זעורה زعورة

סיור מצולם בין 1967 ל-2018 בזעורה – הכפר הפסטורלי שהפך ליעד מס' 1 של צה"ל בזירה הסורית במלחמת ששת הימים * הטנק הסורי ההפוך, הכוחות שסתמו את הדרכים, הכפר שהפך למיתקן חי"ר, האנדרטה לזכר מ"פ השריון והשרידים שנותרו מהבתים * סיור במדרגה השלישית של הרמה

נקודה של הכרעה בקרבות ששת הימים. כוחות צה"ל בכפר זעורה בצפון רמת הגולן, יום שבת 10.6.1967 [ארכיון צה"ל]

תאופיק, כפר חרב, ג'לבינה, בניאס, נוחיילה – עיירות וכפרים סורים שאנשי העמק בישראל ומפקדי צה"ל הגו את שמם ביראת כבוד. יותר יראה מאשר כבוד. אל כל אלה שהיו סמוכים לקו הגבול הראשון אפשר לצרף את הכפר זעורה. מה זה לצרף? בתרגום לז'רגון מצעד הפזמונים השבועי: זעורה מזנק מהפינה לשיפוטכם היישר אל חבורת הצמרת.

מה כל כך חשוב היה בכפר הקטן והנידח שהיה מרוחק כ-4 ק"מ מהגבול?

הוא לא היה מקום חשוב במיוחד, על אף שבסמוך לכפר היתה סוללת תותחים. רק מעטים ידעו והכירו את השם זעורה. אולם מרגע שבפיקוד צפון של טרום מלחמת ששת הימים סימנו את המקום כיעד מס' 1 להגיע אליו במאמץ העיקרי לכיבוש הרמה – הופנתה אליו תשומת לב רבה מצד אנשי המודיעין של הפיקוד.

נראה כי מרגע שנבחרה גבעת האם למקום הזינוק לכיבוש הרמה, בשל שטח העלייה המתון, סומן אוטומטית גם זעורה. הכפר השליו שמדרום לו היה מתחם חי"ר ומצפון לו מוצב תותחים, שוכן כ-4.5 ק"מ מזרחית לגבעת האם, כמעט בקו ישר, ומהווה עורף למוצבי הקו הראשון.

התכנון להגיע אליו היה לעלות מגבעת האם אל דרך המוצבים הסורית וציר הנפט, ומשם להתחבר לדרך שעולה עד לזעורה, לכבוש את המוצבים הדרומיים והצפוניים ואת הכפר עצמו, ואז לתפוס את ציר הדרך שמחבר בין בניאס למסעאדה.

1973, על אנדרטת עמי לב טוב בזעורה המשקיפה על ציר הדרך בניאס-מסעאדה [ארכיון צה"ל]

בתפיסת האיזור הזה על המדרגה השלישית של הגולן, במקום שבו הרמה היא כבר מישור, יכול היה צה"ל לבחור אם להתבסס בנקודה זו, או להמשיך הלאה ולכבוש את מסעאדה, בוקעתה וקונייטרה. ההמשך ידוע: צה"ל בחר לנצל הצלחה ולהמשיך להתקדם מזעורה מזרחה אל קו התלים.

בשעות הצהריים של ה-9 ביוני 1967 הגיעו כוחות צה"ל לפאתי זעורה. חטיבה 8 עם טנקים מגדוד 377 וחרמ"ש מגדוד 121 כבשו את מוצבי דרום זעורה. החטיבה, במקום להמשיך כמתוכנן דרך הכפר אל כביש בניאס-מסעאדה, נאלצה בשל אותה סטייה של גדוד 129 לעבר קלע, לשנות תוכנית ולחבור אליו מצפון. בעקבות כך נדחה כיבוש כל איזור זעורה ותפיסת ציר הדרך, והמשימה בוצעה רק למחרת בבוקר.

כתבה זו מתמקדת במראות מהכפר עצמו ומהאיזור הצפוני שלו, המפורסם בזכות האנדרטה לזכר עמי לב טוב, מ"פ הטנקים מגדוד 377, שנפצע קשה בלחימה בכפר ונפטר אחרי כשבועיים וחצי.

כך נראה הכפר זעורה בזמן מלחמת ששת הימים וכך הוא נראה אחרי כ-50 שנה. אספנו בשנים האחרונות כמה צילומים מכפר זעורה של אז, וכמה מהיום.

על קרבות כיבוש מוצבי דרום זעורה אפשר לקרוא כאן.

