גדוד 121 – סיכומי המ"פים

דו"חות הסיכום של המ"פים בגדוד החרמ"ש 121 * עוזי שחם עלה עם שיירת הדרגים לקלע במקום לזעורה, אריה פלוס ניסה בסיר א-דיב להבין את הדיבורים ברוסית ברשת הקשר, ודן זסלבסקי נתקל בחיילים סורים בזעורה ומציין יחידות צה"ל שהשתוללו בכפר

הריסות הכפר זעורה. תצפית לאיזור תל חמרה, רמת הבניאס [קיבוץ שניר כיום] ובריכות דן

גדוד 121 חרמ"ש, בפיקודו של סא"ל אריה קרן, היה האחרון בסדר התנועה של חטיבה 8 שעלתה מגבעת האם לקרבות המאמץ העיקרי בכיבוש הרמה הסורית, ביום שישי 9 ביוני 1967.

להלן דו"חות הסיכום של שלושה מארבעת מפקדי הפלוגות של הגדוד [לא מצאנו את זו של מ"פ המסייעת סרן אהרון גביש] על לחימתם בקרבות ההבקעה ב-9 וב-10 ביוני 1967.

מקור: ארכיון צה"ל.

לדו"ח הסיכום של גדוד 121 לחצו כאן.

להלן דו"חות הסיכום של המ"פים:

מ"פ ט': המח"ט הודיע לי להתארגן בלילה לאבטחת גדוד 129, לתפוס בבוקר חסימה נגד טנקים צפויים של האויב בקלע לכיוון דרום

סגן עוזי שחם, מ"פ ט' (מקצוע סטודנט):

"יום שישי 9.6.67 בבוקר הייתי עם הפלוגה בשטח כינוס גדודי באליפלט. ב-10:00 קיבלתי פקודה לנוע. הפלוגה היתה בעתודה גדודית. נעתי על הכביש הראשי לכיוון נאות מרדכי. הגדוד נע על הכביש של נאות מרדכי והיה חייב לנוע לכפר סאלד.

הסמג"ד שהוביל את הגדוד טעה והמשיך לכיוון עמיר. הגדוד חזר בחזרה. המתנתי עד שחזר. כשחזר תפסתי את מוש [סמג"ד 121] על הכביש, שאלתיו היכן להמתין, אמר בורסה 80 (מפת מכבי). חזרתי עם הפלוגה, המתנתי צפונית לבורסה 80. הייתי בהאזנה לגדוד וצפיתי לשטח הקרוב.

שעה 14:00, התקשרתי עם הקמב"צ, שאלתיו לאן להגיע. האם להתקדם לכפר סאלד? קיבלתי אישור לנוע. כשהגעתי לכפר סאלד התקשרתי שנית ב-14:30 לגדוד וביקשתי הוראות וקיבלתי הוראה להגיע לגדוד (שברורה לי הדרך אליו). נתן לי הוראה להגיע לגדוד. קיבלתי הוראה להגיע בציר של הגדוד לדרך הנפט, לפנות צפונה לכיוון זעורה.

התחלתי לעלות דרך גבעת האם ונעצרתי ליד גבעת האם. נעצרתי כיוון שעלה גדוד של גולני והרכב חסם את הדרך וזה עיכב אותי. נוסף על כך פלוגת הנדסה עסקה בהכשרת הדרך וחסמו את הציר. העיכוב היה בין 15:00 ל-18:00. נוסף על כך ירדו באותו ציר כל הזמן טנדרים לפינוי פצועים שמרביתם שלנו. כמו כן הפעלתי טנק שעמד כ-1,000-500 מטר מזרחית לגבעת האם לגרירת רכב מהציר.

בשעה 16:00 התקשר אליי ברשת הפלוגתית קצין אג"מ חטיבתי, שאל אותי על מקומי, מסר לי על מקומו, אמר ששולח איתי יחידה של הסיירת החטיבתית ושולח אליי דרגים ודרש ממני לקחת את הדרגים למעלה.

