גדוד 12 נגד ספר הסיירת

"גדוד 12 סבל אבידות ונסוג" – נכתב על קרב תל פאחר בספר סיירת גולני שיצא לאחרונה * ותיקי הגדוד ממלחמת ששת הימים כועסים ודורשים תיקון מיידי – "זו דיבה" * איזה ציטוטים מופרכים נוספים מופיעים בספר "טורפי הלילה" בפרק על קרב תל פאחר? * פגמים בתיאור הקרב גם בסרט "הסיירת" בערוץ 10 * עדכונים: מנכ"ל הוצאת ידיעות ספרים ויו"ר עמותת הסיירת מגיבים לדברים * ינואר 2019: הוצאת הספרים החזירה את הספר מהחנויות ותדפיס מהדורה מתוקנת

לוחמים בתעלות החלק הצפוני של תל פאחר

51 שנים וחצי חלפו, והקרב של גדוד 12 על תל פאחר לא הסתיים.

לפני כחודש, ב-18 באוקטובר 2018, נערך בגלילות כנס סיירת גולני לדורותיה. בערב החגיגי שארגנה עמותת הנמר המעופף הושק הספר "טורפי הלילה", שכתבה מירב הלפרין בהוצאת ידיעות אחרונות – סיפורה של הסיירת מיום הקמתה דרך המלחמות והמבצעים שבהם פעלה.

הפרק הרביעי בספר העוסק בלחימת סיירת גולני בקרב תל פאחר הפתיע והכעיס את מפקדי ולוחמי גדוד 12 ממלחמת ששת הימים, כמו גם חלק מהמשפחות השכולות.

להלן מכתב ששלחו הלוחמים מהקרב ליואלי אור, יו"ר עמותת סיירת גולני, שעמדה בין היתר מאחורי הוצאת הספר [העתק נשלח למחברת הספר]:

"פרק רביעי בספר הסיירת שכותרתו "תל פאחר בידי, הפסק אש", מטעה את הציבור לחשוב שרק הסיירת כבשה את תל פאחר במלחמת ששת הימים.

"לוחמים רבים התקשרו אלינו והביעו זעמם כלפי הנכתב בספר וטענו כי זו חוצפה ועזות מצח של הכותבים.

"לא זו בלבד, אלא שבתוכנו המפורט של הפרק נמצאו תיאורי אירועים, שחלקם רחוקים מהמציאות וכאלה שכלל לא נבראו. נכתב למשל: "במהלך הטיפוס ספג הגדוד אבידות כבדות ונסוג", אשמה שיש בה מבחינת לשון הרע והוצאת דיבה כלפי מג"ד 12 והלוחמים בקרב תל פאחר. לעומת זאת נמנעו הכותבים מלחדד את מלוא ההתרחשויות מרגע הגעת הסיירת למוצב.

"כותרות ואמירות לא אחראיות נכתבות, ועם הזמן משכתבי ההיסטוריה מקבעים אותם כעובדות.

"בשנים האחרונות, ביוזמת קצינים מגדוד 12 נעשה לראשונה תחקיר יסודי ובוצעה עבודת מחקר על ידי מר שלמה מן, שהוציא לפני שנה וחצי את הספר "תל התעלות" ובו מתוארות פעולות הכוחות שלקחו חלק בכיבוש תל פאחר. שמונה כוחות לחימה היו מגדוד 12, כוח שריון, כוח סיירת, חיילי הנדסה והסמח"ט שהצטרף בעקבות נפילתו של המג"ד, וכן הסיוע הארטילרי והתאג"ד. לא כאן המקום להיכנס לוויכוח "בין אחים לוחמים" ולפירוט תפקודו ותרומתו של כל כוח וכוח בקרב ובאילו שלבים פעל. הכותרות שבחרו כותבי הספר וחלק מתיאורי הקרב, הם מעוותים ומחטיאים את האמת.

"אנו, לוחמים בקרב תל פאחר, נציגים מכל הכוחות והמשפחות השכולות, דורשים לעצור לאלתר את הפצתו של הספר ולפעול לתיקונו. 

"בברכה, אהרון ורדי, שמואל (שמיל) גולן, שמואל מוראד, איזי גרנות (חמאווי), עזרא סלע, עזרא ברוש, יהונתן תשבי, חיים סייג, מוטי רוזנבלום, משה הראל, זמיר כהן, ישראל הוברמן, איתן תגר, הדר דור-און, ומאמינים שמשפחות שכולות ולוחמים רבים נוספים שייחשפו לנכתב בפרק רביעי שבספר, יצטרפו לדרישתנו".

עד כאן נוסח המכתב.

יצוין כי בשיחה עם ורדי בעקבות המכתב הוא ביקש להדגיש כי הכעס מופנה אך ורק לכותבי הספר, ולא כלפי אף לוחם בסיירת – "שנלחמו איתנו בתל פאחר כתף מול כתף".

שלחנו מייל לאור יואלי, יו"ר עמותת סיירת גולני, וביקשנו את תגובתו לפרסום. טרם נענינו.

יואלי מסר לורדי בתגובתו כי יפעל לתיקון הדברים במהדורה הבאה [אם תצא].

תגובות נוספות לעניין ספר הסיירת יתפרסמו כאן במידת הצורך.

הסיירת היתה כאן. איזור החלק הצפוני בתל פאחר [צילום מרחפן]

העובדות בקרב תל פאחר: גדוד 12 לא נסוג, להיפך!

לפני כשש שנים החל כאן ב"נעמוש" תחקיר מחודש של קרב כיבוש תל פאחר ב-9 ביוני 1967, כולל הוצאת הספר "תל התעלות" באפריל 2017, המבוסס על עדויות מפקדים ולוחמים, יומן הקשר של הקרב, מסמכי חטיבת גולני ופיקוד צפון, תחקירי מחלקת היסטוריה של צה"ל ועוד.

פרק הסיירת בקרב תל פאחר כפי שהוא מופיע כעת בספר "טורפי הלילה" משובש ומעוות כמעט מתחילתו ועד לסיומו. מי שכתבו אותו ומי שבדקו את העובדות לוקים באי-הבנת סיפור הקרב.

כואב הלב לכתוב את זה על ספר שאך זה יצא ושבעריכתו ובהפקתו הושקעה עבודה עצומה, אבל האמת צריכה להיכתב. כמו שכתבו לוחמי גדוד 12 לעמותת הסיירת – "כותרות ואמירות לא אחראיות נכתבות, ועם הזמן משכתבי ההיסטוריה מקבעים אותם כעובדות".

התעכבנו על כמה תיאורים וציטוטים בעייתיים במיוחד.

בספר "טורפי הלילה" נכתב, כי ביום הקרבות של גולני על תל פאחר ושות' ב-9 ביוני – "הגיע לחורשת טל דוד כהן, המפקד הקודם של סיירת גולני, שהופתע לראות את לוחמי הסיירת רובצים על גבם בצל העצים ואת אליעז מתוסכל וקצר רוח. 'מה הולך פה?', שאל בהפתעה את רובקה. 'לא מפעילים אותנו', ענה המפקד בכעס. 'שמעתי שהיתה הסתבכות בתל פאחר ושיש שם אבידות רבות', אמר כהן. זה בדיוק מה שרובקה היה צריך לשמוע. הוא פנה למח"ט אפרת בקשר וביקש שיאשר לו להצטרף ללחימה בתל פאחר".

העובדות: המסופר כאן לא באמת קרה. דוד כהן הגיע לסיירת עוד בתקופת ההמתנה, למעלה משבועיים לפני פרוץ המלחמה וסייע למ"פ הסיירת רובקה בניהול העניינים. בשעה 12:00 לערך, לפני שחטיבת גולני נכנסה לקרבות שלה, נשלח רובקה לאיזור גבעת האם, שם שהה בשעות הבאות תוך שהוא מדווח לחטיבה על מצב ההתקדמות של חטיבה 8 בציר גבעת האם, אותו ציר שגם גולני היתה אמורה לנוע בו לכיבוש מוצבי הרמה הסורית.

לאחר התקדמות כוחות חטיבת גולני ליעדיהם, נותר רובקה בג'יפ שלו בשטח סמוך לחפ"ק החטיבה ולמעשה היה כל הזמן בעניינים. הוא לא היה צריך לשמוע מאף אחד, גם לא מדוד כהן, מה קורה בתל פאחר. הוא שמע זאת בעצמו ברשת הקשר.

מתוך הספר "טורפי הלילה"

בספר נכתב בתיאור לחימת גדוד 12: "פלוגת החוד של הגדוד הגיעה למרגלות התל ודיווחה שלטנקים אין אפשרות לעלות בדרך אליו. באותו רגע נפתחה עליהם אש כבדה. מ"פ הכוח נפצע, שלושה זחל"מים נפגעו וכל הכוח נעצר. המג"ד מוסא קליין אסף את מה שנשאר מפלוגת החוד והחליט לטפס מיד במעלה תל פאחר מכיוון מערב, כדי לא לאבד את אלמנט ההפתעה. במהלך הטיפוס ספג הגדוד אבידות כבדות ונסוג".

