המשך סיכומי חטיבה 8

המשך דו"חות הסיכום של חטיבה 8: מפקדי סיוע האש, קצין אפסנאות, קצין שלישות, מ"פ סדנה * מס"ח 8: "עקב טעות בניווט של מג"ד הטנקים המוביל, ירה קש"א על נקודות ציון לרוב, ולא לפי מטרות רשומות. בחלקה הופעלה האש על ידי לטובתו, ולהערכתי הצליחה מחלקת הטנקים היחידה של גדוד זה להגיע לקלע עקב סיוע ארטילרי יעיל לאורך כל ציר התנועה"

כוח טנקים וזחל"מים באיזור המאמץ העיקרי של כיבוש הרמה הסורית [ארכיון צה"ל]

מספר ימים לאחר סיום מלחמת ששת הימים חיברו החטיבות השונות דו"חות סיכום. להלן דו"חות חטיבה 8 שהשתתפה בקרבות לכיבוש קלע וזעורה, והיתה הראשונה להיכנס לקונייטרה ולהשתלט עליה ללא קרב.

בכתבה זו כלולים סיכומי מיפקדת הסיוע החטיבתי, קצין אפסנאות, קצין שלישות ומ"פ הסדנה. מקור: ארכיון צה"ל.

דו"חות אלה מצטרפים למה שפורסם כאן בעבר:

עדויות המח"ט, מג"ד 121, מ"פים מגדוד 129 ו-377, קש"א, קמ"ן, סיור, הנדסה וחובש – לחצו לקריאה 

דו"ח סיכום גדוד 129 – לחצו לקריאה

דו"ח פלוגת סיור 87 – לחצו כאן

דו"ח מ"פ הנדסה 265- לחצו כאן

בקרוב יתפרסם דו"ח סיכום של גדוד 121 וכן לו"ז החטיבה.

וכעת לדו"חות הנוספים של חטיבה 8:

סא"ל מרדכי הר ציון – דו"ח מיפקדת סיוע

דו"ח שחיבר סא"ל מרדכי הר ציון, מג"ד מכמ"ת 342:

בגלל דחיפות הפעולה בצפון והצורך בהכרה מדוקדקת של השטח נתמנה לתפקיד מס"ח 8 קצין מפיקוד צפון המכהן כמפקד אחד הגדודים שפעל קודם המבצע בגזרה זו [סא"ל נתי שרוני, ראו בהמשך]. לאור זאת מתייחס דו"ח זה לפעולות מיפקדת הסיוע והגדודים הכפופים לה בפיקוד דרום ולפעולות גדוד מכמ"ת 342 משך כל התקופה.

פקודת הגיוס לגדוד הוצאה ב-23 במאי 1967 שעה 0700. חלוץ הגדוד הגיע ב-23 במאי 1967 בשעה 2359.

75 אחוז מהגדוד התייצב ב-24 במאי 1967 בשעה 0700. ב-24 במאי 1967 בשעה 1600 התייצבו 100 אחוז האנשים שנקראו, והגדוד היה מוכן לפעולה מבצעית.

ב-25 מאי שעה 0700 יצא הגדוד לשטח כינוס באיזור צניפים והגיע לבריכת המים בפארן בשעה 1800. גדוד תומ"ת 404 שהיה ת"פ הגיע ברובו לבריכת פארן ב-25 מאי 67 שעה 1200.

גדוד תומ"ת 404 היה פרוס בשטח כינוס ב-25 מאי שעה 1700. גדוד מכמ"ת 342 התחיל לנוע מבריכת פארן לשטח הכינוס בשעה 2045 והגיע לשטח הכינוס ב-26 מאי 67 שעה 0030. גדוד מכמ"ת 342 היה פרוש בשטח הכינוס בשעה 0400.

בין ה-25 מאי 67 וה-4 יוני 67 בוצעו פעולות אימון ורענון ידיעות, תוכננו עמדות, תורגלו דילוגים במסגרת שני הגדודים ובוצעו סיורים בגזרה.

ב-5 ביוני 67 הופעל מבצע נחשונים. במבצע זה פעלה סוללה ב' ממכמ"ת 342 ת"פ כוח א' בפיקוד הסמח"ט. בפעולה זו הפגיזה הסוללה סוללת ארטילריה אויב בהשתמשה בפצצות מהר והניסה אותה כפי שהתברר אחר תפיסת העמדה.

ב-5 ביוני 67 שעה 1000 התחילו ההפגזות הראשונות על גדוד תומ"ת 404 על מוצבי כונתילה וסוללות האויב. האש בוקרה ע"י קש"א 129. בכל המשימות הארטילריות שהועלו על מיפקדת הסיוע ועל גדוד תומ"ת 404 נורו כ-850 פגזים.

ב-6 ביוני 67 נוצר שוב הקשר עם מוצבי כונתילה. המטרות הועסקו ע"י קש"א 129 וקש"א 89. הפעולה דמתה לפעילות היום הקודם ובאחת ההפגזות הצליחה הארטילריה לשרוף טנק של האויב.

ב-7 ביוני 67 בשעה 0730 התחיל הגדוד לנוע לכיוון שדה תימן והגיע בשעה 1400. בשעה 2100 החל הגדוד לנוע לכיוון צפון והגיע לעין זיתים ב-8 יוני 67 שעה 0900.

