פעולת השריון ת"פ גולני

מסמך מארכיון צה"ל: דו"ח סיכום פעולות פלוגות ו'-ז' מגדוד 377 שהיו ת"פ חטיבת גולני בכיבוש תל פאחר ועזזיאת * "את הדיווח של רס"ן נמיר לסלע על מצבו בתל פאחר קלט רס"ן אליושה, מ"פ ורמוט, ודיווח זאת לסלע בהציעו את עזרתו, אך סלע לא התיר לו לזוז ממקומו או להניע טנקים אחרים"

טנק רס"ן זאב נמיר, מ"פ ז' בגדוד 377 (משמאל, על הצריח) ולצידו צבי שטרנברג הטען-קשר. ניתן לראות את הגריז מרוח על החזית כתוצאה מפגיעה שספג הטנק מתחת לתל פאחר. צולם ב-10 ביוני 1967, למחרת הקרב

למסמך הבא אין הקדמה ואין חתימה. לא ידוע מי חיבר אותו. הוא נמצא בארכיון צה"ל ומסכם באופן די כללי את פעולת כוחות הטנקים שהיו תחת פיקוד חטיבת גולני בכיבוש מוצבי תל פאחר, תל עזזיאת ושות'.

מסמך זה ייתכן שחובר ככלי עזר לסיכום המערכה על כיבוש הגולן עבור מחלקת היסטוריה, או על-פי דרישת תורת חיל שריון. הוא נכתב כנראה מספר חודשים אחרי מלחמת ששת הימים.

פה ושם יש בו כמה טעויות קלות לגבי זהויות של כוחות, אבל גם דברים מעניינים. למשל, הוא מגדיר את הנקודה שממנה גדוד 12 היה אמור לעלות מדרך ההטיה ולהתחבר מדרך הנפט: כ-100 מטר אחרי עין א-דייסה. המסמך אף מציין כי היתה זאת תוכנית מג"ד 12.

המסמך נשען בין היתר על דו"ח סיכום של חטיבה 1 ועל עדויות מפקדי השריון, ובהם סא"ל שלום סלע, שהיה קצין הקישור של השריון בחפ"ק מח"ט גולני. לא ידוע על מה הסתמך המחבר שיודע לספר מה היתה תוכניתו של המג"ד מוסא קליין להתחבר לציר הנפט.

להלן המסמך ככתבו וכלשונו:  

פעולת השריון ת"פ חטיבת גולני ברמת הגולן

פלוגות ו' ז' של גדוד 377 מחטיבה 37 שהו ברמת הגולן עוד מתקופת הכוננות שקדמה למלחמת ששת הימים. בתאריך 6 ביוני שעה 07:00 סייעו טנקים מפלוגות אלו בבלימת התקפת פלוגת חי"ר סורית מתוגברת במספר טנקים על משק דן מעבר רמת הבניאס.

ביום ה-7 ביוני הוקצה חלק מהגדוד (פלוגות ה', פ', ח' ומיפקדת הגדוד) לחטיבה 8, ושתי הפלוגות ו' – כינוי ברשת הקשר ורמוט, ו-ז' – כינוי ברשת הקשר זיוה, צוותו לחטיבת גולני לסייע לה בתוכנית מקבת.

פלוגה ז' בפיקודו של רס"ן זאב נמיר מנתה 12 טנקים M-50.

פלוגה ו' בפיקודו של רס"ן אליושה מנתה 10 טנקים M-50.

על מנת להבין את פעולת הטנקים ת"פ חטיבה 1 יתוארו בקצרה משימות ומהלכי החטיבה.

משימת החטיבה הוגדרה: "תנועה בעקבות חטיבה 8 וכיבוש מוצבי בחריאת, תל פאחר, בורג' בביל, תל עזזיאת, חירבת א-סודה וכוננות לכיבוש מוצבי הבניאס, כפר בניאס, תל חמרה, עין פית וזעורה.

