טנק בודד בזעורה

יצירת מוזאיקה שתלויה על קיר מטבח בת"א עשויה לפתור את שאלת מקום נפילתם של יהושע בן נעים ואריה גולדברג מגדוד 129 * איך התנתק הטנק הזה מחבריו שנלחמו מול מערך קלע והגיע לצפון-מזרח זעורה – למקום שבו נלחמה פלוגה מגדוד 377? * תחקיר עם מסקנות חדשות אחרי 52 שנים

טנק שרמן בזעורה, יצירת מוזאיקה של משה הדרי

שימו לב למוזאיקה הזו. לא רבים יזהו את הצורה המורכבת התלויה בדירתו בת"א של משה הדרי – אמן, צייר, פסל, בונה תפאורות ובעברו הרחוק סמ"פ בגדוד השרמנים 377 במלחמת ששת הימים. הדרי הוא זה שיצר בכישרון רב את הפסיפס – טנק שרמן שתותחו שמוט.

בתום תחקיר שערכנו, שאחד משיאיו הוא הצצה לתחתית קיר מטבח שעליו תלויה המוזאיקה הזו, אפשר להניח כאן מספר עובדות שבסופן השערה/מסקנה מרכזית: ייתכן שטנק זה פותר את שאלת מקום נפילתם של יהושע בן נעים ואריה גולדברג ז"ל מגדוד 129.

כפי שחבריהם לגדוד העריכו אחרי המלחמה בסבירות גבוהה, השניים לא נהרגו בקרב באיזור סיר א-דיב/קלע. משמועות ודיווחים שונים נראה שהם השתלבו איכשהו בתנועה של חלק מכוחות חטיבה 8 לזעורה, ושם נהרגו.

זאב חטין ואילן לבנון מגדוד 129 העריכו לאורך השנים שטנק זה נפגע בזעורה. חטין היה מפקד הטנק הזה בחלק הראשון של יום הקרבות הראשון לכיבוש הרמה הסורית, 9.6.1967. בעלייה לכיוון סיר א-דיב נפצע חטין מרסיסי פגז ואת מקומו תפס בן נעים. אילן לבנון היה מ"פ ו' בגדוד 129, שבן נעים שימש בו רב סמל פלוגתי. חטין ולבנון עוסקים בשנים האחרונות בתיעוד ובמורשת הגדוד בששת הימים.

משה הדרי, יוצר המוזאיקה, שימש סגן מפקד פלוגה ה' בגדוד 377 שנלחם וכבש את החלק הצפון-מזרחי שמעל הכפר זעורה. בקרב זה נפצע קשה המ"פ עמי לב טוב, והדרי קיבל את הפיקוד במקומו. בזמן שהגיע לחלק הגבוה של הכפר, נתקל הדרי בטנק שרמן פגוע. לדבריו, טנק זה לא היה שייך לפלוגה שלו והוא אינו יודע למי היה שייך.

במאי 2018 פרסמנו כאן את מפת הרוגי גדוד 129. רובם נפלו בקרב שהיה על קלע ובסביבתו. לגבי בן נעים וגולדברג, ההערכות היו שהם נהרגו בכלל בזעורה, לאחר שהשתלבו בתנועת חפ"ק חטיבה 8. כוח זה עם פלוגות טנקים וחרמ"ש מגדוד 377 נלחם על מוצבי דרום זעורה, ואיש מאנשי הטנקים שהשתתפו בקרב הזה אינו זוכר טנק פגוע שאינו שייך ליחידתם.

רשימה זו ירדה לעומק העניין בניסיון לפצח את הנושא. זהו סיפור קצת ארוך ומפותל, שנשען על סיכומי קרבות ועדויות מ-1967 ועל רסיסי זכרונות בחלוף כ-52 שנים מאז אותה מלחמה. הוא מתעכב גם על אותה מוזאיקה.

מסלול הטנק הבודד – מגבעת האם לעוקדה, מעוקדה לזעורה

בשעות לפני הצהריים של יום שישי ה-9 ביוני 1967 עלתה חטיבה 8 מגבעת האם לביצוע המאמץ העיקרי של צה"ל בהבקעת הרמה הסורית וכיבושה. בראש החטיבה נע גדוד השרמנים 129, שרק יום קודם לכן הגיע לצפון הגליל מחזית סיני. המשימה שלו בחזית הסורית היתה להגיע מגבעת האם לאיזור זעורה, לכבוש את המוצבים שנמצאים מדרום לו, לתפוס את הכפר ומשם להשתלט על ציר הדרך בניאס-מסעאדה, תוך ניתוק איזור בניאס ממזרח.

גדוד 129 וחטיבה 8 כולה פילסו דרך מגבעת האם תחת הפגזה כבדה. במהלך תנועתו משך הגדוד דרומה במקום לעלות למזרח, לאחר שמפקדי הכוח שנעו בראש זיהו אש שנורתה מכיוון קלע. איש לא דאג להפנות את הגדוד למסלול העלייה המתוכנן. בשל כך, התפצלה החטיבה בהמשך. גדוד 129 המשיך ועלה אל קלע, שלא על-פי המתוכנן, ויתרת החטיבה עם החפ"ק ושתי פלוגות טנקים מגדוד 377 וגדוד חרמ"ש 121 נעה אל זעורה.

הקרב על קלע היה קשה וסבוך, בסיומו נותרו כ-3-2 טנקים שלמים בלבד. כל היתר נפגעו או הושמדו. במחסום הקוביות, במעלה הדרך לקלע הוקמה ברבות הימים אנדרטת גדוד 129 ועליה שמות 14 לוחמי שריון שנהרגו באיזור קלע וסיר א-דיב. בן נעים וגולדברג, ששמותיהם חקוקים על לוח הברזל הזה, נהרגו ככל הנראה כ-5 ק"מ משם.

זאב חטין הוא דמות מרכזית בסיפורה של חטיבה 8. הוא היה המ"מ שהוביל את גדוד 129 ואת החטיבה כולה במעלה הרמה. חטין לא הכיר ולא ידע את התכנון להגיע לזעורה. את הגדוד היתה אמורה להוביל פלוגת הסיור החטיבתית, אולם הפגזה כבדה על איזור גבעת האם ולאחר מכן קלקול בזחל"ם מ"פ הסיור, גרמו לכך שמחלקת הטנקים של חטין עם המ"פ נתי הורביץ נטלה את ההובלה והוליכה את הגדוד ואת החטיבה לקלע במקום לזעורה.

כשהטנק שלו עלה מזרחה מאיזור מוצב עוקדה לכיוון דרך הנפט והכפר סיר א-דיב, נפצע חטין מרסיסי מרגמה. הוא המשיך כמה דקות עד שהרגיש שאינו יכול עוד. הצוות החזיר את הטנק מעט לאחור. נעמדו לצד הדרך כשבינתיים כוחות הגדוד חלפו על פניהם. על ידם נעצר לבסוף זחל"ם ובו יהושע בן נעים, רס"ל פלוגה ו' מגדוד 129, שהוציא את חטין מהטנק, השכיב אותו על אלונקה לצד הדרך, נתן לו מים, תקע דגל צהוב לסימון המצב ולקח את הפיקוד על הטנק.

חטין הספיק לומר לו לנוע בעקבות סימני הזחלים ולחפש את הקרב על פי קולות הירי. השעה היתה 14:00 לערך, המיקום – כמה מאות מטרים לפני ציר הנפט/סיר א-דיב.

אריה גולדברג (מימין) ויהושע בן נעים ז"ל

מכאן למעשה אין עדויות על המשך דרכו של הטנק הזה מגדוד 129 – שרמן M-51 עם הסימון 1א' בפיקודו של רס"ל יהושע בן נעים. בהמשך ייפגע טנק זה מפגז שחדר פנימה. סמ"ר יהושע בן נעים וסמל אריה גולדברג התותחן ייהרגו, יתר אנשי הצוות נפצעו או שנחלצו ללא פגע.

בחלל נותרה השאלה – היכן זה קרה ואיך?

אחרי מלחמת ששת הימים לא היו ידיעות בדוקות לגבי קורותיו של טנק זה. בהיותם אנשי גדוד 129, קוטלגו בן נעים וגולדברג כחללי הקרב באיזור סיר א-דיב. זה גם מה שנכתב בקורות חייהם באתר "יזכור" של משרד הביטחון, כולל טעות מביכה לגבי תאריך נפילתם – 8.6.67, כ"ט באייר תשכ"ז, בעוד שהנכון הוא 9.6.67, א' בסיוון תשכ"ז.

יש שסיפרו שהם נפגעו באיזור מוצב 8173, השולט על הדרך העולה לקלע, במקום שבו נלחמה פלוגה ו' של אילן לבנון. שמועות אחרות דיברו שהטנק נפגע בכלל בקרב על מוצבי זעורה. בדיווחים ועדויות של מפקדי גדוד 377, לרבות המג"ד חינסקי והסמג"ד פדן, שנלחמו במוצבי דרום זעורה, לא הוזכר כלל טנק מגדוד 129 שהיה איתם ונפגע.

