראינו בפעם ראשונה ריכוז כוח התקפתי. הכוח ההתקפתי, שהיה מורכב מתוספת חטיבות חי"ר והיה מורכב מחלק מכוח ההלם הסורי, קרי חטיבות משוריינות וממוכנות, החלו להתרכז באזור בית המכס, כלומר מול משמר הירדן. אנחנו גם הערכנו שהמאמץ העיקרי הסורי, באם ינסו לתקוף, יהיה באזור בית המכס / משמר הירדן, דבר שמתאמת היום מן המפה אשר אני מציג בפניכם.

"ההתקפות שבוצעו על דן ועל שאר ישוב היו לפי הערכתי מאמצים משניים, שכוונתם היתה כפי הנראה להסיח, למשוך כוחות שלנו ואולי לתת איזשהם רווחים זולים, כלומר לתת הישג ראוותי שהנה כבשו ישוב זה או אחר. אנחנו היינו ערוכים להגנה, ובמיוחד להגנה נגד הרעשות ארטילריות. לפיקוד צפון היה מספר רב של גדודי טנקים. היו לנו מערכי נ"ט והיה לנו כוח שריון שהיה פרוס במערך הגנתי טיפוסי וייעודו היה באש נגד סוללתית, לצמצם את מידת הנזקים לישובים ובמידה ותהיינה התקפות יבשתיות למנוע כיבוש של יעד כלשהו או ישוב כלשהו.

"למרות ההכנות האלה שציינתי, במשך הימים, חמישי לחודש בלילה, שישי, שביעי ושמיני לחודש, ובמידה מצומצמת גם בתשיעי לחודש, ביום ההתקפה, הסורים המטירו באופן בלתי פוסק אש ארטילרית על ישובים, אשר הסתיימו בפגיעה במספר ישובים, מספר רב של ישובים. כתוצאה מהם נפגעו בפיקוד צפון 205 בתים, תשעה לולים, שתי סככות טרקטור, שלושה מועדונים, אחד חדר אוכל, שישה מתבנים, 30 טרקטורים, 15 מכוניות. נשרפו כ-700 דונם מטעים וכ-300 דונם שדות. אבידות בנפש היו שני הרוגים וכ-16 פצועים, רובם קל ביותר. זהו כמובן מאזן לא נעים, אבל הוא בהחלט מאזן חיובי בהתחשב בעוצמה הארטילרית שהיתה לסורים, ואם זאתי התוצאה של שלושת הימים, נדמה לי שגם בשלב הזה של בלימה וספיגה הגענו למינימום ההכרחי.

"תל פאחר היה הקרב הקשה ביותר שהיה בכל הרמה הסורית"

"לאחר הימים של ההתנכלויות, קיבלנו פקודה לתקוף ב-9 לחודש בבוקר. הכוחות נעו משטחי כינוס רחוקים, אשר היו בדרך כלל מחוץ לטווח האש הארטילרית הסורית, נכנסו לשטחי היערכות ותקפו. התוכנית היתה כדלקמן: הבקעה במקום יחסית רך, שהוא קשה בעיקר מבחינה קרקעית, הוא איפשהו ליד גבעת האם, כלומר דרומית לתל עזזיאת, מכאן נכנס כוח משוריין אשר נאחז ברכס, בסביבות עין פית / זעורה, ומשימתו היתה להתקדם דרומה לכיוון ג'בב אל מיס / קלע.

