עכשיו תגיד לי, אלברט

מח"ט 8 אלברט מנדלר בתחקור על אירועי הקרב * על רפי מוקדי: "הוא נפל מהטנק, שכב מאוד קרוב לקולי, אפילו לא הספיק לזחול מטר אחד" * על מחלקת הטנקים מגדוד 377 שעלתה לכיוון קלע כדי לרתק: "צ'יזבט, הם עמדו 100 או 200 מטר מציר הנפט" * התייחסויות מעניינות נוספות: למה התעכב גדוד 377, מדוע מג"ד 129 בירו לא נשמע ברשת החטיבתית ומיהי מחלקת הטנקים שירתה מעין פית אל תל פאחר?

צילום דרמטי, דקות אחרי שחפ"ק חטיבה 8 התחבר בקלע עם גדוד 129. המח"ט אלברט מנדלר (בגבו) מתחקר את המ"פ נתי הורביץ [מאלבומו של איתמר בן דוד]

כמו קרבות חטיבת גולני בתל פאחר, בתל עזזיאת ובבניאס, גם עלילות חטיבה 8 בכיבוש הרמה הסורית במלחמת ששת הימים מספקות עניין רב ודרמה. אף פעם לא משעמם לחזור שוב ושוב להתרחשויות על מנת להבין מה התרחש. מה שעברה חטיבה 8 בדרכה למשימותיה תועד בהקלטות הקשר, כולל מספר דקות נדירות מהנעשה אצל גדוד 129, הכוח שהוביל את החטיבה ונגרר לקרבות מול יעדים שלא היו בתכנון.

אחרי המלחמה השתתף המח"ט אל"מ אלברט מנדלר בתחקיר שהוביל סא"ל אפרים ריינר עבור פיקוד צפון ומחלקת היסטוריה. את עדותו על קרבות ההבקעה שעליהם פיקד אפשר לקרוא כאן [לחצו]. פירוט נוסף מפיו של מח"ט 8 נמסר בסיור מפקדים שהתקיים שנה לאחר המלחמה.

המסמך הנוכחי המתפרסם כאן הוא תחקור של מנדלר ע"י אל"מ במיל' ד"ר יהודה ואלך, שהיה מג"ד 51 במלחמת השחרור, מפקד אוגדה 38 במבצע סיני ומפקד חטיבה 10. לימים הפך להיסטוריון ופרופסור, ראש החוג להיסטוריה צבאית באוניברסיטת ת"א. תחקיר זה נעשה מטעם מיפקדת גייסות השריון והוא נערך בחודש אוקטובר 1967. השתתף בו גם רס"ן יעקב זיסקינד מתח"ש.

התחקיר אינו מקיף ולא נוגע בנקודות רבות שמחייבות הסבר, ובראשן הסטייה מהתכנון ותנועת החטיבה לסיר א-דיב במקום למוצבי זעורה. ד"ר ואלך מבקש מהמח"ט תשובות לגבי מספר אירועים שהתרחשו תוך כדי קרבות ההבקעה. המח"ט מספק כמה הסברים מעניינים כולל קביעות חד-משמעיות.

להלן התחקיר: ההערות בצבע כחול – של הבלוג.

תחקיר המח"ט מנדלר

אלברט מנדלר

ד"ר יהודה ואלך: לא ברור לנו עניין רפי מוקדי.

אל"מ אלברט מנדלר: יש לי דו"ח, אך לא הבאתי אותו. יש בעצם שני דו"חות, האחד של חבריו וידידיו שלא שקטו ולא נחו עד שמצאו מה קרה באמת, וחלק מהם גם מצא אותו פיזית והם ניסו לשחזר את העניין. השני, זה תחקיר שלם שלי עם הטען ועם הנהג וכל החבר'ה – מה בעצם קרה. האמת היא שאי-אפשר לדעת בדיוק מה שם קרה, אבל יש מספר הנחות:

א) כשבירו נפצע פעם שנייה רפי היה על ידו, קיבל פיקוד בלי שיגידו לו, הודיע – "מקבל פיקוד", וזה ישנו גם ביומן, ושם היתה בעיה (בשטח) של בלגן וארגון, וגם לאן למשוך. הוא [מוקדי] ידע שהיתה טעות והוא קיבל גם הוראה ממני למשוך שמאלה, צפונה, תוך אבטחת הציר.

הוא שאל, נדמה לי, איך? עניתי לו: תוביל וכולם יילכו אחריך!

עכשיו, הטנק שלו באמת פנה שמאלה והתרחק בערך 300-200 מטר מקבוצת טנקים אחרת שהיתה באגפו הדרומי, כלומר מעל הציר שבין סיר א-דיב לקלע, והוא נסע צפונה לפאתי המוצב הצפון-מערבי של קלע, השלוחה הארוכה הזו.

ואלך: אגב, יש שם דרך המסומנת גם במפה.

מנדלר: יש שם תוואי, אנחנו תיכף נראה את זה על המפה.

הוא נסע למרגלות הרמה הזו וכמו שהוא נסע הוא קיבל שתי פגיעות: האחת בדיפרנציאל שמילאה את הטנק עשן ושיתקה אותו, והשנייה כנראה במגן התותח. על כל פנים, התותח ירה כדור אחד, בכדור השני היו בעיות טעינה. יובל, קצין הקשר שהיה בטנק, לא היה תותחן מעולה, ואז מוקדי הודיע שהוא עולה למעלה להפעיל את ה-0.5. הוא טיפס אל ה-0.5, ירה כמה כדורים, וזה אנחנו יודעים כי יש לנו תרמילים, ומרגע זה ואילך אבדו עקבותיו, ואנחנו לא יודעים מה קרה איתו.

ואלך: רגע, יש פה ארבע פעמים הוא הודיע – "זווית קבל פיקוד".