חוסר בהירות קיים לגבי המצב באיזור עין פית, שאליו נקלעו במהלך יום הקרבות של ה-9 ביוני מספר זחל"מים וטנקים שטעו בדרכם לזעורה. הם ספגו אש וחזרו על עקבותיהם. לא ידוע משם על הרוגים בטנק.

ב"מפת חללי גדוד 129", שפורסמה כאן במאי 2018, הזכרנו אפשרות שהטנק של בן נעים וגולדברג נפגע בלחימה בצפון זעורה, סמוך לכפר.

כעת בעקבות העדויות מ-1967 ואלה שהתווספו כ-50 שנה מאוחר יותר, אנחנו ממקדים את הזרקור אל הכפר זעורה עצמו ומצפון-מזרח לו.

מי אמר שהטנק נפגע בכפר זעורה?

לדברי חטין, הרמז הראשון שבן נעים וגולדברג לא נהרגו בקרבות על קלע וסיר א-דיב, הוא שעל פי דיווחים שונים אף אחד מהשניים לא היה בין הפצועים והנפגעים שהגדוד אסף. אין לכך רישומים או אסמכתאות.

מתמונת הקרב שאנחנו למדים, היו כמה טנקים מהגדודים 129 ו-377 שנותקו מכוחותיהם במהלך הדרך. נראה שאחד או יותר הצטרפו לכוח שהוביל חפ"ק חטיבה 8 לזעורה, והיתר נלקחו על-ידי כוחות גולני אל תל פאחר.

רמז ממשי להימצאותו של טנק חטין/בן נעים בזעורה סיפק מ"פ ו' בגדוד 129, אילן לבנון. בתחקיר מ"פים מספר חודשים אחרי המלחמה, בקטע שעסק בלחימה באיזור סיר א-דיב, הופיע המשפט הבא מפיו: "…ניסיתי למשוך שמאלה לכיוון ההוא, כשנתי היה בכפר, לעלות לכיוון ההוא. הנטייה שמאלה היא מאוד קטנה, אלא אם כן ייתכן שזה הטנק של חטין, שהיה עליו הרס"ל שלי ואחר כך מצאו אותו על-יד האקליפטוסים בזעורה. ייתכן מאוד שהוא משך שמאלה".

האקליפטוסים בזעורה יכולים להיות בכמה מקומות, כולל באיזור בית הקברות של הכפר, שם היה אחד מכיסי ההתנגדות העיקריים ובמקום זה נפצע קשה המ"פ לב טוב.

שאלנו את אילן לבנון מה זה "האקליפטוסים בזעורה", והוא ענה כי ממרחק הזמן איננו זוכר היכן נמצא המקום הזה וגם לא את הטריגר לידיעה שלו על הטנק שנמצא בזעורה.

הכיוון – צפון-מזרח זעורה

רמזים אפשריים לגבי מקום אפשרי שבו נפגע טנק זה צצו בעדויות מפלוגה ה' של גדוד 377 – הפלוגה שהיתה ת"פ גדוד חרמ"ש 121 ולא פנתה דרומה ללחימה על מוצבי זעורה (את זה עשתה פלוגה פ' בפיקוד המג"ד והסמג"ד), אלא המשיכה על פי פקודה לתוך הכפר ולמעשה נעה לכיוון ציר בניאס-מסעאדה, שהיה היעד המקורי של חטיבה 8.

עדויות נוספות של אנשי פלוגה ה' צצו כעת בעקבות פנייתנו אליהם לצורך מחקר זה. הם זוכרים בכפר זעורה טנק שרמן שאינו שייך לפלוגתם כשהוא עומד פגוע. אפשר מאוד שזהו הטנק שעליו פיקד יהושע בן נעים.

להלן התרחיש המסתמן לגבי תנועת הטנק: לאחר שהמ"מ חטין נפצע, הטנק יצא זמנית מסד"כ הלחימה באיזור, וחזר להילחם לאחר שאת מקום המפקד תפס בן נעים. הטנק הגיע לדרך הנפט ליד הכפר סיר א-דיב בסביבות השעה 14:00. גדוד 129 כבר נעלם מעבר לגבעה במאמציו לכבוש את קלע. באותן דקות היו השרמנים של גדוד 377 וחפ"ק חטיבה 8 במבואות זעורה, בדרכם לקרב על מוצבי זעורה הדרומיים. במקביל נע מאחור על דרך הנפט צפונה גדוד 121 (חרמ"ש) ובראשו הטנקים מפלוגה ה' בגדוד 377.

הטנק של בן נעים שעלה על דרך הנפט השתלב בתנועה של פלוגה ה' (אגב, ייתכן מאוד שטנק נוסף מגדוד 129 השתלב אף הוא בתנועה זו שהוביל חפ"ק 8 צפונה. מדובר בטנק שעליו פיקד ויקטור זיידמן מפלוגה ו', שעליו פיקד קודם רפי פרץ. טנק זה פיגר כתוצאה מבעיה ברדיאטור ועד שהגיע לגבעת האם איבד את חבריו. לימים סיפר התותחן בטנק זה, בחור בשם טוויטו, כי הם היו בכוח של חפ"ק חטיבה 8 שהגיע לזעורה).

להערכתנו, הטנק של בן נעים הצטרף לפלוגה ה' בפיקודו של רס"ן עמי לב טוב. כוח זה קיבל פקודה ממג"ד 121 להמשיך לכיוון צפון-מזרח הכפר זעורה, על מנת להתחבר לציר הכביש בניאס-מסעאדה (המשימה העיקרית והמקורית של חטיבה 8) ולהבטיח שמאיזור זה לא תהיה הפרעה לכוחות פלוגה פ' שנלחמו באותה עת במוצבי דרום זעורה.

מסלול "הטנק הבודד" לזעורה ביום 9 ביוני 1967. 1) תחילת תנועה קרבית, מוביל את חטיבה 8 לרמה. 2) המ"מ חטין נפצע ומוחלף. 3) הטנק בפיקודו של בן נעים משתלב בתנועת חפ"ק 8 וגדוד 377 על ציר הנפט צפונה. 4) הטנק נפגע בצפון-מזרח זעורה

פלוגה ה' נכנסה לכפר ובמהלכו פנתה ימינה ועלתה לחלק הגבוה, לצפון-מזרח, עד שהגיעה סמוך ומתחת לאיזור בית הקברות. בנקודה זו, נפצע קשה לב טוב מירי נק"ל ונפטר כשבועיים לאחר מכן. סמוך לטנק של לב טוב נפגע טנק נוסף, כנראה הטנק של בן נעים, מאש שנורתה מכיוון מערב – מהכפר זעורה עצמו או ממורדות הכפר הסמוך עין פית.

טי-34 שהתהפך בתעלה בזעורה [ארכיון צה"ל]

ההערכות נעות בין ירי של אר.פי.ג'י או של טנק טי-34. יצוין כי טנק סורי אחד נמצא בתוך זעורה. הוא התגלה למחרת כשהוא חצי הפוך באחד מרחובות הכפר. מהירי הסורי נהרגו בן נעים וגולדברג, כאשר יתר אנשי הצוות נחלצו מהטנק.

הערכה זו הנכתבת כאן לראשונה איננה ידועה או מוכרת בממצאי קרבות הרמה הסורית במלחמת ששת הימים. לא באירועי קרבות קלע-זעורה של חטיבה 8 ולא בקורותיהם של גדוד 129 ו-377.

טנק שרמן בודד מגדוד 129 שנקלע לקרבות בזעורה, נע עצמאית בכפר, נפגע ועליו נהרגו שניים.

מלבד הציטוט של אילן לבנון וההערכות של זאב חטין, להלן מידע נוסף שעשוי לחזק את הממצאים.

גדי קורן מ"מ 2: טנק מיחידה אחרת נכנס ביני לבין המ"פ, קיבל פגיעה ישירה והחל לבעור

בסיכומי קרבות גדוד 377 משנת 1967 הופיעו דבריו של מ"מ 2 בפלוגה ה': "הגעתי עם הטנק שלי בלבד לזעורה. הגור נשאר על יד סיר א-דיב והסמל פרס זחל בדרך לזעורה. נעתי אחרי המ"פ ובאותו זמן נכנס ביני לבין המ"פ טנק מיחידה אחרת. כשהגעתי לבית הקברות קיבל הטנק הזה פגיעה ישירה והחל לבעור. עקפתי אותו ואז קיבלתי פגיעת נ"ט במיתלה האחורי. המנוע כבה, אך הצלחנו בכל זאת להניע ולהתקדם בהילוך ראשון. קיבלנו נ"ט נוסף שריסק את ה-0.5. אני נפצעתי קל. המשכנו לנסוע למעלה, תפסנו עמדה והתחלנו לירות לכיוון המוצב מצפון, שנכבש רק למחרת. באותו זמן גילינו מחלקת חי"ר בורחת לכיוון מזרח בטווח של 2,000 מ' בערך. חיסלנו אותה בשני פגזי נפיץ".