"כוח רגלי של חטיבת גולני, במקרה זה מתוגבר בטנקים, שצריך היה לכבוש את המוצבים הקשים בפינה, של עזזיאת, תל פאחר, בורג' בביל, ואחר כך את הכפר בניאס. אגב, על תל פאחר תשמעו את הסיפורים. אני מעריך את תל פאחר כקרב קשה ביותר שהיה בכל הרמה הסורית. אם תבקרו ברמב"ם, תמצאו שם הרבה עדים לקרב תל פאחר, כאשר במוצב, בתעלות ובעמדות אפשר היה למצוא לפחות כ-60 גוויות. הלחימה היתה שם פנים אל פנים, בידיים, בסכינים, בקתות ובשיניים. הלחימה על היעד נמשכה שם כשלוש שעות. כוח חי"ר תפקידו היה לפתוח כמה פרצות נוספות באיזור גונן, באיזור דרבשיה, באיזור ג'לבינה. זה כדי שתהיינה לנו כניסות נוספות אם נרצה להכניס שריון, וב' כדי שהאויב לא יוכל להבחין במאמץ עיקרי, ככל האפשר יותר זמן.

שרידי זחל"ם צה"ל בצומת האם.איי.איקס מתחת לתל פאחר [צילום: "ליייף"]]

שרידי זחל"ם צה"ל בצומת האם.איי.איקס מתחת לתל פאחר [צילום: "ליייף"]]

"כוח משוריין נוסף נכנס מכיוון גונן, דרך הכפר ראוויה, והוא היה צריך להיות המאמץ הנוסף. זה בוצע ב-9 לחודש, כאשר מעבר הגבול היה בערך ב-11:30 וההתקדמות ליעדים האלה נמשכה כל אחר הצהריים, ואנחנו בשעות הערב היינו לאחר הצלחה של היאחזות ברמה עד בערך קלע, היאחזות במוצבים עזזיאת, פאחר ובורג' בביל, פרצות בראוויה ובדרבשיה ועם כוח משוריין נוסף שהגיע לראוויה. כלומר שני ראשים משוריינים בפנים, אחוזים ברמה.

"לפי דעתי זו היתה ההצלחה המקסימלית שיכולנו להשיג בלילה הראשון, והיה בה כדי להבטיח את ההמשך למחרת. אנחנו לא המשכנו בניצול ההצלחה באותו לילה, כי פרצנו בצירים הרריים צרים, היו לנו קשיים רבים מאוד בהכנסת דרגים בצירים הצרים האלה, היה קושי בתדלוק, באספקה, היינו זקוקים ללילה, לצורך ההתארגנות מחדש, מתוך כוונה להמשיך למחרת לפני הצהריים במכה השנייה. ואומנם, כך היה.

"למחרת בבוקר, בסיוע רציני ביותר של חיל האוויר, אשר מילא תפקיד חשוב במוטטות הצבא הסורי, אנחנו פתחנו בשלב השני כאשר הכוח שנאחז כאן ברמה פותח בהתקפה לעבר קונייטרה. הכוח אשר הגיע דרך ראוויה, הכוח המשוריין, יורד לכיוון הציר המרכזי, כדי לחסום אותו ולפתוח מאמץ נוסף לעבר קונייטרה. כוח משוריין נוסף שהגיע תוך כדי התקפה ביצע במשך הלילה התארגנות ותקף עם שחר את תל חמרה, וסייע לכיבוש בניאס, וניקה את כל האזור הצפוני של נוחיילה/עבסייה, כלומר כל האזור הסורי הגובל עם הגבול הלבנוני. הכוח הזה ביצע את המשימה הזאת מהר, הספיק לחזור פנימה כדי להשתתף בהתקפה לעבר מסעאדה, כלומר לחלק הצפוני.

"לנוחיותכם אני אומר, לפחות אלה שנוכחים כאן מהמח"טים, הכוח שביצע את הטיהור הזה כאן, את ההתקפה על תל חמרה, עלה למעלה ועוד הספיק לרוץ למסעדה, היה הכוח של משה [סא"ל משה בריל, מח"ט 45], שיושב כאן. הכוח שפרץ ראשון כאן, והוא בעצם ביצע את ההבקעה השריונית הקשה, היה הכוח של אלברט [אל"מ אלברט מנדלר, מח"ט 8], ואחר כך היה הראשון שרץ לעבר קונייטרה, הכוח שנכנס כאן לעבר ראוויה, בציר הררי קשה מאוד, ולמחרת בבוקר הבקיע נגד מערך נגד טנקי, הספיק לרדת לציר המרכזי ושוב לנוע לעבר קונייטרה, היה הכוח של אורי [אל"מ אורי רום, מח"ט 37], כאשר המשימות של גולני של יונה [אל"מ יונה אפרת, מח"ט 1], תיארתי כאן בשלב ראשון במוצבים הקדמיים ואחר כך בכיבוש בניאס. גולני לאחר זאת נעה לקונייטרה כדי להיות הכוח הרגלי המטהר את העיר.