זעורה, יוני 1967

טנק סורי שהתהפך לתעלה בכפר זעורה. צולם ב-12.6.1967 [צילום: רם לחובר]

תמונת הניצחון מס' 1 של צה"ל מזעורה: טי-54 סורי מוטל על צידו בלב הכפר. מגן הבוץ הקדמי מנוקב ב-3-2 קליעים. צולם על הדרך הראשית שעוברת מעל בתי הכפר התחתונים. הטנק עם הפנים דרומה, מאחור נראה רכס החרמון עם חריצי הקרח הלבנים. משאיות וטנדרים של צה"ל ממלאים את דרכי הכפר.

התקשינו לזהות היכן בדיוק צולמה תמונת הטנק. זה קשה מפני שכל בתי הכפר נמחקו או נהרסו בחלקם.

זווית נוספת של הטנק ההפוך

בודקים את הטנק בזעורה [ארכיון צה"ל]

צילום של הטנק מזווית נוספת. בארבע תמונות של הטנק ההפוך שמתפרסמות כאן, אפשר לראות ברקע בית עם כניסות בעלות קשתות. בתמונה זו המבנה איננו בגלל זווית הצילום.

על הטנק בזעורה – בטיול משפחות

שתי נשים על טנק [צילום: איתן רוזנברג]

בתמונה זו שאיתרנו ברשת מצולמות עמליה רוזנברג (מימין) ורוחל'ה קשת. לצידם בתמונה השנייה חייל לא מזוהה. את התמונות הללו צילם איתן רוזנברג. אין תאריך על התמונות.

מזווית רחבה יותר [צילום: איתן רוזנברג]

קציני מפח"ט 8 ליד הטנק

זווית נוספת לטנק ההפוך בזעורה [מאלבומו של בני וולף]

תמונה זו מעל יד הטנק לקוחה מאלבומו של סרן בני וולף, שבששת הימים היה בתפקיד מפקד יחידת רכב במילואים של חטיבה 8.

כוחות צה"ל על הדרך הראשית של הכפר

כוחות צה"ל בזעורה [להגדלה – לחצו פעמיים] צילום: ארכיון צה"ל

בצילום: גדוד חרמ"ש בהמתנה בלב הכפר זעורה. צולם כנראה ביום שבת ה-10 ביוני 1967.

ראשוני הכוחות שנכנסו לכפר היו לוחמי חרמ"ש מפלוגה ל' של גדוד 121 מחטיבה 8, בשעות אחה"צ ב-9 ביוני 1967. לדברי המ"פ דאז סרן דן זסלבסקי, מספר זחל"מים נסעו על הדרך הראשית של הכפר וירו לעבר הבתים שנמצאו לצידי הדרך, מבלי לרדת מהרכבים. הכוח זיהה מספר חיילים סורים שניסו להתקדם מהבוסתנים ממערב הגובלים בעין פית, ושמר עימם על קשר עין עד שנעלמו. כן בוצע ירי מאחד הטנקים לעבר קבוצת חיילים סורים נמלטים.

היה גם קרב קצר בין הטנקים של פלוגה ה' מגדוד 377 לבין טנקים סורים וירי נ"ט, כנראה בעיקר אר.פי.ג'י. מספר טנקים ישראלים נפגעו, אבל רובם או כולם המשיכו לתפקד.

פלוגה ל' התמקמה בצפון מזרח זעורה ובשעות הלילה קלטה פלוגה מגדוד 13 של גולני, שנשלחה לסייע בכיבוש מוצב התותחים [מוצב "ציפורה"] והשתלטות על הציר הראשי וחסימתו. עם שחר יום שבת ה-10 ביוני 1967 היו אלה לוחמי פלוגה א' מגדוד 13, בסיוע מחלקת טנקים מגדוד 377, שכבשו את המקום ללא התנגדות.

בהמשך היום הגיעו לכפר כוחות נוספים. חלק מדרום, חלק מצפון. בצילומים כאן – הפנים של כוחות צה"ל בזעורה הן כלפי דרום.

בסיכום של מ"פ ל' מגדוד 121, סרן דן זסלבסקי, הוא כתב: "כל דרכי הכפר התמלאו יחידות שונות, הצירים היו חסומים. כל ניסיון שלי להסדיר את התנועה לא הצליח… נתתי הוראה לפלוגה לצאת רגלי לכפר ולטהר אותו באופן שיטתי, לרכז כלי נשק ואת האזרחים לרכז. היחידות שהופיעו לאחר מכן השתוללו".

בצילום זה נראים בבירור פניהם של כ-20 חיילים. להגדלה – לחצו פעמיים על התמונה. אם מישהו יזוהה נוכל לדעת באיזה גדוד מדובר כאן, ומתי.