מ"מ 2 בפלוגה ה' הוא גדי קורן. צלצלנו אליו לקיבוץ מזרע והקראנו לו את הדברים הכתובים בשמו. קורן זכר רק את החלק השני – התיאור שנפגע במיתלה וב-0.5 ונפצע קל. את דבריו על טנק "מיחידה אחרת" שעקף אותו, הוא לא זכר.

הכפר זעורה 1968

הנה מה שסיפר לנו לצורך רשימה זו – כ-52 שנים אחרי המלחמה: "מה שאני זוכר מקרב זעורה, שראיתי שהטנק של עמי נפגע וממש כמה דקות אחרי זה אני גם כן נפגעתי משני פגזים, אחד במזקו"ם ואחד ב-0.5, שעמד ליד הראש שלי. אני הופתעתי ונפלתי פנימה".

כתוב בשמך מ-1967 שטנק מיחידה אחרת עקף אותך. אתה אומר שאינך זוכר זאת. לפחות תסביר מה זה טנק מיחידה אחרת? קורן: "תשמע, אני לא יכול להגיד לך באופן חד משמעי, אבל אם זה היה טנק מפלוגה אחרת של הגדוד, אז קשה להאמין שהייתי מזהה שזה מפלוגה אחרת, שהרי סך-הכל אין על הטנקים סימונים חוץ מהסימונים שהם זהים לכל הפלוגות, שעל טנק המ"מ מופיע מספר המחלקה".

אם טנק מפלוגה פ' של נויפלד היה עוקף אותך, היית מזהה שזה מהגדוד שלך? קורן: "כן, אני חושב, אבל בסך הכל פלוגה פ' הם באמת נסעו לכיוון קלע [הכוונה לדרום זעורה שמשם התחברו לקלע] ואנחנו נסענו לכיוון זעורה [הכפר]. אז בוא נגיד קודם כל שכבר עברו הרבה שנים. חוץ ממה שציטטת על הפגיעות בטנק שלי אז זה אני לא זוכר, ומה שאתה אומר על טנק מפלוגה אחרת אני גם לא זוכר. אני זוכר רק שעל הציר הזה אי אפשר היה לעקוף, כי זה היה ציר מאוד צר בתוך זעורה עצמו וביציאה לכיוון בית הקברות".

היית טנק מוביל? "עמי היה טנק ראשון ואני חושב שאחריו היתה מחלקה 1, אבל אני לא בטוח".

קורן אינו זוכר את שמו של מ"מ 1. יצוין כי קורן ואלישע שפירא מפלוגה פ' הגיעו ביחד לגדוד 377 כשנה לפני מלחמת ששת הימים. הם היו צעירים בכעשר שנים משאר המפקדים בגדוד. קורן אינו זוכר רבים משמות המפקדים של אז ואף לא של אנשי הצוות שלו.

בזכות רשימות מסודרות שהותיר המג"ד סא"ל אמנון חינסקי יש בידינו את רשימת מפקדי המחלקות והטנקים בפלוגה ה': מ"מ 1 – אשר כהנוב, מ"מ 2 גדי קורן, מ"מ 3 לא רשום, מ"מ 4 אליהו הוכוולד [יצוין כי ברשימה על עמי לב טוב שפורסמה כאן בעבר זכר הוכוולד שהוא היה מ"מ 3].

קורן זוכר את בירו, מג"ד 129, כשהוא מפונה פצוע, ולאחר מכן את התנועה על דרך הנפט והעלייה לזעורה: "נסענו בכפר ושם על הטנק שלי קפץ מישהו, והתותחן צודד מיד והעיף אותו עם התותח. אני בהחלט זוכר שעברנו דרך הכפר עצמו, זו היתה דרך מאוד צרה".

מה היתה המשימה שלכם? "לא זכור לי, היה שם ערפל קרב רציני בזמן הזה. אני פשוט נסעתי אחרי המחלקה שהיתה לפניי".

מה היה ליד בית הקברות? "כל מה שאני אספר לך אני לא בטוח בדיוק שהיה. אני רק זוכר שירו מהבית קברות בנשק קל, עמי נפגע מכדור שבא משם".

מאיפה עוד ירו? "הפגזים של הנ"ט באו מכיוון עין פית".

קילומטר מצפון לכם היה מוצב, ירו אליכם משם? "לא זוכר".

מה קרה אחרי שנפגעת קל? "שטפתי את הפנים והמשכנו. בלילה אנחנו נסענו לוואסט, נדמה לי, ואחר כך השתתפנו בכניסה לקונייטרה".

בבוקר למחרת לא השתתפתם בכיבוש המוצב שמצפון לזעורה? "לא זוכר".

פלוגה ה' מגדוד 377 בזעורה. משולש ירוק – המקום שבו נפצע המ"פ, משולש כחול – הטנק הבודד נפגע [תצ"א: ארכיון הגולן]

משה הדרי: הטנק הזה בא לשם לבד, זה ברור לי במאה אחוז

דמות מפתח בסיפור זה הוא משה הדרי, סמ"פ ה' מגדוד 377.

הדרי, שהחל את כיבוש כפר זעורה כסגן מ"פ וסיים אותו כמ"פ בעקבות פציעת לב טוב ופינויו, זוכר היטב טנק שלא היה שייך לפלוגה שלו, עומד פגוע. "זה קרה איפה שנתקלנו באויב", הוא מספר. "הטנק הזה היה לפנינו".

לשאלה איך הטנק הזה הגיע לפני פלוגה ה', ענה הדרי: "לא יודע, אני לא נסעתי ראשון למעלה".

לדבריו, סדר התנועה עם תחילת העלייה מגבעת האם היה: המ"פ לב טוב בראש, אחריו מחלקה 1, אחריה הוא ואחריו שלוש המחלקות האחרות.

הדרי: "עלינו מגבעת האם, ירו עלינו פגזים והכי יפה היה כשהגענו למעלה וראיתי שהטרקטוריסט שפינה את הדרך הוא חבר אשדות יעקב, הקיבוץ שלי. זוכר שאחד הטנקים שלנו דיווח לי שנדלקה לו נורית אדומה. אמרתי לו תמשיך לנסוע, אז הוא אמר – אבל הנורית נדלקה לי. אז אמרתי – תמשיך לנסוע, אנחנו נדבר על זה בערב".

פלוגה ה', שהיתה ת"פ גדוד חרמ"ש 121 ונעה בראש כוח זה, קיבלה פקודה מהמג"ד רס"ן אריה קרן לנוע לתוך הכפר לכיוון צפון-מזרח, כדי לאבטח את האגף.

פלוגה ה' נכנסה למעשה לכפר זעורה בלי מחלקה מס' 1, שבכניסה לזעורה איבדה כנראה את המ"פ שרץ קדימה, ופנתה ימינה לכיוון מוצבי דרום זעורה, שם נלחמה פלוגה פ'. לאחר זמן קצר הופנתה כלעומת שבאה אל הכפר עצמו. כך עולה מסיכומי גדוד 377 [ראו כאן – "קדחו חור ברמה"].

משה הדרי. ת"א, פברואר 2019

הדרי זוכר ששמע בקשר את הפקודה להמשיך לתוך הכפר, הוא רק לא זוכר מי נתן אותה – "זה לא היה המג"ד שלנו, אולי איזה מח"ט שהיה שם. לא היינו גדוד מסודר, הגדוד שלנו היה מפורק לכל מיני משימות [שתי פלוגות אחרות היו ת"פ חטיבת גולני], ובירו [מג"ד 129] היה בכלל חצי גדוד".

מהלחימה בזעורה הוא זוכר היטב סורי עם בזוקה שיורה על טנקים: "הוא עמד 200 מטר ממני בתוך עמדה כזו ומאחוריי היה זחל"ם שהיתה לו מרגמה. כיוונתי אותו כדי שיפגע בו, המרגמה ירתה אחד ואז ירתה פצצה שנייה שפגעה ממש בתוך העמדה. ואז מצד אחד עף האיש ומצד שני הכלי שלו. אני סיפרתי את זה אחר כך להרבה אנשים שלא האמינו שזה יכול להיות".

יכול להיות שירו עליכם באר.פי.ג'י? "יכול להיות".

חוזרים לטנק הזר שנקלע אל בין שורותיה של פלוגה ה'. "הוא לא היה מהגדוד שלנו אפילו", משוכנע הדרי, "הסימונים על התותח שלו לא היו תואמים. הוא לא היה משלנו".

אם הוא לא מהגדוד שלכם, אז מאיזה גדוד הוא יכול להיות? הדרי: "יכול להיות שהוא היה מהגדוד הזה של בירו [גדוד 129]. הטנק הזה בא לשם לבד, זה ברור לי במאה אחוז, כי בדרך לשם עברנו בתוך הכפר. הוא הגיע לפנינו ונפגע. הוא טעה בדרך והלך לשם".