"כוחות נוספים אשר פעלו למחרת, כאשר הרגשנו שעברנו בעצם את שלב ההתכתשות והצבא הסורי מתחיל להתמוטט ולנוס, היו כוחות של חטיבות חי"ר אשר עסקו כאן בטיהורים. כוח נוסף בעשירי לחודש שפעל בגזרה שעדיין לא התמוטטה וצריך היה לתקוע טריז נוסף, כדי שלא נישאר בהישג מוגבל, היה כוח בפיקוד האוגדה, בפיקודו של אלוף פלד, אשר היה מורכב מכוח רגלי. מכאן היה צריך לטפס לצוקי תאופיק, מכוח משוריין אשר עבר דרכו. אגב, להפתעתנו בלי הכשרה מיוחדת, הטנקים הצליחו לטפס, וכוח צנחנים אשר הונחת בהליקופטרים ביעדים עמוקים, כדי לחתוך את צירי האויב ולמנוע הוצאת כוחות ככל האפשר. הכוח, הנה הוא כאן, מתחיל בתאופיק ונגמר בבוטמיה.

"ההתכתשות עם הסורים היתה קצרה מפני שהפיקוד של הצבא המפואר הזה ברח ראשון"

"כוח משוריין נוסף אשר הגיע בעשירי לחודש נע דרך דרבשיה, הוא היה כוח משוריין, הוא עסק רק בטיהור והתחבר עם האוגדה באזור בוטמיה. קונייטרה היתה בידינו בשעה 14:30. כלומר, סדר גודל של 27 שעות. אנחנו אחרי כיבוש קונייטרה כפי שאתם רואים, עסקנו בקוסמטיקה של השטח הכבוש כדי להשיג גבולות המתקבלים על דעת וחיבור בין הכוחות הפורצים השונים.

"כפי שאמרתי, קונייטרה נכבשה לאחר 27 שעות, הדרך לדמשק היתה כמעט פנויה, אני מעריך שיכולנו להיות בדמשק כעבור 36 שעות, שזה פחות ממה שאני הערכתי לפני המלחמה הזאת, והסיבה היחידה שלא הלכנו לדמשק היא שלא היה עניין וצורך, וכתוצאה מזה גם לא פקודה ללכת לדמשק. אנחנו הפסקנו את הקרב הרבה לפני הפסקת האש, אשר חלה ב-10 לחודש בשעה 18:00, וכל התלונות והדיבורים היו כזב, כי למנו… לא היה צורך בהקדמות נוספת, אנחנו השגנו את המשימה בזמן אשר הוקצב לנו, כלומר לפני הפסקת האש.

"לסיכום הקרב נגד הצבא הסורי, ואני אתאר אותו שוב באותם שלושת השלבים – שלב ההבקעה, ההתכתשות וניצול ההצלחה לאחר התמוטטות האויב. כאן ההבקעה היתה קשה ביותר [הכוונה לתל פאחר]. זה צבא אשר חי שנים בבונקרים של בטון מזוין ועמדות אבנים עם כיסוי ראש, וקשה היה להוציא אותו מהעמדות בשלב הראשון, ולכן ההבקעה היתה קשה. ההתכתשות היתה קצרה בזכות שלושה גורמים. הגורם הראשון הוא הפעילות הטובה והיעילה של חיל האוויר. הגורם השני – בזכות ההבקעה שלנו שהוציאה את האויב משיווי המשקל ובזכות הגורם השלישי – שהפיקוד של הצבא המפואר הזה ברח ראשון, וזו הסיבה שמאותם מאות השבויים שיש לנו, יש מספר קטן מאוד של קצינים. בזכות שלושת הגורמים האלה, שלב ההתכתשות של הישג ראשוני, שלאחר ההבקעה היה קצר, ושוב המנוסה היתה מבוהלת כאשר רוב הציוד הכבד נשאר מאחור.