ב-8 יוני 67 שעה 1600 נכנס גדוד מכמ"ת 342 לשטח כינוס בשדה אליעזר אשר היה שטח מטווח (דבר שנתברר לאחר מכן). בסביבות השעה 1900 הופגז שטח הכינוס בו שהה הגדוד. כתוצאה מההפגזה דילג הגדוד ליערות חצור.

ב-9 יוני 67 שעה 0730 נע הגדוד לכיוון שדה נחמיה ושם פרס בשעה 1200 תחת הפגזת אויב. מהעמדה בשדה נחמיה העסיק גדוד מכמ"ת 342 שתי מטרות שהופעלו ע"י קש"א 129, הראשונה והשנייה ע"י מס"ח 8.

ב-9 יוני 67 בשעות הלילה עזב הגדוד את שטח העמדה ועם שחר 10 ביוני 67 התפרס מדרום לזעורה. משם העסיק שלוש מטרות ודילג משם לעמדה לפני קונייטרה תוך כדי עקיפת גדוד 121 שסתם את הצירים. גדוד המכמ"ת התפרס צמוד לגדוד 129 והעסיק את קונייטרה בשעה 1430.

במשך פעילותו של הגדוד בצפון היו חסרים קצין ניהול אש וקצין אפסנאות אשר את מקומם מילא הסמג"ד.

לקחים

בגלל הטווח הקצר יחסית של המכמ"ת בנפיץ ורגיל יש לשאוף למקם את הגדוד קדימה ככל האפשר בשיירה החטיבתית. הנעת גדוד מכמ"ת אחרי הדרגים הגדודיים משמעותה – אי יכולת להפעיל את הגדוד במהירות המירבית.

יש לדאוג שאחוז פצצות מה"ר במנת התחמושת לגדוד מכמ"ת יוגדל בכדי לאפשר ניצול מלא של המכמ"ת.

סא"ל נתי שרוני, מס"ח 8 – דו"ח פעילות מבצעית

מס"ח 8 נתי שרוני

ביום ד' 7 יוני 67 שעה 2100 נקראתי ע"י המח"ט מחפ"ק תמר לפיקוד, על מנת לשמש כמפקד סיוע בחטיבה 8. התייצבתי ביום ה' 8 יוני 67 בשעה 0100 בפני מח"ט 8 בפיקוד והחל תכנון מקבת לביצוע באותו יום בשעות אחה"צ. מאחר והקש"אים לא הגיעו עם המג"דים, צורפו אליי שני קש"אים ע"י המח"ט ונשלחו לגדוד החרמ"ש ולגדוד הטנקים 377.

היעדים הקדמיים טווחו ע"י מג"ד 828 שהופעל על ידם לצורך זה: א) נעמוש ע"י 335 ויועדו לו שתי סוללות. ב) גור אל עסקר ע"י 335 ונועדה לו סוללה אחת. הטיווח הסתיים בשעה 1200. לרשותי עמד גם גדוד 871, ואילו גד"ש 828 לאחר כיבוש תל פאחר ע"י חטיבה 1.

תכנון האש היה חפוז והתדרוך לקש"אים הבהיר שכל העסקת מטרות תהיה ע"י תוכנית אש חפוזה. הביצוע נדחה כאשר ביחידות האש ובידי הקש"אים היו הוראות קשר, רשימת מטרות וציון מטרות ודאיות שהופצו על ידי – ללא מרשם קרב וללא טבלת משימות.

גדוד המכמ"ת של חטיבה 8 לא הוכנס לעמדות גם לאחר הדחייה מחוסר עמדה מתאימה. היה מקום לפרוס אותו תוך תחילת הפעילות וכך גם בוצע.

משימות שבוצעו

ביום 9 יוני 67 בשעה 0800 התקבלה פקודה לכוננות לביצוע ובשעה 1000 לערך ניתנה פקודה לביצוע מקבת. התחלת תנועה איפשרה מעבר גבול בשעה 1130 לערך, כאשר קש"א גדוד הטנקים המוביל מנחית אש של גמ"כ 335 על נעמוש וגור אל עסקר.

בהמשך הופעלה כל האש הארטילרית של גמ"כ 335, גד"ב 871 וגד"ש 828 לטובת גדוד הטנקים המוביל.

עקב טעות בניווט של מג"ד הטנקים המוביל ירה קש"א על נקודות ציון לרוב, ולא לפי מטרות רשומות. בחלקה הופעלה האש על ידי לטובתו, ולהערכתי הצליחה מחלקת הטנקים היחידה של גדוד זה להגיע לקלע עקב סיוע ארטילרי יעיל לאורך כל ציר התנועה.

בשעות אחה"צ המוקדמות נפרס מכמ"ת האורגני וגם הוא ירה לטובת גדוד הטנקים המוביל.

בערב ה-9 ליוני 67 הוצב גדוד 871 על משימות אש סכנה בכיוון לרמיט(?) ולסוכיך, כאשר החל משעה 1730 נלקחו כל יחידות הסיוע מרשותי.

בשעות הערב ניתנה פקודה למכמ"ת 342 האורגני לדלג בעקבות החטיבה והוא היה מוכן רק בשעות הבוקר המאוחרות עם 340 פצצות בלבד.

לקראת בוקר ה-10 ליוני 67 הוצב גדוד 871 לעבר וואסט לעמוד בפני התקפת נגד אפשרית. ביום 10 יוני 67 בשעה 1030 לערך החלה התקדמות לעבר וואסט כאשר מכמ"ת 342 הנחית כ-100 פצצות לכפר.