החטיבה וגם הטנקים שצוותו אליה לא היו פנים חדשות בגזרה. הם שהו זמן רב ותכננו בשלבים השונים את כיבוש הרמה ביחד עם חטיבה 37. בתאריך 9 ביוני שעה 07:25 נתקבלה בחטיבה ההוראה לביצוע מקבת. בתוכניתו קבע המח"ט אל"מ יונה אפרת 4 שלבים:

שלב א' – כיבוש בחריאת ותל פאחר.

שלב ב' – כיבוש בורג' בביל.

שלב ג' – כיבוש תל עזזיאת וחירבת א-סודה.

שלב ד' – כוננות לכיבוש מוצב מחנה הבניאס ותל חמרה, לפי פקודה.

בשלבים א' ג' תוכננו לפעולה הכוחות הבאים:

1) גדוד 12 עם 3 פלוגות על גבי זחל"מים ופלוגת טנקים ת"פ – יכבוש בשלב א' את תל פאחר ובשלב ב' את בורג' בביל.

2) גדוד 51 עם שתי פלוגות על גבי זחל"מים, שתי פלוגות רגליות ומחלקת טנקים ת"פ יכבוש בשלב א' את בחריאת ובשלב ג' את תל עזזיאת וחירבת א-סודה.

3) פלוגה ו' מגדוד 377 תציב בסיס אש לחיפוי ע"י שתי מחלקות בגבעת האם ושתי מחלקות באיזור שאר ישוב ותל דן, ותסייע בפיצוח בחריאת, בורג' בביל ותל עזזיאת.

לצורך עזרה בשליטה ותיאום ליד מח"ט גולני נקבע סא"ל סלע שלום כיועץ שריון  לגולני (מזכיר את פעולת עיראק-מנשייה 1948 כאשר מג"ד הטנקים מונה כיועץ למג"ד החי"ר שהיה מפקד הפעולה).

תפקידיו בשלב ההכנות היו תיאום והכנת כוח הטנקים מבחינת צוות, איגודי כוחות וכו'. תדריך מג"דים גולני בכל הנוגע לתפעול הטנקים ת"פ שלהם. הטנקים, אם כי היו ת"פ מג"ד החי"ר, היו ברשת הקשר שלו והנעתם לא התבצעה בלי אישור שלו.

ארגון הטנקים לכוחות גולני היה כדלקמן:

פלוגת ורמוט: חולקה לשני דומ"חים כאשר מחלקות 4-3 מוצבות בתל דן ו-ואדי אסל ומחפות משם באש לעבר חירבת א-סודה, תל עזזיאת ובורג' בביל בפיקוד המ"פ.

מחלקות 2-1 בפיקוד הסמ"פ סגן גדי מוצבות בגבעת האם ומפצחות בונקרים ומחפות משם על כביש היעדים. העיקרון היה כנראה חיפוי אש משני העברים, כאשר היעדים תפוסים באש צולבת. לסמ"פ ורמוט עם שתי המחלקות בגבעת האם היו צריכות להינתן הוראות בהמשך ע"י סא"ל סלע.

פלוגת זיוה: בפיקוד המ"פ חולקה גם היא לשתיים, כאשר החלק הארי מונה שלוש מחלקות טנקים ויועד לכיבוש תל פאחר ת"פ גדוד 12, ומחלקה מס' 4 היתה מתוכננת ת"פ גדוד 51 ע"מ לסייע לו בכיבוש בחריאת ותל עזזיאת, כאשר שלב ראשון של מחלקה זו הוא חיפוי לעבר בחריאת כאשר גדוד 12 וכוחות הטנקים שלו יעברו ליד המוצב בדרכם לתל פאחר.

הכנות מוקדמות של הטנקים לקראת פעולה עם חי"ר:

סא"ל סלע שלום בנה לו רשת גדודית למ"פים הטנקים. את הרשת הזו ניהל מזחל"ם המח"ט אל"מ יונה (לפי עדותו של סא"ל סלע דרש מח"ט גולני שסלע יהיה איתו בזחל"ם).

הרשת הפלוגתית נשארה כרגיל עם הסמ"פים, כאשר גם למ"פים ולמ"מים המיועדים לעבוד ת"פ החי"ר ישירות, מכשירי מ"ק 9.

