הסרט "אם תמשוך צפונה"

על חייו של הסרט על רפי מוקדי ז"ל – אם תמשוך צפונה

מתוך הסרט "אם תמשוך צפונה"

מאת ארנה מוקדי שביט

אם תמשוך צפונה, הסרט החושף את סיפור הקרב האמיתי של רפי מוקדי, הוזכר לא פעם גם בבלוג "נעמוש". זהו סיפור קשה. לכל המעורבים. למרבה הצער, חייו של הסרט – גם הם לא קלים. גם הפעם – מיד אדם; תחת לחצם של מי שהאמת אינה נוחה להם. האמת ההיסטורית כמו גם האמת העכשווית.

מזה שנים אחדות, מתנהלת מערכה נגד הסרט. היא כוללת "הסברה" למעזים להתעניין בו, דיסקרדיטציה והסתה נגדי, שיכתוב של ההיסטוריה והטעיה לגבי הסטטוס של הסרט.

אדגיש: אם תמשוך צפונה מותר להקרנה ולצפייה בכל מקום. באזרחות ובצבא. אמנם, היה שלב שבו, בצעד של תבהלה, נאסרה הקרנתו בצבא (ואף נאסר על מפגש כלשהו איתי!), אולם צה"ל התעשת, ובהחלטת הרמטכ"ל וראש אכ"א – הסרט מותר*.

יתרה מכך, הנייר שעל בסיסו התקבלה ההחלטה השגויה – אינו מקובל עוד על צה"ל.

זהו תיקון מבורך, והלוואי והיה מקבל את אותו פרסום ואת אותה הפצה אשר האיסורים הקיצוניים זכו להם.

עתה, בימי השנה ה-50 לסיפור הקרב של רפי מוקדי, הסרט נמצא באינטרנט (לצפייה לחצו כאן), ואני מזמינה אתכם לצפות בו ולחוות את הסיפור באופן בלתי אמצעי.

*) הסרט אינו בתוכנית החינוך של צה"ל

תגובת צופה על הסרט

מודעות פרסומת

59 מחשבות על “הסרט "אם תמשוך צפונה"

  1. עדיין לא צפיתי בסרט.
    אולם נראה לי שבמלחמת ששת הימים צה"ל עדיין לא היה מיומן במשימות של איתור חללים.
    מיומנות זאת נרכשה בעקבות מלחמת יום הכפורים.
    טייס בשם עתניאל שמיר שמטוסו נפל באזור קדמת צבי ברמת הגולן במלחמת ששת הימים
    היה נעדר לא שבוע אלא שבע שנים עד לאחר מלחמת יום הכפורים.
    תהי נשמתם של הנופלים צרורה בצרור החיים. אמן .
    בזכות מסירות הנפש שלהם אנחנו כאן.

    • כמדומני שיש הבדל בן טיס שנוטש לבן מג"ד שפתאום נדם. מפקדת החטיבה הפקירה את מוקדי מעל לשבוע ימים ואני כאחד שנשלח לאתר אותו לאחר אותו שבוע נאלץ לומר בפה מלא ובלא מורא שהוא ממש הופקר בשטח.

  2. השאלה החשובה העולה מהסרט ומהתגובות כאן היא: כיצד התרחשה טעות הניווט והריצה בכיוון הלא נכון של הטנקים לפני הסיירים. טעות זאת עלתה בחייהם של עשרות רבות של צעירים יקרים, החל מרפי עצמו ואנשי הגדוד ועד לחיילי החי"ר שנכנסו עם ראש בקיר . כמי שהיה בין החיילים הללו, רק מזל מאפשר לי לכתוב עכשיו, למרות הטמטום והשחצנות שהיו כבר אז.

  3. תודה על העלאת הסרט לרשת האינטרנט. צפיתי בו רק כעת, הודות לפרסום כאן, ב'נעמוש'.

    מכיון שהפוסט הזה עוסק (כניסוח בכותרת המשנה) ב"חייו של הסרט", ברצוני לבקש, ממי שיודע, לפרט:

    1] מה בדיוק הסיבה שעד כה, במשך ארבע שנים, לא הועלה הסרט לאינטרנט, ואפשר היה לצפות בו רק ב'הקרנות'?

    (יש לי השערה, ע"ע 3], אך למה לעסוק בהשערה אם מישהו יודע משהו ברור?)

    2] זהו, כעת הסרט נשאר באינטרנט לעולמי עד? או שלא… ועדיין רוצים שהצפייה בו תהיה נחלתם של ציבור מצומצם. עובדה של-youtube הוא לא הועלה.

    3] מה העלות של הכנת סרט כזה? אני מתאר לעצמי שיש עוד אנשים, משפחות נופלים למשל, שהיו רוצים להכין סרט שכזה על יקיריהם ויעניין אותם לדעת במה מדובר.

    • הסרט נערך עי בנות משפחת מוקדי והוצג על ידן בסינמטקים ובהקרנות פרטיות. צהל אסר בתחילה על הקרנתו ולאחר מכן פשוט לא הקרינו. אם תקרא את שכתב המחט דהיום בעיתון "ישראל היום", תוכל להבין עד כמה רדוד הידע בצהל, או הידע שצהל מוכן להקרין כלפי הציבור. תמהתי על כך שהוא התייחס לגדוד 129 תוך התעלמות מאירוע מוקדי.

      • א] "הסרט נערך ע"י … והוצג על ידן … פרטיות". המשפט הזה (שתוכנו ידוע) לא עונה על שלוש השאלות ששאלתי. מי שיודע את התשובה להן מתבקש להשיב. תודה.

        ב] "אם תקרא את שכתב המח"ט דהיום … תוכל להבין עד כמה רדוד הידע … מוכן להקרין כלפי הציבור". קראתי (למרות שלא קשור לתוכן דבריי בתגובה למעלה. לתועלת שאר הקוראים הנה קישור: http://www.israelhayom.co.il/article/482531 ) ומסקנתי שונה. אני משוכנע שהמח"ט סונגו יודע על הטעות בניווט של גדוד 129. כשהוא כותב שלוחמיו "עמדו במשימה" הוא מפרט שכוונתו לעלייה לרמה: "על אף הקושי בטיפוס מעלות רמת הגולן בעזרת שיני זחליהם". הוא גם כותב: "ועל אף העובדה שהגיעו למוצבי קלע כשבחזקתם שני טנקים בלבד" ואפשר לפרש זאת כרמיזה על עצם ההגעה המוטעית לקלע. אז למה הוא אינו מפרש זאת ואינו מצביע ב'רחל בתך הקטנה' על הטעות? התשובה פשוטה: כל מי שמכיר עיתונות יודע שכתבות מוזמנות מהסוג הזה יריעתן מוגבלת לכך וכך מילים, לא יותר. זה לא המקום לספר על הטעות בניווט, ובטח שיש כאן מקום ל"התעלמות מאירוע מוקדי": מה רצית שיספר? שהייתה טעות בניווט, והיה גם מפקד סיירת, שתפקידה להוביל את הטנקים בניווט, אלא שלפועל – מבלי להיכנס לשאלה מי אשם [זו שאלה שגם המקום בתגובה זו יריעתו מוגבלת…] – לא ביצע את משימתו.

        סונגו כותב: "לא נשכח את המשפחות השכולות שיקיריהן הגיבורים נפלו למען אהבת הארץ ועם ישראל. אלו הם אותם הגיבורים שנלחמו וחירפו נפשם למען העמידה במשימה ולמען חבריהם. אנו, לוחמי ומפקדי "חטיבת הזקן", רואים בהם מושא להערצה. זכרם יהי נר לרגלינו בכל אשר נלך". ברור שבמשפטים אלו נכלל גם רפאל מוקדי ומשפחתו.

    • תיקון: "1] … במשך ארבע שנים, לא הועלה הסרט לאינטרנט" – – – כעת ראיתי שרשום שהסרט יצא כבר בדצמבר 2010, כלומר, במשך שש וחצי שנים.

  4. סרט מטלטל היום בדיוק לפני 50 שנה כאשר תגובה זאת נכתבת קרב דמים מתנהל ברמה ומסתיים למחרתו כשכל הרמה מוגשת למדינת ישרל על מגש של כסף

    במחיר דמים כבד הרוגים ופצועים.

    קהות החושים של מנדלר כלפי מפקד המוכר לו אישית לא מובנת ובלתי נסלחת.

    חיבוק ענק למשפחתו ולחבריו שלא נחו ולא שקטו עד שמצאו את גופתו.

  5. מצד אחד, כנראה שמדובר בסוג של קהות חושים לקורבנות שאפיינה ימים אחרים, של מלחמות העולם ומלחמת העצמאות, בהן נפלו אינספור לוחמים ואיש לא ידע ולא חיפש ולא מצא (ועד היום רבים הנעדרים מאותן מלחמות), וכל זה יחד עם שחצנות, שכבר אז – ימים ספורים אחרי הפסקת האש – הלכה וגברה, של "אנחנו הגנרלים שניצחנו את המלחמה ולא אתם תגידו לנו מה לעשות". לא פלא שזה הוביל לביזיון הזה. מצד שני – באמת שלא היו אז יחידות לאיתור נעדרים ואמצעים טכנולוגיים שיש כיום. הרחפנים, שיכלו למצוא את הטנק האבוד בתוך כמה דקות, הגיעו לעולם כמעט 50 שנה אחר כך. אני מניח, שמישהו בצמרת חשב אז שבסך הכל מדובר בסוג של בלגן שאחרי הקרבות. שהם והטנק במקום אחר. מה שלגמרי לא מובן זה המלחמה של צה"ל בסרט. וואו, אז הביעו ביקורת על כמה בכירים שכבר אינם…. נראה כאילו הגנרלים של היום חוששים ממה שיעשו להם בעתיד ורצו לחסום את האפשרות כבר כעת.

  6. מזה זמן רב שרציתי להעיר כמה הערות בנידון אופן עריכת הסרט 'אם תמשוך צפונה'. חשבתי שאולי יהיה פוסט מיוחד שיעסוק בזה, אך משאין כזה, על כל פנים עדיין אין, אתחיל לכתוב כאן, בפוסט שכותרת המשנה שלו "על חייו של הסרט".

    כפי שחששתי (למעלה בתגובה מהתאריך 8 ביוני 2017 בשעה 20:27 – סעיף 2) בוטלה האפשרות להמשיך ולצפות בסרט ברשת האינטרנט. חבל. מכל מקום, תקוותי שהקוראים יצליחו לעקוב אחר ההערות ולהשתתף בדיון.

    צפייה ראשונית בסרט גורמת לטלטלה מסויימת. "זהו סיפור קשה".

    צפיות נוספות, "למעזים להתעניין", אלו המנסים להבין יותר את העובדות ואולי אף לבדוק אותן, עלולות לגרום לטלטלה מסוג אחר. נוצר הרושם, וזו תחושה שלי, שמלבד העובדה שעריכת הסרט מבולבלת ועשויה ללא סדר, מוקדם ומאוחר משמשים בו בעירבוביה, הרי שישנם עניינים, ואפילו משפטים, שנקטעו בעריכה, עד שנדמה – ושוב, זהו הרושם שנשאר אצלי, עד לקבלת הסבר שיניח עד הדעת – כאילו יש רצון להסתיר משהו.

    הנה דוגמה:

    אחרי כמה מרואיינים המספרים על מסלול שעשתה הסיירת, תחילה ברכב ואח"כ ברגל, ואחרי שהקריינית מספרת שרפי יודע שהאחריות שלו להבטיח את זיהוי המסלול והפניית החטיבה לכיוון הנכון, שוב חוזר אחר הדוברים הקודמים ומספר על כך על הג'יפ שהגיע "ורפי עלה עליו, והוא לקח את מכשיר הקשר". נראה שהדובר (דב דביר) רוצה לומר עוד משהו, אך בדיוק כאן הדברים נקטעים בעריכה.

    מה הסיפור של "מכשיר הקשר"? הרי הוא לא הוזכר קודם בסרט. מי שמכיר את החומר ממקורות אחרים – חוץ מהסרט – יודע שמסופר בהם כי בנטישת הכוח הראשון של הסיירת, זה שהיה על הזחל"ם, את הרכב התקוע, לקח איתו רפי את מכשיר הקשר, נישא על הגב. כעת אפשר להבין את המשפט של דביר בסרט: "ורפי עלה עליו, והוא לקח את מכשיר הקשר" במשמעות נשיאת מכשיר הקשר שאיתו והעלאתו על הג'יפ.

    אך אפשר גם להבין (ואפשרי ביותר למי שאינו מכיר את המקורות האחרים, כנ"ל) באופן אחר: שכאשר רפי עלה על הג'יפ, "הוא לקח את מכשיר הקשר" שהיה על הג'יפ והתקשר בו אל…? – אין המשך. ליתר דיוק, ההמשך נקטע.

    [במאמר המוסגר: בכלל, חסר בעדויות דיווח האם בעת נטישת הזחל"ם דווח על-כך בקשר – אם באותו מכשיר קשר שהיה על הזחל"ם, או במכשיר אחר. יומן הקשר של חטיבה שהתפרסם מתחיל – מסיבה שטרם הובררה – רק מזמן מאוחר יותר, בו הכוח כבר נמצא בסיר א-דיב].

    בסרט יש כאן, אחרי המשפט "והוא לקח את מכשיר הקשר", כחמש שניות של מוזיקה, מופיעה תמונה של תרמיל פגז [אילוסטרציה מאוחרת] ומעליה הכיתוב "יממה", וכעת נשמע דובר חדש. חסר כאןכיתוב שיעדכן את הצופים והשומעים בזהותו של הדובר. רק אחרי צפייה חוזרת, בהמשך, אפשר לגלות לפי הקול, שזהו דוד כרמלי, הקורא מהדו"ח. ברקע, על המסך, נראים קטעים קטנים מדו"ח מוקלד במכונת-כתיבה: "לאחר הקרב: – "; "ה-קשל"ח", ולצידם קטעים מרישום בכתב-יד בעט כדורי בצבע כחול: ברישום אחד נראות הספרות 1, 2, 3 – ובשני רישומים נוספים: "תותחן"; "נהג".

    כאמור, על רקע זה קורא הדובר [דוד כרמלי] מהדו"ח: "שליש החטיבה מתקשר טלפונית לבית-החולים בנהריה, משוחח עם הנהג, ששמע מהתותחן מספר פרטים מטושטשים".

    מיד אחר כך מרואיין נוסף, המספר: "זה היה התחקיר הראשון. והיה שם פצוע של הגדוד, שאלתי אם הוא יודע."

    נו, אתם רוצים לדעת מה ההמשך? מה בדיוק הייתה התשובה שקיבל עורך התחקיר הראשון? גם אני רציתי, אך כאן הסרט נערך, נחתך, ואין המשך. ההמשך – אצל הדובר הבא (עזרא שאבי) כבר מספר על הוריו של יובל בן-ארצי.

    ובכלל, מיהו הדובר הקודם, זה ששאלתו נותרה בסרט ללא תשובה? שלא בקטעים אחרים בסרט, בהם יש וכיתובי שמות חוזרים ומופיעים ליד הדוברים, כאן אין כיתוב כזה. נכון, אפשר להבין, לפי הדובר הקודם [כרמלי הקורא מהדו"ח] שזהו "שליש החטיבה" – וכנראה בקטע הצילום: "ה-קשל"ח" [=קצין שלישות חטיבתי] – שהתקשר לבית-החולים. יתירה מזו, בעלי זכרון טוב יזכרו (ואולי יבחינו רק בצפייה הבאה) שהמרואיין הזה כבר הופיע בסרט, יותר מרבע שעה קודם לכן, שם עם הכיתוב: "אלכס שחורי(.) קצין השלישות החטיבתי". אוקיי.

    כעת אפשר להבין שהנהג, עליו סופר בדו"ח ממנו קרא כרמלי, היה פצוע, וכי באותו תחקיר לא אותר, משום-מה, גם התותחן. למה הנהג היה צריך לספר את "ששמע מהתותחן", וגם זה רק במטושטש, ולא סיפר את שראה בעצמו? על שאלות אלו אין הסרט מנסה לענות.

