לא היו קת"קים לפלוגות

עבודת גמר בפו"מ ב-1968 על הפעלת סוללות הארטילריה בגזרה הסורית * שתיים מהמסקנות: קש"א גדוד 12 לא יכול היה לתת סיוע ברגעים גורליים של הקרב בתל פאחר בגלל אי ידיעה נכונה על מיקום הפלוגות הלוחמות * לא היה שימוש במרעומי זמן שייעודם העיקרי הוא לסיוע ליעדים מחופרים ללא כיסוי ראש

צוות תותח 155 מ"מ בחזית הסורית בששת הימים [מקור: בית התותחן]

לקחים בהפעלת הארטילריה במלחמת ששת הימים בכיבוש רמת הגולן – זהו שם עבודה משותפת של שלושה רס"נים בקורס בפו"מ. השלושה הם רס"ן ברוך גורודיש, שבמלחמת ששת הימים היה קצין אג"מ של חטיבת גולני, רס"ן נחום שלום ורס"ן גדעון צדקוני. שני האחרונים לא היו בששת הימים בפיקוד צפון. צדקוני שימש בהמשך הזמן כמנהל הביטחון של תע"ש.

העבודה הוגשה במאי 1968. המנחה היה סא"ל ברוך פוגלמן, מדריך בבי"ס לפיקוד ומטה ואיש חיל ההנדסה.

להלן העבודה. מקור: ארכיון צה"ל.

לקחים בהפעלת הארטילריה במלחמת ששת הימים בכיבוש רמת הגולן

א) במסגרת מחקרים הנערכים על-ידי חניכי פו"מ על מלחמת ששת הימים הוטל על הצוות להציג לקחים בהפעלת הארטילריה בכיבוש רמת הגולן.

ב) המערכה ברמת הגולן החלה ביום 9 ביוני 67 ונסתיימה בליל 11-10 יוני 67, עת יוצב קו הגבול, קו הפסקת האש הנוכחי.

ג) המחקר הושתת על עיון בדו"חות מפקדי יחידות חת"מ, קש"אים ומפקדי עוצבות, וכן בראיונות אישיים של מפקדים שהשתתפו במערכה, מפקדי יחידות חת"מ וקצין תותחנים ראשי.

מקורות

א) דו"ח מת"פ צפון, מלחמת בני אור, יוני 67.

ב) דוחות מפקדי גדודי חת"מ – מרחב פיקוד צפון יוני 67.

ג) דו"חות תחקירים קש"איים ומפקדי סיוע מרחב פיקוד צפון יוני 1967.

ד) חיל התותחנים במלחמת בני אור, הוצאת מיפקדת קתמ"ר יולי 1967.

ה) שאלונים בהוצאת מיפקדת קתמ"ר בתום המלחמה, יוני-יולי 67.

ו) דו"ח מלחמה אוגדה 36.

ז) מחקר ביצוע של חניכי פו"מ מחזור י"ג חטיבות פיקוד צפון יוני 1967.

ח) ראיונות מפקדים וקציני מטה במרחב פיקוד צפון שהשתתפו במערכה, אפריל 1968.

ט) ראיון עם קצין תותחנים ראשי, אפריל 1968.

היקף המחקר

א) במסמך זה נסקור את הפעלת הסד"כ הארטילרי בכיבוש רמת הגולן, במתן סיוע לפי עוצבות ובמידת הצורך בחתך יחידתי מתוך הראייה הכוללת של פיקוד צפון בהפעלת הארטילריה בכללותה.

ב) הלקחים שיוצגו הם כפי שהם נראים לצוות, בהסתמך על המקורות דלעיל ובראיון מפקדים וקבלת חוות דעתם של מפקדים אשר לקחו חלק במבצעים.

ג) לא עסקנו בנושא הנ"מ וכן בנושא איכון, ולכן לא עסקנו בתיאורם בשלבי המלחמה השונים.

תיאור תמציתי של המערכה

א) ביום שישי 9 ביוני 1967 בשעה 07:00 נתקבלה בפיקוד צפון פקודה סופית לכבוש את רמת הגולן.

