דו"ח החיפושים אחרי מוקדי

"בין האפשרויות שהועלו היו שרפי מוקדי נמצא הרוג, שרפי מוקדי נפצע ופונה לבית החולים ושרפי מוקדי קפץ בלתי פגוע מן הטנק ורץ בכיוון בלתי ידוע" * דו"ח מיוחד שכתב דוד כרמלי, חברו של מ"פ הסיור מחטיבה 8, מפרט את תהליך החיפושים עד לגילוי גופותיהם של מוקדי ובן ארצי בשדה הקרב * מח"ט 8 אל"מ אלברט מנדלר היקצה כוחות לחיפושים, אבל מה יצא מההבטחה של אלוף עזר וייצמן לסיוע? * להלן הדו"ח

סיר א-דיב וצפונה. זירת ההתרחשות של טנק מג"ד 129 בפיקודו של מוקדי

חמישה ימים עברו מאז שרס"ן ד"ר רפי מוקדי נעלם בסיום קרבות ההבקעה על הרמה הסורית של חטיבה 8, ועד שהגיע "אות חיים" ראשון למשפחתו ולמכריו. האות הזה, אם אפשר לקרוא לו כך, היה למעשה דיווח לא רשמי כי מוקדי נעדר.

מהרגע שבו צילצל הטלפון בביתו של ד"ר דוד כרמלי, מהנדס מים בטכניון בחיפה וחברו של מוקדי לפקולטה למים ולחקלאות, הוקם במהירות שיא חמ"ל של מחפשים והופעלו קשרים עם רשימה מכובדת של אישים פוליטיים, מקבלי החלטות בצה"ל וכל מי שמסוגל להזיז דברים.

כ-60 שעות אחרי ההתגייסות הטוטאלית של החברים מהטכניון, פוענחה החידה והתגלתה גופתו של מוקדי בשדה הקרב, ביחד עם זו של יובל בן ארצי, שנהרג באותו אירוע של החלפת הפיקוד על טנק מג"ד 129 במהלך קרבות חטיבה 8 לכיבוש סיר א-דיב וקלע.

לחצו וצפו בסרטון שמתאר בקצרה את החיפושים אחר מוקדי ובן ארצי

על פרשת מוקדי נכתב לא מעט ואף הופק סרט ע"י משפחתו ["אם תמשוך צפונה"], שממנו הצטיירה חטיבה 8 כמי שלא פעלה כשורה בפרשה הזו. כשהסאגה הסתיימה כתב דוד כרמלי דו"ח מיוחד על השתלשלות העניינים ומהלך החיפושים, וזאת לבקשתו של מח"ט 8 דאז אלברט מנדלר.

הדו"ח מובא כאן כלשונו בתוספת הערות הבלוג בכחול. מקור: ארכיון צה"ל.

להלן הדו"ח:

דו"ח על החיפושים אחר רס"ן רפאל מוקדי – בתיאום ובקשר עם המח"ט אלברט מנדלר

ביום ד' 14.6.1967 בשעה 22:00 התקשר סרן דן זסלבסקי לדוד כרמלי מירושלים לביתו בחיפה ומסר לו על כך שרס"ן מוקדי רפאל נעדר מאז הקרב ושנערכים חיפושים אחריו. כמו כן ביקש ממנו בינתיים לא להפיץ את הידיעה.

כרמלי דוד פנה מיוזמתו לקצין העיר חיפה ומצא שרפי מוקדי אינו ברשימת החללים הסופית. כמו כן צילצל לכל בתי החולים מחדרה צפונה עם תוצאות שליליות.

דוד כרמלי פנה להתייעצויות עם ידיד במטכ"ל. הנ"ל אישר את מסקנתו של דוד כרמלי לגבי צורך בארגון סריקה באיזור הקרבות והציע לפנות בנדון לפיקוד צפון. כתוצאה מפנייה לפיקוד צפון (ברק) [כנראה הכוונה לקמב"צ הפיקוד רס"ן איתן ברק] נתברר שבפיקוד אין יודעים כלל על היעדרותו או היפגעו של רפי מוקדי. לגביהם היה הדבר חדש.

בהמשך הלילה [מוצאי חג השבועות] פנה דוד כרמלי לביתו של המח"ט אלברט מנדלר, ומשיחה טלפונית זו התברר שידוע לו על המקרה שרפי מוקדי נחשב כנעדר ונמסר על ידו שנעשו חיפושים ושיש טיפול בנושא.

דוד כרמלי קרא לרעייתו של רפי מוקדי, לדוד עמנואל ילן [דודו של מוקדי ופרופסור להנדסה חקלאית בטכניון] ולמספר ידידים מצומצם. סוכם במשך הלילה על פנייה לעזרה לידיד המשפחה אל"מ ינון עזרוני [קצין חימוש ראשי בשנים 1964-1963] וכן על פנייה לנשיא המדינה, ידידו של ע' ילן.

כתוצאה מדיונים אלה החליט דוד כרמלי לפעול בשני כיוונים. ראשית, לערוך חיפושים בשטח ובמקביל לפנות לשלטונות הצלב האדום הבינלאומי, כדי לברר אפשרות של נפילה בשבי. לצורך החיפושים פנו לעזרתו של אל"מ ינון עזרוני, ונקבעה פגישה למחרת בשעה 7:00 בבוקר בנצרת. שלטונות הצלב האדום פנו באותו לילה אל נשיא המדינה, אל ח"כ דוד הכהן [יו"ר ועדת חוץ וביטחון בכנסת] ואל פרופ' צימרמן לצורך טיפול.

ביום ה' 15.6.67 בשעה 7:30 בבוקר התייצבו ינון עזרוני ודוד כרמלי בפיקוד צפון. דוד כרמלי בדק חפציהם של הלא מזוהים שנקברו וצילומים של לא מזוהים שנקברו אף הם. התוצאות היו שליליות.

לאחר בירור אותרה החטיבה, הושגו רשיונות כניסה לאיזורים הכבושים ובשעה 14:00 הגיעו כרמלי ועזרוני למח"ט אלברט מנדלר.

בשיחה עם המח"ט נמסרו הפרטים הבאים:

רפי מוקדי נטל בכפר סיר א-דיב, בעיקול הדרך ליד עמוד חשמל, את הפיקוד בין השעות 15:00-14:00 על יחידת הטנקים של סא"ל בירו שנפגע. רפי מוקדי נכנס לרשת, הודיע על כך למח"ט והחל להעביר פקודות ליחידות הטנקים. בהמשך, הקשר היה בלתי שלם והמח"ט לא יכול היה לעקוב בשלמות אחר המהלכים. לאחרונה נשמע רפי מוקדי מעביר לפלוגת זווית את הפיקוד.