עם התגלות פלוגת אויב בתל שיבן [ליד צומת וואסט] טיווח גדוד מכמ"ת 342 על התל והנחית 110 פצצות. גם גדוד תומ"ת 871 טיווח, אולם עקב חוסר תחמושת לא הופעל על תל שיבן.

בשלב כיבוש וואסט דולג גדוד 871 ע"י המח"ט, וגדוד מכמ"ת 342 הוכנס על ידי לתנועה בעקבות הצג"מ המוביל בכוננות לפריסת פתע ובפקודה לפרוס לקראת קונייטרה.

עקב צירים סתומים פרס גדוד המכמ"ת באיחור של 30 דקות ופריסתו ארכה 45 דקות עד לאש תכלית על קונייטרה – 100 פצצות. בשלב זה הועמד לרשותי גדוד תומ"ת 872, אולם האש על קונייטרה נעצרה עקב כניסת הכוחות.

כשהתותחים רועמים, הרמה הסורית נרעשת. יוני 1967 [צילום: משרד הביטחון]

לקחים והמלצות

יש לשאוף להקצות מטוס לתצפית אוויר לחטיבה משוריינת, דבר שהיה מבהיר לכוחות בצירים היכן הם נמצאים וכן מטווח מטרות בעומק לקראת ההתקדמות.

יש בהקדם לעבור לטנקי פיקוד לקש"אים והקת"קים, דבר שיאפשר תנועה בקצב אחיד ובצמוד למפקדים.

בשטח הררי קשה יש להקצות זחל"מים לתחמושת.

יש לאמן את מיפקדת סיוע חטיבה 8 וכן להחדיר תחושת קצב שריון בגדוד מכמ"ת 342.

דוח מינהלה חטיבה 8

סיכום תחזוקה ע"י מ"פ הספקה 420 רס"ן ישראל דג'לושינסקי.

פעולות מערך התחזוקה במלחמת ששת הימים

מצב החטיבה במוצאי יום העצמאות 15.5.1967: עם הכרזת מצב הכוננות במוצאי יום העצמאות היתה החטיבה בשלב מסוים של החזרה לכשירות כשישה חודשים לאחר האימון העוצבתי. עד מועד זה טרם הושלמה החטיבה בפריטים רבים והיה חוסר של כלי נשק (כ-40% מתקן היחידה), רכב (נמצאו בחטיבה 30 טנקים, 35 זחל"מים, 36 פרשים, 5 נ"נ וג'יפ סיור אחד). חגור, בגדי עבודה (לא היה אף זוג אחד בימ"ח), ביסקוויטים, שמנים ועוד.

[כאן באו מספר עמודים הקשורים למצב החטיבה במסגרת פיקוד דרום].

המשך הדו"ח:

…בגלל התנועה המהירה [לפיקוד צפון ב-7 ביוני 67] כשני טנקים יצאו משימוש.

השהייה בעין זיתים וקרבות הצפון – 8.6.1967 עד 12.6.1967

גדוד 129 הגיע למקומו ב-080600 ואילו גדוד 121 ובעיקר הכוח שהגיע ברכבת שכוונה עד קרית חיים הגיע למעשה רק אחרי שהכוחות התחילו לנוע לעבר איזור הכינוס' והוא התמקם באיזור אליפלט ולא במקום שתוכנן לו.

תדלוק כל הכוחות היה מוכן והמתין ליחידות בשטח. כן המתין חלק מגש"ח פיקוד צפון וסייע בהכנת הטנקים לקרב. המח"ט חזר מסיור בשטח עם המפקדים בסביבות השעה 081500 והורה שיש לרכז את הכוחות בשטחי המחנה החל משעה 1300 וכי ה-ש' נקבע ל-081500.

מאחר והעלייה לרמה היתה קשה מאוד והמעבר חייב הכשרה, הוכנו דרגים על רכב בעל הינע קדמי בלבד ונקבע ליחידות איזור כינוס לדרגים בפיקודי באיזור חורשת המייסדים. למעשה נדחתה שעת ה-ש' לשעה 081700 ונדחתה סופית עד למחרת ביום 9.6.67.

לצורך ביצוע המשימה צורף לחטיבה גדוד 377 של חטיבה 37 ותיאמה איתנו הכנת דרגים בהתאם.

לשעה 082000 נקבעה קבוצת פקודות בפיקוד, שם שינו את משימת החטיבה בהתחשב בכך שצורפו כוחות נוספים לביצוע המשימה הכוללת ברמה וזה עמד לכלול את חטיבה 37 בשלמותה. למעשה לא סוכמה התוכנית ונקבע שפירוט עוד יבוא.

למחרת 090900 ניתנה פקודה להתכונן לתזוזה מיידית והכוחות אומנם התחילו לנוע. לא לי ולא לקצין אג"מ היה ברור איזו תוכנית הולכים לבצע' ואני נסעתי להיפגש עם המח"ט ומצאתי אותו בהתחלת תנועתו מאיזור החפ"ק מול חורשת המייסדים. הוא הספיק לומר לי שמבצעים את התוכנית המקורית והוא מבקש שאדאג לדרגים.

המיפקדה העיקרית תוכננה להימצא באיזור מצודת ישע, אולם המיפקדה העיקרית המשיכה בתנועה והתמקמה באיזור עמיר, תוך מעבר באיזור מופגז קשה. מאחר ולא היה לי קשר עם כל הדרגים, לא הספקתי לראות את מפקדי פלוגות המיפקדה לפני התחלת התנועה. חזרתי יחד עם חלק מפלוגת הסיור (4 ג'יפים) שתוכננו להוביל את מערך התחזוקה לרמה, כדי ליצור קשר אישי עם האחראים לדרגים ולהבטיח כי אומנם ינועו ויסתדרו על הכביש באיזור צומת גונן-נאות מרדכי-קרית שמונה.