גם חטיבה 45 עברה כאן

חטיבה 45 בזעורה [מתוך ספר חטיבה 45 על מלחמת ששת הימים]

צילום נוסף של מרחב הכפר. מתחת לצילום זה הלקוח מספר חטיבה 45 בששת הימים נכתב כי כוחות החטיבה נמצאים כאן בהתארגנות לקראת כיבוש מסעאדה. החרמ"ש של חטיבת שריון זו – שייתכן שמופיע בצילום – היה גדוד 25. אנשיו זוכרים כפר נטוש שהרוס בחלקו.

חטיבה 45 הגיעה לכאן אחרי שעלתה מגבעת האם לדרך הנפט, שם פנתה צפונה, נעה ועברה את תל פאחר, התחברה מזרחה לכביש בניאס-מסעאדה, עלתה בדרך ונכנסה לזעורה. החטיבה מנתה את הגדודים 74, 25, 39 מחוזקת במספר טנקים מפלוגה ז' מגדוד 377 ובגדוד 51 של גולני.

החטיבה הגיעה לכפר זעורה החל מהשעה 10 בבוקר לערך, ובגלל הצירים הסתומים בכפר נתקעה במשך כשבע שעות עד לתחילת ביצוע משימתה – כיבוש מסעאדה. בגלל בורות יקוש שפוצצו הסורים על הציר הראשי נאלצה החטיבה לבצע עיקוף כדי להתחבר לכביש. מהכפר זעורה היא נעה לכיוון דרום, פנתה מזרחה ולאחר מכן צפונה ואז התחברה לציר וממנו נכנסה לעיירה מסעאדה, הממוקמת כ-4 ק"מ ממזרח לזעורה.

הצנטוריונים באים

צנטוריונים בזעורה לקראת תנועה מזרחה [צילום: אלכס אגור, "במחנה", ארכיון צה"ל]

גם תמונה זו צולמה בזעורה – לפי רקע ההרים. פלוגת טנקי שוט, צנטוריון, שסופחה לגדוד 377, הגיעה ב-10 ביוני לקלע לשמש ת"פ חטיבה 8. נראה כי לאחר מכן הופנתה להיות ת"פ חטיבה 45 שהגיעה לזעורה לקראת יציאתה לכיבוש העיירה מסעאדה בשעות אחר הצהריים המאוחרות של ה-10 ביוני 1967.

שלט עם שם הכפר

חבר'ה ממפח"ט 8 ליד שלט זעורה בערבית ובאנגלית [מאלבומו של בני וולף, עומד ראשון משמאל]

צילום נוסף שסיפק בני וולף, מפקד יר"מ ממפח"ט 8: החבר'ה ליד שלט דרכים עם השם זעורה. ייתכן שצולם על הכביש הראשי בניאס-מסעאדה.

עוזבת את הבית לבלי שוב 

תושבת זעורה עוזבת את ביתה [צילום: אלכס אגור, במחנה, ארכיון צה"ל]

רגע עצוב בתולדות הכפר זעורה והרמה הסורית. תושבת הכפר עוזבת את ביתה עם מעט מצרכים, תחת עיניהם של חיילי צה"ל. היא בטוחה שעוד תחזור, אבל היא וכמוה עשרות אלפי תושבי רמת הגולן הסורית יגלו מהר מאוד את האסון שהמיטה עליהם המלחמה הזו.

רבים מהאזרחים הסורים עזבו את הכפרים עם פרוץ המלחמה, לאחר שמטוסי חיל האוויר החלו להפציץ מחנות צבא ויעדים בעומק הרמה. זעורה, לרוע מזלו, שכן סמוך למטרות צבאיות. ביום פרוץ הקרבות על הרמה הסורית, ב-9 ביוני 1967, הופצצה בשעה 11:15 פעמיים סוללת התותחים בזעורה, ובשעה 11:30 הופצצו פעמיים המוצבים שבדרום זעורה כ"ריכוך" לקראת כיבושם על-ידי חטיבה 8. נראה כי בשלב זה עזבו תושבי הכפר. חלק מהם הגיעו לכפרים הבטוחים יחסית, ג'ובתא אל-זית ומג'דל שמס, עד יעבור זעם.

אלא שהזעם לא עבר מעולם. צה"ל התייצב על קו התלים ומיהר לשרטט את קו הגבול החדש. מי שעזב מזרחה מקונייטרה ולאחר מכן ניסה לחזור, נעצר או נורה. במקביל החלו זמן קצר לאחר מכן יחידות הנדסה בהרס שיטתי של היישובים, על מנת שלאזרחים הסורים לא יהיה לאן לחזור. האומללים שנותרו ללא בית ורכוש הפכו לפליטים בארצם ונאלצו לתקוע יתד במחנות הפליטים ירמוק, דיור, מאזה וברזה שבאיזור דמשק. התקווה לחזור הביתה הפכה לחלום שהתרחק ונגוז.

