זום של אחרי המלחמה

תל פאחר, עין פית, תל אבו נידה, בניאס, בירכת רם ועוד * שלל צילומי שחור-לבן מרהיבים כפי שתיעד חייל גולני כשבועיים לאחר מלחמת ששת הימים

חיים סטרז' היה חייל בפלוגה ד' ["הטירונית"] מגדוד 12. הפלוגה הגיעה לתל פאחר מספר שעות לאחר סיום הקרב. המ"מ שלו היה גבי, המ"פ דוד נובלמן. אין לו יותר מדי זכרונות מהמראות של תל פאחר רגע אחרי. גם לא צילומים.
את המצלמה שלו הוא הפעיל בעיקר בימים הבאים, לאחר שהפלוגה הופנתה לתעסוקה מבצעית בגבולות החדשים של רמת הגולן שנכבשה. באחד מימי סוף יוני 1967 סיירו החיילים בתל פאחר, שם קיבלו הסבר על אירועי הקרב. התמונות הן מהראשונות ביותר של תל פאחר, ובאיכות טובה מאוד. הן עשויות לתרום תובנות נוספות על מראה כללי של המוצב ובעיקר השטח שמתחתיו. כן בולטת במקבץ היפהפה הזה תמונה של הכפר עין פית, מעט לפני שנהרס כליל.
לצפייה איכותית לחצו פעמיים על כל צילום. לאחר מכן כדי לחזור לבלוג יש ללחוץ Back או על חץ לאחור.
צילומים: חיים סטרז'.
—–

חבר'ה מפלוגה ד' בגדוד 12 ליד תותח הנ"ט בחלק הדרומי של תל פאחר 

פלוגה ד' בתל פאחר בשיעור מור"ק ראשון. החיילים מכונסים במה שנראה כאיזור החלק הדרומי מעט מעל מוצב החוץ. בהגדלת הצילום [לחצו פעמיים] ניתן לראות את השטח הדי חשוף שמתחת למוצב שהפך לשטח השמדה, מכתשון שנראה כעמדת טנק, הפיתול בדרך ההטיה שמשם החלה ההסתערות על היעד, גבעת הטרשים, המבנה של מוצב בורג' בביל, את המורד הדרומי של תל עזזיאת, מוצב בחריאת וגבעת האם

זיהוי כללי של השטח על פי הצילום הקודם

צילום מכיוון צפון-מזרח לחלק הצפוני-מערבי של כיפת תל פאחר. הגדרות המשולשות ומבנה האבן [מימין] שייצר הרבה אש כלפי החלק הדרומי במהלך מרבית שלבי הלחימה

צילום נוסף של תותח הנ"ט 57 מ"מ

מספר שבועות אחרי המלחמה: תרשים המוצב ששימש את אחד משיעורי מורשת הקרב הראשונים בתל פאחר

תל פאחר, קיץ 1967, לוחמי גולני מקשיבים לסיפור הקרב [ייתכן שהמסביר הוא הסמח"ט משה גת]

השפניות בתל פאחר הדרומי

מראה כללי של תל פאחר הצפוני כפי שצולם מהחלק הדרומי. הבונקרים, התעלות ופתחיהן והוואדי שבין שני חלקי המוצב 

מסדר הניצחון של חטיבת גולני למרגלות תל אבו נידה [תל אביטל]

נגמ"שים סורים, שלל, במסדר גולני 

נגמ"שים סורים וקני ארטילריה במסדר אבו נידה

לחזית שור. חיילי חטיבת גולני בהכנות אחרונות לקראת מסדר הניצחון 28.6.1967 סמוך לקונייטרה

צולם מהכפר עין פית כלפי מערב: במרכז התמונה ניתן להבחין במוצב תל פאחר ובסככת המינהלה שלו. בהמשך מערבה ומעט שמאלה נראות בריכות קיבוץ דן ומשמאל גבעת עזזיאת. קיבוץ דן מוסתר ע"י עצים [מעל הבריכות], אבל שאר ישוב ודפנה נראות היטב. מעל תל פאחר ניתן לראות את פיתול דרך הנפט [להגדלה: לחצו פעמיים]

הכפר העלאווי היוקרתי עין פית 1967, זמן קצר לפני שכוחות הנדסה הפכו אותו לעיי חורבות. ברקע: רכסי החרמון. במרכז התמונה על ההר ניתן להבחין בקלעת נמרוד. צולם מהכפר זעורה

החבר'ה על טנק פטון, לא ידוע מיקום

לפטון הלכה גם השרשרת

בברכת רם במסעאדה עם ילד מקומי

ועוד תמונה אחת מברכת רם

בבניאס, ליד המעיין והעתיקות [מי מזהה את המצולמים?]

ועוד מהבניאס. המ"כ אהוד בר דוד

תופסים פוזה קרבית באימון ברמת הגולן החדשה

פלוגה ד' מגדוד 12 ברגע של מנוחה באימון בגולן, זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים. מי מזהה?

59 מחשבות על “זום של אחרי המלחמה

    • היינו הרי גם בשומרון לפני הרמה. לא מסתדר לפי סדר הצילומים בסרט. גם אני חשבתי כך על פי עצי הזית..

      • הטנק בתמונה הוא פטון M47 לפי סל הצריח, והאחוריים. הוא ירדני ואין מצב שצולם ברמה. יופי של צילומים. מדהים כמה חשוף היה השטח.

      • שלום חיים
        היינו מחזור פברואר 67 ,הייתי איתך בפלוגה ד במחלקה 2 ובאוהל בבן עמי, , אגב מ"מ מחלקה 1 היה יונתן גפן הידוע, גבי ברוש היה המ"מ שלנו בשלב ב ונובלמן היה מ"פ.
        אני זוכר אותך כמי שרץ בראש המחלקה מיד אחרי המ"מ או המ"כ (יהודה וירבה ממשמר העמק שהיה אצן מצויין) ותוך כך גם מארגן שירה, זכור לי שכעבור זמן עזבת ועברת ליחידה אחרת, הופתעתי כי לפי הבצועים שלך בטירונות הייתי בטוח שתגיע לרמטכלות .
        אני מזהה חלק מהמצולמים בתמונות כמו בני וינר מגבעתיים , הרפז ורוזנטל, אני מופיע בתמונה של ברכת רם קיצוני משמאל עם כובע טמבל מנומר.
        לגבי הפטון השרוף, ניראה שזה היה מאחורי הגדר של מחנה בזק ליד זבבידה לא רחוק מקבטיה, אל מחנה זה עברנו לאחר שבועות מספר בג'וערה שם התחלנו קורס מכים.
        בברכה
        צבי פרל

        • צבי פרל, זוכר אותך היטב. יהודה וירבה היה מהרצליה …את בני ויינר פגשתי בכנס ה 50 בתל פאחר. את שלזינגר שלא מופיע בתמונות אני פוגש מדי פעם.