הדרגים התחילו להתרכז באיזור זה לאחר פעולת איסוף ממושכת, מאחר וחלק מהם נכנס לתוך שטחים שלא תוכננו ולא נראו מהכביש. הדרגים של גדוד 377 היו באיזור נבי יושע בתוך חורשה, אך נמסר לי בטעות כנראה ע"י מיפקדה של הגדוד שהם נמצאו במגרש הכדורגל של קרית שמונה, ובהתאם לכך נתתי הוראה שיישארו במקומם.

הפלה"ס ומיפקדת החטיבה העורפית נשארו במקומם באיזור עין זיתים, בכוונה לקדמם מאוחר יותר. הפח"ח קודם לאיזור כפר סאלד ונפרס עם פלוגה אחת במקום ופלוגה שנייה תוכננה להתקדם. הסדח"ט היה בסוף הדרגים ועמד לנוע לרמה עם כל השאר.

לקראת 091700 נתקבלה דרישה להעלות דרגים לרמה והרכב היחידי שיכול היה לעשות זאת היו זחל"מים. לכן הופקעו 5 זחל"מים מפלוגת הסיור ובאחריותה הועלתה תספוקת שנלקחה מהדרגים של גדוד 129.

לקראת 092200 ניתנה פקודה להכין את הדרגים ולהעלותם עם המיפקדה העיקרית לרמה. אני חזרתי לכביש כי לא היה קשר עם כל היחידות, כדי לקדם את הדרגים לאיזור חורשת טל לקראת העלייה דרך גבעת האם, אולם כאן הסתבר שהצומת חסום ע"י כוחות רבים כולל טנקים, זחל"מים והפלה"ס שלנו (שביוזמתנו נכנס לתוך הציר למרות שנאמר לו להתקדם ולהמתין על הכביש).

לאחר פעולת שיפור והשלטת סדר כולל הוצאת הפלה"ס לאיזור קרית שמונה בכבישים אחרים הצלחתי לרכז את עיקר הדרגים על כביש דן-דפנה באיזור הגושרים, שכללו את הדרגים של גדוד 121, גדוד 377, פלוגת חה"ן וסיור. דרגי גדוד 129 היו באיזור עמיר ונשלח אליו ג'יפ סיור להביא לאיזור גבעת האם ולצרפו לשיירה.

בסביבות שעה 2200 התחילה התנועה לרמה כאשר קצין אג"מ והמיפקדה העיקרית מובילים. עד 100300 הגענו לג'בב אל מיס כאשר דרגי גדוד 121 הגיעו למקומם, אולם דרגי גדוד 377 לא נראו בסביבה ולאחר שנשלח אליהם ג'יפ סיור הגיעו גם הם וביצעו השלמת התספוקת.

למעשה, דרגי גדוד 377 טעו בתנועתם למעלה והתעכבו באיזור גדוד המכמ"ת ונעו לקראת אור ראשון, ואילו דרגי גדוד 129 התחילו לנוע מאיזור כפר סאלד רק עם בוקר בהנחה שהדרגים שנשלחו יום קודם ע"ג זחל"מים מספיקים.

ב-101000 התחילה התנועה לעבר קונייטרה וללא אירועים הגענו עד שעה 1700 לאיזור קונייטרה. הדרגים נעו להתמלא וחזרו עד 11.6.67 בבוקר, מועד בו היו תחת ידי שני דרגים גדודיים של 129 ו-377, כשגדוד 121 היה מלא. באותו יום ה-11.6 קודם הפלה"ס והסדח"ט בציר גשר בנות יעקב והגיע בשעות הערב לאיזור מנצורה.

קרבות הצפון 8.6.67 ועד 12.6.67

החלה ממועד זה התרכזה הפעילות בהשלמת הדרגים ובעיקר בפעולות האחזקה שהיו רבות עקב מספר רב של רכב/רק"מ שנפגע בקרב. למעשה רוכזו באיזור קלע כ-16 טנקים ועוד כ-30 כלי רכב שטופלו במקום ע"י הסדח"ט החטיבתי.

הירידה לרמאללה 12.6.67 ועד 23.6.67

ביום ב' 12.6.67 נתקבלה פקודה שעל החטיבה לנוע לעבר רמאללה בואתו יום החלה התנועה משעה 1400. גדוד הטנקים נשאר במקום לעוד יום כי היה צורך לטפל בהם ולהכינם לתנועה.

עד יום ג' 13.6.67 בצהריים הגיעה כל החטיבה לאיזור רמאללה ושם התאחדנו עם החלק הדרומי של החטיבה.

מכאן ואילך ועד 23.6.67 מועד שחרור החטיבה היתה הפעילות שגרתית, ולמעשה התבססנו בהמשך על מערך התחזוקה הפיקודי שבאיזור ירושלים והשפלה.

מערך התחזוקה: מסקנות ולקחים

אמצעי שליטה:

כדי לשלוט על מערך התחזוקה האורגני חיוני להקים מיפקדה עם אמצעי רכב וקשר מתאימים. חוליית שליטה הנמצאת כיום באגד התחזוקה עשויה לענות למטרה זו.

אמצעי הקשר הנוכחיים אינם עונים לטווחים ארוכים, לכן יש לתת מכשירי חד-פס למערך התחזוקה וכן תוספת מכשירים, אפילו מ"ק 10 לשליטה בתנועה.