מנדלר: זה נכון, אבל ברשת הגדודית, ולא החטיבתית. עכשיו, מהתחקירים שלי… כן, למה אי אפשר לדעת? מפני שהטנק אחר-כך התניע מחדש, הצליח לנסוע כמאה מטרים אחורה והצליח לזוז קדימה ונתקע בוואדי. תוך כדי התנעה ותזוזה לאחור נפגע גם יובל ונפל לתוך הטנק הרוג. זאת אומרת שהיחידי שיכול להגיד מה קרה עם מוקדי גם הוא הרוג. עכשיו, מהתחקירים שלי עולות שתי הנחות, שאחת מהן יותר סבירה:

האחת, שכאשר הוא [מוקדי] עלה לצריח הוא נפגע, הודיע לזווית לקבל פיקוד וכנראה נפגע שנית ונפל מהטנק החוצה ונשאר מוטל. למה אני יוצא מהנחה כזו? כי הוא נמצא שוכב על יד הקולי של הטנק, כלומר במקום שהם עמדו וחטפו את הפגיעות. הוא שכב מאוד קרוב לקולי, כחצי מטר. הוא אפילו לא הספיק לזחול מטר אחד, ושם מצאו אותו הרוג.

ואלך: למה אני שואל? כי באחד הדו"חות כתוב שרץ… ועקבותיו נעלמו.

מנדלר: זה לא נכון, כי מצאו אותו ליד הקולי, ליד תרמילי ה-0.5 וליד תרמילי הפגזים.

האפשרות השנייה, לא סבירה לדעתי, שהוא נפגע, איבד שליטה על היחידות, עובדה שהיה מרוחק בערך 300 מטר מהאנשים. הוא ראה את היחידות נעות, יכול להיות שראה אותן נעות על ציר סיר א-דיב, והוא ניסה לרוץ אלינו ולדווח מה קורה. זה לא מתאים לרפי מוקדי (מודגש 4 פעמים), ואז יכול להיות שנהרג ברגע שקפץ מהטנק והגיע ארצה, ואז הוא חטף צרור. אך זה לא נראה לי.

הכפר קלע. גדוד 129 נלחם כאן בקרב ההבקעה המרכזי

ואלך: עכשיו תגיד לי אלברט, איך יש להסביר את העניין הזה שלמעשה שום טנק לא נסע אחריו?

מנדלר: היתה שם מהומה גדולה!

ואלך (משחזר מיומן הקשר): כי מהשיחה שלך איתו אתה אומר לו ככה: "מינוי חדש, 20 ל-10". היות ולא היה ברור מי הופיע כ-10, כי קודם דיבר כספית בשם 10…

מנדלר: זה יובל [בן ארצי, קצין הקשר של גדוד 129].

ואלך: אחר כך הופיע 10, ולא היה ברור מי זה (זה היה מוקדי) וכשזה התברר לך אתה אומר לו – מינוי חדש, והכוונה לא ליובל, אלא למי שבאמת הכוונה, דהיינו מוקדי. ואתה אומר לו: משוך קדימה, אתה יודע שמשכנו יותר מדי דרומה. ואז הוא עונה לך – יודע, מנסה למשוך צפונה. ואתה אומר: האם אתה בתנועה עכשיו? והוא עונה: כאן יש המון בלגן. ועכשיו אתה אומר לו: אם תמשיך קדימה – הכל יילך אחריך. הוא אומר: האם אתה רוצה שאני אמשוך קדימה? ואתה עונה לו: חיובי, אבל בציר הנכון, אנחנו צריכים למשוך צפונה. את עניין האבטחה אתה אומר ל-4 [מג"ד 377 שנע אחרי גדוד 129].

לא ברור לי, גם לא מהתיאורים של המ"פים עם ריינר בשטח – האם עברו דרך הכפר סיר א-דיב, או שעברו מצפון?

מנדלר: ממש בציר, אבל באיזור הזה של המערך נתי [מ"פ זוית מגדוד 129] וגם בירו [מג"ד 129] בהתחלה, ואחר כך נתי, תמרן את אילן, מ"פ ו', על המערך הזה, אבל הם נסעו על הציר.

ואלך: עכשיו תגיד לי דבר אחר – אצל ריינר [המתחקר הראשי של קרבות פיקוד צפון] יש סיפור שגם מחלקת טנקים מ-377 עלו אחר-כך על הרכס (מצפון לסיר א-דיב).

מנדלר: זה צ'יזבט, הוא בכלל לא היה שם. ל-377 היו שתי פלוגות טנקים, האחת פ' שהיא נסעה עם המג"ד. הסדר היה כך: נסעה פלוגה פ', אחריה המג"ד ואחריו פלוגת החרמ"ש שלו וזה היה כוח אחד. הדר שלו, פלוגה ה' ("הרצל"), נסעה עם 121 [הדר – הכוונה לסגן מפקד פלוגה ה' שתפס את מקום המ"פ לב-טוב שנפצע אח"כ קשה בזעורה].

עכשיו ככה: הפלוגה פ' היא הובילה אחרי גדוד 129 כי גדוד 129 נכנס לתוך סיר א-דיב ואני הייתי מיד אחריו, על הצומת. העליתי אותו מיד על הציר לכיוון זעורה. תוך כדי התנועה הזו אמרתי לו: שמור אגף עם יחידת משנה אחת או משהו כזה, והוא באמת הטיל מחלקה אחת על הציר הצידה. היא לא נכנסה לשום מקום, היא היתה כאן על הציר [ציר הנפט].

ואלך: בסיפור של ריינר זה יוצא כאילו הוא [מחלקה מ-377] עלה למעלה ונתן חיפוי לאילן [מ"פ ו' בגדוד 129] ואחר כך כשקיבל פקודה לרדת הוא אומר, הנה תראה – אילן היה תקוע למטה לפני הקוביות (המחסום) והחיפוי היחידי שהיה נעלם.