הדרי לא יודע באיזה חלק של הטנק ספציפית הוא נפגע. "הוא היה טנק M-51 כמו שלנו בדיוק, והוא קיבל פגיעה במקום הכי גבוה של זעורה באיזור בית הקברות. גם עמי קיבל שם. הטנק הזה עמד על הדרך שרוף עם הצריח שמאלה, כמו שרואים ביצירה. השרשרת מהצד, כי כנראה שפרס שרשרת. הוא היה שרוף, כולו שחור. אני אחר-כך ציירתי אותו, אני הרי צייר, והוא עמד באחת התערוכות ומישהו קנה אותו. זה היה בחור בשם פורר, הוא היה איש שריון".

יש לך צילום של אותו ציור? "צילום אין לי, אבל אני עשיתי לפי הציור הזה מוזאיקה".

הגדלה של התצ"א: בית הקברות של זעורה – השטח המתוחם מימין כלפי מעלה

זאב חטין, שהיה מפקד הטנק הזה בתחילתו של יום הקרבות על הרמה הסורית ועזב אותו לאחר שנפצע, סיפר כי על התותח שלו הוא תלה שק יוטה, סימון לטנקי המחלקה שלו. הדרי לא זוכר סימן כזה: "לנו היה 'וי' כזה. אני זוכר את הפס הכחול, הוא לא היה כמו שלנו. לנו היה קדימה ואצלו מאחורה. הטנק הזה היה שחור, הוא עלה קודם באש".

אם עלה באש, היית צריך לראות אותו לפחות מעלה עשן, כי הגעת לשם כמה דקות אחרי כן, אפילו אם נגיד 20 דקות אחריו. הדרי: "אתה לא תופס את הזמנים במצבים כאלה. יכול להיות שלוש דקות שזה נראה לך שעות ויכול להיות הפוך. זה פשוט נראה כמו טנק בודד שטעה בדרך ונפגע. הצד השמאלי שלו היה גלוי לעין פית מלמטה, וגם אנחנו חטפנו משם פגזים. היו בעין פית תותחים נגד טנקים".

מה היה הטווח מעין פית? "פחות מ-600 מטר".

כשראית את הטנק השרוף, לא חשבת שאולי יש שם הרוגים? "הוא היה שרוף לא באותו זמן, הוא לא עלה באש. כשאני הגעתי לשם אני אישית עמדתי על ידו, 100 או 200 מטר ממנו, ולא ראיתי שם כלום".

איפה הצוות? "לא יודע, אני יודע שאחר-כך היה איש אחד שחיפשו אותו ולא מצאו אותו בשום אופן. ניסו לשאול אותי בזמנו. מצאו אותו אחר כך בוואדי".

אתה מתכוון כנראה לרפי מוקדי[מ"פ הסיור של חטיבה 8]. "יכול להיות, אני לא זוכר שמות. אבל חיפשו שם ואחר כך מצאו אותו הרוג".

מה שהיה אחרי הקרב בזעורה זכור לו במעט: "יצאנו צפונה עוד קצת, לשם הגיעו לפנות בוקר גדוד של חיל רגלים [גדוד 13], הם אחר כך שמו שלטים שכבשו את המקום הזה [זעורה], וזה היה אחרי שאנחנו כבשנו".

סמל מחלקה 2: היה בשטח איזשהו טנק שעמד בצד ונראה פגוע 

עדות נוספת לטנק הפגוע קיבלנו מאהרון הרץ, סמל מחלקה 2 מפלוגה ה', שסיפר לנו לצורך כתבה זו: "עלינו בזעורה והתחלנו לירות, אני יריתי ב-0.5. היה בשטח איזשהו טנק שלא יודע למי היה שייך, שעמד בצד ונראה פגוע. הוא לא היה במרכז הגבעה איפה שהיה עמי לב טוב, אלא מצד שמאל שלי [לכיוון עין פית]. כשאני הגעתי, עמי כבר היה פגוע ופינו אותו. לא זוכר מי נכנס לטנק שלו [הערת הבלוג: היה זה בחור בשם בנימין אברהמי שהיה מט"ק מנהלתי בחטיבה 37], אבל הדרי תפס פיקוד והמשכנו הלאה".

האם ירו על הטנק שלך? "ירו גם עליי. ירו עלינו עם נק"ל, זה בטוח, וגם חיילים בודדים ניסו עם בזוקות ואר.פי.ג'י. הם הצליחו להתקרב אלינו וירו גם אש נק"ל ואר.פי.ג'י. גם מכיוון עין פית ירו".

למי להערכתך היה שייך הטנק הפגוע? "זה לא היה מהפלוגה שלנו הטנק הזה. לא יכול לומר לך למי היה שייך. לא יודע על עוד גדוד שעלה לשם".

חיפוש אחרי רמזים בתחקירים ובסיכומים מ-1967

מתחקיר של גדוד 377 שנעשה בתחילת 1968 על-ידי סא"ל אפרים ריינר, ראש מדור היסטוריה של פיקוד צפון לענייני מלחמת ששת הימים, סיפר רס"ן גדי ארז, מ"פ חרמ"ש ("חרב"), על הלחימה במוצבי דרום זעורה: "…במקביל התקבצו הכוחות הבאים – טנקים בודדים של פלוגה ה', שחלקם מצאתי משוטטים בשטח בלי אבא ואמא, מסיבות טכניות לא יכלו לנוע כראוי. כמו כן שלושה טנקים אם אינני טועה של כוח א', כפי שקרא לו מפקד החטיבה [הכוונה לגדוד 129], שטעו בדרך ואספתי אותם כביצים עזובות למקום. אספתי אותם ואמרתי להם תתארגנו פה, נדביק אותכם לאיזה כוח".

מכאן עולה שהטנק שנפגע בכפר זעורה, שהיה כנראה מגדוד 129, לא הגיע לבדו. היו טנק או שניים נוספים מגדוד 129 שאיבדו את עקבות חבריהם ולא היו בלחימה בקלע, אלא נעו על ציר הנפט צפונה לכיוון זעורה ביחד עם גדוד 377. הסיבות לכך היו עיכובים בדרך שנבעו או מקלקול בטנק, או פציעת מפקד כמו במקרה של זאב חטין.

עניין הטנק הפגוע שלא היה שייך לפלוגה ה', לא הוזכר כלל בסיכומי הפלוגה אחרי המלחמה. מעדויות של הדרי וקצינים נוספים הם ציינו את אש הנ"ט והנק"ל מכיוון מורדות עין פית ממערב ובית הקברות ממזרח, שממנה נפצע קשה המ"פ ותלאות נוספות ולא רציניות בלחימה על הכפר.

אפשר רק לתמוה על אי-איזכור בסיכומים של טנק השרמן, שנפגע וננטש בשטח לחימה. ייתכן שבשל כך איש ממחלקת היסטוריה לא ידע על העניין ולכן לא התבצע תחקיר לגבי זהות הטנק ולמי השתייך. ב-1967 יכלו לאתר מיידית את אנשי הצוות ולתחקר אותם.

בסיכומי מפקדים מחטיבה 8 סיפר מג"ד 121, אריה קרן: "העברתי למקום [לכפר זעורה] את הקמ"ן שלי, שיכוון ויפקד על שישה טנקים שכבר נמצאו מצפון לזעורה. במקום התפתח קרב אש עם טנקים, כנראה T-34 ונ"ט. טנקים שלנו נפגעו, אך אף אחד מהם לא הושמד. הטנקים שלנו שיתקו את אש האויב וכמדומה לי שפגעו בשני טנקי אויב".

הדרי משרטט את התמונה בכפר זעורה בשעת לחימת פלוגה ה'

שרטוט של הדרי 2019. בצהוב – מקום הטנק הפגוע

"אני יכול לשרטט מה שאני זוכר", אומר הדרי. "זו הכניסה לכפר זעורה [הדרך משמאל בתחתית השרטוטו] והיציאה. הדרך של זעורה היא כאן, נסענו ככה, פה היו בתים ועמודי חשמל. זו היתה דרך צרה, נגענו בקירות משני הצדדים. היו עמודי חשמל שהחוטים שלהם היו כבר למטה, ראו שעברו שם קודם.

היה פה איפשהו [מצפון לכפר] משמיד טנקים SU-100. נכנסנו, עברנו את כל הכפר, פה מימין יש חורשה גדולה והיה בית קברות, ומשם ירו על עמי. כאן היתה עלייה ופה שטח ריק, ופה עמד הטנק השרוף. עברנו אותו ועמדנו פה. היה שם ואדי וכאן עין פית".

רמז חשוב לפיתרון התעלומה: דיווח ברשת הקשר של חטיבת גולני

אפשר לדוש עוד ועוד למי היה שייך הטנק "הבודד" הפגוע. עד שלא נגיע יום אחד לאחד מאנשי הצוות של טנק חטין/בן נעים, לא נדע בוודאות.