          • שלום חיים
            ניראה לי ששלזינגר מופיע בתמונה אחת לפני האחרונה, רואים 6 חיילים עם קסדות בשדה מאחוריהם עשן לבן, שלזינגר שני משמאל הרובה תלוי על כתפו הימנית. אני זוכר את הארוע שבו שלזינגר נפצע במרדף בשומרון ליד הכפר בשם קופיין או דומה, ממש בקרב מגע עם מחבל, שלזי היה אדם נהדר, תוססו צבעוני וחייל כמו שבגולני אוהבים, זכור לי שבתחילת אחדים מהמסעות בקורס מכים נהג שלזי לקחת אתו אבן כבדה, כששאלנו אותו למה הוא עושה את זה, ענה: אחרי שאני זורק את האבן המסע נעשה לי קל…
            פגשתי את בני וינר בשנות ה80, היה קבלן שפוצים, בא לבקור בסניף בנק שניהלתי בירושלים, הסניף הוצת ונשרף כליל, בני רצה לגשת למכרז על שפוץ המקום. זהיתי אותו מיד, הוא גם זהה אותי.
            נזכרתי גם שבריצות ומסעי האלונקה נהגת גם לרוץ במאסף לעזור למתקשים, מבחינתי הפסדנו רמטכ"ל.

            בברכה
            צבי פרל

  1. למרשם הקרב כפי שמופיע בתמונה שהכיתוב שלה:
    "מספר שבועות אחרי המלחמה: תרשים המוצב ששימש את אחד משיעורי מורשת הקרב הראשונים בתל פאחר".

    המרשם מתאר רק את תנועת הכוחות של ורדי, הסמ"פים ועזרא סלע.
    בהמשך לתנועת כוח ורדי רואים במהמשך את הסתערות מוראד לסככה.

    כיוון שאין תיאור של כוחות אחרים (אפילו לא של קרינסקי) אני מניח שהמרשם נעשה כתוצאה ממה שמסר מישהו מפלוגה א'.
    המסלול של הסמ"פים מסתיים ליד תותח הנ"ט המופיע בתמונה אחרת.
    לא הצלחתי לפענח את הכיתוב על החץ של כוח עזרא.

    • אינני רואה בתרשים שבתמונה סימון למסלול הזחל"ם של עזרא סלע.

      לגבי הכיתוב על החץ: האות הראשונה נראית כ-א. לצדה נראית הספרה 2. לצדה נראה הסימן = (או שזו האות ב ?), הרישום שבהמשך לא ברור, ואולי: – ב –

      המפה עצמה רחוקה להיות מדויקת והבולט ביותר הוא הקו העבה המציין את הגבול הדרומי של התל הצפוני. הקו הזה מתחיל נכון, ממערב למזרח, אך אח"כ הוא נוטה באלכסון לדרום, באופן בלתי מובן כלל, שהרי ברור שהמוצב הדרומי והגיאיון שלדרומו אינם בצורה הזו!

  2. שני דברים מפתיעים

    הראשון שגם לירידה מכיוון מזרח לתל היה נגבה מחיר ( ראו התותח נ"ט )

    השני

    הימצאותו של כביש סלול שהולך במקביל מכיוון הבניאס לתל פאחר וצמוד לנתיב של קו הנפט עצמו.

    זה גם הזיכרון שלי במהלך אוקטובר 1967, בו באתי לסיור בתל ובתוואי ההטיה.

    ומתנתק ממנו כאשר הוא מתחיל לפנות לכיוון הכניסה של עין פית.

    ככה מראה הפוטוסטאט ככה מראה הצילום כאן.

    שוקי בן ארצי לשאלתי ענה לי בוודאות שבאיזור סיר אדיב לא היה כביש סלול רק הנתיב של קו הנפט עצמו.

    מישהו זוכר שונה?

  3. א] "( ראו התותח נ"ט )" – – – למה ברור לך שהתותח שבתמונה הזו אינו מופנה למערב? (אף שבכל אופן כאן מסתבר כדבריך – זאת על סמך סימוני המודיעין על הפוטוסטט של העמדות בתל-פאחר – שגם בהגעה לתל מדרום וכניסה ממזרח, היה נגבה מחיר).

    ב] "הימצאותו של כביש סלול שהולך במקביל מכיוון הבניאס לתל פאחר וצמוד לנתיב של קו הנפט עצמו … ומתנתק ממנו כאשר הוא מתחיל לפנות לכיוון הכניסה של עין פית." – – – בסימוני המפות מלפני המלחמה, מסומן "קו צנור נפט" המסומן – – – – כאשר בסמוך לו, *ממערב* (ולא כפי שזה היום, ממזרח) יש סימון ברור של דרך המסומנת כמו הרבה דרכים במפות בסימון = = = =

    במפות אלו גם נראה שמצדו המזרחי של תל-פאחר יוצאת דרך מפותלת, כאשר הפיתול יכול להתאים לנראה בתמונה. אין זה הפיתול הקיים היום, בו כביש הנפט (אחר פנייתו מזרחה מצינור הנפט) חוזר ומקביל אל קו הצינור.

  4. בתמונה עם הכיתוב "בבניאס, ליד המעיין והעתיקות" – – – בצד ימין של התמונה רואים שכבר הספיקו לקבוע שלט עם הכיתוב "למפל הבניאס" וחץ המורה לצד *שמאל*. בתמונה עצמה נראה המפל ממש ממול, ולמעלה מימין נראה כלי רכב שהגיע מימין…

  5. לגבי תמונת השפניות,
    לפני השפניה הימנית מונח פגז קטן ולפני שפניה השמאלית תרמיל כנראה של אותו פגז.

    מישהו (בני?) מזהה?

  6. התותח שבתמונה שהכיתוב שלה:
    "חבר'ה מפלוגה ד' בגדוד 12 ליד תותח הנ"ט בחלק הדרומי של תל פאחר"
    היה מכוון לעבר תוואי ההטיה בדיוק למקום שממנו עלתה פלוגה א'. (התמונה הראשונה צולמה ע"י זמיר).

    ליד התותח מצא שמיל חייל סורי המום שלא הגיב כלל לסביבה.