2011, סורי עם דגל בזעורה, מאמינים שעוד יחזרו [מתוך יוטיוב]

זעורה, בימים שחיילי חי"ר לא כובשים אותה בתרגילי אש, היא אחת מעשרות מצבות דוממות והרוסות לטרגדיה של אזרחי הגולן הסורי.

רועים וחקלאים בין תותחים לחי"ר

מפה, זעורה והאיזור ["עמוד ענן"]

עיון במפה ממחיש איך היה כפר השליו זעורה מעין בן ערובה של הצבא הסורי – לכוד בין שני יעדים. קילומטר מדרום לו מוצבי חי"ר ונ"ט, שבו החזיקה פלוגה מגדוד 244, ופחות מקילומטר מצפון – בסיס תותחים שבטווח שלו נכללו ישובי ישראל הסמוכים לגבול [דן, שאר ישוב, דפנה, הגושרים וכו'].

אגב, ביום השלישי למלחמת ששת הימים נפל פגז לא הרחק מקרית שמונה. את הירי הזה אפשר לייחס לתותחי זעורה.

מג"ד 13, סא"ל פנחס נוי אלוש, שהשלים את כיבוש זעורה עם אנשיו, סיפר כי במקום היו בין 8 ל-14 תותחים. הוא לא ציין מאיזה סוג.

תצ"א זעורה

צילום אויר של איזור זעורה מאוגוסט 1966 [באדיבות ארכיון הגולן] לחצו להגדלה

אין כמו תצלום האוויר שקיבלנו מארכיון הגולן כדי להבין טוב יותר את הלחימה בתוככי הכפר של כוחות חטיבה 8.

החטיבה עלתה לזעורה מדרך הנפט מזרחה. בהגיעה אל הבתים הראשונים, אל המקום שבה הדרך עושה תפנית חדה דרומה, פנה חלק מהכוח והחפ"ק לכיוון משלטי דרום זעורה, שהיו אבן הנגף העיקרית בכיבוש האיזור.

במקביל המשיכו כוחות אחרים לתוך הכפר, תוך ירי לבתים סמוכים. פלוגת הטנקים של גדוד 377 בפיקודו של עמי לב טוב משכה לצפון מזרח, כדי לתפוס שטח שולט. בסמוך לבית הקברות נפגע המ"פ מירי צלפים. טנקים אחרים ספגו פגיעות נ"ט וייתכן גם מפגזי טנקים סורים. עיקר האש הגיע מהבוסתנים מצפון מערב הסמוכים לעין פית, וממוצב התותחים מצפון.

בזעורה לא נמלטו ללא קרב. שני טנקיסטים נהרגו בכיבוש מוצבי דרום זעורה [מיראן ובלולו], אחד נהרג בכפר עצמו [לב טוב] והיו לפחות כעשרה פצועים. אחד הבתים בזעורה הפך לתחנה לטיפול בפצועים.

ההתנגדות הסורית בכפר הביאה לכך שתפיסת הציר הראשי ועל-ידי כך ניתוק כל איזור בניאס, נדחו למחרת היום.

זעורה על הגובה

זעורה – המדרגה השלישית של הרמה הסורית. המספרים ליד המקומות – גובה מעל פני הים [לחצו להגדלה]

זעורה מדורגת במדרגה השלישית, הכמעט עליונה של רמת הגולן. במדרגה הראשונה: דרך המוצבים של קו הגבול הראשון [רמת הבניאס, תל עזזיאת, נעמוש]. מדרגה שנייה: דרך הנפט [תל פאחר, סיר א-דיב]. מדרגה שלישית: קלע-זעורה.

התרשים ממחיש את העליונות הטופוגרפית שהיתה לסורים ואת המאמץ הרב שנדרשו כוחות השריון, שבקרבות ששת הימים אל קלע וזעורה טיפסו בסופו של יום לגבהים של כ-530 עד 600 מטר, חלק מהזמן תחת אש.

איך מגיעים לזעורה

זעורה, צילום לכיוון צפון. לצד הדרך משמאל נראים דירי התותחים הסורים. ממול על ההרים – קלעת נמרוד 

הדרך הנוחה ביותר לזעורה היא מכביש 99, מקרית שמונה לרמת הגולן. עולים לגולן ממערב, עוברים את הבניאס ואת צומת נחל סער, מטפסים ומטפסים, עד שלימינכם ומעליכם תראו את הגל-עד לזכרו של עמי לב טוב.