"התוצאות: הצבא הסורי לא הושמד במלחמה הזאת. הוא סבל אבידות כבדות ונזקים, המתבטאים בערך בשליש מן הטנקים שלו. אם היו לו במלחמה הזו סדר גודל של 300 וכמה טנקים, מהם כ-40 נוסעים אצלנו, ועוד כ-60 ו-70 הוצאו כליל משימוש, שזה כשליש מהטנקים. למעלה מ-50 אחוז מהארטילריה, והיתה שם ארטילריה רבה, אנחנו מעריכים אותם בסביבות ה-18 גדודים, למעלה ממחציתם נשארה בידינו. כמויות גדולות מאוד של רכב ונשק מכל הסוגים נשארו בידינו. מהכוח הרגלי, שתי חטיבות סבלו אבידות שאפשר לומר שהחטיבות הושמדו ממש. שלוש חטיבות נוספות סבלו אבידות כבדות ונסו ללא מסגרות בכלל. מן הכוח המשוריין של ארבעת החטיבות, אנחנו מעריכים שחטיבה וחצי נפגעו. חטיבה אחת קשה ועוד חצי חטיבה יותר קל. ובגדודי הטנקים של חטיבות החי"ר היו אבידות כבדות.

טנק סורי פגוע על ציר הדרך למסעדה

טנק סורי פגוע על ציר הדרך למסעדה

"התוצאות שלנו: ברמה הסורית נפלו 115 לוחמים. נפצעו 306. אני לא ציינתי בסיום המערכה הירדנית קודם את אבידות הצבא הירדני, כי אני מעריך שזה סיכום ירדני כולל, ולא נעשה אותו ולא נתחלק בו עם פיקוד מרכז. אבידות שלנו בגזרה הירדנית היו 107 הרוגים, 322 פצועים.

"אני בסיום דבריי חייב לציין שהמלחמה היתה מהירה. הושגו כל המשימות, הן לא הושגו בגלל מחדלי אויב, הן הושגו בזכות הכוחות אשר לחמו באופן יוצא מן הכלל. אתם תראו ותשמעו את המח"טים שיושבים לשמאלי ותבינו במידת מה למה הכוחות לחמו כפי שהם לחמו. אני אתמול חזרתי מביקור בבית חולים רמב"ם ואני מייעץ לכם לגשת לשם לשוחח עם הבחורים, וגם אז תבינו למה לחמו כפי שלחמו.

"אני רוצה לומר לכם שכל המפקדים האלה ששמעתם כאן, לחמו בשדה הקרב כאריות ולהם יש חלק נכבד מאוד בהשגת המשימה. למעשה, בקרבות בשתי החזיתות שתיארנו, היו לנו קרבות הבקעה קשים נגד אויב שלחם ובמערכים מבוצרים שבהם הצלחנו גם בזכות יכולת אישית של הלוחמים וגם של היחידות. אני חושב שתורתית, צה"ל עמד במבחן בעיקר בחזית שלנו בשני נושאים, וזה לוחמה בשטח הררי שהתכוננו לה היטב בשנים האחרונות, ולוחמת לילה של שריון.

"אשר לשטח שנמצא בידינו: הגדה המערבית מהווה שלמות אחת ואנחנו לא עוסקים בה. הרי הגולן עד קונייטרה הנמצאים בידינו הם עם מעט מאוד אוכלוסיה, כי מרבית האוכלוסיה עזבה את השטח. יש בכל השטח כ-15 אלף איש והחיים מאורגנים ומתנהלים בסדר. אני מעריך שהיו ברמה בין 50 ל-60 אלף, כאשר קונייטרה עצמה היא היתה בסביבות 15 אלף תושבים בתוספת כמה אלפים של משפחות קצינים וחיילים. היום בקונייטרה עצמה יש בסביבות 500 נפש. הדרוזים קיבלו אותנו בשיתוף פעולה מלא ואומנם במג'דל שמס החיים מתנהלים כסדר ושם עשינו ארגון מאוד ליברלי.