ב) פיקוד צפון חילק את מרחב הפעולה לשניים: 1) גזרה דרומית מהכינרת ודרומה באחריות אוגדה 36.

2) גזרה צפונית מהכינרת וצפונה באחריות ושליטה ישירה של הפיקוד.

המשימות שהורדו היו כדלקמן:

גזרה צפונית

א) חטיבה ממוכנת 8 תבקיע מזרחית לגבעת האם, תכבוש את מוצבי נעמוש, זעורה, ותתחבר לכיבוש מסעאדה וכוננות לתנועה לעבר קונייטרה.

ב) חטיבת חי"ר 1 תנוע בעקבות חטיבה 8 ותכבוש את המוצבים בחריאת, בורג' בביל, תל פאחר, ובשלב שני את תל עזזיאת וחרב א-סודה, ותהיה בכוננות לכיבוש מוצבי הבניאס והעיירה, תל חמרה, עין פית וזעורה.

ג) חטיבת חי"ר 3 תבצע מחטף ותכבוש את המוצבים עורפיה, פשיטות לעומק בדבורה ובמחנה עלייקה, הטעיה באיזור גשר בנות יעקב, וביום התקפה באיזור השפך.

ד) חטיבה ממוכנת 45 תכבוש את רמת הבניאס, תל חמרה ותהיה בכוננות לכיבוש איזור מסעאדה.

ה) חטיבה משוריינת 37 תעלה בציר גונן, ראוויה ובציר דרבשיה-חפר בעקבות חטמ"ר 3.

גזרה דרומית

אוגדה 36 תכבוש את תאופיק/כפר חרב, פיק/אל על, סקופיה, החל ב091800 ותתארגן להגנה בצומת בוטמיה החל בשעה 111200 בסד"כ הבא:

חטיבה מוצנחת 80 תכבוש את מוצבי תאופיק, חירבת עיון וכפר חרב, פיק, אל על, ג'יבין, ויהיו בכוננות לכיבוש צומת בוטמיה.

חטיבת חי"ר 2 תכבוש את המוצבים לאורך הגדה המזרחית של הכינרת, נוקייב, כורסי.

חטיבה ממוכנת 10 – לא פירטנו.

פירוט סד"כ חת"מ

פירוט סד"כ חת"מ: סה"כ סוללות + קנים – 57 סוללות ו-245 קנים [מתוך העבודה]

לקח מס' 1: הפעלת הארטילריה של העוצבות ישירות ע"י מיפקדת תותחנים פיקודית.

א) בצפון הגזרה פעלו 4 חטיבות (חטיבות 1, 3, 8, 37 ובהמשך 45) עם גדודי הארטילריה האורגניים והחבירים שלהם ועוד גדודי ארטילריה בסיוע. מת"פ צפון שלט ישירות על יחידות האש בלי כל דרג ביניים.

ב) מאחר ומיפקדת תותחנים פיקודית אינה בנויה לפעול כאגד ארטילרי וכן מפאת העובדה שבדרום הגזרה פעל אגד ארטילרי ובמסגרת אוגדה 36 נראה לנו שהיה חיוני להקים מיפקדת אגד מאולתרת שתשלוט על תנועה, פריסה וירי של יחידות האש בגזרה הצפונית.

להלן חלק מן העובדות:

1. מפקד סיוע חטיבה 8: להלן הקטע המצוטט: "קמב"צ גד"ב 871 טוען שלגזרה של חטיבה 3 היה צריך להיות אגד מאולתר עם קצינים ואמצעי שליטה של המת"פ במקומו בנושאים של קשר, עמדות, פריסות, תחמושת ועוד.

2. קצין אג"מ מת"פ צפון. להלן הקטע המצוטט: "מיפקדת המת"פ אינה בנויה להקמת מיפקדת אגד מאולתר. מת"פ צפון מן מיפקדת אגד מאולתרת ומצומצמת, כל קציני המת"פיה וכן קצין מתנדב היוו את המיפקדה ומילאו תפקידים מקבילים. קשרים נקלחו מגדודים 334 ו-402, ציוד הקשר והרכב התקבלו ממקורות הפיקוד על-חשבון יחידות אחרות. לדעתי יש לבחון את המבנה והאמצעים של מיפקדת המת"פ, אם מתכוונים שהיא תנהל גם את הקרב".