ביום א' 11.6.1967 החלו בחיפושים בשטח, לאחר שסוכם כתוצאה ממספר עדויות שהטנק נמצא בתוואי שבין סיר א-דיב וקלע, כנראה בסמוך למחסום האנטי-טנקי של קוביות בטון. המח"ט הדגיש שמיקום הטנק יכול להיות רק בסביבה זו, וכמאה מטר לכאן או לכאן.

החיפושים ביום א' נגמרו בתוצאות שליליות ולמחרת יום ב', 12.6.67, נערכו חיפושים נוספים ע"י יחידה אחרת ואף הם בתוצאות שליליות.

דוד כרמלי [צילום: אתר הפלמ"ח]

עד כאן האינפורמציה שנמסרה ע"י מפקד החטיבה באותו יום ה' 15.6.67 אחה"צ.

בהמשך השיחה הסכים המח"ט לסריקה נוספת בשטח והעמיד לרשותו יחידת משנה מיחידת הסיור ויחידת משנה מפלוגת הנדסה. נקבעה פגישה עם יחידות אלו למחרת בבוקר בשעה 9:00 בכניסה לכפר סאלד.

דוד כרמלי וינון עזרוני המשיכו ופנו לדן זסלבסקי, מפקד פלוגה בחטיבה וחברו לעבודה של רפי מוקדי, לקבלת ידיעות נוספות. בשיחה ביניהם יכול היה זסלבסקי למסור להם על כל הסברות, השמועות וההנחות שהתהלכו בחטיבה.

שמועות אלו סתרו זו את זו וקשה היה לעמוד על מקורן. בין האפשרויות שהועלו היו שרפי מוקדי נמצא הרוג, שרפי מוקדי נפצע ופונה לבית החולים ושרפי מוקדי קפץ בלתי פגוע מן הטנק ורץ בכיוון בלתי ידוע. האפשרות האחרונה יוחסה לאנשים אחרים שהיו באותו טנק ופונו לבתי חולים. לא היה ברור מה מידת ההיפגעות של אנשים אלו, באיזה אופן נפגעו ואם בכלל נפגעו.

נאמר גם שהקשר עם רפי מוקדי נותק לאחר שלקח את הפיקוד, וכנגד זה נמסר על-ידי אנשים שהאזינו לרשת שרפי מוקדי מודיע שנפגע וביקש למסור את הפיקוד. שמועות אלה ואחרות שימשו בערבוביה.

בו במקום נקרא סגן מ', שהיה נלווה לפלוגת הסיור ונגבתה ממנו עדות. סגן מ' היה האיש שחיפש ביום א' את רפי מוקדי על הציר שבין סיר א-דיב וקלע.

נוסף לזאת נקרא סגן זוהר מיחידת הסיור. הוא וסגן מ' ליוו את רפי מוקדי עד לאותה נקודה שבה עלה על הטנק ויכלו לאשר בוודאות את מקומו של הטנק באותה שעה, ואומנם ציינו את המקום ליד סיר א-דיב.

רס"ן רפי מוקדי ז"ל

סרן דן זסלבסקי וסרן אלעזר פלד מסרו שניהם שנודע להם על היעדרו של רפי מוקדי ביום השני של הקרב על הרמה, דהיינו ב-10.6.67, כאשר הגיעו לקונייטרה. שניהם וכן סגן ע.ש (עוזי שחם) [מ"פ ט' בגדוד 121] ביקשו חזור ובקש ממפקד הגדוד וכן מהחטיבה ללכת ולחפש את רפי מוקדי. נמסר להם באופן חד משמעי ותקיף שהחיפושים נעשים אחרי רפי מוקדי ושאין זה מתפקידם לחפש אחריו.

הבקשות הנ"ל חזרו ונשנו בימים שלאחר מכן ממפקד הגדוד, ונדחו באופן החלטי.

לאחר שיחה עם סגן מ' שסופח לפלוגת הסיור וחזר אחרי הקרב לגדוד, קיבל דן זסלבסקי את הרושם שהחיפושים לא נעשו באופן יסודי ומקיף די הצורך. באותו זמן ניתנה פקודת תזוזה ביום ב' 12.6.67 לכוח. זסלבסקי ביקש ממפקד הגדוד רשות לנסוע בציר נפרד ולהתקשר לביתו, מבלי שיביע במפורש את רצונו לטפל בעניין היעדרו של רפי מוקדי. רק ביום ד' בערב הצליח זסלבסקי להגיע לירושלים ולהתקשר הביתה.

דוד כרמלי וינון עזרוני יצאו בדרך לקונייטרה. באותו אחה"צ הגיעו פלוגות הטנקים מהצפון למקום החניה החדש של היחידה. זסלבסקי ביקר ביחידה ומצא שכל הטנקים שיצאו לצפון נמצאו, מלבד הטנק שבו השתמש מפקד הגדוד לפיקוד – הוא הטנק שעליו עלה רס"ן מוקדי. הטנק החסר היה מטיפוס M-50. לקראת הקרב הוריד מפקד הגדוד מהטנק את הטען-קשר והחליף אותו בקצין הקשר של הגדוד, יובל בן ארצי.

דברים אלה נמסרו על-ידי קצינים בפלוגה ואושרו על-ידי הטען-קשר גרשון זייף שהגיע עם היחידה דרומה. הטען-קשר הוסיף שהוא באופן אישי בדק בשטח שמונה טנקים מטיפוס M-50 ואף אחד מהם לא היה הטנק שלו. הוא עמד על כך שיוכל לזהות את הטנק גם אם יהיה פגוע ושרוף.

יובל בן ארצי

מנקודה זו ואילך היתה המטרה לברר את הנקודות הבאות:

א) כיצד זיהו את גופתו של יובל בן ארצי אשר נמסר עליו שנהרג.

ב) מה ניתן לברר אצל שלושת האנשים הנוספים שהיו בטנק וכנראה פונו מן השטח.

מפי השליש של גדוד הטנקים התבררו שמותיהם של שלושת אנשי הצוות, והם: שוקרון דוד – נהג, אלמסי יוסף – תותחן, שטגוקר – מקלען, ונמסר שאחד מהם נמצא בבית החולים בנהריה והשניים האחרים במחנה נופש בעכו.

הטען-קשר המקורי גרשון זייף צורף ליחידת הסיור שיצאה לפנות ערב צפונה למפגש עם כרמלי ועזרוני. נוסף לזאת נמסר לדן זסלבסקי ע"י השליש של גדוד הטנקים שסגן יובל בן ארצי נמצא הרוג וזוהה [המשפט הבא נמחק].