    גם אותן ספרות שנראו קודם על המסך ברישום בכתב-יד: 1, 2, 3 – נותרו ללא הבנה. יש נהג, יש תותחן, מיהו מס' 3? – אמנם בתחילת הסרט סיפר יוסי אלמסי: "נשארנו – אני והמקלען והנהג", אך בשלב זה, וגם לא בהמשך, אין הסרט נוגע בשאלה היכן היה מס' 3, המקלען.

    אגב, בפוסט "צה"ל לא הפקיר את רפי" שפורסם כאן ב-16 ביוני 2014, הובא:

    "קצין השלישות, אלכס שחורי, מספר כי עוד ביום שישי, יום הקרבות הראשון על הרמה, בעת שנודע לו כי מוקדי נפגע הוא בדק בפח"ח (פלוגת הרפואה החטיבתית) אם מוקדי ואחרים פונו לשם. משלא איתר אותו במקום, הוא הזעיק את מש"ק הדת, שלמה נוימן, וביקש לדעת מה קורה. כבר אז, לדבריו, היה ידוע על שלושה נעדרים – רפי מוקדי, יובל בן ארצי ויוסי אלמסי, נהג הטנק (נמצא מאוחר יותר בבית חולים). כבר באותה שעה ערך שחורי סיור ראשוני בשטח, באיזור העלייה למוצב עוקדה."

    כאשר לקראת סופו של הקטע הופיעו בו שני שיבושים:

    האחד ודאי, שיוסי אלמסי היה תותחן הטנק ולא נהגו [בפוסט 405 מספר אלמסי ששם משפחתו של הנהג היה שוקרון, ובהוראתו של אלמסי שוקרון עלה להיות טען-קשר, והמקלען – בחור ממוצא הודי שאלמסי איננו זוכר את שמו – עבר להיות נהג. שוקרון נפצע בפניו מרתיעת תותח הטנק שנתקע בצלע הוואדי].

    השני, לא ברור למה "היה ידוע על שלושה נעדרים" בלבד, וכי היכן היו שני אנשי הצוות הנותרים?

    [לאור הנ"ל נראה כי הקשל"ח דיבר עם הנהג המקורי – שוקרון, שנפצע – ולא עם הנהג המחליף, אותו בחור הודי ששמו לא ידוע, שביצע את הנסיגה. עדיין צריך בירור היכן שהה באותה שעה אותו בחור, האם חזר לחטיבה? הכיצד לא נשאל שם על גורל הטנק?..].

    וראו גם בדברים שכתב שלמה (בתגובה מהתאריך 20 בנובמבר 2013 בשעה 8:26 בקשר לשני אנשי הצוות האחרים): "נאמר לי שגם ככה הם לא יכולים לתרום להבנת האירוע יותר ממה שאומר אלמסי." – – – משמע מהדברים, במרומז אמנם (ולא פורש מיהו שאמר) שלצורך הסרט הם כן אותרו, רק לא יכלו לתרום יותר. האמנם?

    • כבר לא זוכר אם השניים האחרים אותרו לצורך הסרט, או שזה מתייחס לכך שהם אותרו בזמנו ב-67 והמחפשים התרשמו שהם לא יכולים לתרום דבר משמעותי נוסף.

  7. בתקופה שבה נערכו החיפושים לפני 50 שנה כלומר בין ה 9.6.16 לבין ה ה17.6.17 וגם מספר ימים לאחר מכן ניתן היה לראות את הסרט באתר "אם תמשוך צפונה" ואז הוא הורד משם.

    • למה הורד?
      המחפשים אמורים לצפות בו!
      וגם כל מי שמתעניין בעתיקות ומלחמות היהודים.
      אם ספריו של יוספוס פלביוס עדיין על המדף, ראוי גם לסרט זה, ששם ימצא מקומו.

  8. המשך הערותיי לסרט 'אם תמשוך צפונה':

    בקשר עם הדברים שכתבתי לעיל על ה"תחושה", בעקבות משפטים שנקטעו בעריכה, "כאילו יש רצון להסתיר משהו", אצטט כאן מהמובא בפוסט מס' 110 בשמו של האלוף בדימוס אמנון רשף: "הכל מגמתי, ואני טוען שברגע שמוסתרות עובדות משהו פה לוקה ואין תום לב" (ושם עוד ציטוטים קשים כנגד האופן בו נערך הסרט).

    עם זאת, משפט אחד בדבריו של רשף בלתי נהיר לי (אחרי שראיתי את הסרט): בדבריו הוא התייחס גם לנקיטת "כל מיני טכניקות עריכה כמו מכונת כתיבה שמתקתקת 'אם תפנה צפונה', כאילו זו הקלטה מרשת הקשר". – – – ואת תרעומתו זו איני מבין: הרי בסרט אכן מושמעים קטעים מהקלטת רשת הקשר, ומה הבעיה עם טכניקה בה כאילו מכונת כתיבה מתקתקת את המילים?

    יתכן – ובזה הנני שואל יותר מאשר קובע – שרשף התכוון רק למילים "אם תפנה צפונה" שנקבעו לשם הסרט, בשעה שמילים כאלו כלל אינן מופיעות ברשת הקשר (על כל פנים, לא בקטעים ששולבו בסרט).

    אבל, אמנם מילים אלו ממש ("אם תמשוך צפונה") לא נאמרו ברשת הקשר, אך נאמרו מילים דומות שמשמעותן זהה, וכך נשמע ומוקלד בסרט:

    אלברט: 10, כאן 20, מינוי חדש, תמשוך קדימה, אתה לא יודע שאנחנו משכנו יותר מדי דרומה? עבור
    רפי: ידוע – מנסה למשוך צפונה, עבור
    אלברט: …20, האם אתה בתנועה עכשיו? עבור
    רפי: אני מנסה לנוע, כאן יש המון בלגן, עבור
    אלברט: אם תמשוך קדימה הכל ילך אח…
    רפי: אמור שנית, עבור
    אלברט: …שוך קדימה הכל ילך אחריך, עבור
    רפי: האם אתה רוצה שאמשוך קדימה? עבור
    אלברט: חיובי, אבל על הציר הנכון – אנחנו צריכים למשוך צפונה, עבור
    רפי: חיובי, סוף

    [יצויין כי בהקלדת הטקסט הנ"ל בסרט נוקדו רק המילים "אם תמשוך קדימה", "…שוך קדימה", "למשוך צפונה" (=שבדברי אלברט), בשונה משאר הטקסט שלא נוקד, וכנראה בא הדבר ללמד ששם הסרט הוא על-פי המילים הללו]

    אם אכן זו הייתה כוונתו של רשף, להעיר רק על השם שנקבע לסרט, הרי שלגבי פרט זה (שראוי היה להדגישו) אציין כי לטעמי, בכך יצאה הביקורת מפרופורציה.

  9. בפוסט מס' 110 צוטט בשמו של האלוף בדימוס אמנון רשף: "דבר נוסף, אנחנו לא יודעים איך מוקדי נהרג ומתי, ואם שכב פצוע ומדמם או לא. בתחקיר שנערך לאחר המלחמה המסקנה היתה שמוקדי נפגע וכנראה נהרג מיד. היא מציגה בסרט כאילו הוא זחל 120 מטר מהטנק ושכב שם מדמם או לא. אולי מוקדי נהרג כשנפגע ונפל מהטנק, והטנק המשיך בתנועה, ולא שהוא זחל 120 מטר?".

    אחרי שראיתי את הסרט, איני מבין היכן מצא רשף כאילו העורכת, בתו של רפי מוקדי, "מציגה בסרט כאילו הוא זחל 120 מטר מהטנק". כל שראיתי הוא את דוד כרמלי המספר למצלמה: "הצורה שבה הוא התכווץ. כאילו הוא סובל מכאבים. והיו כל מיני סימני גרירה על הרצפה. היה די ברור לכולנו שהוא לא מת במקום, מייד." – ולא פורט אם סימני הגרירה הללו מעידים על זחילה, ולאיזה מרחק.

    לאידך, אם נכונים דבריו של רשף כי "בתחקיר שנערך לאחר המלחמה המסקנה היתה שמוקדי נפגע וכנראה נהרג מיד." – הרי שנכון לשאול: היכן נמצא התחקיר הזה? מי ערך אותו? האם היה התחקיר לפני עורכת הסרט וזו החליטה להתעלם ממנו?

  10. בחייאת שמולק,
    כשהתחלת לכתוב על הסרט יצרת ציפייה לכך שאתה הולך להכנס בו.
    בינתיים, אתה רק משמיץ את האלוף במיל. אמנון רשף.
    אולי די?
    בזסלבסקי נכנסו בעקבות מכתבו.
    לקוראים באתר יש ביקורת על המח״ט.
    אחרים מבקרים את השליש.
    ואתה ממשיך להציג שאמנון רשף טעה פה או היטעה שם.
    אולי צריך להניח להם אחרי חמישים שנה.
    לא כך?

  11. במהלך הסרט מופיע התיאור הבא, מפי קריינית: "החטיבה לא פנתה לשביל המתוכנן, אבל רפי ממשיך הלאה עם הג'יפ. בהמשך יש עוד מקום שבו אפשר יהיה לפנות צפונה, ועל-ידי זה למנוע את העלייה של החטיבה מול המוצבים המסוכנים של קלע. המקום הזה הוא צומת הנפט."

    הצופים ממתינים איפוא בצפייה דרוכה לתיאור הנסיון של רפי להפנות את החטיבה לפנייה צפונה בצומת הנפט. אם הם גם זוכרים את דברי הקריינית רק כחמש דקות קודם לכן: "רפי יודע … הוא חייב להיות שם … ולהפנות את החטיבה לכיוון הנכון. זאת האחריות שלו." – הרי שדריכותם גוברת.

    אבל התיאור המצופה מופיע בסרט רק כעבור כחמש דקות, כאשר קדמו לו – כנראה ממש היה חשוב לעשות זאת לפני התיאור המבוקש – דברים אחרים, להלן אתארם בקיצור נמרץ:

    סיפור נחמד של דוקטורנט בפקולטה לחקלאות, על הערה של רפי ששלחה אותו לאוסטרליה. אח"כ קפיצה עם הכותרת "יומיים" [אחרי הקרב], בעניינם מספרים חברו לעבודה, ואח"כ גם אשתו, על החששות שהתעוררו אחרי המלחמה כשלא שמעו מרפי.

    אח"כ מרואיין מישהו [אין כיתוב על שמו, ובעלי זכרון טוב אמורים לזכור שהוא קצין השלישות, שכיתוב עם שמו הופיע בסרט רק כ-25 דקות קודם… (ראו גם בתגובתי הקודמת, למעלה, מהתאריך 2 באוגוסט 2017 בשעה 21:31)] האומר את משפט המחץ: "ביום ראשון בבוקר אמר לי המח"ט: "אל תחפש בבתי-חולים. הוא נעדר לנו"

    – וזהו, ההמשך נחתך, ואין לדעת מניין ידע המח"ט, לפני שידע זאת קצין השלישות שהחיפוש בבתי-החולים הוא מתפקידו, שהנעדר איננו בבית החולים; ואף אין לדעת אם מדוייק לומר שהמח"ט דיבר רק על "נעדר" אחד (הרי היו שניים!). אך מה לנו לחקור? חתכו את ההמשך, סימן שאין צריך לחפש אחריו… –

    אח"כ מספרים שניים מפלוגת הסיור על הפקודה שקיבלו לחפש את מפקדם "שאיננו, ואף אחד לא יודע איפה הוא" (בדיוק כמו שלא ידעו על הנעדר השני, אך הוא לא מוזכר פה), ועל החיפוש שעשו, "ולא מצאנו".

    אח"כ קפיצה של עוד יום קדימה, בכותרת "3 ימים" [אחרי הקרב], הירידה מהרמה, וצילום של מסמך שבו צוטט משפט המתאר את פקודתו של המח"ט מנדלר: "הוריתי להפסיק בחפושים" [וראו בפוסט מס' 110 שהאלוף בדימוס אמנון רשף מבהיר: "משפט זה הוצא מהקשרו בסרט, מתוך מגמה."].

    לאחר מכן, הקלטה של רפי ומשפחתו שרים על האביב הנעים, כשברקע סרטי משפחה.

    רק כעת, ללא כל כיתוב שיעיד על חזרה בזמן, יזכו הצופים לקבל רסיסי מידע שיספקו את סקרנותם לגבי מצב האחריות להפניית החטיבה ליעדה. כך:

    חייל בפלוגת הסיור מספר: "הפלוגה הראשונה שהובילה בגדוד הטנקים, המשיכה בכיוון דרום-מזרח". הכיתוב ברקע: "פלוגת 'זווית'(.)".

    אחריו מספר המ"מ שהוביל את הפלוגה הזו: "אנחנו נסענו נורא מהר, ואני הייתי ראשון, לא היה לפניי אחד".

    ושוב קולו של החייל הנ"ל מפלוגת הסיור: "ונפתח בגדוד, פער עצום בין הטנקים".

    מה לומר? נאמר בקיצור: עורכות הסרט סמכו על הצופים הנבונים שיבינו מעצמם, בלי כל עזרה, ששלושת המשפטים האחרונים באו במטרה להסביר מדוע לא היה צ'אנס למפקד פלוגת הסיור, שנתקע מאחור, לבצע את התפקיד שבאחריותו.

    ובכל זאת, בהמשך הסרט אומרת הקריינית: "רפי מכוון את הטנקים לכיוון תוכנית-הגיבוי שלו, לכיוון צומת הנפט. שם חייבים לפנות צפונה. אחרת, תוכנית-האיגוף של החטיבה לא תצליח." – משמע, הוא כן הצליח ו"מכוון את הטנקים"!

    – והדברים הללו נשענים על עדותו של "אהוד קופליוביץ'(.) פלוגת הטנקים 'ותיק'." [כך בכיתוב המופיע בתוך הדברים. קופליוביץ כבר הופיע בסרט כ-17 דקות קודם לכן, ושם הכיתוב: "אהוד קופליוביץ'(.) סמ"פ בגדוד הטנקים". ממקור אחר אנו יודעים שהוא החליף את הסמ"פ גדעון פרידמן שנפצע ונטש את הטנק באזור גבעת-האם] – המספר:

    "חיכיתי להזדמנות הראשונה לראות מטרה, על-מנת לוודא שגם התותח שלי עובד כמו שצריך. ראיתי בקילומטר-שניים מקדימה מספר בתים. אני הערכתי, שזה עוד איזור לא כבוש. לא ראיתי בדיוק את כל הדרך של הטנקים שלנו. ויריתי לשם פגז אחד, ונסעתי, פחות או יותר, אחרי הציר של הפלוגה. אילן נסע בראש. הגענו לאותו איזור בתים שאליו יריתי, ולהפתעתי אני רואה שמה ג'יפ, שלידו עמד רפי. זה היה הג'יפ היחידי שראיתי בשטח. הטנק נעצר, אני רואה אותו. הוא עושה לי סימון, מתקרב. אנחנו מדברים בחצי צעקות. הוא אמר לי: "תגיד לחבר'ה שלך, שלא יירו לפה, שאנחנו כבר נמצאים פה, ושפגז אחד כמעט פגע בי. ומכאן, תיקח שמאלה ואל תמשיך ישר".

    ובהשען על המשפט האחרון: "ומכאן, תיקח שמאלה ואל תמשיך ישר" – אומרת הקריינית מיד אח"כ (כמצוטט לעיל בשלמות) "רפי מכוון את הטנקים לכיוון תוכנית-הגיבוי שלו, לכיוון צומת הנפט".

    הסרט ממשיך כאן בצילום מגזיר עיתון על "עוגת הנצחון … לקראת חג השבועות", הכותרת "4 ימים" [אחרי הקרב], החיפושים של החבר והאשה וכו' וכו'.

    בהמשך הסרט, כ-16 דקות מאוחר יותר, יראו הצופים עוד קטע שבו מספר קופליוביץ' על המשך הקרב – בשלב מאוחר יותר, שלב בו המ"פ שלו, אילן, הצטרף לטנק שלו – אך בשום מקום לא נראה שהוא מתבקש להסביר מה קרה בסוף: האם הוא פעל לפי 'תוכנית-הגיבוי' של מפקד הסיירת, שהורה שלו "ומכאן, תיקח שמאלה ואל תמשיך ישר"? האם היו עוד "טנקים" שעשו כמוהו?

