דו"ח חטמ"ר 2

חוסרים משמעותיים במודיעין, משקפות, תצפיות אוויר, סיירים בעלי ניסיון, נשק אישי בשלב הגיוס, ועד להפעלת גדוד נח"ל 908 לתקיפת תאופיק, על אף שלא היה מאומן לכך – זאת במשימת לחץ על הסורים שנגדעה על-ידי הפגזה מדויקת * דו"ח סיכום של חטמ"ר 2 על מלחמת ששת הימים

הפגזת מטרות סוריות ע"י חיל האוויר (צילום: משה מילנר)

הפצצת מטרות סוריות בגזרת חטמ"ר 2 ע"י חיל האוויר (צילום: משה מילנר)

זהו דו"ח סקירת מפקד חטמ"ר 2, סא"ל יהודה גביש, על קורות החטיבה ב"מלחמת בני אור" (מלחמת ששת הימים). בנובמבר 2014 הובאו כאן דבריו של סא"ל גביש, מח"ט 2 במלחמה, וכעת אנו מפרסמים את הדו"ח המלא של החטיבה הכולל את שלבי ההיערכויות השונים, לו"ז של החטיבה, שמות ההרוגים והפצועים וסיכומי מודיעין, קשר ומשטרה צבאית.

בגזרת אחריותה של חטמ"ר 2 היה קו הגבול מצפון הכינרת ועד לבקעת הירדן, מעט דרומה לקיבוץ טירת צבי.

להלן הדו"ח. מקור: ארכיון צה"ל.

שלב הגיוס

חטמ"ר 2 גויס בתאריך 23.5.67 לאחר מספר ימים של התראה לגיוס וכוננות גבוהה.

שלבי הפעילות של בחטמ"ר היו כדלקמן: גיוס והתארגנות, היערכות במערך "סדן", מעבר למתקפה לטיהור חוף הכינרת והיערכות להחזקת הרמה הסורית תוך ביצוע סריקות נגד חיילי אויב שנשארו בשטח.

בשלבי הגיוס וההתארגנות ובשלב ההגנה היה החטמ"ר כפוף ישירות למיפקדת הפיקוד ובשלב המעבר למיתקפה והחזקת הרמה הסורית היה כפוף למיפקדת אוגדה 36.

שלבי ההתארגנות

גיוס יחידות החטמ"ר בוצע בהצלחה רבה. אחוז ההתייצבות היה בממוצע 97% והנכונות של כל האנשים בכל הרמות היה מעל לכל המשוער.

חוסר נשק בככמות רצינית (בסביבות 50%) וציוד לחימה אחר בשלב ההתארגנות ובחלק הראשון של ההיערכות להגנה פגע במאוד באנשי החטמ"ר מבחינה פסיכולוגית ומוראלית כאחד.

שלב ההגנה

תפיסת מערך "סדן" של החטמ"ר בוצעה בשלבים כאשר בראשונה התארגן מערך ה-הגמ"ר באופן חלקי ורק לאחר מספר ימים נכנסו יחידות החטיבה למערך המלא.

עם קבלת הפקודה להיערכות החטיבה כולה במערך "סדן" השתלב מערך ה-הגמ"ר באופן מלא בתוך יחידות החטיבה כאדר גדודי החטיבה קיבלו אחריות מבצעית מלאה לחבלי ההגמ"ר ולישובים שבמרחב התארגנותם.

ההיערכות עצמה להגנה, כולל ההתחפרות והצבת הנשק נעשו באופן מלא והייתי אומר כמעט מושלם, דבר אשר נתן את תוצאותיו בעת ניהול קרב ההגנה והתבטא במיוחד בכמות המינימלית של נפגעים בהפגזת אויב. למעשה, לא היו בכלל נפגעים בישובים ומספר הנפגעים הקטן יחסית שהיה ביחידות החטיבה וביחידות הכפופות לחטיבה היו רק באותם מקרים שמסיבה זו או אחרת אנשים לא היו בעמדותיהם בעת ההפגזה.

בשלב מתקדם של ההנה נתמנו קצינים בכירים כמפקדי הערים במרחב (טבריה ובית שאן), דבר שהוכיח את עצמו כיעיל ונחוץ ביותר.

אמצעים

כמות האמצעים שניתנו לצורך ההיערכות להגנה הגיעו בסופו של דבר לרמה מתקבלת על הדעת, אם כי קבלתם נעשתה בשלבים ואילו התחילה המלחמה מוקדם יותר במספר ימים היה חוסר האמצעים אותו זמם בוודאי נותן אותותיו.

האמצעי הבולט ביותר שהיה חסר עד לסוף קרב ההגנה היה זחל"מים לצורך כוח מכות הנגד, ואילו היה מתעורר הצורך למכות נגד ביום היה מצב כוח מכת הנגד הרגלי עשוי להיות בכי רע.

מודיעין

היה קיים חוסר כרוני של אמצעי תצפית – משקפות ובעיקר טלסקופים.

בלט חוסר הניסיון של הסיירים בגדודי החטיבה בכל הנוגע לתצפית ודיווח.

היה חוסר כרוני בתצפיות אוויר, ואם בשלב ההתחלתי הגיעו דיווחים מלאים מסיורי אוויר של הפיקוד הרי שבהתפתחות הקרב כמעט והפסקנו לקבל אינפורמציה ולא היה לרשותנו מטוס לצורך סיורי אוויר.

בנוסף לנ"ל לא היה קשר בין פקח האוויר של החטיבה לבין מטוסי חיל האוויר ולא יכולנו לקבל מהם כל אינפורמציה על הנעשה בתוך שטחי האויב.

ארטילריה

יחידות הארטילריה שעמדו לרשות החטיבה פעלו היטב למרות היותם מרבית הזמן נתונים להפגזת אויב.

היה חוסר כרוני במת"צ אוויר לצורך הפעלת אש נ"ס וכתוצאה מכך במרבית הזמן הופעלה אש נ"ס על פי ניחוש טן על פי איכון על-ידי סוללת איכון אשר לא תמיד היתה מסוגלת לאכן סוללות אויב ביעילות (ובמיוחד ביום כאשר נורתה אש ע"י מספר סוללות אויב) ובכל מקרה האיכון על ידה לקח הרבה זמן יחסית.

בנוסף לכך הופעלו מטוסי חיל האוויר על סוללות ארטילריות של האויב, אבל חוסר הקשר הישיר בין פקח האוויר של החטיבה לבין המטוסים מנע אפשרות הכוונת המטוסים על המטרות הנכונות והדרושות.