מנדלר: הוא לא היה שם, הוא היה בערך 100 עד 200 מטר מהציר ימינה, ועוד אמרתי לו תוך תנועה. הוא השמיט מחלקה ואסף אותה והגיע עם כל הטנקים שלו לזעורה. ריינר גם אמר לי שמחלקה אחת שלי הגיעה לג'בב אל מיס, ואמרתי לו – אל תדבר שטויות. הפלוגה הזאת נעה על הציר [נפט] אחריי, השמיטה מחלקה, צירפה אותה ונסעה.

ואלך: שאלה אחרת – מה קרה עם ההיתקעות והעיכוב לגדוד 377?

מנדלר: גדוד 129 נכנס לסיר א-דיב, והסתבר לי כשהגעתי קצת לפני המסעף [ציר הנפט/סיר א-דיב] שלא נעלה יותר על הציר העוקף הזה, שהוא לא ציר ולא תוואי, הוא מלא בורות. הסתבר לי ש-129 משך [מזרחה כלפי קלע] ואי אפשר להחזיר אותו, והחלטתי לתת לו להילחם מתוך הנחה שאם יגיע – טוב, והיה ולא יגיע – יהיה לנו יותר קל לעשות את העקיפה הזו [דרך זעורה], ואמרתי לו שנתחבר אליו. עכשיו אני עומד כ-10 מטר לפני המסעף הזה של סיר א-דיב, קצין הסיור הזה שפינה את בירו עולה אליי על הזחל"ם ומדווח לי מה פה קרה.

גדוד 377 עומד אחריי בערך 50 מטר, ואני אומר לו: תתקדם אליי, והוא עומד, ותוך כדי כך הפגזה, ומפגיזים כהוגן וגם יורים עלינו עם כמה כלים מלמעלה. חשבתי שמא יש לו תקלה בקשר, החלטתי לשלוח את אבי (הקמ"ן) אליו שיזוז. אבי הגיע אליו ואמר לו כל מה שצריך לעשות – שהוא במקום לכבוש את המוצבים העליונים של זעורה, יכבוש את מוצבי זעורה הדרומיים, ויזוז. מג"ד 377 אמר לו – בסדר, אין לי מקום, תיגש לסמג"ד, ולא זז. ואז החלטתי בעצמי לנוע, ואז כל 377 נעו מאחוריי. וכך היה כמעט עד זעורה.

ואלך: אגב, מה זה "חרב"?

מנדלר: חרב זה כנראה החרמ"ש שלו.

ואלך: איך הגיעה ההנדסה לעוקדה?

מנדלר: אני אמרתי לו – אתה לא חרמ"ש של 129, אתה נוסע עם 129 מאחריו, שאם יהיה צורך לאיזה שהן הכשרות הנדסיות לנתיב. זה בעיקר היה נכון בדרך מגבעת האם עד לדרך הפטרולים שלהם, והוא נשאר בעוקדה. בעצם מחלקה אחת שלו הגיעה לסיר א-דיב וחזרה לעוקדה.

ואלך: מי זה "כוכבא"?

מנדלר: זו הפלוגה עצמה של הנדסה וכוכבא היה כינוי המ"פ.

ואלך: איך יכול להיות שבשלב מאוחר מאוד אתה מברר איפה קצין האג"מ שלך ואז מתברר לך שהוא בעמיר, ואתה אומר לו: נסה לאתר לי את 1 [גדוד 129], מה שלומו? אז הוא אומר לך – 1 נלחם קשה, יש לו כלים רבים תקועים, כרגע יש לו 12 כלים תקינים.

מנדלר: כן, זה יכול להיות, זה בקרב על קלע.

ואלך: זה היה בשלב שנתי [מ"פ ז' שאחרי פציעת המג"ד לקח את הפיקוד] ביקש כבר סיוע אווירי.

מנדלר: הו, נתי ביקש פעמיים סיוע אוויר, אבל מה שאתה קורא כאן (בפענוח הקלטות) לא כל כך הלך שוטף, יכול להיות הפרש של שעה בין דבר לדבר.

ואלך: אבל השאלה היא שלך. האג"מ שלך היה נדמה לו ש-37 [החטיבה] נמצאים בג'בב אל מיס.

מנדלר: נתי טוען שהוא עבר את מחסום הבטון עם עשרה טנקים.

ואלך: זה נכון.

מנדלר: אני מאמין שאמנון [רשף, ק' אג"מ] הסיק מכל מה שהוא שמע ברשת של נתי שיש לו 12 טנקים, אך זה לא אומר שיש לו 12 טנקים. הוא היה מעבר למחסום הבטון, בדרך אל הכפר למעלה. אני הייתי באותו שלב אחרי המוצבים הדרומיים של זעורה והייתי ערוך מול ג'בב אל מיס, והתחלתי לירות על ג'בב אל מיס בשלב הזה. זאת אומרת, זה היה בערך שעה או שעה וחצי לפני ההתחברות, דהיינו 1630. באותה שעה נתי עשה את התמרונים האחרונים שלו לפני הרחבה של קלע, כלומר הוא היה במעלה של הכפר.

ואלך: בלילה או לפנות ערב שואל אותך "המהנדס" מעוקדה (מ"פ הנדסה) – אני נמצא בין סיר א-דיב לעוקדה, ואתה אומר לו: הכשר את הציר כמה שאתה יכול למעלה אלינו, ואז הוא שואל אותך: האם הכוונה ל"זברה"?

במפת הקודים של פיקוד צפון אין "זברה". אתה אמרת לו: אין לי זמן להתעסק עם זה [הקשיבו להקלטה כאן בדקה 11:15].

מנדלר: נכון, לא ידעתי מזה.

ואלך: כנראה הוא המציא משהו.

קטע מהעמוד הראשון של התחקור

מנדלר: אבל אז נכנס אמנון לתמונה והוא הורה לו להכשיר את הציר למטה.

ואלך: אבל יש פה טעות בהדפסה. אתה מסביר לאמנון: אני אתאר לך את הציר – מעוקדה למסעף של 8103 (מוצב מזרחית לראוויה).