    • התל הדרומי ספג הפגזה רצינית של שתי סוללות 120 מ"מ ושל תותחי 25 ליטראות. החייל היה כנראה המום מההפגזה ולכן פלוגה א' יכלה לעלות שם מבלי שהתותח ירה.
      שתי התגובות הנ"ל הן רמז לשאלה בתגובתי לתמונת השפניות. (בין הפותרים נכונה יוגרלו פרסים)

      • א] "שתי התגובות הנ"ל" – – – כנראה רצית לכתוב: שתי התמונות הנ"ל.

        ב] בתחילה חשבתי (מפני כמה סיבות) לשמור אצלי את דעתי בנושא זה, אך 'הגרלת הפרסים' שינתה את דעתי… ובכן:

        על-סמך הכרותי עם התמונות הללו (שבהן התותח נראה מופנה למערב), הערתי בתגובתי למעלה (על הנכתב בתגובה שלפניה: "מכיוון מזרח לתל … ראו התותח נ"ט"): "למה ברור לך שהתותח שבתמונה הזו אינו מופנה למערב?".

        ג] לא כתבתי בבטחון שהתותח הנראה בתמונות שצילם חיים סטרז' זהה לנראה בתמונות האחרות (זו שצילם זמיר כהן וזו שצילמת אתה), משום שהיה לי ספק האם מדובר בתותח אחד, או שהיו יותר.

        הספק מתבסס על כמה סיבות, הנה אחת לדוגמה:

        התבונן נא ברווח שבין הגלגל הנראה משמאל לתמונה הזו (נראה רק קצהו של הגלגל), שהוא נראה רווח גדול, והשווה זאת לרווח הנראה בתמונות האחרות, זו לדוגמה:

        עם זאת, הרי שבתצ"א נראה וזוהה בבירור רק תותח אחד, ועל כן צריך בדיקה נוספת.

        ד] ובאשר לתמונה של שתי ה'שפניות':

        בכיתוב שתחתיה נקבע שאלו הן מ-"השפניות בתל פאחר הצפוני", אך לי עדיין לא התברר הבטחון שבקביעה זו. ברור שבקצה הימני של התמונה נראה אחד משני המבנים שהיו בתל הצפוני (והצפוני שבשניים), אך הוא מרוחק, וגם מהאופן בו הוא נראה, ומהרקע, נראה לי יותר שזו תמונה שצולמה מהתל הדרומי (וכיוון התמונה מדרום לצפון).

        יתכן (וכך נראה לי) שהחיילים הנראים בתמונה כשהם יושבים על אחת מהשפניות, הן חלק מאותה קבוצה גדולה של חיילים הנראית בשתי תמונות נוספות מאלו שצילם חיים סרטז', בהן חיילים יושבים על התל הדרומי.

        כדי להחליט בזה בצורה ברורה, יש לבדוק בשטח היכן נמצאות שתי ה'שפניות' הללו (ולפי זכרוני, שלא בוודאות, הן לא בתל הצפוני. לגבי הדרומי, השמאלית בתמונה נראית לי דומה לנמצא היום, אך לידה אין כיום 'שפנייה' נוספת. אולי חרבה עם השנים? בתצ"א נראה שאכן הייתה שם בזמנו עוד אחת).

        ה] בפגז ובתרמיל שציינת הבחנתי גם אני (ואם תתבונן שוב בתמונה תראה שבסמוך לתרמיל הנראה כולו נראה קצהו של תרמיל נוסף. כלומר, שני תרמילים), ולפי הנ"ל אפשר כמובן שאלו 'שפניות' הסמוכות לתותח שירה אותן (ולכן התרמילים).

        ו] על התותח שהיה בתל הדרומי נכתב בעבר (פוסט מס' 52) שהוא תותח נ"ט 57 מ"מ. אם אכן כך, הרי שזו התשובה לגבי הפגז והתרמילים.

        ז] אמנם, לגבי הנכתב שם שהתותח הזה "מכוון לדרום מערב", יש לציין שדומה וכך אכן נראה בתצ"א מאחרי המלחמה, במשבצת י'-14 שסמנה בפוסט הנ"ל. אבל קנה התותח בתמונה שצילם זמיר כהן, נראה מכוון למערב (אולי עם נטייה קלה לדרום). צריך להתבונן בכך שוב.

        ח] ובזה יש להעיר גם על דבריך כי התותח "היה מכוון לעבר תוואי ההטיה בדיוק למקום שממנו עלתה פלוגה א'", שאחריהם צירפת את התמונה שצילם זמיר כהן: בתמונה הזו נראה שקנה התותח מכוון מול הגבעה הטרשית, בעוד מסלול העליה של אותו חלק מפלוגה א' (שבראשו המ"פ ורדי) אל התל הדרומי, התחיל באזור העיקול שבתוואי-ההטיה, מקום שאינו נראה בתמונה הנ"ל (והוא בשטח שמשמאל לה).

        ט] במילא אין צורך בהסבר מדוע התותח לא ירה על פלוגה א' שעלתה ("החייל היה כנראה המום מההפגזה ולכן פלוגה א' יכלה לעלות שם מבלי שהתותח ירה". יתכן וכוונתך הייתה להסביר מדוע התותח לא ירה על זחל"מי הפלוגה שהגיעו לעיקול הנ"ל בתוואי-ההטיה, כי כנגד חי"ר יורים בדרך כלל בנק"ל וכיו"ב, לא בתותח נ"ט), כי כאמור, בתמונה נראה שהתותח בכלל לא מכוון לשם.

        י] האם אתה זוכר את המקור לסיפור שכתבת: "ליד התותח מצא שמיל חייל סורי המום שלא הגיב כלל לסביבה"? אני שואל, משום שאינני זוכר סיפור שכזה.

        יא] ואחרי שפתרנו את סוגיית הפגז ושני התרמילים, אולי תוצע הגרלת פרסים לפותרי שאלה נוספת הקשורה לתמונה הזו: של מי הסוס הנראה בה?

        • שמואל"ק, יפה פתרת תשובה מלאה.

          השפניות הן של צוות התותח והפגז הוא של התותח (אצרף תמונה של פגז כזה ממקור רוסי שנתרמה בעילום שם ע"י אחד מקוראינו החשובים).
          אני זוכר את השפניות מביכורי בתל כחודשים אחרי המלחמה.
          את הסיפור על החייל הסורי סיפר לי שמיל.

          התותח מכוון בדיוק לעבר העיקול בדרך ההטיה שם עמד המג"ד כשעצרו שם והחליט להורות על התקיפה ממערב של פלוגה א'.
          אח"כ נעמדו שם 3 הזחל"מים של פלוגה א' ופרקו את חיילהם. אח"כ עליתי בדיוק באותו מקום.
          התותח בפירוש היה יכול לירות בזחל"מים שעברו או נעמדו מולו.
          לתותח יש גם חימוש נפיץ שנועד לירי על חי"ר.