כל האינפורמציה הזו נמסרה בו בערב למטה החיפושים בחיפה בביתו של דוד כרמלי, ומשם הועברה האינפורמציה לנקודת המפגש בכפר סאלד.

כרמלי ועזרוני הגיעו בשעה 21:00 של ליל ה-15 למטה האוגדה ונפגשו עם אלוף אלעד פלד. נאמר שבמיפקדת האוגדה ידוע כי רפי מוקדי הרוג. נערך בירור מיידי במקום שכתוצאה ממנו נקבע שידיעה זאת אין לה ביסוס. לאור היכרות אישית מסר אלוף פלד הוראה לחטיבה 45 להיענות לכל בקשת עזרה בחיפושים.

בשעה 01:00 יום ו' 16.6.67 הגיעו כרמלי ועזרוני למסעאדה והכינו בתיאום עם סמח"ט 45 פגישה עם יחידת משנה של פלוגת הסיור לשעה 9:00 בקלע.

בשעה 8:00 נפגשו כרמלי ועזרוני עם יחידות המשנה של חטיבה 8 שהגיעו במשך הלילה לכפר סאלד.

לכפר סאלד נמסר טלפונית ממטה החיפושים בחיפה על הפרטים שנתקבלו מדן זסלבסקי בחטיבה:

א) שמות שלושת אנשי צוות הטנק.

ב) מקום אשפוזם לאותו יום.

בשעה 9:00 נפגשו כל היחידות המחפשות בקלע וחילקו גזרות חיפושים, בהסתמך על האינפורמציה שהוזכרה לעיל. יחידת המשנה של סיירת חטיבה 45 (כ-30 איש) סרקה את שני הוואדיות מדרך סיר א-דיב-קלע מערבה עד לשביל הפטרולים הסורי. יחידת הנדסה של חטיבה 8 (כ-25 איש) סרקה שלושה מוצבים באיזור סיר א-דיב. יחידת הסיירת (6 איש על שני ג'יפים) בדקה את כל הטנקים בגזרת סיר א-דיב-קלע.

החיפושים על-ידי שתי היחידות הראשונות נמשכו עד חשיכה. היחידה השלישית (אליה נלוו כרמלי וגרשון זייף (טען-קשר שהוחלף ע"י קצין הקשר יובל בן ארצי) בדקה את כל הטנקים שצויינו ע"י הפלוגה שישבה במקום. גרשון זייף קבע החלטית שאף אחד מהטנקים שנמצאו לא היה הטנק ששימש בשעת הקרב לפיקוד של מפקד הגדוד ואחריו לרפי מוקדי.

היחידה המשיכה בחיפושים אחר הטנק החסר וכמו-כן עלתה על מספר מוצבים וסרקה במיוחד את התעלות החיצוניות במוצבים מעל ציר סיר א-דיב/קלע.

החיפושים של כל היחידות נערכו בשטחים ממוקשים והמכוסים בנפלים רבים. נתברר שהסכנה לחיי אדם מרובה עד שהתעורר ספק אם מותר להמשיך ולסכן את היחידות המחפשות כשהסיכויים למצוא את רפי מוקדי בחיים קטנים ביותר.

בשעה 15:00 החליט דוד כרמלי לעזוב את שטח החיפושים וירד עם היחידה השלישית לכפר סאלד, משם פנה למחנה נופש בעכו בכדי לנסות לחקור את התותחן של טנק הפיקוד, יוסף אלמסי. מקומו של התותחן בטנק הוא ליד המפקד, ומכאן החלטתו של דוד כרמלי לרכז את כל החקירות ביוסף אלמסי התותחן.

הנ"ל עזב כבר את מחנה הנופש. כתובתו נמצאה בבית החולים בנהריה. בעקבות פנייה טלפונית למשטרת נס ציונה ולמכרים בנס ציונה אותר האיש והובא לטלפון.

יוסף אלמסי מסר בטלפון שאין לו מה להוסיף על הדברים שמסר קודם לכן הנהג בשמו לשליש החטיבה, והוא שרפי מוקדי נראה לאחרונה יוצא מהטנק ורץ לכיוון לא ידוע.

דוד כרמלי הורה ליוסף אלמסי להיות רתוק לביתו, הגיע לנס ציונה בשעה 20:00 וחקר את יוסף אלמסי במשך כשעתיים.

התותחן יוסי אלמסי 1964

במשך חקירה זו הצליח אלמסי לאט לאט להבהיר את התמונה הבאה:

אחרי פציעתו של בירו [מג"ד 129] נכנס לטנק רפי מוקדי ובעזרתו של יובל בן ארצי הצליח להפעיל את מערכת הקשר והחל לתת הוראות. במשך הנסיעה נחרתו במוחו במיוחד המילים "משכו שמאלה", שנאמרו מספר פעמים על-ידי רפי מוקדי. יוסף אלמסי לא יכול היה לקבוע כמה זמן נסעו עד אשר נעצרו כתוצאה מפגיעה חיצונית. הטנק נעצר ואז הורה רפי מוקדי לתותחן לירות לעמדת נ"ט בטווח 400 מטר. אחרי ירייה שנייה הורה רפי מוקדי להנמיך.

בעקבות הפגיעה בטנק נזרק הנהג מעט אחורה וחל אי-סדר בפעולות הצוות. יובל בן ארצי, שלא היה טען-קשר במקצועו, התקשה בהגשת פגזים. כמו-כן חל שיבוש בפעולות אלמסי. במשך זמן זה עמד הטנק תחת אש הנ"ט ונשק קל. רפי מוקדי פנה ישירות לאלמסי (לא במערכת הקשר) ואמר: "אני עולה ל-0.5 בכדי לחפות".

כעבור מספר דקות הצליח הנהג להניע מחדש את הטנק ולנוע בהילוך אחורי. כך נסעו זמן-מה כשיובל בן ארצי הוציא חלק מגופו ומיד נפל פנימה שותת דם. הטנק המשיך בתנועתו לאחור עד אשר נפסק רעש היריות. הטנק הסתובב והמשיך לנוע כלפי מטה בהילוך קדמי. הטנק נעצר בערוץ כאשר קנה התותח נתקע בדופן הערוץ. התותחן יצא מן הצריח והנהג והמקלען יצאו דרך הפתח התחתון. השלושה לקחו איתם מספר רימוני-יד, מימיות ודגל.

השלושה נעו עד לדרך, משם ראו בתי כפר, ביניהם זחל"מים. הם הורדו למטה באחד מהם.