מנדלר: זו טעות, זה 8183, סיר א-דיב. רציתי להגיד לו במילים פשוטות – אל תנסה לבוא עם הדרגים דרך קלע, כי יש שם בלגן עצום, ולכן סע דרך זעורה. וזה היה די מאוחר.

ואלך: מה זה 29? טוב, זיסקינד [מתחקר מטעם גייסות השריון], אתה תבדוק את זה.

נתי שלך במקרה זה לא היה מפקד הסיוע שלך?

מנדלר: נתי היה מפקד הסיוע [הכוונה לסא"ל נתי שרוני, מג"ד 872], הוא היה מפיקוד צפון והוא היה האיש שניתן לי ממת"פ צפון והוא הכיר את השטח.

ואלך: פרשת הצנטוריונים.

מנדלר: רגע, לפני פרשת הצנטוריונים אני רוצה לומר לך משהו בעניין הרשת.

לפני שהתחלנו לנוע, בקבוצת הפקודות האחרונה, אמר לי בירו – תראה, אני נוסע על טנק ואני מבקש ממך אל תעבוד איתי ברשת החטיבתית, אם כי היא תפעל, אבל אני הייתי רוצה לדבר בעיקר ברשת הגדודית שלי, כי אני יושב על טנק וקשה יהיה לי גם לפקד וגם לעבור ערוצים. אמרתי לו – אוקיי, ובאמת לא תמצא דו-שיח ביני לבינו ברשת החטיבתית עד שהוא נפצע. כיוון שכל הדיווחים הלכו ברשת הגדודית שאני ישבתי עליה עם מכשיר 126.

זווית העלה את כל החבר'ה שלו על הרשת שלו, אבל אמנון תפס את העניין ועלה על הרשת הזו וקשר את הקצוות.

טנקי הצנטוריון בכפר זעורה , לצידם כנראה כוחות החרמ"ש של גדוד 121 מחטיבה 8 [ארכיון צה"ל]

עכשיו הצנטוריונים: אמנון, כשהיה למטה אמרתי לו – תראה, אני לא סומך על אף אחד, עשה סדר בשיירה, אבל תדאג שקודם כל יגיעו הדרגים, והוא הפעיל את קצין האפסנאות והוא העלה את הדרגים למעלה.

תוך כדי העלאת הדרגים למעלה הודיעו לו שיש איזה שתי מחלקות של פלוגה ו' של גדוד 377 (של ורמוט) שאין להן מה לעשות, ואמנון אסף את ורמוט, ואגב הם הגיעו אליי והיו פלוגת החוד בבוקר ועתודה בלילה. עוד הוא אוסף את ורמוט ומפעיל אותו, הודיעו על הצנטוריונים האלה, שחשבתי שהם שלל, כנראה בגלל שהיו בצבע נוטה לירוק, ומי דיווח לי על כך? אמנון. הם עברו דרך 121, וקרן [מג"ד 121] דיווח לי שהם בלי דלק והוא השאיר אותם. והם נשארו בזעורה ולא זזו.

ואלך: הם הגיעו למחרת לקונייטרה.

מנדלר: אבל לא על ידי.

ואלך: זה מופיע בדו"ח של 121, ולא ברור שני דברים: א) מי שלח אותם? ב) קרן אומר שהיו לו צרות עם פלוגת החרמ"ש ועם פלוגת הצנטוריונים.

מנדלר: כל העסק נסע מזעורה לקונייטרה. המ"פ הזה [של הצנטוריון] עשה סדרים בעצמו והגיע עם כל הזרם הגדול לקונייטרה.

ואלך: עניין סיוע האוויר.

מנדלר: כן, בעניין סיוע האוויר לא הוקצה סיוע התקפי, ובכלל לא הוקצה אוויר לחטיבה, אלא לפי דרישה. לצידו היתה תוכנית לעבוד בגלים: כשאתם תהיו למטה, חיל האוויר יעבוד על פסגת הרמה. כשאתם תתחילו לטפס וארטילריה תתחיל להעסיק את היעדים, חיל האוויר יעסיק מטרות ב-20-15 ק"מ עומק למטרות אמנעה, ולא היו הקצאות לנו בחיל אוויר, וכך הוא הפעיל את הסיוע.

אבל היתה תוכנית מפורטת של הפיקוד איך להפעיל את חיל האוויר, ואגב כך הם פעלו נפלא בתוכנית הזו. עכשיו, פעם אחת כשעברתי את גבעת האם שאל אותי דדו – מה נשמע? אמרתי לו: תשמע, אם אתה יכול לפתור אותי מהארטילריה המחורבנת (של האויב) בעזרת חיל האוויר, אודה לך מאוד. והוא עשה את זה, ואז הוא הפעיל את חיל האוויר והם שיתקו את הארטילריה והופעלו כנ"ס.

חטיבה 8 עברה כאן. קבינה של משאית סורית בדרך העולה ממוצב עוקדה לסיר א-דיב

 

אחר-כך לא דרשתי סיוע אוויר למערכי זעורה, אבל נתי ביקש מאמנון סיוע אוויר ואמנון ניסה להשיג לו. בהתחלה לא הצליח ואחר כך כן הצליח. זאת אומרת הסיוע האווירי ניתן לפי דרישה ברשת הפיקוד.

אגב, הפקח [אוויר] שניתן לי נשאר עם הג'יפ שלו תקוע בגבעת האם ובכלל לא הגיע. כל פרשת סיוע אוויר הלכה ברשת וצינורות הפיקוד, כולל הליקופטרים. נתי, כלומר, קיבל סיוע אווירי פעם אחת, הוא קיבל שלושה יעפים.