          כמובן שאפשר לשנות את הצידוד של התותח בצורה מוגבלת גם מבלי להזיז אותו ממקומו.
          כדי לסובב את התותח מזרחה יש לסובבו כולל הגלגלים והחצובה שמאחור ולהכניס אותה מחדש לאדמה.
          כפי שציינת, בתצ"א ובפיענוח המודיעין מופיע תותח אחד בלבד.
          גם בסיור שעשינו לא ראינו תותח נוסף.
          זחל"ם הסיירת שנפגע על דרך הנפט בירידה התלולה נפגע מתותח הנ"ט שהיה בצפוני וכן הזחל"ם של עזרא סלע.

          לכן אין לדעתי הסבר אחר לכך שהתותח לא ירה מלבד ההפגזה הכבדה שספג התל הדרומי עד כמה דקות לפני כן.

          • מחכה בקוצר רוח להודעה על מועד ההגרלה… (על ה'פרסים' אינני שואל. אסתפק, כפרס ניחומים, בתמונת הפגז העלום…)

            יצויין לשבח זכרונך, מלפני חמישים שנה, על עובדת קיומן של השתי ה'שפניות' שליד התותח בתל הדרומי (אגב, נדמה לי שסיכמנו פעם שבתקופה ההיא ביקרת בתל פעמיים, פעם כחודש אחרי ופעם כחודשיים). מעניין ביותר לברר את עובדת העלמותה של ה'שפנייה' השנייה (שבתמונה פה נראה מבפנים שצידה האחורי בנוי מלבנים).

            "התותח מכוון בדיוק לעבר העיקול בדרך ההטיה" – – – מאחר ואתה כותב כך בהחלטיות, סימן שזה מה שאתה רואה. חושבני שאני מבין כוונתך, היות והגיאיון שבאמצע הגבעה הטרשית נראה לך כדרך, ולגיאיון הזה אכן התותח מכוון. לדעתי, כפי שכתבתי, העיקול נמצא בחלק שמשמאל לתמונה. נראה שגם זמיר כהן ברישומו הבין כמוני, ראה את העיגול שבו הוא מסמן את "הדרך" (זו העולה מצומת האמ-אי-אקס והקטע הנראה בתמונה הוא זה שמגיע מול הגיאיון שבין הצפוני לדרומי), ואת השטח שמימין הוא רושם: "העמק".

            "כמובן שאפשר לשנות את הצידוד של התותח בצורה מוגבלת גם מבלי להזיז אותו ממקומו." – – – האם יתכן שאז גם יוזזו קצת הגלגלים? אם כן, אולי אחד המבקרים הזיז קצת את התותח וזה שגרם להבדל ברווח (שציינתי למעלה).

            "כפי שציינת, בתצ"א ובפיענוח המודיעין מופיע תותח אחד בלבד." – – – ציינתי רק לתצ"א. האם "בפיענוח המודיעין" כוונתך לרישום על הפוטוסטט מ-66'? אני לא רואה בו ציון של תותח (ב'מקרא' שם אני רואה ארבעה סימונים של עמדות תותח, אף אחד מהם אינו מסומן פה).

            "מתותח הנ"ט שהיה בצפוני" – אז איך זה שאת תותח הנ"ט מהתל הצפוני לא רואים בתצ"א? – ההסבר לזה: לפי דבריך בעבר בתל הצפוני היה תול"ר נייד, כך שאפשר שהוא הורד מהתל מיד אחרי המלחמה ולכן אינו נראה בתצ"א ו-"גם בסיור שעשינו לא ראינו תותח נוסף" (להזכירך שפליקס רוטר סיפר שנדמה לו שראה העברת תול"ר לקצה המערבי של התל הצפוני, ואתה טענת שהתול"ר הזה נויד אח"כ למרכז התל הצפוני).

            "אין לדעתי הסבר אחר לכך שהתותח לא ירה מלבד ההפגזה הכבדה שספג התל הדרומי עד כמה דקות לפני כן" – – – מקובל עליי שההפגזה גרמה לכך. רק בסיפור על הפגישה עם מפעילו ההמום אני מטיל ספק, שאפרשו בהמשך.

        • לתותח יש צידוד של כ20 מעלות לכל צד. צידודו משנה גם מצב מגן התותח ביחס לגלגלים. כל חייל וילד המבקר במקום, ישחק בגלגל הצידוד וישנה את הטיתו של התותח. כך גם עשו החיילים המצולמים. כל פרשנות הנסמכת על כיוונו המדויק של הקנה הינה ניחוש בעלמא ולא פיענוח מלומד…

          • לבועז,

            תודה על הערתך. לאור דבריך, ברור שהמבקרים במקום שינו את הצידוד ובמילא השתנה "גם מצב מגן התותח ביחס לגלגלים", כפי שכתבת (וקדמתי והערתי אף אני, בתגובה למעלה, שאם יתכן שבצידוד יוזזו גם הגלגלים אזי אפשר ו"אחד המבקרים הזיז קצת את התותח וזה שגרם להבדל ברווח").

        • לשמואל'ק שלום
          התותח אותו התותח עפ"י הצילומים.
          רואים בתמונה העליונה אחרי גרירת הרשת על הקנה את הזויתן שהתקרב עד לקנה( הוא משמאל לקנה בתמונה התחתונה .. הזוויתן) האבן בתמונה (יש לה שפנית קטנה מימין למעלה שמצילה צל) היא אותה האבן בשתי התמונות וכשמקרבים מגדילים תמונה זה ברור. ישנה אבן נוספת חשופה שיתכן שזזה ממקומה בגרירית הרשת מעל הקנה ואולי הזוויתן הזיז אותה לאן שהיא נמצאת כה בולטת ..
          יום טוב לך

  7. כדי להבהיר היכן נמצאת עמדת תותח הנ"ט בצילומים שפורסמו כאן אני מצרף קטע מהפוטוסטט של זמיר שבו הקפתי במעגל כחול את עמדת התותח.

    בפיענוח ניתן לראות גם את סימון השפניה (אחת ולא שתיים)
    שימו לב לכיוון שרשם המפענח מהמודיעין.
    כך בדיוק התותח עמד בשטח כפי שמראה הצילום של זמיר לעיל.
    על התל הדרומי יש שביל ברור המוביל לעמדה.
    זה כנראה מה שהוביל את הסיור של פלוגה ד' למקום בנוחיות.
    (יש גם עמדה נוספת בשולי התל הדרומי מצפון מערב לעמדה שסימנתי. היא קיימת גם כיום אבל זו עמדה חליפית ששולטת רק על הואדיון ולא היתה תפוסה בזמן הקרב.)