יוסף אלמסי לא נחקר על-ידי איש לפני כן.

עד כאן אינפורמציה שנאספה בחקירה זו.

לאחר הפצרות הסכים יוסף אלמסי להצטרף לחיפושים ובדרך מנס ציונה לכפר סאלד נעצרו במטה החיפושים בחיפה, בו נמצא גם דן זסלבסקי שהגיע מהחטיבה.

מתוך האינפורמציה שנאספה ביחידה מסיכום חקירת יוסף אלמסי, ניתן היה להניח שרפי מוקדי סטה מציר ההתקדמות סיר א-דיב/קלע שבו נמצאו רוב הטנקים הפגועים (כלומר, פנה שמאלה) ומכאן שיש להפנות את החיפושים מזרחית או אף צפון-מזרחית לסיר א-דיב.

סרן אהרון גביש [מ"פ מסייעת, גדוד 121] שהאזין לקשר אף מסר על כך ששמע את רפי אומר למשוך צפונה. למסקנה זו הגיע דן זסלבסקי באופן בלתי תלוי, והמסקנה התאמתה על-ידי סיפורו של אלמסי.

עם שחר הגיע דוד כרמלי עם יוסף אלמסי לכפר סאלד ומשם עלה עם כוח הסריקה לסיר א-דיב. כוח הסריקה נתפרס לאורך הצד המערבי של המוצב מעל לסיר א-דיב והחל לסרוק את השטח כלפי סיר א-דיב.

לעומת זאת שני הג'יפים של הסיירת, דוד כרמלי ויוסף אלמסי, נעו בשטח במטרה לאפשר ליוסף אלמסי לזהות דרך מוכרת לו. בשעה 10:00 זיהה יוסף אלמסי את דרך הנפט כזו שעליה נסוג ומנקודה גבוהה מעל ומזרחית לדרך זיהה את סיר א-דיב ככפר ממנו פונה.

בשעה 11:00 ב-17.6.67 נמצא בקרבות מקום, בתוך ערוץ ואדי, … מטר [ציון המספר לא ברור] מזרחית לדרך הנפט טנק שלם כשהקנה בצלע הוואדי. בתוך הטנק מצא דוד כרמלי הרוג, סגן שענה לזהותו של יובל, הקשר הגדודי.

ב-11:10 במרחק של כ-200 מטר מזרחית לטנק, בקצה קולי הטנק, נמצא רפי מוקדי כשלידו כובע פלדה, שני פגזים ותרמיל אחד של תותח הטנק.

בשעה 17:00 באותו יום הובא רפי מוקדי לבית החולים רמב"ם בחיפה. ינון עזרוני טיפל בהמשך בהוצאתו של יובל בן ארצי מהשטח.

שחזור פעולותיו האחרונות של טנק הפיקוד הגדודי

עם נטילת הפיקוד על-ידי רפי מוקדי החל הטנק לנוע מזרחה בהתאם להוראותיו של רפי מוקדי לכל הטור, וזאת בהתאם להוראות מוקדמות יותר. בנסיעתו מזרחה התקרב הטנק למוצב, עד אשר פנה צפונה לאורכו של המוצב. הטנק הצליח להגיע עד לפינה הצפון-מערבית של המוצב כשמרבית הירי של המוצב מכוון אליו. שם פגע תותח נ"ט בחלק האחורי של הטנק.

הטנק נעצר, רפי מוקדי מורה על ירי טווח 400 ולאחר מכן מורה לתותחן להנמיך. יובל (הקשר הגדודי) איננו טען-קשר וגורם לשיבושים באספקת הפגזים, כך שהתותחן אינו מצליח לירות יותר מאשר פעם אחת.

שני פגזים נשלפים החוצה ובינתיים חלה מהומה בטנק. האש מהמוצב מתגברת במטרה לחסל את הטנק. רפי מוקדי מוסר לתותחן שלידו שהוא עולה על גבי הטנק בכדי לחפות על הטנק עד אשר יוכל לפעול מחדש.

בכדי לירות ב-0.5 חייב רפי מוקדי לחשוף את כל גופו כשהוא מצוי על גבי הטנק. בחוץ הוא נפגע ונופל ליד הטנק. בינתיים ארבעת הנותרים מתארגנים, מפעילים מחדש את הטנק, אך מתאפשרת רק נסיעה בהילוך אחורי. איש אינו בודק מה מצבו של רפי מוקדי. כמאה מטר משם מנסה יובל לסקור את השטח, נפגע ונופל לטנק. הטנק ממשיך לנוע עד אשר משתתקת האש, מסתובב ונע בהילוך קדמי מערבה כלפי דרך הנפט, עד אשר נתקע בערוץ כשהתותח בצלעו של הערוץ.

השלושה נחלצים מהטנק, מגיעים לדרך הנפט כפצועים קל (אם בכלל) ומפונים לנהריה ולעכו.

ביום א' יצאו שני ג'יפים מהסיירת מפלוגתו של רפי מוקדי וסרקו במשך כשלוש שעות את הציר סיר א-דיב/קלע. ביום ב' סרקה כיתת חבלנים והשליש החטיבתי מחדש את הציר הנ"ל. כל זה ללא תוצאות.

צפונית לסיר א-דיב: האיזור בו נלחם, נפגע וננטש הטנק 

ביום ג' מתקשר השליש טלפונית לבית החולים בנהריה ומשוחח עם הנהג שוקרון, ששמע מהתותחן מספר פרטים מטושטשים. החטיבה עוזבת את השטח ולא משאירה בידי מישהו טיפול בנדון.

ביום ד' באופן מקרי נוגע הדבר לדוד כרמלי, שהחל מיד בחיפושים ומוצא בעזרתם של כל אלה שעזרו בחיפושים:

א) קולי של טנק לאורך המוצב שמעל סיר א-דיב מדרום לצפון.

ב) בקצה הקולי הנ"ל ובפינת פנייתו החדה של הקולי מערבה את רס"ן רפאל מוקדי ההרוג, לידו כובע הפלדה, שני פגזי תותח הטנק ותרמיל. רס"ן רפאל מוקדי נפגע בצידו השמאלי של חזהו. שאר חלקי גופו לא נפגעו.

ג) קולי טנק מאותה נקודה מערבה כ-150 מטר.

ד) קולי של טנק המסתובב 180 מעלות.

ה) קולי של טנק כ-150 מטר לאותו כיוון, כלומר מערבה.

ו) טנק M-50 בערוץ כשהתותח בצלעו של הערוץ.

ז) בתוך הטנק סגן יובל בן ארצי ההרוג.