    כאן המקום לגלות, ואין זה 'ספוילר' מאחר ובסרט כאמור זה לא מופיע: מתחקיר שנערך אחרי הקרב – והתפרסם בבלוג – עולה שהטנק של הסמ"פ חצה את צומת הנפט ולא פנה בה שמאלה/צפונה, אלא המשיך ישר… (ומובן שלא רק הוא, אלא אף שאר הטנקים שאחריו לא פעלו ברוח ההוראה הנ"ל).

    וכאן גם המקום להעיר, כי הצופים בסרט אף זכו להיות מוטעים – בשוגג, כך אני מתאר לעצמי – לגבי המקום בו ניתנה הוראת "ומכאן, תיקח שמאלה ואל תמשיך ישר":

    אקדים ואציין, כי במהלך הסרט מופיע תיאור התקדמות מסלול החטיבה כשהוא מסומן על גבי תצ"א בשחור-לבן, כאשר המסלול המתוכנן סומן בקו ירוק, ואילו המסלול בפועל, המוטעה, סומן בקו חום.

    על רקע דבריו של קופליוביץ' (ובהמשך לסיפורו: "הגענו לאותו איזור בתים", שם פגש את רפי), ניתן בסרט קטע מהתצ"א, עליו נרשם – בעריכת הסרט – הציון "צ", המסמן את הצפון, למעלה; גם נראה משמאל (מערב) הכיתוב "עוקדה", כאשר לימינו, מכיוון צפון [כך זה נראה בקטע הניתן כאן. למעשה מדובר בדרך שמתעגלת ומגיעה ממערב וקודם לכן מצפון], מסומן, בקו חום, המסלול המוטעה ממנו הגיעו הטנקים. מיד אח"כ נוסף בסרט, על קטע התצ"א הזה, סימון של קו ירוק ובסופו חץ, האמור להראות את המסלול הנכון: "ומכאן, תיקח שמאלה ואל תמשיך ישר".

    הצופים, אמורים להבין מכאן שהמסלול הנכון, בירוק, מוביל… מזרחה! (שהרי הציון "צ" מורה על הקטע העליון),

    כאשר כדי להגיע מזרחה יש (לאחר ההגעה מצפון, הגעה המסומנת בקו חום) לפנות שמאלה, ולא לטעות ולהמשיך עוד "ישר", דרומה…


    למותר לציין שרישום זה הוא מוטעה, וגם מנוגד לכל מהלך הצגת הדברים בסרט, "אם תמשוך צפונה", ולא מזרחה…

    אמנם בקטע התצ"א הזה מאזור עוקדה, אם מסתכלים בו בבירור, נדמה כי המסלול שבקו חום מגיע אל מעין 'צומת', שאפשר וממשיכה ישר/דרומה, אך העובדה היא שכל הטנקים שנסעו קודם בדרך הזו, לא טעו להמשיך שם ישר/דרומה אלא פנו שמאלה בדרך הפונה מזרחה (ומגיעה בסופו של דבר אל ציר הנפט).

    ובאשר לעדותו של קופליוביץ', הרי אחת מהשתיים:

    אם "איזור בתים" שהוא מספר שאליו הגיע היה אכן – כמוצג בסרט – אזור עוקדה, הרי שכאשר רפי אמר לו את המילה "ומכאן", הוא הצביע בידו על השטח שמזרחית להם, או אולי אפילו הציג בפניו מפה, כאשר הכוונה היא לציר הנפט, ששם "תיקח שמאלה ואל תמשיך ישר".

    או שב-"איזור בתים" האמור הכוונה לבתי סיר א-דיב, הסמוכים לציר הנפט, שבאיזור זה, בהתייחס לציר הנפט, מתאים לומר את המשפט "ומכאן, תיקח שמאלה ואל תמשיך ישר".

  12. באופן כללי, נראה לי שישנם שלושה נושאים – כמובן שלכל אחד מהם כמה תתי-נושאים – המתעוררים בעקבות צפייה בסרט "אם תמשוך צפונה":

    הנושא האחד, מתמצה בדיון ההפקיר צה"ל של אחרי מלחמת ששת הימים שניים מנעדריו. ניתן לומר שהסרט – שעורכותיו הן בתו ונכדו של אחד הנעדרים – מתמקד בעיקר בנושא הזה. ליתר דיוק, בסיפורו של *אחד* משני הנעדרים, רפי מוקדי.

    [שמו המלא אינו מופיע בסרט אפילו פעם אחת. רק בצילום שערי חיבוריו המשותפים עם זסלבסקי, שערים שחלקיהם נראים לרגע בסרט, מופיע קיצור שמו השני: ".S". באתר הסרט גם זה לא מופיע. במצבה השוכבת למרגלות האנדרטה לזכר השניים, בסמוך לדרך הנפט, מופיע רק השם "רפאל", אבל במצבה החדשה, זו שהוצבה השנה בסמוך לדרך עצמה, נוסף גם השם "שמואל"]

    עד שיוכח אחרת, מדובר באי-איתורן המיידי של שתי הגופות, כי חוץ מדבריו של דוד כרמלי למצלמה: "הצורה שבה הוא התכווץ. כאילו הוא סובל מכאבים. והיו כל מיני סימני גרירה על הרצפה. היה די ברור לכולנו שהוא לא מת במקום, מייד." – לא סופקו בסרט פרטים נוספים שיבססו את הטענה שרפי לא מת במקום.

    לא מזמן, ביוני 2017, נוספה האמירה הבאה מטעם עורכות הסרט (הובאה בבלוג, בפוסט מס' 395): "על-פי הממצאים בשטח, ברור למחפשים – ביניהם החובש הקרבי גרשון סויקה ובראשם דויד כרמלי וינון עזרוני – שאילו הזדרזו לחפש, התוצאות יכולות היו להיות שונות." – וזהו, אף לא מילה יותר, מלבד ההקדמה: "נציג … עדכון ובו אחדים מבין הרמזים לסיפור המלא ופריטי מידע שלא הוצגו עד כה." – כנראה שלא רוצים להוסיף יותר מאשר "רמזים",

    – ובינתיים עדיין אין התייחסות לאמירות אחרות, לא זו של האלוף בדימוס שאמר לבלוג ביוני 2014: "בתחקיר שנערך לאחר המלחמה המסקנה היתה שמוקדי נפגע *וכנראה נהרג מיד*", ואף לא לנדפס ב-77' בספר: "*ידוע* רק שרפי מוקדי החליט לנטוש את הטנק שלו. גופתו *נקובת הכדורים* נמצאה כעבור מספר ימים כשהיא מוטלת בשטח במרחק-מה מן המקום שבו ירד מעל הטנק."

    הנושא השני נעוץ בתהייה האם לא הופקרה, במהלך העריכת הסרט, מידת ההגינות המחוייבת כלפי המרואיינים. לדוגמה:

    לסרט רואיין יוסף אלמסי שהוא כיום, ובעצם במשך כל ה-50 שנה מאז המלחמה, העד היחידי היודע משהו על רגעיהם האחרונים של אותם נעדרים/הרוגים. את שידע סיפר אלמסי, אז, שבוע אחרי הקרב, וגם למצלמת הסרט.

    על התחקיר שנעשה לו שבוע אחרי הקרב סיפר אלמסי למצלמה: "בסוף, הוא שואל אותי אם אני יכול להתלוות אליהם."
    – כאן נחתך הצילום וכעת רואים ושומעים את דוד כרמלי, הוא שתיחקר את אלמסי: "אמרתי לו, שנדמה לי שחשוב לנו מאוד היה, לו היה בא, מתלווה אלינו, להראות לנו את כל זה בשטח."
    – שוב נחתך הצילום, וכעת שוב אלמסי הוא הדובר: "אמרתי: "כן. אני יכול לבוא"."
    – ושוב כרמלי: "אלמסי מיד התנגד. בשום אופן הוא לא יחזור לשם. ואיים בכל מיני איומים מוזרים. לבסוף, איכשהו, שיכנענו אותו."

    יחכו הצופים לתגובה של אלמסי על הגירסה הסותרת את דבריו? שיחכו. אין כזו. הוא אמנם נשמע מספר "אמרתי: "כן. אני יכול לבוא"." – אבל עריכת הסרט מותירה רושם אחרון כאילו לא כך היה, הוא לא הסכים לבוא מיד, אלא "איים בכל מיני איומים מוזרים"… – שוב, שיטה של "רמזים", בלי פירוט…

    רק כעבור שלוש שנים, בנובמבר 2013, הרים שלמה מן את הכפפה ונתן לאלמסי את זכות הדיבור, בראיון לבלוג. כותב שלמה: "בסרט נשמע כרמלי אומר שקשה להחזיר לשדה הקרב חייל שחווה בו אירוע לא פשוט. אלמסי פירש זאת כביקורת מצד כרמלי, כאילו הוא לא רצה לסייע למחפשים", ומביא את תגובת אלמסי: "זה שקר מה שהוא אמר בסרט. לא היה צריך להכריח אותי להצטרף ולא התכוונתי לא לבוא, אני פשוט אמרתי לו שלא אוכל ללכת הרבה ברגל כי רק יצאתי מבית חולים". [בסרט לא נמצא שכרמלי אומר ש"הכריח" אותו להצטרף, כי אם: "שיכנענו אותו". שמואל'ק]

    – ושוב, ביולי השנה: "דבריו של כרמלי הכעיסו מאוד את אלמסי, שמגיב על כך: "בסרט שהלכתי אליו … ואז אני רואה שאני מספר את הגרסה שלי ויושב חבר של רפי ומספר משהו אחר לגמרי – 'אני שכנעתי אותו, הוא לא רצה לבוא'. זה שקר וכזב. זה דברים לא נכונים מה שהוא אומר. ועל זה הבת שלי התכתבה עם ארנה באתר האינטרנט והיא לא רצתה לענות לה". [לא מצאתי את ההתכבות באתר האינטרנט של הסרט. שמואל'ק].
    "כלומר, כן רצית לחפש ולא התחמקת. אלמסי: "אני אמרתי לו מהרגע הראשון – שים אותי באוטו, אני בא איתך עכשיו. הלוואי והייתי יודע למה הוא אמר ככה. הייתי מוכן להתעמת איתו פנים אל פנים. הרגשתי זיפת שמספרים את מה שלא היה ולא נברא. חשוב לי לומר שזה לא נכון. מהרגע הראשון אמרתי שאני מוכן לבוא, רק שלא אלך ברגל כי לא יכולתי, ואם אתה מבטיח שתעלה אותי על רכב – אני בא".

    בקיצור, בעריכה הגונה היה מקום לחזור אל אלמסי ולעמת אותו עם הטענה נגדו. אם זה לא נעשה, יש להשמיט את ההשמצה. נקודה.

    בעדכון המתגלגל, יש לציין לטובה, לא בא זיכרם של ההתנגדות והאיומים המוזרים, אפילו לא שהיה צורך בהשתדלות, רק: "בתום התיחקור, כרמלי מצרף אליו את התותחן". מוטב שכך.

    דומה והנושא הראשון הוא שתופס את הכותרות. רמטכ"ל לשעבר מינה קצין בודק לבירור הפרשה, כמו גם לשאלה האם ראוי הסרט להקרנה בצה"ל [זו שאלה שגם הנושא השני יכל לתת עליה מענה, אילו היו נותנים עליו את הדעת. אך נניח לזה כרגע]. בעקבות הבדיקה, שאותו רמטכ"ל העיד עליה שהיתה "יסודית, עמוקה ורחבה. בוצעה באופן מכבד וללא משוא פנים", "הרמטכ"ל מקבל את ההמלצה שלא לעשות שימוש בצה"ל בחומרים שלא אושרו על-ידי מחלקת היסטוריה, מאחר שהוא מציג גרסה מסוימת בנוגע לקורותיה של חטיבה 8"….

    אלא שלכל רמטכ"ל לשעבר יש מחליף – ובנידון דידן, הנוכחי – וכשזה מגיע הוא מחליט, ביחד עם ראש אכ"א, להפוך את הקערה. בהתבסס על החלטתם צוהלת עורכת הסרט: "צה"ל התעשת … הסרט מותר" – אף שהוא "אינו בתוכנית החינוך של צה"ל" – ו-"יתרה מכך, הנייר שעל בסיסו התקבלה ההחלטה השגויה – אינו מקובל עוד על צה"ל"…

    אכן, דרמה במיטבה.

    אותי הקטן, המתעניין פחות בדרמות מסוג זה, ריתק בעיקר נושא אחר, שהצבתו שלישי ברשימת הנושאים לא באה לומר שחשיבותו משנית – אדרבה, בעיניי הוא ראוי להיות ראשון – אלא רק כדי לציין את היחס הכללי אליו. המדובר בתרומתו של הסרט לבירור הסוגיה ההיסטורית-צבאית: איך ולמה התפספסה תוכנית הקרב של גדוד 129, והאם הייתה אפשרות, גם לאחר התקלות שבדרך, למנוע את הטעות עוד לפני שהגדוד נגרר לקרב במבואות קלע.

    על כך, בהמשך.

    • לגבי שאלתך האחרונה: התרשמותי, לאחר הסיור מיום ה' האחרון, כי גדוד 129 נשלח כסוס אביר לשעוט בשבילים לא מוכרים, כשהוא מדורבן קדימה. וכך נכנסה המחלקה המובילה, מבלי דעת לאן ואחריה כל הגדוד, למלכודת של מתחמי קלע. כל הנווטים למיניהם לא יכלו להשפיע על השעטה.

      • איני יודע מה התברר בענין זה בסיור האחרון (ואוכל להמתין בסבלנות עד לפירסום פוסט בנושא), אך לגבי המסקנה שכתבת, מן הסתם ידוע לך שכבר נכתב על כך לא מעט בבלוג, וידידנו שלמה מן היטיב לסכם זאת בפוסט מיוחד, תחת הכותרת "דני בונה לא אשם".

        בכוונתי, בפוסט הנוכחי, לעסוק ביחסו של *הסרט* לנושא הזה.

        • אני בטוח שהפוסט יגיע. אתה שאלת לעיל : איך ולמה התפספסה תוכנית הקרב של גדוד 129… וכו'". על כן איני מבין על שום באה זו תגובתך לאמור בתשובתיר. אני יודע שכתבו על זה! אני גם יודע ששמעתי דברים חדשים שטרם סוכמו ע"י הגבורה. תעסוק בפוסט הנוכחי במה שאתה חפץ ולא אפריע לך בעתיד בתגובות שהן.

          • נמתין לפוסט, גם אם יתמהמה… בינתיים ארשה לעצמי לצטט את עצמי: "המדובר בתרומתו של הסרט לבירור הסוגיה ההיסטורית-צבאית: איך ולמה התפספסה…". עד כאן.

  13. נמשיך.

    בתגובה קודמת (9 באוגוסט 2017 בשעה 7:53) עסקתי בבירור עובדת הכוונת "הטנקים", ע"י מ"פ הסיור, "לכיוון תוכנית-הגיבוי שלו, לכיוון צומת הנפט" (ציטוט מדברי הקריינית בסרט). הובאה עדותו של סמ"פ הפלוגה האחרונה בטור, פלוגה ו', שהעיד לסרט כי מוקדי הורה לו "תיקח שמאלה ואל תמשיך ישר". הובא גם – וזה כבר לא מהסרט – שלפועל אף טנק, כולל טנק הסמ"פ שעמו נפגש, לא פנה שמאלה/צפונה בצומת הנפט, אלא המשיך ישר…

    בתגובה הנוכחית אתחיל לעסוק במה שקרה לאחר מכן.

    בסרט ניתן לשמוע את הקלטת הקשר, בה נשמע קצין הקשר יובל בן-ארצי (שנסע בטנק המג"ד) מדווח למח"ט שהמג"ד נפצע. המח"ט פונה למ"פ ז' (נתי הורביץ) ושואלו "האם אתה לפנים?". בסרט לא מופיעה התשובה. במקומה קופץ הסרט 6 ימים קדימה, לנסיעת אלמנתו של מוקדי, עם חבריו, לפיקוד צפון. כרמלי מספר על איתור החטיבה באזור רמאללה ופגישתו עם המח"ט ב-15 ליוני. אח"כ מתואר ארגון החיפושים ע"י המשפחה. אחרי פחות מ-4 דקות חוזר הסרט לרשת הקשר. בן-ארצי מבקש לשלוח הליקופטר לפינוי המג"ד. המח"ט מאשר. הסרט אינו מעדכן את הצופים שאף הליקופטר לא הגיע וכי המג"ד פונה אחורנית בג'יפ הסיור.