דעתו של קצין תותחנים ראשי: 1) מיפקדת תותחנים פיקודית אינה בנויה להיות מיפקדת אגד, ואפילו לא מיפקדת אגדת מאולתרת בגלל חוסר אמצעים וכוח אדם. 2) במרבית המקרים תצטרך מיפקדת המת"פ לטפל בנושאי חת"מ ברמת הפיקוד.

לקח מס' 2: אי הפעלת סוללות דגם ד' בגדודי חש"ן

א) מרביתן של סוללות דגם ד' האורגניות של גדודי החש"ן לא הופעלו בסיוע לגייסות ובמספר מקרים אף לא פרסו ולא ירו. מאידך, גדודי החת"מ (המכמ"תים) האורגניים לחטיבות הופעלו כנדרש בכל המקרים, ואף נוצלו למשימות סיוע לעוצבות שכנות.

ב) להלן תיאור מקצת מן העובדות:

חטיבה ממוכנת 8: א') מפקד הסיוע של החטיבה מציין (בשאלון מרואיינים) שלא הפעילה סוללה דגם ד' אחת. ב') קע"ת גדוד חרמ"ש 121, להלן קטע מצוטט: "סוללת דגם ד' של הגדוד לא תצליח להפעיל הואיל ובגדוד לא מבינים מה לעשות בה, לא מכירים את הנשק ואינם יודעים לנצל אותה".

חטיבה משוריינת 37: מסקנות מפקד הסיוע החטיבתי: א) סוללת דגם ד' האורגנית של הגדודים אינן ברמה נאותה וספק אם ניתן להביאם לרמה בגלל: 1) סגל קצינים צעיר וחסר ניסיון. 2) הסוללה לא מקבלת עדיפות בתנועה במסגרת הגדוד, בעיקר במשימות התקדמות, והתוצאה כאשר האש נדרשת מהסוללה רחוקה ומחוץ לטווח. 3) לעיתים ויתרו מפקדי הגדודים מראש על סוללות אלו.

דעת קצין תותחנים ראשי: 1) התופעה נתגלתה בכל חומרתה במירב עוצבות השריון ואינה אופיינית דווקא לרמת הגולן. 2) למרות המאמצים שהושקעו להחדיר למפקדים נושא זה והשתלמות בנושא זה נערכה בפיקוד צפון כחודשיים לפני מלחמת ששת הימים בהשתתפות מירב מפקדי הגדודים מחש"ן, לא הושגו התוצאות המקוות.

לקח מס' 3: מתן קישור ארטילרי עד לרמת הפלוגה

א) כיום קיימים בתקנים של גדודי חת"מ שלושה קת"קים בגדוד אשר מיועדים להיות מורדים לפחות בקת"ק אחד לכל גדוד מבלי לקחת בחשבון קת"קים של גדודי חת"מ אשר לא נותנים קישור, אשר מהם ניתן להוציא גם תוספת של קת"קים.

ב) הוברר לנו שלמירב החטיבות שפעלו בצפון הגזרה לא הורדו קת"קים, פרט למקרה 1 כמפורט: 1) חטיבת חי"ר 1 – לא הורדו קת"קים. 2) חטיבת חי"ר 3 – חסרו קת"קים בשני גדודים. 3) חטיבה ממוכנת 8 – לא הורדו קת"קים.

ג) לפי עדויותיהם של שלושת מפקדי הסיוע של העוצבות דלעיל עסקו מפקדי הסיוע והקש"אים בטיווח ובבקרת אש בגלל חוסר קת"קים בגדודים/פלוגות.

ד) לפחות באחד המקרים שוכנענו שהיה צורך חיוני בקת"ק אחד או יותר, וזה בקרב גדוד חי"ר 12 מחטיבה 1 על תל פאחר, כאשר לא היו קת"קים לפלוגות ובהיעדר קשר ברשת המבצעים (בין המ"פים למיפקדת הגדוד) לא יכול היה הקש"א לתת סיוע ברגעים גורליים של הקרב בגלל אי ידיעה נכונה על מיקום הפלוגות הלוחמות.