ביום ה' 15.6.67 במקביל לפעולות החיפושים בשטח פנה ילן לאנשים הבאים:

א) לנשיא המדינה אשר העביר את הטיפול למר שומרון, ראש לשכת הנשיא, על מנת לפנות לצלב האדום בחיפושים אחר רפי מוקדי.

ב) לאלוף עזר וייצמן על מנת לחפש עזרה בחיפושים בשטח.

ג) לפרופ' צימרמן על מנת לנצל את קשריו עם הצלב האדום הבינלאומי שמרכזו בשוייץ.

ד) לנשיא הטכניון, א' גולדברג, על מנת שגם הוא יעזור בקשירת קשרים לעזרה בחיפושים. נשיא הטכניון העביר את הטיפול לרב אלוף דורי.

אלברט מנדלר ועזר וייצמן

ביום שישי בבוקר 16.6.67 העביר ילן את הטיפול הנ"ל ליוסף הגין [פרופסור בטכניון, מנהל המכון למחקר ופיתוח].

יוסף הגין שוחח בבוקר יום ו' 16.6.67 עם שומרון [ראש לשכת נשיא המדינה] והובטח שעד הצהריים תתקבל תשובה מהצלב האדום בסוריה אם מוקדי בין השבויים. כמו כן מסר פרופ' צימרמן שהצליח טלפונית להתקשר עם איש הקשר שלו בשוייץ ומשם יתחילו מיד בטיפול עם הצלב האדם הבינלאומי.

אלוף עזר וייצמן הבטיח שיעשה כל מה שיש ביכולתו כדי לעזור בחיפושים, אבל על הבקשה לתת הליקופטר או לפעול לקבלת הליקופטר לעזרה בחיפושים ענה בשלילה.

רב אלוף יעקב דורי היה סבור שנעשה כל מה שאפשר ולא צריך לפנות שנית אליהם.

ביום ו' בצהריים … נמסר לדוד כרמלי כי … [טקסט לא ברור] רפי מוקדי לא נכלל ברשימת השבויים, אבל נתנו הוראה לצלב האדום להמשיך בחיפוש.

הפניות לקבלת כלי טיס נמשכו משך כל הזמן עד ליום שישי מאוחר בלילה דרך גורמים שונים, אזרחיים וצבאיים, וכולן נענו בשלילה.

בעקבות תביעות חוזרות של דוד כרמלי מהשטח לקבל כלי טיס כדי למנוע אבידות בהמשך החיפושים בשטחים ממוקשים, פנה יוסף הגין באחרונה בשבת בבוקר לעזר וייצמן. באותה שיחה אף הוצע על-ידי מטה החיפושים לשכור כלי טיס פרטי. הפנייה נעשתה על-מנת לקבל מיקום האיזור ורשות טיסה בשטח.

תשובתו של עזר וייצמן היתה שלילית מוחלטת, בנימוק שפייפר בכלל אינו יכול לעזור בחיפושים וגם הליקופטר אינו די יעיל כדי להצדיק את שימושו. הוא הבטיח להתקשר מיד עם אלוף פיקו הצפון על מנת שיוציאו מיד בבוקר ה-17.6 תוספת כוח לחיפוש, והוסיף שאם לא יימצאו בחיפושים בשבת הוא ייצא בעצמו לחיפושים ביום א'.

כעבור שעה ביום שבת בבוקר התקשר וייצמן עם יוסף הגין והודיע שהתקשר עם אלוף פיקוד הצפון ויוצאים לזערה מיד (ראוי לציין שעזרה זו לא הגיעה לשטח במשך יום השבת, אם בכלל יצאה).

הוכן על-ידי דוד כרמלי

—————————

מודעות פרסומת

38 מחשבות על “דו"ח החיפושים אחרי מוקדי

  1. יש עדות ששמעתי במו אזני מפיו של חייל הרוצה בעילום שמו , ולטענתו הוא היה בצוות סיור של חט 9 אשר קיבל הוראות לחפש את רפי מוקדי. לטענתו הם מצאו את הטנק ובתוכו את גופתו של בן ארצי. אבל לא מצאו את גופתו של רפי מוקאדי.

    • כדאי לברר עם יורי מחולית החיפוש של החה"ן שהיה בין אלה שמצאו את מוקדי ז"ל. למיטב זכרוני הם לא ידעו שבתוך הטנק מצויה גופתו של יובל בן ארצי ז"ל. יתכן שהחייל העלום מפלס"ר 9 היה בין אלה שהגיעו לטנק כעבור 10 דקות ממציאת גופתו של מוקדי ז"ל.

  2. הערת אגב לגבי פרשת מוקדי/בן ארצי-

    בדו"ח סיכום חטיבה 45 על מהלכיה במלחמת ששת הימים – הכולל כמובן את הקרב הקשה בעמק דותן, מצאנו את הפיסקה הבאה שכתב קצין השלישות של החטיבה:

    "מתוך 51 חללי החטיבה זוהו 43 הרוגים. לגבי השמונה שלא זוהו בוצעו הפעולות הבאות:
    "ב-18 ביוני 1967 מונתה ועדה בראשות הקשל"ח עם קצינים מזהים מכל היחידות שבהן היו חללים לא מזוהים, שעברה בין כל בתי החולים של פיקוד צפון במגמה לנסות לזהות את החללים. לאחר 24 שעות חיפוש, איתור וזיהוי התגלו שני חללים בשדה המערכה מתוך השמונה. לגבי היתר הוקמה ב-21 ביוני ועדה נוספת בהרכב קצין דת חטיבתי, מ"פ חה"ן, מ"מ, מ"פ חר"פ ונציגים מזהים מגדוד 39 ופלוגת חה"ן שמהם היו שישה חללים שלא זוהו. ארבעה מחה"ן ושניים מגדוד 39. ועדה זו גבתה עדויות וביום 22 ביוני אושרו זיהויים ותעודת פטירה לגבי השישה".

    כלומר, גם בחטיבה 45 [וביחידות נוספות] נותרו לפחות שני חללים בשדה הקרב, שאותרו וזוהו רק אחרי כשבועיים מתום המלחמה.

  3. מה כאב כל כך לעזר וייצמן להעלות פייפר או הליקופטר לחיפושים?

    נכתב כאן לא פעם על אוזלת ידו כביכול של פיקוד צפון להקצאת סיוע אוויר לחיפושים אחר שני הקצינים הנעדרים מחטיבה 8. עכשיו זה קצת יותר ברור אם כי הוראה בנושא זה של אלוף הפיקוד לא היתה צריכה להיתקל בבעיות, ומטוס קל או הליקופטר היה עולה צ'יק צ'אק לעזרת המחפשים.