דבר שלישי שנעשה עוד בשטח כינוס חטיבתי (שטח 9) נערך ניסוי עם פלוגת החרמ"ש של הגדוד (פלוגת חרב מ-377) בתפעול ומתן פקודות לטנקים דרך טלפון אחורי. הוראות הקבע לטנקים היו: בתנועה עם חי"ר יש להדליק נורה אדומה אחורית לסימון קשר טלפוני עם חי"ר.

סא"ל שלום סלע [במרכז] בקבוצת פקודות של חטיבת גולני. משמאל המח"ט יונה אפרת. סלע בנה רשת קשר גדודית לשליטה עם פלוגות הטנקים ו'-ז'

הביצוע

בתאריך 9 ביוני שעה 13:30, כאשר זנב הדרג הלוחם של חטיבה 8 מסיים את המעבר בגבעת האם לעבר חלקו בתוכנית, וכאשר ראש החטיבה (המח"ט עם כוח ב') נמצא בסביבות זעורה, החלה חטיבת גולני בביצוע חלקה בכיבוש רמת הגולן (בשעה שגולני עבר בגבעת האם ראו המח"ט ויועץ השריון שלו את סא"ל בירו מורד פצוע לעבר גבעת האם. בשלב זה מספר סא"ל סלע, ניתנה אתראה מהאלוף שעלי לקבל את גדוד 129. מח"ט 1 יונה אפרת אמר שזה מסובך ולמעשה לא היה שמח. האלוף אמר שזו אתראה בלבד, ולאחר מכן בא ביטול האתראה).

כוחות הטנקים המיועדים לחיפוי תפסו מקומותיהם עוד קודם לכן והחלו לפצח בונקרים ומטרות אחרות עוד קודם, בשעה 10:30. ראשון עבר גדוד 12 כאשר סדר התנועה של מחלקת הטנקים כדלקמן:

מחלקה 4 (מיועדת בשלב א' לחיפוי על מעבר יתר המחלקות ובשלב ב' לתל עזזיאת עם גדוד 51).

מחלקה 3 (כאשר לטנק המ"מ צורף אחד המ"פים חי"ר לצורכי ניווט)

מחלקה 2

מג"ד 12 ופלוגותיו רכובות על זחל"מים.

מחלקה 4 לא מצאה את עמדת החיפוי שלה באיזור ואדי שמדין, ומשכה בשביל הפטרולים הסורי דרומה לעבר נעמוש.

יתר המחלקות עלו על תוואי ההטיה ונעו צפונה. בתוכניתו קבע מג"ד 12 סא"ל מוסה קליין כי הגדוד יועלה בתוואי דרך המסומן במפה כ-100 מטר צפונית לעין א-דייסה לעבר מזרח, ויתקוף את תל פאחר מהעורף תוך כדי שהוא משמיט מחלקת טנקים באיזור הפנייה לחיפוי.

בביצוע קרתה אותה הטעות בדומה לטעות של חטיבה 8, כאשר מ"פ החי"ר הוביל את הכוח בניווטו מעל הטנק של מ"מ 3. הוא לא מצא את השביל מזרחה ומשך הלאה צפונה עד לרגלי תל פאחר ממערב. גם מ"פ הטנקים, רס"ן נמיר, לא זיהה את הפנייה והמשיך הלאה. כאשר התבררה הטעות ניסו מפקדי הטנקים לשבור ימינה ולעלות, אך התדרדרו חזרה לרגלי השיפוע.

בשלב זה עבר המג"ד סא"ל מוסה קליין וצעק: 'נמיר, תמשיכו הלאה', והכוח המשיך והגיע עד לדרך המובילה מבורג' בביל, חוצה את תוואי ההטיה וממשיכה מזרחה לעבר תל פאחר.

בפינת הדרך עמד טנק אמ.איקס סורי נטוש. מ"פ החי"ר קפץ מהטנק הראשון לזרוק לתוכו רימון ומאז הוא נעלם. בשלב זה התחילה אש תופת על הכוחות ובייחוד על כוח החוד. מסתבר שהכוחות נקלעו למרכז שטח ההשמדה של המוצב.