פיסקה זו היא סמטוחה גדולה. מיהו מ"פ הכוח? איזה שלושה זחל"מים נעצרו ובעקבותיהם הכוח כולו? איזה איבוד הפתעה היה מתרחש אלמלא טיפסו ממערב? הרי הגדוד כולו בתנועתו על דרך ההטיה כבר היה גלוי לעיני תל פאחר למעלה מחצי שעה.

הבעיה הגדולה היא הקביעה בספר כי הגדוד נסוג בעקבות האבידות הרבות.

העובדות: בשום מקום במהלך הקרב לא היתה סיטואציה שגדוד 12 נסוג או התקפל. להיפך: מרגע שהמג"ד מוסא קליין החליט על שינוי משימה – תקיפת המוצב ממערב למזרח תוך נחיתות טופוגרפית, היה הגדוד כולו – החל משלושת הכוחות הראשונים שעלו רגלית והמשך בכוחות שהגיעו באיגוף על זחל"מים – במגמה התקפית על אף האש הכבדה שגבתה הרוגים ופצועים.

"הנסיגה" היחידה, במרכאות כפולות, היתה נסיגה קצרה של אחד הכוחות לצורך התארגנות וחידוש התקפה. היה זה בכוח פלוגה ג', כאשר המ"פ מיכה תשבי הסתער תחת אש על גדרות החלק הצפוני של היעד ונהרג. יחד עימו נפצע קשה איתן תגר לוחם הנדסה. סמג"ד 12 רס"ן זוהר נוי שהיה חלק מהכוח, ירד מעט לאחור במטרה לארגן מחדש את ההתקפה. הוא החל לאייש את הזחל"ם בלוחמים, ואז חטף כדור בצוואר. לפני שאיבד את הכרתו הספיק להורות לסמ"פים לבצע איגוף ולתקוף את התל.

בקיצור, לא נסיגה במובן שמשתמע מהכתוב בספר, ובטח שלא גדוד שלם, אלא כוח אחד קטן מבין מספר כוחות של גדוד 12 שהסתערו ועלו על היעד, וגם זה – ירידה לצורך עלייה.

מורשת הקרב הרשמית של צה"ל הפכה את קרב תל פאחר לדוגמה ומופת של חתירה למגע, דבקות במשימה, היכולת להתמיד ורציפות הלחימה. הפרחים בעיקר למפקדים זוטרים וללוחמים פשוטים, שחלק מהם עלו עם הראש בקיר, אבל לא נרתעו ולא נסוגו.

בסיפור תל פאחר שיצא ב-1967 ופורסם ב"במחנה" מאת הסופר אהרון מגד, הוא כתב: "כששקל המח"ט יונה בדעתו לאחר כמה ימים על מי ימליץ למתן ציון-לשבח לא ידע מה יחליט. הגדוד כולו היה ראוי לכך. איש לא חת, איש לא נסוג, איש לא גילה מורך-לב. האומץ, היוזמה, התושייה, ההקרבה, ציינו את כולם, עד אחד".

לסיכום, ברמת העובדות: אין בסיס לקביעה בספר הסיירת כי גדוד 12 נסוג.

עוד נכתב בספר, כי במהלך נסיעתו לתל פאחר בראש כוח מאנשיו, פנה רובקה למח"ט ואמר כי הם על דרך הנפט ויכולים לעזור אם יש בעיה. העובדות: אין שום דיבור כזה ברשת הקשר החטיבתית. כשרובקה היה על דרך הנפט המשימה היתה ברורה לו כפי שקיבל אותה עוד קודם לכן מהמח"ט וכפי שהבין – להגיע לתל, לדווח מה קורה ובמידת הצורך לסייע בהכרעת הקרב.

עוד נכתב בספר, כי בתשובתו לרובקה אמר המח"ט – "תעשה מה שאתה מבין". העובדות: אין שום ציטוט כזה ברשת הקשר של חטיבת גולני.

עוד נכתב בספר: "המח"ט הורה לרובקה לנוע 200-100 מטר דרומה ולהיכנס לערוץ שמתפתל בעקלתון ומגיע ללב המוצב". העובדות: איזה ערוץ מתפתל בעקלתון 100 או 200 דרומה? דרומה מאיפה? גם במקרה זה, אין שום הוראה כזו של המח"ט לרובקה. גם רובקה בדו"ח הסיכום שכתב אחרי המלחמה ובדברים שאמר לא הזכיר הוראה כזו מהמח"ט.

עוד נכתב בספר, בהמשך למשפט הקודם: "רובקה שחשש שירי דו צדדי יתפתח בין לוחמי הסיירת ולוחמי גדוד 12 החליט לבחור בדרך אחרת. הוא זיהה תעלה שממנה ניתן להגיע למקום ששולט על כל שטח התל והחליט להגיע אליה. בדרך אל התעלה נפתחה לעבר הכוח אש מכיוון עין פית ומוצבי הבניאס. הפגזים החלו להתקרב ונפלו לצידם או מעליהם. אחד הזחל"מים נפגע מפגז שנחת על מכסה המנוע וכל נוסעיו זינקו החוצה".

העובדות: קטע זה מערבב בין שתי סיטואציות שונות. הסיפור הנ"ל מתאר מצב שבו כוח הסיירת כבר התמקם מול הכניסה למוצב. האש שנפתחה מהכפר עין פית [ולא ממוצבי הבניאס] ופגעה בזחל"ם אירעה כ-20 דקות קודם לכן, בעת שהכוח שהוביל רובקה לתל פאחר נכנס בטעות לכיוון עין פית במקום להמשיך בדרך הנפט אל עבר המוצב.

עוד נכתב בספר: "במרכז המוצב שהיה עתה בשליטת גולני רוכזו כל 34 ההרוגים ויותר מ-100 פצועים".

העובדות: הגופות לא רוכזו במרכז המוצב, אלא בכניסה אליו. לא 34 הרוגים שכבו שם. לפחות 11 מהחללים נפגעו בשטח שמתחת למוצב ולא הגיעו למוצב עצמו, אלא נותרו מתחת לתל ומשם הם פונו. ארבעה נהרגו כקילומטר מדרום למוצב הסורי בתוך זחל"ם שעלה באש והתפוצץ, ושם נותרו עד לפינויים. המ"פ שלמה סגל שנפצע קשה מתחת לתל פאחר פונה בזחל"ם לתאג"ד ונפטר בדרך. יואל זבדי ז"ל שנפצע קשה בחלק הצפוני פונה בסיום הקרב לתאג"ד שמתחת ליעד ומשם הועבר לנקודת הפינוי החטיבתית בקיבוץ הגושרים. הוא לא שכב בשורת ההרוגים במוצב עצמו. מיכאל סייג, אחד מ-34 החללים, נפצע ונפטר שנה וחצי אחרי הקרב. רבים מהפצועים נפגעו מתחת לתל פאחר, לא הגיעו למוצב עצמו, ובוודאי שלא רוכזו שם.

עוד נכתב בספר, כי דוד כהן ירה בסורי שנלחם בידיים עם רובקה, וכי "לאחר מכן קפץ לתוך התעלה, סובב את רגלו ושבר אותה. בתום המלחמה עוטר כהן בעיטור המופת על חלקו בקרב". העובדות: דוד כהן לא זכה בעיטור המופת על חלקו בקרב תל פאחר. צל"שי הסיירת מקרב זה היו רובקה, רימון ז"ל וברנדס. ואם כבר צל"שים: בניגוד לנאמר בספר – יעקב חודרה, הבחור מגדוד 12 שנשכב על הגדרות עם דוד שירזי ז"ל, לא קיבל צל"ש.

עוד נכתב בספר – "הקרב הוכרע בתוך חצי שעה מאז הגעת הסיירת, אחרי חמש שעות לחימה בשטח". העובדות: הסיירת הגיעה לתל פאחר בשעה 17:20, הסמח"ט הודיע על סיום הקרב בשעה 18:21. סה"כ – שעה. הקרב החל בסביבות 14:30. לפיכך ארך פחות מארבע שעות.

המ"פ סרן רובקה אליעז

מה שלא נכתב בספר: אין אזכור לאקט שבו מ"פ הסיירת רובקה שלח את סמ"פ ב' אברהם סולוביץ' להילחם בתוך המוצב. הסמ"פ מגדוד 12 הגיע באיגוף מצפון עם זחל"ם ועליו כעשרה לוחמים. הוא פגש את כוח הסיירת ששכב בכניסה למוצב. רובקה הורה לסולוביץ' להיכנס ללחימה בחלק הצפוני, וכך בוצע. סולוביץ' וחמישה מאנשי הכוח נהרגו באחת התעלות. רובקה וכוח הסיירת לא הצטרפו לכוח הזה.

בעקבות כך התעוררה לאחר מכן סערה בחטיבה, כמו גם העובדה שכוח הסיירת נותר מחוץ ליעד כ-40 דקות, עד לקבלת פקודה מהסמח"ט משה גת שהגיע למוצב בשעה 18:00 – להיכנס מיד לחלק הצפוני. אחרי המלחמה תקף הסמח"ט את רובקה על שהשתהה זמן כה רב. לרובקה היו סיבות משלו מדוע המתין זמן כה ממושך בחוץ [כפי שסיפר למשורר יעקב אורלנד, שאסף חומר לספר בלדות על קרב תל פאחר: "כשאדם נמצא תחת לחץ מיידי של אחריות מירבית לחיי זולתו ולחייו, והסכנה היא קריטית ומתמדת בכל שבר של שנייה, קשה לו לעקוב אחר הנעשה אפילו במרחק מטרים ספורים ממנו"].