  8. תודה על ההבהרה החשובה הזאת.
    אם כך, לפי הפענוח נראה שהתותח מופנה לגבעת האם [מרחק כ-2.5 ק"מ].
    בצילומי התותח עצמו זה לא נראה ככה, אולי כי בינתיים הזיזו ושינו את הכיוון. או שזו טעות אופטית שלי.

  9. כ"כ רואים בתצ"א של שפר עמדה חליפית לכיוון דרום מזרח, כלומר לעבר דרך הנפט.
    אז היתה הכנה כזו אבל בפועל התותח כלל לא הופעל.

  10. בענין סיפור החייל (הוזכר בתגובות למעלה):

    ראשית, הוא לא סופר בראיון מ-2014 (פוסט מס' 79), שם רק (במענה לשאלה "מה אתה זוכר?"): "אנחנו מתחילים לאט לאט להתקדם, כשאנחנו נתקלים בסורים בתעלה הראשונה. אחרי 40 או 50 מטר אני נתקל בחייל סורי, הוא מצליח להכניס לי כדור בכתף מטווח של שלושה-ארבעה מטר ואני במקביל יורה בו בעוזי והורג אותו. חבשו לי את זה … ואנחנו מתקדמים … הגענו עד לתותח נ"ט ואז נהיה שקט מוחלט" (הועתק בשינויים קלים בספר 'תל התעלות' עמ' 701, אך הושמט שם המשפט "הגענו עד לתותח נ"ט ואז נהיה שקט מוחלט"). לכאורה, כשם שסופר על הריגת הראשון, היה צריך לספר על ההמום שנמצא ליד התותח, מה נעשה איתו? נורה? נשבה?

    ומהקל אל הכבד, שנית וחשוב יותר:

    גם במסופר במסיבת העיתונאים שנערכה ב-5 ביולי 67' (פוסט מס' 331. לגבי התאריך ראו שם בתגובה 31 באוגוסט 2016 בשעה 16:57) לא הוזכר ההמום הסורי שנמצא ליד התותח, אלא (יועתק כאן לפי המופיע שם בתגובה1 בספטמבר 2016 בשעה 16:43, שלפי האמור בה תוקן בתוך הפוסט):

    "נענו כ-150 מ' ואז נתקלנו בשני סורים, שישבו ליד "גוריאנובים". הם היו המומים לחלוטין, כאשר התקפנו אותם";
    "כשניגשנו אליהם לא ידעו מה נעשה איתם, לא הגיבו בשום צורה לא זזו בכלל. כשהגענו לקטע הזה, 150 מטר בתוך התעלות".

    הנ"ל "לא ידעו מה נעשה איתם", וגם המספר לא פירט מה עשה איתם, אך בכתבה של אהרן מגד סופר: "נתקל בעמדת גוריאנוב ונהמם, אך הספיק לירות צרור והפיל את שני הסורים שמולו" (צוטט בתגובה הנ"ל והוער בה על ה"נהמם").

    הספק שמתעורר איפוא הוא, האפשר כי שני המקלענים ההמומים, נתחלפו בתותחן אחד המום? (וראו גם בהערה הפותחת את פוסט מס' 133, וראו שם: "יש לנו כאן את … והוא ייתן הסבר").

    עוד ראו בפוסט 331 בתגובה 31 באוגוסט 2016 בשעה 0:57, על שסופר אחרי המלחמה "כיצד חיסל את המקלען שהיה בתעלה הדרומית שממזרח לסככה, המקלען הופתע…" (ושם שהספיק לצעוק, אז אולי לא נגדירו כהמום…), שגם סיפור זה לא הוזכר במסיבת העיתונאים הנ"ל וגם לא בראיונות לבלוג (וכבר ציטטתי שם מהערתו הנכונה של דני: "אירוע זה לא נמסר בעדותו … כפי שתועדה כאן בעבר").

    בדרך אגב – כי אין זה נוגע לסיפור המדובר כעת – נזכרתי להעיר, שבתגובתי הנ"ל, הארוכה והדי-מעייפת (התנצלתי על כך בתחילתה, ואחזור ואתנצל על כך שוב) הערתי על גילויו של אירוע מסויים שבעיניי הינו חשוב ביותר לחקר אירועי קרב תל-פאחר, הקשור לחור בלו"ז וכו' וכו', שהושלם בזכות העדות המוקלטת שפירסם ותימלל שלמה בפוסט ההוא. לא ראיתי שמישהו טרח לסתור את הדברים, ולפיכך תמהתי לראות שאירוע זה לא בא זכרו בספר הנ"ל, גם לא ב'מרשם ארועים של הכוחות' המודבק בסופו (שם אמנם הוזכר "נסיון איגוף ראשון" ו-"חזרה לגיא ההריגה והתארגות שניה", אך זאת בשעה שלפי העדות מ-67' לא מדובר על נסיעת איגוף אלא על נסיעה במטרה לשתק עמדה צפונית). חבל.

    • הצדק עמך. העלייה לחיסול עמדת גוריאנוב היתה צריכה להיכתב בספר. מצרף לרשימת החוסרים שיש למלא במהדורה ב'.

  11. למעלה התייחסתי לרישום המודיעין משנת 66', רישום שמופיע עליו ש-"פוענח ע"י אפרי", הוא מש"ק המודיעין אפרים אטיאס.

    רישום המודיעין הזה התפרסם לראשונה בינואר 2014 בפוסט מס' 65, רשום על פוטוסטט שנמצא למרגלות תל-פאחר ע"י החובש זמיר כהן, ששב וביקר בשטח בשבוע שאחרי הקרב. צילום הפוטוסטט הזה חזר ופורסם בספר החשוב 'תל התעלות', עמ' 91 [הערה: חבל שלא פורסם בספר התצלום כולו, כולל ה'מקרא'. בכיתוב לתמונה לא הוזכרו רישומי המודיעין שעליו, תאריך הצילום ומקורו, בדוגמת צילום המפה שבעמ' ממול, 90, שצויין שהיא נשמרה במשך כל השנים אל משה יזרעאלי].

    אודות פיענוח זה כתבתי למעלה ש-"אני לא רואה בו ציון של תותח (ב'מקרא' שם אני רואה ארבעה סימונים של עמדות תותח, אף אחד מהם אינו מסומן פה)".