כמה עשרות מטרים לאחר פניית הכוח לתוך המוצב נפגע הטנק המוביל בפגז בזוקה, נעצר לרגע וממשיך. זמן קצר אחריו נפגע טנק של יעקב העליון. המג"ד עם כוחותיו, אם כי סבלו אבידות כבדות כבר עם פתיחת האויב באש, פנו מזרחה והסתערו חזיתית על המוצב. מאוחר יותר, ויותר גבוה לעבר המוצב, נפגע הטנק המוביל (של עזרא ברוש) שוב משני פגזי נ"ט, אחד מאחור (ממערב) ואחד מלפנים ממזרח, ונתקע כשהוא תופס את הדרך.

מ"פ הטנקים מדווח על מצבו ל"חנה" (כינוי של סא"ל סלע ברשת הקשר הגדודית של הטנקים), אך אינו מקבל תשובה. רוב סגל הפיקוד של גדוד החי"ר 12 נהרג (מג"ד, שני מ"פים וכן הסמג"ד נפצע) ולא ניתנו הנחיות בשלב זה למ"פ הטנקים.

יתר טנקי הפלוגה נעו עדיין מאחור על תוואי ההטיה. בינתיים נוצר קשר עם מח"ט 1 וסא"ל סלע עם מ"פ הטנקים, שדיווח לו על המצב והתנהל ביניהם הדו-שיח הבא (לפי עדות סא"ל סלע): "באותו זמן התקבל דיווח שכוחותינו בזעורה. אמרתי למח"ט: התקשר עם אלברט שיוריד פלוגת טנקים מזעורה לפאחר. התשובה: נעשה משהו אחר.

את הדיווח של רס"ן נמיר לסלע על מצבו בתל פאחר קלט רס"ן אליושה, מ"פ ורמוט, ודיווח זאת לסלע בהציעו את עזרתו, אך סלע לא התיר לו לזוז ממקומו או להניע טנקים אחרים.

נחזור אחורה לשלב שבו מחלקה 4 טעתה ו'אבדה' למשך זמן מה. כשהסתבר זאת לסלע, עלה על טנק מ"מ 1 של פלוגת ורמוט בגבעת האם והורה לו שהוא צריך לעזוב את מקומו ולסייע לגדוד 51 בכיבוש תל עזזיאת. המ"מ הספיק להודיע זאת לסמ"פ שלו שהיה במקום ולזוז עם גדוד 51.

לגבי כיבוש תל עזזיאת לא היו בעיות מיוחדות. החי"ר נע בצורת ראש חץ בעקבות הטנקים, כאשר טנק מוביל את ראש השדרה (טנק אחד נפגע ופרס שרשרת בציר ההתקדמות לעבר תל עזזיאת).

זמן קצר אחרי הופעת סא"ל סלע אצל מחלקה 1 של פלוגת ורמוט בגבעת האם הופיע קצין נוסף. הפעם זה היה מפקד מחלקת הסיור הגדודית של גדוד 51 והורה לסמ"פ לקחת את המחלקה הנותרת ולבוא מהר עמו.

המחלקה שהיתה באותו זמן במצב של 'מלא מחדש', התארגנה ותוך 15 דקות נעה עם קצין החי"ר לעבר יעדה החדש והבלתי ידוע. קצין החי"ר הוביל את המחלקה דרך ציר הנפט לעבר תל פאחר מהעורף. אך בהגיעם הסתבר להם כי איחרו ותל פאחר היתה כבר כבושה (דהיינו הגיעו לא לפני 18:00).

נחזור לתל פאחר. בינתיים בוצעו בקשר לכיבוש תל פאחר שתי פעולות עיקריות. המח"ט שלח את פלוגת הסיור החטיבתית בפיקוד סרן רובקה, בתנועה ארוכה דרך כל ציר האיגוף של חטיבה 8 על ציר הנפט ומשם לתל פאחר. סא"ל סלע לקח 3-2 טנקים תקינים והובילם באיגוף צפוני מתוואי ההטיה (הוא הגיע זמן קצר אחרי שהגיע מ"פ הסיור). מחלקת הטנקים מפלוגת ורמוט הוזעקה גם היא לסייע לתל פאחר, אך גם היא הגיעה מאוחר בשעה 18:30 בה שכך הקרב על תל פאחר.