מיד לאחר מכן יש דרך עפר ימינה [דרומה] הנמשכת לתוך שרידי הכפר והלאה. אם פספסתם את הפנייה, לא נורא: כחצי ק"מ בהמשך כביש 99 יש שלט שמאלה לעין קוניא. אם תיתקלו בשלט הזה, סימן שעברתם את הפנייה לזעורה. בנקודה זו תעשו פרסה ותחזרו על עקבותיכם.

לאחר שפניתם, כדאי לעצור לטובת האנדרטה המיוחדת [ראו בקטע הבא] ובסיס התותחים הסורי ששכן כאן עד מלחמת ששת הימים. לאחר מכן תמשיכו דרומה על דרך העפר הטובה המתאימה לכל סוגי הרכב [נכון לפרסום כתבה זו]. אחרי פחות מקילומטר תראו את שרידי הכפר. אפשר לחנות ולרדת ימינה בזהירות ברגל אל הבתים התחתונים.

הגעה לזעורה אפשרית גם מדרום – לרכבי 4 על 4 בלבד. אפשרות 1: מכביש הנפט יש דרך משובשת שעולה מזרחה, שתחילתה בצמוד לבסיס הארטילריה הצה"לי [בסיס זעורה]. עולים עם הדרך הזו ונוסעים בה כ-1.5 ק"מ עד לשרידי הכפר. אפשרות 2 – לבעלי חוש ניווט מתקדם: מגיעים מדרום מכיוון קלע, דרך ג'בב אל מיס ומוצבי דרום זעורה.

התותחים הסורים ירו בחסות ההאנגרים האלה. ברקע: הכפר עין קוניא

אנדרטת המ"פ מכפר יהושע

לזכרו של עמי לב טוב ז"ל. תכנון וביצוע האנדרטה: משה הדרי

מיד אחרי שפניתם ימינה מכביש 99 לכיוון זעורה כדאי לחנות ולסייר מעט בשטח על מנת להתרשם מדירי התותחים, מהאנדרטה ומהנוף המדהים בגובה של יותר מ-700 מטר.

האנדרטה לזכרו של עמי לב טוב ז"ל ממוקמת על גג מוצב בסיס התותחים, מעל הכביש הראשי. אנדרטה יפה לאיש גדול: גלגל מניע של טנק המשתלב בגלגל הטרקטור. לזכר מפקד טנקים וחקלאי מכפר יהושע שבעמק יזרעאל.

רס"ן עמי לב טוב נפצע קשה בקרב באיזור בית הקברות של זעורה ונפטר כשבועיים וחצי לאחר מכן בבית החולים רמב"ם. כתבה מקיפה עליו – ראו כאן. 

שרידים שנותרו מהכפר 

הכפר זעורה 2018

בתים הרוסים בחלק התחתון של הכפר, מבנים מבוטנים ומבוצרים בחלק העליון המשמשים לאימוני צה"ל. בצילום זה – אחד השרידים הבולטים מכפר זעורה של אז. שני חלונות, שתי דלתות – שריד של פנינה ארכיטקטונית שבנוי מאבני בזלת שחורות ומשתלב היטב בנופי הסביבה.

חלונות לרמת הגולן

שטח אימונים 123

מבנים שהוקמו במיוחד לאימוני לחימת חי"ר בשטח בנוי

זמן קצר לאחר סיום מלחמת ששת הימים, הפך צה"ל את מרחב רמת הגולן לשטחי אש.

המקומות שהפכו ביולי 1967 לשטחי אימונים היו: איזור הכפר חפר עבור מרגמות 81 ו-120 מ"מ, קצרין [לפני שהפך לישוב ישראלי] עבור ארטילריה כבדה – 155 ומרגמות 160 מ"מ, קובת קרעא [בדרום הגולן] – כנ"ל, ג'ובתא אל זית [לימים נווה אטי"ב] וזעורה – לחי"ר.

זעורה 1967 – אימוני לחימה בשטח בנוי

גדוד 13 בתרגיל לש"ב בזעורה

בקושי התקררו התבשילים במטבחי הבתים בזעורה, רגע לפני שננטשו בבהלה על-ידי התושבים, וכבר נשמעו ברחבי הכפר צרורות נשק קל וצעקות המפקדים.

תוך חודש מסיום מלחמת ששת הימים הפך זעורה ל"שטח אש 123". הוא יועד לאימוני לחימה בשטח בנוי ומטווחים עבור רומ"טים, תמ"קים, מקלעונים, רימוני התקפה, ררנ"ט ומרנ"ט.