ב-18:30, כשהשתחררתי מפינוי הציר, הצליחה היחידה של הסיירת החטיבתית להצטרף לשיירה שלי, ומליס [סמ"פ סיור חטיבתית] עם כל הזחל"מים התחלתי לנוע, ונעתי עד סיר א-דיב. הגעתי לסיר א-דיב עם חושך. פספסתי את הכניסה בציר הנפט והמשכתי בחושך לכיוון קלע באורות שיירה.

כחצי קילומטר לפני קלע עצר אותי סגן עמוס צור [קצין סיור מגדוד 129] ליד שבעה טנקים של גדוד 129 שהתארגנו לפינוי פצועים, הראה לי את מקומי, ביקש ממני להישאר במקום. סיפר לי את מצבו של גדוד 129, ביקש ממני להישאר במקום על מנת לאבטח את גדוד 129 בהתארגנות שלו. אמרתי לו שנמצאים איתי דרגים לגדוד שלהם והתקשרתי לגדוד לבקש אישור להישאר עם גדוד 129. קיבלתי הוראה מהמג"ד להתארגן זמנית להגנה היקפית סביב 129 ולהמתין להוראות.

שעה 20:00 בערך לפי הערכתי, כמה דקות לאחר מכן, עלה המח"ט על הרשת הפלוגתית והודיע לי להתארגן במשך הלילה לאבטחת גדוד 129, לתפוס בבוקר חסימה נגד טנקים צפויים של האויב בקלע לכיוון דרום, בין וואסט בציר טלמון 75.

ארגנתי את הפלוגה להגנה היקפית לפי הוראות של אהוד, הקש"א של 129. במהלך הארגון התברר לי שבגדוד 129 ישנו טנק אחד כשיר מתוך השבעה שמצאתי ובשיירה של מליס נמצאים שלושה זחל"מים עם תגר. מיקמתי את התגר באבטחת קלע. עליתי על הרשת החטיבתית, ביקשתי אישור מהמח"ט לצרף אליי לחסימה למחרת בבוקר את הטנק הכשיר של 129 ואת זחל"מי התגר, קיבלתי אישור לכך.

רגע במערכה של פיקוד צפון מול הסורים [ארכיון צה"ל]

כמו כן קיבלתי מהמח"ט פרטים על מקום הימצאו ("בועז", צפונית מקלע) שעה 22:00-21:00. כמו כן קיבלתי את הפרטים הבאים, שהוא מתכונן לתקוף למחרת על ציר טלמון בכיוון צפון-מזרח, שאני נמצא בחסימה לכיוון דרום וקיבלתי פקודה לעלות לחסימה שעה לפני השחר (הטנק הכשיר צורף אליי מעשית שעה לפני שחר).

שעה 12:00-11:00 אהוד הקש"א קיים קבוצת פקודות כולל הקצינים של הכוח שנע איתי בו, בדק שנית את סידורי האבטחה והלך לישון.

אבטחת החניון בוצעה על ידי ובאמצעות פלוגתי בלבד. התגר עבר לרשת הפלוגתית שלי, מרגע שקיבלתי אישור מהמח"ט שהצטרפו אליי. את התגר החזקתי בכוננות כלפי קלע מאחורי המחלקה הראשונה שלי כאשר תשמועים היו קדימה ובחוץ".

מ"פ כ': שמעתי באלחוט ש-11 (הסמג"ד) נפגע. נעתי לעבר הזחל"ם הפגוע. הזחל בער. ראינו אנשים שרופים בטיפול ליד הזחל"ם וכן הרוגים. אנשי נ"ט עזרו עם הזחל"מים והתרוצצו בהלם מן הפגיעה 

סרן אריה פלוס, מ"פ כ' (אזרח, מנהל ייצור חמת באזור, טכנאי מתכת):

"התחלנו לנוע בפיקוד הסמג"ד. הפלוגה שלי נעה אחרי כוח הפריצה של הסמג"ד. הגענו לאיזור כפר סאלד, קיבלנו הנחתה ארטילרית לא מדויקת. לא עצרנו והמשכנו לנוע. עברנו את הגשר, נעצרנו אחרי הגשר בשדה חרוש על ציר הדרך, כשלפנינו הציר חסום על-ידי כוחות שנעו לפנינו.