    לאחר מכן מוקרא בסרט קטע מעדותו של ישראל זהר, קצין בג'יפ הסיור: "המשכנו לנוע בין הטנקים, ביחד עם המ"פ רפי, עד סיר א-דיב. כשהגענו לחלק העליון של סיר א-דיב, ליד עמוד חשמל שעל הדרך, ראינו שמוציאים את בירו מן הטנק שלו, כשהוא פצוע."

    ביולי 2015 פורסם בבלוג פוסט בכותרת "עדויות חטיבה 8", ובו מובא התחקיר "ככתבו וכלשונו", להלן ציטוט מהקטע שאחר המשפט "עדות מ"מ מפלוגת הסיור", כאן נוסף בין סוגריים מרובעים ע"י עורך הבלוג: "כנראה סגן ישראל":

    "המשכנו לנוע בין הטנקים עד סיר א-דיב. ספגנו שם הפגזה וניתכה עלינו אש רובים בלתי מדויקת. קפצנו מן הג'יפ וטיהרנו את הבתים הקרובים שלאורך הדרך. בשלב זה כבר נעו לפנינו כחמישה טנקים, ביניהם הטנק של מפקד כוח הטנקים א', בירו.

    "בדרך התנועה קדימה ראינו משהו מוסווה מתחת לרשת הסוואה בערוץ. רפי אמר לי לזרוק רימון. הטווח היה כ-20 מטר. הטלתי את הרימון ונשמעה התפוצצות עצומה, שהטילה עלינו עפר ואבנים. כנראה היה שם מצבור חנ"מ.

    כשהגענו לחלק העליון של סיר א-דיב, ליד עמוד חשמל שעל הדרך, ראינו שמוציאים את בירו מן הטנק שלו כשהוא פצוע בלסת. רפי עלה על הטנק. עליתי איתו, עזרתי לו ללבוש את האוזניות ומערכת החזה. רפי הודיע בקשר שקיבל את הפיקוד על כוח הטנקים א'.

    "קפצתי מן הטנק, שלחתי את הג'יפ שלי עם הנווט שנכשל בניווט לפנות את בירו, שאיבד הרבה דם. חזרתי איתם קטע דרך עד לתחילת הכפר סיר א-דיב. שם ירדתי והמתנתי כדי לכוון את הכוח העולה, כי היה מרחק ניכר בין טור הטנקים של כוח הטנקים א' לבין הכוח שנע אחריו. כשהגיע זחל"ם הפיקוד עליתי עליו ודיווחתי למח"ט על הטעות בניווט הטנקים".

    עד כאן הציטוט.

    לבטח הבחינו הקוראים שהקטע המוקרא בסרט מקורו בדו"ח הזה (שמארכיון צה"ל), בהשמטות (כולל המסופר על רפי מוקדי) ובתוספת המילים "ביחד עם המ"פ רפי" שאינן במקור.

    מה שמעניין, שבעדות זו (כולל גם בקטעים שקדמו למועתק לעיל, אותם אפשר לראות בפוסט הנ"ל), אין ישראל זהר מזכיר במפורש את צומת ציר הנפט והכוונת הטנקים לפנו בה שמאלה/צפונה. הוא רק מספר כי "בנקודה מסוימת אמר המ"פ רפי לסייר המצורף דני שעלינו לפנות שמאלה. הנווט אמר שהוא מכיר את השטח ונפנה שמאלה קצת אחר כך, כי זה למעשה אותו תוואי המגיע לזעורה. הנווט הוביל אותנו לכיוון סיר א-דיב". אין אצלו שום הסבר מדוע לא פנו בצומת הנפט.

    הקריינית בסרט, שקודם לכן סיפרה כי "רפי יודע … הוא חייב להיות שם … ולהפנות את החטיבה לכיוון הנכון. זאת האחריות שלו."; ואחר כך גם: "רפי ממשיך הלאה עם הג'יפ. בהמשך יש עוד מקום שבו אפשר יהיה לפנות צפונה, ועל-ידי זה למנוע את העלייה של החטיבה מול המוצבים המסוכנים של קלע. המקום הזה הוא צומת הנפט." – הפעם שותקת. כלומר, הסרט עובר/מדלג את/על ציר הנפט, מבלי להזכיר שמ"פ הסיור חוצה אף הוא את הציר, בעקבות הטנקים.

    היכן הוא ה-"חלק *העליון* של סיר א-דיב", שבו, "ליד עמוד חשמל שעל הדרך, ראינו שמוציאים את בירו מן הטנק שלו"? כשמסתכלים במפה אי-אפשר לראות זאת, אך בשטח, חלקו המזרחי של הכפר סיר א-דיב גבוה יותר, והוא נמצא אחרי (למזרח) ציר הנפט, העובר בתוך הכפר.

    הלאה. בהמשך הסרט מספר דב דביר מפלוגת הסיור: "רפי הגיע עם הג'יפ עד לטנק של בירו וראיתי, למעשה, את רפי עולה על הטנק שלו.

    כאן נראה קטע מתצ"א, שעליו מסומן – בצבע ירוק (למרות שקודם לכן בסרט, כאשר סומנו – *על התצ"א* – מסלול מתוכנן ומסלול מוטעה, צויין המתוכן בירוק והמוטעה בחום) – מסלול העובר בין בתי סיר א-דיב (מסלול שאכן נסעו בו, אך היה זה, כידוע, מסלול *מוטעה* – שלא כתוכנית המקורית להגיע לזעורה). המקום בו נעצר המסלול הזה, כך ניתן להבין מהסרט, הוא המקום בו רפי הגיע עד לטנק של בירו. קטע התצ"א שניתן כאן בסרט, אינו כולל בתוכו את ציר הנפט, כך שהצופים אינם יכולים לדעת שהכוח, כולל מ"פ הסיור, חצו את ציר הנפט מבלי לפנות בה לעבר היעד הנכון.

    לנוחות הקוראים אצרף כאן גם קטע מצילום גדול יותר של התצ"א (שמופיע בחלק קודם בסרט), עליו סימנתי: מסלול ההגעה המוטעה (בצבע חום), החוצה את ציר הנפט וממשיך ישר, במקום לפנות שמאלה/צפונה (פנייה אותה סימנתי בצבע ירוק). בכוכב אדום סימנתי את המקום בתור הכפר סיר א-דיב המסומן בסרט (בצילום האחרון) כסוף מסלול הטנק כשהמג"ד בירו עליו:

    היכן באמת נפגע בירו?

    להן ציטוט מתחקיר המ"פאים שבוצע ב-10 בינואר 68' ואשר התפרסם בבלוג:

    "ריינר: "אנו נגיע למקום שאילן אמר שבירו נפצע ואז נראה מה קורה אצלכם בקשר כשבירו נפצע. מה אתם יודעים ומה אתם לא יודעים.
    "אנו נמצאים עכשיו מעל סיר א-דיב בדרך לקלע, ממש מתחת לגדרות של 8173".
    אברהמסון: "אני הייתי ישר מאחרי בירו, ראיתי שהוא חטף פגז במשקולת של הטנק והאנטנה של הקשר פגעה בו. הוא זרק בכעס את האנטנה למטה וירד לטנק פנימה. אחר כך הוא עלה עוד פעם, נפגע בלסת וירד. אחרי זה שמעתי את כספית מדווח ש-10 נפגע".
    לבנון: "אני הגעתי למקום כשבירו נפצע בו בערך. ראיתי טנקים פרוסים לפנים ומנהלים קרב אש לכיוון קלע. מצד שמאל נמצא המוצב 8173".

    עד כאן ציטוט.

    בעקבות התחקיר הנ"ל התפרסם דו"ח מטעם יחידת ההיסטוריה של פיקוד צפון, נושא את התאריך 15 באפריל 1968, ניסן תשכ"ח:

    "כשהגיע צוות הסיור לסיר א-דיב כבר עבר גדוד 129 את הכפר לכיוון קלע. במקום זה פגש מ"פ הסיור את מפקד הגדוד כשהוא מתפנה לאחור פצוע. הוא עולה לטנק המג"ד, מתקשר עם המח"ט, מודיע לו שנטל פיקוד…" [את המשך הקטע אצטט בהמשך]

    גם מכאן, כמו מהתחקיר עצמו, עולה שטנק המג"ד כבר יצא את הכפר סיר א-דיב והיה בכיוון קלע. מתיאור המ"פאים עולה כי המקום בו נפצע בירו היה מימין למוצב 8173.

    המשך יבוא.

    • מאחר ומהתחקיר של 68' ברור שאחרי פציעת המג"ד הסתובב הטנק שלו וירד בחזרה את כל הדרך, כשהוא חוצה את ציר הנפט לכיוון מערב, נמצא שרק שם עלה עליו מוקדי, הרי שהתרשים הנראה בסרט (וצילומו למעלה) של צדו המזרחי של סיר א-דיב, כרקע לנאמר על כך ש-"רפי הגיע עם הג'יפ עד לטנק של בירו", צריך תיקון.

  14. למבקר הקולנוע הנכבד.
    סרט לא יכול תמיד לרדת לדקויות שאתה מפרט. אולם הכיוון של העלילה ברור והתוצאה הקולנועית מעבירה היטב את המסר לצופים.

    • למבקר המבקר הנכבד…

      נכון, לא תמיד, אבל יש יוצאים מהכלל, ואם הסרט מתיימר להיות כזה, כלומר, להציג מחקר מדוייק וכו', והוא לא, אז מותר לבקר זאת.

      הצגתי למעלה שלושה נושאים. אם אתה מתמקד רק בראשון וקיבלת את המסר שבו, יערב לך.

  15. המשך:

    אחרי שבסרט נשמעים חלקים מרשת הקשר,

    – כולל הדיווח של רפי מוקדי למח"ט אלברט מנדלר: "מנסה לאתר – אנחנו עולים, לדעתי, קצת יותר מידי דרומה", ותשובת המח"ט: "בדיוק ככה, בדיוק ככה צריך לקחת שמאלה, שמאלה – לשמור על הדרך",
    וכולל שאלת רפי בהמשך: "האם אתה רוצה שאמשוך קדימה?" ותשובת המח"ט: "חיובי, אבל על הציר הנכון – אנחנו צריכים למשוך צפונה" ותגובת רפי: "חיובי" –

    אומרת הקריינית: "זאת ההזדמנות האחרונה למנוע את הכניסה למתחם של קלע. אחרי שרפי חזר-וקרא לפלוגות לפנות שמאלה-צפונה, הוא מבצע את פקודת המח"ט – למשוך את הטנקים צפונה כדי שהם יבואו בעקבותיו. רפי פונה צפונה אל דרך שמובילה לדרך הנפט, על-מנת להחזיר את הטנקים למסלול, ולחסוך את הנפגעים שיהיו להם בקלע."

    על המסך נראה התצ"א ועליו מסומן מסלול ההתקדמות של הטנק שבו רפי, פונה שמאלה. הפנייה היא אל שביל/דרך היוצא/ת באלכסון מהנתיב המוביל לקלע (בסימון המסלול נראה שיש דילוג על הפנייה ממש בשביל/דרך וקיצור הדרך אליו).

    השאלה היא, האם הפנייה הזו אכן מובילה "אל *דרך* שמובילה לדרך הנפט"?

    כאן לא מובא בסרט תצ"א, או מפה, עם סימון הדרך המדוברת שמובילה לדרך הנפט.

    בתצ"א הנ"ל שכן מובא, מהאזור הזה של צדו המערבי של מוצב 8173, לא נראית כל דרך זו.

    אבל, במפה, בקטע ממנה שהובא די בתחילת הסרט, נראית דרך, מסומנת בשתי שורות של קווים מקוטעים ===== העוברת למערבו של המוצב. אלא שהדרך הזו אינה מובילה לדרך הנפט. היא ממשיכה ישר, ואפשר להגיע בה – ואפילו יותר מהר, מבחינת המרחק – למוצבי זעורה. במפה הזו נראה שחוצה את הדרך הזו ערוץ, מסומן בשורה אחת של קווים מקוטעים ——- ולפי המקרא במפות התקופה הרי שמדובר בערוץ של ואדי אכזב (או, אם נרצה חזק, סימון של "שביל עזים"). הערוץ (/שביל) הזה, המגיע ממזרח, ממוצב 8173, אכן מגיע לדרך הנפט (חוצה אותה וממשיך מערבה-צפונה).

    אצרף כאן קטע מהמפה הזו, כשעליה סימנתי: בקו צהוב את דרך ציר הנפט. בקו אדום את הדרך העולה צפונה. בקו ירוק את הערוץ (/שביל).

    כעת נותר לברר, מדוע רצה מ"פ הסיור לנסוע בדרך הזו:

    האם רצה לקצר את הדרך ולהגיע בדרך זו הישר אל מוצבי זעורה?

    האם רצה להשתמש בערוץ (/שביל) ולהגיע מהדרך הזו אל דרך הנפט? (ואין לנו כלל בטחון שהערוץ/שביל הנ"ל בכלל עביר לטנקים).

    מדוע לנסוע כל כך סמוך למוצב 8173 ולהסתכן בפגיעה ממנו?

    האם לא יותר פשוט לחזור אחורה ולהגיע לצומת הנפט, בה לפנות ימינה ולעלות צפונה בדרך הנפט? (ממוצב 8173 – כך מסר לי שלמה מן – לא רואים את כביש הנפט עצמו במלוא הדרו, למעט הבלחה פה ושם של קטעים קצרים של 20 מטר. כמובן שיתכן ומ"פ הסיור לא ידע מזה, כך שמבחינתו שתי הדרכים היו שוות בעיניו מבחינת הסכנה).

    בתחקיר של ריינר עם המ"פאים, אומר ריינר על מ"פ הסיור: "הוא לקח את הפיקוד בפיקציה, הוא יושב על הטנק של המפקד ומנסה למשוך אותכם בציר הזה לזעורה. בסופו של דבר, הוא הולך לבד שמאלה, אבל הוא לא הולך על ציר הנפט, אלא הוא מושך לאיזה שביל שנמצא מתחת למוצב ושם באיזשהו מקום הוא נתקע". – כלומר, ריינר מכנה את הדרך המובילה מהדרך לקלע כ-"שביל שנמצא מתחת למוצב". אגב, "פיקציה", למי שלא מכיר את משמעות המילה, פירושה: אשליה; לא אמיתי; דמיוני.

    בדו"ח מטעם יחידת ההיסטוריה של פיקוד צפון – 15 באפריל 1968, ניסן תשכ"ח – נכתב:

    "הוא עולה לטנק המג"ד, מתקשר עם המח"ט, מודיע לו שנטל פיקוד ומציע לנסות ולהחזיר את הגדוד לכיוון המקורי לעבר זעורה. המח"ט מאשר את כוונת מ"פ הסיור, אך זה לא מצליח להטות את הגדוד שנתון כבר בקרב אש עם מוצבי קלע. המ"פ מתחיל לזוז בעצמו לכיוון המקורי בתקווה שהמ"פים ינועו אחרי טנק המג"ד, אך המ"פים לא רואים ולא שומעים. הוא נוסע לבדו כמה מאות מטרים, נפגע ונהרג".

    (הצילום דלהלן הוא מפוסט "דני בונה לא אשם"):

    שימו לב, בדו"ח זה מדובר על "לנסות *ולהחזיר* את הגדוד לכיוון המקורי". האם התכוון הכותב לחזרה על המסלול בו הגיעו, כדי להגיע לכיוון המקורי? (אחרת היה מתנסח: לנסות *להפנות* את הגדוד. וכיו"ב).

    אך ראו בפוסט "דני בונה לא אשם", בו פירסם שלמה מן את דברי דן לנר בכנס מטכלי שנערך ב-67': "המח"ט מרגיש בטעות של גדוד 129, אבל בשטח זה אין כל אפשרות להחזיר גדוד טנקים. לכן הגדוד ממשיך להתקדם". לא פורש כאן מדוע "בשטח זה אין כל אפשרות להחזיר גדוד טנקים"? האם בגלל תנאי הדרך, או בגלל הירי שהתחיל מקלע. ואולי גם וגם.

