"הקצין הבטיח למח"ט שיהיה בסדר"

תחקיר מ-1968 – יוסי ירום שהיה סמל המבצעים בזחל"ם חפ"ק גולני ורשם את דיווחי הקשר מאיזורי הקרבות בתל פאחר ותל עזזיאת * על הנעשה מתחת למוצב: "אחרי שהודיעו שתל פאחר בידינו כל האנשים ראו שני סורים רצים בחלק הצפוני, ואז כולם שם בלי יוצא מן הכלל פתחו באש"

יוסי ירום [מימין] בזחל"ם חפ"ק גולני לצד הקמב"צ הלל בן מאיר. צולם בגזרת צפון השומרון ב-7 ביוני 1967

את ההבנה לנעשה בקרבות תל פאחר ובהתנהלות הכוללת של גולני סיפק יומן המבצעים של החטיבה שפורסם כאן פעם ופעמיים. חידוד לדברים והודעות דרמטיות התקבלו מיומן נוסף שנרשם בזחל"ם המח"ט יונה אפרת, ושהובא כאן בזמנו בתוספת הערות של דני ביזר [ראו כאן].

בזמנו הערכנו שהיומן נכתב על-ידי סמל מבצעים שהיה באותו זחל"ם, והנה התגלה הבחור – יוסי ירום שמו, וזאת דרך תחקיר שעבר ע"י אנשי תורת חיל השריון.

אחרי מסע שוטטות מעייף בסימטאות היוסף ירומים ברחבי ישראל איתרנו את ירום – כיום פרופסור בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית, המתמחה בתאי עצב ובמבנה הפונקציונלי של המנגנונים התאיים, התפקיד העצבי של המוח הקטן, ותחומים כבדים נוספים. זהו גולנצ'יק אמיתי!

ירום היה ב-1965 לוחם בגדוד 51, עבר קורס מ"כים בג'וערה ומשם הגיע לקורס קצינים, במהלכו נפלט והתגלגל למחלקת המבצעים של חטיבת גולני.

ירום זוכר כיום מעט מאוד מאותו יום גורלי של חטיבת גולני ב-9 ביוני 1967, אבל נפתח עם הדבר העיקרי – התחקיר שעבר כחצי שנה לאחר מלחמת ששת הימים.

מקור: ארכיון צה"ל.

יוסי ירום סמל בחטיבה 1. התחקיר התקיים ביום 19.1.1968

ירום: "החפ"ק התחיל לנוע מהאכסניה של תל חי לעבר צומת של קרית שמונה ומשם לצומת הגושרים, כשהוא עובר על פני גדוד 12 שהיה ערוך על הכביש עם זחל"מים. אחרי צומת הגושרים ממשיך לנוע לעבר גבעת האם, ובדרך הוא נעצר שם ליד גשר, ששכחתי איך קוראים לו וממשיך אחרי כמה זמן לחלק הדרומי של גבעת האם.

"בחלק הדרומי של גבעת האם הוא ממתין עד שהציר יתפנה מחטיבה 8, ואחר כך הוא עולה ונעמד על גבעת האם יחד עם זחל חפ"ק, … [מלים לא ברורות, לא ברור, כנראה זחל"ם מפקד הסיוע] וזחל מיפקדת סיור. שם שוהה עד שגדוד 12 עובר. גדוד 12 כולו עובר וחלק מגדוד 51.

"ממשיכים ונעים לעבר דרך הפטרולים. מדרך הפטרולים ממתינים ליד הכניסה לבחריאת, כשגדוד 51 כובש את בחריאת. לאחר כיבוש בחריאת ממשיכים לעבר בורג'. נמצאים דרומית לבורג' בביל בזמן ש-51 כובש את תל עזזיאת. לאחר מכן ממשיכים בדרך הצפונית לבורג' בביל לכיוון תל פאחר, עד דרך ההטיה. בדרך ההטיה ממתינים ומקבלים את הדיווח שתל פאחר בידינו וממשיכים באיגוף צפוני לתל פאחר. איתו נמצא חפ"ק של טנק 51 עולה על מוקש שם בוואדי למטה?" [משפט אחרון ככתבו וכלשונו, קצת מנותק].

שאלה: מי ישנו בזחל של החפ"ק?

ירום: "מח"ט, קמב"צ, קמ"ן, קצין קשר, שלושה קשרים וסמל מבצעים".