אבידות כוחות הטנקים עד כאן (ברק"מ):

פלוגה ז' – 3 טנקים, 2 זחל"מים (בתל פאחר).

פלוגה ו' – 1 טנק (ממוקש בתל עזזיאת).

בלילה התארגנו כוחות הטנקים ת"פ חטיבה 1 להמשך משימותיהם, וכן צוותו מחדש שתי מחלקות הטנקים של פלוגת ורמוט ששהו בתל דן, הצטרפו לקראת הבוקר לחטיבה 8 באיזור קלע ולמחרת בבוקר הצטרפו לטנקים שהובילו את החטיבה לעבר קונייטרה.

לקראת בוקר יצא מבנה כוח הטנקים על בסיס פלוגת זיוה, בצירוף חמישה טנקים מפלוגת ורמוט, על מנת להוות חוד התקפה לגדוד חי"ר 13, שלא פעל עד כה, לכיבוש מחנות הבניאס.

עם שחר תקפו כוחות החי"ר בסיוע הטנקים את מחנות הבניאס שהתברר כי היו ריקים.

מיד אחרי כיבוש מחנות הבניאס התארגנו חמישה טנקים מפלוגת ורמוט בצירוף מחלקה מפלוגת זיוה, כולם בפיקוד סמ"פ ורמוט, לעבר עין פית על כביש בניאס-מסעאדה. באיזור עין פית (9136) פגשו את פלוגת גולני שהיתה ת"פ גדוד 121 מחטיבה 8 וכבשה את המקום בלילה (10-9 ביוני) בסיוע פלוגת טנקים ה' של גדוד 121.

לקראת צהריים התארגנה פלוגת זיוה להמשך תנועה וחוברה ת"פ חטיבה 45 באיזור זעורה, במגמת תנועה לעבר מסעאדה. הפלוגה נעה במסגרת חטיבה 45 וסיימה איתה את שלב ניצול ההצלחה באיזור מחנות מסעאדה.

———————————————————————-

9 מחשבות על “פעולת השריון ת"פ גולני

  1. הקטע כדלהלן מהמסמך, מראה כי לכאורה היה צורך בשינוי התוכנית. זעורה נמצאת מזרחית לתל פאחר, ובמועד התחלת הפעולות לכיבוש תל פאחר, היה ניתן לבטל את הלחימה.מח"ט 8 גם על פי העדות הזו, היה כבר ממזרח לתלפאחר ויכול היה לשלוט עליו באש.תל פאחר היתה למעשה מנותקת באותו שלב מהעורף שלה ולא היוותה שום איום על כוחותינו.

    "בתאריך 9 ביוני שעה 13:30, כאשר זנב הדרג הלוחם של חטיבה 8 מסיים את המעבר בגבעת האם לעבר חלקו בתוכנית, וכאשר ראש החטיבה (המח"ט עם כוח ב') נמצא בסביבות זעורה, החלה חטיבת גולני בביצוע חלקה בכיבוש רמת הגולן (בשעה שגולני עבר בגבעת האם ראו המח"ט ויועץ השריון שלו את סא"ל בירו מורד פצוע לעבר גבעת האם. בשלב זה מספר סא"ל סלע, ניתנה אתראה מהאלוף שעלי לקבל את גדוד 129. מח"ט 1 יונה אפרת אמר שזה מסובך ולמעשה לא היה שמח. האלוף אמר שזו אתראה בלבד, ולאחר מכן בא ביטול האתראה)."

  2. מקור קצת מפוקפק. כל עוד לא ידוע מי כתב את המסמך הזה ולמי נמסר, איך ניתן להתייחס אליו בכלל?
    לדוגמא: למה מסרו לקצינים מ"ק 9 לקשר עם עם החי"ר. חי"ר הפעיל בכלל מ.ק. 10…..

