חזית בשחור-לבן

כמה מצבים מעניינים מהגבול הסורי בצילומי שחור-לבן משנות ה-60: מוצב גשר בנות יעקב, הדרך החדשה מגבעת האם אל הרמה הסורית, ג'לבינה וגשר הפקק, הרמטכ"ל רבין במפגש עם ילדי ותושבי הצפון ומכונאי מעניק טיפול לטנק אמ.איקס בסיום המלחמה

כמה צילומים מעניינים הצטברו כאן במשך הזמן. התמונות הן באיכות מעולה: שתי לחיצות על כל צילום תגדיל את התמונה באופן משמעותי ותאפשר התבוננות ברורה בפרטים.

** הדרך העולה מגבעת האם מזרחה אל דרך המוצבים הסורית **

הדרך העולה מגבעת האם [צילום: יהודה הראל, דובר צה"ל]

צילום זה בוצע לפי הרשום עליו ביום ראשון ה-11.6.67, יום לאחר סיום כיבוש הרמה הסורית. נראות בו שיירות של משאיות וזחל"מים מטפסות מזרחה אל הרכס. המקום: כ-100 מטר פחות או יותר ממזרח לגבעת האם.

בהמשך אותה הדרך הגיע הצלם יהודה הראל אל מתחת לתל פאחר, שם צילם את איזור צומת האמ.איקס שמתחת למוצב – על כך התפרסם בשעתו פוסט מיוחד. לא מצאנו צילומים של הראל ממוצב תל פאחר עצמו.

האיזור כיום ממזרח לגבעת האם, מנקודה נמוכה יותר מהצילום שבוצע ב-1967

ממזרח לגבעת האם, לכיוון מזרח

ניסיון זיהוי של השטח

** תצפית ממוצב גשר בנות יעקב **

ינואר 1967, תצפית צה"ל לעבר גשר בנות יעקב [צילום: משה מילנר, לע"מ]

תמונה זו צולמה ביום ראשון 1.1.1967. בבוקר זה אירעה תקרית ירי בגזרת קיבוץ האון, לאחר שהסורים פתחו באש אל שני טרקטורים ישראליים שחרשו בשטחים המפורזים. באותם ימים התגלו גם שני מוקשים שהוטמנו בשטח ישראל, סמוך לגבול. הוגשה תלונה לאו"ם. יום לאחר מכן פתחו הסורים באש לעבר עמדות ישראליות באיזור אלמגור.

בצילום נראה חייל ישראלי צופה במשקפת בינונית אל השטח הסורי. גשר הביילי "בנות יעקב" עובר מתחת למוצב, מעט מצד ימין (כ-200 מטר לכיוון דרום-מזרח) ואינו נראה בצילום. ממנו נמשכת ועולה הדרך מזרחה לכיוון בית המכס העליון. קצהו של בית המכס התחתון נראה משמאל למטה ליד שני העצים הגדולים. איזור זה הוא אחד הבודדים שבהם ישראל השקיפה מגבוה על חלק מהשטח הסורי. ברם, בהמשך מתרוממת הרמה ושולטת על השטח כולו.

זהו המוצב הישראלי הקדמי ביותר ממזרח לצומת גדות, כ-200 מטר מזרחית ממשמר הירדן הישנה. מתחילת תקופת הכוננות במאי 1967 החזיק במוצב הזה כוח מגדוד 32 שהיה ת"פ חטמ"ר 3. יצוין כי ביום רביעי ה-7.6.67, בעיצומה של מלחמת ששת הימים, צנח באיזור שמתחת למוצב זה אסף בן נון שמטוס המיסטר שלו הופל מעל בית המכס העליון. הוא חולץ ללא פגע על-ידי כוחות צה"ל שהגיעו אליו במהירות.

מוצב גשר בנות יעקב כיום

באדום: מיקומו של מוצב גשר בנות יעקב, עד לסיום מלחמת ששת הימים

מוצב גב"י כיום – המקום ממנו צולמה התמונה ב-1967. התצפית כיום קשה בגלל עשב גבוה. ומהי הפגיעה במשקוף העליון, צילומים שאנו מכירים משני בונקרים בתל פאחר? האם נפגע מאש סורית במהלך המלחמה?