על אף שמדובר בספר של הלל וקלס לסיירת גולני היה ראוי שספר מקיף על  ההיסטוריה שלה יתעכב וידון גם באירוע שנוי במחלוקת, שהטיל צל על התנהלות הסיירת.

הסרט בערוץ 10: הסיירת הכריעה את הקרב – האומנם?

לרגל 70 שנה לסיירת גולני שודר בערוץ 10 [ב-3 באוקטובר 2018] סרטם של הכתב הצבאי אלון בן דוד והבמאית ציפי ביידר – "הסיירת". חלקה של הסיירת בקרב תל פאחר הוזכר בקצרה, וגם הוא לקה באי דיוקים.

בן דוד סיפר בסרט: "ביום הרביעי של מלחמת ששת הימים נשלחת הסיירת לקרב הקשה בתל פאחר שבגולן, ומכריעה אותו".

העובדות: סיירת גולני לא הכריעה את קרב תל פאחר.

הסיירת היתה מהכוחות האחרונים שנלחמו על המוצב, אבל אחרי שסיימה את פעולתה, לאחר אותו אקט שבו המ"פ רובקה התקוטט בתעלה עם הסורי שהוכרע לבסוף, נותרו עדיין שרידי התנגדות אחרונים שהוכנעו על-ידי 3-2 חוליות שאירגנו הסמח"ט משה גת וסגנו רס"ן יפרח, שנעו בתעלות החלק הצפוני. כל זאת עד שהסמח"ט הודיע בשעה 18:21 על סיום הקרב.

"ומכריעה אותו". הקטע בסרט הסיירת בערוץ 10 העוסק בתל פאחר

בפאנל שקיימה חטיבת גולני ביוני 1967 לסיכום קרבות ששת הימים, תיאר רובקה את לחימת הסיירת בקרב תל פאחר והעימות האישי עם הסורי בתעלה, ואמר: "במקום הזה מיד אחרינו קפץ רס"ן יפרח והסמח"ט. ביקשתי מיפרח שייקח את מה שנשאר פה וימשיך לטהר. גם הסמח"ט אמר לו" [ראו כאן].

כוח הסיירת היה אחד ממספר כוחות גולני שתרמו את חלקם להכרעת המוצב. מכל הכוחות שנלחמו על כיבוש תל פאחר, לא ניתן לייחס לאף אחד את הכרעת הקרב.

באותו סרט בערוץ 10 רואיינו בקצרה שניים על לחימת הסיירת במלחמת ששת הימים. אף אחד מהם לא השתתף בקרב תל פאחר. הראשון הוא אורי שגיא, שבמלחמת ששת הימים לא היה בכלל בסיירת, אלא היה מ"פ בגדוד 51 ופיקד על כיבוש תל עזזיאת שהתנהל במקביל לקרב בתל פאחר.

השני שרואיין בסרט על קרב תל פאחר הוא הסופר מאיר שלו. בזמן הקרב על תל פאחר היה שלו מאותם לוחמי הסיירת שנותרו בחורשת טל ולא הצטרפו לכוח שהוזעק לתל פאחר, בגלל חוסר מקום בזחל"ם היחיד שעמד לרשות הסיירת במקום הכינוס. שלו אף הודה בכך בדבריו בסרט: "חלק מהחבר'ה שלי עלו לתל פאחר והשתתפו בקרב הקשה עצמו".

מסרט תיעודי על סיירת גולני שמייחס לה [בטעות] את הכרעת המוצב, היה אפשר לצפות לראיין לוחם שהשתתף בקרב הזה.

עדכון מה-25 בנובמבר 2018 – תגובת מנכ"ל ידיעות ספרים

בעקבות הנכתב בספר הסיירת על חלקו של גדוד 12, פנה ארמנדו פולק [שבששת הימים היה חייל בפלוגה ד' שהגיעה לתל פאחר מספר שעות לאחר סיום הקרב] למנכ"ל ידיעות ספרים, דב איכנולד, ובשם לוחמי גדוד 12 ביקש לשמוע כיצד הוא מתכוון לפעול לתיקון הטעויות.

תשובתו של איכנולד: "אברהם היקר, כבודו של גדוד 12 במקומו מונח, ואין בספר על תולדותיה של סיירת גולני כדי להאפיל על התעוזה והגבורה שהפגינו לוחמי הגדוד בקרב על תל פאחר. כולנו מודעים לנחישות של חיילי גדוד 12 בהסתערותם על התל ולמחיר הכבד ששילמו בקרב זה. בזכות אומץ ליבם נכבש תל פאחר והקרב הסתיים בניצחון חד-משמעי. הקרב על תל פאחר נכנס למיתולוגיה הישראלית והצה"לית כקרב הירואי, וכך יישאר לנצח נצחים".

תגובת הבלוג: איכנולד טוען – "אין בספר על תולדותיה של סיירת גולני כדי להאפיל על התעוזה והגבורה שהפגינו לוחמי הגדוד על תל פאחר". אולם הפרק הרלבנטי העוסק בתל פאחר מאפיל גם מאפיל על גדוד 12.

תחילה מואפל עניין תיאור הקרב שהובא בספר בצורה מסולפת, דבר שאינו לכבודם של כלל הלוחמים. תיאורים רבים אינם נכונים לחלוטין, והבאנו כאן חלק מהדוגמאות. לא ברור איפה קראה המחברת את סיפור הקרב, מי תיאר בפניה את השתלשלות העניינים והאם טרחה לבדוק. המהדורה הראשונה של הספר "טורפי הלילה" מציגה גרסה מעוותת, משונה ומבולבלת לקרב תל פאחר.

לכתוב שגדוד 12 נסוג במהלך הקרב – זה להאפיל על התעוזה והגבורה של הלוחמים. זה בוודאי לא כפי שכתב איכנולד – "כולנו מודעים לנחישות של חיילי גדוד 12 בהסתערותם"…

אם "כולנו", כל אנשי הוצאת ידיעות ספרים כולל המנכ"ל, היו מודעים לנחישות הזו, מדוע נתנו ידם לפרסום שגדוד 12 נסוג?

הלאה: כותרת פרק 4 היא "תל פאחר בידי, הפסק אש". כותרת המשנה מתארת את הקרב בידיים של רובקה מול הסורי בתעלה. המשתמע מכך הוא שהסיירת היא שהכריעה את הקרב. כבר כתבנו שאי אפשר לקבוע שכוח מסוים הכריע את תל פאחר. כל כוח תרם כמיטב יכולתו להכרעת המוצב. גם עניין זה בספר מאפיל על לחימת גדוד 12.

כל יתר הדברים שכתב איכנולד הינם, לצערי, מכבסת מילים שנועדה לרכך את הביקורת. תגובת המנכ"ל לא מתיישבת עם חלק מהדברים שהתפרסמו בספר.

ההתנצחות כאן נמשכת, ובינתיים הספר "טורפי הלילה" על טעויותיו הקרדינליות בפרק תל פאחר ממשיך להימכר בחנויות.

שלמה מן

עדכון מה-12.12.2018 – מכתב התראה להוצאת הספרים וכתבה ב"הארץ"

ב-9.12.2018 יצא מכתב מעו"ד מנחם רובינשטיין, מי שהיה סמל מבצעים בגולני בששת הימים ובקרב תל פאחר היה בזחל"ם מג"ד 12, אל הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות בשם לוחמי גדוד 12 מששת הימים ומשפחות שכולות מהקרב, בדרישה למחוק מספר הסיירת את הפרסום על נסיגת גדוד 12 במהלך הקרב, וכן לפרסם מודעת התנצלות.

לחצו כאן לקריאת מכתב העו"ד למנכ"ל הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות והמחברת 9.12.18

קטע מהדרישה לתיקון בספר "טורפי הלילה"

ביום שישי 14.12.12018 התפרסמה ב"הארץ" כתבה מאת הכתב הצבאי יניב קובוביץ העוסקת בנושא ובה הובאו תגובות המעורבים – כולל מנכ"ל הוצאת ידיעות ספרים, מחברת הספר "טורפי הלילה" ויו"ר עמותת סיירת גולני. ראו כאן.

הכתבה ב"הארץ" 14.12.2018

עדכון 16.12.2018 – מכתבו של יו"ר עמותת סיירת גולני

מכתבו של יואלי אור, יו"ר עמותת סיירת גולני:

"לכול הנמרים והנמרות של עמותת הנמר

הנדון : חיבוק וחיזוק מיוצאי סיירת גולני ללוחמי תל פאחר

נמרים ונמרות , בוגרי גדוד 12 גיבורי הקרב על תל פאחר , משפחות שכולות !

ברצוננו לחבק אתכם ולומר לכם שאנחנו מצרים על הפרסום בספר "טורפי הלילה" המספר את סיפורה של סיירת גולני לאורך 70 שנות קיומה , אין אנו יכולים להסביר בדיוק כיצד השתרבבה לה המילה "נסוג" בקרב על תל פאחר ואין ספק שאיננה במקומה.