  3. לעניות דעתי, הדיווח הזה עשוי לפתור, או לפחות מביא ראיה שמסייעת לפתור חידה אחת שמציקה לנו מתחילת המחקר הזה: מדוע לא עלו הטנקים ואחריהם שאר הכוחות מעין א-דיסה לציר הנפט. הדו"ח מציין: "מ"פ החי"ר… לא מצא את השביל מזרחה, ומשך הלאה צפונה עד לרגלי תל פאחר ממערב. גם מ"פ הטנקים, רס"ן נמיר, לא זיהה את הפנייה והמשיך הלאה. כאשר התבררה הטעות ניסו מפקדי הטנקים לשבור ימינה ולעלות, אך התדרדרו חזרה לרגלי השיפוע."
    אני מציע הסבר כזה, שנראה שתואם את הדיווח: לפני הכפר עין א-דיסה, המנווטים חיפשו שביל שפונה מזרחה לכיוון ציר הנפט. כיום אין שביל כזה, וייתכן שגם אז לא היה (הוא גם לא מופיע במפות של אז – אמנם זאת לא הוכחה שלא היה בשטח, אבל זה מסתדר עם התיאור). כפי שקורה רבות בניווטים, כשלא מוצאים שביל ממשיכים עד שמתברר שהם נסעו יותר מדי. לסובב את כל הטור לאחור היה מסובך מדי, ועל כן השריון ניסה לתקן את הטעות ע"י טיפוס מזרחה. דא עקא, כעת הם כבר היו באזור של מתלול קשה, ולא הצליחו לטפס. זה גם מסביר את התמיהה, איך למחרת הצליחו הקמ"ן שמחוני והמח"ט לפנות מזרחה עם ג'יפ – הם פנו במקום הנכון, בחכמה שלאחר מעשה.
    בניתוח מדוקדק שעשו באתר הזה ביזר ושמואל'ק ("גם שרמן עולה את זה"), הם לא הצליחו להגע למסקנה חותכת אם הייתה טעות בניווט או לא. אם כי דני סבור שלא הייתה טעות.
    מה שאפשר לנסות היום, הוא לשוב ולשאול את מי שלשמחתנו נשאר בחיים, אם הם בטוחים היכן הייתה הנקודה בה התעכבו כעשרים דקות, ואם ייתכן שהיא הייתה צפונה יותר, במקום קשה לטיפוס. הקצינים המובילים, קליין וסגל, אינם איתנו להעיד היכן זה היה. ככל שידוע, פרידמן, ברוש, פליקס והראל היו במקום, אבל למיטב ידיעתי (לא עברתי על כל הפוסטים, אשמח לעזרתכם) איש מהם לא בטוח לחלוטין היכן זה היה. ראו למשל בפוסט "הדקה בה נעצר הזמן".
    מתנצל מראש אם תגובתי פוגעת במישהו; וטעות לעולם חוזרת.

  4. שלום סלע אמר בעדותו בפני מח' היסטוריה כי הציע למח"ט גולני אפרת לבקש ממח"ט 8 שיוריד לו פלוגת טנקים מזעורה לתל פאחר, ותשובת המח"ט היתה – נעשה משהו אחר.

    במשתמע סלע מציג את עצמו כמי שמציע הצעה מצוינת אבל נדחה באופן סתמי.

    זה לא נגמר בזה. הדוח הזה שמתפרסם כאן [פעולת השריון ת"פ גולני] מציג זווית נוספת.

    ציטוט: "את הדיווח של רס"ן נמיר לסלע על מצבו בתל פאחר קלט רס"ן אליושה, מ"פ ורמוט, ודיווח זאת לסלע בהציעו את עזרתו, אך סלע לא התיר לו לזוז ממקומו או להניע טנקים אחרים".

    כלומר, מישהו מציע לסלע פלוגת טנקים או מחלקת טנקים כעזרה וכתגבורת, אבל במקרה הזה סלע דוחה אותו.

    למה בעצם?