ההפגזה הארטילרית נמשכה. פגזים נפלו לפני באיזור גבעת האם ומאחורינו באיזור הגשר התעלה המזרחית ובשדות הסמוכים לו. עם כל תזוזה של הכוחות לפנינו התקדמנו לכיוון גבעת האם.

ראיתי פגיעות בזחל"מים שלנו. נפגעו שני זחל"מים, אחד של הנדסה והשני בזחל של מוש [סמג"ד 121]. שמעתי באלחוט ש-11 (הסמג"ד) נפגע. נעתי לעבר הזחל"ם הפגוע. המג"ד ביקש ממני לוודא מה עם 11. כשהגעתי ליד הזחל"ם דיווחתי שזחל"ם הסמג"ד נפגע. הזחל בער. ראינו אנשים שרופים בטיפול ליד הזחל"ם, וכן הרוגים. אנשי נ"ט עזרו עם הזחל"מים והתרוצצו בהלם מן הפגיעה בזחל"ם 11. אמרתי להם להתארגן ולנוע קדימה.

זחל"מי מחלקת ההנדסה התחילו לנוע לאחור כשהם סותמים את הציר. צעקתי למ"מ הנדסה (ישי) ואמרתי לו לנוע קדימה. הוא ענה לי שהוא נמצא במשימת אש ארטילריה.

הוריתי לו לנוע קדימה. כשראיתי שהוא מהסס התחלתי לכוון את הזחל"מים לפינוי הציר, ואיך שהוא הצלחתי להידחק ביניהם והמשכתי לנוע קדימה.

כל הזמן הזה היינו תחת הפגזה. הפגזים נפלו משני צידי הזחל"ם. עפר מההתפוצצויות כיסה את פתח ההצצה של הנהג שלא ראה דבר. כיוונתי אותו.

אני עצמי נפצעתי ליד העין על-ידי אבן או נתז. הפציעה היתה קלה. המשכתי לנוע כשמאחוריי כל הפלוגה. ההפגזה נמשכה. נפגע זחל מ"מ 1 שהיה אחריי. שני אנשים נפצעו מרסיסים.

המשכתי לנוע קדימה כדי להצטרף אל המג"ד שהיה יחד עם פלוגת הטנקים המובילה. אחריי נעה פלוגה ל'. על יד גור אל עסקר הזחל"ם שלי התקלקל בשעה שפינינו את הציר לג'יפ שהוביל את בירו [מג"ד 129] הפצוע. בשעה שירדנו מן הדרך עלינו על מדרגת אבנים והמנוע שותק. זחל מ"מ 1 ניסה לדחוף אותו לפינוי הציר, ושותק גם הוא.

העברתי את האנשים עם ה-5 לזחל"מים אחרים ואני עליתי לזחל"ם של מ"מ 3.

שני מכשירי קשר GRC נשארו על הזחל"מים שלי ושל מ"מ 2. אני לקחתי איתי שני מ"ק 9. המשכתי לנוע לעבר המג"ד. הצטרפתי אליו על יד סיר א-דיב. אחריי באה פלוגה ל'.

בהמתנה ליד סיר א-דיב קלטנו שיחה בשפה רוסית. היות ולי לא היה GRC ואני מבין רוסית, עברתי לזחל"ם מ"פ ל' להאזין לשיחה. השיחה היתה אומנם בשפה סלבית, אך היה קשה לקלוט אותה בבירור.