    וייצמן, כתב כרמלי בדוח שלו, טען שכלי טיס אינם אפקטיביים לחיפושים. למה לא אפקטיביים? בסרטון שמצורף לפוסט זה אפשר להתרשם מהתמונה שמספק רחפן בגובה כ-40-30 מטר. אז אולי מגובה קצת יותר גבוה קשה לזהות ערוץ ואדי, אבל טנק בוואדי לא היו מגלים?

    אציין שאחרי ששת הימים הוציא חיל האוויר טיסות רבות לאיתור טייסים ומטוסים נעדרים. כך למשל החיפושים אחרי עתניאל שמיר שמטוס האורגן שלו הופל בעומק הרמה. שברי המטוס התגלו רק לאחר מלחמת יום כיפור, הגופה לא נמצאה.


    בצילום זה מה-11 ביוני 1967 עזר ויצמן, ראש אגף מבצעים בצה"ל והסמכות מס' 3 בצה"ל, הגיע בהליקופטר לרמה הסורית שאך נכבשה. זיהוי המצולמים – מימין: עוזי פיינרמן, קצין קישור של פיקוד צפון, אלוף עזר וייצמן, אלוף במיל' עמוס חורב שהיה המדען הראשי של צה"ל ודן לנר, רמ"ט פיקוד צפון.

  4. מתוך אתר יזכור : " באוגוסט 1974 נמצאה גופתו של עתניאל וביום 14.8.1974 הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ דורות ".

  5. שלמה,
    הפרסום חשוב ומעניין,
    הפרשנות, אותה אתה מביע במסגרת תגובות הקוראים – יכולה גם להיות שונה:
    אוגדה 45, על פי כרמלי, סייעה רבות לחיפושים האזרחיים.
    אולי ראוי להעלות זאת על נס, ולא לצטט קצין שלישות שבספק נותן צידוק להשארת לוחמים בשטח (קיטוע חלקי – האם היה צריך לבנות עליו צידוק זה?).
    פיקוד צפון, גם הוא נרתם לסייע מהרגע שכרמלי נכנס לפעולה (נראה שרק אז נודע לפיקוד לראשונה על העדרו של מוקדי).
    לסיכום, בתקופה זו של חגים, ראוי לציין לטובה את פיקוד צפון, את אוגדה 45, ובעיקר את חבריו של מוקדי – שמצאו אותו בסופו של דבר.
    יש לנתיב התשבחות יתרונות רבים,
    תודה

    • לא הבאתי את הציטוט של קשלח 45 כדי להתנגח בחטיבה או לתת צידוק למשהו. פשוט הראיתי שפרשה דומה היתה גם בחטיבה אחרת.

  6. שלמה, ישר כוח. מרתק כתמיד.
    אני עדיין בדעתי לגבי מיקום הטנק. דומני כי שנינו עמדנו גם באיזור הפגיעה, על שרידי הציר ההולך צפונה.

  7. זיהינו את הציר שם. הפגיעה הייתה היכן שהוא באיזור על הציר אם איני טועה אנו רואים את סימני הציר בפינה הימנית תחתונה מתחת לבולדרים הקטנים שהיו על שולי הציר.

  8. דוח שמוציא שדים מהבקבוק.בניגוד למה שחשבתי בעבר המח'ט מנדלר כן הוציא חיפושים בסיום המלחמות,בנסיבות הענין ולאור התחקיר של דויד כרמלי שאין לחשוד שהוא מסנגורי החטיבה אני בדעה שהטענות נגד החטיבה יצאו מפורפציות.יכול מאד להיות שהיו צריכים לתחקר את צוות הטנק דבר שלא עשו אולם חוץ מזה פעלו ללא דופי ולמרות שעברו לגזרה מרוחקת השאירו צוותים הן לחפש והן לטפל בנתיב הדמים אשר לאורכו היו טנקים רבים פגועים שהיה צריך להשמיש חזרה או לפנות למגרש גרוטאות.

  9. שלום לכולם וחג שמח. קראתי בעיון את השתלשלות עניין החיפוש אחר רפי מוקדי.ובכן אני חולק חד משמעית את עניין גילויו של יובל לפני רפי. ואסביר מדוע.בבוקר הגענו לציר ונאמר לנו לחכות למישהו מצוות הטנק והוא יוביל אותנו לשם. אנו הגענו לשם ולא היה אף אחד לפנינו משימתנו היתה לאחר את רפי מוקדי בלבד ולא ידעו אותנו על יובל שהיה בטנק. ולאחר שהצלחנו להעלות את רפי לאלונקה זכור לי שהגענו לטנק אך לא חיפשנו עוד נעדרים . ולאחר מספר דקות פיניתי את רפי לבית החולים רמב"ם. אינני יודע מה היו המגעים מאחורי הקלעים ואו לפני הגיענו לשטח בשבת ה 17 לחודש. ברצוני להודות לך שלמה על עבודת קודש ודבקות במשימת שיחזור האמת.

    • היי יורי. זה מה שזכרתי מסיפורך. ברי כי מי שמצא את יובל מצאו לאחר רפי כיוון שאתם תודרכתם לחפש את רפי בלבד. כך גם מלמד לוח הזמנים שהובא לעיל.
      חגשמח לך יורי ידידי.

  10. תודה לשלמה על הסרטון ועל היומן המרתק, חיזק את ידעתי שאחי יובל הוכרז כחלל בזיהוי מוטעה לפני מציאת הטנק ולכן בעצם חיפשו רק את מוקדי, דבר שלא דווח למשפחתי בגלל שהיה ספק בזהוי. בדוח יש סתירה בין סיפור מציאת הטנק מדרך הנפט למעלה הואדי מציאת הטנק וגופת יובל בתוכו ואחר מציאת גופת מוקדי לבין הסיכום שבו מסופר על הליכה על קולי הטנק מסיר אדייב צפונה מציאת גופת מוקדי ואחר מציאת הטנק, גרסה המתאימה לעדותו של יורי בסיור שעשינו בשטח ב 2017. יכול להיות ששתי קבוצות החיפוש הגיעו לטנק אחת מדרום מסיר אדיב ואחת ממערב מדרך הנפט.
    הדוח מחזק את דעתי שבתנאים שהיו אז בצבא ואחרי הקרבות נעשו מאמצים ע"י החטיבה למצוא את הנעדרים , כמובן שבדיעבד תמיד אפשר לעשות יותר , והטענות נגד החטיבה ומפקדה אלברט מנדלר אינן מוצדקות ולי ולמשפחתי לא היו כל טענות כלפיהם.