    כנראה שבתגובה לדברים אלה צורף למעלה קטע מהפוטוסטט הזה, כשעליו סימון בעיגול כחול של האזור, אותו כותב התגובה מזהה כ"עמדת התותח". בנוסף לכך כתב: "בפיענוח ניתן לראות גם את סימון השפניה (אחת ולא שתיים)"; "שימו לב לכיוון שרשם המפענח מהמודיעין. כך בדיוק התותח עמד בשטח כפי שמראה הצילום של זמיר לעיל". וכן: "יש גם עמדה נוספת בשולי התל הדרומי מצפון מערב לעמדה שסימנתי. היא קיימת גם כיום אבל זו עמדה חליפית ששולטת רק על הואדיון ולא היתה תפוסה בזמן הקרב".

    בשורות הבאות אתייחס לפיענוח הנ"ל, לפי ראות עיניי. כמובן, אין כאן כל כוונה לקביעת מסמרות (לא בסלע, ולא על נייר), אלא רק הצגת הדברים כפי שהם נראים לי, עד שמישהו יטרח ויוכיח אחרת.

    בתל-פאחר היו ויש עד היום ריבוי 'שפניות', הן עמדות קטנות שגגן מורכב מברזל מעוגל שעליו אדמה ואבנים (ובזה אינני כולל את כיסויי-ראש מעל התעלות, שגם הם, הכיסויים, בנויים באותו אופן ונמצאים לרוב בתל-פאחר). ב'מקרא' לרישום המודיעין הנ"ל לא מצאתי סימון ל'שפניות' אלו [יתכן ויש יוצאים מן הכלל, ואדון בכך בנפרד], וגם ברישום על הפוטוסטט לא מצאתים (לפי הנמצא כיום בשטח).

    לעומת ה'שפניות', ב'מקרא' מופיע ציון של שני מבנים אחרים:

    כל מי שיבדוק את רישומי המודיעין הנ"ל, יראה שבתל-פאחר היו הרבה יותר 'מקלטי לוחמים' מאשר 'מיצדיות'.

    כעת אצרף כאן את הקטע הרלוונטי מהרישום על הפוטוססט הנ"ל, כשהוא ממוקד יותר, והוספתי עליו סימוני מספרים:

    במס' 1 סימנתי את סימון 'מקלט הלוחמים', שעליו נכתב בתגובה למעלה: "בפיענוח ניתן לראות גם את סימון השפניה (אחת ולא שתיים)". כאמור, לדעתי לא מדובר כאן על 'שפנייה', כי 'שפניות' לא סומנו בפיענוח הזה [בדרך כלל, כנ"ל]. במס' 2-3 סימנתי עוד שני 'מקלטי לוחמים' הנמצאים באזור. מי שמכיר את האזור הזה בתל הדרומי, יודע שאכן, יש כאן שלושה 'מקלטי לוחמים'. מס' 2 הוא זה הגבוה יותר, הנצפה היטב מהתל הצפוני. הכניסה למס' 1 נצפית אף היא מהתל הצפוני (ובמקום אחר הוכחתי שזהו הבונקר שבפתחו נפצע שמואל מוראד).

    על הנסמן כאן במס' 4 נכתב בתגובה למעלה: "שימו לב לכיוון שרשם המפענח מהמודיעין. כך בדיוק התותח עמד בשטח כפי שמראה הצילום של זמיר לעיל" (על כך העיר למעלה שלמה: "אם כך, לפי הפענוח נראה שהתותח מופנה לגבעת האם … בצילומי התותח עצמו זה לא נראה ככה, אולי כי בינתיים הזיזו ושינו את הכיוון. או שזו טעות אופטית שלי", ונענה: "התותח מופנה לתוואי ההטיה שמתחת לתל הדרומי". גם לי נראה, כפי שנראה לשלמה, שבצילום של זמיר התותח נראה פונה למערב, ולא לדרום-מערב, אך כאמור, יתכן והצילום של זמיר נעשה לאחר שהמבקרים הזיזו ושינו את הכיוון. כבר כתבתי למעלה שבתמונה של זמיר, לפי הנראה לי, התותח מופנה לעבר הגבעה הטרשית. אך כאמור, אפשר והוזז לשם ע"י המבקרים, וכנכתב למעלה).

    על הנסמן כאן במס' 5 נכתב בתגובה למעלה: "יש גם עמדה נוספת בשולי התל הדרומי מצפון מערב לעמדה שסימנתי. היא קיימת גם כיום אבל זו עמדה חליפית ששולטת רק על הואדיון ולא היתה תפוסה בזמן הקרב". זאת אומרת, שבשנת 66' היה תותח בעמדה הזו, אך בשעת הקרב, ב-67', כבר נלקח משם התותח.

    כאן המקום לציין לדברים שכתבתי בתגובה לפוסט מס' 65 (מהתאריך12 בינואר 2014 בשעה 18:54) בהתייחס לרישומים על הפוטוסטט: "מופיע פה בכמה מקומות פעמים סימון החסר במקרא (קו שבתחתיתו האות v ובהמשכו, משני צידי הקו, קוים קצרים. לפעמים הוא מופיע עם חץ בסופו, ולפעמים בלי".

    הסימון שאליו התייחסתי (ויש להוסיף, שבצדו האחד של סימון זה מצוייר גם בסיס /___\ שלפי ה'מקרא' מעיד שמדובר בעמדה 'פתוחה') – הוא זה המופיע גם בתל הדרומי, שעליו נכתב למעלה שהוא עמדת תותח…

    אך כבר ציינתי למעלה כי ב'מקרא' האמור ישנם ארבעה סימונים של עמדות תותח, וארבעתם שונים מהמסומן פה.

    זאת ועוד: הסימון האמור אינו נמצא רק בקטע הפוטוסטט שצילומו למעלה (פעמיים, נסמנו במס' 4 5, כאשר במס' 4 הוא בלי חץ בסופו, ובמס' 5 עם חץ בסופו), אלא נמצא בעוד שמונה מקומות:

    בתל הדרומי נמצא סימון שכזה (עם חץ בסופו) בקידמת מוצב החוץ המערבי, ועוד שני סימונים כאלה (עם חץ בסופם) נמצאים בשוליים הדרום-מזרחיים של התל הדרומי. עוד אחד (בלי חץ בסופו) נמצא בגבול עם הגיאיון, מערבית לסככה, מופנה מערבה לעבר הגיאיון.

    בתל הצפוני נמצאים שלושה סימונים כאלה באזור התעלה המערבית, אחד (בלי חץ בסופו) בפינה הדרומית, ועוד שניים (עם חץ בסופם) באזור הצפוני. עוד אחד (עם חץ בסופו) נמצא מזרחה משם, בגבול הצפוני של התל, מופנה למזרח-צפון.

    סך-הכל, עשרה סימונים באזור תל-פאחר.