אנחנו כעמותת בוגרי סיירת גולני יזמנו את כתיבת הספר , אך לא תחקרנו , לא כתבנו ולא הדפסנו . אנו מניחים כי מילה זאת הוכנסה בשגגה בתיאור הקרב הגדודי העקוב מדם של גדוד ברק על תל פאחר אשר ללא כל ספק הינו קרב אשר ברובו בוצע על ידי גדוד 12 ובגבורה רבה.

לוחמי הסיירת אשר לקחו חלק בקרב מציינים זאת בעדותם ומשבחים את הלחימה העיקשת והאמיצה של הגדוד וכן את חלקה של הסיירת כחלק משלים בקרב על תל פאחר.

הוצאת ידיעות אחרונות ביחד עם הסופרת מירב הלפרין עמלו , יזמו ועשו ימים כלילות להוציא ספר זה בזמן קצר תוך מתן הערכה וכבוד הראוי לבוגרי הסיירת ולחטיבת גולני.

מיד לאחר פנייתכם אלינו הועברה הפנייה להוצאה לאור של ידיעות אחרונות לעורך ולסופרת והם הוציאו התייחסות כי יעשו כול שדרוש בכדי לפעול לתקון העניין , אנחנו בקשר רציף מצוין איתם בכדי לתקן את הדבר.

מתוך הכרות האישית עם האנשים בידיעת אחרונות בטוחים אנו כי לא הייתה כל כוונה מצד אף להעביר בקורת או לעוות את ההיסטוריה אלא רק להלל את החטיבה והסיירת , וזאת דרך סיפורי הקרב והעדויות שנאספו.

אנו בוגרי הסיירת גולני לדורותיהם מחבקים אתכם לוחמי תל פאחר והמשפחות השכולות ושוב מבקשים להצר על אשר נאמר ונכתב ובטוחים כי מילה זאת שככול הנראה השתרבבה ויצאה מהקשרה לא תפגע ולא תמעיט מהגבורה ומהתרומה ההיסטורית של הגדוד בכיבוש התל והשפעתו על המערכה והמלחמה כולה".

יואלי אור אל"מ במיל',
יו"ר עמותת הנמר
בשם כל בוגרי בוגרות
יוצאי וידידי סיירת גולני

עדכון – 1.1.2019 – הוצאת ידיעות ספרים נענית לדרישות ותיקי גדוד 12

ניצחון לוותיקי גדוד 12 והמשפחות השכולות במאבק נגד ספר סיירת גולני "טורפי הלילה":

בפגישה שקיימו ביום שלישי 1.1.2019 נציגי הגדוד – אהרון ורדי, שמואל מוראד ומנחם רובינשטיין עם מנכ"ל ידיעות ספרים, כותבת הספר ויו"ר עמותת הסיירת, התקבלו הדרישות הבאות: 1) איסוף הספרים מהחנויות לאלתר. ב) ההוצאה תוציא הודעה פומבית עם התנצלות על הטעויות ותודיע כי הן יתוקנו במהדורה חדשה שתצא. ג) המהדורה החדשה תתפרסם בתיאום עם ותיקי גדוד 12. ד) כל מי שרכש את הספר עם הטעויות יוכל להחזיר את הספר הישן לחנות ולקבל תמורתו את הספר המתוקן.

להלן מכתב הסיכום שהוציאה הוצאת ידיעות ספרים:

89 מחשבות על “גדוד 12 נגד ספר הסיירת

  1. מביך ומביש שככה יוצא לאור ספר הסטוריה צבאית במדינת ישראל. כל אחד כותב מה שהוא רוצה, עכשיו לך תרוץ תרדוף לתקן. מדינה פרטץ'..

    אהבתי

  2. אם יש שגיאות כל כך מהותיות בתאור כיבוש תל פחר מענין מה חרטטו על קרב החרמון כיבוש הבופור והפעולות בלבנון ועזה, האמינות בתחתית. הייתי אוסף את הספר מהחנויות ושולח לבחינה מדוקדקת אצל הסטוריונים צבאים, אין ספק לאור הבעיות שקראתי שימצאו עוד ועוד טעויות.

    אהבתי

  3. לדעתי
    הקרב בתל פאחר לא נחקר לאחר המלחמה
    אילו היה נחקר הכל היה מתבהר בזמנו לאחר הלחימה והעובדות היו מתועדות במידע עדכני

    כפי שאני מבין
    נרשמו דוחות של קצינים
    סופרו סיפורים על הקרב ועל גבורה שהם מורשת הקרב
    אבל מחקר לא נעשה

    אהבתי

  4. ואני מציע לעיין בתאור קרב תל פאחר בפרק סיירת גולני גם בספר גדוד הסיור של גולני, ספר שיצא בהפקת עמותת גדוד הסיור ולמרות התנגדויות של עמותת האחים של חהן גולני לתוכנו. גם ספר זה מוטה לכיוון פלסר גולני ולא אוביקטיבי.

    אהבתי

  5. "הרצחת וגם ירשת" הייטיב לבטא זאת חברי איזי חמאווי..ספר מגמתי,עובדות מסולפות..שנועד להאדיר את סיירת גולני על חשבון לוחמי גדוד 12..שערורייה שאין דוגמתה,שמישהוא צריך לתת הסבר לזה…ואין כוונתי ללוחמים הסיירת..לא מכיר שום אחד מכוחות הגדוד שנסוג לאחור..נלחמתי במסגרת פלוגה ג,נכון הגענו למרגלות המוצב הצפוני,ניסינו לעלות לעבר הגדרות.ספגנו אש תופת,שממנה נהרג המ"פ תשבי.ונפצעו מספר לוחמים ביינהם זהר הסמג"ד..היתה התארגנות לאחור,שם התארגן כח הסמפ"ים,שמיל ושוורץ.בשניי זחלמים לוחמים שעלו עלייהם תוך כדי אש נוראית.נעשה איגוף מדרך הה.,הטייה מדרום לצפון..הכח עלה על דרך הנפט במטרה להגיע מצפון לכניסה למוצב הצפוני.פספס אותו והגיע למוצב הדרומי,נשפך להתעלות וחבר לכל ורדי….אז חברים…..על איזה נסיגה מדובר בספר..את העבודה עשה פרופר גדוד 12..והסיירת רק השלימה את העבודה….

    אהבתי

  6. גדוד 12 הקיז דם שעות בתל פחר וברור שהוא הכריע את הקרב,הסיירת הגיעו עם דעיכת הקרב,גם להגיד שהם כבשו את המוצב וגם שגדוד 12 נסוג זה בלתי ניסבל ובלתי מתקבל על הדעת. עוול הסטורי יש לתקנו בדחיפות המרבית.

    אהבתי

  7. מסכים עם מה שכתב מישהו שאם יש טעויות קרדינליות בפרק אחד צריך לבדוק טוב טוב מה נכתב ביתר הפרקים. לא מבין איזה מסננת עבר כתב היד ומי קראו טרם פרסום, איך לא נדלקה נורה אדומה לגיבוב השטויות. לא מכובד ולא מכבד, יש לפעול לתיקון נחרץ ומהיר ויפה שעה קודם.

    אהבתי

  8. פרסום שקרי וחסר כבוד…
    אני לא לחמתי בתל פאחר. אחי דוב היה שם, בקרב האחרון שלו ושל חבריו הלוחמים בגדוד ברק של גולני. הוא וחבריו לא שבו על עקבותיהם במהלך הקרב, כפי שנכתב בספר השערורייתי על סיירת גולני. זהו פרסום שקרי שאינו מכבד – לא את לוחמי גדוד ברק וגם לא את לוחמי הסיירת…
    היו לוחמים רבים, שנפצעו, בגופם ובנפשם – שרידי גדוד 12 שכבשו את תל פאחר – אלה ואנחנו, נציגי המשפחות השכולות, שאיבדנו אבות, בנים, ואחים, לא ננוח ולא נשקוט, עד אשר יתוקן וייעלם העוול שנעשה, בעזות מצח ובחוסר כבוד משווע, כלפי לוחמי הגדוד, שאינם עוד עמנו…
    חוסר כבוד גם כלפי אלה שלחמו, איבדו חברים, נפצעו בגופם ובנפשם. חוסר כבוד כלפי לוחמי הסיירת שסייעו בקרב ויודעים את האמת. ובמיוחד, חוסר כבוד ללוחמי גדוד 12 שאכן כבשו את תל פאחר…

    מוטי רוזנבלום / אח שכול

    אהבתי

    • מוטי היקר! כגיסה לאח שכול חיים סייג אח של מיכאל סייג ז"ל שנלחם בתל פאחר נפצע בעינו ונפטר אחרי שנה וחצי חיים ואני מצטרפי לכל מלה ומשפט שלך הכאב הוא יום יומי שעה שעה אני לא יכולה להבין מאייןמאותה סופרת שאבה את המידה ועל מה הוא מבוסס. נעשה עוול נוראי לכולם ליקירנו שחירפו נפשם בקרב עקוב מדם ללוחמים ששרדו ועדיין נושאים את הכאב וכל המשפחות השכולות שהכאב ילווה אותם לעד צריך להפסיק ולעצור את פרסום הספר במיידית.