"איפה ברון? [עיתונאי]. בעניין הדרוזים תחליטו מה הגישה, יכול מאוד להיות שלא כדאי לגרום להם נזק ולתאר את הידידות שפורחת שם".

שאלה: האם מצאתם כלי נשק מיוחדים כמו כלים ומה עם השמועות על שבויים רוסיים?

דדו: "אני מבין שהמסיבה הזאת לא נועדה לסכם סיכום מקצועי מדויק את כל מהלכי צה"ל, שאני משוכנע שצריך לעשות את זה איתכם ואחר כך למיין מה לפרסום ומה לא לפרסום. מה שאנחנו אומרים היום אלה דברים לפרסום. ובהחלט יש מקום, ואני בטוח שמי שאחראי לזה ייזום פגישה מקצועית מעמיקה, שבה אני ברצון אתאר לכם על הרכב כוחות, כולל העתקת כוחות מגזרה לגזרה, שזה כשלעצמו היה מבצע מסובך ומעניין.

"הנושאים שאני כן אענה עליהם – א', נשק. בנשק לא מצאנו שום נשק בלתי קונבציונלי. מצאנו קטיושות שבהן הם השתמשו, מצאנו הכנות להפעלת גזים על ידי מסכות גז אצל כולם, כולל מיכלים שאני עד הרגע הזה לא יודע אם הם זוהו כמיכלי גז ומה בדיוק השימוש שבהם, אבל יש שם דבר חשוד שאני עוד לא יכול להעיד עליו מהו. לכל הצבא [הסורי] היו מסכות גז. שבויים רוסים זוהי בדותה שאין לה שום אחיזה במציאות. אומנם נכון שקלטנו באלחוט שיחות ברוסית אשר עסקו בהפעלת אש, קלטנו גם פקודות אש ארטילרית ברוסית, אבל אין בידינו אף לא שבוי רוסי אחד. יש בידינו הרבה מאוד מסמכים הכתובים רוסית, והרבה מאוד מרשמי קרב הכתובים בשתי השפות, רוסית וערבית.

"כל הנשק הידוע הוא נשק סובייטי, כאשר הדבר החדיש ביותר שמצאנו בארטילריה זה תותח 152 מ"מ תוצרת צ'כית. ארטילריה אחרת זה 122 ארוך וקצר בכמויות גדולות. בטנקים מצאנו גם את טנק טי.55 עם מערכת אינפרא אדום, גם לנהיגה, גם לירי וגם למפקד. אשר לכוחות חטמ"רים 2 ו-3, בהחלט השתתפו בקרב, כולל ביצעו משימות התקפתיות שתיארתי כאן. בשלב יותר מאוחר אלה כיבושים של הקו הקדמי שאין להתייחס אליהם רק כניצול הצלחה, משום שבקו הקדמי הזה של מוצבי דרבשיה, ג'לבינה, דרדרה הערבית, אנחנו פתחנו בהתקפה עוד לפני שהאויב התמוטט, ולכן אלה היו קרבות רציניים למדי. פתחנו בהם כדי להגדיל את מספר הפרצות ולהטעות ביחס למאמץ עיקרי ולמאמצי פריצה אמיתיים.