    לדעתי, סימונים אלה אינם מסמלים עמדת תותח. לפי המצאותם בשתי הפינות של התעלה המערבית בתל הצפוני, פינות שבהן יש (עד היום) עמדות אבן בצורת פרסה, אני מניח שמטרתם לציין עמדת מק"כ. אמנם ב'מקרא' צויינה עמדת מק"כ בסימון מעט שונה (שני קווים חוצים את הקו האמצעי באמצעו, ולא משני צדיו כבסימון הזה), אלא שפרט זה אפשר לתלות באי-דיוק של הרושם. לעת עתה לא התברר לי מתי נרשם חץ בסוף הסימון ומתי לא.

    במס' 6 ציינתי סימון שלפי ה'מקרא' הוא "עמדת מק"ב … פתוחה".

    כעת אצרף כאן קטע מהתצ"א של אזור עמדת התותח ו'מקלטי הלוחמים' שבמרכז התל הדרומי, שגם עליו הוספתי סימוני מספרים:


    במס' 1 סימנתי את התותח הנראה כאן בבירור (קנה התותח מגיע עד הסיפרה 1).
    במס' 2 סימנתי עמדה מדופנת בסלעים, הקיימת עד היום. בתצ"א נראה שהעמדה הזו ריקה (בתצ"א נראית עמדה זו כמחפורת טנק. בפועל, כיום העמדה הזו נמוכה מידי מכדי לשמש כמחפורת טנק).
    במס' 3 סימנתי 'מקלט לוחמים'. בפתחו של זה נפצע שמואל מוראד.
    מס' 4, 'מקלט לוחמים' נוסף (הגבוה).
    מס' 5, 'שפנייה' הסמוכה לתותח. בתמונה שצילם חיים סטרז' זוהי ה'שפנייה' השמאלית.
    מס' 6, ה'שפנייה' הימנית בתמונה הנ"ל. את פתחי שתי ה'שפניות' הללו סימני בקו-מקוטע.
    מס' 7, הקצה המערבי של הדרך המגיעה מצדו המזרחי של המוצב. הדרך הזו אינה מגיעה ממש עד עמדת התותח, אך לא רחוק ממנו.
    בפוסט מס' 65 נכתב על הסימונים המאוחרים, בצבע, שעל הפוטוסטט: "קו אדום מקיף בחצי עיגול את התעלות שבלב המוצב ומבליט גרעין ביצורים – אולי עמדת נ"ט 57 מ"מ. הדרך הלבנה (ממזרח למערב) היא כבישון שבו גררו את התותח לעמדה".
    בדומה לזה נכתב בתגובה למעלה: "על התל הדרומי יש שביל ברור המוביל לעמדה. זה כנראה מה שהוביל את הסיור של פלוגה ד' למקום בנוחיות". כאמור, השביל הזה אינו מגיע ממש עד לעמדת התותח, אך לא רחוק ממנה.

    ישנו עותק נוסף של פוטוסטט עם רישום המודיעין משנת 66'. עותק זה התפרסם לראשונה בפברואר 2015 בפוסט מס' 185. הסימונים שבו (בצבע שחור, להבדיל בין אלו הצבעונים שהם שונים) דומים לאלה שהתפרסמו בפוטוסטט שמצא זמיר, אלא שכאן הם רשומים בעט עבה יותר. להלן צילום הקטע הרלוונטי מהתל הדרומי עליו הוספתי סימוני מספרים:

    במס' 1 סימנתי את את הנראה כסימון מק"כ, וכן במס' 2, וכן במס' 4 (נמצא בגבול עם הגיאיון, מערבית לסככה, מופנה מערבה לעבר הגיאיון). הסימונים הם בעט עבה ולא נראה בהם ציור הבסיס /___\ שלפי ה'מקרא' מעיד שמדובר בעמדה 'פתוחה'.
    במס' 3 סימנתי 'מקלט לוחמים'. בפתחו של זה נפצע שמואל מוראד.
    במס' 5 ציינתי את סימון עמדת הטנק בתוך הגיאיון (הבור שלתוכו נכנסה הקבוצה שבראשות המ"מ דני ביזר).
    במס' 6 ציינתי סימון שלפי ה'מקרא' הוא "עמדת מק"ב … פתוחה".

    ישנו פוטוסטט נוסף, שפורסם לראשונה בספטמבר 2014 בפוסט מס' 133 (ובתגובות שרישום הכוחות מאוחר) והסימונים הם בצבע אדום. להלן צילום הקטע הרלוונטי מהתל הדרומי עליו הוספתי סימוני מספרים, אותם יש להשוות לאלו שעל הצילום הקודם:

  12. למעלה כתבתי: "ב'מקרא' לרישום המודיעין הנ"ל לא מצאתי סימון ל'שפניות' אלו [יתכן ויש יוצאים מן הכלל, ואדון בכך בנפרד] … 'שפניות' לא סומנו בפיענוח הזה [בדרך כלל, כנ"ל]" – – – וכעת אעיר:

    על התעלה הדרומית בתל הדרומי, צויינו שלושה סימוני 'מקלט לוחמים', להלן צילום הקטע הלרוונטי שעליו הוספתי סימוני מספרים:


    אינני זוכר שראיתי תמונות מהשטח של מקלטי לוחמים אלו, שיהיו בדוגמת המבנים התת-קרקעיים המבוצרים שסומנו בסימון זה (הן בתל הדרומי והן בצפוני), ולפי התצ"א הם נראים ככיסויי-ראש (מעוגלים, בדוגמת ה'שפניות') מעל תעלות:

    וראו גם בצילום הבא (פברואר 2014):

  13. למעלה כתבתי: "יש לבדוק בשטח היכן נמצאות שתי ה'שפניות' הללו (ולפי זכרוני, שלא בוודאות, הן לא בתל הצפוני. לגבי הדרומי, השמאלית בתמונה נראית לי דומה לנמצא היום,"

    ומצורפים בזה קטעים משתי התמונות, להשוואה.

    קטע מתמונה שצולמה ע"י חיים סטרז' "באחד מימי סוף יוני 1967":

    קטע מתמונה שצולמה בפברואר 2014:

    נראה כי מדובר באותה 'שפנייה'.

    נראה שה'שפנייה' הזאת היא הנראית ברקע של תמונות התותח (שצילם הנ"ל). התמונות צולמו ממערב למזרח, ועל אחת מהן, דלהלן, סימנתי חץ המצביע לכיוון פתח ה'שפנייה', מדרום:

  14. למעלה כתבתי: "השמאלית בתמונה נראית לי דומה לנמצא היום, אך לידה אין כיום 'שפנייה' נוספת. אולי חרבה עם השנים? בתצ"א נראה שאכן הייתה שם בזמנו עוד אחת"; "מעניין ביותר לברר את עובדת העלמותה של ה'שפנייה' השנייה (שבתמונה פה נראה מבפנים שצידה האחורי בנוי מלבנים)".