בית הילדים בקיבוץ תל קציר אחרי המלחמה (צילום: אסף קוטין)

11 ביוני 1967, בית הילדים בקיבוץ תל קציר יום אחרי המלחמה (צילום: אסף קוטין, לע"מ)

כדוגמה קלאסית יכול לשמש יום ה-9 ליוני בו ניסינו להכניס את גדוד 908 להתקפה והאויב פתח באש ארטילרית חזקה על הגדוד בתנועה ועל הטנקים שלנו שחיפו ברכס האון. מכיוון שלא היה ברשותנו מת"צ אוויר (הוא ניתן לזמן קצר ונלקח מיד חזרה), לא הצלחנו עד הערב לשתק את הארטילריה של האויב ולמרות שניתן לנו סיוע אוויר מספר פעמים במשך היום לא ירדו המטוסים על העמדות הנכונות ומכיוון שלא היה לנו קשר איתם לא יכולנו לכוונם למקום הנכון [לכתבה על אודות פעולת גדוד 908 – לחצו כאן].

קשר

נושא הקשר היה תקין בחטיבה בדרך כלל פרט לנושאי ציוד קשר שהיה חסר ולא ניתן לקבל השלמה. בסופו של דבר השלמנו את החסר מציוד שלל.

תקני הקשר בה-הגמ"ר אינם מתאימים לצרכים הן מבחינת כמות הטלפונים והן מבחינת איכות מכשירי הקשר אשר לא פעלו מרבית הזמן.

תיאום

עדכון החטמ"ר על-ידי מיפקדת הפיקוד על הנעשה בצה"ל וביחידות אחרות במרחב הפיקוד היה טוב בשלבים הראשונים, אבל הלך ונחלש ככל שהמלחמה התגברה בגזרה הצפונית.

לא היתה כל החלפת אינפורמציה לרוחב בין חטיבות באגפים.

המעבר למתקפה

לקראת המעבר למתקפה הועברה החטבה ת"פ מיפקדת אוגדה 36.

בשלב תכנון המיתקפה התעוררו בחטיבה מספר בעיות כגון חוסר אימון גדוד 908 בכל נושא התקפה (בהגנה הגדוד נערך בצורה יוצאת מהכלל). חוסר אימון מספק של יחידות החטיבה בנושא הטסה בהליקופטרים (למקרה אפשרות הטסה לרמה) ובעיית הכושר הגופני של חיילי החטיבה למקרה הצורך בתקיפת רמת תאופיק רגלית.

בסופו של דבר הוטלה על החטיבה משימת תקיפה וטיהור מוצבי האויב לאורך חוף הכינרת, משימה שבוצעה ללא בעיות, בין השאר מכיוון שהאויב נסוג משם לפני שכוחות החטיבה נכנסו לשטח, והאויב היחידי בו נתקלנו היו מוקשי האויב שהיו מונחים על צירי הגישה.

החזקת הרמה הסורית

הבעיה העיקרית בה נתקלנו בשלב זה היתה בעיית חסימת הצירים לעלייה על-ידי חטיבה 80, אשר עיכבה את עלייתנו לרמה ב-12 שעות בגלל תפיסת הצירים על ידה.

נקודה נוספת – חוסר הבהירות בהוראות המבצעיות שהוצאו על-ידי מיפקדת האוגדה והסתירות שהופיעו בהוראות אלה גרמו למספר אי-הבנות בנושא היכן בדיוק עלינו להחזיק כוחות ומה בדיוק תפקידנו בשלב זה. הקשר הגרוע ביותר שהיה קיים אותו זמן בין החטיבה לבין האוגדה לא הוסיף כמובן לשיפור התמונה.

בנושאים אפסנאיים ושילישותיים היה קשה לקבל אינפורמציה ועוד יותר מכך אמצעים ממיפקדת האוגדה ולכן המשכנו להיות קשורים בנושאים אלה (על פי בחירתנו) אל מיפקדת הפיקוד.

מסקנות ולקחים

מבנה החטמ"ר והשילוב בין החטיבה לבין ה-הגמ"ר יעילים ועונים לבעיה.

שילוב מיפקדת ה-הגמ"ר במיפקדת החטיבה היא הדרך הטובה והיעילה להפעלת החטמ"ר.

צריך לעשות הכל על מנת למנוע בעתיד מצב בו אנשי מילואים מתגייסים למלחמה וחסר להם נשק אישי.

חטמ"ר 2 ביצע במלחמה זו תרגיל הגנה מצוין, מלא ומושלם כפי שלא ניתן לביצוע בכל זמן אחר.

גדוד נח"ל 908 בהרכבו ורמת אימונו כיום מתאים לתפקידי הגנה ואינו מתאים לתפקידי התקפה.

יש למצוא דרכים להעלאת הכושר הגופני של אנשי המילואים בחטיבה והורדת הגיל שלהם.

צריך לשאול להגיע לרמת אימון מתקבלת על הדעת של אנשי החטיבה בנושא הטסה בהליקופטרים.

צריך להביא תא גדוד חי"ש 925 למצב בו יהיה מסוגל לבצע התקפות נגד לפחות ברמה פלוגתית אם לא גדודית.

צריך למצוא פיתרון יסודי לנושא מת"צ אוויר ותצפיות אוויר עבור החטיבה.

יש לעשות כל מאמץ לאפשר קשר ישיר ושוטף בין החטיבה לבין מטוסי חיל האוויר התוקפים מטרות בשטח באמצעות פקח האוויר הנמצא בחטיבה.

חלק א' – אג"מ מבצעים

שלב הגיוס וההתארגנות

מצב כוננות "בריח" הוכרז ב-18 במאי 0900.

לקראת 19 במאי 1700 קיבלנו התראה לגיוס החטמ"ר. קיבלנו פקודה לגיוס המצפים ב-1900 ובשעה 2210 קיבלנו את ההכרה על מצב כוננות "מנעול".

עד 23 במאי עסקנו בתכנון ובקבוצות פקודות פיקודיות של רוגל, מקבת, סדן קטן וכו'. למעשה במצב כוננות זה המשכנו עד 23 במאי כשבשעה 0845 של אותו היום קיבלנו הוראה לגייס את מיפקדת החבלים, מחלקת המקש"נים, מפעילי הנ"ט, מפעילי נשק מסייע בהגמ"ר. ב-0900 של אותו היום התראה לגיוס הגנ"ט. ב-1210 כוננות מלאה לביצוע סדן. בשעה 1522 קיבלנו פקודת גיוס ליר"מ שבוטלה כעבור 5 דקות, אך בשעה 1800 קיבלנו פקודה חוזרת לגיוס היר"מ.