    בתחקיר שביצע רס"ן יאנוש בן גל עבור מח"ט 37 [בפוסט "המצב לא היה נעים"] אמר לו אליושה מ"פ ו' את הדברים הבאים:

    "…ביקשתי אישור להתקדם ולתפוס את רמת הבניאס, אבל סלע פקד עליי לעצור ולא להזיז שום טנק ללא אישור אישי שלו!! בקשר שמעתי יותר מאוחר שנמיר מודיע שמג"ד גולני נהרג והמצב שם קשה מאוד. העברתי הידיעה לסלע, אבל הוא לא קלט. דיווחתי למח"ט גולני, התקשרתי שנית לסא"ל סלע וביקשתי להניע כוח לסייע לנמיר בתל פאחר ואז לעלות על רמת הבניאס. התשובה היתה שלילית: לא להניע כל טנק, רק לפי פקודה שלו. פניתי למח"ט והוא אישר לי לנוע לגבעת האם ולעזור בטיהור תל עזזיאת, אך תוך כדי תנועה נאמר לי לחזור לשאר ישוב ויותר מאוחר קיבלתי סוף סוף אישור לנוע לגבעת האם".

    עולה מהאמור שסלע דיכא את היוזמה של אליושה אולי בגלל שהרעיון לא בא ממנו.

    הציטוט של אליושה כולל שני סימני הקריאה שמופיעים במקור מדברים בעד עצמם. מ"פ ו' נמצא באיזור חורשת טל או סמוך לקיבוץ דן, הוא פנוי לנוע לאן שירצו אותו ומציע את עצמו כתגבורת לתל פאחר – אבל שלום סלע דוחה את בקשתו.

    מריח רע.

  5. שלמה כל הכבוד עליתה על נקודה נכונה
    הרבה אגו בזחלם פיקוד הבכיר
    משחקים של כבוד
    ,,אם זה קשה מאד להצליח במלחמה

  6. אברהם אתה צודק אחרי מלחמה לא עושה נזק אבל שקרים וטיוחים סיפורי בדים על דברים שלא היו תחקירם מטעם מפקדים, הענקת צלשים ועיטורים על מעשים שלא היו וסילוף האמת. ועד היום לא נאמרו שמא מישהו יפגע. אני מציע להיזהר בכתיבת תמלילי ההנצחה ולחשוב טוב על אמת שתסופר לדורות הבאים. מצפה לדו שיח בנושא

  7. ככה זה כשיש יותר מדי מנהלים לפרויקט אחד קטן. ה"התקפה החטיבתית" של גולני כללה בסך הכל 5 פלוגות חי"ר על זחל"מים ועוד פלוגת שיריון וחצי (וכן, גם כוח ארטילרי בעורף). בסך הכל זה סדר כוח של גדוד וקצת, שליש חטיבה בערך. למה המח"ט והסמח"ט – שניהלו כאן רק גדוד – מינו גם "יועץ טנקים"? אחריות כידוע, לא מתחלקת, בטח לא בקרב, שבו צריך סמכות אחת מלמעלה שמנהלת את כל התזמורת. כשמוסיפים לעסק עוד מנהלים – מתחיל בלגן, ואני לא קובע מכאן מי אשם יותר ומי פחות. אבל מח"ט היה אחד.