למחרת הופיע חיל האוויר ותקף את "אגוז". למחרת בבוקר לפני שהתחלנו לנוע אני קידמתי שני צוותות סיור, האחד לכיוון סוכיך וצוות שני שנסע לכיוון וואסט. פיקוד צפון הפעיל את חיל האוויר לאמנעה. והסיור לא גילה שום דבר. אמרתי לו: היכנס לסוכיך והוא לא גילה שום דבר, הכל שקט ושליו. ופתאום הגיע חיל האוויר ועובד עליו [מפציץ], היו שאגות אימים דרך רשת הפיקוד, ולמזלנו הם לא פגעו וסילקו אותם.

אגב, ה-T-54 היחידים שהופיעו בזירה הם ה-T-54 שהגיעו לוואסט, כי בקלע וזעורה וג'בב אל מיס היו רק T-34 ו-SU-100 ופנצר.

לי לא היה מת"צ, ומפקד האגד שלי אומר בלקחים שלו שרע מאוד שלא היה לנו סיור אוויר. נתי דיבר על זה ולא קיבל מת"צ אוויר.

ואלך: פה ברשת מופיעה המרכזת של גולני הנקראת "נחשול", וכמה פעמים מתקשרת עם 5 שלך.

מנדלר: פה קרה דבר כזה – אני בלילה…

ואלך: לא, זה היה בזמן יותר מוקדם כשהיית עוד בזעורה.

מנדלר: אני אגיד לך מה כאן קרה. דדו ביקש ממני בשלב מסוים כשאני כבר עברתי את זעורה, שאני אפנה מחלקה אחת או כל כוח טנקים שהוא מזעורה לכיוון עין פית. ואני הוריתי ל-3, הוא גדוד 121, להשמיט מחלקת טנקים לכיוון עין פית ותל פאחר, והוא עשה את זה. והוא ירה לעין פית, והוא טוען שהוא ירה על טנקים וגם ירה לכיוון תל פאחר, וזה היה השלב שגולני גמר לכבוש את תל פאחר, ואז הם ביררו אם להפסיק את האש על תל פאחר, וזו המחלקה הזו.

———————————————————————————–

36 מחשבות על “עכשיו תגיד לי, אלברט

  1. מנדלר: "לפני שהתחלנו לנוע, בקבוצת הפקודות האחרונה, אמר לי בירו – תראה, אני נוסע על טנק ואני מבקש ממך אל תעבוד איתי ברשת החטיבתית, אם כי היא תפעל, אבל אני הייתי רוצה לדבר בעיקר ברשת הגדודית שלי, כי אני יושב על טנק וקשה יהיה לי גם לפקד וגם לעבור ערוצים. אמרתי לו – אוקיי, ובאמת לא תמצא דו-שיח ביני לבינו ברשת החטיבתית עד שהוא נפצע. כיוון שכל הדיווחים הלכו ברשת הגדודית שאני ישבתי עליה עם מכשיר 126".

    בעבר תהיתי, ואולי גם ציינתי זאת בתגובות, שקולו של בירו לא נשמע כלל ברשת החטיבתית. עכשיו מהדברים שאמר מנדלר מתברר למה.

    האם לזה שהמג"ד בירו היה מנותק קצת יש השפעה לתנועה שסטתה כ-4 ק"מ דרומה? מצד אחד יגידו – לא בירו היה אמור להוביל אלא זחל"ם הסיור שהיה צריך להביא את החטיבה אל התוואי העולה מנעמוש מזרחה לזעורה. אבל כשהטנקים של נתי הורביץ חלפו על פני הסיירת כבר אחרי גבעת האם והפכו למובילי החטיבה בלי שיידעו לאן הם אמורים לנסוע, האם הניתוק היחסי של המג"ד מהרשת החטיבתית יש לה השפעה כלשהי לעניין הזה? מה אמורות להיות ההשלכות, אם בכלל, כשמג"ד לא עובד עם רשת החטיבה?

    יש כאן בקיאים ומבינים ממני בנושא הזה.

    • בטנק ישנם מספר מכשירי קשר. ( מעודכן לתקופתי לפני כ – 19 שנה ).
      ישנם מכשירי עזר המיועדים להאזנה בלבד,
      ויש את המכשיר העיקרי שבו אפשר גם לשדר החוצה.
      השידור החוצה הוא בתדר שעל המכשיר העיקרי.
      אם רוצים לשדר החוצה בתדר אחר יש לעבור לתדר הרצוי.
      המג"ד רצה לחסוך את החלפת התדרים שלצורך השידור החוצה,
      אל מפקדי הפלוגות בגדוד ואל המח"ט,
      אבל עדיין הוא בעניינים על ידי האזנה במכשירי העזר המכוונים על תחנות שונות.
      כל זאת לדעתי כטען-קשר בזמנו.

    • נזכרתי שבעצם המג"ד עלה על טנק 3ב'.
      טנק 3ב' זהו טנק גור שמכיל פחות אמצעי קשר אפילו משל טנק מ"מ.
      מן הסתם הועברו או הושלמו מקלטי עזר בטנק 3ב' עבור המג"ד.
      אבל כמה ? כמו בטנק מג"ד תיקני ?!