בכפר נבנו עם השנים מבנים מיוחדים לכך, חלקם על בתים קיימים. כיוון הירי היה מצפון לדרום, כאשר המגבלות היו איסור ירי בכיוון כביש מסעאדה-וואסט [למזרח] ואיסור לפגוע במקומות קדושים בכפר או עלייה על שטחים מעובדים.

עם זאת, היו דרוזים בגולן שטענו לבעלות על אדמות בזעורה, שהפכו לחלק משטחי האש של צה"ל. באתר jawlany נכתב כי הם הציגו מסמכים מתקופת הטורקים על טאבו, ובעקבות כך קיבלו מדי חודש ממשרד הביטחון תשלום עבור שכירות הקרקע.

הגל-עד לזכרו של קוקו

הגל-עד בזעורה

קוקו ז"ל

הנוף מרהיב, האוויר נקי, אבל לא הכל עבר חלק באימוני לחימה בשטח בנוי בזעורה. סמוך ללב הכפר, לא הרחק מהדרך הראשית שהולכת מצפון לדרום, ניצב גל-עד צנוע לזכרו של רב"ט יעקב [קוקו] בריא. מאחורי הניסוח באתר יזכור – "נפל בעת מילוי תפקידו", מסתתרת טרגדיה, תאונת אימונים במאי 1975.

קוקו, חובש בסיירת צנחנים, בן 20 וחצי מהוד השרון, נורה על-ידי אחד מחבריו במהלך אימון באש חיה. התגייס באוגוסט 1973, השתתף במלחמת יום כיפור, אבל מהאימון בזעורה לא חזר. בעיתוני אותה תקופה לא מצאנו שום אזכור לאירוע.

גלעד ז"ל

ההרוג הראשון כנראה באימוני לש"ב בזעורה הוא גלעד פלד [הרצפלד] בן 21 מקיבוץ שדה נחמיה, שנהרג ב-2.5.1972. גלעד היה סמל מחלקה בגדוד נח"ל.

מור ז"ל

בדצמבר 2009 נהרג בזעורה רב"ט מור כהן בן 20 מעפולה מגדוד 12 באימון חוליה, לאחר שכדור חדר את קיר הבטון המזוין ופגע בראשו. ייתכן שבאיזור הוקם גל-עד גם לזכרו של מור. לא נתקלנו בכזה.

בעקבות התאונה הפסיק צה"ל למשך שנתיים את האימונים באש חיה בכל המיתקנים עד למיגון מחודש שעברו.

מפלצת בזעורה – מתקן לש"ב

מבנה לאימונים בזעורה

מיתקן אימונים לאימוני לחימה בשטח בנוי. גוש בטון מכוער שסביבו נוף מרהיב.

אבן בכניסה – שטח אש

הכניסה לאיזור זעורה מכביש 99

בכניסה לזעורה מכביש 99 ניצב במשך שנים הסלע הזה המתריע על שטח אש ועל כניסה אסורה. בפועל, בזמן שאין במקום אימונים, אפשר להיכנס בלי בעיות. בזמן אימונים יש חסימה בכניסה כולל ש"ג.

נוף למערב

זעורה – למערב. לחצו להגדלה

נוף רחב והרבה מקומות שמצטלמים מהדרך הראשית של זעורה.

זעורה בימי הסורים

כפר זעורה 1968

לפי ההיסטוריה הסורית ברמת הגולן, הוקם הכפר זעורה בתחילת המאה ה-17 ע"י תושבים עלאווים. גם עין פית, הכפר הסמוך והיוקרתי, וכן רג'ר שמצפון לדן, על גבול לבנון, היו עלאווים.

בתי זעורה נבנו מאבן, בזלת וחימר, ובהמשך בתי מלט. אנשי הכפר החקלאים גידלו בעיקר מלפפונים, קישואים, בצל, זיתים וחצילים. הכפר נבנה על ארבעה מפלסי גובה.

לפי רישום אוכלוסין של הכפר שהיה בנפת קונייטרה חיו בו בשנת 1967 כ-1,390 איש. מספר הבתים בכפר היה כ-100, ולפיכך אפשר שמספר התושבים לא עלה על 500 והאומדן כולל גם חיילים סורים ששירתו באיזור.

השבוי היחיד מכפר זעורה שעליו ידוע לנו הוא נער בן 14. כך למדנו מאחת מהקלטות הרדיו של מלחמת ששת הימים. ראיון קצר עם נער סורי בשם באז'ר סאפי [להאזנה לחצו כאן]. הוא עמד בפתח ביתו וכשראה את החיילים מתקרבים החל להימלט ונורה. המראיין יחזקאל המאירי שאל אותו למה לא עצר כשקראו לו לעצור, והוא השיב: "כי פחדתי שיפתחו עליי באש".

