מג"ד על טנק 3ב

זאב חטין, מ"מ בגדוד 129, מגיב על תהיות ושאלות שהתעוררו בעקבות שובו של יוסי אלמסי לסיר א-דיב * למי שעדיין ריחות אבק השריפה, השמן ההידראולי והגזים הנפלטים צורבים בו ביחד עם ההמולה והמתח העצום – שלא ינסה להבין מה קורה ללוחם שיושב בטנק ואינו רואה כמעט כלום

מתוך תרשים אירועי גדוד 129 בקרב באיזור סיר א-דיב 9.6.67 [מחלקת היסטוריה, ארכיון צה"ל]

הכתבה כאן על יוסי אלמסי שחזר אחרי 50 שנה לזירת הקרבות בסיר א-דיב, הולידה דיון ארוך ומעניין. זאב חטין, שהיה מ"מ בגדוד 129, מתייחס כאן כעת לחלק מהעניינים שעלו ועונה לחלק מהמגיבים.

מאת זאב חטין

1) על צילומי טנק המג"ד (בירו, שאינו מופיע בתמונות) מיום ה-8 ביוני, רואים בבירור את השילוט הטקטי 3ב'. נכון, השילוט קצת מקופל, אבל עם קצת דמיון זה ברור, וכן על הצילום של הטנק במקום שנתקע בקרב, בדיוק אותו השילוט אפילו עם אותו הקפל שנגרם בגלל מדוכות העשן.

גם אני התעניינתי איפה מקלע ה-0.5, אבל בכלי הספציפי הזה מדף המפקד הוא מדגם של שתי מחציות בצילומים – אחת קדימה והשנייה אחורה, ואפשר לסובב את טבעת הצריח, כך שכנת המקלע תהיה מימין וקדימה למפקד ובתצורה מסוימת ניתן שיהיה כולו בצידו הימני של הצריח. כך גם הוא נראה בתמונה שלאחר הקרב, כך שאם רפי רצה לירות בו הוא היה צריך לצאת מחוץ לתאו ולעמוד על התובה לצד הצריח, לא מקום מאד נוח, ואם נפגע במצב הזה די ודאי שנפל משם לצד הטנק.

טנק מג"ד 129 בוואדי ליד סיר א-דיב [מתוך הסרט "אם תמשוך צפונה"]

2) על השאלה – האם זה הטנק בו יצא המג"ד לקרב?

התשובה היא במאה אחוז כן! יש הרבה עדויות. ראה גם את ארגז הפעולה של 0.3, שכדי שיהיה קשור כראוי בחגורה הוכנס מתחתיו מחבר חוליות זחל אמצעי, שנמצא במעמד הג'ריקן שחסר, וכן את גלגל המרכוב הרזרבי שחסר (יש שם שתי תושבות לשני גלגלים), וכן תא הכלים של הנהג עם הכיתוב בלבן: 'נהג', וזהו גם המצב בצילום של הטנק לאחר הקרב ויש עוד סימנים.

3) על השאלה – מדוע יצא המג"ד על הטנק הזה לקרב?

אני זוכר שבסיני היה לבירו טנק אחר מסוג של טנק פיקוד, עם כושר לחימה מופחת לצורך אמצעי שליטה וכד', שנמצאים בצריח שעליו גם היה מעמד למוט דגל הגדוד! (בתחילת הקרב בסיני עוד היה הדגל מונף, לאחר זמן הוא קופל כשהסתבר שזה לא מצעד, ונשאר רק דגלון קטן משולש בצבעי שחור ירוק על האנטנה). על הטנק ההוא היה השילוט הטקטי 10.

אבל גם אלמסי מספר שכבר בסיני בירו עלה לטנק שלהם, הנושא את השילוט הטקטי 3ב, בעל כושר לחימה מלא, שהשאיל מהפלוגה של אילן לבנון יחד עם יובל בן ארצי [קצין הקשר הגדודי]. את טנק המג"ד עם השילוט 10 כנראה שהוא השאיר לסמג"ד משה בנקובר, שנשאר להילחם בסיני עם שתי פלוגות.

4) בתאריך 11 ליולי 2017 הקורא נאמן מתייחס לנסיעתו של הטנק. די ברור שהטנק נסע כללית בכיוון צפון – צפון-מערב, עם הקנה בכיוון זה. אלמסי כנראה התבלבל כשאמר בפוסט לנהג – סע אחורה! גם הכיוון שהתותח נמצא במקום שהטנק נתקע מאשר זאת, וגם העובדה שרתיעת התותח לאחור אפשרית שלא במצב ירי על ידי פגיעה בקיר סלעים שמתואר בצילום.