בית המכס התחתון בצל העצים, נשלט על-ידי המוצב הישראלי

 

כ-30 מ' מתחת למוצב התצפית העליון נמצאים שרידי בונקר, שפוצץ ונהרס

25.2.1967, שני רכבי וגוניר של האו"ם חולפות על פני משמר הירדן הישנה לכיוון גשר בנות יעקב ולסוריה [צילום: משה מילנר]

האו"ם בדרך לסוריה. מימין לרכב הראשון ניתן לראות את גג מוצב צה"ל [צילום: משה מילנר]

צילום משטח ישראל אל בית המכס התחתון, ינואר 1967. בהגדלה ניתן לראות מכונית של האו"ם עומדת על הכביש ואף מוצב סורי הצופה על השטח [צילום: משה מילנר]

** 1966 – תקרית בגזרה המרכזית: פגיעה בשני טנקים סורים בג'לבינה **

ממזרח לגשר הפקק: עשן מיתמר מעל טנק פנצר סורי שנפגע בכפר ג'לבינה [צילום: משה מילנר]

גם את הצילום הזה תוכלו להגדיל משמעותית על-ידי שתי לחיצות. ביום ראשון 13 בפברואר 1966 ירו הסורים ממוצב תל הלאל על טרקטוריסטים שעבדו מתחתיהם בחלקת ה-120 דונם. בהמשך הצטרף טנק פנצר שהיה מחופר במוצב ג'לבינה השוכן מעל הכפר. הוא נפגע מאש טנקים ישראלים, לאחר שירה את הפגז הראשון. פנצר סורי נוסף שירה מהכפר עצמו נפגע אף הוא.

מכאן המשיכו המרגמות משני הצדדים, כשכל אותה עת המשיכו הטרקטורים הישראלים לחרוש. טרקטוריסט ישראלי נפצע קל וחילץ את עצמו. הוא דיווח כי ראה שני חיילים סורים שנפגעו בתל הלאל. כעבור כשעתיים וחצי פסקה האש בתיווכו של האו"ם. במעריב נכתב כי היתה זו התקרית החמורה ביותר באיזור מאז 1958.

הצילום מראה את גשר הפקק המיתולוגי (או בשמו הרשמי גשר ש"ן – שביתת נשק), שהוקם בסוף שנות ה-50. הגשר מציין את הקצה הדרומי של דרך מע"צ (כביש 918 כיום). לפני מלחמת ששת הימים מולכד הגשר על-ידי צה"ל למקרה שהסורים יתקפו דרכו. במהלך ההפגזות הסוריות בימי המלחמה נפגעו מטעני הנפץ שהתפוצצו וגרמו לגשר לנטות על צידו, מה שמנע מטנקים ישראלים מהגש"פ לעבור עליו כסיוע צמוד לכוחות חטמ"ר בתקיפת המוצבים הסורים. במקום לעשות דרך של 1.5 ק"מ מחולתה לגשר הפקק, נאלצו הטנקים לבצע עיקוף ענק של כ-30 ק"מ – מחולתה לצומת גומא, משם אל להבות הבשן וגונן, ודרומה עד לאיזור זה.

איזור ג'לבינה כיום מגשר הפקק

** רבין מבקר בישובי הצפון **

ילדים חמודים. הרמטכ"ל יצחק רבין ואלוף הפיקוד דוד אלעזר במושב שאר ישוב [צילום: אריה קנפר]

צולם ביום רביעי, 31.5.1967, לקראת סוף תקופת הכוננות שלפני מלחמת ששת הימים. הרמטכ"ל יצחק רבין, אלוף פיקוד צפון דוד אלעזר, עוזר ראש אג"מ אלוף רחבעם זאבי ובכירים מפיקוד צפון במפגש עם ראשי הגליל העליון במושב שאר ישוב. בצילום למעלה אפשר להבחין בתל עזזיאת על רכס הרמה הסורית.

חזקו ואמצו, אמר הרמטכ"ל לתושבים. בהמשך אותו יום אמר רבין בשידור מיוחד בגלי צה"ל כי יש בכוחו של צה"ל להכריע את צבאות ערב על אדמתם הם.

רבין עם ראשי ישובי הצפון [צילום: אריה קנפר]

** עזרה ראשונה בשטח לשריון **

תיקון טנק אמאיקס, כנראה בעליות הקשות מגונן לראוויה, של גדוד 266 מחטיבה 37

טנק אם.איקס שכמו שנראה פרס זחל זוכה לתיקון יסודי של מכונאי. צולם ב-11.6.1967.