סגל המינהלה ביחידות:

חיוני לקיים קורסים והשתלמויות תמידיות לסגל המינהלה של היחידות מאחר והם לא מאומנים ולא ידעו את תפקידם. במיוחד הייתי מציין את מפקדי פלוגת המיפקדה, קצינים, אפסנאים והעוזרים המקצועיים במיפקדת החטיבה.

ספרות מקצועית

מורגש חוסר בספרות מקצועית בדמות פנקס כיס לקא"פ חטיבתי, למ"פ מיפקדה וכו'. חיוני במיוחד נתונים על בטן, דרג א', כושר העמסה וכו'.

נושאי מים

זוהי בעיה חמורה מאוד הדורשת פיתרון מיידי. לדעתי דרושה כמות של 48 שעות ביחידה ולא פחות מ-15 מיכליות להובלת מים (לפי חישוב של שתיים לגדוד ואחת לכל יחידה חטיבתית).

שמנים

יש לבסס את הספקת השמנים על כלי קיבול קטנים בלבד.

הבעיה העיקרית היתה חוסר בכלי קיבול קטנים ביחידה ולמעשה חסר דרג בכלי קיבול (הכוונה היא שיהיה על כל טנק וזחל"ם כמות ראשונית של שמן ובנוסף לכך שיהיה בדרג א' והפלה"ס.

נושאי לבוש

זו בעיה מטרידה ביותר והמלצתי היא להחזיק בימ"ח שני זוגות בגדי עבודה לכל חייל.

לגבי נעליים אני מציע לבטח את הנוהג של החזקת הנעל ע"י החייל בביתו, או להגדיל את כמות הנעליים כדי 50%.

שילוט

חובה להגדיל את כמות השילוט מ-600 ל-1,000 לפחות.

חילוץ

בעיית החילוץ היהנ בעיה חמורה ביותר ומאחר ורכב חילוץ אין בכמות מספקת הייתי מציע להציב טרקטורים על כלכלים עם כף חפירה שישמש לשתי מטרות: 1) חילוץ. 2) התחפרות מערך התחזוקה.

תיקוני רכב יר"מ

חובה לאפשר תיקון בלתי מוגבל והחלפת מיכלית ברכב יר"מי, אחרת יורדת המצבה בצורה חמורה ביותר.

דו"ח השלישות: "ביקשתי מהמח"ט מחלקת חרמ"ש לחפש חללים או נעדרים, ערכנו חיפושים, מצאנו חלקי גופות, אך לא מצאנו את אשר חיפשנו"

להלן סיכום שלישות חטיבה 8. שליש החטיבה היה רס"ן אלכס שחורי.

הדו"ח:

לאחר יום העצמאות הוכרז מצב כוננות חלקי. מיד קיבלנו התראה מוקדמת שלמרות היות רשת הגיוס החטיבתית לא מתורגלת ולא מוכנה נהיה מועמדים לגיוס. הוראות החטיבה היו בכוננות לגיוס למחרת יום העצמאות. נעשו עדכונים אחרונים ע"י מרכז הגיוס והמשכנו בתרגול השוטף של הרשת כפי שהיה מתוכנן לפני הכרזת הכוננות.

עם הגברת הגיוס של יחידות אחרות החילונו לקיים כוננות לגיוס ועל-ידי כך שצוות גיוס ראשון הוזעק והוחזק בפיקוח מהצהריים עד השעה 21:00. למרות שלא היינו מתורגלים הודענו למח"ט שאנו נהיה מוכנים לגיוס ללא תקלות. ניצלנו את שהיית צוות הגיוס להשלמות ולבדיקות אחרונות לקראת גיוס אפשרי.

יום הגיוס – 23.5.67

עם קבלת פקודת הגיוס הופעל הגיוס עם אלתורים מעטים להבטיח את מירב ההתייצבות. זאת בשיתוף נציגי אפסנאות, בעיקר בקליטה ובפיזור רכב הפעיל לגיוס. פקודת הגיוס התקבלה ב-231420, החלוץ הראשוני התייצב במחנה שדה תימן בין השעות 23:00 ל-23:59.

החל מ-23:59 החלה זרימה איטית אך מתגברת של מתייצבים כשהקליטה עברה לאחריות היחידות עצמן. למחרת יום הגיוס ביום 24.5.67 שעה 16:00 היו בחטיבה בקירוב 3,000 חייל.

בליל 24 במאי עזר סגל השלישות הסדיר ליחידות להתארגן ובבדיקת רישום המתייצבים, וכן בהפצה חוזרת של צווים לאלה שמסיבות שונות לא הופץ הצו. רוב הצווים שלא הופצו נגרמו ע"י מפיצים ראשיים יוצאי ביה"ס יוהנה ז'בוטינסקי אשר למעשה גמרו תרגול הרשת באיזוריהם הם יום אחד לפני קבלת פקודת הגיוס (עלי לציין שהרבה מאוד מחמ"צ החטיבה שלא קיבלו צווים התייצבו מרצונם ללא קבלת הצו).

ב-25.5 התארגן אגף השלישות לקראת הירידה לדרום, ואני אישית היית המשלח של החטיבה משדה תימן לפי לוח זמנים שנקבע במטה החטיבה, וזאת בבוקר 25.5.67, לאחר הוצאת כל החטיבה לדרך.