  11. 1] ציטוט: " … מטר [ציון המספר לא ברור] מזרחית לדרך הנפט" – – – כדאי לצרף צילום. עד כה נמסר שמדובר בכ-200 מטר.

    2] ציטוט: "ד) קולי של טנק המסתובב 180 מעלות." – – – חשוב.

    3] ציטוט: "ג) קולי טנק מאותה נקודה מערבה כ-150 מטר."; "ה) קולי של טנק כ-150 מטר לאותו כיוון, כלומר מערבה." – – – האין כאן כפילות?

    4] בהמשך להנ"ל: עד כה נמסר שגם כאן מדובר בכ-200 מטר.

  12. שוב שאפו לשלמה פעמיים

    פעם למציאת הדו"ח פעם לצילומי הרחפן. צילומי הרחפן לדעתי בוצעו לא מעל השטח בו נמצא הטנק אלא דרומה ממנו.

    ההתרשמות הראשונה העולה מן הדו"ח היא כי בוצעו חיפושים בשטח, אפילו מוזכר הסיכון שלקח הקשל"ח בהסתובבות בין מוקשים , מתאים גם לדיווחים אחרים שהועלו כאן בבלוג.

    אין מילה אחת בדו"ח המבקרת את המח"ט מנדלר, לעומת למשל ההתייחסות להחלטות של וייצמן, שתמוהות בלשון המעטה, בייחוד לאור החיפושים אחר נעדרים – טייסים מחיל האוויר.

    מן הדו"ח עולה בבירור כי ביום שבת היו לפחות שני צוותי חיפוש האחד בו נמצא אלמסי וכרמלי רכוב על ג'יפים והשני הפוסע ברגל.

    לא ברור מהדו"ח מי מוצא את מי, אבל ברור כי נמצאים גם הטנק וגם גופתו של מוקדי בפער זמנים של 10 דקות.

    האם יש לנו מושג מיהו סגן מ' ? מיהו סגן זוהר?

    ידיעה מרעישה היא גילוי של שמות שלושת אנשי הצוות של הטנק.

    האם ניתן לזהות /האם הם בין החיים עדיין, שוקרון הנהג ושטגוקר המקלען. האם שמותיהם מצלצלים ליוסי אלמסי, מיודענו.

    ומילה אחרונה לגבי הנעדרים, לא רק בחטיבה 8 היו כאלה לא רק בחטיבה 45 היו כאלה

    גם בפלוגת הטנקים פלוגה ז' שהייתה יחד עם כוחות גדוד 12 בקרב על תל פאחר.

    זכור לי היטב כי בעת ששכבתי בבית החולים נהריה ( לא יודע להצביע מתי בדיוק אבל חלפו מספר ימים מיום הפציעה ), הגיעו אלי אנשים מפלוגת הטנקים וביקשו ממני מידע על הטנקיסטים שהיו בזח"למ המ"פ/ דרימר.
    חיפשו למעשה אחר אפשטיין אפרים (שאני זוכר במפורש כי אחריו חיפשו ) ואחרי או אלברט אמר הנהג או אחרי יצחק רביבו שישב בינו לבין דרימר.

    וגם המ"פ נמיר בדוח שכתב אחרי המלחמה בתאריך בלתי ידוע מציין זאת

    https://naamoush.wordpress.com/2013/07/29/377-%D7%A2%D7%9C-%D7%A6%D7%99%D7%A8-%D7%A7%D7%93%D7%97%D7%AA/

    • אכן הצילום בוצע דרומה מדי, ההנחיה למפעיל הרחפן היתה להטיס את הכלי מהנקודה הנ"ל צפונה כחצי ק"מ, זה לא בוצע לצערי, גיליתי את זה רק אחרי שקיבלתי את הצילום.

      ישראל זוהר היה קצין סיור שהיה בג'יפ של מוקדי בעת התנועה למעלה.

      לגבי שמות צוות הטנק, אלמסי הזכיר את שמו של שוקרון בסיור שבו השתתפת לפני כשנה ל-8173.

  13. דו"ח מפורט לעילא מעין דוקטורט קטן שרואים שמדען חיבר אותו. לא מצאתי בו ביקורת נגד החטיבה מלבד ציון העובדה שתותחן הטנק לא תוחקר.

    • אכן יש לי בקורת כלפי פיקוד צפון והחטיבה שלקחו את העיניינים ברצינות רק כשבוע לאחר סיום המלחמה. לעניות דעתי מלבד פעילות בטחון שוטף ממש יכלו לשלוח מחלקה מורחבת לאתר אותם כולל הטנק.

  14. לי צרם שצוין בדו"ח שבן ארצי לא היה מיומן בהטענת פגזים ובמובלע בגלל כך כביכול הטנק לא הצליח להשיב אש. אפשר גם לרשום ש מוקדי לא היה מיומן בפיקוד על גדוד טנקים ובגלל כך פעולותיו למשוך אחריו את הגדוד לצפון הדרך לא היו נכונות. עובדה אפילו טנק אחד לא הצטרף אליו וזה לא רק בגלל שיבושי קשר..איש טנקים עם קצת נסיון היה עושה את זה ביתר יעילות. חבל.

    • בן ארצי היה קצין קשר ולא שריונר. מן הסתם הוא גם לא עבר קורס מקצועות וצמ"פ. בדרך כלל מכניסים קשר"ג כאיש צוות רביעי בצריח, נוסף על הטען קשר. עם זאת נתקלתי כבר במקרים חריגים. כאשר שירתתי כקשר"ג בטנק מס"ח, העבירו את המט"ק לעמדת טען- קשר, את נמס"ח הכניסו לתא המפקד ואותי העבירו קורס של שעה בתותחנות טנקים (שוט) והכניסו לתא התותחן עם כל העזרים הטכניים של המס"ח. למזלנו, זה היה רק בתרגיל.

  15. מצטער, אבל עדיין צורמת העובדה שפיקוד החטיבה כולל המח"ט לא יצאו מגדרם ולא ממש התרגשו מהעובדה ששני קצינים די בכירים חסרים להם. אז יכול להיות שזה נבע מהבלגן של הלחימה, מפיזור הנפגעים במספר בתי חולים, מאופי הצבא של אותן שנים, מבעיות הקשר והתקשורת של התקופה, אבל עדיין – העניין מוזר.