"בעיית התפרסות בכביש האחד היא בהחלט בעיה. קשה מאוד לרכז כוחות גדולים באצבע הגליל, משום שכל הצירים נצפים משני הכיוונים. גם נצפים משטח לבנון וגם משטח סוריה, וזו הסיבה שההתקפה שלנו היתה מעין התקפה מתגלגלת. תקפנו כאשר הכוחות נמצאים בשטחי כינוס ושטחי ריכוז רחוקים למדי, ואנחנו נכנסים להתקפה תוך תנועה, ועל התנועות הארוכות האלה חיפינו גם באוויר וגם בארטילריה. המסקנה מזה שלא היתה לנו הפתעה, לא תקפנו בהפתעה, ההפתעה היחידה היתה בבחירת מקום ההבקעה בעוצמה ובשיטת הפעולה, אבל לא בעצם ביצוע ההתקפה".

להאזנה להקלטות נוספות של מפקדים ולוחמים מהגזרה הסורית בששת הימים – לחצו כאן

———————————————————————————-

מודעות פרסומת

16 מחשבות על “הקלטה: דדו מתאר את כיבוש הרמה

  1. דדו מתאר אש ארטילרית בלתי פוסקת על הישובים ומסכם את הנזקים בנימה של זלזול: כולה 3 מועדונים, כמה מתבנים ולולים ועוד כמה טרקטורים, כמה דונמים של שדות. בקיצור, קטן עלינו הארטילריה הסורית. או בציטוט של דדו: "זהו כמובן מאזן לא נעים, אבל הוא בהחלט מאזן חיובי בהתחשב בעוצמה הארטילרית שהיתה לסורים".

    ואז הוא מספר בכל זאת על שני הרוגים. מי הם השניים הללו? לא ידוע לי על שני אזרחים שנהרגו בישובי הגבול הסורי במלחמת ששת הימים. למיטב ידיעתי, כולל דו"חות אנשי הגמ"ר בישובים, אין שום דיווח על הרוגים מקרב תושבים. שום קיבוץ או ישוב שישב בגבול הסורי לא קבר אנשים. הסיבה שלא נהרגו תושבים היתה שכולם הקפידו להיות במקלטים מתחת לאדמה. אז מי היו ההרוגים הללו? לדדו הפתרונים.

    מה שאלעזר לא פירט באוזני העיתונאים הוא המחיר ששילם צה"ל כתוצאה מאש ארטילרית סורית. בואו נבדוק את "המאזן החיובי" של עוצמת האש הארטילרית הסורית.

    נתחיל בהפגזה על ראש פינה ב-6 ביוני – 8 חיילים הרוגים מפגז שנפל לתוך תעלת קשר. לגמרי לא מאזן חיובי.

    הלאה: 4 חיילים הרוגים בתל דן מהפגזות לאורך ימי המלחמה. בנוסף להם יש 8 הרוגים לגדוד 334 מרגמות 120 של גולני כתוצאה מהפגזות. ועוד: הפגזה על מוצב דרדרה – שני הרוגים. הפגזה על גשר הפקק – הרוג אחד. הפגזה על עין גב – חייל הרוג.

    מאזן חיובי?

    נמשיך: הפגזה על גבעת האם – שני הרוגים מגדוד 34. חטמ"ר 3 שתקף ב-9 ביוני מול ג'לבינה ותל הילאל ספרתי בהערכה זהירה לפחות 12 הרוגים מהפגזות על דרך מע"צ והסביבה (רובם מגדוד 33). לא מדבר על הפצועים הקשים הרבים שהיו שם.

    זה נמשך בזחל"ם גדוד 121 בגבעת האם – שבעה הרוגים מפגז מרגמה, ועוד שני פצועים. לא נכליל את המחיר הנפשי ששילמו מאות חיילים ומפקדים שעברו ליד הזחלם הזה וראו את הזוועה.

    הרוג נוסף היה בזחל"ם הנדסה גם הוא מתחת לגבעת האם, קצת יותר אחורה לזחלם גדוד 121.

    גדוד 908 מהנח"ל רשם שני הרוגים מהפגזה על תל קציר, כולל המג"ד. יש עוד שלושה שנהרגו מהפגזות לאורך כל החזית, יש אחד נוסף מהתותחנים, יש אחד מחטיבה 45, יש שני חיילים שנהרגו באיזור גדות.