כבר בשיירה דאגנו לשלוש ניידות שק"מ ובהגיענו למצפה רמון עברתי אני ברכב וחילקתי עיתונים ודברי דואר ראשונים לחיילים. התייצבות באחוזים עד יציאת החטיבה היתה כ-86-82 אחוז. עד סוף ההתייצבות החטיבה היו כ-95 אחוז מכלל החיילים.

קרב הרמה: התחלתי לעלות ובדרך חילקתי יין, סיגריות ועוגות לכל אשר פגשתי 

עם פרוץ הלחימה בצפון הושארתי במיפקדה עורפית בעין זיתים ללא קשר, ונאמר לי הן ע"י קצין אפסנאות והן ע"י קצין אג"מ שאקרא להזיז המיפקדה העורפית לפי הצורך. שעה לאחר יציאת המיפקדה הקדמית הצטרפתי לזחל"ם שהושאר בשטח ושהיו עליו מכשירי קשר כדי לעקוב אחרי מהלך הקרב.

עם הישמע במערכת הקשר דבר פציעתו של מג"ד 129, השארתי המיפקדה העורפית בפיקוד מפקד המחנה ויצאתי לפח"ח לכפר סאלד תוך כדי הקרב, שוב ללא מכשירי קשר, עם ג'יפ.

הגעתי לפח"ח. עם זרם ראשון של פצועים קיבלתי דו"ח ראשוני מהרופא על הנעשה, ועם פינוי הפצועים נסעתי אחריהם לבית חולים השדה שבקרית שמונה. בבית החולים ביקרתי את סרן יגאל גורן ז"ל. שוחחתי עם ד"ר לירון על נסיבות פגיעתו הוא, חזרתי למיפקדה עורפית וקידמתי אותה ללא אישור לחורשת המייסדים, זאת על מנת שאהיה קרוב יותר לצירי הפינוי ולחזית.

בליל שישי זכתה חורשת המייסדים להפגזה קלה ומחשש בפגיעה בנפש עם שחר קידמתי את המיפקדה העורפית לקרית שמונה וצירפתי אותה לשיירת הפלה"ס.

לקחתי את הג'יפ, נסעתי לפח"ח וממנו התחלתי לעלות לרמה ובדרך חילקתי יין, סיגריות ועוגות לכל אשר פגשתי. בשעות אחר הצהריים של יום שבת, עם הודיעי על חללים שלא פונו, נסעתי לבית החולים קרית שמונה, ביקשתי ממפקד בית החולים שיספח אליי איש דת העוסק בפינוי חיילים, שנוכל לצאת לאיסוף חללים עם אור ראשון של יום א'.

ביום א' עם שחר יצאתי עם סמל הדת ואחד מקציני הקישור ואיש הדת לחיפוש חללים, ששמותיהם מסר לי שליש גדוד 129, שצורף אף הוא לכוון אותי בדרך לטנקים הפגועים. מאחר ולרשותי עמד רק ג'יפ, לקחתי מכונית שלל והעמסנו עליה את החללים שמצאנו – 6 במספר.

שלחתי משאית עם החללים לקרית שמונה והמשכתי עם הג'יפ לבדי לקונייטרה למפקד החטיבה, לדווח לו ולשמוע על הנעשה בחטיבה. מאחר והיה ידוע לי על עוד נעדרים, ביקשתי מהמח"ט מחלקת חרמ"ש כדי לצאת בחזרה לאיזור הקרבות לחפש חללים או נעדרים. קיבלתי מחלקה מפלוגת חה"ן ובאותו יום עד רדת החשיכה ערכנו חיפושים בעזרת דקרים של פינוי מוקשים מחשש מוקשים. מצאנו חלקי גופות, אך לא מצאנו את אשר חיפשנו.

עם חשיכה עליתי חזרה לקונייטרה ושם חיכיתי לדרג העורפי של המיפקדה. עוד בשבת בצהריים, בטרם עליתי פעם שנייה לרמה, נודע לי שרס"ן מוש חביב ז"ל ורס"ן מוקדי ז"ל פונו ולא ידוע לאן. מאחר והפינוי לא היה מאורגן ביותר ובוצע ע"י הרבה גורמים כגון הליקופטרים, רכב פינוי של הפח"ח החטיבתי לפח"ח של חטמ"ר 3, נסעתי לברר הימצאותם של הנ"ל בבית החולים קרית שמונה, בבית החולים בצפת, במיפקדת פיקוד צפון ששם רוכזו רשימות הנפגעים ומשם טלפנתי לבית החולים רמב"ם ועפולה לוודא באם נמצאים שם. עם ערב חזרתי לרמה.

ביום ב' עם שחר נתקבלה הידיעה שהחטיבה עוזבת את הרמה. ביקשתי אישור המח"ט להוריד את אגף השלישות מהרמה לכיוון שדה תימן, על מנת לערוך ביקור ראשוני בכל בתי החולים לביקור הפצועים ולחיפוש הנעדרים.

התפצלנו לשלוש חוליות ואני אישית ביקרתי בבית החולים נהריה, חיפה ומיפקדת פיקוד צפון בחוליית הקבורה, ובחוליית הקבורה של בי"ח רמב"ם. עם גמר הביקור ירדנו לשדה תימן. דיווחתי למדור נפגעים על החללים והפצועים, ארגנתי האגף ועלינו לרמאללה.

סה"כ אבידות החטיבה:

חללים – 29.

פצועים – 58.