      אהבתי

  9. שאלה לי לכותבי הספר סיירת מאיפה לאיפה נסוג גדוד 12? אנא ציינו את הפרטים והמקום, ודאי יש לכם מידע חדש שאין לאף אחד נשמח לשמוע ולהחכים…

    אהבתי

  10. כשהייתי בשירותי הצבאי אי שם בשנת תרמ"ח פינת תרפ"ב בלעתי ספרי היסטוריה צבאיים, מונטגומרי אגדת פטון רומל, פרל הרבור ועוד יצירות מופת ממלחמת העולם השניה ואף הראשונה, הייתי מוקסם ומורשם אך הבנתי עם הזמן שרוב הספרים הצבאיים הם רשומונים עיגולי פינה והרצון לפאר את הגנרלים או היחידות, או להבדיל ספרים שכתבו היסטוריונים שהתחביב שלהם הוא לתקוע סיכות ולנפץ מיתוסים. כאלה יש בלי סוף.
    ספרים רבים על מלחמות דורסים את האמת ובמקרים רבים לא נוכל לדעת מה קרה שם באמת. תן לגנרל בנות הברית לכתוב על הפלישה לנורמנדי ותן לגנרל נאצי אותו דבר ותקבל דבר והיפוכו. למי תאמין?ככל שהזמן עובר והזכרון מתעמעם לוחמים בונים סיפור אישי חדש ומתאימים לפי הצרכים.
    קראתי להלן את הדוגמאות שמפריכות את שנכתב בספרה של הסיירת וזה גורם לחלחלה וכה מקומם עד כדי צחוק מר. לא מן הנמנע שבמהדורה הבאה יתקנו ויכתבו שגדוד 12 לא נסוג מתל פחר כי גדוד 12 לא היה שם בכלל….
    סליחה שהארכתי.

    אהבתי

  11. לא יודע מה ההבנה של הסופרת בעניני צבא
    בקרב תל פחר היא לא מבינה הרבה
    חבל שהנייר סופג הכל.
    לכל הפחות מפי כתב צבאי אלון בן דוד אפשר לצפות ליתר הבנה
    אבל גם הוא לא ירד לעומק הענין
    הדברים שאמר על הסיירת בתל פחר נשמעו כמו ילד שמתלהב מכל דבר
    לא מקצועי !!

    אהבתי

  12. עזבו. הרי יש מלא דוגמאות דומות. תנסו לברר למשל מי כבש את ירושלים ב-67' – 95% יגידו לכם "הצנחנים". האם זה נכון? האם רק הם נלחמו בירושלים? תנסו לברר מי נלחם בחווה הסינית ב-73': 95% יגידו "גדוד 890". האם זה נכון? האם רק הם היו שם? תנסו לברר מי בלם את הסורים ברמת הגולן ב-73': 90% יגידו "יאנוש וקהלני". אבל האם רק הם וחטיבה 7 היו שם? מי שמספר סיפור – עושה זאת בדרך כלל מהצד שלו. ספרו אתם את שלכם.

    אהבתי

  13. לענין זה שלא כל גופות ההרוגים רוכזו בשטח המוצב, נכתב בפוסט: "לפחות 11 מהחללים נפגעו בשטח שמתחת למוצב ולא הגיעו למוצב עצמו, אלא נותרו מתחת לתל ומשם הם פונו." – – – לא ברור לי החשבון. הרי "בשטח שמתחת למוצב" נהרגו מיד שבעה (גבריאל. לוי. מולכו. משיח. שוקרון. שטיגליץ. תשבי). נוסיף את סגל שגם הוא נפגע שם (ונפטר בדרך) והגענו לשמונה. ואילו מהנוסח "לפחות 11", משתמע שאולי יותר (ואם מוסיפים את הארבעה שנהרגו בזחל"ם ליד עין א-דיסה, מגיעים לשנים-עשר).

    לרשימת אלה שלאחר מותם לא רוכזו על התל יש להוסיף את זבדי, שנפצע קשה בגיאיון שבין שני התלים, ומשם הורד מערבה ופונה.

    בשעתו כבר ציינתי בבלוג לדברי אורי שגיא, שהגיע מתל-עזזיאת לתל פאחר וזכר כי בפתח המוצב רוכזו 24 גופות. אבל המס' הזה מופרך, כי כאמור, מ-33 ההרוגים גופות 13 לא הגיעו לריכוז שבפתח המוצב. כמו כן ציינתי בשעתו לדברי מי שנקב בסכום של 21 גופות שרוכזו שם, ובהזדמנות אחרת נקב אותו מקור בסכום של 22 גופות, אך גם מספרים אלו מופרכים, כנ"ל, והקרוב הוא המופיע ביומנו שנכתב בסמיכות לארועים: "שורה של כ-20 הרוגים מסודרים אחד ליד השני" (פורסם בבלוג ב-2015, ונעתק בספר 'תל התעלות' סוף עמוד 173, וכך הובא שם גם בעמ' 158-9). לפי החשבון הנ"ל, אפשר להשמיט את ה"כ-", אלא אם נאמר שלקח זמן עד שאותרו כל 20 החללים שגופותיהם היו על התל.

    אהבתי

  14. אין להסיר אחריות מהכותבת.
    נטלת על עצמך לכתוב ספר, חייבת את לבדוק עובדות לאשורן לפני פרסומו.
    הסרת האחריות ממ8נה מהווה מעין אישור שכל אחד יכול לכתוב ככל העולה על רוחו. ולא היא.
    לעצם העניין, הכיתוב בספר פוגע ומעליב , הן את לוחמי הגדוד והן את לוחמי הסיירת.תגובתו של יו"ר עמותת הסיירת שהנושא יתוקן במהדורה הבאה (אם תצא) -לא נגעתי- הוא זריית חול בעיניים וניסיון לבריחה מאחריות שלו.
    את הספר יש לאסוף מיד, ולשנות את הכתוב בו. כיום יש מספיק מקורות לאמת בזכות פעולותיו הבלתי נלאות של שלמה מן. מקורות אלה עמדו לרשותם אך הם בחרו בדרך הקלה כדי לעטור את עצמם בעוד מדליות.
    אינני מביע דעה לגבי שאר הסיפורים שבספר, אבל אם זו רמת הרצינות , זה אומר דרשני.

    אהבתי

  15. הלוחמים שהשתתפו בכיבוש המוצב הסורי במלחמת ששת הימים חוזרים אליו ומשחזרים את הקרבות הקשים בתעלות העמוקות.
    צולם באוגוסט 2013. ברקע מתנגן "זהו שיר אחרי המלחמה" של אריק איינשטיין ושם טוב לוי.
    עוד פרטים בבלוג "נעמוש – הרמה הסורית" – naamoush.wordpress.com

    אהבתי

  16. ככה מתקבעת לה ההיסטוריה. ספר כותב משהו בלא שנבדק ונחקר, אחריו יבואו סופרים אחרים ויעתיקו כי ככה היה כתוב.
    הכי מקומם אותי שדוקא אגף שלם מחטיבת גולני עומד מאחורי הספר השיקרי, מוחק בהבל מיקלדת עובדות שאין עליהן עוררים.
    כל מי שעומד מאחורי הספר של הסיירת צריך לקבור עצמו מהבושה.

    אהבתי

  17. כתובת לשליחת ביקורת על הספר "טורפי הלילה"
    אני שלחתי מבלי לקרוא את הספר רק מתוך המידע שקיבלתי מ- "נעמוש"
    גדוד 12 נגד סיירת גולני.
    מבקש מכל חבריי שחושבים כמוני, להגיב עד אשר דברי האבלה נגד חיילי גדוד 12 שלחמו בתל פאחר יוסרו מהספר.
    הדרישה צריכה לבוא גם מחיילי סיירת גולני עצמם, זה לא מכבד אף אחד, גם לא את דורות ההמשך.
    https://www.steimatzky.co.il/%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F/%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%99.html

    אהבתי

    • סליחה תיקון , כתבתי בטעות : גדוד 12 נגד סיירת גולני. במקום גדוד 12 נגד ספר הסיירת.
      אני מסיר את הכובע בפני כל אחד ואחד מחיילי הסיירת ומצדיע להם בערכה וכבוד רב.
      עליהם לדרוש את התיקון בפרק 4. "יעלה כמה שיעלה".
      מודה לחיילה הסיירת על שיתוף הפעולה.

      אהבתי

  18. ראיתי את הספר וההתרשמות שלי שזה ספר שיצא במיוחד בשביל קילוס והלל ליחידה ובכיריה שסידרו לעצמם יחסי ציבור. הספר מדמה להיות צבאי הסטורי מוסמך אבל לא שונה מאלבום נוצץ שבשבילו רומסים את ההסטוריה והאמת של יחידה אחרת. אין בהוצאה שלו כל חגיגה רק צער על הסילוף.

    אהבתי

  19. ניסיתי לכתוב לגברת בדף שלה, אבל אולי בגלל שאני לא חבר זה לא נקלט.

    על המכתב חתמתי, נוסחו היה מתון בעיני, וביקשתי כי יוכנסו בו שינויים.

    סברתי ואני סבור גם עכשיו שהיה צורך להכניס למכתב דרישה שכל הספרים ייאספו מן המדפים, שהספרים שחולקו לחיילי הסיירת לדורותיהם ייאספו גם הם , ויבוצעו בו התיקונים הנדרשים, כדי לתקן את העוול ההיסטורי שנגרם לחיילי גדוד 12 למשפחות ההרוגים וללוחמים. זו דרישה שמעשית אין בה כל קושי וגם אם הוא קיים, הרי מול העיוות ההיסטורי היא בטלה בשישים..