      • קצת סדר בענין . את היום הראשון למלחמה, כזכור בגזרת מצרים התחיל בירו (המגד) על הטנק האורגינלי שלו 10ג' – זו עדות ראייה, הייתי הטנק הקרוב לו בחניון היום כשקיפלנו את רשתות ההסואה בסמוך לשעה 07:00. בירו ניצל את ההזדמנות להניף על התורן המיועד את דגל הגדוד. המתנו לאסוף את חיילי הגדוד שהגיעו מחופשה (עוד הטעיה שצהל נקט). אחרי "סדין אדום" ב 07:15 בירו האיץ בנו להזדרז ולצאת לקרב אבל החיילים התנהלו באיטיות בייחוד מישקה גדושר שסחב על גבו שק תפוזים ועבר טנק טנק מהפלוגה (זוית) וחילק אותם.
        בטנק 10ג' היה סט של מכשירי קשר מסוג GRC: משדר מקלט (מקמ"ש), ומקלטי עזר. במהלך היומיים בסיני כנראה פיקד מהטנק ואולי גם מהזחלם 10ד' ואיני יודע מדוע כנראה שהיתה תקלה בטנק, 10ג' לא הועבר לצפון. ברמה בירו בחר ונלחם על 3ב'. לגור אכן היה מכשיר מקמ"ש ומקלט עזר ואפילו אם הוסיפו לו עוד מקלט זו אינה הבעיה כפי שאני מבין אותה.
        בירו עשה הסבה לשריון בהיותו רס"ן והגיע לגדוד 52 לתפקיד הסמג"ד, אני איני זוכר אותו עושה אפילו פעם אחת מסלול צוות על טנק, מן הסתם הקושי מבחינתו לפקד מהטנק ובעיקר לתאם את ההעברה מרשת אחת לשניה היה ברור לו ולכן בקש מהמחט לפקד על הגדוד דרך העברת המקמ"ש באופן קבוע לרשת הגדודית, כך גם לא יטריד את יובל קצין הקשר בהחלפת רשתות. למפקדי הפלוגות ואחרים היו טענים קשרים הרבה יותר מאומנים ומתורגלים בכך (כמובן כצוות עם המפקד ובתוך הטנק), ובקרב שבו גם צריך לייצר אש ועוד פעולות, ןאתה יודע כי היית טען קשר, יש הקלה באי התעסקות בהחלפת רשתות קשר, שינויי עוצמת שמע וכו'.
        בקיצור, זו היתה ההחלטה של בירו יש אפשרות אחת לבירור עם זה חשוב והיא עם אלמסי התותחן. ספק עם המאמץ ישא פרי ומה ערכו של המידע.

        • לזאב , שלום
          אני מצדיע לכם , לכולכם !
          חש הערכה ואפילו הערצה
          למסירות הנפש שלכם .
          העובדה היא שבצעתם את המשימה !
          דור לדור יביע אומר , ויספר על גבורתכם.

        • לזאב סדין אדום נאמר בקשר בשעה 8:15 ולא כפי שציינת
          חוץ מזה כל הכבוד לכם שנלחמתם גם מול מצריים וגם מול סוריה

  2. בהקשר לדברי המח'ט אם זיכרוני לא מטעה לפי גרסת המשפחה של מוקדי הוא נפצע מהאש ומת מאוחר יותר וזו טענת המשפחה שאם החיפושים היו מתחילים ללא דיחוי ניתן היה להצילו

    • אכן, בניגוד לעמדת המשפחה – אלברט מנדלר קובע כאן כי מוקדי נמצא כשהוא מאוד קרוב לקולי, "כחצי מטר. הוא אפילו לא הספיק לזחול מטר אחד, ושם מצאו אותו הרוג".

      כשהמתחקר אומר כי באחד הדו"חות כתוב שמוקדי רץ ועקבותיו נעלמו, אלברט קובע חד משמעית: "זה לא נכון, כי מצאו אותו ליד הקולי, ליד תרמילי ה-0.5 וליד תרמילי הפגזים".

  3. מה הסיפור עם הצנטוריונים? האם הסתובבו באזור כוחות שאף אחד לא היה בעל הבית שלהם, שאף אחד לא הפעיל אותם? כוחות שיכלו לעזור מאוד בקטעים הקשים? הצנטוריון הוא טנק טוב בהרבה מהשרמן של גדוד 129 ושל 377, לפי המתואר כאן יצא שהיו כלים כאלה במהלך ההבקעה רק שלא עשו אתם דבר.

    • שאלה טובה.

      15 צנטוריונים מפלוגת "צידון" הצטרפו בתחילת תקופת ההמתנה ת"פ גדוד 377 בעין זיתים. נשלחו להתמקם באליפלט.
      לא יודע מי היה המ"פ שלהם ומאיפה צצו.
      ראיתי שהשתתפו לפני המלחמה בתרגולות עלייה בשטח הררי.
      8 צנטוריונים הגיעו בערבו של יום ה-9 ביוני לזעורה ומשם המשיכו עם כולם לקונייטרה.

  4. זכרתי שאיפשהו יש לי צילום של צנטוריונים ברמה. כעת מצאתי.
    מזהה שזה צולם בכפר זעורה, כך שזה מסתדר מבחינת תיאור האירוע בדברי המח"ט.
    צירפתי את הצילום לכתבה.

  5. מנדלר: "שכאשר הוא [מוקדי] עלה לצריח הוא נפגע, הודיע לזווית לקבל פיקוד".

    מי העיד על ההודעה הנ"ל לזווית?

    זכורני שהנ"ל נמצא בעוד מקום (גם ע"פ מנדלר?)

    • אלברט עצמו העיד על כך בתחקיר בראשות ריינר: "במקביל להעברת ההוראות שלי לכוח הטנקים א' להתארגן, קיבלתי דיווח של מ"פ הסיור שהוא קיבל את הפיקוד על הגדוד, אך בטרם חלפו שלוש דקות שמעתי את דיווחו של רפי ארבע פעמים ברשת הקשר – 'מ"פ מוביל קבל פיקוד'.

      https://naamoush.wordpress.com/2015/07/18/%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94-8/

      • אוקיי, אז מנדלר הוא המקור לזה, כלומר, הוא טוען שכך שמע בעצמו ברשת הקשר.

        שאלתי היא: איך אנו צריכים להבין את הדברים, בשעה שבהקלטת הקשר שלפנינו שומעים פקודות של רפי למפקד זווית, אך הדיווח הנ"ל ("ארבע פעמים") לא נמצא?

          • ודבריו של מנדלר "אך בטרם חלפו שלוש דקות" מסתדרים אצלך עם תיאור המאורעות? או שרק עשה שימוש בביטוי לומר שלא ארך הרבה זמן מאז שרפי נטל פיקוד ועד שנפגע.