ה) דעתו של קצין תותחנים ראשי, שקיים במצבה חוסר בקת"קים.

לקח מס' 4: הפעלת מת"צ אוויר כהשלמה לתצפיות קרקעיות

א) בימים 9-6 ביוני בהבקעה ובהתקדמות בגזרה הצפונית הופעל ברציפות מת"צ אוויר אשר בין הישגיו היו איתור סוללות אויב והפעלת אש נ"ס עליהם, ושחלקם יטווח יעדי אויב שלא היתה אליהם תצפית קרקעית משטחנו.

ב) להלן מקצת מן העובדות: 1) ביום 9 ביוני בקרב ההבקעה בגזרה הצפונית, איתר מת"צ אוויר שתי סוללות 120 מ"מ אשר הפריעו להתקמות כוחותינו באיזור גבעת האם. המת"צ טיווח ובעקבות העסקתן – שותקו. 2) ביום 10 ביוני טיווח מת"צ אוויר את (?) עבור חטיבה 37. יעד זה לא נצפה קרקעית.

לקח מס' 5: סיוע ארטילרי לכוח מוטס

א) כוח מוטס של חטיבה מוצנחת 80 הונחת בצומת בוטמיה החל מה-10 ביוני שעה 17:30, וגמר בניית הכוח לעוצמה של גדוד מגובש נעשה במשך ליל 11-10 ביוני.

ב) הכוח בצומת בוטמיה פעל ללא סיוע ארטילרי עד לחבירה עם חטיבה ממוכנת 10 בצהרי יום 11 ביוני 1967 וזה מפאת: 1) מפקד החטיבה החליט בשיקולי עדיפות לא להנחית סוללת 120 מ"מ אורגנית של החטיבה. 2) אי יכולת הגעה בגלל קשיים בטיפוס לרמה בציר תאופיק, נדחתה הגעת גדוד גד"ש 870 עד למחרת, קרי 11 ביוני 67.

לקח מס' 6: אי שימוש במרעומי זמן

א) למרות שהיה ידוע לכוחותינו לפחות חלקית על טיב הביצורים של הרמה הסורית, לא היה שימוש במרעומי זמן אשר ייעודם העיקרי הוא לסיוע ליעדים מחופרים ללא כיסוי ראש.

להלן מקצת מן העובדות: 1) מתוך עיון בדו"חות חת"מ: מס"חים וקש"אים לא צוין אפילו מקרה אחד שבו השתמשו באחד הסוגים של מרעומי זמן. 2) בפגישתנו עם קצין תותחנים ראשי התברר לנו מתוך דבריו שבכל הזירות במלחמת ששת הימים ירו סה"כ 300 מרעומי זמן.

לקח מס' 7: התחפרות בעמדות ודילוגים

א) מירב יחידות חת"מ שפעלו בגזרה הצפונית התפרסו בקרבת הקו הירוק מפאת קוצר הטווח של הכלים והשאיפה לכסות מקסימום שטח.

ב) בכל המקרים היו כלים אלו בטווח הארטילריה ואף ברוב המקרים בטווח מרגמות 82 מ"מ הסוריות כגון: 1) מיקום גדוד מכמ"ת 334 (חטיבה 1) באיזור דפנה. 2) מיקום מכמ"ת 342 (חטיבה 3) באיזור שאר ישוב.

ג) מיעוט האבידות בנפש ובאמצעים שנגרמו לכוחותינו היו מהסיבות הבאות: 1) התחפרות הכלים, התחמושת והרכב. 2) דילוגים לעמדות מתוכננות ומוכנות מראש. 3) אש נ"ס דלילה יחסית של האויב וזאת מפאת שבאף מקרה לא עלה ריכוז אש הנ"ס מעל לריכוז סוללתי.

לקח מס' 8: תותח שדה 25 ליטראות כנשק מסייע

א) הסיוע העיקרי לחטיבה 1 לכיבוש מוצב תל פאחר היה גד"ש 828 אשר בכל שלבי הלחימה לכיבוש יעד זה ירה 2,990 פגז.