    תגובת יו"ר עמותת סיירת גולני למפקדנו ורדי "כי יפעל לתיקון הדברים במהדורה הבאה [אם תצא]", היא להשתין מעל המקפצה.
    אבל יש בה הודאה כי הדברים אינם נכונים, כי אחרת אין מה לתקן.
    סברתי וסבור גם עכשיו כי אם הדרישה לאיסוף הספרים ותיקונם המיידי לא תיעשה , יש לשקול צעדים משפטיים כנגד הסופרת הוצאת הספרים וכל מי שנתן את ידו ( ואת המידע המטעה) להוצאת הספר המביש.

    אהבתי

  20. מביא לידיעתכם אמייל ששלחתי למנכ"ל ידיעות ספרים מר דב איכנולד ותשובתו.
    Armando Pollak
    6:30 AM (10 hours ago)

    to dov

    בקר טוב דב איכנולד מנכ"ל
    קבלתי הצעה מחברים לקבוצת הוואטסאפ שלנו, "לוחמי תל פאחר 1967" לפנות אליך כמי שיכול לתקן את האוולה שנכתבה בספר "טורפי הלילה" שגורמת כאב רב ובושת פנים, ללוחמי גדוד 12, 1967 קרוביהם ומשפחות שכולות של אלו שנפלו בקרב האכזרי הזה על רמת הגולן ב-9/6/1967.
    מזמין אותך להיכנס לדף של אתר אינטרנט בשם "נעמוש" בו תוכל לעיין ולהבין טוב יותר למה אני מתכוון. כמו כן, לקרוא את הספר תל התעלות שכתב ההיסטוריון מר שלמה מן.
    דרך הגב, לדעת חיילי גולני כולם, אין לחיילי סיירת גולני צורך בהוצאת ספר הכולל בו שקרים בכדי להלל ולשבח את עצמם.
    אנו בטוחים שחיילי סיירת גולני שהיו שם ויודעים את האמת של מה שקרה במקום לא אוהבים ולשון המעטה שנכתבו תכנים לא נכונים ופוגעניים על חיילי גדוד 12. (חיילי גולני לא נסוגו מהקרב, ההפך נכון וידוע). לומדים את זה במורשת קרב.
    קראתי ב ויקיפדיה אודותיך, מקורות חייך אני מסיק רק מסקנה אחת, והיא שאתה תעשה הכל אבל הכל בכדי לתקן את הטעות שנפלה ושגורמת לנזק לכל כך הרבה אנשים.
    אשמח לשמוע ממך שאתה פועל ותפעל להגן על כבודם של לוחמי תל פאחר שכל כך הרבה מגיע להם ממדינת ישראל כולה.
    תודה רבה
    פולק אברהם
    נייד 054-6407878
    חייל שלא נלחם בתל פאחר אבל כן היה עד ראיה לזוועה שהתחוללה שם. (עליתי לתל פאחר עם כח העתודה של הגדוד בפיקודו של סרן דוד נובלמן).

    https://naamoush.wordpress.com/2018/11/20/%D7%92%D7%93%D7%95%D7%93-12-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%AA/

    תשובתו של מנכ"ל ידיעות ספרים מר דב איכנולד

    דוב איכנולד‎
    3:36 PM (1 hour ago)

    to me

    אברהם היקר,
    כבודו של גדוד 12 במקומו מונח, ואין בספר על תולדותיה של סיירת גולני כדי להאפיל על התעוזה והגבורה שהפגינו לוחמי הגדוד בקרב על תל פאחר.
    כולנו מודעים לנחישות של חיילי גדוד 12 בהסתערותם על התל ולמחיר הכבד ששילמו בקרב זה.
    בזכות אומץ ליבם נכבש תל פאחר והקרב הסתיים בניצחון חד-משמעי.
    הקרב על תל פאחר נכנס למיתולוגיה הישראלית והצה"לית כקרב הירואי, וכך יישאר לנצח נצחים.
    בברכה,

    אהבתי

    • לכתבה נוסף עדכון – תגובתו של איכנולד ואת תגובתי לדבריו:

      תגובת הבלוג לדברי מנכ"ל הוצאת ידיעות ספרים: איכנולד טוען – "אין בספר על תולדותיה של סיירת גולני כדי להאפיל על התעוזה והגבורה שהפגינו לוחמי הגדוד על תל פאחר". אולם הפרק הרלבנטי העוסק בתל פאחר מאפיל גם מאפיל על גדוד 12.

      תחילה מואפל עניין תיאור הקרב שהובא בספר בצורה מסולפת, דבר שאינו לכבודם של כלל הלוחמים. תיאורים רבים אינם נכונים לחלוטין, והבאנו כאן חלק מהדוגמאות. לא ברור איפה קראה המחברת את סיפור הקרב, מי תיאר בפניה את השתלשלות העניינים והאם טרחה לבדוק. המהדורה הראשונה של הספר "טורפי הלילה" מציגה גרסה מעוותת, משונה ומבולבלת לקרב תל פאחר.

      לכתוב שגדוד 12 נסוג במהלך הקרב – זה להאפיל על התעוזה והגבורה של הלוחמים. זה בוודאי לא כפי שכתב איכנולד – "כולנו מודעים לנחישות של חיילי גדוד 12 בהסתערותם"…

      אם "כולנו", כל אנשי הוצאת ידיעות ספרים כולל המנכ"ל, היו מודעים לנחישות הזו, מדוע נתנו ידם לפרסום שגדוד 12 נסוג?

      הלאה: כותרת פרק 4 היא "תל פאחר בידי, הפסק אש". כותרת המשנה מתארת את הקרב בידיים של רובקה מול הסורי בתעלה. המשתמע מכך הוא שהסיירת היא שהכריעה את הקרב. כבר כתבנו שאי אפשר לקבוע שכוח מסוים הכריע את תל פאחר. כל כוח תרם כמיטב יכולתו להכרעת המוצב. גם עניין זה בספר מאפיל על לחימת גדוד 12.

      כל יתר הדברים שכתב איכנולד הינם, לצערי, מכבסת מילים שנועדה לרכך את הביקורת. תגובת המנכ"ל לא מתיישבת עם חלק מהדברים שהתפרסמו בספר.

      ההתנצחות כאן נמשכת, ובינתיים הספר "טורפי הלילה" על טעויותיו הקרדינליות בפרק תל פאחר ממשיך להימכר בחנויות.

      אהבתי

  21. שלמה כל מילה בסלע! שאפו!!
    מציע למוציא לאור לקחת מומחה למורשת של הסיירת שיבדוק בזכוכית מגדלת כל פרק ופרק לבדיקה מקיפה של הנאמר והעובדות. מי שכותבת כאלו שטויות על תל פחר גם בדברים אחרים היא לא מבינה וכנראה טעתה. כבר מחר לאסוף א ת הספר מהחנויות ולהדפיס מהדורה מתוקנת.

    אהבתי

    • לאור,כל מה שקורה..סביב הספר,והעובדות השקריות והמגמתיות,שנועדו להאדיר את לוחמיי הסיירת על חשבון..לוחמיי הגדוד ,החללים והפצועים.. ולאור התגובה המקוממת מטעם ידיעות אחרונות…מתבקשת מסקנה אחת והיא להוציא צו מניעה להפצת הספר…

      אהבתי

  22. מר דוב איכנוולד לזרוק מילים יפות
    כסף זה לא עולה לך ברוך השם
    הספר מתקתק בחנויות
    והקופה מתקתקת בשקלים
    ברוך השם המאזן הכספי חיובי זה מה שחשוב

    אהבתי

  23. מה אתם מיתרגשים מתגובת מנהל ההוצאה. נניח גדוד 12 יתארגן להוציא ספר בהוצאה הנ'ל ויגידו אנחנו מזמינים כמה אלפי עותקים ומשלמים הם יכתבו כל מה שתגידו לסופרת מטעם.אם תרצו לנאץ את סיירת גולני ולכתוב שהיא נסוגה או השתפנה אז וולקאם… הם ירשמו מה שאתם רוצים העיקר תביאו את הכסף.מה שמענין הוצאות ספרים לצערי הרב זה לא האמת..

    אהבתי

  24. אח שלי, ברוך צוקרמן ז"ל,(המחלקה מיוחדת) לא היה בנסיגה אלא הסתער קדימה וחיפה על חבריו כשגופו חשוף לאש האויב עד שנורה בראשו וקיבל את עיטור המופת.

    אהבתי

  25. לאור תשובתו של המנכ"ל כנראה שהדרך היא אחת

    צו מניעה להפסקת שיווקו של הספר וצו עשה לאיסוף כל הספרים , אלה שבחנויות ואלה שניתנו לחיילי הסיירת לדורותיהם ותיקון הספר בכל הקשור לפרק על תל פאחר.

    בפרקים אחרים ( אם יש לתקן ) שיעסקו אחרים.

    אהבתי

  26. תשובה למנהל הוצאת הספרים בסגנונו.
    אדוני היקר כבודה של הוצאת הספרים שלך במקומה מונח, אין באיסוף כל הספרים מהחנויות ובהדפסה חדשה ומתוקנת כדי להאפיל על השם הטוב שיצא להוצאת הספרים בניהולך, כולנו מודעים למקצועיות והנחישות של עובדי ההוצאה. בזכות עבודתם הקשה הגעתם לאן שהגעתם. הוצאת הספרים שאתה מנהל נכנסה למיתולוגיה הישראלית כהוצאה הרואית ומכובדת וכך יישאר, עכשיו הבקשה שלי ממך לתקן את העוול שגרמתם.