יש סוגיה הקשורה לעובדה שבאותו הזמן, האויב, מוצב 8173, נמצא באופן כללי מאחור ומימין לטנק והיה מצופה שאכן לשם יהיה התותח מכוון. אבל יתכן ואלמסי כפי שהוא מעיד, צודד את הצריח לכיוון הנסיעה לאחר שרפי מוקדי נפגע וגם יובל בן ארצי.

בהמשך אותו היום דן מציג עמדה דומה. כבר כתבתי קודם שאין ספק שעם הטנק הזה עלה המג"ד לקרב.

לדברים שדני כתב אני רוצה להתייחס במיוחד, כאחד מגדוד 129 שהיה שם: מצד אחד אין לנו פתרונים לשאלה מדוע בירו לא החליף את השילוט. כבר בסיני הוא נסע על הטנק הזה ובאמת היה לו מספיק זמן להורות על החלפת השילוט. בעובדה, כך היה. מצד שני, רוב מפקדי הטנקים בגדוד יכלו להכיר את טנק המג"ד שנסע עם דגלון משולש קטן שחור ירוק על האנטנה.

רק לשם תוספת, השילוטים הטקטיים הללו היו נהוגים בצה"ל שנים רבות עוד לפני שהתגייסנו. שאלה לא פחות טובה בנידון היא מדוע השילוט המקורי של המג"ד לא היה 10ג?

ואני מוסיף, שלעצמי הנהגתי לקשור על תותחי המחלקה שלי באמצע בערך, שק חול עם קצת חול לסיוע בסימון הטנקים של המחלקה, כי בזויות מסוימות קשה לזהות את השילוט הטקטי.

שאר ההערות שלך דני בנידון נכונות וענייניות.

5) כיוון שלא הייתי בשטח בו נתקע הטנק מאז המלחמה, איני רוצה להיכנס לכל ההשערות. בחודש הקרוב נהיה שם, ובניגוד למרבית הדעות וההשערות נמצא את המיקום באחד הוואדיות היורדים ממזרח למערב כ-500-300 מטר מצפון לאנדרטה וכ-200 מטר ממערב לציר הנפט, כפי ששירטט ביד אמונה ישראל הוברמן:

תרשים משוער של מיקום הטנק שנתקע בוואדי [ביצוע ישראל הוברמן]

6) החלפת תפקידים.

שוקרון ידע את מקצוע הטען-קשר ולכן עלה לצריח, והמקלען עבר להיות הנהג. בשריון, בשרמנים באותו הזמן, אימנו את אנשי הצריח להיות תותחנים וטענים-קשרים, והטובים בתותחנות נעשו תותחנים. את אנשי התובה אימנו להיות נהגים ומקלענים, והטובים בנהיגה נעשו נהגים. זה היה מקובל מאוד שאנשי צוות יכלו לתפקד בכל התפקידים, למעט התותחן שיכול היה להתחלף רק עם הטען קשר.

7) אש מקלעים אפילו לא מדגדגת את הטנק. התקתוק מפגיעת הקליעים מעצבן וירו עליי הרבה אש כזו, גם מכוחותינו, במהלך הקרב הזה, אבל זה בקושי מגרד את הצבע.

לאנשי הצוות יש ביטחון בשריון הטנק, והדיון בנושא מחטיא את המטרה כיוון שסביר יותר שהטנק נפגע מנשק כבד יותר: תותח נ"ט או טנק, כפי שאלמסי אומר, שחדר פנימה, אלא שהפגיעה בתובה לא השביתה את הטנק מלנסוע הלאה. הצוות התמודד יפה עם העשן והריח והם המשיכו. הטנק ספג עוד כמה פגיעות. רפי נפגע בהיותו מחוץ לטנק, יובל נהרג מאחת מהן, עד שהצוות נחלץ משם ונתקע בצלע הוואדי.

הערה אחרונה: ממרחק של 50 שנה, ולמי שעדיין ריחות אבק השריפה והשמן ההידראולי עדיין שמור באפו, ותחושת הגזים הנפלטים בעת ירי הפגזים עדיין צורבת בעיניו והרעש האדיר של קולות ירי התותחים שלנו ופיצוצי הפגזים מסביב עדיין מהדהד באוזניו, והאבק העולה ומתעופף מכל עבר שמעלות שרשראות הטנקים בנסיעתם, מהמולת הקרב באוזניות והמתח העצום הקשור בתפעול המכונה והצוות, ומראות הפצועים וההרוגים שראו – אני רוצה לסיים בכך שאל לנו בשום צורה ובשום אופן וזמן לנסות להבין מה קורה ללוחם שיושב בטנק ואינו רואה כמעט כלום, ופתאום הוא נפגע או שהטנק נפגע והצוות נוטש את הטנק תוך שהוא לוקח איתו מה שאפשר.