** אמ.איקס על קו הגבול **

10.6.1967 – אם.איקס ישראלי על המשמרת [צילום: רם לחובר]

———————————————-

מודעות פרסומת

10 מחשבות על “חזית בשחור-לבן

  1. לפי הערות שקיבלתי במייל, ייתכן כי בשני רכבי הוואגוניר שיוצאים מזרחה נמצאים ישראלים שנפגשו עם מקביליהם הסורים בבית המכס התחתון בתיווכו של האו"ם.

  2. תודה מיוחדת על פירסום התמונה הראשונה, זו שצילם יהודה הראל.

    האין באוצרותיך תמונה מקבילה מהיום, בדיוק מהזווית בו צולמה התמונה בשחור-לבן ב-67'?

    האם תוכל לפרסם שוב את התמונה הזו, שצילם הראל, כשעליה ציוני המקומות הנראים בה?

    הרכבים הפגועים (?), דרך הפטרולים. תוואי ההטייה. וכו'.

    בצד ימין של התמונה נראית דרך צרה, לאן היא מובילה?
    מעניין אם מישהו יודע מה הסיפור של המשאית הנראית לימין הדרך הזו? כמו כן, של המשאית הנוספת, זו שחרטומה לכיוון הצלם וקרובה יותר אליו, מצד שמאל של הדרך הזו.

    • אין לי צילום מקביל מהיום. אם היה – הייתי מפרסם. בהזדמנות אנסה להגיע לאיזור שבו צולמה התמונה ולצלם משם.
      הדרך הצרה מימין היא "דרך הפטרולים הישראלית" – דרך שעברה מעל כפר סאלד ומתחת למוצב נעמוש. ממה שידוע לי, פטרולים של צה"ל נסעו עליה לא לעתים תכופות מדי.

      לבקשתך: ניסיון זיהוי של השטח. אם מישהו ישכנע בתוצאה טובה יותר אשמח להחליף.

      • תודה!

        על שאלתי: "בצד ימין של התמונה נראית דרך צרה, לאן היא מובילה?",
        השבת: "הדרך הצרה מימין היא "דרך הפטרולים הישראלית" – דרך שעברה מעל כפר סאלד ומתחת למוצב נעמוש",

        – אלא שכאן משהו לא ברור לי:
        אני התכוונתי לדרך הנראית כשהיא מובילה ממערב למזרח (ומגיעה עד צפונית לנעמוש, לפי הסימון שלך). איך אפשר שזו דרך ישראלית, המובילה עד לתוך המתחם הסורי?

        אולי לא הבנתי את תשובתך, ולבילבול שלי אוסיף רק, כתזכורת, שבשעתו היה הרי דיון על הדרך בו נסע גדוד 12 לתוואי ההטייה. ישראל הוברמן טען שנדמה לו שעברו ליד נעמוש. אז אולי נסעו על הדרך הזו? גם יוסי פרידמן הזכיר נסיעה באזור הזה (ועל כל זה ראו בפוסטים מס' 348, 364). יתכן וכעת נמצאה הדרך?

        ולציונים שעל התמונה:

        "דרך מוצבים סורית", כנראה כוונתך לזו שנקראה גם "דרך הפטרולים הסורית" (ימינה, דרומה, לנעמוש וכו'. שמאלה, צפונה, לתל-עזזיאת). אלא שאם אני רואה טוב, הרי שאחרי הסימון שלך, מזרחה ממנו (מתחת לאותיות ו'ר' שבמילה "סורית"), נראית דרך המשך וכלי רכב עליה. איך זה, והרי נמסר כמה פעמים שבפועל, אז, ביוני 67', לא היה כאן המשך לדרך מזרחה! (ולכן סופר שנסעו בשדות עד לתוואי-ההטייה).

        ומה עם עין א-דיסה?
        גור על אסכר?
        המבנה של נעמוש?
        מצודת בחריאת?

        • עין א-דייסה נמצאת מעל הסימון "דרך ההטיה", שם ניתן לראות גם את הערוץ של ואדי אל קיבלי שיורד מתחתית הקו של זעורה.
          לא הצלחתי לאתר את המבנה של נעמוש והסימון שלו הוא בגדר הערכה.
          את בחריאת לא רואים בצילום זה. הוא נמצא בצד שמאל של התמונה והמצלמה אפילו לא מתקרבת אליו.