    אהבתי

  27. מחרבייך ושונאיך ממך יצאו אני ג'מיל אליהו נילחמתי בתל פחר. וראיתי את הכל עליתי לקרב מול הסורים להרוג או ליהרג. אין דבר כזה שניקרה נסיגה. גדוד 12 המפואר לא היתה נסיגה בחיים. החיילים של הגדוד נתנו את החיים שלהם. דוגמה שירזי ואחרים. בושה וכלימה מי שאומר כך. מורשת הקרב אומרת להילחם עד הסוף כך לימדו וזה מה שהיה. אני מבקש מי שכתב את הספר שישרוף את כל הסידרה

    אהבתי

  28. "אשכב על הגדר" למען שמו הטוב של גדוד 12 שנלחם במלחמת ששת הימים 9/6/1967 וחייליו השרישו בנו את המושג "לשכב על הגדר"

    אהבתי

  29. שלום ללוחמים, בני המשפחות השכולות ולכל המתייחסים בבלוג ובפייסבוק בנוגע לעוולה שנעשתה לגדוד 12 ולכל לוחמי תל פאחר. הזעקה, הכאב והזעם שלנו קיבלו ביטוי ברשת ובאתר. כל הפניות שנעשו ליו"ר עמותת הסיירת ולמוציא לאור של הספר "טורפי הלילה" (לגבינו פרק רביעי), אינן מספקות בלשון המעטה ומעליבות. אשר על כן, אנו פועלים בשני מישורים א) בהצגת עמדתנו המפורטת והמורחבת בעיתון מרכזי. ב) במישור המשפטי ולשם כך אנו פועלים לגייס את חברינו עו"ד מנחם רובינשטיין הנמצא בחו"ל ויחזור בשבוע הבא. מאבקנו הוא מול הכותבים והיזמים ולא מול לוחמי הסיירת מהשורה שנלחמו אתנו והם חלק מאתנו, אני חש שחלקם אף מזדהים אתנו במאבקנו. הדרישה שלנו, להפסיק את שיווקו והפצתו של הספר ולפעול לתיקונו של הפרק הרביעי כאמור. לא נשקוט..תודה לכם

    אהבתי

  30. בהצלחה במאבקכם הצודק,
    כל מי שכותב ספר בפרט אם זה ספר הסטורי חובה שידייק בעובדות שכן ספרו עשוי בעתיד לשמש מקור לספר אחר וטעות תעלה על טעות וההסטוריה לא תסופר כפי שהיתה וכך עם גדוד 12 שכלל לא נסוג במהלך הקרב. בהצלחה אנשים יקרים.

    אהבתי

  31. @מירב הלפרין : ראיתי שכך כתבת בספרך "טורפי הלילה"
    שגדוד 12 נסוג מתל-פאחר במלחמת ששת הימים, מאין לך המידע???

    אהבתי

  32. נראה שמחברת ספר הסיירת אימצה חלק ניכר מתיאור התרחשויות הקרב מכתבה של רן אדליסט במעריב לפני שנה וחצי, באותה כתבה שבה ניסה אדליסט לתת לסיירת גולני משקל גדול יותר בהכרעת תל פאחר. בזמנו פירסמנו כאן כתבה על כך. מרבית התגובות היו זועמות.

    כתבה זו במעריב גם מבחינת תיאור מהלך הקרב לא היתה מדויקת, ומה שנכתב בה הפך כעת לבסיס בספר "טורפי הלילה".

    צאו ולמדו איך ההיסטוריה מתעוותת. מישהו כתב משהו מסולף בכתבה בעיתון, הסילוף עולה שלב וזוכה להיכנס לספר צבאי-היסטורי ללא בדיקה לעומק. בשלב הבא ייתכן שהספר הזה ישמש בסיס לשיעור באיזו פקולטה להיסטוריה צבאית. על העיוות הזו יגדלו סטודנטים, קצינים וטירונים. לתפארת ההיסטוריה.

    לכתבה בנעמוש שעסקה באותה כתבה של אדליסט ראו כאן –
    https://naamoush.wordpress.com/2017/06/20/%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9D-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%99/

    אהבתי

    • "בשלב הבא ייתכן שהספר הזה ישמש בסיס לשיעור באיזו פקולטה להיסטוריה צבאית. על העיוות הזו יגדלו סטודנטים, קצינים וטירונים. לתפארת ההיסטוריה." – – – באמת שלא רציתי להיכנס לדיון הזה (וסיבותיי עמי), אבל המשפט הזה 'הקפיץ' אותי… ואכתוב בקצרה: אין חשש שהספר הנ"ל ישמש בסיס לשיעור וכו'. מי מסתכל היום על ספרים? ניגשים דבר ראשון למחשב, מקלידים בגוגל ועוברים על התוצאות. רוב הסיכויים שהמחפש יגיע לויקיפדיה, ומשם, או ישר מגוגל, לבלוג הזה (האם יש סיבה לחשוש שבעוד כמה שנים החומר שכאן לא יהיה ברשת?) וההיסטוריה במלוא תפארתה תככב בשיעורי הפקולטה ובא לציון גואל.

      אהבתי

      • במרבית המקרים זה יקרה כמו שכתבת, אבל הנה במקרה שלנו הספר התבסס על כתבה בעיתון. נראה שהמחברת אפילו לא טרחה לעיין בערך תל פאחר בוויקיפדיה. אם היתה עושה כך, סיפור הקרב היה שונה ב-180 מעלות ממה שפירסמה. ואם כך קורה, אין להוציא אפשרות שגם מרצה באוניברסיטה או סטודנט שמכין עבודה יתבסס על ספר.

        אהבתי

      • שמואל"ק אני מעוניין להבין טוב יותר למה כוונתך?
        האם אתה מתכוון? "לכלבים נובחים והשיירה עוברת"
        אז לא! לא בבית ספרנו. (לדעתי זו תפיסת עולם פסולה מיסודה).
        צדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות!!!
        50 שנה התכחשתי לכל מה שראיתי ביום הוא, ויתכן שזה מה שנתן לי לשרות, לעבוד ולבנות משפחה. אבל מצפוני לא יהיה נקי אם לא אעשה הכל אבל הכל בשביל לדעת את האמת של מה שקרה. ולתת את הכבוד הראוי לכל מי שהיה שם, כולל חיילי פלוגה ג' של המ"פ מיכא תישבי ז"ל שקולם אינו נשמע. עבורי כל מי שהשתתף בקרב הזה הוא גיבור, גם אם הוריד את הראש, הסתתר מאחורי סלע או קפל קרקע ונותר בחיים, אביא לכך שיש לנו נפגע אחד פחות.
        הערה: בקשר לרוב הסיכויים שהמחפש יגיע לויקיפדיה, אני אומר לך שרב הסיכויים שלא היגיע, רב הסיכויים שברגע שיקרא את המילה גדוד 12 נסוג, יסיק מסקנות כמו הסופרת.
        שמואל"ק האם בדקת בויקיפדיה מי זה רן אדליסט?
        בכדי שלא תצטרך לטרוח בחיפוש :
        https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%98

        אהבתי

        • את חטאי אזכיר, שאינני צריך ויקיפדיה כדי לדעת מה דעותיו של הנ"ל.

          על כמה מהטעויות בכתבתו כבר הערתי בפוסט הנ"ל. אך הוא לא כתב שגדוד 12 נסוג. כנראה שמישהו אחר (אני רק יכול לשער מי) אמר למחברת הספר את המשפט הזה. אותה/דעותיה אינני מכיר, ויהיו אשר יהיו, להערכתי היא נכשלה בשוגג, בלי שום כוונה רעה. חוץ מזה אינני רוצה להיכנס לדיון בפוסט הנוכחי.