אלמסי ושוקרון פצועים. פתאום הם חשופים לגורלם (ולא כמו שכתב שבתי טבת "חשופים בצריח") באמצע מקום זר ולא מוכר, ללא השריון המגן עליהם, ללא מפקד וללא תרגולת שהם יודעים לבצע, הם הופכים לחיילי רגלים, צורת קרב שאינם שולטים בה, וברור שהם מבוהלים וחרדים לגורלם. יש שיכנו זאת טראומה! ולמרות זאת, אלמסי מוביל את חבריו לנקודה בה נאספו לכוחותינו.

ובוודאי לא להפעיל סרגל שיפוטי כזה או אחר. גם אין בדבריי אלו שום סרגל שיפוטי על מי מהמתדיינים באתר, אבל כמי שהיה שם ובעוד מקומות שכאלו במשך שנים רבות, וראה ושמע הרבה, אולי מעבר למה שנפש האדם צריכה לראות, אני מבקש מכם: צריך להיות צנוע, רחום ומבין את נפשם של האחרים ומה שעבר עליהם, ולפעמים להביט ולהתבונן במראה.

לסיכום: כתבתי ואמרתי כבר על גאוותי הרבה בהשתייכות לחבורה המופלאה של לוחמי גדוד 129 שהשתתפו בקרב, ומבלי לפגוע באף אחת מהיחידות הלוחמות לכיבוש הרמה – הנני רוצה לציין שהגדוד שהיה בעצם רק במחצית כוחו התחיל את הלחימה בשעה 11:07 לפני הצהריים, וניהל קרב אש ותמרון לאורך מסלול הררי קשה של כ-10 ק"מ, ולמרות האבידות והפצועים ופגיעה בטנקים, המפקדים החליפו כלים, או ירדו והמשיכו עם החיילים בקרב כרגלים, אספו ופינו את הפצועים וההרוגים תוך כדי קרב, והגדוד המשיך ונלחם לביצוע המשימה והתייצב בסופו של היום בקלע. גדוד 129 היה גורם מכריע בשבירת ההתנגדות של הצבא הסורי בגזרה, ואיפשר למחרת היום להגיע לקונייטרה, שם עוצב הגבול החדש עם סוריה.

זאב חטין

——————————————————————————-

מודעות פרסומת

16 מחשבות על “מג"ד על טנק 3ב

  1. תודה לזאביק על התיאור המדויק של התרחשות בקרב של גדוד 129 לפני חמישים שנה, תיאור ממקור ראשון של הקרב ממי שהיה שם ונלחם ונפצע וכן ממקצוען, קצין שריון, אני מקבל את כל הניתוחים שלו ובעיקר ההיתחסות לכאוס בזמן הקרב והשפעתו על הלוחמים שעד היום עדין חלקם ב "הלם קרב" , מושג שלא הוכר אז ובטח לא על ידי הלוחמים עצמם. שוקי בן ארצי

    • הערה לגבי ה-0.5.
      גם לי היה טנק M-50 ממוצא צרפתי כמו 3ב ואכן מכסה מקום המפקד מחולק לשניים ואת ה0.5 שמים מצד שמאל כך שבשעת הצורך גם הטען-קשר יכול לירות .

  2. הסבר מקצועי ומעמיק מפי שריונר שמבין דבר או שניים בתורת שריון ויודע לבאר היטב גם להדיוטים.
    שאפו זאב.

  3. ציטוט: "על צילומי טנק המג"ד (בירו, שאינו מופיע בתמונות) מיום ה-8 ביוני, רואים בבירור את השילוט הטקטי 3ב'. נכון, השילוט קצת מקופל, אבל עם קצת דמיון זה ברור" – – – כבר נכתב כן בתגובה מהתאריך 11 ביולי 2017 בשעה 15:28: "אעיר כי בתמונה השניה אני כן רואה את המס' שעל הבד, וברור שזו הספרה 3. נראה גם חלק מהאות ב, והבד מקופל בדומה לנראה בתמונה מהוואדי" [וצורפה שם התמונה המדוברת].

  4. אתחיל מהסוף

    ראשית תודה על ההסברים להדיוטות כמוני.