  8. איגרת אל הלוחמים לכבוד עצרת לוחמים 5.6.18
    51 שנה מתום הקרב

    לכל חברי לוחמי גולני ושריון שלחמו מול אויב נחוש ומחופר על התל ויכלו לו.
    לזכר אותם לוחמים עזי נפש שנפלו בדרך לתל ובתעלותיו, וכן לכל אותם
    שנפטרו מאז ולא זכו להגיע 51 שנה מהמלחמה הנוראה ההיא.
    ולכל אלה הנושאים בגופם ובנפשם את תוצאות המלחמה ההיא.
    כנציג השריון אספר את אשר עבר עלינו לוחמי פלוגה ז' ומחלקה 3 בפיקודו של עזרא ברוש.
    פלוגת טנקים זו לחמה בסדיר במבצע קדש 1956 באבו עגילה עד מבואות רפיח.
    ב5 ביוני 1967 נקראה פלוגה זו לעזרת מטולה ולאחר מכן שאר ישוב דן ודפנה
    שהותקפו מתל חמרה ומרמת הבניאס ומתל עזזיאת ע"י כוח טנקים סורי שהסתיים
    לאחר שכוח זה חוסל ע"י הטנקים שלנו.
    אנחנו נשארנו בחורשת טל בימי המלחמה הראשונים עד שחברנו לגולני ונקראנו להוביל
    את גדוד 12 של גולני צפונה על ציר ההטיה ועד הבניאס על "ציר קדחת".
    פקודת הלחימה הייתה ברורה לנוע על דרך ההטיה "ציר קדחת" ומכאן לעלות
    לרתק לעין עדסה כחיפוי לגולני שהיו אמורים לפנות מזרחה לדרך הנפט ולעלות
    על תל פאחר דרך הכניסה המזרחית.
    שאר הפלוגה אמורה הייתה להחליפנו בקרב צפונה ואנחנו נועדנו לסייע בכוח אש מצד
    מערב לתל.
    ירינו שלושת הטנקים של מחלקה 3החוד מעין עדסה מרחק של 850' מטר אל התל
    ובשלב זה נפגע זחל"מ המ"פ בפיקודו של אפריים אפשטיין ז"ל מפגז של T-54
    ורוב לוחמיו מגולני ומהשיריון נהרגו או נפגעו.
    שאר הכוחות היו נתונים בזמן זה לירי כבד של תותחים ומרגמות (יתכן גם של אש ידידותית)
    מכיוון הבניאס עין סודה ותל דן, כוחות שלא היו ידועים לנו.
    לאחר שהמ"פ שלמה סגל מגולני שניווט עד עין עדסה לא מצא את הדרך מזרחה כדי לחבור
    לדרך הנפט בגלל השטח הסלעי שלא איפשר לטנקים לנוע נתן בזמן זה המג"ד מוסא קליין
    פקודה למחלקה שלוש בהובלתו של עזרא ברוש להמשיך מערבה וצפונה למרגלות התל
    ולהקיפו מצד צפון.
    לאחר שהמג"ד מוסא קליין והכוח של גולני נעו מאחורינו כאשר המ"פ סגל נמצא איתנו על הטנק
    הגענו לצומת הAMX ומכאן הם הסתערו במעלה התל הקטלני.
    כאן גם נפגע זחל"מ המרגמות שלנו וארבעה לוחמים ממחלקת החבלה של גולני שהיו עליו,
    בזמנו זוהה זחל"מ זה כשייך לגולני.
    הטנק של ברוש המשיך כטנק בודד בחיפוי שני טנקים שסייעו בתקיפה גם לשריון וגם לחיילי גולני
    שהתחילו להסתער במעלה התל.
    כאן נתקלנו בבעיה בלתי צפויה בגלל גובה התל והתקשו תותחני הטנקים להגביה את התותחים
    אל עמדות התל והטנקים מאחורינו ירו וסייעו רק במקלעים.
    אני הוריתי לנהג לפנות ימינה חזיתית לתל והטנק היה במעלה יכולנו להמשיך בירי מקלעים.
    לעמדות מעלינו ואז נפגענו מפגז טנק שהיה מסווה היטב בעין סודה שקרע את הגלגל המניע
    של הטנק ומיד שנעצרנו נפגענו ממטען של תולר מהעמדות הקדמיות של תל פאחר.
    ברוש ומולכו והתותחן עודד נפגעו מיד אולם נחלצנו מהטנק ומצאנו מחסה בהמשך מתחת
    לטנק ואילו מולכו שקפץ לצד השני נהרג מהאש הסורית שלא חדלה עד לכיבוש התל.

    בהזדמנות זו ברצוני לציין ולהזכיר את נהג הטנק דנגור ראובן שבאומץ לב לא יאומן
    עלה חזרה לטנק מספר פעמים להוריד לנו מים, חומרי חבישה, נשק אישי ומכשיר קשר (שלא עבד).
    לאחר מכן רץ פעמיים כדי להזעיק עזרה לחילוץ וטיפול רפואי שלא צלח ודאג לאחר מכן
    שתאג"ד גולני שפעל בפיקודו של ד"ר הורנר וצוות החובשים שיפנה את הפצועים בתום הקרב.
    דנגור עצמו נפטר לפני שנים אחדות. יהי זכרו ברוך.

    ברוש עזרא גדוד 377

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s