גיוס החטיבה בוצע ב-231625. ההוראה אמרה להתגייס ולהישאר בשטחי ההתארגנות. עד למחרת בצהריים גויסה כל החטיבה כשטאחוז ההתייצבות 97%, כלומר הכשירות של כל היחידות היתה מלאה.

מסעדת דגים בחוף טבריה בשנות ה-60 [צילום: פריץ כהן, לע"מ]

לפני מלחמת ששת הימים. מסעדת דגים בחוף טבריה [צילום: פריץ כהן, לע"מ]

לו"ז חטמ"ר 2 שלבי ההגנה וההתקפה

ב-24 במאי בשעה 1120 נשלחה התראה להכין מחלקה לכל אחד מהמוצבים על מנת להתחיל בהתחפרות.

למחרת ה-25 במאי בשעה 1420 נעו המחלקות והתחילו בהתחפרות. בשעה 1800 נתקבלה פקודה מהפיקוד צריח ליל א' מופעל. בשעה 1850 קיבלנו פקודת גיוס לגדוד 925, אך פקודה זו בוטלה.

בשעה 1845 אמרה הפקודה: "מופעל צריח וסדן פרט למפורזים, גיוס מלא של מערך ה-הגמ"ר, מקבלים ת"פ את גדוד נח"ל 908".

התחלנו במיקוש שדות צריח.

26 מאי יום שישי: בשעה 0315 מופעל גבול המלחמה בינינו לבין חטמ"ר 3. כלומר כורזים בתחום חטמ"ר 3. דיווחי הגדודים על התמקמות במוצבים: גדוד 22 – 0515. גדוד 24 – 0530. גדוד 23 – 0625.

27 מאי יום שבת: בשעה 0215 קיבלנו פקודה להכניס את גמ"כ 336 שהיתה בעמדות המתנה ביבנאל לעמדותיו. סוללה בסוסיתא, סוללה מאחורי רכס תל קציר וסוללה בהמתנה בביתניה.

תוך כדי תנועת הגדוד בוטלה הפקודה ואנו החזרנו את הגדוד לשטח הכינוס בחורשת יבניאל. באותו הערב של יום שבת קיבלנו פקודה לגייס גדוד 925 והגיוס החל. בלילה הוצאנו טנקי השוט מרכס תל קציר שהועברו לאליפלט.

28 מאי יום ראשון: גדוד 925 התגייס אך עדיין לא תפס את מוצביו. בלילה שוב קיבלנו פקודה להכניס את המרגמות למפורזים, אך שוב קיבלנו הוראה לעצור והצלחנו להחזירה לפני שהסוללו ירדו מהכביש לדרך הקשר של סוסיתא.

30 מאי יום שלישי: קיבלנו את גדוד 12 ת"פ וכמו כן את בית הספר למ"כים של חטיבה 1 על מנת לאפשר לפלוגה בחטמ"ר לצאת לחופשה של 24 שעות.

31 מאי יום רביעי: חטיבה 9 תופסת חלק מגזרת הגלבוע. כמו כן שוחרר גדוד 925 לאחר ארגון רשת הגיוס ומחסן החירום.

1 יוני יום חמישי: לקראת בוקר גדוד 12 הגיע לשטחי כינוס בחורשת שרונה. בשטח 1000 באותו יום עלה טרקטור D-6 על שדה מוקשים ליד עין גב והנהג נפצע קשה.

לקראת ערב 1730 – גדוד 12 התחיל להתחפר ביעדיו.

2 יוני יום שישי: כל החופשות בטלות 0215, אך לקראת צהריים 1300 קיבלנו הוראה להמשיך בביצוע החופשות כמתוכנן.

1915: שריפה באיזור תל תאומים. בשריפה נפגעו שני תותחי נ"ט, מספר חגורים נשרפו וחייל נפצע קל מחגור שבתוכו היה רימון שהתפוצץ.

4 יוני: 1045 – כל החופשות בטלות, אישור לעבוד עם צמ"ה במפורזים.

1400 – קויים אימון למפקדי החטיבה בנושא לוחמה כימית.

1430 – נגמרה הכנת הפריצה בשדה עין גב.

1800 – כל יחידות גולני כולל בית הספר למ"כים עוזבים עד 2130. גדוד 22 נכנס למפורזים ותופס את יעדיו. גמ"כ וגד"ב תופסים עמדותיהם במפורזים.

התראה לגיוס 925. בשעה 2315 דיווח גדוד 22 על תפיסת יעדיו. במקום מחלקת השוט הכנסנו ארבעה M-51 לרכס תל קציר.

5.6

הגבול הסורי של חטמ"ר 2 עד מלחמת ששת הימים

הגבול הסורי של חטמ"ר 2 במלחמת ששת הימים

0235: טנקים הגיעו לתל קציר, נ"ט ממוקם באיזור המפורז.

0810: פקודת התראה לגיוס פומבי.

1000: גיוס פומבי לגד' 925 וכל ה-הגמ"ר.

1015: כל הישובים נכנסים למקלטים.

1200: מתחילה הפגזה על טירת צבי ותל רודה. שני מיגים צללו לעבר טבריה, אחד מהם ירה לעבר דגניה והרג סמל ממשטרת החופים.

1300: המשך טיווח על תל רודה.

1305: דיווח על התקפה לכיוון תל רודה, אך מסתבר שאלו משאיות ירדניות המפנות אזרחים ירדנים.

1525: שתי פלוגות מגדוד 925 תופסות את הגלבוע.

1750: הפגזה על תל מלקוח [כ-3 ק"מ דרומית-מזרחית לטירת צבי].

2100: הוחלה בהנחת שדה נ"א בסוסיתא.

2315: קיבלו הוראה להעביר 20 כלי רכב לביצוע הטעיה ליד ועש"ן [ועדת שביתת נשק] טבריה, גמרו להניח את שדות "צריח" לפי המתוכנן.

6.6

0130: גדוד 24 מבצע הטעיה לכיוון ברדלה [כ-4.5 ק"מ דרומית-מזרחית לטירת צבי].

0200: תל רודה מופגז.

0620: הופגזה חוסן ואנו הפעלנו נ"ס ושיתקנו סוללה 82.

0655: שלושה הנטרים טסו נמוך מעל חמדיה, ירו לעבר ירדנה, אין נפגעים.

0810: הפגזה על תל רודה.

0835: הפגזה על עין גב, הפעלנו נ"ט על פיק [כ-6 ק"מ מזרחית לעין גב].

0850: הפגזה כבדה על עין גב, הפעלנו נ"ס ונ"ט, לכוחותינו הרוג ושישה פצועים.

0900: מטווחים על סוסיתא, יורים על האיזור שבין האון לעין גב.