עכשיו תספר לנו כשהגעתם לתוואי ההטיה מה ראית.

"הגענו לתוואי ההטיה [מתחת לתל פאחר], היו שם מספר זחל"מים שרופים, כשקצת צפונית מהם נמצא רוב הגדוד".

ההתרשמות שלך היא ששם שכב רוב הגדוד?

"כן, רוב הגדוד".

כמה אנשים?

"לא יודע להעריך בדיוק".

30?

"יותר, 50 עד 100 איש".

דף מהתחקיר של ירום

חלקם פצועים, חלקם בריאים?

"עד כמה שאני ראיתי היו רק בריאים, הזחל פינוי אסף את הפצועים".

זחל שהיה מיוחד לפינוי אתה חושב?

"כן, מיוחד".

ראית שם את הרופא, למשל?

"לא את הרופא לא, אבל את המיתקנים של הזחל".

החיילים ששכבו שם ירו?

"כן".

לאיזה כיוון ירו?

"לכיוון החלק הצפוני של תל פאחר".

ראית אותם בעמדות שוכבים ויורים לחלק הצפוני של תל פאחר?

"כן".

ירו עליכם באותו זמן?

"חלק מהזמן ירו גם עלינו".

מאותו תל פאחר?

"כן. אני לא יודע אם מאותו תל פאחר, אבל נפגעים היו בזמן שאנחנו היינו שם".

אתה נשארת על הזחל והמח"ט ירד מהזחל?

"המח"ט ירד חלק מהזמן ואחר כך עלה עליו חזרה".

יוסי ירום 1967

אתה שמעת את המח"ט מדבר אישית לאיזה שהם חיילים שמה?

"לא. שמעתי אותו מדבר עם איזה קצין שאני לא יודע מי זה היה, והוא הבטיח לו שיהיה בסדר".

מי הבטיח למי?

"הקצין למח"ט, שיהיה בסדר".

למה היה צריך להבטיח לו שיהיה בסדר?

"לא יודע".

לא שמעת מה המח"ט אומר לו?

"לא".

שמעת מה רק מה שהקצין אומר למח"ט?

"כן. מה הוא אמר לו לא יודע".

איך אתה יודע שזה הקצין?

"אני לא בטוח בזהות של הקצין, אבל אמר למח"ט לסדר משהו, כנראה להמשיך את התנועה של כל יתר האנשים ולהגיע לתל פאחר, וזה נדמה לי אחרי שהודיעו שתל פאחר בידינו. ואז כל האנשים ראו שני סורים רצים בחלק הצפוני של תל פאחר צפונה, ואז כולם שם בלי יוצא מן הכלל פתחו באש".

זה חוץ מהאש המדוברת כאן עליה כל הזמן?

"כן, חיילים היו בעמדות וירו לעבר תל פאחר, היו יריות מכלי נשק קל לכיוון החיילים האלה".

אתה זוכר שמות של קצינים שמה?

"רגע".

איזשהו קצין?

"לא".

שליש החטיבה?

"שליש החטיבה, קצין שלישות חטיבתי ראיתי שם".

ראית אותו?

"כן".

ראית אותו מדבר עם המח"ט?

"לא".

ראית שהוא מדבר עם מישהו?

"לא. כשהמח"ט ירד מן הזחל כנראה דיבר איתם, אבל אני ישבתי בתוך הזחל ולא ראיתי".

מה ראית שקצין השלישות עושה?

"ראיתי אותו ליד מכשיר קשר וזה הכל".

איזה מכשיר קשר?

"10, מכשיר קשר 10 עומד שם".

טנקים ראית שם?

"כשעלינו עוד לפני החיילים, כי את החיילים פגשנו על הדרך כשנענו כבר צפונה, לפני כן היו שמה שלושה טנקים".

על דרך ההטיה?

"כן, על דרך ההטיה".

על דרך ההטיה ראיתם שלושה טנקים וצפונה מהם את החיילים?

"כן, ועוד מספר זחל"מים ליד הטנקים. היו מספר זחל"מים פגועים".

מספר רב?

"מה זה רב?".

שמונה.

"אני ראיתי שישה".

תל פאחר כפי שנראה מהדרך של בורג' בביל, לכאן הגיע זחל"ם המח"ט בשעה האחרונה לקרב

מה עוד אנחנו יכולים לדעת ממנו?