הנער סיפר שהאוכלוסיה והצבא הסורי נמלטו בשעה שפרץ הקרב. "הוריי ברחו ואני נשארתי יחידי".

נוף זעורה לצפון

חורף בזעורה: מראה לכיוון צפון

הכפר זעורה ממוקם על המדרון המערבי של רמת הגולן, כ-6 ק"מ מערבית למסעאדה, כ-3 ק"מ דרומית-מזרחית לכפר בניאס, כ-1.5 ק"מ דרומית מערבית מעין קוניא, וכ-1 קילומטר דרומית-מזרחית לעין פית.

הכפר משקיף על החרמון ועל קלעת נמרוד שמצפון, ושולט על ציר הדרך בניאס-מסעאדה – מה שהפך אותו ליעד נחשק על-ידי פיקוד צפון בששת הימים.

נקודת זינוק לרכבי שטח

סיור ג'יפים יוצא לדרך מזעורה צפון לכיוון דרום

מזעורה לג'בב אל מיס, ומג'בב לקלע, מקלע לוואסט.

המון אפשרויות ומסלולים מאתגרים לרכבי שטח. מתאספים בכניסה לזעורה וממשיכים בשיירה – בבוץ החורף או בחולות הפודרה של קיץ. מזעורה לקלע – שישה ק"מ של חוויה גדולה.

פירות זעורה

עץ רימון בזעורה

עצי זית, תאנים, רימונים ועוד פזורים בין חורבות הכפר. מהגובה שעד אליו מגיעות בהמות משוטטות אפשר לקטוף בכמות יפה. כך עץ הרימונים המניב הזה שנתקלנו בו ליד בתי זעורה התחתונה בחודש ספטמבר, שיא העונה, שהבקר של קיבוץ שניר שמשוטט כאן לא השיג.

ניפגש בסיבוב

זעורה לכיוון צפון

מכאן רואים את תל חמרה ושניר [מצד שמאל של מדרונות החרמון], את הר דב, קלעת נמרוד, דרום לבנון, ומימין – כל עוד התלולית לא תסתיר – שלוחות החרמון השונות שמתחתיהן עין קוניא, מג'דל שמס ונווה אטי"ב.

זעורה על כף היד

זעורה מלמעלה

מבט מהדרך שלמעלה אל זעורה התחתונה וכל מה שברקע.

ששת הימים של גדוד 13

זעורה 2017: ותיקי גדוד 13 באירוע 50 שנה למלחמת ששת הימים

באירוע של חטיבת גולני לציון 50 שנה למלחמת ששת הימים, 9.6.2017, שימש זעורה מקום הטקס המיוחד שנערך ללוחמי גדוד 13 דאז.

שלושה כוחות משנה רשומים על כיבוש איזור זעורה, כל אחד והחלק שלו: גדוד 377 כבש את מוצבי דרום זעורה אחרי קרב לא קל. גדוד 121 כבש את הכפר אחרי קרב קל. גדוד 13 כבש את בסיס הארטילריה ללא קרב.

גדוד 13, מבחינת לחימה, היה "חסר מזל" במלחמת ששת הימים. כל היעדים שכבש היו ללא קרב. הגדוד החל בתנועה רגלית לרמה הסורית בשעות אחר הצהריים של ה-9 ביוני 1967. תוך כדי התקדמותו של הגדוד כעתודה חטיבתית, הסתיים כיבוש תל עזזיאת על-ידי גדוד 51, והקרב בתל פאחר היה בשלבי סיומו על-ידי גדוד 12 והסיירת.

בהמשך הערב התפצל הגדוד לשלושה. שתי פלוגות שיועדו לכיבוש הכפר בניאס נותרו בדרך המוצבים הסורית ליד בורג' בביל, ושתי פלוגות אחרות עלו לכיוון זעורה. אחת מהן נשלחה לפנות בוקר להחזיק את הכפר ג'בב אל מיס שמדרום לזעורה, שכבר נכבש על-ידי חטיבה 8. פלוגה שנייה בפיקוד המג"ד אלוש יועדה לכבוש עם שחר את בסיס התותחים 9136 בזעורה הצפונית. שתי פלוגות אלה, שהיו ת"פ חטיבה 8, הגיעו לזעורה אחרי מסע רגלי מפרך. לדברי אלוש, מדובר ב-13 ק"מ של עלייה תלולה עם כל הציוד.

בפאנל שקיימה חטיבת גולני בקונייטרה ביוני 1967 לסיכום הקרבות, סיפר המג"ד כי התחבר בלילה לפלוגת החרמ"ש של גדוד 121. לדבריו, הוא לא הבין מדוע פלוגה זו בתוספת פלוגת הטנקים שהיתה עימה לא כבשו לבדם את המוצב, שכבר היה נטוש וריק מחיילים סורים.