1240: הפגזה על תל רודה.

1255: בכפר פקועה הונפו דגלים לבנים, תל מלקוח מופגז.

1433: תצפית חוסן מטווחת, בתאופיק עוזבים התושבים את הכפר.

1700: מג"ד 925 קיבל את כניסת הכפר פקועה.

7.6

0800: נפתחה אש על תצפית שלנו בעין גב, כוחותינו משיבים אש.

0930: גדוד 24 קיבל פקודה לנוע לכיוון ברדלה עם טנקים וסיירת וליצור על הירדנים לחץ.

1200: הפגזה על תל קציר.

1228: חדר של האוכל של תל קציר נשרף.

1300: גדוד 24 עבר את הגבול, נע לעבר ברדלה ומוצבי הברך.

1400: בג'בלין דגלים לבנים.

1414: אל בירה ושפטיא בידינו ללא יריות, הירדנים נראים עוזבים את מרסה סייר.

1525: מטוס [סורי] הפיל שתי פצצות בטבריה.

8.6

0110: נשמע פיצוץ מכיוון גשר שייח חוסן ואח"כ הסתבר שהירדנים פוצצוהו.

1445: הפגזה על תל קציר, כולל ירי של 85 מ"מ. אנחנו משיבים 120 מ"מ וטנקים.

1538: הפגזה על האון.

טנק פנצר סורי מביט מלמעלה על תל קציר והכינרת

כך זה נראה מכיוון הרמה הסורית אל ישובי הכינרת. טנק פנצר עם הקנה כלפי הקיבוצים תל קציר ומעגן [מקור צילום לא ידוע]

9.6

0830: טנקי מ-51 קיבלו פקודה לפתוח באש על הרמה בקצב איטי ומיד פתחו באש.

0942: גדוד 908 קיבל פקודת תזוזה כשגדוד 25 בעקבותיו.

1120: תחילת הפגזת טנקים על רכס האון, כשהיא עוברת גם להאון.

1135: מג"ד 908, הקשר והקמב"צ הופגזו. המג"ד וקצין הקשר נהרגו, הקמב"צ נפצע קל (הכנות למלחמה ברכס האון). הסמג"ד קיבל פיקוד ונצטווה להמשיך. הסורים הפגיזו את הטור ומשום שלא הצליחו לשתקם בהאון מת"צ אוויר יקשר עם המטוסים וקיבלו אישור להחזיר את גדוד 908 לאיזור צמח.

1415: גדוד נח"ל 908 הגיע לצמח. משך כל אותו היום הופגזו הטנקים ברכס האון כשההפגזה עוברת גם לתל קציר, מעגן, האון ושער הגולן.

10.6

1030: גדוד 24 יורד ממוצביו ומשאיר שם כיתה ליום ומחלקה ללילה. מג"ד 22 מקבל פקודה להכין שתי פלוגות לתזוזה מיידית. סמג"ד 25 מכין את כל הגדוד לתזוזה.

1500: גדודים 22 ו-25 החלו לנוע לעבר צומת צמח כשהסיירת עוברת אותם.

1655: הכוח עובר את עין גב.

1900: החוד הגיע לכורסי.

1915: החוד הגיע לעקב.

2210: החוד הגיע לנחל זכי וכל הכוח נשאר לאבטח את הציר.

11.6

0145: חפ"ק החטיבה חזר מ"יעל" (חפ"ק הפיקוד). הוטל על גדוד 261 לפתוח את הציר לאל חמה במלוא המהירות וכן לשחרר את גדוד 925.

1840: ג'יפ סיירת עלה על מוקש ליד מזרעת כנף, שני הרוגים ופצוע אחד. התחילו להרים את שדות "צריח" לפי הוראת הפיקוד.

12.6

0900: שוחרר גדוד 925. החטיבה עולה לרמת הגולן לתפוס את הגזרה שיועדה לה.

1600: בסריקת הכפר אל חמה ירה חייל סורי לעבר חייל שלנו, אך למרות הפציעה הרג אותו הישראלי.

13.6

0810: הוראה לשחרר את החטיבה.

1800: החטיבה החלה לנוע לעבר מחנה דוד כשנשארים מגוייסים הסיירת, מ"צ, מח' חה"ן החטיבתית וכתק"ל.

1830: בתקרית באיזור גדוד 25 ירה חייל שלנו במכונית אזרחית שסירבה לעצור והרג חבר משק כפר הנשיא.

קשר רגיל וקשר רדיו ככמעט כולם הפסיקו לעבוד עם העלייה לרמה וחודשו ע"י התקנת קשר קווי פיקודי.

14.6

החטיבה משוחררת. משימות לכוחות הנשארים: סיורים, סריקות ופינוי מוקשים ברמה, וכן הרמת שדות מוקשים בשטחנו.

18.6

סוף הרמת שדות "צריח".

דו"ח מודיעין

(חובר ע"י רס"ן מיכאל גל, קצין מודיעין חטמ"ר 2)

שלב א': התארגנות סדן. שלב זה נוצל ע"י הקמ"ן החטיבתי לנושאי הכרת הזירה. תצפיות ודאגה לפריסתן וכן מעבר בכל התצפיות החטיבתיות תוך בדיקתן, הוראת פקודות תצפית. הכרת האויב ונשקו. הפצה לכל הגדודים כל חומר תקשור לאויב, מדים, נשק, רק"מ ומטוסים.

התחלת איסוף אינפורמציה, מערך ופעולות בגזרת ירדן, פעילויות ושינויים בגזרת סוריה. לצורך תחילת האיסוף סופקו ע"י מודיעין הפיקוד חומר מלא ומעודכן על סוריה, השערות בלבד לאפשרות היערכות ירדן.

לימוד והכנת החומר על העליות לרמה שלנו (מטבריה לשדה נחום), העליות לרמה הירדנית והסורית וכן לימוד מעברים עיקריים – ירדן וירמוך.

ניצול הסיירת להכרת עליות ודרכים, תצפיות במקומות מרכזיים ואימון. נושאים שנתגלו מחייבים שינוי ושיפור בשלב א': חוסר כלי תצפית מתאימים, משקפות 7×50, טלסקופים ומצפנים. חוסר דיוק והכרה של הצופים בתצפיות, לפיכך אי דיוק במסירת האינפורמציה. חוסר יכולת להשתמש בצורה נכונה בחומר על שירות כלי רכב (ירדן) כתוצאה מאי מציאות כלים מתאימים להשוות שגרה עם חירום.