"כשהיינו על היעד ליד הכניסה למוצב עוד ירו מכיוון החורשה בעין פית, ואז הטנקים שלנו השיבו באש מקלעים. כל הטנקים שהלכו אחרינו איתנו עלו למעלה. טנקים של 51 נדמה לי ושארית מ-12".

ראית למעלה זחל"מים עומדים?

"כן, אבל בחלק הדרומי יותר של השער, מדרום לשער בגבעה למעלה אחרי הסככה שמה. שם יש משטח קטן ואחר כך מתחילה עלייה".

איפה שיורדת דרך הנפט?

"כן, איפה שדרך מגיעה למשטח, שמה עמדו שלושה זחל"מים".

עד כאן התחקיר של ירום

יוסי ירום 2018: "מפקד הסיירת אמר 'היעד בידי', וכולם יורים עלינו מתל פאחר"

ירום אינו זוכר כמעט דבר מאותו יום קרבות, ונראה שהוא גם לא מעוניין לזכור. "דברים טובים אין לי מה להגיד על הקרב הזה", הוא אומר, "היו אנקדוטות די מזעזעות, אבל בסופו של דבר משה גת [הסמח"ט] כבש את תל פאחר. הוא היחיד שנכנס לשם וניקה את התעלות ביחד עם הקשר שלו, או מי שלא היה איתו, שנכנס לשם. לא זוכר את השם שלו. זה מה שהבנתי מהתפיסה".

מה עוד זכור לך? ירום: "שאתה [גדוד 12] נכנס לתוך שטח הריגה של תל פאחר ואף אחד לא מבין מה זה, ואנחנו נחפה עליכם מאחורה, והמח"ט הולך עם הנגמ"ש שלו וקורא לאיש הסיירת, ומפקד הסיירת אומר 'היעד בידי'. מה היעד בידך? כולם יורים עלינו מתל פאחר, אז מה היעד בידך? והוא בכלל נמצא קילומטרים מתל פאחר".

חלק מצוות מח' מבצעים של חטיבת גולני 1967, ירום שני משמאל

איפה הייתם בזמן קרב תל פאחר? "היינו ביחד עם הגדוד, היינו 100 מטר מהם. בתל עזזיאת לא היה שם כלום, הם כבשו בצ'יק צ'אק ואז אנחנו נכנסנו על המעבר שבין תל פאחר ותל עזזיאת מדרום, עד כמה שאני זוכר, ואז שמענו שהגדוד שם נפגע והמח"ט המשיך ללכת קדימה".

מה היה תפקידך בזחל? ירום: "אני הייתי צריך לרשום את האירועים. היה שם יומן אירועים וכל זמן שהיריות מסביב לא הפריעו לי – רשמתי את האירועים".

זכורה לך איזו הודעה מיוחדת? ירום: "לא זוכר שום דבר, אולי אם תראה לי את היומן אזכר במשהו. מה שאני זוכר זה שמפקד הסיירת, איך קראו לו? הוא אומר שתל פאחר בידי, וזה לא בידי, והמח"ט צועק על גדוד 12 – למה אתם נכנסים לשטח הריגה? והסמח"ט לוקח את הג'יפ שלו עם הקשר שלו ונכנס לכבוש את התל".

שאלנו את ירום אם הוא זוכר מה דיברו בחטיבה אחרי הקרב, התחקירים שניסו לעשות באולם הקולנוע של קונייטרה ובתל פאחר עצמו, והוא השיב שהוא לא זוכר. "אין לי אפילו כוח לחטט בזכרונות שלי. תחקירים? היתה אופוריה של ניצחונות, אז איך אתה רוצה שיהיו תחקירים? לא זוכר תחקירים שנעשו".

————————————————————————————————————

2 מחשבות על “"הקצין הבטיח למח"ט שיהיה בסדר"

  1. לגבי נתיב ההתקדמות של זחל"מ המח"ט

    יונה מדבר על נסיעה עד לנעמוש ואז חוזרים צפונה על דרך הפטרולים.

    הדרך מבורג' לתוואי ההטיה עוברת מדרומו של בורג' ולא מצפונו.

    איזה זחלמים נפגעו באיזור גיא ההריגה

    זחלם המרגמה של השריון , במעלה הדרך הזחלם של מוסה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s