ובכל זאת, מה שעשוי לחזק את ההערכה שבטנק זה נהרגו שניים, הוא דיווח ברשת הקשר של חטיבת גולני ביום ראשון ה-11 ביוני 1967 שעה 08:45, יום לאחר סיום המלחמה. המדווח הוא "3" – מג"ד 13 ל"נחשול", הרשת החטיבתית: "מפלוגה ז' יש זחל תקוע בזעורה ושני הרוגים, מבקשים סיוע".

פלוגה ז' היא פלוגת השרמנים מגדוד 377 שהיתה ת"פ גדוד 12 בכיבוש תל פאחר. הפלוגה הגיעה לקרב תל פאחר עם שלושה זחל"מים. שניים הושמדו מתחת למוצב הסורי, השלישי היה זחל טכני. אנשי החוליה הטכנית לא זוכרים שאספו שני הרוגים. לפיכך נראה שהזחל"ם לא היה מפלוגה ז', כפי שדיווח מג"ד 13 סא"ל פנחס נוי אלוש.

הדיווח לכשעצמו הוא מטריד: זחל"ם ובו שני הרוגים ננטש בשטח, ונמצא 24 שעות לאחר סיום הקרבות בגזרה זו. מי עשויים להיות ההרוגים?

מפה כללית של הגזרה הצפונית בגבול ישראל-סוריה לפני מלחמת ששת הימים

אפשרות 1) אהרון בלולו ונעים מיראן מפלוגה פ' של גדוד 377, שהיו בטנק הסמג"ד בקרבות דרום זעורה, כקילומטר אחד מהכפר. הסבירות שגופותיהם הגיעו לצפון זעורה היא נמוכה. הם נאספו כנראה על-ידי פלוגת חרב (חרמ"ש) מגדוד 377 וכפי הנראה פונו כמה שעות אחר-כך באחד משני סבבי ההליקופטרים שנחתו בדרום זעורה ולקחו את נפגעי חטיבה 8.

אפשרות 2) שני לוחמי גולני מגדוד 51 שנהרגו בכיבוש מחנה הבניאס לפנות בוקר ה-10 ביוני. בפאנל חטיבת גולני חשף המח"ט יונה אפרת כי שתי גופות הושארו בשטח ולא נאספו, וכי הדוקטור של גדוד 12 שהיה עם גדוד 51 לא סימן את מיקומם כנדרש. האפשרות היא כי זחל"ם כלשהו אסף בהמשך את השניים, הגיע לזעורה ושם נתקע. במקרה זה סביר להניח שהיינו מוצאים הודעה על כך ברשת החטיבה בזמן אמת. לפיכך, גם אפשרות זו היא בסבירות נמוכה.

אפשרות 3) שני החללים הם יהושע בן נעים ואריה גולדברג מגדוד 129 שנקלעו לקרב בזעורה. הם נאספו על-ידי זחל"ם שעשוי להיות של פלוגה ל' מגדוד חרמ"ש 121 – פלוגת חי"ר שהגיעה לזעורה זמן קצר אחרי שהטנקים של פלוגה ה' נכנסו לכפר וכבשה את המקום תוך סריקה מבית לבית.

ואיך קשור לכאן גדוד 13 של גולני?

חצי מהגדוד נשלח בשעת ערב של ה-9 ביוני לשמש ת"פ חטיבה 8. המג"ד סא"ל פנחס נוי אלוש שהגיע עם לוחמיו לזעורה בתום מסע רגלי מפרך מגבעת האם, שלח פלוגה אחת לג'בב אל מיס לאבטחת המקום, ופלוגה שנייה בפיקודו תוכננה לכבוש עם אור ראשון את מוצב 9136 שבצפון זעורה [מוצב "ציפורה"].

ייתכן שמג"ד 13 חזר יום למחרת למקום שבו כבש עם לוחמיו את מוצב 9136, כדי לבחון את השטח ולהבין טוב יותר את תנועתו. באיזור שממנו החל כנראה את התנועה לכיבוש מוצב ציפורה, נפגע הטנק ושם כנראה היה הזחל"ם עם החללים שנתקע.

סמ"פ ה', משה הדרי, זוכר במעומעם: "זחל"ם נטוש היה בוואדי בין זעורה לעין פית. לא סתם היה נטוש. אני זוכר שנאמר בקשר שנמצא שם רכב שחצי ממנו בתוך הוואדי, שלא היה יכול לצאת. שמעתי את זה יום או יומיים אחרי זה".

בסיכום של מ"פ ל' מגדוד 121, סרן דן זסלבסקי, הוא הזכיר זחל"מים תקועים. חוליה טכנית של הפלוגה פעלה לתיקונם, עד ש-10 מתוך 12 זחל"מי הפלוגה היו איתו. עוד כתב: "במשך הלילה התד"ל של הפלוגה שנסע בכביש היה עמוס בכמה טונות של החימוש, וכן נסע איתו חלק מהזחל"מים התקועים".

תרשים האירוע ע"פ צילום לוויין [Google Earth]. מקום משוער שבו נפצע מ"פ ה' ונפגע הטנק הבודד ועליו בן נעים וגולדברג

מג"ד 13 אלוש: נענו בסביבות שעה 02:30 על הדרך לזעורה, הגענו עד לאיזור הזה של הטנקים שבערו

מידע נוסף על טנקים שנפגעו בזעורה צפון, הוסיף מג"ד 13, סא"ל פנחס נוי אלוש. בדיון לסיכום הקרבות בפני בכירי חטיבת גולני הוא סיפר: "…מה שכן אמר לי [מג"ד 121] – ב-9136 ניסתה פלוגת חרמ"ש בערב הקודם [9.6] לתקוף עם מחלקת טנקים. היא תקפה ושני טנקים נשארו תקועים למטה, אחד שרוף ואחד תקוע".

אלוש תיאר את כיבוש מוצב התותחים בצפון זעורה: "אני ודני [מ"פ] מפלוגה א' נענו בסביבות שעה 02:30 על גבי הדרך לזעורה. הגענו עד לאיזור הזה, איזור של הטנקים שבערו, וכאן בקניון הקטן פגשנו את פלוגה ל' [מגדוד 121], שגם מגע היא לא שמרה, ישבו באיזה מקום, לא ידעו מהחיים שלהם. התחלנו לעלות בוואדי לפניה, לא ידעו בבירור איפה היעד. עלינו למעלה וראינו שני הטנקים הפגועים, כמו כן את התותח הנטוש ושני טנקים שלי. זה היה בסביבות שעה 04:00. היה כבר אור.

"כאן קיבלנו את ההפגזה של 81 מ"מ באיזור הזה, הם היו יותר רחוקים מאיתנו וכמו כן הם ירו נ"ט אחד לתוך הטנק והדליקו אותו. התחיל לבעור. לא נ"ט שלנו, לא נ"ט של בני [מג"ד 51]. בני עדיין המשיך ללחום למטה על הבניאס. לא היה ידוע של מי זה היה. אני ביררתי, זה לא היה שלנו (ויכוח לא ברור). רבותיי, זה לא הטנקים שלנו פגעו בו. או שאתם יודעים יותר טוב ממני. בקיצור, הטנק הזה היה פגוע, כך שיותר גרוע לא יכול להיות. זה נדלק והתחיל להתפוצץ".

מכאן עולה כנראה שהטנק "הבודד" וטנק נוסף שעמדו נטושים בשטח זה נפגעו פעם נוספת במהלך כיבוש 9136. פרשנות אחרת תתקבל בברכה.

ובסיכום כתוב של גדוד 13 מאת המג"ד נכתב עוד: "בהגיעי לרגלי מוצב 9136 (ציפורה) פגשתי את מ"פ הזחל"מים [מ"פ ל'] אשר נתן לי אינפורמציה נוספת. תוך כדי הסבר הופגזנו ע"י מרגמות 81 מ"מ ותותח נ"ט. לידינו עמדו שני טנקים שלנו אשר נפגעו ע"י התותח ומקלעים בינוניים אשר היו מכוונים לכיוון התנועה".

עד כאן העדויות לגבי מה שהתרחש בכפר זעורה בשעות אחר הצהריים של ה-9 ביוני 1967 ולמחרת עם בוקר.

דיווח מהפרלמנט הטכני: המכונאי בטנק שנפגע חזר לסגור את המתג

בחזרה לזאב חטין, המפקד הראשון של הטנק בקרבות ה-9 ביוני – עד לפציעתו. חטין סיפר כי בין אנשי הצוות של הטנק היה מכונאי, חמש-צריח, שאותו לקח ליתר ביטחון. לפני כעשר שנים, באירוע בלטרון, פגש חטין את המכונאי. השניים החליפו רשמים ונפרדו. חטין אינו זוכר את שמו של המכונאי.