שלב ב'

המלחמה בדרום הארץ ובגזרת צבא ירדן וההפגזות בזגרה הסורית. עיקרי פעולת המודיעין בשלב זה:

ניסיון לאתר התארגנות החירום של הצבא הירדני בגזרתנו ע"י תצפית ונתוני יסוד של הפיקוד. הכנה והשלמת רשת מודיעין חטיבתית אשר תנסה לענות על ההתפתחויות בגזרת ירדן דרום, ירדן מזרח וגזרת סוריה. רשת זו תוכננה וקיבלה פקודת מודיעין במגמה להוות התראה רחוקה וכן לדווח בעת התפתחות קרב לאיתור ריכוזי אויב ותנועותיו. התצפיות הונחו בהר אבנר, כאוכב, בי"ח פוריה וכן ביעל.

ניסיון לאתר סוללות ארטילריות הפועלות בגזרת ירדן וסוריה על-ידי תצפיות בנוסף למגל"ר.

איתור שינויים במערך ותגבור בגזרה הסורית של החטיבה דרך תצפית לילית על הצירים, לימוד שינויים ביעדים (התצפיות הקצרות) ונתונים מהפיקוד.

נערכה הפצה סדירה של דו"ח מודיעין יומי והוספת חומר רקע ליחידות המשנה.

תצפית אל איזור הרמה שמעל קיבוץ תל קציר [ארכיון צה"ל]

תצפית אל הכפר תאופיק ואיזור הרמה שמעל קיבוץ תל קציר [ארכיון צה"ל]

נושאים המחייבים שינוי

כלי תצפית כנ"ל.

חוסר הקצבות ונתונים מסיורי אוויר וצילומי אוויר מעודכנים אשר הקשו על השלמת התמונה בעיקר ברשת הסורית, אשר הפגזה שלה לא נותן אפשרות תצית על הנעשה בה. דוגמה לכך הנתונים על 18 הטנקים אשר קיומם ומיקומם לא היה ניתן לאימות שלא מהאוויר.

רשת המגל"ר הוכיחה אוזלת יד כאשר פועלת בכמה סוללות ביום, הדבר גרם להפעלת אש נ"מ על יסוד השערות לא מדויקות אשר מקורן תצפיות ומתמקדים ביעדים מופגזים. החיסרון לדבר הסיוע האווירי – דבר שהיה לקוי.

בימים הראשונים של שלב השינויים בהיערכות ירדן הורגש חוסר אימון מחלקת המודיעין, דבר שהתבטא בחוסר דייקנות או אימות והעברת "קש" לחטיבה.

לא היה כל קשר בהעברת אינפורמציה בין החטיבות השונות וחטיבה 2.

שלב ג' – העלייה לרמה הסורית

עיקרי עבודת המודיעין בשלב זה:

המשך איסוף אינפורמציה, שינויים סוריה והחלק המזרחי ירדן.

הכנת חומר, לימוד והכנת סיכום מודיעין לאפשרות התקפת חטיבה 2 בגזרת חירבת תאופיק. הכנת חומר והפצתו לגדודים למקרה ביצוע התוכנית הנ"ל. הכנת מפות תצ"א וסיוע בהדרכה לחטיבה 55 ומודיעין באוגדה לצורך תכנון והכנות בעלייה לרמה.

נושאים שנתגלו כלקויים: חוסר מפות ותצ"א מספיקים לשלב זה. שינויים מהירים בתוכנית, דבר שהקטין את מידת היסודיות והשיקול בתכנון. לא היו מספיק נתונים על מציאת אויב ביעדים לצורך שיקול עלייה לגדוד 908 והסיירת.

שלב החזקת גזרת החטיבה ברמה הסורית

עיקרי פעולת המודיעין בשלב זה: הכנת חומר רקע בנושאי מים, מחנות צבא ומתקנים, מיקוש וקווי טלפון אויב. לימוד וקביעת שטחים שולטים ותוואי תצפית לאור משימת השליטה וההחזקה וכן התכנון של סיורי הסיירת.

איסוף חומר אויב. הכרת דרכים ומיקושים דרך נתוני סיורי הסיירת.

נושאים שנתגלו כלקויים בשלב זה: מבנה הגזרה חייב ישיבה בציר הראשי, דבר שהשאיר את מרכז הגזרה חשוף לשליטה. הדבר היה יכול להיפטר על-ידי סיורי אוויר, דבר אשר לא ניתן על-ידי האוגדה.

נתוני המים אשר סופקו בתוך הרמה לא הספיקו, דבר שהעלה בעיות מים לכוחותינו ביום הראשון.

מודיעין האוגדה היה חסר עדיין נתונים על האויב אחר נסיגתו.

לקחים ומסקנות

שינויים במבנה מחלקת המודיעין החטיבתית לאור הלקחים:

הקמת אלמנט תצפית: שלוש חוליות תצפית כל אחת בת שני אנשים. צוותים אלה ייבחרו על-ידי קמ"ן החטיבה, יכירו את פעולות מחלקת המודיעין, יתודרכו וידווחו ישירות למחלקה החטיבתית.

חייב להיות בחטיבה מפענח תצ"א מקצועי אשר ירוענן קבע בנושא זה. יש להכניס לחטיבה פונקציה של "איש אויב". הכוונה: סמל אשר בצבא חובה עסק בנושא האויב. הנ"ל צריך להיות המומחה במחלקה לאויב, סוגי נשק וכו'. כל ההשתלמויות של הסמל הנ"ל יכוונו למקצועו.

לשלב המלחמה הראשון מספיקות הסוכנויות הקבועות לחטיבה, לאור הנתונים המקסימליים המתקבלים על-ידי הפיקוד. ניסיון ההתפתחות הראה הכרה בהקצבת סיורי אוויר. הכוונה שהסייר יהיה איש הפיקוד כאשר הסיור מוקצב לגזרת החטיבה. הקשר בסיור ייעשה שלא דרך רשת הפיקוד הפיקודית, כלומר תוקם רשת אוויר חטיבתית. כל חטיבה תוכל על-פי ההקצבה לקבל את המטוס באוויר, לתדרך ולתחקר אותו.

אימוני מחלקת המודיעין והסיירים:

המציאות הראתה ליקויים גם במישור הטכני (שימוש בעזרים ושקפים) גם בתצפית וסיור (חוסר פקודות מדויקות מהקמ"נים, חוסר דיוק בדיווח). הדבר הראשון מחייב אימון פעמיים-שלוש בשנה, אשר נושאיו יהיו: אימון טכני, תצפית ודיווח, שימוש בתצ"א, הכרה חוזרת ונשנית של גזרת החטיבה.