  16. המשך:

    תהיינה אשר תהיינה הסיבות להחלטה שלא להחזיר את הטנקים אחורנית עד לצומת הנפט ובה להתקדם לעבר היעד הנכון, כך או כך, בהקלטת-הקשר המופיעה בסרט ניתן לשמוע את רפי מורה לפלוגה ו' (שמפקדה הוא אילן לבנון): "נוע קדימה, נוע קדימה, אנחנו יותר מדי מדרום, אנחנו צריכים למשוך צפונה".

    בשלב הזה הטנקים של הגדוד נמצאים בתנועה ממערב-צפון למזרח-דרום, לכיוון קלע, ובסרט לא ניתן לצופים הסבר כלשהו לנשמע ברשת הקשר, איך מתאים כאן השימוש בביטוי "קדימה" – שמשמעותו הפשוטה היא: נוע ישר, כלומר, המשך למזרח-דרום – והעדר הוראה ברורה על פנייה שמאלה (היות וצריכים לפנות לצפון. ההוראה על פנייה שמאלה תופיע בהקלטת-הקשר רק בהמשך).

    הביטוי "קדימה" מופיע גם בהמשך (בקטע שצוטט בתגובתי הקודמת), בהקלטה בה מורה אלברט לרפי: "תמשוך קדימה, אתה לא יודע שאנחנו משכנו יותר מדי דרומה?"; "אם תמשוך קדימה הכל ילך אחריך" – אך כאן אפשר והמשמעות היא במובן: תתקדם עם הטנק שלך כדי להיות ראשון (ואז תוכל לבצע את הפנייה ליעד כשכל הטנקים אחריך). לכן, כשרפי שואל את אלברט "האם אתה רוצה שאמשוך קדימה?" המענה הוא: "חיובי, אבל על הציר הנכון – אנחנו צריכים למשוך צפונה".

    ושוב שומעים בהקלטת-הקשר [הערה: נכון לשעת כתיבת שורות אלו, אין לי מושג איך נערכה, בסרט, הקלטת-הקשר הזו, והאם גם בה עורבבו מוקדם ומאוחר… – אקווה ששלמה מן יטפל בהקדם בתמלול ההקלטה המלאה ואז נדע…] הוראה מפיו של רפי (לא ברור למי. כנראה שלמפקדי הפלוגות, או אולי רק לאחד מהם) בנוסח: "…משוך קדימה – אנחנו צריכים לעבור את הזיפת הזה ולמשוך שמאלה. שים לב, ב-8175 יש טנקים".
    נתי הורביץ, מ"פ ז', נשמע משיב: "תיכף אני אראה מה הענינים עם הכלים שלי, יש לי פה קצת תקלות בקשר איתם, ולי אישית הלך התותח. המתן."
    ושוב מורה רפי, בהתייחסות ישירה למפקדי הפלוגות ז', ו': "משוך יותר שמאלה בדרך הראשונה", ושוב: "משוך יותר שמאלה בתפנית ראשונה, שמאלה בתפנית ראשונה". הורביץ משיב: "אנסה לעשות את זה".

    וגם כאן צריך להבין: הרי מדובר כעת אחרי היציאה מסיר א-דיב (שהרי רפי משדר מהטנק של בירו, עליו עלה באיזור ההוא). כשרפי אומר "אנחנו צריכים לעבור את הזיפת הזה", למה כוונתו? למקום מסויים? מקום שכדי לעבור אותו יש להמשיך "קדימה" ורק אז לפנות? או אולי הכוונה לתופעה, "הזיפת הזה" = הטעות בדרך?

    ומהי משמעות הוראתו למ"פאים "משוך *יותר* שמאלה"? האם הם משכו *מעט* שמאלה אך לא מספיק?

    והיכן היא אותה פנייה שמאלה "בדרך הראשונה"; "בתפנית ראשונה"? האם הוא רואה שהטנקים נמצאים לפני מקום בו הדרך פונה שמאלה? הרי הטנקים היו לפניו, והוא כבר נמצא למרגלות 8173 (כנ"ל לגבי המקום בו נפצע בירו והוא נטל את הפיקוד), כך שהפנייה נמצאת לידו, בעוד הטנקים, שלפניו, נמצאים מזרחה לה. היכן עוד יש להם דרך לפנות? בכל מקום שירצו?

    • "הרי מדובר כעת אחרי היציאה מסיר א-דיב (שהרי רפי משדר מהטנק של בירו, עליו עלה באיזור ההוא)" – – – אך כאמור לעיל (בתגובתי למעלה, 19:31), הטנק של בירו הסתובב לאחר פגיעתו וירד מערבה, חצה את ציר הנפט, ורק שם עליו רפי. "הזיפת הזה" יכול איפוא להיות מכוון על סיר א-דיב, אבל, ההמשך על טנקים ב-8175 מצריך בירור, האם מהאזור שמערבית לציר הנפט יש אפשרות לראות את 8175 המרוחק?

      • בוא נגיד ככה בשליפה מהזיכרון – לפחות את שני הק"מ הראשונים מדרך הנפט מערבה אין אפשרות לראות מ-8175. לעומת זאת מהחלק הדרומי של קלע בין היתר תל זעתר כן רואים את השטח האמור.

  17. לגבי – ומהי משמעות הוראתו למ"פאים "משוך *יותר* שמאלה"? האם הם משכו *מעט* שמאלה אך לא מספיק?

    נראה שמוקדי היה מאחורי פלוגה ו' שנעה כלפי 8173, ומכאן ה"משוך יותר שמאלה".

    • א, מוקדי הורה זאת גם לפלוגה ז'.

      ב, לפי התרשים שראיתי, הטנקים שעלו ל-8173 עלו ממש שמאלה מהדרך, לא מעט.

      ג, היה בכוונתי להגיע, בהמשך הערותיי, לכך שבסרט כלל לא מוזכר שהטנקים של פלוגה ו' הקדימו את מוקדי בפנייה שמאלה, והם עשו זאת בלי קשר להוראה שקיבלו ממנו. כעת אציין רק, בקיצור, שיש עדות שהם לא ראו את הטנק שלו, ולאידך, אין עדות (אלמסי, לדוגמה) שהוא ראה אותם באזור. מעניין.

      • ההוראה של מוקדי היתה לכל גדוד 129, לא נראה לי שהוא ידע איזו פלוגה נמצאת לפניו. את חלק מהגדוד שהיה קדימה הוא לא ראה בכלל. מה שהוא ראה זה את פלוגה ו' תוקפת את 8173 לפי פקודה שבירו הספיק לתת לפני שהתפנה מהזירה.

        • על סמך מה כתבת שזו פקודה שבירו הספיק לתת? בתחקיר המ"פאים זה לא מופיע, ואילן לבנון מספר בו: "מצד שמאל נמצא המוצב 8173. אני מחליט לטפס אליו". לא משתמע שזה על פי פקודה.

          • דומני שאילן לבנון שח משהו כזה בסיור האחרון, אבל אני כבר לא בטוח. אחכה בסבלנות למחר – אז יתפרסם הפוסט ונראה.

            • כעת לאחר פרסום הפוסט "מחפשים את הבור" קראתי בו ונוכחתי שטעיתי לגבי פקודת בירו לאילן לתקוף את 8173.
              ליתר ביטחון ביררתי שוב עם אילן שאמר כי תקף את 8173 ביוזמתו ובתיאום עם נתי הורביץ. בירו בשלב הזה כבר לא היה בתמונה.

      • אלמסי אמר לי אישית שמעדת התותחן הוא לא ראה כמעט כלום. כמי שהתנסה קמעה בזוית הראיה דרך פריטלסקופ התותחן (אמנם בכלי אחר), הייתי מתפלא אם הוא היה מזהה משהוא.

        • לא עלה בדעתי לומר שאלמסי היה צריך לזהות (דרך פריטלסקופ) את הטנקים של פלוגה ו' (וידוע גם לי, ממה שאלמסי סיפר לרבים, שהוא אפילו לא ראה לאן נורה הפגז שירה, למרות שאת התותח הסורי הוא כן ראה). אלא שכך כתבתי למעלה (אחרי שהזכרתי את "מוקדי . . . הטנק שלו"): "אין עדות (אלמסי, לדוגמה) שהוא ראה אותם באזור". המילה "הוא" נסובה על מוקדי. כלומר, אילו הוא היה רואה את הטנקים של פלוגה ו' על מוצב 8173, סביר להניח שהיה מודיע – יתכן וכאשר צודד לאלמסי את הצריח והורה לו לירות; או כאזהרה למקלען של הטנק, אותה אלמסי יכל לשמוע – שיש על המוצב גם טנקים שלנו. אבל, אין עדות כזו. כאמור, הבאתי את הדברים רק "לדוגמה", ולהלן דוגמה נוספת: גם ברשת-הקשר (הקטעים שהתפרסמו ממנה…) אין עדות על כך שמוקדי ידע שיש טנקים על 8173.

    • "ומהי משמעות הוראתו למ"פאים "משוך *יותר* שמאלה"? האם הם משכו *מעט* שמאלה אך לא מספיק?" – – – כשקראתי שוב את תחקיר המ"פאים מינואר 68', נתקלתי בדברים שאמר מ"פ ו': "כשנתי [=מ"פ ז'] היה בכפר, לעלות לכיוון ההוא. הנטייה שמאלה היא מאוד קטנה".

      בדקתי במפה, וראיתי שיש בדרך שני מקומות, בהם, כתוצאה מפיתול הדרך, אפשר והנסיעה על הדרך נראתה למוקדי, שהיה מאחור, כמשיכה שמאלה *מעט* (שלכן הורה "משוך *יותר* שמאלה"). מצורף קטע מהמפה, עליה סימנתי בקווים צהובים את שני המקומות האלה. האחד בתוך הכפר סיר א-דיב, השני מזרחה לו, דרומית למוצב 8173.

      על המפה סימנתי גם שני עיגולים: אדום, הוא המקום שלפי הסימון על התצ"א בסרט (צילום למעלה) שם יצא טנק מוקדי מן הדרך שעליה נסעו הטנקים ופנה שמאלה כשהוא 'חותך' עד לדרך העולה צפונה. העיגול הצהוב מסמן את מקום המפגש של שתי הדרכים. אולי למקום המפגש הזה הוא התכוון כשהורה לטנקים שלפניו לפנות שמאלה "בדרך הראשונה"; "בתפנית ראשונה"? (ואם כן, הרי שזה המענה על שאלתי לעיל: "היכן עוד יש להם דרך לפנות?").

  18. אם נבחן את המסמך שמצאתי בזמנו, נראה לי שהבלגן כאן- בבלוג- גדול יותר מהבלגן שהיה בשטח. מעיון בתמלילי רשתות הקשר של חטיבה 8/גדוד 129, אנו רואים כי בשעה 13:15 מורה בירו לאילן לבנון:" ורד כאן קדקוד רכבת, תעלה על הגבעה ותחפה עלי". זמן קצר לאחר מכן, בירו מורה לנתי "קדקוד זוהר כאן קודקוד רכבת עצור תנועה". ובהמשך מורה ללבנון: "קודקוד ורד כאן קודקוד רכבת, תחבור לזוהר ותנהלו עם קלע אומר שנית עם קלע". אמירה זו הינה חשובה ביותר. נראה מהדברים כי בירו תופס לראשונה כי הוא מצוי מול מערכי קלע. הוא פועל בשיקול דעת, ומחליט לעצור את הפלוגה המתקדמת (ז), לחבר אליה את פלוגה ו שטיפסה על 8173, ומורה לשתיהן לנהל אש מול קלע. אין כאן כל פקודה להסתער קדימה, אלא להחזיק מגע אם עם המערך הכבד שממול.
    במקביל הוא מורה למ"פ פ' לעזוב ולנוע לעבר זעורה תוך הדגשה שהוא אכן מכוון לזעורה: "קודקוד פקועה כאן קודקוד רכבת נוע לעבר זעורה אומר שנית זעורה."
    עוד הוא מורה במקביל לקש"א: "מעיל כאן קודקוד רכבת הפעל אש על קלע"
    על פעולות אלה הוא מדווח גם למח"ט: "קודקוד צופית כאן קודקוד רכבת כרגע מנהל אש עם 2 מסגרות שלי לעבר קלע מסגרת נוספת בדרכה לזעורה". ההודעה נקלטה ע"י המח"ט שהציע לו 2 מטוסים לסיוע- הצעה שנדחתה. כל הדברים דלעיל התרחשו בטרם בירו נפצע. כנרה שפקודותיו לא מולאו. במיוחד לא מולאה הפקודה לפלוגה פ' אשר נותרה בזירה. בשלב זה נפצע בירו פעם נוספת. הפקודה האחרונה שהועברה ע"י הקשר"ג כוונה לנתי והורתה לו להמשיך באש מול קלע. יש להניח כי הפקודות שהועברו ברשתות הגדוד לא היו ידועות למוקדי. מוקדי תופס פיקוד ומורה: "תחנות רכבת כאן משנה (נראה שכך הוא כינה עצמו ברשת. ספק אם מישהו בגדוד יכול היה לזהותו לפי אות זה- הערה שלי- ב.א.) כרגע אני מחליף את קודקוד כולם בתנועה אחרי צפונה לזעורה".
    אם אכן נאמרה הפקודה בלשון זו, נראה כי הדברים הועלו בשפה ברורה, תוך שינוי פקודתו הקודמת של בירו, להחזיק מגע אש עם קלע.
    על הפקודה משיב נתי: "כאן קודקוד זוהר הישר מנסה לארגן את המסגרת ולחבור אליך".

    אלה הדברים שמצאתי במסמך נידח שנמצא במרכז המידע בבית התותחן. איני יודע אם הציטוטים מלאים או נכונים. אך אני מניח שהדברים המובאים במרכאות נכונים. יש בהם כדי ללמד על הפקודות שניתנו ללוחמי 129 מיד לאחר גילוי הטעות. על תהליך קבלת ההחלטות של המגד בירו- שהחליט להחזיק מגע אש עם מוצבי קלע ולהקצות פלוגה להמשך ביצוע המשימה בזעורה. על הפקודות שניתנו למפקדי הפלוגות ולקש"א, ועל פקודתו הראשונה של מוקדי שנקלטה ע"י נתי ואשר ניסה למלאה.
    אם ימצא מישהו את המקור לדברים- דהיינו הקלטות כל הרשתות הנ"ל, שכנראה הוחזקו ע"י הכותב- נראה לי שניתן יהא להבין את הדברים ביתר בהירות.

    • יש בלגן. אולי גם בבלוג (איפה בדיוק?), אך ברור שגם בתגובה שמעליי…

      אשתדל לעשות סדר בבלגן:

      במסמך המדובר (שהתפרסם בפוסט מס' 260 [=לתשומת לבך, ישראל, לשאלתך בתגובה 18:45], אלא ששם לא פורט מקורו, בבית התותחן, דבר שנעשה בתגובה למעלה) הועתק ציטוט מרשת-הקשר, בה הורה בירו לאילן "תעלה על הגבעה ותחפה עלי".

      לפי מיקומו של המשפט בתעתיק מהרשת, הוא אחרי שבירו דיווח למח"ט "כרגע במגע בחזית עם סיר א-דיב" [ובהמשך אותו משפט אומר בירו: "ובעומק עם זעורה וקלע", וכבר הוער על כך בבלוג עם פירסום המסמך: "המג"ד עדיין סבור שהוא לפני זעורה למרות שזיהה כבר את סיר א דיב", ועוד שם בתגובתו של שלמה: "בירו התבלבל במיקומו. אם מולך בחזית מצויה סיר א-דיב – מה לך ולזעורה?". יש להוסיף, שעצם המשפט לא מובן: "ובעומק עם זעורה וקלע", הרי הן מרוחקות זו מזו!], ואחרי שבירו הודיע לקש"א שהוא אינו מזהה את הארטליריה על "זעורה" [=כאמור, כשבירו עדיין טועה לחשוב שקלע היא "זעורה"].

      מי שהעתיק למסמך את הציטוטים מהרשת הוסיף (בשעתו, כשערך את המסמך הנ"ל) לפני המשפט הנ"ל, כי "בשעה 13:15 נכבש מוצב סיר א-דיב". אך עדיין אין לנו מכאן הוכחה שההוראה "תעלה על הגבעה ותחפה עלי" גם היא מ-13:15.