ב) התברר שכמות תחמושת גדולה זו לא השאירה נפגעים על המוצבים: 1) תחמושת זו אינה מתאימה ליעד מסוג זה (אופי היעד). 2) משקל הפגז והכמויות המזעריות של החנ"מ.

לקח מס' 9: נוהלי אספקת תחמושת

א) אספקת התחמושת ליחידות חת"מ בוצעה בהצלחה באחריות מיפקדת תותחנים פיקודית, החל מבסיס אחסנה וישירות ליחידות כאשר כל הנושא תואם עם גורמי האפסנאות בפיקוד.

ב) נוהל זה הינו חריג בנוהלי אספקת תחמושת חת"מ, שלפיהם אחריות אספקת התחמושת חלה על גורמי האפסנאות בפיקוד.

ג) לדעת קצין תותחנים ראשי, הנוהל שהופעל בפיקוד צפון הוכיח את עצמו לעומת הנוהל הצה"לי המקובל שהופעל ביתר הפיקודים.

סיכום

אם לעלעל בלקחים שפורטו לעיל, נראה לנו שהסד"כ הארטילרי לכיבוש כל רמת הגולן (גזרה צפונית וגזרה דרומית) נוצל בדרך כלל ביעילות, פרט לסוללות דגם ד' של גדודי החש"ן שלא הופעלו.

הפעלת סד"כ החת"מ בשלב זה נעשתה למרות הקשיים בנושא טווח הנשק אשר חייבו מיקום הכלים בקרבת הקו הירוק, ומשמעותו ספיגת אש נ"ס.

היתה זו תופעה שגרתית שיחידות אש של עוצבות סייעו למוצבים שכנים ולהיפך, בעיקר בגזרה הצפונית, וזאת למרות אי קיום מיפקדת אגד בגזרה והפעלת הארילריה נעשתה ישירות על-ידי מת"פ צפון אשר בו-זמנית עסק בשליטה גם על הגזרה הדרומית (דרך אגד ארטילרי 210 אוגדה 36).

——————————————————————————–

13 מחשבות על “לא היו קת"קים לפלוגות

  1. -אין ספק שהארטילריה הופעלה ביעילות ע"י חטיבה 8 וחטיבה 1, פרט לתל פאחר- שם הסתבכה הפעלת האש עקב שינוי התכנית ותוצאותיה המשניות- אבדן קשר בין הקש"א לגורמי חת"ם, וחוסר יכולת לשלוט בהסטת האש בהתאם להתפתחויות בשטח, שלא עלו בקנה אחד עם התכנון.
    -אני מסופק אם גדוד 828 ירה כמות כה גדולה של תחמושת בקרב תל פאחר כפי שנכתב..
    -לי לא ידוע על מרעומי רסיק אויר/קרבה ל120 מ"מ או 25 ליטראות שהיוו את עיקר הארטילריה בזירה.
    -סיפור מכמ"ת דגם ד' בגדודי השריון היו בזיון אחד גדול. כלים מצויינים שעמדו לרשות המג"דים לא הופעלו כלל ולמעשה נזנחו על ידם ביודעין. נראה כי איש בחש"ן לא מוכן להתעסק עם הבן החורג הזה.
    -צה"ל הפנים את נושא הקת"קים ולקראת יום כיפור הוסבו קציני חי"ר לקציני תצפית. היו בערך אחד לכל קש"א. ואגב, הקש"אים היו מסוגלים תמיד לספק למג"דים את אש הסיוע ברמת הגדוד גם ללא קת"ק. מקרה תל פאחר הינו חריג נוכח שינוי התכנית.
    – בהעדר מפקדת ארטילריה על- גדודית, מילאו המס"חים היטב את תפקיד מפקדות הסיוע, באופן שכל אחד משני המס"חים במקבת צפון, פקד על עוצמה ארטילרית של כאגד ארטילרי. הבעיה שלא הייתה מפקדת סגן וגורמים תומכי לחימה ברמה העל-גדודית.