    והעובדה הזו די מציקה: איך ומדוע הוחרבה ה'שפנייה' הימנית? אילו הדבר היה נעשה מיד אחרי הקרב, היה מקום לומר שאולי הוכנסו לתוכה כמה גופות של חללי האוייב, ואח"כ נסתמה וכו' [זכור לי שמישהו טען – וכרגע אינני זוכר אם קראתי על זה בבלוג, או שמעתי ממישהו – שחלק מחללי האוייב נקברו בחלק המגודר שבראש התל הדרומי. בינתיים, בחיפוש, מצאתי רק את שכתב שלמה ב29 בנובמבר 2015 בשעה 12:58: "לגבי החללים הסורים הוזכר במפגש המסייעת לא מזמן כי כי גופות הרוגי האויב רוכזו כנראה בתל הדרומי ונקברו שם בקבר אחים"]. אבל כאן לפנינו תמונה שצולמה "באחד מימי סוף יוני 1967", בה ה'שפנייה' המדוברת קיימת ואינה סתומה. ריח אמנם אין בכוחה של תמונה לשמר, אך נראים בה חיילי פלוגה ד' כשהם יושבים בשלווה בקירבתה, כך שלא נראה שהוטרדו מריח הגופות שבקרבתם.

    מצורפת תמונה של האזור מלפני שלוש שנים (אחרי שנים רבות בהן התל הדרומי 'סגור למבקרים'), בה נראית רק 'שפנייה' אחת (השמאלית מהשתיים שבתמונה למעלה שצילם חיים סטרז'):


  15. בכיתוב לתמונה: "מראה כללי של תל פאחר הצפוני כפי שצולם מהחלק הדרומי. המבנה שממול, התעלות ופתחיהן והוואדי שבין שני חלקי המוצב" – – – איפה נמצא "המבנה שממול"? בתל הצפוני היו ארבעה מבנים, וכולם מזרחה מהחלק הנראה בתמונה (יש מצב שצידה הימני של התמונה נחתך כשהועלתה לבלוג?).

    אולי הכוונה למבנה הקטן מפח, כנראה שירותים, שמקומו בוואדי שבין שני חלקי המוצב והוא אכן נראה בתמונה זו (וגם באחרות שצולמו מהתל הדרומי באותה תקופה).

    • אה, זה גגו של הבונקר 'האמצעי', זה שבסמוך לו, כמה מטרים לצפונו, הוא המקום בו נפגע המג"ד, וכמה מטרים לדרומו הוא המקום בו שכב שקרוקה פצוע (מהתעלה הקצרה המוליכה אליו, בנו בתקופה מאוחרת יותר מדרגות. יש שם גם עץ, שהיה קיים כבר אז, עץ קטן, וגם הוא נראה בתמונה, אם מסתכלים טוב).

      • כשצולמה התמונה הזו עמד בסמוך לבונקר הזה מלמעלה, דרומית-מזרחית לו, איזשהו חפץ כהה (הייתי אומר חבית, אך נראה שיש שם משהו נוסף) שמרחוק גורם אשליה כאילו זה פתח (פתח הבונקר אמנם נמצא באזור ההוא, דרומית לבונקר, אך אינו נראה מלמעלה מכיוון שהוא בגובה התעלה)

  16. ברצוני להביא לידיעתכם שלא ידעתי ששימשתי כ- "דוגמן" בתמונה ההיסטורית עם התותח. (אני השני מצד ימין של התמונה), לאחר שקראתי את כל התגובות שלכם, ומוריד בפניכם את הכובע אחי הלוחמים, הייתי רוצה לעזור ופענוח מעט מהשאילות שאתם מעלים ביניכם אך אין ביכולתי. אנחנו חיילי פלוגה ד' של המ"פ נובלמן הגענו לתל בשעות הערב לאחר עליה רגלית לתל, פזרו אותנו בעמדות מסביב לתל בחשכה מוחלטת להבטחת המקום, בזמן שאתם הלוחמים הייתם מרוכזים באחד המובלעות של תל פחר בהם טיפלו בפצועים, (אני מניח שגם אתם הייתם שם). כמו שאתם מבינים הייתי טירון אחרי הליכה ארוכה עם ארגזי פעולה של מא"ג על הגב. זכור לי שחיילי הפלוגה למחרת בבקר ריכזו את הגופות של החיילים הסורים, בבונקר או לידו, הבונקר שנימצא מספר מטרים מהעץ המטיל צל במרכז השטח, מתחתיו ישב הסגל של המחלקה שלי. (הגב צרפו אותי אליהם כיון שלא הייתי מסוגל לתרום לאיסוף הגופות של הסורים).
    בקשר לצידוד התותח, אני יכול לגיד לכם, שבמידה וניתן היה לצודד את הקנה של התותח, אז עשינו את זה וגם אחרים שהיו לפנינו במקום. אם אתם מעוניינים לשאול אותי שאילות, אשתדל לעזור למרות שזיכרוני לא במיטבו. האם יעזור לכם לדעת מי היה המ"מ למשל?

  17. פולק, תודה שמצאת אותנו והגבת.

    אתה מוזמן לתאר מה עשיתם בתקופת המלחמה כולל פירוט של יום הלחימה 9 ביוני ולאחריו. כל דבר יעזור, כולל תיאורי מוצב תל פאחר כפי שמצאתם אותו וכולל מי היו המ"מים (חוץ מיהונתן גפן שידוע עליו, ושכתב לפני כמה שנים במעריב שהרס"ר יום טוב הביא סטירה לחייל שגילה קושי במילוי פקודה לפנות גופות – אתה??). כמו כן אתה מוזמן לקרוא ראיון עם המ"פ נובלמן ולהעיר עליו ע"פ זכרונך.
    לינק לראיון – https://naamoush.wordpress.com/2016/11/28/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%96%D7%A8%D7%A7%D7%95-%D7%A2%D7%A9%D7%9F/

  18. גבי ברוש המ"מ של אחת המחלקות בפלוגה של נובלמן,עבר אצלי טירונות בפלוגה ג של תשבי..הייתי המ"כ שלו.לימים לאחר שחרורו היה מפקד תחנת משטרת זבולון..פגשתי אותו לא מזמן,גר בקריית אתא,פגישה מרגשת.יונתן גפן לימים היה קמ"ן בגדוג

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s