אותו בחור נהג להיפגש מדי פעם עם חבריו לחוליה הטכנית. אחד מהם סיפר לחטין לא מזמן כי אותו מכונאי סיפר להם כי היה בטנק שנפגע. לאחר הפגיעה, סיפר, הוא לקח איתו את ארגז הכלים, ולאחר שהתרחקו מעט מהטנק, נזכר שלא כיבה את מתג החשמל הראשי [מתג 24]. הוא חזר לטנק וסגר אותו.

"תהרוג אותי", סיכם חטין, "בנאדם שהטנק שלו נשרף הולך לסגור את המתג. הוא לא סיפר להם מה קרה לטנק".

סיור בבית הקברות זעורה 2019

בינואר 2019 הגיע אלינו מארכיון הגולן תצלום אוויר של הכפר זעורה. הצילום בוצע ממטוס חיל האוויר כשנה לפני מלחמת ששת הימים. לאחר שהגדלנו את הצילום, זיהינו מיד את מיקומו של בית הקברות של זעורה והתבהרה לנו תמונת הקרב של פלוגה ה'. עד אז, מיקום בית הקברות היה עבורנו נעלם, מכיוון שמראהו המקורי של הכפר טושטש ושונה כמעט ללא הכר בעקבות הריסת בתיו על-ידי צה"ל ובניית עשרות מבנים חדשים לצורך אימוני חי"ר.

באחד מימיו של חורף 2019-2018 השוצף נסענו לזעורה לצורך כתבה זו, כדי לאתר את בית הקברות על סמך התצ"א. הגענו לזעורה מכביש הנפט – בדרך שעשתה פלוגה ה'. ניווטנו בעזרת התצ"א, אבל טעינו. סטייה דרומה לפני המקום המתוכנן הביאה אותנו לעלות לכיוון דרום-מזרח הכפר. הגענו למקום שבו התבצעו עבודות כלשהן לצורך לא ידוע. חומה אפורה של גדרות פח, שנראית היטב גם קילומטרים רבים משם, מכביש 90 [קרית-שמונה] תחמה איזור שכבר נפרץ. ירדנו מהרכב ושוטטנו ברגל מתוך אמונה שאנחנו במקום הנכון, אבל לא מצאנו דבר. התחלנו לחשוש שבית הקברות הזה נמחה מעל פני האדמה.

חזרנו וירדנו עם הרכב אל הדרך שלמטה, המשכנו צפונה ובפנייה הבאה לקחנו ימינה והתחלנו לעלות מעל בתי הכפר המערביים. הפעם הרגשנו שהתצ"א זורם איתנו ושאנחנו בכיוון. עוד עלייה של כ-20 מטר, ואז ראינו מימין גבעה שאבנים גדולות תוחמות אותה. ברוכים הבאים לבית הקברות של זעורה.

צפון-מזרח זעורה, גלי אבנים וחלקי מצבות

שוטטנו במתחם שרובו מתוחם בגלי אבנים. הרושם היה שאנחנו נמצאים במחנה צבאי קדום, שהוא גם בית עלמין. מצאנו מספר קברים, או ליתר דיוק שרידי קברים – פתחי מערות קטנות, חלקי מצבות.

שרידים של קבר ומצבה בשטח בית הקברות בזעורה

מכאן השקפנו מגובה של כ-50 מטר לכיוון בתי הכפר התחתונים. הסימטאות נמחקו ובמקומן נפערו דרכים חדשות ורחבות, שיצרו גלגלים כבדים ושרשראות רק"מ. ברחבי השטח פזורות מעין עמדות רובאים, שהוצבו כנראה לצורך אימוני החי"ר.

הנוף, כמו שאומרים – עוצר נשימה. כשני ק"מ מצפון-מזרח נמצא הכפר עין קוניא ומעליו רכס החרמון האדיר. נוה אטי"ב, קלעת נמרוד, חלקיקי בניאס, עמק החולה, עין פית. רשימה חלקית.

כאן בבית הקברות הזה, מאחורי מחסות, היו מספר חיילים סורים אמיצים, שבשעות אחר הצהריים של ה-9 ביוני 1967 ניסו לעצור בעד השריון הצה"לי המתפרץ. זה היה קרב אבוד מראש, אבל היתה פה התנגדות ולחימה במשך שעה ארוכה. בסופו של דבר, הצבא הסורי הובס ונמלט בבושת פנים מרמת הגולן, אבל זעורה יירשם בהיסטוריה הסורית כאחד המקומות הבודדים שמהם לא ברחו בלי קרב.

מבט מבית הקברות זעורה מערבה לכיוון הכפר והדרכים שבהן נעה פלוגה ה' מגדוד 377 [לחצו פעמיים להגדלה]

ממרומי בית הקברות השקפנו על הדרך שמתחתינו ואל הדרך שמתחתיה. ראינו בעיני רוחנו את הטנקים של פלוגה ה' נכנסים תחת ירי רובים ובזוקות, ואת הטנק הבודד שירד קצת יותר, גלוי וחשוף לכוונות האויב ממורדות עין פית.

צילום מאיזור בית הקברות זעורה אל החרמון, מג'דל שמס, עין קוניא, נווה אטי"ב, קלעת נמרוד. משמאל למטה – חורשת עצים קטנה: זהו מוצב הארטילריה הסורי לשעבר [9136] ומקום האנדרטה של המ"פ עמי לב טוב [לחצו פעמיים להגדלה]

בחזרה לעדות האחרונה – יצירת המוזאיקה

המוזאיקה של משה הדרי היא למעשה הדוקומנט האחרון שמנציח את הטנק הבודד שנפגע בזעורה.

על התותח השמוט הסביר הדרי: "ככה בדיוק ראיתי אותו שהוא היה. אם הוא רצה לירות לעין פית, הוא היה צריך להוריד את התותח".

והצבע האדום על שום מה? "זה מה שהצייר הירשה לעצמו לעשות. זה כי הטנק נפגע".

כאמור, לפני שהדרי עשה את המוזאיקה הוא צייר את הטנק הזה. ציור זה עם כמה נוספים מהמלחמה הוא הציג בתערוכה בגלריה בתל-אביב. את קונה הציור, אדם בשם פורר, לא הצלחנו לאתר. הדרי מספר שהתכוון לתת את הציור במתנה לנהג הזחל"ם שלו – "אבל אז בא אותו אדם וקנה את הציור, הוא היה שריונר. כמה הוא שילם? אני לא זוכר, במילא כל הכסף של המכירה הלך לקיבוץ. אחרי שמכרתי את הציור עשיתי מזה מוזאיקה. בקיבוץ גבעת השלושה, שם נולדתי, אמא שלי עבדה במפעל מוזאיקה. תמיד כשהייתי מגיע לבקר היא היתה מעמידה אותי לנסר אבנים, וכל פעם הייתי לוקח איתי דלי עם אבנים. אז עשיתי את זה. לדעתי זה יותר יפה מאשר הציור. המוזאיקה מתארת בצורה מוחשית יותר את הטנק הזה".

איך היית קורא ליצירה הזו? "טנק דפוק".

המשפחות מחפשות מידע חדש

במשפחת בן נעים חיפשו במשך שנים רבות לשמוע פרטים נוספים על נפילתו של יהושע. במאי 2017 התארחו משפחות הנופלים בסיום תרגיל של חטיבה 8 ברמת הגולן, שם פנו האחים של יהושע לכל מי שרק אפשר כדי לקבל מידע.

בעקבות אותו אירוע כתב להם זאב חטין [ראו כאן] כי יהושע החליף אותו בפיקוד על הטנק, ושלאחר מכן היו ידיעות כי הטנק נפגע מצפון למוצב 8173 (סיר א-דיב).

גם במשפחת גולדברג מקיבוץ אפק מעוניינים לקבל מידע חדש על נסיבות נפילתו. אשר גולדברג, אחיו הבכור של אריה, סיפר לנו כי לקח כמה ימים עד שאחיו נמצא. הוא זוכר שאבא שלו נסע לחפש אותו.

לסיום התחקיר: מסלול ארוך טנק בודד – א' ו-ב'

לכתבה שבה פירסם חטין את סיפורו לראשונה בינואר 2016 קראנו – "מסלול ארוך טנק בודד".

חטין נע בראש חטיבה 8 בלי לדעת לאן ואיך, במטרה ליצור מגע עם מקורות האש בקלע. הוא עשה דרך של כ-5 ק"מ עד שנפצע במבואות סיר א-דיב ופרש מהמירוץ.

את מקומו תפס יהושע בן נעים.

גם הוא עשה דרך של כ-5 ק"מ. גם הוא לא ידע לאן הוא נוסע. לפחות במקרה שלו, הוא נסע אחרי כוח כלשהו.

בן נעים סיים אף הוא לבדו את המסלול שעשה, רק שהוא ואריה גולדברג התותחן לא זכו לחזור הביתה.

שני מסלולים ארוכים ביום אחד של טנק בודד.