פלוגה ל' קיבלה הוראה לטהר את סיר א-דיב, המשכתי אחריה. מסיר א-דיב קיבלנו הוראה לנוע לזעורה. נענו על תוואי צינור הנפט כשהטנקים נעים לפנינו.

בזעורה התפצלנו. פלוגתי עברה את הכפר בכיוון למוצבים הדרומיים ופלוגה ל' נשארה לטיהור הכפר. הטנקים תפסו עמדות צפונית לזעורה ומחלקת טנקים הצטרפה אחר-כך אלינו.

תנועת גדוד 121 מדרך הנפט / סיר א-דיב (1). פלוגות כ' ל' נעות צפונה ומזרחה לזעורה (2). כ' מטהרת את מוצבי זעורה הדרומיים וממשיכה לקלע (4). פלוגה ל' נשארת בכפר (3) וסורקת אותו תוך תפיסת שבויים. פלוגה ט' כעתודה מגיעה בשעת ערב לסיר א-דיב (1) ועולה לקלע, שם היא מאבטחת את גדוד 129 החבול (4)

הגענו למוצב, הופיעו שבויים ראשונים – 4 סורים שהרימו ידיים מתוך עמדה. הורדתי מחלקה לטיהור העמדות. משמאלי הופיעו זחל"מים של 377 והם טיהרו את שורת התעלות המזרחיות. כך טיהרנו את המוצב.

קיבלנו הוראה מהמג"ד לנוע בכיוון דרום-מזרח, לאבטחת האיזור ולחיפוש המוצבים. קיבלתי תחת פיקודי מחלקת טנקים. התחלתי לנוע דרומה-מזרחה, סטיתי מן הדרך לג'בב אל מיס שמאלה, נעתי כ-3 ק"מ ולא גילית כל כוח. בדרך ראיתי טנק שרוף שלנו ופצועים לידו. היה שם גם הזחל"ם הפגוע של המח"ט.

המשכתי לנוע עד חשיכה. קיבלתי הוראה לחזור למוצב הדרומי. התמקמתי תוך אבטחה ללילה.

למחרת קיבלתי הוראה לתפוס את המוצבים מזרחית לזעורה. עליתי על המוצב שהיו עליו עמדות טנקים של האויב. מצאתי אותו ריק. הגעתי בסריקה עד לטנק שרוף שלנו (של 377). היה שם מ"מ הטנקים גדי כשהוא פצוע ואיתו אנשי צוותו. הוא מסר לי שנפגע מאש נ"ט. לא איתרתי כל כלי נ"ט באיזור.

משם קיבלנו הוראה לנוע לקלע. בלילה הגיעו דרגים וכן שתי פלוגות גולני שהתמקמו על ידי. השמעתי תדרוך חפוז לאנשיהם. הם עלו על המוצב שליד הכביש עין פית-מסעאדה (על המפה מסומן המוצב כ-פ').

בתנועה לעבר קלע פגשתי את הפלוגה השנייה של גולני. היו אלה האנשים שבתכנון הראשוני הייתי צריך להסיע אותם. הם היו בעמדות לאורך הדרך.

בקלע פגשנו את פלוגה ט' מתארגנת לתנועה. השעה היתה 10:00.

נכנסנו לשדרה גדודית והמשכנו לנוע לעבר וואסט".

שיחה עם אריה פלוס, שנת 2018: זחל"ם הסמג"ד נפגע מתותח מתל עזזיאת

איתרנו את אריה פלוס, כיום בן 89, ושמענו ממנו בקצרה את זכרונותיו כיום מאותה לחימה.

פלוס מתעקש כי מה שפגע בזחל"ם הסמג"ד הוא פגז תותח מתל עזזיאת, ולא מרגמה. "שם 'הלכו' שבעה חבר'ה וגם אני קיבלתי רסיס מאותה פגיעה. לא נשארנו ליד הזחל הפגוע, המשכנו הלאה. החטיבה הגיעה לקלע בטעות ואני [בשלב מסוים] נשארתי לבד. לא היה לנו מג"ד. המג"ד [אריה קרן] הצטרף לאחד הטנקים".