עזרים: חלק מהעזרים נתגלו כמחייבים שינוי או שיפור. יש צורך למצוא דרך לטיפול פשוט של של המפות לצורך חלוקה וחיבור. רצוי להכין ראשים של מפות צירים. יש להכין ארון מפות אשר יתאים לכמות המפות אשר החטיבה מקבלת.

יש למצוא דרך גרפית ליכולת שימוש באינפורמציה של תנועת שירות (גרף שיראה כמות, זמן, מוצא ויעד), על מנת להשוות שגרה ופעילות מיוחדת, וכן שינויים בתנועה). הכרחי פיתרון לשאלת הציוד האופטי. יש להכין בחטמ"ר ציוד לוחות ומפות המוכנות לכל "שלב התחלה" אפשרי.

הגבול מול הרמה הסורית [צילום: משה מילנר, לע"מ]

הגבול מול הרמה הסורית בחטמ"ר 2 [צילום: משה מילנר, לע"מ]

פרק קשר 

[נכתב על-ידי סרן אילן אומן, קצין קשר חטמ"ר 2]

להלן סיכום פעילות יחידות הקשר וקצין הקשר החטיבתי החל מה-20.5.67.

עם הקריאה להתייצב (שנעשתה טלפונית) הגעתי לחטמ"ר 2 בצמח בשעות אחה"צ בשבת. בשלב זה החלו ההכנות העיוניות, כאשר בנושאי הקשר בוצעו תיאום קודי קווים עם פיקוד צפון; בדיקת הוראות הקשר; בדיקת הוראות הקשר להגמ"ר; לימוד השטח להתארגנות להגנה מחדש; בדיקת סך כל ציוד הקשר בחטיבה ובהגמ"ר.

הפעלת סדן – מ-24.5. ועד 5.6

עם גיוס החטיבה נתגלו מספר תקלות: סגן קצין קשר חטיבתי לא התייצב. קשר ראשי לא הוכנס למסגרת החלוץ. מש"קים עיקריים כנ"ל.

כתוצאה מהנ"ל חל עיכוב בהכנת הפלוגה ליציאה לשטח. עם גמר ההכנות הגיע סגן – סגן אבנר אגוזי. עם הכנסת החטיבה לשטחי כינוס נגמר שלב ההכנות. הסתבר כי יש בעיות עם ציוד קשר שחסר, וזאת כתוצאה מכך שחלק מציוד הקשר הוצא מהימ"ח לתפיסת קו צפון וחלקו בתעסוקה מבצעית בחטמ"ר 2.

עם תפיסת הקו החלה הפעלת תוכנית הקשר של "סדן", כאשר כל מערכות הרדיו סגורות פרט לרשת ביטחון שוטף. רשת "אריה" אליה הוכנסו מספר תחנות אשר הקשר הקווי ליחידות שלהן היה מתוכנן להינתן רק בשלב מאוחר יותר.

פריסת המערכת היתה סדירה פרט לאי אילו תקלות. הבעיה העיקרית נתגלתה דווקא במיפקדת החטיבה, באשר למרכזיית הטלפונים שלה. בהתאם לתכנון המרכזיה של הפיקוד, מרכזיית "יעל" היתה צריכה לשרת את מיפקדת החטיבה. כך על כל פנים היה ברור ליחידת הקשר החטיבתית, וכך תרגלנו רק בחודש מרץ 67. מסתבר כי בפיקוד הוחלט אחרת, אך משום-מה לא היה ברור העניין לקצין הקישור במרכזיה. נוצר מצב שבכל רגע חלו שינויים בחיבורי המנויים והקווים עד שאחר יומיים הפעלנו מרכזיה נוספת לשירות מיפקדת החטיבה פרט למתקנים שהיו בתוך הבונקר.

הפעילו שני סיבובי דואר ביום ליחידות החטיבה וסיבוב דואר מיוחד עבור יחידות הגמ"ר.

מחסן ציוד הקשר והמעבדה הפעילו ונתנו שירות ליחידות החטיבה וליחידות ת"פ החטיבה. מערכת הקשר הקווי נפרסה במלואה תוך ארבעה ימים, וכל היחידות היו מקושרות על-ידי מרכז קשר קדמי בית שאן, מרכזיית חטמ"ר 2 ומרכזיית "יעל".

שלב הלחימה

בתחילת שלב זה תכננו מספר תוכניות אלטרנטיביות לתקופה. באותו זמן המשכנו להחזיק את המערכות הקיימות תוך ולאחר ההפגזות והשריפות.

ב-13.6 עם העלייה לרמה כל מערכות קשר הרדיו ומערכות קוויות הפסיקו לפעול לגמרי. עם ההתיישבות ברמה הוקם קשר קווי אחורה  ואילו לכל היחידות נסלל קשר קווי פרט לגדוד 23 אשר הקשר עמו היה באמצעות רדיו בלבד.

עם היחידה … נגלל כל הכבל שנסלל ברשת פרט לקו אחד שהועבר לרשות חטיבה 10. כל חוליות הקוונים נשארו יום נוסף על מנת לגלול את הכבלים בשטח שנערמו להגנה לתוכנית "סדן". עם גמר הגלילה נשארו צוותים אפסנאיים על-מנת להחזיר מחסני חירום לכוננות.

הערות, השגות ומסקנות:

יש להציב בדחיפות סגן קצין קשר חטיבתי וכזה שיוכל להיות איש היחידה בעתות מלחמה ושלום. הסגן הקודם שוחרר מהשירות היותה והיה חיוני במקום עבודתו כקצין בכיר בדימונה, הסגן שהוצב לאחר מכן לומד באנגליה ולא יהיה בארץ 5-4 שנים.

כל תכנון הקשור בתפיסת "יעל" כמיפקדה חייב להיבדק לאור עניין המרכזיות. יש לוודא השלמת ציוד הקשר בהתאם לתקנים (כגון חוסר קבוע של מרכזיה 11), היות והשלמת הציוד לאחר הגיוס לא נעשתה כמעט בכלל על-ידי הפיקוד, ואם נעשתה – העניין נמשך זמן רב.

במשך כל הזמן היו מעט מדי נציגי רמה פוקדת שבאו לפתור בעיות. רק כאשר היו דברים חמורים היה מגיע נציג וגם אז ללא עוזרים ממטהו, שיוכלו לפתור במקום את הדרישות.

עבודת החמ"ל פוצלה בין הבונקר לבין המתקן, דבר שהכפיל את משמרות אנשי הקשר הקשורים בעבודת החמ"ל ומנע …ישיר וקבוע עליהם על-ידי הקצין התורן מהקשר.