      אחרי ההוראה הזו רשם המעתיק (בעת עריכת המסמך הנ"ל): "מ"פ ו' למרות שלא הבין מה רוצים ממנו, טיפס והתמקם על גבעה במרחק של קילומטר".

      נראה כי הכותב (בתגובה שמעליי) מבין כי הגבעה המדוברת היא זו של מוצב 8173, שהרי הוא כותב: "נראה מהדברים כי בירו … לחבר אליה את פלוגה ו שטיפסה על 8173".

      וזה כבר בלגן, משום ש:

      איני מעלה על דעתי שבירו יורה למ"פ שלו הוראה סתומה בנוסח "תעלה על הגבעה", מבלי להודיע לו: תעלה על המוצב. אני מתאר לעצמי [ואפשר בהחלט שאני טועה. אין לי נסיון…] כי כדי לעלות על מוצב (גם אם הוא על גבעה) יש קודם לטהר אותו, ורק אח"כ אפשר לחפות משם.

      לפי המעתיק של המסמך הגבעה המדוברת הייתה "במרחק של קילומטר". אציין כי מצדו המערבי של סיר א-דיב ועד למוצב 8173 יש, בקו-אווירי, כ800 מטר.

      בתחקיר שנערך בינואר 68' אנו קוראים: "ריינר: "אילן, האם כשהוא אמר לך לעלות שמאלה אתה עלית שמאלה?". לבנון: "אני עליתי שמאלה, אבל לא שמעתי בכלל שהוא אמר לי. יש שני מקומות שניסיתי לעלות שמאלה. במקום אחד הצלחתי ובמקום אחר זה לא הלך."

      בהמשך מספר אילן שבעלייתו ל-8173 הטנק שלו הדרדר. כנראה שזהו המקום עליו הוא אומר ש"זה לא הלך" (כשהוא מדבר על העלייה של הטנק שלו. אך ב–8173 "ארבעה טנקים מצליחים לעלות אחריי"). מסתבר איפוא שאותה גבעה שאליה כן הצליח לעלות (למרות שלדבריו לא עשה זאת בגלל הוראתו של בירו) הייתה גבעה אחרת.

      במילים אחרות, ההוראה לעלות ל-8173 לא הייתה של בירו.

      אגב, כשמזכירים את העובדה שהוראתו של מוקדי למשוך צפונה היא "שינוי פקודתו הקודמת של בירו, להחזיק מגע אש עם קל", חשוב לציין כי הוראה זו התבססה על הוראה מפורשת של המח"ט (הנשמעת בהקלטת-הקשר שבינתיים התפרסמה, חלקית, רק בסרט).

      כמו כן, כתיבה על מ"פ ז' אשר קיבל את ההוראה לנוע צפונה "ואשר ניסה למלאה", יכולה להתפרש כהתחלת תנועה שלו צפונה. זה לא מה שהיה. הוא ניסה "לארגן את המסגרת", לראות מה עם הטנקים שלו, אך כבר נקלע לקלע…

      • ההערות שלך אינן מקובלות עלי. לא צריך לפרש את הברור. אני יוצא מתוך הנחה כי הציטוטים הועתקו נכונה. הקטעים ממוספרים ולפיהם ניתן ללמוד שסדר הדברים מובא כהוויתו. הדברים מתחברים לעובדות שכבר ידועות לנו. אתה מניח הנחות הנוחות לגישתך. כגון כאשר בירו מורה לאילן לחפות עליו אתה מסיק כי הגבעה אינה 8173 שאילו כך היו פני הדברים היה נוקט במילה מוצב. 8173 ממוקם על גבעה…. וכך הוא נראה מלמטה. 800 או אלף נו שויין. אין לו מט"ל.
        לא התייחסתי למסקנותיו של הפרשן במסמך הנ"ל. יש בהן הרבה טעויות.

        • אפשר בהחלט (ולא כתבתי אחרת) שהציטוטים במסמך הועתקו נכונה.

          אפשר בהחלט (וגם בזה לא כתבתי אחרת) שסדר הדברים הנרשמים הוא לפי שהיה.

          הקטעים ממוספרים? אוקיי. מעניין לאיזה צורך. בקטע שצילומו בפוסט 260 אינני רואה מיספור, אבל לא משנה, אין לי בעיה עם סדר הדברים (כנ"ל). הערתי רק שאין במסמך הזה כל רישום שההוראה "תעלה על הגבעה ותחפה עלי" היא מהזמן שנקבת (בלשונך: "אנו רואים כי בשעה 13:15 מורה בירו לאילן לבנון"). לכל היותר תוכל לטעון שמהופעתה אחרי דברי הפרשן, שנקב בזמן, יש ללמוד שאותו פרשן הבין שההוראה איננה קודם הזמן הזה.

          תאר לעצמך שגם אני יודע שמוצב 8173 ממוקם על גבעה…

          ואגלה סוד: אני יודע גם (על סמך 'בעיניי ראיתי') שבאיזור יש עוד גבעות…

          ואני גם יודע, ובהחלט מקבל, שאילן לבנון העיד ב-68' שהוא לא שמע את דברי בירו לעלות, וכי עלייתו הייתה בהחלטה שלו. למה עלה ל-8173? אילן סיפק על כך מענה ברור: משום שחטף משם אש.

          מקובל עליי לחלוטין שהערותיי אינן מקובלות עליך. 'נו שוין', כמו שהתבטאת בחינניות. וכי מחפש אני אומרי 'אמן'? (וידוע סיפור חז"ל על דברי רבי יוחנן אודות הקושיות שהקשה עליו גיסו). אך הנה, מאחר וההנחות שכתבתי עד כה לא שכנעוך, טרחתי לספק הוכחה ניצחת, 'דלית ליה פירכא':

          באותו תחקיר מופיעים שני משפטים שאומר אילן:

          "בכניסה לסיר א-דיב אני שמעתי בקשר שבירו נפצע ואז מה שראיתי לפניי זה להתחבר אל נתי שהיה לפנים".

          ובהמשך:

          "אני הגעתי למקום כשבירו נפצע בו בערך. ראיתי טנקים פרוסים לפנים ומנהלים קרב אש לכיוון קלע. מצד שמאל נמצא המוצב 8173. אני מחליט לטפס אליו".

          וכעת תאמר לי: האם לא ברור מכך שבירו נפצע כשאילן היה רק בכניסה לסיר א-דיב [=הכניסה היא בצד המערבי. אפילו לפני צומת הנפט], כך שלא מסתבר כלל שבעקבות הוראתו של בירו "תעלה על הגבעה ותחפה עלי" – הוראה שגם אתה מסכים שניתנה קודם פציעתו של בירו, ושבירו הספיק לתת אחריה עוד כמה וכמה הוראות – אילן עלה למוצב 8173 שנמצא הרבה אחרי היציאה מסיר א-דיב.

          ולכן צריך להיות ברור שכאשר פרשן המסמך כותב (אחרי ההוראה "תעלה על גבעה ותחפה עלי") שאילן "למרות שלא הבין מה רוצים ממנו, טיפס והתמקם על גבעה במרחק של קילומטר", ברור שאין כאן הכוונה לגבעה שעליה מוצב 8173, שהרי אחרי ההוראה הזו הורה בירו לאילן "תחבור לזוהר ותנהלו עם קלע", ומופרך לומר שרק אח"כ נזכר אילן שיש לו הוראה לעלות על גבעה ולחפות על טנק המג"ד – שבינתיים הספיק לעבור גם הוא את סיר א-דיב, בירו נפצע והטנק הסתובב וירד מערבה…

          • שבתי וראיתי שככל הדברים האלה כבר כתב ידידנו ישראל בתגובתו למטה, ואצטט: "ככל שאני הבנתי את דברי אילן הרי, בעת שבירו נפצע, אילן היה עוד בצידו המערבי של דרך הנפט ולא בטיפוס על 8173".

            (אם התכוון ישראל לדברים שאמר אילן לאחרונה, הרי שהוספתי לציין שכך אמר גם חצי שנה אחרי הקרב. ואם התכוון אף הוא לתחקיר, הרי שהם-הם הדברים שנאמרו בפירוש, ודפח"ח.

          • בירו נפצע פעמיים. בין הפציעה הראשונה לשניה הוא עוד תפקד ונתן פקודות. לאחר פציעתו השניה, החל קצין הקשר להעביר את דבריו. נראה שמה שברור לך לא מקובל עלי ומה שברור לי אינו על דעתך. בא נותיר כך את הדברים ונסכים כי לא אחלוק עליך בהמשך.
            רק חבל שלא ניתן לפצות פה באתר הזה בלי שאתה ישר תבוא עם מסקנותיך והיקשיך ותחלוק כאילו מסקנותיך באו מפי הגבורה.

            • על כך ש-"בירו נפצע פעמיים. בין הפציעה הראשונה לשניה הוא עוד תפקד ונתן פקודות. לאחר פציעתו השניה, החל קצין הקשר להעביר את דבריו" – אין חולק.

              (כך סיפר בירו. פציעתו הראשונה הייתה בסיר א-דיב, ולדבריו הוא נפצע אז מרסיסי פגז שפגע בבסיס האנטנה של הטנק, בצד השמאלי של פניו [שבתי טבת ב'חשופים בצריח' מוסיף שבירו נפצע אז גם בזרוע, ושהפציעה הזו, הראשונה, הייתה כשהטנק שלו "הגיע לעמוד חשמל, כמעט במרכזו של הכפר-המוצב". כדאי להוסיף ולציין שזה המקום שאליו, לפי עדות ישראל זוהר, הגיע הטנק של בירו לאחר שסב על עקביו אחרי הפציעתו השנייה ושם פונה אל הג'יפ]. פציעתו השנייה, מצרור שפגע בלסתו, הייתה לאחר שכבר יצא מסיר א-דיב לכיוון קלע [כיוון הפגיעה, לפי 'חשופים בצריח': "משמאל לימין". אין אנו יודעים לאן הופנו פניו ברגע ההוא. אם הביט ישר לפניו, הרי שנפגע ממוצב 8173 שמשמאל]. ציינתי כל זאת, הן בקשר לדבריי לעיל שעל-כך אין חולק, והן כדי להוסיף על הנכתב בפוסט 405, שם סופר רק על פציעה אחת: "בכפר סיר א-דיב, כשני ק"מ מערבית לקלע, נפצע המג"ד סא"ל בירו בפניו מרסיסים ולאחר זמן-מה פונה לטיפול". בפוסט 180 אמנם מסופר על שתי פציעות, אך התיאור ששם: "בירו נפצע פעם אחת, אבל סירב להתפנות ורק אחרי פציעה נוספת מרסיסים בלסתו בכפר סיר א-דיב, שבגללה התקשה בדיבור וכתב את ההוראות על פתק, הוא פונה משם בג'יפ", לא מדוייק. הפציעה השנייה הייתה, כאמור מזרחה מסיר א-דיב, ומצרור. כך תואר בפוסט 121: "כחצי ק"מ מציר הנפט, בתוך הכפר סיר א-דיב, נפצע בירו מירי בלסתו ופונה מהמקום בג'יפ הסיור", וגם כאן יש להעיר שהפציעה המדוברת הייתה כבר מחוץ לכפר [מציר הנפט ועד היציאה מהכפר המרחק הוא חצי ק"מ]. ואילו בפוסט 113 נכתב לנכון שהפציעה הזו הייתה מעט אחרי מתחם הכפר, אך ראוי להטיל ספק במסופר שם כי "בירו ביקש שהג'יפ שלו יבוא עד הטנק". ידוע כי הפינוי היה תחילה בטנק שסב על עקבותיו, למרחק מסויים, עד שנפגש בג'יפ שהגיע מולו ואז הורד מהטנק ופונה בג'יפ).

              אלא שאיני מבין איך העובדות הללו (על הפציעה פעמיים וכו') משיבות על ההוכחה הניצחת שהבאתי לעיל, זו הסותרת את דבריך בהם קבעת (כן, לך מותר לקבוע) שאחת ההחלטות בקשר של בירו הייתה *לאחר* שהפלוגה של אילן טיפסה על מוצב 8173. כי כאמור, זו קביעה מופרכת, משום שמפקד פלוגה ו' סיפר (בתחקיר שנערך חצי שנה אחרי הקרב) שבהיותו "בכניסה לסיר א-דיב אני שמעתי בקשר שבירו נפצע" – ופשוט שכאן מדובר על הפציעה השנייה, הקשה, עליה הודיעו בקשר. בעוד הפציעה הראשונה, הקלה יותר, אין לה עדות ברישום מרשת-הקשר (וגם לא הגיוני שידווח עליה) – כך שאין אפשרות לומר שעוד קודם הפציעה השנייה (כך זה, הן לפי *הסדר* והן לפי *התוכן*, ברישום מרשת-הקשר) בירו החליט והורה משהו ל-"פלוגה ו שטיפסה על 8173" (כך אתה קבעת, כן?), זאת כאמור בשעה שפלוגה ו' הזו נמצאת, כנ"ל, עוד קודם הכניסה לסיר א-דיב! (רק להזכיר, לקוראים שאינם מתמצאים: מסלול הנסיעה מהכניסה לסיר א-דיב ועד למוצב 8173 הוא למעלה מקילומטר).

              סלח לי איפוא על שהעמדתי עובדות על דיוקן מבלי ש"נותיר כך את הדברים"…

              וסלח לי גם על שבשלב זה אני מצליח להתאפק ובוחר שלא להתייחס כראוי לסיפא של תגובתך.

              ראש חודש אלול היום, זמן מתאים לאחל שתהיה לכולם כתיבה וחתימה טובה, בכלל, וגם ב'כתיבה' פורה בבלוג ועם 'חתימה'. וד"ל.

          • אחרי שהוכח (כן,*הוכח*) שהוראתו של בירו לאילן (הוראה המתועדת ברישום מרשת-הקשר) "תעלה על הגבעה ותחפה עלי", אינה יכולה להיות נסובה על מוצב 8173, נפנה לטפל בזמן ההוראה הזו:

            אחרי שהוער שאי-אפשר לקבוע כי "אנו רואים כי בשעה 13:15 מורה בירו לאילן לבנון", רק על סמך זה שהופעת ההוראה הנ"ל במסמך היא אחרי שהפרשן (שהעתיק את החומר מההקלטה, או שרק טיפל בעריכתו) קבע כי "בשעה 51:13 נכבש מוצב סיר א-דיב" (רק לכל היותר אפשר ללמוד מכך שאותו פרשן הבין שההוראה הזו איננה קודם הזמן הזה),

            נכון לבדוק: האמנם זו השעה, 13:15, בה נכבש סיר א-דיב? או, בסגנון אחר: האם הקביעה של אותו פרשן היא מוחלטת, ואין עליה עוררין?

            ובכן, בפוסט מס' 289 פירסם שלמה מן צילום שתחתיו הכיתוב "מתוך יומן המבצעים של פיקוד צפון: 1235 – "חטיבה 8 בסביבות זערורה". כשעוד חשבו שסיר א-דיב היא זעורה [ארכיון צה"ל]".

            ולכאורה 40 דקות לכיבוש סיר א-דיב הן זמן רב! (או שלא?)

            אלא שעל זה יטען הטוען שאפשר ו"בסביבות" התכוונו לאזור עוקדה ומערבה.

            נבדוק מסמך אחר. בפוסט מס' 50 פירסם שלמה קטע ממסמך אחר, תחתיו הכיתוב: "מתוך לוח האירועים בפיקוד צפון של ההבקעה בצפון רמת הגולן":

            בצילום זה אנו רואים שפציעת המג"ד מיוחסת במסמך זה לשעה "1225"!

            (הוזכרה כאן רק פציעה אחת. הכוונה לזו הרצינית – זו שבעקבותיה נטל מוקדי פיקוד– שארעה כשהמג"ד כבר יצא מסיר א-דיב לכיוון קלע).