הוא זוכר שמג"ד 129 בירו מפונה כשהוא פצוע, ושהוא עם הפלוגה שלו פנו שמאלה בדרך הנפט, הגיעו לזעורה, המשיכו והגיעו למוצב דו-פלוגתי ["ראינו חפירות"] ושם נלחמו קצרות וכבשו את המקום.

"שמענו שיחות ברוסית בקשר, אני דובר רוסית, אבל לא הצלחתי מה מדברים. היו לי תקלות בזחל"מים והחלפתי שלושה זחל"מים".

פלוס אומר כי אחרי כיבוש זעורה קיבל פקודה לנוע לעין פית ולעזור לגולני בכיבוש הבניאס לפנות בוקר. עניין זה אינו מצוין בדו"ח הסיכום שלו מ-1967. פלוס אומר שהסיוע שהעניקו לגולני היה ירי ממקלעים. לאחר מכן המשיך לקלע ומשם נע עם החטיבה לקונייטרה. במהלך יום זה מונה לסמג"ד 121 במקום הסמג"ד משה חביב שנהרג ליד גבעת האם.

עוד ציין פלוס כי מ-1968 ועד סוף 1972 היתה פלוגת המילואים שלו בתעסוקה מבצעית ברצועת עזה.

מ"פ ל': לאחר רבע שעה בזעורה החלה יחידת אויב נעה לקראתנו צורה קרבית מכיוון מערב דרך הבוסתנים. ניסינו לקרוא להם להיכנע. תגובתם היתה הססנית, לאחר מכן התחילו להתפזר בבוסתנים

סרן דן זסלבסקי, מ"פ ל' (מקצוע: ד"ר משנה בטכניון, מהנדס פיזיקאי של הקרקע):

דן זסלבסקי 2014

"ביום 9.6.67 קיבלנו פקודת תזוזה שנמשכה 20 שניות. למעשה, מה שהיה ידוע לנו שעולים לרמה מכיוון כפר סאלד, שבסדר התנועה נאמר לא לפנות פצועים במהלך הקרב ולהישאר רק עם זחל"ם לוחמים, לא טנדר פינוי וחוליה טכנית. בניגוד לפקודה צירפתי את הזחל"ם הטכני שהוכיח את עצמו וכן נ"נ פינוי שעליו סמל שהחליף את הרס"ל והנהג.

כשהתקרבנו אל התעלה המזרחית ליד כפר סאלד נכנסנו לתחום ההפגזה. מסתבר שהפלוגה שמרה על קור רוח לדוגמה. בתנועה נעתי אחרי פלוגה כ' ולמעשה הייתי הפלוגה האחרונה בשדרה הגדודית. צפיתי ונוכחתי שכמעט למעלה מספר … [לא ברור] שלהפגזה היו 2 נפ"מים [נקודת פגיעה ממוצעת], אחד לגשר של התעלה והשני של תחילת העלייה לגבעת האם, במקום שראיתי זחל"ם או שניים שעולים באש.

לאור תצפית האש עצרתי את הפלוגה לפני הגשר וחיכיתי שייווצר מרווח של כמה מאות מטרים לרכב האחרון של הרכב שלפניי. רק כאשר הרכב האחרון של פלוגה כ' עבר את הפקק שנוצר בעלייה לגבעת האם, נתתי הוראה לפלוגה לעבור בדהירה את הטיווח. כתוצאה מזה התנועה של מעבר הפלוגה היתה רצופה ומהירה ביותר.

במעבר ליד הזחל"ם הבוער [בגבעת האם] ראיתי את מחלקת ההנדסה כשהיא פרוסה לצדדים ולא על הזחל"מים, פרוסה על צידי הדרך. ראיתי גם את מחלקת הנ"ט. להוראות חקירה שלי התאוששו אנשי מחלקת ההנדסה. בהמשך התנועה התחילו לנוע מיד אחרי מעבר הפלוגה מיוזמתם הם, עלו על רשת הקשר של הפלוגה שלי ומכאן הרגישו את עצמם כחלק מהפלוגה.