    בצפון רמת הגולן פעלו חטיבה 8 מחד וחטיבה 1 מאידך

    בשניהם התכנון והביצוע בחלקו היו שונים מהתכנון ועדיין בסופו של יום המשימות הושלמו ולמחרת צה"ל מגיש על מגש של כסף את רמת הגולן למדינת ישראל.

    ואוסיף ידיעותי על השריון הם רק מתוך בלוג נעמוש, ולכן יש להתייחס אליהם ככאלה של הדיוט.

    כוח השריון שסופח מלגדוד 12 היה מגדוד 377,

    על פי המידע שבידי היו לשרמן שני סוגים של תותחים אחד 75 מ"מ, M50, השני תותח 105 מ"מ, M 51.

    לטנקי מ"מ ומעלה היה זרקור על התותח.

    לא יודע איזה תותח היה לטנק של בירו, ברור שזרקור לא היה.

    גם שנשא את הסימון 3ב' במקום 10 ( או 10ג' לפי זאב ) האם אפשר לקבל הסבר למה 10 ג'?
    ותמוה מדוע לא הושם שילוט טקטי מתאים על הטנק של בירו.

    בתמונה אחת ניתן לראות באמת איזה דגלון קטנצ'יק על האנטנה.

    האם זה הספיק לזיהוי הטנק כטנק המג"ד?

    ועכשיו לסוגית המקלע 0.5

    קשה לי לראות את "החוכמה" של התקנת המקלע 0.5 כך, שלהפעלתו צריך לצאת לעמוד על התובה חשוף. ההתקן עצמו על הצריח, כמובן אמור להיות על הצריח.

    להערתו של נחום על האפשרות להתקנתו להפעלה גם של המפקד וגם של הטען קשר ביניהם, לפחות לפי התמונה , נראה שההתקן היה בצד ימין לשימוש המפקד בלבד.

    לגבי הנסיעה

    ייתכן וההתחלה הייתה בנסיעה אחורה ( כפי שאלמסי זוכר ) שהתחלפה אח"כ בנסיעה קדימה כפי שניתן לראות מן התמונות.

    כיון שאין לי מושג האם ניתן לזהות את כיוון התנועה , מתותחן שיושב בתוך הטנק, ייתכן כי מכאן השוני.

    לא ברור לי כיצד הנהג לא רואה את המכשול המתקרב?

    • בדרך כלל בגדודי השרמן היו 2 פלוגות M-51 ושתי פלוגות M50. טנקי הפיקוד קיבלו את הכינוי 10ג' מאז ומעולם (10א' זה נגמ"ש/זחל"מ המג"ד. 10 ב' זה הגיפ שלו) בזמנו היו אלה גם אותות הקריאה בקשר, כמעט עד 73 שאז שונו האותות. גדוד 377 הקצה את 3 פלוגות ה M50 שלו לגולני, וביניהן פלוגה ז' המפורסמת. פלוגת M51 נוספת שלו (פלוגה ה') הוקצתה לגדוד החרמ"ש 121 של חטיבה 8. כך, שבסופו של יום נותר גדוד 377 עם צוות קרב רזה שכלל פלוגת M51 אחת, מג"ד וסמג"ד על M51 וכן פלוגת החרמ"ש. גם סוללת דגם ד' נלקחה ממנו. מנסיוני (לא על שרמן) תותחן רואה מעט מאוד.
      זו הייתה תרומתי הפעוטה לשאלותיך.

  5. והעיקר שכחתי

    כל מה שכתבת תחת הכותרת הערה אחרונה.

    קבל חן חן על שילוב נדיר של זכרונות אישיים שלך שאותם השלכת בצורה טובה מאוד על הקורה לאותו צוות שחווה חוויות לא קלות במהלך של מספר שעות.

  6. זאב שלום.

    קראתי בבלוג (פוסט מס' 403 מה-3 לחודש זה) שסיפרת "כי בשנה הקרובה" אתה "מתכוון לעסוק בתחקיר על הקרב של גדוד 129 במלחמת ששת הימים", וכן קראתי את שני הפוסטים שכתבת (זה הנוכחי, מס' 409, וקודמו, מס' 278 מה-15 לינואר 2016).