          אהבתי

  33. חברים יקרים חג שמח!!! היתכן שהיום התחיל עבורנו נס חנוכה? מנכ״ל ידיעות ספרים דוב איכנולד (ההוצאה לאור של ספר הסיירת ״טורפי הלילה״ שנכתב ע״י הסופרת מירב הלפרין בהזמנתו של "אחינו" אור יואלי, יו״ר עמותת סיירת גולני), התקשר אלי אישית בעקבות האמייל ששלחתי אליו שבוע שעבר והמחאה שאני מנהל נגד הספר בפייסבוק.
    תחילה התייחס אלי כאל המנהיג של המחאה ושאל אותי מה אני רוצה? אחרי שהסברתי לו שאני לא המנהיג אלה פועל באופן עצמאי כיוון שאני מאוד פגוע מהשקרים שבספר, ביקש להתנצל ולגמור עניין, תשובתי הייתה : התנצלותך מתקבלת על ידי באופן אישי אבל לא בשם כולנו, אני לא מנהל ולא דובר הקבוצה, לשאלתו מה אני מציע?, עניתי שאם הוא רציני ומעוניין לנהל משא ומתן רציני שיפנה באמצעות אור יואלי למי שכתבו לו את המכתב הראשון, הכוונה ל- (אהרון ורדי, שמואל (שמיל) גולן, שמואל מוראד, איזי גרנות (חמאווי), עזרא סלע, עזרא ברוש, יהונתן תשבי, חיים סייג, מוטי רוזנבלום, משה הראל, זמיר כהן, ישראל הוברמן, איתן תגר, הדר דור-און, ומאמינים שמשפחות שכולות ולוחמים רבים נוספים שייחשפו לנכתב בפרק רביעי שבספר, יצטרפו לדרישתנו".)
    אמרתי לו גם בפרוש ושלא משתמע לשתי פנים, שאנו דורשים, איסוף כל הספרים תחילה, הודעה פומבית בתקשורת. והוצאת ספר שיכלול את חלקו האמתי של גדוד 12 בקרב תל-פאחר. ואם זה הסתיימה השיחה לא לפני שהספקתי לומר גם שמבחינתו זה כסף ורק כסף, (כמה עשרות אלפי שקלים, קטן על ידיעות אחרונות) מבחינתנו זו פגיע עמוקה בנשמותינו לי אישית אין יכולת ליישר עיניים מול האחים/האחיות השכולות. וגם שבשבילי אישית, אור יואלי הוא אח שסרח, שגם יודע איך להתקשר לראש עמותת גולני, איתי אישית אין לו מה לדבר.
    עם זה הסתיימה השיחה ללא שלום וללא להתראות.

    אהבתי

  34. הטעות שנפלה בספר "טורפי הלילה" (ספר הסיירת). מטילה צל כבד של ספק על כל מה שכתוב בספר, שכתבה הסופרת מירב הלפרין בהזמנתו של יו"ר עמותת הסיירת מר אור יואלי ובהוצאת לאור של ידיעות ספרים.
    בראש ובראשונה, אנשי הסיירת הם אלו שצריכים להיות מעוניינים באיסוף הספר ובתיקונו!!!
    עמותת גולני צריכה לעשות הכל בכדי להפסיק את הפצת הספר!!!
    ככל שעובר הזמן והספר נמכר יותר ויותר, נגרם נזק גדול יותר לכל חטיבת גולני שאת מורשת קרב תל פאחר חרטה על דגלה!!!
    שיקול העלויות בטל בשישים, לעומת הנזק התדמיתי שנגרם לחטיבה כולה.

    אהבתי

  35. כותבת בשם זמיר כהן חובש פלוגה א תחת פיקודו של תא"ל אהרון ורדי.

    אני זמיר כהן, מאוד פגוע. אינני מסוגל לישון בלילות ומטרידה אותי מאוד הקלות שבה באבחת קולמוס ניתן לעוות חיים שלמים והסטוריה צבאית עובדתית. גדוד 12 -אחיי- לא נסוגו.
    הסמג"ד נוי זוהר לא נסוג – הוא ארגן כוח ואז הסתער שוב על התל ביחד עם קצין הקשר פליקס.
    הסמג"ד ופליקס נפצעו.
    הסמג"ד נוי זוהר נפצע באבי-העורקים ואני חבשתי אותו. פליקס נפצע בבטן וטיפלתי בו גם.
    העמדה שבה אני טיפלתי בפצועים כולם היתה למרגלות ההר לפני גיא ההריגה. לכן לא יתכן שנסוגו אחורה היות שאני עמדתי שם למרגלות התל ושום כוח לא נסוג ולא עבר אותי – למעט פצועים שאני העברתי בעצמי לתאג"ד בפיקודו של ד"ר הורנר. (תאג"ד היה אחרי גיא ההריגה שיפולי קרקע מעין מסתור שבו רוכזו הפצועים). על כך יעידו גם חובשי התאג"ד דוד אברהם, דוד עמיאל ו- שכטר וד"ר הורנר.

    הפגיעה והסילוף של העובדות עושות עוול הסטורי לעם, למדינה, למורשת גולני ובפרט לכבודם של הנופלים המשפחות השכולות והלוחמים שעד היום מתמודדים עם פציעות פיזית ונפשיות מהקרב ההוא.
    אני דורש בכל תוקף להסיר את הספרים שמסלפים את העובדות והאמת ההסטורית היות שאנחנו לא נהיה כאן אחרי 120 שנה לספר את העובדות והעיוות הזה מקומו לא יכירנו. יש לתקנו לאלתר!
    אני דורש לאסוף את הספרים, לגנוז אותם, להתנצל באופן פומבי בפני המשפחות והלוחמים שנותרו עוד בחיים לגונן על אחיהם הנופלים ועל העובדות ועל כבוד האחים שלנו וכבודנו אנו.

    גם ערוץ 10 שותף פעיל למחדל ולפגיעה בנו ביחד עם הוצאת ידיעות אחרונות ומנכ"לה שככל הנראה נדמה לו שיצליח להשקיט אותנו במתק שפתיים ובמכבסת מילים שאין מאחוריה דבר וחצי דבר שהוא אמת וגם אם יש להם כוונות לתקן את העוול שביצעו ביחד ולחוד – הם חייבים להראות תצואות הלכה למעשה באופן מיידי.

    מחכה לנס חנוכה!

    זמיר כהן

    אהבתי

    • "הסמג"ד . . הסתער שוב על התל ביחד עם קצין הקשר" – – – קצין הקשר נפצע, לפי עדותו, בתוך זחל"ם. בזחל"ם זה נסע (גם) הסמג"ד וזה היה לפני ההסתערות הרגלית (שנעצרה) בה השתתף (גם) הסמג"ד.

      אהבתי

  36. מרגש אותי עד דמעות, לא מסוגל לקרוא את כל מה שנכתב בעיתון הארץ של היום. ראיתי את הכותרת וכשנכנסתי לפרטים, לא יכולתי להמשיך. תודה לך שלמה יאמר בזכותך ובזכותך, מבלי להוריד מכל משעסק בתיקון העוולה (הכוונה שלי לורדי למורד לזוהר וכל הלוחמים ששיתפו פעולה). אני מתנצל שאין לי סבלנות למרימי ידיים ולתבוסתנים למיניהם. אנו עם חזק וקשה עורף. הללויה!!!

    אהבתי

  37. עדכון נוסף בסוף הכתבה – מכתב דרישה מעורך דין להוצאת ידיעות אחרונות ולינק לכתבה שפורסמה ב"הארץ" ביום שישי 14.12.2018.

    אהבתי

  38. כל הכבוד על המלחמה של גדוד12. קראתי את הכתבה הופתעתי מהגברת הלפרין שאמרה שבשבילה חייל מיחעידה504 הוא כמו חייל מגולני שזה כמו לבדוק מה היה מזג האויר באותו יום. הסבירה שזה ארוע שולי.
    הצחיקה אותי אבל מיד הבנתי את טיבה ואיך שיבשה בספר כל כך הרבה דברים..
    מי שלא מבינה בהסטוריה צבאית או הסטוריה בכלל שלא תתעסק ולא תכתוב ספר הסטוריה.
    הספר שחיברה הוא טעות הסטורית!

    אהבתי

  39. כתבה מרשימה בהארץ. מירב ויו'ר העמותה יואלי מנסים לרחוץ בכפיהם ולהטיל האשמה על מי שסיפר למחברת. רבותי ככה לא כותבים ספר הסטוריה שמישהו סיפר לך ואתה רושם ומדפיס בלי בדיקה, זה לא ביוגרפיה אישית. צריך לדייק בעובדותץ. טורפי הלילה שבעיני הוא שם לא מוצלח לספר על הסיירת טרף את האמת.

    אהבתי

  40. באחד התגובות לכתבה ב"הארץ" בעיתון הדיגיטלי נכתב "הייתי בשחזור של קרב תל פאחר עם הלוחמים "האורגינליים" של גדוד 12 ימים ספורים אחרי הקרב, כחייל במודיעין ומטעם ענף ההיסטוריה של המודיעין. אני יכול לספר על השחזור אם מישהו מכם רוצה לשמוע. אני יכול להעיד שהלוחמים הבודדים של גדוד 12 הם שהגיעו למוצב ולא רק שלא נסוגו, אלא ש"כולנו" האשמנו את מוסא שבמקום לסגת, לאחר שטעה בניווט והגיע למוצב מלמטה במקום מלמעלה, נעשתה הסתערות במעלה הגבעה, (כי זה לא "מכובד" לסגת… ).
    עמרם זהבי הדר-עם 14.12.2018

    אהבתי

  41. יפה המכתב ששלחו לידיעות ספרים אבל הספר ממשיך להימכר כאילו לא קרה דבר. מדוע לא לפנות לבית משפט להוציא צו מיידי להפסקת המכירה ? הטעות נמכרת כל יום ועוד מדף ספרים בבית במדינת ישראל קולט את הטעות הזו

    אהבתי

  42. בעוונותי קראתי את הספר ומה אני אגיד לכם, כזה ליקוק תחת סליחה על הביטוי לא קראתי ממזמן, אפשר לחשוב שכל פעולות הסיירת הם שורה ארוכה של הצלחות מפוארות כולל פרק תל פחר. מה שמוביל אותי לחשוב על כל ספרי ההסטוריה על מלחמות שחלקם נכתבו בעט קלה וסירוס עובדות שאנחנו קוראים ומקבלים כתורה מסיני ודורות גדלים על זה. עצוב עצוב…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s