            • לא יודע מסתדר או לא מסתדר. לא יודע אם אלברט מדייק באומרו שמוקדי קרא 4 פעמים או קרא פחות, ואם מנדלר אומר בקשר "אנחנו סטינו קצת מהציר"… אז כמה זה קצת? סטו כ-4 ק"מ מהיעד. זה קצת או קצת הרבה?

  6. ברשומה הנ"ל עדותו של נתי : " החלפתי טנק עם אחד ממפקדי המחלקות ונכנסתי לרשת. אחר כך שמעתי ברשת הקשר כי עליי לתפוס פיקוד. אינני יודע מי שידר זאת."
    ארבע פעמים או אפילו פעם אחת , לא מהותי , מה שחשוב שנתי קיבל ותפס פיקוד.

    • "ארבע פעמים או אפילו פעם אחת , לא מהותי" – – – לענין תיאור פגיעתו של רפי מוקדי, הרי זה בהחלט מהותי ומשמעותי מאד, אם נקבל כעובדה את האמירה שלפני שנפגע עוד הספיק להעביר פיקוד דרך רשת הקשר.

      אגב, ההוספה של נתי (בציטוט שנתת) "אינני יודע מי שידר זאת", יכולה ללמד דווקא שלא היה זה רפי. שהרי רפי נתן לו הוראות והודעות בקשר עוד קודם לכן, אז מה פתאום נזכר נתי לומר שאינו יודע מי שידר לו את ההוראה לקחת פיקוד?

      לפיכך היה אפשר למצוא כאן פתח להשערה שמי שנתן את ההוראה הזו הוא קצין הקשר בטנק של רפי, יובל, ואחרי שרפי נפגע. אבל:

      את הסיפור הנ"ל סיפר נתי גם לריינר: "החלפתי טנק עם מ"מ 1 ונכנסתי לרשת. שמעתי דיווח ש-10 נפצע ואמרו לי לתפוס פיקוד, לא יודע מי. כנראה היתה זו הרשת הגדודית." – ובכל אופן אפשר לשאול למה לא סיפר נתי על ההוראות שקיבל קודם לכן (מרפי).

      מעניין לציין שבספר 'אלברט' (צוטט בפוסט מס' 269) סופר: "קולו של רפי מוקדי נשמע קורא: "מ"פ מוביל, טול פיקוד!"." – ובקטע שלאחר מכן מסופר על נתי: "רגעים מספר לפני שרפי מוקדי השמיע את קריאתו – הדברים האחרונים שנשמעו מפיו – נפגע הטנק של נתי … עד שהצליח להחליף טנקים עם אחד ממפקדי מחלקותיו, "ואז", סיפר, "שמעתי ברשת הקשר שעליי לתפוס פיקוד. אינני יודע מי שידר זאת"." – ובקטע שלאחר מכן: "היה זה אמנון, קצין האג"מ, אשר אף הפעם נותר מאחור עם המיפקדה העורפית ואף הפעם קידם אותה ככל אשר ניתן אל מקום שממנו יכל לצפות על גזרת החטיבה ולראות אותה מעפילה – עתה בשני ראשים – אל גב הרכס. לא הפריע לו מיסוך ההרים והיה לו קשר טוב אל שני הכוחות כאחד. עד אשר יעפיל כוח המח"ט אל גב הרכס וישתחרר מן המיסוך, עתיד אמנון לקיים את המגע עם הגדוד של בירו – עתה הגדוד של נתי – ולנהלו בהתקדמותו האיטית והקשה." – – – ולא ברור כלל איך זה ברישא נכתב שהקריאה היא בקולו של רפי, ואילו בסיפא, מיד אחרי "אינני יודע מי שידר זאת", מפורש "היה זה אמנון, קצין האג"מ"!

  7. נראה לי כי עתה הגיעה העת ללקט את כל החומר כל המקורות באשר להתנהלות חטיבה 8 ביום 9/6/67 ולהשוות ביניהם, על מנת לנסות ולהסיק מסקנות. ללא עבודה יסודית המשווה בין המקורות האנושיים, כולל אינפורמציה שנאספה מפי אותם המקורות בהזדמנויות שונות, לבין המקורות האחרים, ובעיקר האלקטרוניים, לא ניתן יהיה להגיע לתוצאות אמינות. הסיפורים השונים שהופצו עד כה, כולל בספרות הנחשבת כרצינית, מביאים לבוקה ומבולקה אחת גדולה, תוך פגיעה בזכר לוחמים ומפקדים שאינם יכולים להגן כיום על עצמם. תחושת הבטן שלי למקרא כל המקורות הללו אינה קלה. סבורני כי גם מחקרים, או קוואזי מחקרים, המתפרסמים גם כיום בכל מיני מקורות, רק גורמים עוול לזכרם של לוחמים אמיצים.

    • גם אני לפעמים חושב שהגיעה העת לעשות קצת סדר בדברים ולנסות להעמיד דברים על דיוקם, ואחרי זה מתברר שעוד לא הגיעה העת.

      לפנינו עוד כמה שבועות של עדויות חדשות מחטיבה 8. עדויות מ-1967.

      עדויות אמינות? עדויות מטעם? עדויות של סגירת חשבונות / שמור לי ואשמור לך?

      המקור הכי אמין, הכי יסודי ואמיתי לאירועים מתברר כהקלטות הקשר של חטיבה 8 (בלי ציון זמנים) ויומני המבצעים של חטיבת גולני (בלי הקלטות). לתוך זה צריך לצקת את העלילה.

      והעלילה הזו מורכבת, מסובכת ונפתלת.