  2. בעבודת הסיכום צוין כי מת"צ אויר איתר שתי סוללות 120 סוריות שירו על גבעת האם, הדו"ח רק לא סיפר מאיפה ירו הסוללות. אז נאמר – מאיזור בניאס/תל חמרה.

    יצוין כי בדו"ח מת"צ אוויר משה פלד ליום 9.6 הוא ציין כי טיווח גם 3 טנקים בתל חמרה שירו על כוחות צה"ל.

    מה שחסר בדו"חות אלה להבנת התמונה הכוללת בעיקר מהנעשה בתל פאחר הוא זמנים ושעות. בעבודת סיכום הארטילריה נכתב כאן ששתי סוללות 120 מ"מ שותקו בעקבות איתורן ע"י המת"צ. יצוין כי בדו"ח של המת"צ משה פלד הוא כתב "מרגע זה לא היתה כל הפרעה מצד הארטילריה של האויב לכוחות חטיבה 1 לתקוף את היעדים", השאלה אם זה נכון באופן גורף, או נכון רק לזמן שהייתו של פלד באוויר? כי בשלב מסוים המטוס היה צריך לעזוב את משימתו כדי לשוב לבסיסו לתדלוק. בעבודה זו כתוב כי המת"צ הופעל ברציפות במשך זמן ההבקעה. עד כמה שידוע לנו, לא היה מטוס אחר עם מת"צ שבא להחליפו.

    • הסוללות ששותקו הן הסוללות של רמת הבאניס. מופיע בדו"ח המת"ץ. לפי דעתי היו סוללות 82 מ"מ.

      • מנגד, קיים לנו הדו"ח של אלי עשת:
        ""התחלתי בהפגזה על היעדים תל עזזיאת (שתי סוללות מכמ"ת ומחלקת 81 מ"מ), תל פאחר (גד"ש 828), תל חמרא (שתי מחלקות 81 מ"מ של גדוד 13-12 שטיווחו את יעדיהם קודם לכן). תוך כדי התקדמותה של חטיבה 8 הופגזה גבעת האם ובעיקר הדרך בה נעה חטיבת הזקן. התקשרתי עם המת"פ וביקשתי שמת"צ אוויר יגיע לגזרתי. נמסר לי שהמת"צ אוויר בדרך. התקשרתי אליו, הסברתי לו את המצב וביקשתי שיאתר סוללות יורות באזור בניאס ומסעאדה. ואמנם, איתר מת"צ אוויר (סא"ל פלד) סוללה באזור (כפר) בניאס (9165א') שהייתה פעילה. העמדתי לרשותו את סוללה ד' ממכמ"ת הרעם והוא טיווח אותה."

        "בשלב זה נפסקה אש האויב. עלינו עם חפ"ק החטיבה לגבעת האם. תוך כדי העלייה ביקשתי מקש"א ברק שיבדוק וידווח האם יש הנחתות ארטילריה נוספות של האויב בחלק המזרחי של גבעת האם. הוא דיווח לי שאין הנחתות באותו זמן. התמקמנו לפרק זמן קצר בגבעת האם והאויב חידש את ההפגזה. התקשרתי שנית למת"צ אוויר וביקשתי ממנו שיאתר סוללה נוספת שיורה על גבעת האם והוא איתר סוללה נוספת באזור בניאס (כנראה 9156, צפונית לכפר בניאס, מזרחית לתל חמרה) וטיווח אותה על-ידי סוללה ד' ממכמ"ת הרעם "(הסוללה הנגררת, א.ב.).

        ראו: http://www.beithatothan.org.il/node/1652

  3. כך נכתב ברשומה 195 מפי אלי עשת

    "סה"כ הוצאת תחמושת בסיוע לחטיבה הוא כדלהלן: כ-5,000 פצצות על-ידי מכמ"ת 334, כ-2,000 פצצות על-ידי 81 מ"מ, כ-1,000 פצצות 120 מ"מ על-ידי מכמ"ת 335, כ-2,990 פגז על-ידי גד"ש 828."

    גדוד 334 יורה 7112 פצצות בכל מהלך המלחמה

    2200 מהם עד ל 9.6 לכן כ 5,000 עושה שכל.
    1100 מהם לכיבוש בניאס ב 10.6
    3800 ביום 9.6.