יחידת קשר הגמ"ר הופעלה ישירות על-ידי הגמ"ר במספר מקרים, דבר שגרם ל"קצרים" וחוסר תיאום, ביחוד שהנושאים בהם מדובר היו יכולים להיפתר בדרך אחרת.

תוך זמן ההתארגנות להגנה לא בוצע אימון ליחידות הקשר, דבר שקרה כתוצאה מחוסר מחשבה על הח"מ, וכן מחוסר ידע של הסגן אשר לא שייך אורגנית ליחידה. בין היתר לא בוצע אימון גופני להחזרת כושר לקרב.

חללי חטיבה 2 במלחמת ששת הימים

סא"ל שלמה חלמיש, מג"ד 908: נהרג ב-9.6.67 בקרבת תל קציר בדרכו לרמה הסורית.

סג"מ אשר אליעד, קצין קשר גדוד 908: נהרג ב-9.6.67 בקרבת תל קציר בדרכו לרמה הסורית.

טוראי יוסף פילבסקי, גש"פ 181: נהרג ב-9.6 בהפגזה בקרבת תל קציר.

סגן נמרוד ריבלין, גדוד סיור 26: נהרג ב-11.6.67 בעלות רכבו על מוקש ברמה הסורית.

רב"ט יהודה גפסון, גדוד סיור 26. נהרג ב-11.6.67 בעלות רכבו על מוקש ברמה הסורית.

סמל אלישע בן עמי, הגמ"ר כינרת: נהרג ב-6.6 בקרב בעמק דותן בהיותו מסופח לחטיבה 45 על-פי התנדבות.

פצועי חטיבה 2

טוראי אברהם אברמזון, 1.6.67, עלה עם טרקטור על מוקש סמוך לעין גב.

טוראי שניאור אלקרוד מגדוד 22, נפצע ב-6.6 בעת הפגזת עין גב.

טוראי רפאל ביטון מגדוד 22 – כנ"ל.

טוראי מרדכי מיארטי, גמ"כ 336, נפצע ב-6.6 בעת הפגזת סוסיתא.

טוראי יצחק קרופין, גמ"כ 336 – כנ"ל.

טוראי מנשה תואר, גמ"כ 336 – כנ"ל.

טוראי חושני טואטי, גמ"כ 336, נפצע ב-8.6 מרסיס בהפגזת סוסיתא.

סמל בנימין נחמוביץ', גדוד 908, נפצע ב-9.6 בדרכו לרמה הסורית.

טוראי מאיר שלוש, גדוד 908 – כנ"ל.

טוראי יהודה גדסי, גדוד 908 – כנ"ל.

טוראי פנחס ולרשטיין, גדוד 908 – כנ"ל.

טוראי ישראל קיטלר, גדוד 908 – כנ"ל.

טוראי גבריאל מוסנגו, גדוד 908 – פרטי פציעתו לא הותרו לפרסום.

טוראי סלומון שקי, גדוד 23, נפצע ב-9.6 בדרכו לרמה הסורית.

טוראי אברהם ינאי, גדוד 23 – כנ"ל.

טוראי חנוך שלומקוביץ', גד"ש 870 נפצע ב-9.6 מהפגזה.

טוראי נחום גולדברג, סיור 26, נפצע ב-11.6 בעלות רכבו על מוקש.

מבט על חוף עין גב והר סוסיתא שמעליו

מבט על חוף עין גב והר סוסיתא שמעליו

דו"ח הפעלת הפח"ח

החלוץ של פח"ח 491 נקרא ביום 23.5.67. הכוח העיקרי הגיע למחרת ביום 24.5, התייצבו 42 איש ויומיים לאחר מכן הגיעו שני אנשים נוספים, בסה"כ 44 איש מתוך 45 בתקן. נוסף לשלושה אמבולנסים אורגניים של הפלוגה סופחו חמישה אמבולנסים מחר"פ 541.

הציוד שהוצא מהימ"ח היה מלא ובמצב טוב, פרט לחוסר של שישה כלי נשק קל.

הפלוגה התפלגה לשניים, פלגה אחת בבית השיטה ופלגה שנייה בקבוצת כינרת.

בהגיענו למקום שילבנו את נקודות הנפגעים (הגמ"ר) במערכת פינוי הנפגעים של החטמ"ר.

עם העלייה לרמה הסורית מוקם הפח"ח במחנה הצבאי על יד אל-על בתוך בית הספר.

הפלוגה הגיעה למחנה דוד ביום 15.6 לפנות בוקר והשתחררה כולה באותו יום פרט לאפסנאים וחוליה שנשארה בצמח, שהיתה מורכבת מרופא החטיבה, קצין החובשים, חובש ונהג אמבולנס.

בפח"ח עברו סה"כ חולים ונפגעים 484, מהם 31 נפגעי מלחמה.

העזרה הרפואית היתה מהירה ויעילה ופינוי הנפגעים בוצע ללא כל תקלה. אמצעי הפינוי היו מספיקים, בעיקרם אמבולנסים. פונו נפגעים גם דרך הים מעין גב ובהליקופטרים ישירות לבי"ח פוריה.

סיכום פעילות הפח"ח

בזמן ההמתנה היתה פעילות רפואית בעיקר במקרי מחלה רגילים, שאפשר היה לצפות שיבריאו תוך 4-3 ימים. מקרים קשים יותר פונו לבי"ח פוריה. הדבר נעשה כדי לשמור על כוננות מלאה של יחידות השדה.

מקומות התאג"דים ונקודות הנפגעים בשלב ההמתנה:

תאג"ד 22 במעגן, נקודת נפגעים בעין גב.

תאג"ד 23 בגשר, נקודת נפםגעים בדגניה א'.

תאג"ד 24 בבית שאן, נקודת נפגעים באפיקים.

תאג"ד 908 בבית זרע, נקודת נפגעים בנווה איתן.

תאג"ד 925 בבית אלפא, נקודת נפגעים בנווה איתן.

פח"ח פלגה אחת בבית השיטה, פח"ח פלגה שנייה בקבוצת כינרת.

צירי פינוי

איזור גדוד 22: עין גב, דרך הכביש או דרך הים לשפך הירדן ומשם לפח"ח בכינרת או לבי"ח פוריה ישירות.

מעגן: דרך צמח לפח"ח כינרת.

דגניה א': ציר כינרת-אלומות לבי"ח פוריה.

איזור גדוד 23: אפיקים – צמח, כינרת, אלומות, בי"ח פוריה.

גשר – תאג"ד בית השיטה דרך כביש בית שאן, או ישירות דרך בית שאן לבי"ח עפולה.

איזור גדוד 24: תאג"ד 24 מפנה לפח"ח בית השיטה. תחנת נפגעים בית שאן מפנה ישירות לבי"ח עפולה.