            אגב, בהמשך אותו כיתוב לצילום מופיע גם הטקסט:

            "בהמשך יש התייחסות לקרב של מוקדי (השעה 13:30 לערך): "מ"פ ותיק עולה שמאלה למוצב 8173 מנהל קרב אש נגד טנקים באיזור ג'וב אל מיס" (לקוח מארכיון צה"ל)"

            הטקסט המצוטט אינו נראה בצילום, ובכל אופן, בצילום כן נראה תיאור הקרב של מוקדי: "מ"פ סיור ז"ל נוטל פיקוד (.) מנסה להטות את הגדוד לעבר זעורה (.) נפגע ונהרג (.)" – וכל זה מהשעה "12:30" ואילך.

            יש לזכור גם שפוסט מס' 50 הוא מנובמבר 2013, אז עוד לא הייתה ידועה ההבחנה ש-"מ"פ ותיק" אינו מ"פ הסיור מוקדי אלא מ"פ פלוגה ו', אילן לבנון, שאכן עלה למוצב 8173 וכו'. אך העלייה הזו שלו הייתה לכאורה באיזור הזמן (פלוס, מינוס) של העלייה של מוקדי! וצריך בירור לגבי הזמן 13:30 המובא שם.

    • אני הבאתי את הציטוטים במדויק. כשננקב זמן הבאתי אותו. נראה כי הדברים מאוד ברורים. אני חייב לציין את נהול הקרב של בירו. הוא ניתק ראשית את פלוגה פ לכיוון היעד המקורי. במקביל עצר את תנועת שתי הפלוגות האחרות תוך הוראה לשמור על קשר אש עם קלע. והפעלת אש ארטילרית עליה. נראה (וכך אני מנחש) כי הוא תכנן לנתק מגע מקלע ולהמשיך צפונה.

  19. בתגובות למעלה דנתי במקום המפגש של הג'יפ שבו נסעו צוות הסיירים (מוקדי ובונה) עם הטנק שעליו בירו, מג"ד הטנקים, וההחלפה ביניהם (בירו הפצוע הורד מהטנק ופונה מהג'יפ. מוקדי עלה לטנק ונטל פיקוד).

    מהראוי לבדוק שוב את הנושא ולשם כך באתי בשורות הבאות.

    בינואר 68' ערך סא"ל אפרים ריינר, שהופקד מטעם מחלקת ההיסטוריה של צה"ל על ריכוז החומר בפיקוד צפון, תחקיר בשטח עם שלושת המפ"אים והקש"א של גדוד 129. התמלול המלא ממנו התפרסם רק בינואר 2017, בפוסט מס' 359.

    וכך נרשם שם מפיו של ריינר, שהביע את סיכומו באוזני ארבעת הבכירים הנ"ל שהאזינו לו בשטח:

    "בירו חטף את הפגיעה שלו, אני מבין שהטנק של בירו עם בירו בפנים מתחיל לנסוע בחזרה למטה. הוא מתפנה בשלב יותר מאוחר מתוך הטנק, וכשרפי מוקדי עולה על הטנק הזה, הוא לא נמצא כבר בקו אחד איתכם כי נתי נמצא כבר מהצד השני של סיר א-דיב לפני קו הנפט.
    אם לסכם – בירו נפגע ויורד עם הטנק שלו. הוא עובר חזרה מערבה את כל סיר א-דיב, עובר את ההצטלבות של ציר הנפט."

    בקטע זה מפורש פעמיים שהטנק החוזר חצה את ציר הנפט:

    [א] בקביעה שבעת העלייה של מוקדי על הטנק הזה כבר נמצא הכוח של נתי (מ"פ ז') מהצד השני (המזרחי).

    (הערה: לכאורה מתאים היה לומר: "אחרי קו הנפט", שהרי כיוון התנועה של הגדוד היה ממערב למזרח. ואילו ריינר אומר כאן: "לפני קו הנפט". אבל, יש לזכור שהדברים נאמרו בתחקיר בשטח כאשר המשוחחים נמצאים "עכשיו מעל סיר א-דיב בדרך לקלע". ובמבט מהכיוון זה, הצד המזרחי הוא "לפני קו הנפט").

    [ב] מפורש שהטנק החוזר יורד מערבה כשהוא "עובר את ההצטלבות של ציר הנפט".

    לפני שאמשיך, אתעכב על פרט מסויים במשפט האחרון: כאשר בודקים כיום, בשטח, את הצומת המדוברת של דרך הנפט, באמצע סיר א-דיב, רואים שלא מדובר ממש בצומת 'הצטלבות', אלא ב-'צומת קמץ' (שרגילים לכנותה: 'צומת T'), כאשר הדרך המגיעה ממערב למזרח, מכיוון עוקדה, מגיעה תחילה לדרך הנפט, ואז יש לפנות ימינה-דרומה, לנסוע כ-75 מטר על דרך הנפט, ורק אז לפנות שמאלה-מזרחה לכיוון קלע. כך זה בצילומי הלוויין, וכך נראה גם בתמונה התפרסמה בבלוג (פוסט מס' 282, בכיתוב: "כביש הנפט בסיר א-דיב לבאים מעוקדה/נעמוש. צילום כלפי מזרח").

    אבל, במפה מהזמן ההוא (כלומר, מפה שנדפסה עוד לפני 67') רואים בבירור שבשעתו הדרך שהגיעה מעוקדה חצתה את דרך הנפט והמשיכה מצדה שני, כך שאכן הייתה זו צומת 'הצטלבות'. צירפתי צילום:

    נחזור לסיכום של ריינר, ונבדוק איזה דברים נאמרו לפניו באותו תחקיר. להלן ציטוט:

    לבנון: "בכניסה לסיר א-דיב אני שמעתי בקשר שבירו נפצע ואז מה שראיתי לפניי זה להתחבר אל נתי שהיה לפנים".
    ריינר: "אנו נגיע למקום שאילן אמר שבירו נפצע ואז נראה מה קורה אצלכם בקשר כשבירו נפצע. מה אתם יודעים ומה אתם לא יודעים.
    "אנו נמצאים עכשיו מעל סיר א-דיב בדרך לקלע, ממש מתחת לגדרות של 8173".
    אברהמסון: "אני הייתי ישר מאחרי בירו, ראיתי שהוא חטף פגז במשקולת של הטנק והאנטנה של הקשר פגעה בו. הוא זרק בכעס את האנטנה למטה וירד לטנק פנימה. אחר כך הוא עלה עוד פעם, נפגע בלסת וירד. אחרי זה שמעתי את כספית מדווח ש-10 נפגע".
    לבנון: "אני הגעתי למקום כשבירו נפצע בו בערך. ראיתי טנקים פרוסים לפנים ומנהלים קרב אש לכיוון קלע. מצד שמאל נמצא המוצב 8173.

    עד כאן ציטוט.

    יש להעיר: ריינר אומר שמגיעים "למקום שאילן אמר שבירו נפצע", אך בדברי אילן לבנון (שקודם לכן) הוא אינו אומר היכן בירו נפצע, מהסיבה הפשוטה, שאילן לא ראה זאת, שהרי היה מאחור ("בכניסה לסיר א-דיב") כשזה קרה!
    רק אח"כ אומר אילן שהוא הגיע "למקום כשבירו נפצע בו בערך" [=נראה שיש פה טעות הקלדה וצ"ל: למקום שבירו נפצע. ולא "*כ*שבירו נפצע"], "בערך", אולי מפני שבעיניו לא ראה את המקום, ואת תיאורו הוא אומר על סמך מה שהתברר לו מאוחר יותר (גם בהמשך התחקיר נרשם מפיו משפט בסגנון דומה: "אחרי זה הם ירדו למטה למקום שבירו נפצע בערך").

    הקש"א (אהוד אברמסון) אומר במפורש שהוא ראה את הפגיעה, הראשונה, בבירו. הוא מתאר גם את הפגיעה השנייה (שהייתה מזרחה יותר), אך לא אומר במפורש שראה גם אותה.

    עוד משהו: לפני הסיכום הנ"ל של ריינר, מובאים בתחקיר דבריו של הורביץ, מ"פ ז': "איך שעברתי את סיר א-דיב נפתחה עליי מצד שמאל, מ-8173, אש. זו היתה אש נ"ט דלילה. מהחזית, מכיוון קלע, קיבלתי אש נ"ט מטנקים …
    בזמן שעברתי לכלי אחר, שמעתי שבירו באותו זמן נפצע". כלומר, הורביץ נמצא ראשון, כך שהוא לא ראה את הפגיעה בבירו (רק שמע על כך בקשר). הוא לא מזכיר בדבריו שראה את הטנק של בירו מסתובב ונוסע אחורנית.

    אפשר לסכם ולומר שכל הארבעה אינם אומרים שהם ראו בעיניהם את הטנק של בירו בעת פציעתו (השנייה) שבעקבותיה פנה הטנק אחורנית.

    אבל, לפחות שניים מהם סיפרו שהם ראו את הטנק מאוחר יותר, בעת שחזר על עקבותיו, וכפי שמופיע בהמשך התחקיר, שאילן לבנון סיפר: "אני שמעתי שבירו נפצע וראיתי את הטנק של בירו חוזר", ואפי וולך סיפר (אחרי שהזכיר ששמע בקשר את קצין הקשר הגדודי, יובל בן-ארצי, שהיה בטנק עם בירו, מודיע על פציעת האחרון): "אני עמדתי 300-200 מטר מכאן ימינה, כאשר ראיתי את ה[ט]נק יורד וראיתי את יובל שעומד על מדף הטנק ועם מכשיר קשר מכוון אותו".

    אלא, שבתחקיר לא מופיע ששני אלו, אילן ואפי, ראו עד להיכן ירד הטנק והאם חצה את דרך הנפט. יתכן והם ראו את הטנק נוסע אחורנית, אך לא הבחינו עד להיכן ואם חצה את דרך הנפט או לא.

    לפיכך, כאשר ריינר סיכם ואמר שהטנק של בירו חצה בחזרה את ההצטלבות של דרך הנפט, בעוד שומעיו – שלושת המפ"אים והקש"א – אינם מכחישים את הדברים, אין להוכיח שכך הם ראו את הדברים.

    השאלה היא: על סמך מה אמר זאת ריינר, אם בתחקיר אף אחד מהמתוחקרים לא מספר זאת?

    ולאידך:

    בפברואר 68' נדפסה המהדורה הראשונה של הספר 'חשופים בצריח', ובו בעמ' 296 כותב שבתי טבת:

    "קצין הקשר יובל בן-ארצי פקד על נהג הטנק לחזור מיד לסיר אדיב, לשטח מת. שם ליד עמוד החשמל קרא לג'יפ הסיירים, בו היו רס"ן מוקדי וישראל."

    מי שקורא את תיאורו של טבת בפרק הזה, וישווה אותו לעדותו של המ"מ מפלוגת הסיור, סגן ישראל [זוהר] שפורסמה בבלוג בפוסט מס' 230, יולי 2015, יראה שאין ספק כי תיאורו של טבת מתבסס על תיאורו [ויתכן ואף המסמך עצמו היה לפניו]. וכך הובא שם (קטעים נוספים הועתקו גם למעלה, בתגובתי מהתאריך 16 באוגוסט 2017 בשעה 5:28):

    "כשהגענו לחלק העליון של סיר א-דיב, ליד עמוד חשמל שעל הדרך, ראינו שמוציאים את בירו מן הטנק שלו כשהוא פצוע בלסת. רפי עלה על הטנק. עליתי איתו, עזרתי לו ללבוש את האוזניות ומערכת החזה. רפי הודיע בקשר שקיבל את הפיקוד על כוח הטנקים א'.
    "קפצתי מן הטנק, שלחתי את הג'יפ שלי עם הנווט שנכשל בניווט לפנות את בירו, שאיבד הרבה דם. חזרתי איתם קטע דרך עד לתחילת הכפר סיר א-דיב. שם ירדתי והמתנתי כדי לכוון את הכוח העולה, כי היה מרחק ניכר בין טור הטנקים של כוח הטנקים א' לבין הכוח שנע אחריו".

    וכבר כתבתי למעלה (בתגובתי הנ"ל): "היכן הוא ה-"חלק *העליון* של סיר א-דיב", שבו, "ליד עמוד חשמל שעל הדרך, ראינו שמוציאים את בירו מן הטנק שלו"? כשמסתכלים במפה אי-אפשר לראות זאת, אך בשטח, חלקו המזרחי של הכפר סיר א-דיב גבוה יותר, והוא נמצא אחרי (למזרח) ציר הנפט, העובר בתוך הכפר." – משמע שהטנק לא העריב וחצה את דרך הנפט. בנוסף לזה, לפי עדות זו של המ"מ, הוא נסע עם הג'יפ (שפינה לאחור את בירו הפצוע לאחר שהורד מהטנק) "קטע דרך עד לתחילת הכפר סיר א-דיב", וגם זה משתמע כנ"ל.

    [וכבר הערתי לעיל (תגובה מהתאריך22 באוגוסט 2017 בשעה 20:39) ששבתי טבת ב'חשופים בצריח', עמ' 293 , כתב שמקום הפציעה הראשונה של בירו הייתה כשהטנק שלו "הגיע לעמוד חשמל, כמעט במרכזו של הכפר-המוצב". "עמוד החשמל" נזכר גם בהמשך, עמ' 296, אחר פציעתו השנייה, כמצוטט לעיל, ומקורו, כנכתב לעיל, ככל הנראה בעדותו של ישראל זוהר. מקורו של התיאור הראשון אינו ברור, ויתכן ופרט זה – כמו פרטים נוספים ב'חשופים בצריח' – אינו תואם את המציאות. גם אם כן, אולי אין מדובר מדובר באותו מקום, כי יתכן והיו כמה עמודי חשמל לצד הדרך].

    לעומת כל זה עומדים לפנינו דברים שנרשמו מפי אילן לבנון ב-10 לאוגוסט השנה (בפוסט מס' 416). להלן אצטט רק את עיקרי דבריו:

    "אני פגשתי את בירו בסיר א-דיב … בכל אופן, ההחלפה של הטנק כשרפי עלה על הטנק של בירו, היתה בין ציר הנפט לבין האיזור הזה [=מהתיאור דלהלן עולה כי מדובר על האזור שמערבית לסיר א-דיב. שמואל'ק] באיזה מקום … אני הייתי בכניסה לסיר א-דיב … אני ראיתי את בירו בציר הנפט בסיר א-דיב. אני עליתי והוא ירד עם הטנק, באיזשהו מקום הוא ירד לג'יפ ומוקדי פגש אותו. הנה, כבר אפשר לראות את המבנים המערביים של סיר א-דיב …
    … ואני ממשיך ונכנס לסיר א-דיב. ליד הפיתול כאן [=בפוסט לא בואר היכן בדיוק נמצא ה'כאן' המדובר.

    היות ולעיל אמר "אני ראיתי את בירו בציר הנפט", אולי כוונתו ל'פיתול' הקיים היום, כנ"ל, שהדרך מעוקדה אינה חוצה את דרך הנפט, אלא פונה ימינה-דרומה, ורק אחרי כ-75 מטר על דרך הנפט ניתן לפנות שמאלה-מזרחה לכיוון קלע. שמואל'ק]. אני רואה את בירו על הטנק יורד למטה. הג'יפ שלו נוסע ביחד איתו, אני מדבר עם הנהג שלו, קוראים לו פרידמן. בשלב הזה בירו פצוע והוא עדיין על הטנק. הוא יורד פצוע וחבוש בלסת …
    …פגשתי את בירו בנקודה הזו [=בפוסט לא בואר היכן בדיוק היא ה'נקודה הזו'. שמואל'ק]. יש שלוש מחלקות של פלוגה ו', שישה או שבעה טנקים – רומבק, קופילביץ' ונחום גנצרסקי, שהיה אחרון. אני מניח שבירו עבר את הקו הזה. כששאלתי את נחום אם הוא ראה את בירו, הוא אמר שהוא ראה את בירו יושב בג'יפ. שאלתי את אהוד שהיה לפני נחום, והוא אמר לי שהוא לא ראה את בירו. אינני יודע למה. אני מסיק מכך את המסקנה שההחלפות בין מוקדי לבירו נעשו כאן במרחק 400-300 מטר אחורנית. כך אני מעריך שקרה.
    … בנקודה הזאת שרפי עם הטנק שלו חוצה את ציר הנפט …
    … ההחלפה נעשתה בין הנקודה שאנחנו עומדים בה לכיוון 300 מטר למטה מציר הנפט.
    … עוד הפעם, אני פוגש את בירו כאן, אני עובר על פניו ובירו ממשיך לרדת. הוא על הטנק. הוא יורד. אם נחום אמר לי שפגש את בירו על הג'יפ אחריי, בין נחום לביני היו שתי מחלקות, ארבעה או שישה טנקים, בין 400 ל-500 מטר".