        • תוספת קטנה לתגובותיי הקודמות:

          אם יתברר בוודאות שבצילום המדובר אכן נראים, בסמוך לדרך המרכזית, "הרכבים הפגועים (?)", דהיינו, שני הזחל"מים, ואולי גם הטרקטור (ראו בפוסט מס' 267 [ואגב, בתוכן הענינים נרשמה כותרתו: "בו ברגע נפגעו שני טנקים", וצ"ל: זחל"מים"]), אזי ברור שהנסיעה לקרב תל-פאחר לא הייתה בדרך הצרה הנראית בו מימין, שהרי לוחמי גולני והשריון זוכרים היטב את נסיעתם קרוב לשני הזחל"מים הללו.

      • הפנורמה הבאה דומה לצילום לעיל אבל, הפנורמה רחבה יותר וצולמה מגבעת האם בעוד שהתמונה לעיל צולמה מדרום מזרח לגבעת האם.

  3. כדאי לקרוא את דבריו של אבישי כץ מג"ד הנדסה כאן

    הכשירו דרכים תוך כדי הלחימה וביום שלאחריו

    https://naamoush.wordpress.com/2016/04/18/%D7%A4%D7%90%D7%A0%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%92-%D7%9E%D7%92%D7%93-602-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%9B%D7%A5/

    לגבי הדרכים שהיו קיימות ערב המלחמה

    דרך לגבעת האם הייתה קיימת

    חיבור ממנה מזרחה עד לדרך הפטרולים הישראלית הייתה קיימת

    דרך הפטרולים הישראלית הייתה מתחת לתל עזזיאת המשיכה דרומה מעל גבעת האם מעל כפר סולד ומתחת לנעמוש.

    על פי יוסי פרידמן שם נע גדוד 12

    מזרחה מדרך הפטרולים הישראלית הייתה דרך הפטרולים הסורית או דרך המוצבים שחיברה את הבניאס עם חירבת סודה בורג בביל תל עזזיאת בחריאת גור אל עסקר ונעמוש והמשיכה דרומה

    עליה נעה חטיבה 8 אחרי שעלתה מגבעת האם.

    אני בדעה שעל דרך הפטרולים הסורית עד נעמוש נע גם גדוד 12 , דעה שלא התקבלה על דעתו של שלמה שהסתמך על דיווחי יומן הקשר.

  4. האם גדוד 12 עבר ליד נעמוש:
    לא סביר לחלוטין וניתן לקבוע זאת גם על סמך סיורים מרובים שלי בשטח. לאחר ההגעה לציר הפטרולים הישראלי, מזרחית לגבעת האם, הגדוד עלה על מורדות הרמה עד שהגיע לציר הפטרולים הסורי. הגדוד פנה ימינה (דרומה) ולאחר נסיעה קצרה פנה שמאלה באפשרות הראשונה (מזרחה) ועלה לכיוון ציר ההטייה וצפונה. אילו היה עובר את נעמוש ומיד לאחר המוצב בפניה האפשרית הראשונה פונה שמאלה היה למעשה נוסע במסלול שחטיבה 8 היתה אמורה לעשות ופיספסה אותו והמשיכה לכיוון קלע. בדיעבד ניתן לקבוע שהתכנון הנכון כדי להגיע לתל פאחר מחלקו האחורי של המוצב דרך ציר הנפט היה אמור להיות בדרך שתוכננה ויועדה לחטיבה 8, כלומר פניה שמאלה מדרך הפטרולים הסורי דרומית ומיד אחרי נעמוש. כנראה שלפיקוד היו שיקולים נוספים וכנראה גם מידע חלקי על עבירות הצירים השונים טרם המלחמה.

  5. לא הולך להתחרות בך במספר הסיורים בשטח.

    עובדתית הדרך הזו לא הייתה קיימת
    "הגדוד פנה ימינה (דרומה) ולאחר נסיעה קצרה פנה שמאלה באפשרות הראשונה (מזרחה) ועלה לכיוון ציר ההטייה וצפונה.

    הדרך הזו הייתה קיימת
    "אילו היה עובר את נעמוש ומיד לאחר המוצב בפניה האפשרית הראשונה פונה שמאלה היה למעשה נוסע במסלול שחטיבה 8 היתה אמורה לעשות.

    ואכן בנתיב הזה עלו הן כוח הסיירת והן כוח הסמח"ט.

    דיון ממצה על כך התנהל כאן

    https://naamoush.wordpress.com/2017/01/27/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%AA/

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s