    סיכום "המאזן החיובי" של הפגזות ארטילריות סוריות: לפחות 55 חיילי צה"ל נהרגו מה-6 ביוני ועד ה-10 ביוני 1967. מספר זה אינו כולל פצועים (ואולי הרוג או שניים) מגדוד 129. בתוך האבידות בנפש יש לזכור גם נזקים כבדים לציוד ולכלים.

  2. גם ב'אטלס כרטא' עשור שני (1980), בעריכת אריה יצחקי, נכתב (עמ' 80): "האבידות בנפש היו 2 הרוגים ו-16 פצועים". האם המקור לזה הוא בדברי דדו ("אבידות בנפש היו שני הרוגים וכ-16 פצועים") במסיבת העיתונאים הזו? אפשרי, ובכל זאת קשה לי לקבל שהמשפט על שני ההרוגים נאמר ונכתב ללא בסיס עובדתי (שאלת תם: אם "כולם הקפידו להיות במקלטים מתחת לאדמה", איך בכל זאת היו 16, או *כ-*16, פצועים?).

    עוד שם: "הדו-קרב הארטילרי נמשך 4 ימים, וידם של תותחני צה"ל היתה על העליונה למרות הנחיתות הטופוגרפית. 26 סוללות סוריות נפגעו, (מתוך 40 הסוללות). שלוש סוללות של צה"ל נפגעו ואבידות התותחנים היו 15 הרוגים וכ-40 פצועים". האם הנתונים כאן מתאימים לידוע לך?

    • הפצועים קל, עד כמה ששמעתי, היו אלה שעמדו בפתחי מקלטים וניסו לראות מה קורה. סקרנים. חוץ מזה, לשהות שעות במקלט צפוף זו לא חוויה נעימה, היו ודאי רבים שעמדו במעלה המדרגות לכיוון החוצה. יש לציין שישובי הצפון ירדו למקלטים משעות הצהריים של ה-5 ביוני ולמעט מספר הפוגות קצרות שבהם הורשו לצאת למספר סידורים הם שהו במקלטים עד אחר הצהריים של יום שבת 10 ביוני 1967.

      לגבי כמה סוללות נפגעו אני לא יודע, לגבי מספר הקורבנות מהתותחנים נראה שדדו מדייק.

        • הוא לא מתכוון למספר ההרוגים של כוחות פיקוד צפון בחזית הירדנית, אלא גם לאלה שנהרגו בפיקוד מרכז.
          בעמק דותן שהיה הקרב העיקרי של פיקוד צפון נהרגו 33 איש. תוסיף עוד 36 מגבעת התחמושת ואתה ב-70. תוסיף לזה בקרבות נוספים על ירושלים, קצת בשכם ועוד.

          • סלח לי, אבל רק באזור ירושלים היו מעל 180 חללים. תוסיף עליהם את ה-33 שהזכרת ואז תסביר לי את חשבון ה-107.

            • לא מכיר את כל הגזרה הירדנית, פרט לג'נין, עמק דותן ושכם.

              אם כך, ייתכן שהמספר שדדו נקב מתייחס רק להרוגי פיקוד צפון בלחימה בשומרון. אז איפה נפלו 107 איש? 33 נהרגו בעמק דותן שהיה הקרב העיקרי. סה"כ הגזרה נחשבה למתונה. ג'נין נכבשה ללא קרב, כך גם העיירות והכפרים שבאזור. אז איפה עוד 74? בשכם היתה התנגדות של כמה שעות והיו כמה הרוגים, ידוע על עוד כעשרה הרוגים בשתי התקפות חיל האוויר על כוחותינו, עוד 14 בנפילת הטופולוב על מחנה עמוס. תמצא את היתר.