    מכמ"ת 335 ירה לטובת חטיבה אחת כ 200 פצצות בלבד שיועדו לתל פאחר במקרה הטוב או אפס ((0) פצצות במקרה הרע. ולא 1000 פצצות.

    גד"ש 828 יורה בכל מהלך המלחמה 3884 פגזים. מהם מספר לא ידוע בימים 6-8.6
    להעריך כי ירה 2990 פגזים על תל פאחר. ספק גדול.

    ביום הזה לאחר שהפסיק בפקודת אלי עשת את הירי על תל פאחר הוא מסייע לחטיבה 8.

    ב 10.6 הוא מסייע הן לחטיבה 45 והן לחטיבה 37 שעולה לקנבה

    אבל לפחות אנחנו יודעים מהיכן צץ המספר 2990 פגז.

  4. 2,990 פגזים על תל פאחר? לא מצוין פה ממתי עד מתי. נגיד שפתחו בריכוך ב-7:00 וסיימו ב-15:00, הרי שמדובר על למעלה מ-350 פגזים בכל שעה, כלומר כ-7-6 פגזים בכל דקה לגדוד, ברצף של 8 שעות. לגדוד היו 15 קנים (לפי הדו"ח המצולם למעלה). זה ממוצע של כ-25 פגז לקנה בכל שעה. האם מישהו שהיה שם זוכר כ-3,000 פגזים על היעד?

    • לפני הכל אני צריך לציין שבין 10:45 ל11:45 לא היתה שום הפגזה על תל פאחר!? כך שהחשבון לעיל עוד יותר מסובך.
      לחשבון צריך להוסיף את ההתארגנות לירי תחמושת בהיקף שכזה במשך שעות (הובלת והבאת התחמושת לאיזור הסוללות, פתיחת המארזים והאריזות של כל פגז ותחמיש, איסוף וסילוק האריזות וכל זאת בנוסף לפעילות הטעינה והירי של התותחים וכד').
      בני אני זקוק לסיוע שלך בהגדרות בנושא. מן הסתם האש היתה צריכה להיות מוגדרת לפחות ברמה של אש לשיתוק מה הפירוש בקצב האש לקנה בכל שעה? ממספר זה אפשר יהיה לגזור את הכמות שירה הגדוד בשעה ואז לחשב כמה הוא ירה בשלש או ארבע שעות.
      כיון שבחיי עברתי יותר מפעם אחת הפגזה בסדר גודל של כמה שעות מכמה מאות קנים של המצרים במלחמת ההתשה במוצב המזח (למי שמעונין לשמוע אני יכול לפרט). וגם במלחמת יום הכיפורים משהו בסדר גודל של מאה קנים בגזרת ראס סודר במשך שעות איני סבור שצהל "שופך" ארטילריה בכמויות שכאלו.
      לפי התיאור עמוד העשן והאבק מכמות התחמושת שנורתה ואורך הזמן של ההפגזה היתה צריך היה להגיע לגובה של לפחות שני קילומטר והיה נראית למרחק של עשרות קילומטרים (מי שזוכר את השריפה בכרמל יכול לתאר לעצמו משהו קטן וממוקד יותר אבל לגובה כזה). מצילומי המלחמה לא רואים כזה! וגם אין עדויות מאיזה שהוא מקור לוחם שמציין זאת.

      כל הדברים הללו אינם צריכים לפגוע בתותחנים שעשו כל מאמץ בקרב ובין השאר לשתק את תל עזאזיאת ולפי תיאור ההצלחה של כיבוש התל על ידי פלוגתו של אורי שגיא הם הצליחו בגדול. וגם