עם שחר ה-10 ביוני נעה פלוגה א' של גדוד 13 בפיקוד המג"ד אלוש והמ"פ דני בנימין בסיוע מרגמות 81 מ"מ לכיוון המוצב הסורי. לאחר שלא נתקלה בירי, נכנסה לתוך המתחם. סמוך לשעה 7 בבוקר דיווח אלוש על תפיסת מוצב "ציפורה". כעבור זמן לא רב התחבר אליו גדוד 51 שעלה ברגל על ציר הדרך מאיזור מחנות הבניאס.

בכך הושלם כיבוש כל איזור זעורה והדרך נפתחה למסעאדה ומג'דל שמס.

זעורה, ספטמבר 2017. גדוד 13 של גולני בסיור מורשת קרב אחרי 50 שנה לששת הימים

———————————————————————————————————

15 מחשבות על “זעורה زعورة

  1. כתבה מאלפת. ב 2.5.1972 נפל בזעורה בתאונת אימונים סמל גלעד (גילי) פלד, מהנח"ל. גילי היה בן למייסדי קיבוץ שדה-נחמיה (חוליות), שעל מפגש הנחלים וראשיתו של הירדן, כ 10 ק"מ דרום-מערבה ומטה מזעורה.

  2. רשימה מרתקת. לשים לב שבמלחמה בזעורה נפל רק בחור אחד ובאימוני זעורה נפלו 3,ואחר כך אומרים שזעה חוסכת דם…

    • במלחמה בזעורה נפלו 3 לוחמים. כולם מגדוד 377. נעשתה אנדרטה רק לאחד. לגבי השניים האחרים, לא רק שאין זכר במקום, אלא שגם הטיפול בהודעה למשפחותיהם היה לקוי.

  3. ביקרתי בזעורה בטיול שטח לא נשכח.
    שאלוהים ברא את העולם הוא נישק את המקום הזה.
    גן עדן עלי אדמות שאנשים קלקלו אותו.
    תודה לך על כתבה אדירה.

  4. מפת המדרגות המוצלחת נותנת פרספקטיבה לקושי של צה'ל לכבוש את הרמה ואיזה הזדמנויות יש לסורים בכל מדרגה לסכל את המקתפה ולמרות הכל עם יתרון כל כך גדול טופוגרפית הם נכשלים בהגנה.

  5. מאמר מרשים ויפה.רוצה לצין שהאנדרטה של לבטוב היתה במקור עם צריח טנק אולם גנבים חסרי לב גנבו אותו לפני כמה שנים.

        • שלחת אותי לחפש בספר של מתי מייזל בפרק "האויב": אם כך חטיבה 11 חי"ר היתה ערוכה על ציר בניאס-מסעאדה בקו הגנה שני. חטיבה זו היתה במסגרת הדיוויזיה ה-12 [חטיבות 8, 11, 19]. תפקיד דיוויזיה זו היה הגנה על הגבול. במסגרת תוכנית המיתקפה הסורית נועדה חטיבה 11 לשמש כהטעיה ובהמשך לטיהור עמק החולה מכוחות צה"ל. את תל פאחר החזיקה פלוגה מגדוד 187 של חטיבה 11.

  6. כתבה יפה ומאוזנת ובכלל האתר כולו מענין ומחכים מבחינה צבאית. לעצם ענין הכפרים הסורים שנמחו מעל פני האדמה שמצד אחד מנעו ברמת הגולן אזור עימות בדומה לגדה המערבית עם חיכוכים יומומיימם בין מתנחלים לתושבי הערבים בגדה, נפגעים משני הצדדים, תגי מחיר ושאר חולרות. עדין ניכר שהחברה הישראלית ברובה מאבדת קשר עם העולם הגדול, מתכנסת עוד ועוד לתוך תודעת המצור הצרוב בה ומשדרת לאזרחיה תסכול, זעם ופחד. הלאומנות המסתגרת מחלחלת, וחברה שמתלכדת סביב תחושת עלבון ועוול וחיה עוד ועוד על זכרון השואה, מדינה קורבנית שלא מסוגלת עוד לשמוע קולות אחרים ולהתבונן בעצמה ובמעשיה באופן מפוקח.

    • מהלך היסטורי !
      הכרה אמריקנית בריבונות ישראל ברמת הגולן !
      נזכור גם את הנופלים שבזכות קורבנם מדינת ישראל פורחת !
      ושבו בנים לגבולם .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s