במעבר ליד הזחל"ם נפצע הסמל בנ"נ הפינוי מרסיס בגב. הדבר לא עיכב אותם והמשיך בתנועה וירד בכוחות עצמו לתאג"ד בתוך הקרבות של אותו יום ולאחר טיפול קצר חזר ליחידה. שמו יגאל פרלמן.

ברגע שעברנו את שטח ההפגזה, הבעיה המרכזית שלי היתה לבחור דרך תנועה כדי להביא מקסימום זחל"מים לקרב. בתצפית בשטח התברר לי שהדרך הטובה ביותר היא לנוע דרך חלקות קטנות זרועות תבואה. חלקות אלה היו בעלות שיפוע קטן יותר, היו מסולקות והיתה הסתברות גדולה שהיתה נקייה ממוקשים.

בתנועה זו הגענו במהירות, השגנו ועברנו את פלוגה כ' וכך הגענו לפלוגת הטנקים הרצל [שהובילה את גדוד 121] ליד שני הכפרים הראשונים של דרך הנפט. שם קיבלתי מהגדוד לעבור משמאל לקו הטנקים מדרום, ולטהר את הכפר משמאלי.

העליתי מחלקה מס' 1 בפיקוד סגן דב שקד, שעלתה מימין מכיוון הדרך, והוצאתי משמאל עלתה מחלקה מס' 2 בפיקוד נתן בוכנפלד עם תותחים 20 מ"מ לחיפוי. עוד משמאל לנו הפעלתי את מחלקת החה"ן שהצטרפה אליי בדרך, וזו במהירות פרצה פתח בגדר ובדקה אפשרות של קיום מיקוש. לא היה מיקוש בפירצה זאת.

דרום זעורה בכיוון עמק החולה בדרום-מזרח [מימין] והכפר קלע בדרום

התכוננתי להפעיל את מחלקה 3 שהיתה אחרי רכס ורציתי להפעיל את המחלקה במקרה הצורך. מיד לאחר מכן נפתחה הפגזה (מרגמות) באש מהירה על הכפר שהיה גם מוצב והאש היתה בשלישיות. שניות ספורות לפני שנפלו הפצצות יצא מבין השוחות חייל סורי והתחיל לרוץ לעברנו. לקחנו אותו בשבי. טען שסמל. בבירור בחפציו התברר שהוא קצין. משערים שהיה קת"ק של אש המרגמות. הופעלה אש ללא פקודה על-ידי הזחל"מים. התברר לי מהר שלא היתה כל התנגדות לאחר צרורות בודדים.

נתתי פקודת 'חדל'. תוך רגעים ספורים קיבלתי פקודה לעלות על הדרך ולהמשיך לכיוון צפון. במשך הזמן הקצר שהייתי במוצב עברה פלוגה כ' על הדרך לכיוון צפון. בשלב זה נתקעו מבחינה מכנית 4 זחל"מים וכל אנשי הצוות הועמסו במידת האפשר על זחל"מים אחרים. תוך תנועה קיבלתי פקודה מהמג"ד לטהר את זעורה.

שלחתי כל מחלקה בכיוון אחר של דרכי הכפר ונתתי הוראה בשלב א' לא לרדת מהזחל"ם ולשאוף עד קצה הדרך בכפר, ולאחר שהות קצרה לטהר את הבתים בשכנות לדרך, כאשר מפעם לפעם מורידים חוליות מהזחל"ם. בכפר היו חיילים סורים שאחדים מהם נפגעו ואחדים הספיקו להיכנע. בשלב זה לא הופעלה כל אש אויב נגדנו.

יש לציין שאחד השבויים זרק את הנשק ונכנע, אך לאחר חיפוש התברר שהוא לובש שתי חולצות אשר בין שתיהן החביא 8 רימונים.