              • לפי ויקיפדיה בערך "כיבוש צפון השומרון" היו בגזרה זו 33 הרוגים כולל בעמק דותן ושכם. זהו מספר מוטעה. צוין שלחטיבה 37 היו 3 הרוגים. אלה הם כנראה מתקיפת מטוסינו. משום-מה אין אזכור לשלושת הרוגי גדוד 17 בלחימה על שכם. וגם אחרי כל זאת, עד המספר 107 המרחק גדול ורב.

              • זו בדיוק הייתה השאלה, איך הגיע ל-107.

                (הערה: אחרי נפילת הטופולב על מחנה עמוס, נפלו עוד שני חללים כשנגעו באחת מפצצות המטוס)

          • הרוגי גזרת ירדן – לא כולל ירושלים, רק בה נהרגו מעל 180 חיילים, כ-100 מהם מחטיבה 55 (צנחנים). לא ברור מאיפה לקח דדו את ה-107 הרוגי גזרת ירדן. לחטיבה 45 היו יותר מ-33 הרוגים (נדמה לי כ-55), אבל חטיבות אחרות בגזרת ירדן של פיקוד צפון כמעט לא נפגעו. הנתון שלו לא מתחבר לשום דבר.

  3. איך ששמעתי את ההקלטה והגעתי לקטע הזה עלו מיד במוחי אותם הרוגים במשטרת ראש פינה

    אבל אז הבנתי כי הוא מונה את הפגיעות בנפש פצועים ורכוש לאוכלוסיה האזרחית בלבד.

    ולאור ההפגזות הכבדות הנזקים היו קטנים.

    את הפגיעות שנגרמו לחיילי צה"ל הוא לא מפרק לפי הגורמים מהם הם נפגעו.

    אלא מציין סה"כ הרוגים וסה"כ פצועים בכיבוש הרמה.

    ואכן הארטילריה הסורית הייתה קטלנית ויעילה ביותר.

  4. אוסיף שנתוני נפגעים מספרו של מייזל מראים מספרים שונים וגבוהים מאלה שנוקב דדו

    אבל ברור שהמספרים של דדו הם מספר ימים אחרי סיום הקרבות

    הם לא כוללים כמובן את אלה שנהרגו באסון בית המכס העליון כאלה כמו מוקדי ובן ארצי שנמצאו מאוחר יותר או כאלה שנפצעו ונפטרו בבתי החולים

    אצל דדו 115 הרוגים 306 פצועים

    אצל מייזל

    לפי דו"ח צוותי פו"מ

    140 הרוגים 436 פצועים

    ואילו על פי מחקר אמ"ן

    168 הרוגים 502 פצועים

    • דומני שהחומר בבית התותחן ביחס לירי אש נס אינו אלא החומר הראיון עם ירקוני שהועבר על ידינו.

  5. אף אחד מהעיתונאים שם לא שאל אותו כמובן על הניהול הפיקודי של הקרב בגזרת ירדן. העובדה שחטיבה 40 הירדנית הצליחה לזוז מכיוון גשר דאמיה ואזור יריחו ולהגיע לעמק דותן ולקבטיה בתוך לילה אחד של תנועה הייתה מחדל עצום שעלה בחיי חיילים רבים. את החטיבה הזאת היו חייבים לעצור או לעכב בדרך על ידי חיל האוויר, וזה לא נעשה. כתוצאה – הופיעו בהפתעה 80-70 פאטונים חדישים של החטיבה מול השרמנים והזחל"מים העתיקים של חטיבה 45 שלנו, הותוצאה הייתה קשה.

  6. מעניין גם, שדדו לא טרח להזמין לפגישה את מח"ט 3, מנו שקד, שהחטיבה שלו פרצה בגזרה המרכזית ושילמה בחיי יותר מ-40 לוחמים. הם לא הצליחו לארגן לעצמם יחסי ציבור אחרי המלחמה הזאת, ועובדה שכיום אף אחד לא יודע על לחימת החטיבה הזאת. כולם זוכרים את גולני וחטיבה 8, למרות הפשלות של מפקדי שתי החטיבות האלה. מה ששוב מוכיח – שיותר חשוב ממה שעושים, זה מה שמספרים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s