      • זאביק, איני זוכר את מנות התחמושת לסוגי האש למיניהם. את ה25 ליטראות וה120 מ"מ לא הכרתי בכלל. אבל לפי הספרות, במלחמת ששת הימים, ירו אש שיתוק באום כתף במשך 20 דקות. הקצב המירבי של ה-25 ליטראות הוא בין 6 ל-08 לדקה והתותח הזה ידוע כ QF
        (quick fire ) לא יודע אם אש שיתוק הייתה בקצב מירבי. אם מאוד חשוב, אנסה לבדוק את הנושא.
        בקשר לתחמושת, אני קצת יותר מכיר, כיוון שהיינו מקבלים כלי כזה לאימון טיווח. התחמושת כאן הייתה יותר זמינה וניידת. הפגזים היו מגיעים ארוזים בשמיניות בארגז לא גדול. היה קל יחסית לפרוק . בצבא הבריטי היו מעמיסים 480 פגזים על משאית 3 טונות. לא היה צורך בהרבה משאיות למילוי מנות התחמושת בגדוד.
        כמויות התחמושת שירו המצרים היו גדולות. ונראה שהתשה שפכו הרבה תחמושת. אבל אני לא זוכר שספגנו במלחמת יום כיפור ריכוזי אש שיתוק שנמשכו יותר מכמה דקות.

  5. במלחמת ששת הימים רס"ן גדעון צדקוני היה סמג"ד בגדוד נח"ל 906 ביה"ס למ"כים שכבש את מתחם אום כתף, המג"ד עופר בן דוד. היה לי הכבוד לשרת שם .

  6. בספר חיל התותחנים במלחמת ששת הימים כותר 3 בבית התותחן נכתב כך

    "תל עזזיאת הוכרע על ידי הארטילריה התל בער ורעד בער…. חיילי גולני שעלו על היעד מצאו חיילים סוריים המומים מכמות האש שנחתה עליהם."

    נוסיף כי על התל ירו גם טנקים .

    בהמשך אותו ספר נכתב כך

    "לכיבוש המוצב הוקצה גדוד שדה 828 ( תותחי 25 ליטראות ) תותחי השדה לא התאימו למשימה, ופגזי הנפיץ לא היו מסוגלים לפוצץ את הבונקרים."
    ולסיום
    "האש הייתה דלילה מאוד ולא יעילה"

    במאמר אחר מבית התותחן שנכתב על ידי גדעון עציון קש"א גדןד 13 שצורף אח"כ לכח הסמח"ט קיימת טבלה שבו מפורטים כמויות פגזים שיורים לעבר המטרות , טבלה שיש בה לא מעט טעויות, שם נכתב כי הגד"ש יורה 600 פגזים לעבר תל פאחר.

    במקום אחר במאמר מבית התותחן נכתב כך ראיון עם רמי זיו

    "הכרה בחשיבות הארטילריה גילוי הארטילריה מחדש – "תל עזזיאת , בניאס הוכרעו ע"י ארטילריה – בצורה חד משמעית. אם תל פאחר היה חוטף את המנה שחטף תל עזזיאת הלחימה בתל הייתה הרבה יותר קלה. תוך כדי תנועה יכולתי לראות את התמונה של תל פאחר שהיה מימיני , ותל עזזיאת שהיה משמאלי – פשוט לא היה שיווי משקל. פה (תל עזזיאת) זה בער ורעד והיה עטוף עשן, ושמה (תל פאחר ) מדי פעם נפל פגז.

    • 600 פגזים יותר סביר. גם ה120 לא חודר לפי דעתי את הביצורים האלה. אבל לפחות ירו אותו בכמויות ובריכוזים, בלי סטיות, ולא הפסיקו בטרם עת. משקל שני הפגזים כמעט זהה, אבל מהירות הלוע של ה25 ליטראות גבוהה יותר.

    • ציטוט מתוך תגובתו של ישראל.

      " אם תל פאחר היה חוטף את המנה שחטף תל עזזיאת הלחימה בתל הייתה הרבה יותר קלה. תוך כדי תנועה יכולתי לראות את התמונה של תל פאחר שהיה מימיני , ותל עזזיאת שהיה משמאלי – פשוט לא היה שיווי משקל. פה (תל עזזיאת) זה בער ורעד והיה עטוף עשן, ושמה (תל פאחר ) מדי פעם נפל פגז."

      אולי בגלל שייחסו הרבה יותר חשיבות לתל עזזיאת.
      ( ואולי זה נבע מהשינוי בתוואי התנועה אל התל . )

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s