לאחר שהייה של רבע שעה בזעורה החלה יחידת אויב בגודל מחלקה נעה לקראתנו בצורה קרבית, מכיוון מערב דרך הבוסתנים. גילינו אותם בטווח 300 מ'. ניסינו תחילה לקרוא להם להשליך נשק ולהיכנע. תגובתם של הסורים היתה הססנית ולא היה ברור מהי כוונתם. לאחר מכן התחילו להתפזר בבוסתנים.

מיד אחרי זה דיווחה לי תצפית ששלחתי צפונה על תנועת הסורים ממערב למזרח. הם היו במרווח גדול. נתתי הוראה לשמור בקשר עין, כאשר אני ועוד מחלקה היינו מוכנים לקבל את פניהם. כל מה שאני מספר היה בשעות אחר הצהריים המאוחרות. קרוב לשקיעת החמה קיבלתי הוראה ממפקד הגדוד להמשיך ולטהר את הכפר ולהחזיק בו.

יצאתי עם כל הפלוגה מתוך הכפר והתמקמתי על צלע גבעה מצפון מזרח לכפר, כאשר אני מאבטח בעזרת חוליות את הרכס מעליי ואת הכפר. לפי הוראה מהמג"ד קיבלתי תחת חסותי את רופא הגדוד, את התאג"ד, ומיקמתי אותו בתוך בית במרכז הכפר.

תוך סריקה של השטח סביב מיקום הפלוגה התגלו חיילים סורים בתוך קש. לאחדים מהם היו רובים, אבל אנשינו פגעו בהם לראשונה [המשפט הבא נמחק].

בערך בשעה 22:00 נמסר לי מהגדוד שדרכי יעבור התד"ל של הגדוד וכן יחידות נוספות, שעליי לעזור בהעברתן. התנועה מאותו זמן עד הבוקר – כיוונתי מכונית-מכונית. במשך הלילה הספקתי לישון פחות משעה למקוטעין. הפלוגה נשארה בפיקוד סמ"פ כאשר שליש ממנה היה ער בחילופין, כאשר סמ"פ ומ"מ 1 מתחלפים ביניהם.

במשך הלילה עבר דרכי כוח רגלי של גולני בגודל פלוגה עם מ"פ [בשם] דני ומפקד הגדוד. במשך הלילה פעלה החוליה הטכנית עד שבסופו של דבר מתוך 12 הזחל"מים היו 10 איתי. לא היו יותר נפגעים מהפלוגה.

במשך הלילה התד"ל של הפלוגה שנסע בכביש היה עמוס בכמה טונות של החימוש, וכן נסע איתו חלק מהזחל"מים התקועים. בדרך הנפט ליד זעורה הוא התעכב ופצועים קל בחבלות פונו לעורף.

עם שחר הופיע אצלי, שחר של יום שבת, הפלוגה של גדוד גולני שעברה במשך הלילה. הם היו במצב של תשישות גמורה. התרשמתי שהם גם לא יוכלו לזהות את מקומם המצוין בשטח. המג"ד מסר לי שעליהם להגיע למוצב מצפון לזעורה, לפי הדרך שנראתה לו התברר שיעלו על המוצב מהחזית. באותו זמן היה המוצב פעיל והפגיז טנק שעמד קודם מאות מטרים מצפון.

לקחתי את המג"ד והמ"פ לנקודת תצפית. הצעתי להם לבוא מצפון, מכיוון הכביש לבניאס, כאשר לפניהם התקיפו את המוצב טנקים (הרצל ו…) שנמצאו ברכס מעליו. כן התקשרנו עם המג"ד שלי שקיבל את זאת והתקפה בוצעה כאשר המוצב היה ריק וגולני עלה עליו.

ביקשתי במשך כל הבוקר של יום שבת לצאת מזעורה ולהצטרף לגדוד שנע הלאה. ההוראה שניתנה לי – להישאר בכפר ולהחזיק בו עד שתבוא יחידה שתפקידה להחליף אותנו ושתציג את עצמה בפניי. עד הצהריים יחידה כזאת לא הופיעה.