  8. גם אני חושב שהגיעה הזמן לחקור לשורש האמת 1) מי אחראי שהחטיבה פספסה וטעתה בניווט בפער ניכר מאיפה שהיו צריכים להגיעה ומה חלקו של המח'ט בפאשלה 2) לחקור מי אחראי שהחטיבה עוזבת את רמת הגולן יומיים לאחרי סיום המלחמה ואיש לא מוצא שני קצינים בשום מקום ועוברים לסדר היום

  9. מנדלר מדבר כאן על כוכבא, ומסביר: "זו הפלוגה עצמה של הנדסה וכוכבא היה כינוי המ"פ".
    מנגד, מיליס, הסמ"פ של מוקדי מוסר: "צוות אחד בפיקודו של רפי כלל שני ג'יפים וזחל"ם אחד (עם רפי) ועליו גם קצין סיוע ממכמ"ת, חובש פלוגתי אלפונסו. ג'יפ שני עם זוהר וזחל"ם סיירים וחבלנים עם תותח 20 מ"מ ועליו המ"מ של סיירים וחבלנים (אליעזר), מפקד הזחל יאיר כוכבא, גבר לעניין, נהג, תותחן ושני קצינים.".
    האם כוכבא היה אות קריאה של הפלחה"ן ברשת ? או שכוכבא הוא אותו מפקד זחל"מ סיור, יאיר כוכבא?
    מי ידע את התשובה? אולי יורי?

    • לי כמעט שאין ספק – זהו מפקד זחל מפלוגת הסיור. אלברט לא בדיוק ידע מי זה כוכבא – סיור או הנדסה. קורה.

      ברשת הקשר אפשר לשמוע את כוכבא ואת 5א (מליס) משוחחים ביניהם, מה שנותן את הגושפנקה לכך.

        • כל פעם שחושבים שהגענו לסוף הדרך, שלא יהיו יותר דברים חדשים – צץ משהו שמחדש. בתמלול רשת הקשר בהתחלה הערכנו שכוכבא זה גורם אפסנאות, עד שבא אלברט ואמר הנדסה ועכשיו בא הדו"ח של מליס שאומר שכוכבא היה בעצם איש הסיירת החטיבתית – ואפילו אכבר גבר!

          • השארנו אינה רחוקה מן המציאות. כוכבא הוביל- בשלב שהתייחסנו אליו- דלק ותחמושת. לצורך מלא מחדש.

      • שלמה. אתה אומר "קורה". מה בדיוק הטעות המקרית?
        מנדלר אומר בעדותו:

        "ואלך: איך הגיעה ההנדסה לעוקדה?

        מנדלר: אני אמרתי לו – אתה לא חרמ"ש של 129, אתה נוסע עם 129 מאחריו, שאם יהיה צורך לאיזה שהן הכשרות הנדסיות לנתיב. זה בעיקר היה נכון בדרך מגבעת האם עד לדרך הפטרולים שלהם, והוא נשאר בעוקדה. בעצם מחלקה אחת שלו הגיעה לסיר א-דיב וחזרה לעוקדה.

        ואלך: מי זה "כוכבא"?

        מנדלר: זו הפלוגה עצמה של הנדסה וכוכבא היה כינוי המ"פ."
        ואני הקטן אשאל: האם ההנדסה נסעה וחזרה, או שרק צוות הסיור היה בעוקדה?

        ואגב: שאלה נוספת, איך פלוגת הרצל עקפה את פלוגת חרב, עשתה שם בלגן כפי ששמענו מגדי ארז, ואח"כ פנתה לאן שפנתה (ואנו יודעים לאן פנה 121)?

        • לגבי ההנדסה חט' 8 – הם נעו אחרי גדוד 129 והגיעו לסיר א-דיב ונכנסו עוד מזרחה ושם קיבלו הפגזות גם מקלע וגם הנחתה ארטילרית של מרגמות, נחלצו לאחור וירדו לכיוון עוקדה ושם כפי שכתב מ"פ הנדסה: "…לאחר דיווח לקצין האג"מ הורה האחרון להמתין במקום זה עד להוראה חדשה. במקום זה בוצעה התארגנות. הפצועים פונו, לרבות הפצועים של פלוגה ז' ופלוגת הסיור. במקום זה בוצעו שני מעברים בשטחים החשודים במיקוש לעבר טנקים שהיו תקועים במקומות אלה, כדי שאפשר יהיה לחלצם".

          כשכתבתי קורה – התכוונתי לזה שכנראה מנדלר לא זכר מיהו כוכבא. אני מאמץ את זה שכוכבא היה מפקד זחל מפלוגת הסיור ולא מהנדסה.

          לגבי 377 – צריך להתעמק בעדויות כדי להבין מה קרה שם. בעיקרון כמעט כולם התערבבו בכולם. כולל שני טנקים מגדוד 129 שהגיעו לזעורה עם 377.

  10. בשני המהלכים שנידונים כאן בבלוג, של גולני ושל חטיבה 8, המח"טים לא יוצאים טוב. מעניין ששניהם קודמו הלאה והפכו לגנרלים במלחמת יום כיפור. מעניין עד כמה אלבומי הניצחון של "ששת הימים" וסיפורי "חשופים בצריח" תרמו לקידום. אגב, גם מוטה גור מחטיבה 55 בירושלים חטף על הראש אחרי המלחמה ואחרי גבעת התחמושת מהחיילים שלו (חפשו מה הם חושבים עליו עד היום….), והנה – הפך לרמטכ"ל.

    • "אגב, גם מוטה גור מחטיבה 55 בירושלים חטף על הראש אחרי המלחמה ואחרי גבעת התחמושת מהחיילים שלו"
      לאמירה מהסוג הזה נכון לצרף סימוכין. כאלה, אגב, כנראה שאין לכותב.

      "(חפשו מה הם חושבים עליו עד היום….)",
      מי זה "הם", כולם? רובם? מיעוטם? או שמא רק קומץ אנשי שמאל שירושלים תקועה להם כמו עצם בגרון….

      "והנה – הפך לרמטכ"ל."
      חפשו ומיצאו שהסיבה לכך נעוצה בעיקרה בהיותו נקי ממחדל מלחמת יוהכ"פ. זו, אגב, הסיבה שבגינה מונה רמטכ"ל ששת-הימים (שהתמוטט בדרך אליה) לתפקיד רה"מ אחר התפטרות גולדה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s