    מתוך הנחה שכבר התחלת בתחקיר, ברצוני לוודא:

    האם אתה, כמי שהוביל את הגדוד למקום שאליו הגיע ואשר העיד כי "מרגע חציית הגבול ליד גבעת האם ועד לסיר א-דיב לא היה לפניי, וגם לא ראיתי, שום חייל או רכב ישראלי" (שלכן "ברור שאותם אלו שמונו להוביל, קרי סיירים מקומיים ופלוגת הסיור החטיבתית, לא היו בראש הכוח. גם מעדויותיהם ואחרים ניתן להבין זאת"); עדות אותה סיכם שלמה, הן בתגובה (מהתאריך 15 בינואר 2016 בשעה 10:48) במשפט: "בעצם אף אחד לא עצר אותם", והן בפוסט (מס' 289, מה-3 במרץ 2016): "כלל לא היה נווט שנסע לפניהם לכל אורך הדרך, וגם לא איתם", כאשר בפוסט ההוא אישרת את הדברים בתגובה שכתבת (7 במרץ 2016 בשעה 15:08): "ואני אומר לך בביטחון מלא כמי שהוביל את הכוח ממעבר הגבול בסמוך לגבעת האם ועד דרך הנפט בסמוך לסיר א- דיב, שאנחנו הובלנו בלעדית את כל הכוח ולא היה לפנינו או איתנו שום בחור מהסיור שיראה לנו לאן צריך להגיע".

    – חוזר ומאשר את הדברים?

  7. לזאב ונחום שלום

    לבקשתי הוספה תמונה נוספת של הטנק

    בתמונה העליונה הטנק מצולם מכיוון דופן שמאל

    בתמונה התחתונה מכיוון דופן ימין

    בשתיהם נראה מכסה המפקד כמחולק לשניים.

    וכך כתבת זאב :
    "גם אני התעניינתי איפה מקלע ה-0.5, אבל בכלי הספציפי הזה מדף המפקד הוא מדגם של שתי מחציות בצילומים – אחת קדימה והשנייה אחורה, ואפשר לסובב את טבעת הצריח, כך שכנת המקלע תהיה מימין וקדימה למפקד ובתצורה מסוימת ניתן שיהיה כולו בצידו הימני של הצריח. כך גם הוא נראה בתמונה שלאחר הקרב, כך שאם רפי רצה לירות בו הוא היה צריך לצאת מחוץ לתאו ולעמוד על התובה לצד הצריח, לא מקום מאד נוח, ואם נפגע במצב הזה די ודאי שנפל משם לצד הטנק."

    בשתי התמונות נראית כנת מקלע ה 0.5 כאשר ניתן לפחות ( הפעלת מקלע 0.5 נהירה לי היטב מהקרקע או מעל זחל"מ אך לא מעל טנק ) להפעילה מתוך הצריח ואין צורך לצאת מהצריח ולעמוד על התובה.!!

    אשמח לתובנות שלכם בנדון.

  8. ציטוט : "אני מבקש מכם: צריך להיות צנוע, רחום ומבין את נפשם של האחרים ומה שעבר עליהם, ולפעמים להביט ולהתבונן במראה."

    ובלשונם של חז"ל : " ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו " .

    ( פרקי אבות,פרק ב',משנה ה' )

    • זה שרמן M4A1 עם תותח 76 ממ. הוא טרם עבר שדרוג לM51.
      הM50 היה עם תובה לא מעוגלת של שרמן M4A3 או מדגמים מאוחרים אחרים

  9. נחום הגיב:
    25 ביולי 2017 בשעה 22:54
    הערה לגבי ה-0.5.
    גם לי היה טנק M-50 ממוצא צרפתי כמו 3ב ואכן מכסה מקום המפקד מחולק לשניים ואת ה0.5 שמים מצד שמאל כך שבשעת הצורך גם הטען-קשר יכול לירות .

    ואז ההדיוט רואה בדיוק כנה של המקלע באמצע ומבסוט.

    והנה מסתבר שלא רק בטנק שנחום מדבר עליו אלא גם בדגמים אחרים הכנה באמצע.

    מה שברור הוא שבטנק שעליו היה מוקדי הוא לא היה באמצע.

  10. אתר חקר הקרבות נעמוש מס1 בישראל
    לא מכיר אתר דומה ברצינות ובמקצועיות הן במאמרים והן בתגובות קצינים וחיילים באופן רהוט מקצועי חף מכל אינטרס
    מאחל שמחלקת ההסטוריה של צהל תיקח דוגמה מכאן איך מנהלים דיוןנים מעמיקים ומסקנות ולשם שינוי תוציא תחת ידיה תחקירי אמת בלי לעגל פינות ולפרגן לפיקוד הבכיר
    שבענו מכסויי התחת שבגללם טעויות וכשלים חוזרים ונשנים בכל המלחמות והמבצעים ודם צעירים נשפך לשוא

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s