  16. אל תפגעו בזיכרון!…
    מאד התלבטתי בשאלה האם ראוי ונכון יהיה שגם אני אוסיף משפט לאשד הבלתי פוסק של המגיבים הרבים לפרשה הנדונה. אני הרי לא שריונר (נכדי הוא השריונר במשפחה) ולא לחמתי אז ברמת הגולן, אלא אחי הצעיר – דוב רוזנבלום ז"ל, שנפל בקרב בתל פאחר ולכן אין לי מנדט כלשהו להשתתף בדיון המוזר הזה, שמופיע באתר…
    אך לא יכולתי להתאפק מלבקש מכל הכותבים הנכבדים, הסבורים שראוי ורצוי אחרי יותר מחמישים שנים שחלפו מאז אותו הקרב, לחדול מהעיסוק והחיטוט בפצעי מלחמה ישנה וקשה, כאשר רוב רובם של יודעי דבר – הלוחמים והמפקדים, כמו גם בני משפחה וידידים וחברים לנשק – אינם עוד עמנו…
    לא ראוי שהיום נשב לנו בניחותא מול מסך המחשב ונעלה השערות שונות ובלתי מבוססות, הפוגעות לא רק בלוחמים ובמפקדים שנפלו בקרב ההוא, אלא גם בכולנו ובעיקר, בבני המשפחה ובצאצאים שנותרו מאחור…
    כל מה שנותר לנו, בני המשפחות השכולות, זה הזיכרון והידיעה שיקירנו נפלו למען העם והארץ.
    אל תפגעו בזיכרון!…
    מוטי רוזנבלום

  17. אני מאוד מעריך את דעתו של מוטי אך גישתי שונה, אני חושב שאתר"נעמוש" של שלמה והתגובות הנלוות אליו חשובות מאוד לשמירת הזכרון והמורשת, וחמישים שנה אחרי מלחמת ששת הימים אנחנו עוסקים באירועים אלה ומעלים את זכרם של הנופלים ומונעים שכחתם, לכן מברך את שלמה על פעלו יוזמתו. בברכת חג שמח.

    • שוקי, לא מדובר בעבודת הקודש שעושה ידידי שלמה מן ואני אישית למדתי הודות לשלמה ולאתר נעמוש, את נסיבות נפילתו של אחי הצעיר בתל פאחר. הבעיה שלי איננה חלילה שלמה מן.
      פנייתי הייתה לאלה מבין המגיבים, המנסים היום, אחרי יותר מחמישים שנה, לעסוק בהאשמות ובמחדלים שהיו לדעתם באותו הקרב ותוך כדי כך פוגעים לא רק בזכרם של אלה שאינם עמנו עוד, אלא גם במשפחות ובצאצאים.
      שוקי, אני בעד להעלות את זכרם של הנופלים ולא לשכוח – ואת זה עושה שלמה מן במסירות אין קץ.
      אבל אני בהחלט נגד ניסיונות הזויים, להאשים היום, אחרי יובל שנים, על טעות או מחדל שהיה או לא היה באותו הקרב, את אלה שאינם כאן על מנת להגן על עצמם.
      מוטי רוזנבלום

      • למוטי אני מבין שאתה מדבר כאח שכול בשם משפחות שאיבדו את יקירהם ומבין שזה כואב אבל אם לא נחטט בפצעים לעולם לא נגיע לאמת. קח את הדברים לא כנסיונות הזויים כי אם כנסיונות לברור את האמת ולהעמיד דברים על דיוקם ויהא זה גם לזכר החללים שחלקם נפל לשוא בגלל מחדלי פיקוד בכל הרמות, שהרי אם לא נצביע על מחדלים אלה ולא יוסקו המסקנות יהיו חיילים נוספים שישלמו בחייהם.

  18. אני שותף לדעתו של שוקי. יש הרבה אי דיוקים בכל שנאמר בכל הרשתות ועלינו חובה להעמיד דברים על דיוקם לדורות הבאים וכך לכבד את הנופלים וכן לדייק בהיסטוריה ככל שנוכל. ושוב תודות לשלמה על עבודתו המפרכת והמבורכת לעשיית צדק שהתפספס . חג שמח לכולנו .

  19. תאורים מסולפים משוללים מהיסוד.אני הייתי בצוות החיפוש ולפי תאורים של אייני יודע של מי אנשים כאן מנסים לנכס לעצמם קרדיט . לא אומר שזה כזבים אך מישהו גלש כאן בסיפורי לילה אלף ולילה. וראוי מאוד לכתוב למען הדורות הבאים תאורים מדויקים ואמיתיים.

    • יורי? על מה אתה כועס כאן? אני לא רואה שמישהוא מוכר כאן סיפורים. במיוחד לא לגבי סיפורך שדומני שלכולם ברור שהוא אוטנטי?

  20. בוקר טוב לך בני. כפי שכתוב אין דיוק במספר המחפשים. היינו כיתה פלוס עוד כמה שלא הכרנו אולי חמישה שישה כולל אלמסי. וכאן מגזימים ואולי הם אמרו ולאחר שיניתי את מוקדי אולי הגיעו אז. יום טוב לך ידידי.

    • יורי היקר. איש לא פוגע בזכויותיך. הכרתי אותן מהבלוג לפני שהכרתי אותך, ומשפגשתי אותך, הבנתי כי אתה אדם יקר ועשית מלאכת קודש עם חבריך והספר אינו קובע.
      שבת שלום ושנתראה בשמחות.
      בני

      • תודה לך ידיד אמת. רק בשביל אחד שהיה מעורה עמוק מאוד בכל מה שקרה שם ישנם המון סיפורי סבתא שלא ברור מה הרווח על סילוף האמת. אני מבין אותך היטב רק שכל מה שקרה שם לפי הסיפור כאן יכניס את הקוראיםלתסכול. תודה לך וסוף שבוע מהנה.

  21. הדו"ח הזה מאשר את מה שכבר היה ידוע – שהטענות בדבר הפקרת מוקדי על ידי החטיבה הן טענות מאוחרות, ובזמן אמת לאף אחד לא היו טענות כלפי החטיבה (מלבד אולי טענה שניתן היה לבצע יותר חיפושים ולתחקר את אנשי צוות הטנק).
    משפחתו של מוקדי טענו, כמדומני, שבמהלך העבודה על הסרט התגלו עדויות חדשות המעידות על אוזלת ידה של החטיבה, ואני מנסה להיזכר מהן העדויות האלה. הדבר היחידי שאני יכול לזכור (כי הסרט אינו זמין לצפיה ברשת) הוא העובדה שהחטיבה (או לכל הפחות מפקדיה הבכירים ) יצאו לארוחת ערב והוללות בירושלים בזמן שגורל שניים מחבריהם אינו ידוע.
    האם היו עובדות נוספות שלא נכללו בדו"ח הזה?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s