איזור גדוד 925: תאג"ד 925 מפנה לפח"ח בית השיטה. תחנת נפגעים גבע מפנה ישירות לבי"ח עפולה.

איזור גדוד 908: תאג"ד 908 מפנה בדרך עפר לפח"ח בכינרת. פח"ח בית השיטה מפנה לבי"ח עפולה.. פח"ח כינרת מפנה לבי"ח פוריה.

מיקום התאג"דים ופח"ח על הרמה הסורית

תאג"ד 22 באל על. תאג"ד 23 בעקב. תאג"ד 24 בחספין.

הפח"ח פעל במחנה צבאי על יד אל על.

תאג"ד 22 ותאג"ד 24 פינו לפח"ח פרט לפלוגה שישבה באל חמה שפינתה ישר לבי"ח פוריה.

תאג"ד 23 פינה ישירות לבי"ח פוריה. הפח"ח פינה ישירות לבי"ח פוריה.

אמצעי הפינוי

הפינוי נעשה באמבולנסים מאורגנים של היחידות השונות, כולל אמבולנסים שצורפו לפח"ח ע"י חר"פ 541. אמצעים נוספים שנוצלו: פינוי דרך הים מעין גב ופינוי בהליקופטר מהרמה הסורית.

נפגעים וחולים

דרך הפח"ח עברו 484 חולים, מהם פצועים קרביים ותאונות – 31, חללים – 5.

הטיפולים העיקריים שבוצעו בתאג"דים ובפח"ח: חבישות, קיבועים ואינפוזיות.

לקחים עיקריים

אמצעי הפינוי, הציוד הרפואי ורשת איכון החובשים ענו בהחלט על הצרכים בהגשת עזרה רפואית יעילה בחטמ"ר 2.

הדרכה היתה בזמן רגיעה על-ידי רופאים, חובשים מקומיים ומדריכים מהקרפ"ר.

הפעלת מחלקת משטרה צבאית

מחלקת המ"צ של חטמ"ר 2 התגייסה ביום 23.5.67. עד לילו של יום ה-24.5 עמדה המחלקה בקתנה המלא, דהיינו 33 חיילים. לרשות המחלקה לביצוע משימותיה הועמדו סוגי כלי הרכב הבאים: שני טנדרים, שני אופנועים, משאית אחת כאפסנאות ניידת.

ההתייצבות המלאה חשפה חוסרים באפסנייה. ציוד מלא היה במחסן החירום רק ל-29 (!) איש בלבד, ולכל אורך המלחמה לא מולא החסר, כולל נשק אישי!!

שלב ההגנה

בשלב ההגנה בוצעו משימות שונות ע"י המחלקה החטיבתית כך שהעבודה בוצעה בהיקף מלא הן מבחינת כוח אדם והן מבחינת שימוש באמצעים. המשימות שבוצעו בשלב זה:

שילוט צירי החטיבה והורדת כל יחידות החטיבה מציר החטיבה (שילוט ליחידות מהחפ"ק ועד ההורדה); שילוט דרכים אלטרנטיביות (ואדי פיג'ו, מעברי הירדן); שמירה תמידית בחפ"ק; הקמת מכלאות שבויים חטיבתית; הקמה וארגון תא מעצר חטיבתי; סיורי תנועה שוטפים בצירים העיקריים; איוש מחסומים סטטיים באיזורי הלחימה למניעת מעבר כלי רכב בצירים מסויימים בעת הפגזה; ביקורת של השילוט ושיפורו במידת הצורך; ביצוע תפקידים שוטפים של משטרה צבאית.

שלב ההתקפה

משימות שבוצעו בשלב זה: שילוט צירי הדרכים להתקפה בעקבות תנועת הכוח (תל קציר-כורסי); ניהול מלא של מכלאות השבויים, טיפול בשבויים והעברתם למכלאה פיקודית; המחלקה החטיבתית עסקה בהיסעי החטיבה ע"י ביצוע  … בצירי התנועה של החטיבה לקראת התמקמות החטיבה ברמה הסורית; שילוט כל צירי התנועה באיזור התמקמות החטיבה ברמה הסורית והורדת היחידות מציר החטיבה למקום היערכותן; איוש מחסומים למניעת כניסה ללא רשיונות לשטח הלחימה; ביקורת שוטפת של השילוט ושימורו במידת הצורך; הקמת וניהול מחסומים למניעת הוצאת שלל וביזה מאיזור הלחימה; ביצוע משימות שוטפות מ.צ (שמירה על שער מיפקדת המחנה, סיורי תנועה וכו').

סיכום ולקחים

מבנה מחלקה אינו מתאים כלל ועיקר לביצוע משימות משטרה צבאית במסגרת גוף בסדר גודל של החטמ"ר.

נובע מכך שגם האפסנאות אינה מותאמת לספק אמצעים לצרכי ביצוע משימות בהיקף (שלטים למשל היו בכמות של 10% בלבד מהנדרש לביצוע המשימה, בגדי עבודה וכו'). קיים חוסר בולט באנשים בעלי סוציאליזציה לביצוע משימות מסוימות וספיציפיות כגון טיפול בשבויים.

הרכב המחלקה מבחינת הגילאים וההתאמה חייב לעבור רוויזיה מוחלטת.

המוראל וההיענות לביצוע היו גבוהים כל זמן המלחמה ולאחר שחרור החטיבה (כידוע לא שוחררה מח' המ.צ). כפיפות המחלקה החטיבתית למיפקדת החטמ"ר ולמיפקדת משטרה צבאית הפיקודית חייבת להיות מוגדרת וברורה.

להלן הצעה למבנה חדש שיתאים לדעתי לביצוע משימות מ.צ במסגרת החטמ"רית: 1 מפקד; 1 סגן מפקד; 1 רס"ל; 6 נהגים; 3 אופנועים; 4 מטפלי עצירים; 10 מטפלי שבויים; 24 שוטרים צבאיים לביצוע שאר התפקידים.

המחלקה החטיבתית חייבת לכלול 50 איש. בהתאם לכך יש לארגן מחדש את מחסן החירום של המחלקה.

———————————————————————

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “דו"ח חטמ"ר 2

  1. דוח ההרוגים כאן אינו כולל את טוראי מאיר אוחיון, בן 18 שנהרג ב-6.6 בהפגזה על קיבוץ עין גב.
    כנראה שאוחיון לא השתייך לחטמ"ר 2, ובכל זאת ראוי היה לציין נפילתו של חייל בשטח המרחב של החטיבה.

    אגב, בדוח חטמ"ר 3 לא הופיעו רשימות ההרוגים והפצועים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s