—————————————————————————————————–

תצ"א זעורה [באדיבות ארכיון הגולן]

29 מחשבות על “טנק בודד בזעורה

  1. אותי הכתבה שכנעה שיש דברים בגו,השאלה איך מעבירים לגורמים המתאימים ע"מ שיחקרו ויבדקו. מגיע למשפחות השכולות כל הזכות לדעת.

  2. ייתכן שמערכת הקשר של הטנק לא הייתה תקינה.
    זה יכול להסביר את המצב שנוצר.

  3. א.

    ציטוט: "במאי 2017 התארחו … בעקבות אותו אירוע כתב להם … ושלאחר מכן היו ידיעות כי הטנק נפגע מצפון למוצב 8173 (סיר א-דיב)."

    גם בפוסט מס' 388 – התפרסם במאי 2017 וצויין בקישור בפוסט הנוכחי – נכתב שהפגיעה הייתה "כנראה באיזור הכפר סיר א-דיב.", ושם בציטוט מהמכתב שנכתב בעקבות האירוע הנ"ל: "לימים שמעתי, ואיני זוכר מי סיפר, שמצאו את הטנק ממערב וצפונה למוצב 8173 בסמוך לדרך הנפט, שזה היה המקום הצפוני ביותר שאליו הגיע טנק מהגדוד בקרב." (ובהמשך שם שאולי הכוונה לטנק המג"ד).

    וכל זה מפני שלפי-שעה נעלם אז מידיעת הכותבים המפורש בתחקיר שהתפרסם כבר בינואר 2017 בפוסט מס' 359, העתק מתחקיר המפקדים שנערך ב10 בינואר 68', בו נרשמו דברים מפורשים שנאמרו באוזני המ"פ של הטנק הזה (מפלוגה ז') ובאוזני סא"ל ריינר שערך את התחקיר מטעם מחלקת היסטוריה, כך: "הטנק של חיטין שהיה עליו הרס"ל שלי ואחר כך מצאו אותו על-יד האקליפטוסים בזעורה."

    הדברים חזרו וצוטטו גם בפוסט הנוכחי, רק לא ברור לי מדוע הם מוגדרים כ"רמז ממשי". וכי "רמז" יש כאן? דברים מפורשים יש כאן: מצאו אותו בזעורה!

    בהמשך נרשם בפוסט הנוכחי: "אפשר רק לתמוה על אי-איזכור בסיכומים של טנק השרמן, שנפגע וננטש בשטח לחימה. ייתכן שבשל כך איש ממחלקת היסטוריה לא ידע על העניין ולכן לא התבצע תחקיר לגבי זהות הטנק ולמי השתייך." – אך כאמור, בינואר 68' תועדו דברים מפורשים על הטנק מפלוגה ז' שנמצא בזעורה, ואי-אפשר לומר ש"איש ממחלקת היסטוריה לא ידע על העניין". לפיכך לא היה צורך בתחקיר לגבי זהות הטנק.

    ב.

    במכתב הנ"ל שצוטט בפוסט 359, נאמר גם: "בהמשך הקרב הטנק נפגע מירי בצד הצריח מפגז שחדר פנימה. יהושע, התותחן אריה גולדברג והטען קשר דוד לוי נהרגו. הנהג, המקלען והמכונאי נחלצו פצועים ונאספו על ידי הגדוד."

    דוד לוי? האם הוא שייך לטנק הזה? בפוסט מס' 200 נרשם שהוא מפלוגה ו', ובפוסט מס' 471 נכתב על מקום נפילתו.

    ג.

    כנראה יש סיבה שבגינה טרם פורסם התצ"א שצולם כשנה לפני המלחמה. נמתין.

    בכל אופן, כבר כמה שנים שנמצאת ביד העורך מפה קדומה שב"מקרא" שלה רשומים סימונים מפורטים רבים, ביניהם גם "בית-קברות" (סימון עיגול המורכב מנקודות ובתוכו רשומה האות ק).

      • שכחתי לחתום על התגובה האחרונה. אבהיר שכוונתי לפרסום התצ"א, שמהמתפרסם כאן (עם כיתוב מעל) לא ברור מנין הודאות שהכוונה לבית קברות. כמו כן, האם זהו חלק מתצ"א, ואם כן, מה נראה באזורים סמוכים…

    • מאיפה צץ הקטע :
      "במכתב הנ"ל שצוטט בפוסט 359, נאמר גם: "בהמשך הקרב הטנק נפגע מירי בצד הצריח מפגז שחדר פנימה. יהושע, התותחן אריה גולדברג והטען קשר דוד לוי נהרגו. הנהג, המקלען והמכונאי נחלצו פצועים ונאספו על ידי הגדוד."
      כי לא מצאתי אותו בפוסט המדובר.
      דוד לוי היה שייך לפלוגה ו ונפגע על פי המצוין בפוסטים 200 ו 471.
      על מה מסתמך השיוך שלו כאיש צוות הטנק שלי שעליו עלה יהושע?

        • את גורל הצוות והטנק שלי שעליו עלה לפקד יהושע היה קשה לפתור היינו צריכים לקבוע את מיקום הטנקים הפגועים ומיקום הנפגעים על פי סיפור הקרב. רק בשנים האחרונות בעקבות האתר נעמוש ובעיקר עבודתו המסורה של שלמה וחקירותיו החלה התמונה להתבהר.
          לצערנו חלקם של הלוחמים נפטרו מאז, חלקם זכרונם כבר אינו ברור כל כך, חלקם אבדו עקבותיהם והקשר איתם וכך מפוסט לפוסט נוצרת תמונת הקרב. היו תיאורים שסותרים זה את זה וחילוקי דעות. לדוגמא על מצבת הגדוד רשום דוד בן ארי כחלל הגדוד בעוד שהוא חלל של גדוד 121.
          בשלב בו נדרשתי לכתוב למשפחות בן נעים וגולדברג על גורל יקיריהם עוד לא היתה מפת חללי הגדוד שלמה ולא היה ידוע היכן נפל דוד לוי, גם לא ידענו ממש מה קרה שם אלא שהם נהרגו.
          בכתובים הוא היה תמיד מפלוגה ו אבל איש לא זכר זאת בודאות.
          לעומת זאת במהלך השרות שלי היו לי יותר מחמישה דוד לוי כחיילים, אחד תותחן מעולה, דתי עד כדי חרדי ואיש ספר, שני טען קשר, גבוה חייכן שתמיד מוכן לכל משימה, שלישי נהג, איש מידות, מסורתי, חזק ובעל דעה נחרצת על מפקדיו, רביעי טען קשר, נמוך קומה ומוצק, זריז ובעל תושיה מושבניק שעבר לעיירת פיתוח וכד'.
          כיון שעליתי לקרב על טנק הגור של מוריס איפרגן איני זוכר מה היה שמו של הטען קשר. לקחתי של עצמי שחלל הגדוד דוד לוי היה בצוות שלי.
          וכך כתבתי בפוסט 388.
          כעבור זמן הסתבר שדוד לוי היה בצוות טנק במלחמה של פלוגה ו' ונהרג בפאתי קלע וכך נכתב במרשם מיקום הנופלים של הגדוד. אלא ששכחתי על כך שכתבתי אחרת למשפחות בן נעים וגולדברג.

          במשך הזמן שלמה עמל לצרף עובדות לסתור כיווני מחשבה הסותרים את העובדות וליצור תמונה ברורה על גורל הצוות והטנק.
          וכך לאחר שמופו מיקומי חללי הגדוד בקרב, נותרו רק יהושע ואריה שתעלומה אפפה את גורלם ולקורא הנבון מומלץ לראות איך נרקמה מסכת העובדות מכמה גורמים, כל אחד תרם ידיעה קטנה שלאט לאט סייעה בהבנת המקרה. שאת סיפורו כתב ביד סופרים שלמה וכך נכתב בפוסט.

          נשאר לנו לסיים עוד שלב אחרון שנעשה בסיוע אכא על מהלך הזיהוי והקבורה של יקירנו, אז ידעו המשפחות וחברינו שלא שכחנו.
          לעולם תהיה תמונת אובדנם זו בהירה עד עד כאב.

  4. לשמואלק

    1) לגבי הציטוט של לבנון שהטנק נמצא בזעורה וכתבתי שזה רמז ממשי: עשיתי זאת מחמת הזהירות היות וכל הלך הרוח של כתבה הזו היא שהטנק נפגע בזעורה צפון, ולא בזעורה דרום. אלו הם שני איזורי לחימה שונים בקרבות חטיבה 8 שלמעשה התפצלה לשלושה כוחות (כולל קלע). האקליפטוסים שאליהם התכוון לבנון עשויים להיות גם באיזור הדרומי וגם הצפוני. הוא לא היה ספציפי לגבי המיקום במדויק, אז סייגתי בדבריי.