    עד כאן הציטוט. ולהן סיכום העולה ממנו:

    א] אילן אינו אומר שהוא ראה את המקום בו ירד בירו מהטנק ועבר לג'יפ.
    ב] כשאילן ראה את הטנק של בירו חוזר על עקבותיו, עדיין בירו היה על הטנק [מובן מהדברים שהוא אמנם לא יכל לראות את בירו עצמו, שהיה בתוך הטנק].
    ג] לדבריו, הוא ראה את הטנק החוזר בדרך הנפט ("אני ראיתי את בירו בציר הנפט בסיר א-דיב. אני עליתי והוא ירד עם הטנק").
    ד] מהדברים עולה שאף ראה בעיניו את הטנק החוזר חוצה את דרך הנפט מערבה ("אני עובר על פניו ובירו ממשיך לרדת. הוא על הטנק. הוא יורד").
    ה] את המקום בו ירד בירו מהטנק ועבר לג'יפ, הוא לא ראה, ורק על סמך משהו אחר הוא מסיק מסקנה לגביו.

    ועדיין ישנם כמה פרטים בעדותו שאינם ברורים לי:

    1) "ליד הפיתול כאן אני רואה את בירו על הטנק יורד למטה. הג'יפ שלו נוסע ביחד איתו, אני מדבר עם הנהג שלו, קוראים לו פרידמן. בשלב הזה בירו פצוע והוא עדיין על הטנק" – – – אינני זוכר שקראתי בבלוג על הג'יפ שהשתייך לגדוד של בירו והנהג פרידמן (וראו בתגובה למעלה ציטוט מדברי אהוד קופליוביץ' על ג'יפ הסיירת: "זה היה הג'יפ היחידי שראיתי בשטח"). אם "הג'יפ שלו נוסע ביחד איתו", למה היה צריך לפנות את בירו בג'יפ של הסיירת? ומה עשה בזמן הזה הג'יפ עם הנהג פרידמן?

    2) את מרחק הירידה של הטנק של בירו מערבה מדרך הנפט, מחשב אילן ("אני מסיק מכך את המסקנה שההחלפות בין מוקדי לבירו נעשו כאן במרחק 400-300 מטר אחורנית") לפי שנחום, מט"ק הטנק האחרון בפלוגתו, "אמר שהוא ראה את בירו יושב בג'יפ" – – – ולכאורה, אפשר היה להסיק מכך רק שהירידה מהטנק לג'יפ לא נעשתה אחרי המרחק הזה (שהוא המקום המשוער בו היה הטנק של נחום), אך מניין שלא נעשתה הרבה קודם לכן? (זה שאהוד קופיליוביץ' לא ראה את בירו, לא יכול ללמד אותנו דבר, שהרי הוא לא ראה לא את הטנק ולא את הג'יפ).

    3) לדברי אילן, אהוד "פגש את מוקדי שאמר לו תזהיר את החבר'ה שלך שלא יירו עליי. אהוד לא ידע להגיד איפה הוא פגש את מוקדי" – – – כאן המקום לחזור ולצטט את דברי אהוד למצלמת הסרט 'אם תמשוך צפונה':

    "חיכיתי להזדמנות הראשונה לראות מטרה, על-מנת לוודא שגם התותח שלי עובד כמו שצריך. ראיתי בקילומטר-שניים מקדימה מספר בתים. אני הערכתי, שזה עוד איזור לא כבוש. לא ראיתי בדיוק את כל הדרך של הטנקים שלנו. ויריתי לשם פגז אחד, ונסעתי, פחות או יותר, אחרי הציר של הפלוגה. אילן נסע בראש. הגענו לאותו איזור בתים שאליו יריתי, ולהפתעתי אני רואה שמה ג'יפ, שלידו עמד רפי. זה היה הג'יפ היחידי שראיתי בשטח. הטנק נעצר, אני רואה אותו. הוא עושה לי סימון, מתקרב. אנחנו מדברים בחצי צעקות. הוא אמר לי: "תגיד לחבר'ה שלך, שלא יירו לפה, שאנחנו כבר נמצאים פה, ושפגז אחד כמעט פגע בי. ומכאן, תיקח שמאלה ואל תמשיך ישר".

    ועל כך כתבתי בתגובה למעלה:

    "אחת מהשתיים:
    אם "איזור בתים" שהוא מספר שאליו הגיע היה אכן – כמוצג בסרט – אזור עוקדה, הרי שכאשר רפי אמר לו את המילה "ומכאן", הוא הצביע בידו על השטח שמזרחית להם, או אולי אפילו הציג בפניו מפה, כאשר הכוונה היא לציר הנפט, ששם "תיקח שמאלה ואל תמשיך ישר".
    או שב-"איזור בתים" האמור הכוונה לבתי סיר א-דיב, הסמוכים לציר הנפט, שבאיזור זה, בהתייחס לציר הנפט, מתאים לומר את המשפט "ומכאן, תיקח שמאלה ואל תמשיך ישר".

    – ולפי זה עדיין אפשר לברר אצל אהוד, אם הוא זוכר באיזה אופן הצביע לו מוקדי על המקום בו "כאן" יש לפנות צפונה: בהצבעה על מקום מרוחק (למעלה מקילומטר) או על מפה, או בהתייחסות למקום קרוב יותר ("כאן").

    ובחזרה למקום בו ירד בירו מהטנק לג'יפ:

    נראה לי שעדיף לקבל עדות אשר: א] ניתנה במועד סמוך למלחמה, ב] מוסרה היה קרוב למקום ההתרחשות וראה בעיניו את המעבר של בירו מהטנק לג'יפ – על פני עדות מאוחרת של כעבור 50 שנה.

    זאת ועוד:

    [1] אף בירו, בסיכום שכתב לאחרי המלחמה (התפרסם בפוסט מס' 360), סיפר:

    "הרגשתי שהדם חונק אותי ולא יכולתי להחזיק מעמד. הוריתי לקצין הקשר שיעביר אותי לסיר א-דיב ויורה לנתי שהפיקוד בידיו ושימשיך לתקוף. מסיר א-דיב העבירו אותי על ג'יפ"

    אפשר ובמצבו לא יכל לזכור בדיוק את המקום, ורק שמע על כך מאוחר יותר, ובכל אופן, מדבריו אלו משמע שהעברתו לג'יפ הייתה בסיר א-דיב. היות והמרחק בין הכניסה המערבית לסיר א-דיב לדרך הנפט (שבמרכז הכפר) הוא של כ-170 מטר, הרי שדבריו אלה של בירו שוללים את המסקנה שהמעבר לג'יפ נעשה רק "300 מטר למטה מציר הנפט".

    [ועדיין יש מקום לבירור בקשר לדבריו של בירו על הוראתו ליובל בן-ארצי: "ויורה לנתי שהפיקוד בידיו" – האם ברשת הקשר יש עדות להוראה הזו, והאם יובל מסר על-כך למוקדי שעלה על הטנק ונטל הוא את הפיקוד? כאן גם המקום להזכיר שבספרו של טבת, עמ' 298, מובא פעמיים שאחר פציעתו של מוקדי הוא נשמע מודיע ברשת-הקשר כשהוא מודיע לנתי הורביץ לקחת פיקוד… – כאשר תחשף הקלטת רשת-הקשר כולה אפשר יהיה לחוות דיעה ברורה גם לגבי הפרט הזה]

    [2] בתגובה למעלה ציטטתי מדו"ח מטעם יחידת ההיסטוריה של פיקוד צפון – נושא את התאריך 15 באפריל 1968, ניסן תשכ"ח – בו נכתב: "כשהגיע צוות הסיור לסיר א-דיב כבר עבר גדוד 129 את הכפר לכיוון קלע. במקום זה פגש מ"פ הסיור את מפקד הגדוד כשהוא מתפנה לאחור פצוע".

    עם פירסום הדו"ח הזה (בפוסט מס' 233) כתב שלמה מן: "נראה שהמחבר היה סא"ל אפרים ריינר". נמצא, שגם אם ריינר לא הזכיר בדו"ח הנ"ל האם הטנק של בירו חצה או לא חצה מערבה את דרך הנפט (כאמור, בתחקיר שנערך בינואר 68' הוא הבין שכן חצה), הרי שלהבנתו הפגישה עם מוקדי הייתה בתוך הכפר סיר א-דיב, ולא מערבה ממנו.

    [3] עם השמעת ההנחה שעלייתו של מוקדי לטנק המג"ד הייתה מערבה לדרך הנפט, אלא שהוא המשיך עם הטנק ישר (/מזרחה/למעלה) ופנה צפונה רק למרגלות מוצב 8173, העיר בצדק ישראל הוברמן (וכפי שנרשם מפיו בפוסט מס' 416): "למה לרדת מאוטוסטרדה וללכת למעלה, זה לא נשמע לי שהמעבר היה מפה מערבה". כלומר: דרך הנפט נחשבת כ'אוטוסטרדה' שבה אפשר להתקדם במהירות לכיוון צפון. אילו היה מוקדי עולה על הטנק לפני הדרך הזו, ושם היה מקבל את הנחיית המח"ט (כנשמע ברשת הקשר) למשוך צפונה, סביר היה להניח שהיה פונה שמאלה-צפונה על דרך הנפט. משלא עשה זאת, אפשר להניח שעלייתו על טנק המג"ד נעשתה מזרחית לדרך הנפט.

    [יש לציין כי בעל ההנחה שעליית מוקדי על הטנק הייתה מערבה לדרך הנפט, אכן העלה גם אפשרות "שרפי נע לזעורה … על דרך ציר הנפט". אלא שהוא לא הסביר כיצד מסתדרת אפשרות זו עם העדויות על מציאת גופתו של מוקדי וכו' בסמוך למוצב 8173? ואיך יכל מוקדי לראות שיש טנקים במוצב 8175? לפיכך, לענ"ד, אפשרות זו אינה קבילה כלל]

    אמנם, בפוסט ההוא התפרסמה תגובה אנונימית, "בקולי קולות", בה העיר (גאון הגאונים, עיי"ש, ואת השאר שלח ללמוד) שריינר בתחקיר שלו סבר שלמרות שמוקדי "יודע שהולכים בציר הלא נכון", הרי ש"בסופו של דבר … הוא לא הולך על ציר הנפט, אלא הוא מושך לאיזה שביל שנמצא מתחת למוצב",

    אך כאמור, יש סיבות מספיקות להעדיף את עדות מי שהיה בג'יפ הסיור על פני הסיכום הנ"ל של ריינר, ועל כן נכון לקבל את דברי ישראל (שם) "שתחקירי ריינר אינן תורה מסיני".

  20. בתגובה למעלה (17 באוגוסט 2017 בשעה 22:28) התייחסתי לאמירה בסרט (בדברי קריינית) על כך שפניית הטנק של מוקדי צפונה, למרגלות מוצב 8173, הייתה "אל דרך שמובילה לדרך הנפט", והערתי שהמציאות היא שלא הייתה שם דרך שהובילה לדרך הנפט (לכל היותר, ערוץ של ואדי אכזב, שאין כלל בטחון שהוא עביר לטנקים).

    נראה שאת המקור לאמירה הנ"ל שאבו עורכות הסרט מהמופיע בספרו של שבתי טבת, 'חשופים בצריח', עמ' 297: "הוא ניווט את הטנק שלו לעבר תוואי שראה וסבר כי הוא מוביל לדרך הנפט המובילה לזורה. בדרך זו ביקש להנהיג את הגדוד."

    דייק טבת וכתב: "שראה וסבר". לאו דווקא שזו הייתה המציאות.

    בהמשך אעתיק עוד כמה פסקאות מהספר הנ"ל ואדון בהם.

  21. ספרו של טבת התפרסם כאמור כבר בפברואר 68'. הוא מתאר את שנעשה בטנק שעליו מוקדי, בתיאור שסביר להניח שהתקבל ממי שהיה אף הוא בטנק הזה. השאלה היא, ממי?

    לדוגמה:

    "…ופגז חודר שריון פגע בדיפרנציאל. הפגז הלוהט חלף בתיבת השמן. השמן נחרך בחומו, המנוע דומם, הטנק נעצר ובן רגע נמלא עשן לבן ומחניק.
    "אש!" פקד רס"ן מוקדי על התותחן … התותח ירה פגז אחד וחדל, לא היה טען-קשר שידע לשחררו מהמעצור ולהחזירו לפעולה תקינה. שהרי קצין הקשר, יובל בן-ארצי, בא במקום הטען-קשר וידיעותיו בתותח היו אלמנטריות …
    השמן נתקרר ונהג הטנק הצליח להתניעו מחדש. הוא הסיע את הטנק במדרון כמאה וחמישים מטר, עד שנעצר שנית בערוץ. כאן עזבוהו התותחן והנהג".

    מענין: האם לא סופר לטבת שהיה עוד אחד, שלישי (המקלען), שעזב עמם את הטנק "שנעצר" (ללא פירוט סיבה) בערוץ?

  22. לא זו בלבד. מישהו גם סיפר לטבת שכאשר הטנק המדובר התקדם צפונה, עמדו כנגדו *שני* מוצבים סוריים. האחד מקביל לקו התקדמותו [זה המוצב הידוע כיום, 8173, שהיה מימינו-מזרחו], והאחר "בטווח 400 מטר מולו". לפי טבת, הירי שפגע בטנק היה מהמוצב המקביל, אך הפגז שנורה מהטנק היה על "המוצב שממול". וגם: "מוקדי גמר אומר ללחום במוצב שמולו במקלע 0.5".

    להלן הציטוט במלואו:

    "אבל תוך חיפושי תוואי לטנקים, כי סלעי הבזלת היו כאן צפופים יותר, נתקל במוצבים סוריים. האחד היה מקביל לקו התקדמותו והאחר, בטווח 400 מטר מולו. מהמוצב המקביל לו פתחו באש נגד-טנקים ופגז חודר שריון פגע בדיפרנציאל …
    "אש!" פקד רס"ן מוקדי על התותחן. התותח היה מכוון על המוצב שממול, התותח ירה פגז אחד וחדל, לא היה טען-קשר שידע לשחררו מהמעצור ולהחזירו לפעולה תקינה. שהרי קצין הקשר, יובל בן-ארצי, בא במקום הטען-קשר וידיעותיו בתותח היו אלמנטריות.
    רס"ן מוקדי גמר אומר ללחום במוצב שמולו במקלע 0.5."

    נראה כי המוצב ש-"בטווח 400 מטר מולו" הוא 8199 (במפה סומנה בו מחלקת אוייב, בעוד ב-8173 סומנה פלוגה), שהמרחק בין שני המוצבים הללו הוא אכן קרוב ל-400 מטר (ממזרח סמוך לו מוצב המשתרע על שטח ארוך וסומן במס' 8195). אמנם כשנעים ישר צפונה לא נמצא 8199 ממש ממול, אלא ימינה, צפונית-מזרחית ל-8173 (ממש ממול אך רחוק יותר יש על המפה סימון של מצב נטוש שסומן במס' 8185, ולמעלה ממנו, רחוק עוד יותר, מוצב 8190). שלמה, האם מוצב 8199 נבדק בסיורי השנים האחרונות?

    מוצב 8199 מוזכר (ביחד עם עוד שלושה הסמוכים לו) בתחקיר של גדוד 377 מה-4 בינואר 68', נמצא: "פלוגה פ' על ציר הנפט כקילומטר וחצי צפונה מסיר א-דיב חטפו אש נ"ט מכיוון מזרח מהמוצבים 8199, 9194, 8195 ו-8190. האש באה מהמוצבים האלה או מחלק מהם, או מאיזשהו כוח שנע מערבה מתוך המוצבים האלה וירה עליה".

  23. לדעתי בכל מה שקשור לטנק כשמוקדי עליו שבתי טבת ממציא חצי מהדברים, משברי דברים ששמע מאחרים מספרים על…

    לא שמתי לב לקיומם של סלעי בזלת צפופים, אכן יש לנו את 8173 ואת 8199, אלמסי טוען שירה לטווח של 300 מטר , לאן אין הוא יודע.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s