מערך השלישות – לקחים

הלקחים המקצועיים לגבי ניהול טקסים ורישומים לא אפרט כאן. הלקח העיקרי שנראה לי מקרבות אלו הוא שפינוי הנפגעים והחללים מן ההכרח שיעבור לטיפול קצין השלישות. הוכח לי שוב שלקצין השלישות בתקופת הלחימה אין כל דבר לעשות, וכל מעשיו חייבים להתרכז בפינוי הנפגעים.

אין אני מקבל את ההנחה שהפינוי יועבר לקצין אפסנאות בגלל ששולט על אמצעים וצרכי פינוי. קצין השלישות יכול להתעדכן על צירי פינוי. כל מה שצריך – לתת לו הוא רכב נייד ומכשירי קשר והוא יפקח על הפינוי.

הלקח הנוסף שאינו נופל בחשיבותו ודומני שבמקרה זה הדבר היה אופייני למלחמה זו, הוא העמדת אמצעים מיוחדים בעיקר תובלתיים לחלוקת הדואר והחבילות לחיילים. לא אחטא לאמת אם אומר שבמלחמה זו חילקנו כ-4,000 חבילות לחיילים שנשלחו מהמשקים והמשפחות.

דו"ח סדח"ט 869 [סדנא חטיבתית]: בדרך לקלע התרכזו רוב הטנקים המקולקלים של גדוד 129

להלן סיכום פעולות הסדנה של חטיבה 8. מ"פ הסדח"ט היה רס"ן יורם ניר.

הדו"ח:

נקראתי ב-23 לחודש מאי 67 ללא כל התראה מוקדמת. כשבאתי מצאתי את רוב הפלוגה בשדה תימן. היו בערך מחצית מארגזי הכלים. חסרו כל האביזרים הספציפיים למחלקת רק"מ: תלי להוצאת מנוע קמינגס, הילוך ישיר (ציוד להחלפת מצמד טנק), ברגי כיוון למרכוב זחל"ם, לא היו מחצית ממספר ארגזי הכלים המיועדים לבעלי מקצוע, לא היה טנק חילוץ, לא היתה אף מכונית חילוץ, לא היו כלי רכב להסעת צוותות המכונאים, במחלקת האחסנה חסרו מחצית המשאיות היר"מיות להובלת חלקים כבדים, חסרו בערך 30 מערכות ציוד אישי.

כיומיים עסקתי רק בהתארגנות עצמית של היחידות וירדתי לפארן עם כל החטיבה. התמקמתי וכבר ביום הראשון התחלנו בעבודה. עם תחילת העבודה התברר שהחלקים שהוכנו במחסנים הם עברו כלי הרכב הר"מ: משאיות פרש, ג'יפ, נ"נ, טנק שרמן קמינגס. לא נמצא אף חלק לטנדר ויליס (כאלה ישנם מהיר"מ בחטיבה קרוב ל-40)…

[…] ב-6.6.67 בשעות אחר הצהריים ניתנה הוראה ע"י קצין החימוש החטיבתי להתקדם עם כל הסדנא לתוך הציחור בעקבות הכוחות. לאחר 13 ק"מ של נסיעה הגיע קצין אפסנאות חטיבתי ונתן לי הוראה להסתובב לאחור, לצאת חזרה עם כל היחידה לכביש ולנוע לכיוון אילת. לאחר שנעתי כ-3 ק"מ קיבלתי הוראה בקשר לעצור במקום, להתמקם ולהמתין להוראות נוספות.

למחרת בבוקר 7.6.67 קיבלתי הוראה להתמקם לעבר הכביש ולהיות מוכן לפי פקודה לנוע צפונה לשדה תימן. עליתי על ציר הכביש בשעה 1030 והגעתי לשדה תימן בשעה 2100. בשדה תימן הורה לי קצין האג"מ לתדלק ולנוע בתור יחידה אחרונה בשדרה החטיבתית לעבר צומת גולני.

עזבנו את שדה תימן בשעה 0200. בחדרה בוצע תדלוק חטיבתי ונתקבל שינוי בציר התנועה שאמר לנוע דרך חיפה-עכו לכיוון צפת. בשעות הצהריים התמקמה הסדנא בכביש עכו-צפת בצומת עין זיתים. השתתפתי בקבוצת תחזוקה שהתקיימה אצל קצין אפסנאות במיפקדת החטיבה בשעה 1400.

בתאריך 9.6.67 ירדתי עם כל הכיתות המקצועיות שהיו אז ברשותי (אחת רק"מ וחמש כיתות רכב ב') לאיזור ראש פינה ונערכתי בעקבות כוחותינו כשהחלק העורפי שלי בפיקוד הסמ"פ נשאר במקומו.

במשך היום נעתי עם הכיתות המקצועיות עד למשק עמיר לתיקון טנק שנתקע שם.

טיפול בטנק שנפגע במעלה הרמה [צילום: משה מילנר]

ביום 10.6.67 בשעה 0600 שלחתי בהתאם להוראת קצין חימוש חטיבתי את מ"מ רכב ב' עם שתי כיתות בעקבות הכוחות לרמה הסורית לשם התחלת תיקון זחל"מים שהתקלקלו בשלב העלייה. עם שלוש כיתות רכב ב' וכיתת רק"מ היחידה שהיתה נעתי באותו הציר לערך בשעה 0900.

ליד כפר סאלד היו שני זחל"מים מקולקלים והשמטתי שם כיתת רכב ב' לשם תיקונם. מ"מ רכב ב' התמקם בעקבות הכוחות עד לסיר א-דיב תוך ניקוי הציר והתמקם שם לתיקון אותם כלים שלקח איתו עד שם וכן אלה שמצא שם.