כל דרכי הכפר התמלאו יחידות שונות, הצירים היו חסומים. כל ניסיון שלי להסדיר את התנועה לא הצליח.

עם שחר נתתי הוראה לפלוגה לצאת רגלי לכפר ולטהר אותו באופן שיטתי, לרכז כלי נשק ואת האזרחים לרכז. היחידות שהופיעו לאחר מכן השתוללו. במסגרת הטיפול בפצועים פינינו גם פצועים סורים.

רק בשעות הצהריים קיבלתי פקודה להצטרף לגדוד. בשעה 16:00 הגעתי לקונייטרה כאשר אני הובלתי את התאג"ד וחלק מהדרגים שאספתי בדרך. מזמן שהצטרפתי לגדוד פעלתי במסגרת הגדוד כפי שהוטל עליי".

———————————————————————————-

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “גדוד 121 – סיכומי המ"פים

  1. מעניין מאד. אגב מי מכוחות 121 פנו בסיר א-דיב דרומה ונלחמו שם? באיזה עדות באחד הפוסטים מצוין שהיו להם שם נפגעים. וכן תיאור הקרבות שלהם עד סיר א-דיב כשהגיעו לשם שעתיים לפחות לאחר 129 נראה קצת מוגזם.
    לעדותו של מ"פ ט' הערה לדיוק: עמוס צור היה אחד משני קציני הסיור יחד עם יוסי פורת של 129 ולא בפלוגת הסיור החטיבתית.
    ולשלמה יישר כח.

    • חטין תודה – תיקנתי את תפקידו של עמוס צור.

      ואכן כן, מעניין שאף אחד מהמ"פים של 121 לא הזכיר בדו"ח שלו שמסיר א-דיב הוא נע דרומה ונלחם שם במוצב שנמצא כ-1 ק"מ מהכפר. גם בדו"ח הסיכום של גדוד 121 הטעות בתנועה הובלעה.

      אולם בעדויות מפקדי חטיבה 8 בפני ריינר בסוף 67 או לאחר מכן, מספר המג"ד אריה קרן: "אחרי שעברנו את נעמוש זיהיתי את הטנקים של כוח א' [גדוד 129], בקרב שהתנהל מעבר לסיר א-דיב. בהמולת הקרב הערכתי שכוח זה פועל בהתאם לתוכניתו והוא נלחם איפוא על זעורה. כזכור, המוצבים שהכוח שלי היה מיועד לכבוש היו מדרום לזעורה. העברתי איפוא את פלוגת הטנקים לעמדת חיפוי מדרום לכפר סיר א-דיב, כלפי מוצב דו-פלוגתי לערך הנמצא כקילומטר אחד משם. הטנקים פתחו בתנועה ואש אל המוצב ועל הכפר, שנמצא כשני ק"מ מדרום לו. שלחתי את מחלקת ההנדסה ואחת מפלוגות החרמ"ש דרך גדרות האבן, צמוד לטנקים, כדי להיכנס למוצב. מן המוצב היתה התנגדות חלשה של אש נשק קל בעיקר. כן נשמעו התפוצצויות. מן הכפר נורתה עלינו אש חזקה יותר. מחלקת ההנדסה פתחה פירצה במוצב ופלוגת החרמ"ש כבר נאחזה בפאתיו תוך מתן אש. פלוגת החרמ"ש השנייה קודמה והיתה מוכנה להיכנס לפי פקודה. במצב זה התקשר אליי המח"ט והורה לי לנוע מיד לזעורה על תוואי צינור הנפט, לתפיסת זעורה והמוצבים שמעליה. אז זיהיתי את תוואי צינור הנפט והבינותי שאיני בזעורה".

      https://naamoush.wordpress.com/2015/07/18/%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94-8/

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s