    2) לגבי "אפשר רק לתמוה על אי-איזכור בסיכומים של טנק השרמן, שנפגע וננטש בשטח לחימה": הכוונה היא בעיקר לסיכומי מפקדי פלוגה ה' 377 ופלוגה ל' 121 שהטנק הזה היה בתחום שיפוטם. ונכון שדבריו של לבנון היו אמורים להספיק כדי לשלוח את מח' היסטוריה לבדוק. אולם דומני שריינר ומח' היסטוריה לא בדקו לעומק את מהלכי זעורה צפון בדומה לסיורי מפקדים/תחקירים שעשו עם מ"פים 129 לקלע, עם מפקדי 377 בזעורה דרום ועם כמה ממפקדי 377 שהיו עם חטיבה 1.

    3) לגבי תצ"א זעורה – הבלוג נמצא קרוב לקו האדום מבחינת שטח אכסון ותצ"א זו שוקלת בערך 3 טון. מצרף לבקשתך (ברזולוציה נמוכה) חלק יותר מורחב. אם בעתיד אעבור לנפח אחסון גדול יותר אפרסם את התצא בכל משקלה, גודלה והדרה.

    • הסברת את כוונתך. אבל בקריאת הכתבה ממש לא משתמע שההבדלה היא בין זעורה צפון לזעורה דרום, ובהזדמנות זו אעיר שגם משפט נוסף בפוסט על אלו ש-"העריכו לאורך השנים שטנק זה נפגע בזעורה", נסתר ממשפטים אחרים בפוסט (את חלקם חזרתי וציטטתי בתגובתי למעלה) על מי שכתב שהיה זה בסמוך לסיר א-דיב.

      תשואות חן על פירסום התצ"א השלם (ובפרט על הפינה העליונה משמאל…).

      איך זיהית בה בית-קברות, אינני יודע. האם ברזולוציה גבוהה הבחנת במצבות? אני מסופק בכך.

      • מיד כשהגדלתי קפץ לי המתחם הזה לעין ונראה לי מתאים ביותר כשטח בית קברות, גם מכיוון שהוא נמצא במיקום מתאים (צפון-מזרח הכפר). ואכן כשהגענו אליו גילינו חלקי קברים ומצבות. לפני כשנה וחצי הצלחתי להגיע לבית הקברות של עין פית שמשקיף על זעורה ממערב. היו לי מחשבות שאולי זה היה בית עלמין משותף ושעמי לב טוב נפגע בכלל באיזור הזה. אבל זהו, עכשיו הכל ברור.

        • יש שם גם מצבות עם כתובות? כי גלי אבנים מהסוג הנראה בתמונות בפוסט נמצאים בעוד מקומות, כמו בצידי תוואי ההטיה.

          • לא גילינו מצבות עם כתובות, כאמור מצאנו מספר מצבות מנותצות וחלקי קברים ופתחי מערות קבורה. לא נותר קבר אחד שלם על תלו. זאת בניגוד לבית הקברות של עין פית, שבו ניתן למצוא לצד מצבות מנותצות וקברים פתוחים, גם מצבות עם כיתוב. יצוין כי בית הקברות בזעורה נמצא בשטח אימונים ולצידו עוברת דרך עפר לכיוון מסעאדה ואודם, כך שהוא מקום שיש לצידו תנועה. בעוד שבית הקברות של עין פית נסתר מהעין, קשה להגיע אליו והוא למעשה לא נגיש, מה שמסביר שהוא השתמר טוב יותר.

              • תשובה לא בדוקה – מהשרוול: אנשים שמעוניינים למחות כל זכר לנוכחות סורית/ערבית/מוסלמית.

                מי הרס את הכפרים הסורים, את זה אנחנו יודעים.

    • לחתום על המוגמר זה חברה קדישא עושה. אני רק הנחתי צרור עובדות וכמה עדויות שמוליכות לזעורה הכפר.

      אם הטנק הזה היה נפגע ושניים נהרגים בו בקרב בדרום זעורה, מקום שבו עברו עיקר כוחות חטיבה 8 היינו שומעים ויודעים על זה. בדרום זעורה אחרי שפלוגה פ'377 כבשה אותו עם החפ"ק והמשיכה לקלע הגיעו מאחור כוחות חדשים – פלוגת חרמ"ש של 377, גדוד 121, שסרקו את האיזור כולו – מוצבים, תעלות, בונקרים, לקחו שבויים, הרגו מי שלא רצה להיכנע, הקימו בסיס מוצק, הליקופטרים נחתו שם בלילה, התאגד הגיע. אין כמעט סיכוי שכל-כך הרבה כוחות יפספסו טנק פגוע.

      לעומת זאת לחלק הגבוה של הכפר הגיעו רק הטנקים של פלוגה ה' (וגם זחל"ם של פלוגה פ' 377 שהיה בו מט"ק מינהלה, כשהמט"ק הזה שמע בקשר שהמ"פ לב טוב נפצע הוא הגיע אליו עם הזחל"ם וחילץ אותו תחת אש נק"ל מבית הקברות, הם לא זוכרים טנק פגוע).

      כעבור שעה קלה אחרי קרב קצר שבסיומו השתתקה האש מבית הקברות עזבו רוב הטנקים ונעו לפי פקודה לחלק הדרומי של זעורה. באיזור נותרה מחלקה אחת מפלוגה ה'. החרמ"ש של 121 שנכנס לכפר התעסק עם החלק המרכזי והתחתון. בשלב כלשהו ניגש למעלה איזה זחל"ם שהגיע לטנק הפגוע, לקח את הגופות ונתקע בוואדי. ביום ראשון הזחל נמצא ע"י מג"ד 13, וחטיבת גולני היתה כנראה זו שפינתה את החללים אחורה.

  5. בינואר 68' נאמר כעובדה שהטנק נמצא "על-יד האקליפטוסים בזעורה". אך בסימון (משולש כחול) על התצ"א שבפוסט הנוכחי אינני רואה אקליפטוסים (לאידך, אני רואה כאלו בתוך השטח המגודר שלפי הנכתב בפוסט הנוכחי הוא בית-קברות). כדאי לחתוך את התצ"א בשטח המדובר ולתת אותו ברזולוציה הגבוהה ביותר, כדי שאפשר יהיה להתרשם.

    שאלה: האם באותה מפה קדומה (שהוזכרה בתגובתי למעלה) צויין השטח הזה כבית-קברות?
    והאם סומן שם בית-הקברות שבעין-פית?

    • האקליפטוסים נראים היטב ליד הכיתוב בצהוב "בית קברות". משמאל ל-ת' של ה"בית" ומעל ה-ת' של "קברות".

      כיום האקליפטוסים אינם. ראינו כמה גזעים כרותים ונבולים.

      לאיזו מפה קדומה אתה מתכוון?

      • "האקליפטוסים נראים היטב ליד הכיתוב בצהוב "בית קברות"…" – – – נכון, ובדיוק לאקליפטוסים הללו התכוונתי שכתבתי למעלה בתגובתי: "אני רואה כאלו בתוך השטח המגודר שלפי הנכתב בפוסט הנוכחי הוא בית-קברות".

        כעת אני מבין בדבריך שאתה מפרש את הנאמר ב68' "על-יד האקליפטוסים בזעורה", לא "על-יד" ממש, אלא בכיוון ההוא (וטנק המ"פ, שסימנת בירוק, אף קרוב יותר לאקליפטוסים מאשר הטנק הבודד).

        למעלה בפוסט נכתב: "האקליפטוסים בזעורה יכולים להיות בכמה מקומות", אך בתצ"א אני מבחין, בקירבת הדרך הכבושה, רק באלו שבשטח המגודר הנ"ל.

        במפה, כוונתי לאחת מאלו שצילומן ברשותך, זו שב"מקרא" שלה רשומים סימונים מפורטים רבים, ביניהם גם "בית-קברות" (סימון עיגול המורכב מנקודות ובתוכו רשומה האות ק).

  6. שוב ושוב מפליאה אותי העובדה ,
    שבעצם היו טנקים שלנו על ציר הנפט קצת דרומה לתל פאחר.
    ( אם כי לא הוגן לשפוט דברים בחכמה שלאחר מעשה ).

  7. חלק נלחמו בזעורה , ומשם המשיכו לכיוון קלע לסייע לגדוד 129 וחלק נלחמו בזעורה במהלך כל אותו אחה"צ לכן לא היה להם זמן לתל פאחר.

  8. בעקבות התחקיר נשמע מאוד מאוד סביר שזה אכן הטנק החסר.
    הפתיע אותי שהסימונים על הטנקים (V קרבי ועיגולים על התותח) אכן תאמו לגדודים והפלוגות אליהם היה שייך כל טנק, כך שהדרי יכול לומר במידה רבה של וודאות שהטנק לא השתייך לגדוד 377. בתקופתי בשריון (שנת 2000) הסימונים היו חסרי חשיבות כי לא הקפידו שיהיו תואמים לגדוד והפלוגה הנכונים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s