הצטרפתי אליו שם בשעות הצהריים, משם לקחתי את מ"מ הרק"מ עם כיתתו היחידה לעבר קלע, שבדרך לשם התרכזו רוב הטנקים המקולקלים של גדוד 129. תוך כדי שהייתנו שם שלחתי את הרס"ל הפלוגתי לצומת עין זיתים לשם הבאת מספר חלקי חילוף דחופים וכן עם ההוראה לקדם את החלק העורפי עם הסמ"פ עד למשק עמיר.

בשעות הערב לאחר שהרס"ל הצטרף אליי וגמרנו לתקן את כל אותם זחל"מים שהיה ביכולתנו לתקן, התקדמנו בעקבות כוחות החטיבה בציר הנפט-זעורה-קלע-וואסט והתמקמנו בשעה 0200 בערך ליד מיפקדת החטיבה מול קונייטרה. בשביל הנפט כשני ק"מ צפונית לסיר א-דיב עמד טנק מקולקל ושם השארתי את מ"מ הרק"מ עם כיתתו.

בתאריך 11.6.67 הצמדתי את מ"מ הרק"מ עם כיתת רק"מ, כלי הרמה וכל מחסני חלקי הטנקים והמחסנאים לגדוד 129 שהתמקם בקלע לתיקון הטנקים שלו.

בתאריך 12.6.67 קידמתי את כל החלק העורפי של הסדנא מקיבוץ עמיר אליי לאיזור קונייטרה. בזמן שהותי שם סיפקתי כמובן את דרישות יחידות החטיבה בשירותי חימוש ואספקת חלקי חילוף בהתאם ליכולתי. לפי לוח זמנים חטיבתי וכיחידה אחרונה בשדרת החטיבה נענו מאיזור קונייטרה בציר חטיבתי דרך בניאס-קיבוץ דן-קרית שמונה-טבריה-עפולה-ג'נין-שכם לאיזור רמאללה.

ברצוני להדגיש שתי נקודות חשובות שהשפיעו באופן חמור על כושר פעולת הסדנא:

1) החל מרגע עזיבתנו את איזור הפארן לא היתה ברשות הסדנא אף מכונית חילוץ, כך שלא ניתן היה לגרור שום רכב בגרירת הרמה.

2) נוכח הוצאת כוחות מקצועיים ניכרים לצורך תגבור יחידות משנה נותרה הסדנא עם עזיבתה את איזור הפעולה הדרומי עם כמחצית הכוח המקצועי בלבד (שש כיתות בעלי מקצוע מתוך 11 בסה"כ).

———————————————————————–

4 מחשבות על “המשך סיכומי חטיבה 8

  1. שני דברים שלקחתי מנתי שרוני:
    1) נעמוש הופגזה עד השעה 12:00, זאת אומרת כשהטנקים הראשונים של פלוגה ז' 129 היו די קרובים למוצב הזה.

    2) "יש לשאוף להקצות מטוס לתצפית אוויר לחטיבה משוריינת, דבר שהיה מבהיר לכוחות בצירים היכן הם נמצאים".

    אומנם חוכמה שאחרי מעשה, אבל אפשר היה לחשוב על זה גם מראש. רעיון כל כך יעיל בפשטותו שהיה עשוי לחסוך את התנועה אל קלע. מה עוד שבאוויר היה מג"ד 402 סא"ל משה פלד שעזר למכמ"ת גולני בטיווח ארטילריה סורית שהפגיזה את האיזור. קצת יוזמה בשטח של אלוף פיקוד צפון וסגנו מרגע שהתברר שחטיבה 8 מתברברת לה. במקום לנסות להעריך מגבעת האם ומקיבוץ מעמיר איפה בדיוק גדוד 129 – שלח את הפייפר שייתן תשובה מדויקת איפה כל אחד, וייתן דיווח עדכני על המצב.
    הקרב הזה ארך כחמש שעות.

  2. לפי דו'ח השליש החטיבתי הוא עשה כל המאמצים למצוא את שני הנעדרים. הוא מציין ערבוב של פינויים מכוחות שונים כולל מסוקים. נראה שבחטיהבה לא יחסו חשיבות רבה להעדרם של השניים מאחר וחשבו שהם ימצאו בבית חולים זה או אחר, באתה עת קשר הטלפונים היה קשה ומסורבל,חשבו שיקח זמן עד שיאותרו בבית חולים. נראה שהשליש לא היתרשל ועשה כל אשר לאל ידו לאתרם, הביקורת בסרט רפי מוקדי איננה מוצדקת ועושה עוול לחטיבה.

    • לא מצאתי שום דבר שעשתה החטיבה המפוארת הזאת לאתר 2 נעדרים וטנק שנעלמו כמו לקחה אותם הרוח. השליש שמע איזה שמועה על פינויו של מוקדי. הוא יכול היה לברר מי פינה , מתי ולהיכן? תבדוק, תחפש ואל תיסע למרחקים. מה עשו אנשי פלוגת המפקדה של גדוד 129 לחפש את חברם יובל, איש לא יודע. מה זאת השטות הזאת: ,נראה שבחטיבה לא יחסו חשיבות להעדרם של השניים מאחר וחשבו……" גם למחשבות צריך בסיס. הסרט לא עושה עוול לחטיבה. החטיבה עשתה עוול נורא לבעל תפקיד בכיר בה וממשיכה גם כיום לפגוע בבנות המשפחה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s