בין קרב תל פאחר לאסון בית המכס

משה קרון, מ"כ בפלוגה ד' בגדוד 13, כותב על אסון בית המכס כמשוואה לקרב תל פאחר * "אני מ"כ צעיר ואיתי המ"כ ג' וחיילים נוספים היינו עדי הראייה היחידים לפיצוץ. חמש דקות הפרידו בינינו לבין מותנו. מעולם לא תוחקרנו. קיבלנו הוראה לשתוק. לא לדבר. אלה היו ימים אחרים וצייתתי להוראה" * 52 שנה למותם של 11 החיילים

באזכרה במלאת 52 שנה לאסון בית המכס העליון. מימין: משה קרון, לאו גלזר ויונתן זנדני, אחיו של עובדיה ז"ל [צילום: זאב שרון]

מאת משה קרון

שלמה מן בבלוג המעולה נעמוש חוקר בין היתר שוב ושוב את הקרב בתל פאחר. לפני כשבוע בפוסט יוצא דופן "דרך לא דרך" הוא מתמודד עם אחת השאלות הקשות: "מדוע לא תוחקר לעומק התהליך שבו נקבעה הדרך שעליה ינוע גדוד 12 לעורף המוצב הסורי?".

עולה ספק רב אם היתה בכלל דרך כזו. במילים אחרות: תוכנית הקרב של גדוד 12 התבססה על נתון מרכזי שגוי. בעת הסתבכות הקרב פולט המח"ט יונה אפרת ברשת הקשר שמג"ד 12 סא"ל משה(מוסא) קליין כנראה טעה בניווט. לאורך שנים נלחשה ונרמזה שוב ושוב אפשרות זו – המג"ד החמיץ את הדרך והוביל את הגדוד לשטח נחות מתחת למוצב, ותקף מתוך "שטח ההשמדה" את תל פאחר.

18.6.2019, האזכרה באנדרטת בית המכס ל-11 חיילי גדוד 13 שנהרגו ב-15 ביוני 1967 [צילם: זאב שרון]

שלמה מן מנסה להיכנס לראשו של המחט אל"מ יונה אפרת. קשה לקורא שלא להרהר באפשרות שגם על פיקוד הצפון ועל מיפקדת החטיבה רובצת האחריות להסתבכות הקרב. בפיקוד הצפון ישב אלוף שרצה להיות רמטכ"ל ומח"ט שרצה להיות אלוף. מן כותב: "צריך לפעול בחדרי חדרים למוסס את הכשלים. להמשיך הלאה, לרכב על ענני האופוריה, למכור את תל פאחר כחלק מהאתוס הגדול של מלחמת ששת הימים. להטיל את כובד משקלך להפיכת ניצחון כושל למורשת הרואית עם צל"שים, הרבה צל"שים, הרבה גיבורים והרבה ערכים, וכמה שפחות תחקירים, בלי הרבה שאלות ובלי התעסקות בקרביים". מילים כדורבנות.

שישה ימים לאחר מכן – היום לפני 52 שנה, התרחש אסון בית המכס העליון. הסיפור של התנהגות פיקוד הצפון ומפקדת החטיבה חוזר על עצמו: השתקה, תחקיר עלוב והעלמת העובדה ש-11 חיילים נהרגו. הם נהרגו בעת שבונקר שבו שהו התפוצץ מול עיני. גשם של אבני בזלת ירד עלינו. עוצמת הפיצוץ האדיר החרידה אותנו. דקות ארוכות לא הבנו מה קרה.

כשהאבק שקע מעט, השארתי ליד חומת בית המכס רתק, ויצאתי עם המ"כ ג' לסרוק את השטח שהאפיר ופה ושם בער. באותן דקות היינו שם לבד. מנסים להבין מה קרה ולקרוא בשמות חברינו. עברו דקות עד שהגיעו הקודקודים ברכבים עטורי אנטנות. אני מ"כ צעיר ואיתי המ"כ ג' וחיילים נוספים, היינו עדי הראייה היחידים לפיצוץ. חמש דקות הפרידו בינינו לבין מותנו.

מעולם לא תוחקרנו. קיבלנו הוראה לשתוק. לא לדבר. אלה היו ימים אחרים וצייתי להוראה. רון בן ישי אז עיתונאי בראשית דרכו זוכר את ההוראה: "אף מילה".

כאן זה קרה. צילום מאיזור האסון. ברקע – בית המכס שעובר הסבה למלון בוטיק [לחצו פעמיים להגדלה]

הקבורה בקבר האחים בנהריה נערכה ללא המשפחות השכולות. מנעו קשר בין המשפחות לבין מפקדי וחיילי הפלוגה. בין המ"פ למג"ד התפתחה מאוחר יותר מחלוקת קשה. כל אחד הטיל את האחריות והאשמה על האחר. לכל אחד היתה גירסה משלו בשאלה האם הבונקר נבדק על ידי חבלני חיל הנדסה קודם כניסת החיילים לתוכו ו\או האם בכלל ניתנה פקודה להיכנס לבונקר.

בני אדם, לא כל שכן לוחמים שיצאו מי בשן ומי בעין משדה הקרב או מחדרי המלחמה, מספרים לעצמם שוב ושוב את קורותיהם, באופן שיאפשר להם לחיות איתם פחות או יותר בשלום. הם חוזרים ומספרים לעצמם את סיפורם עד שהוא הופך להיות לאמת היחידה והצלולה שלהם. אך כאמור תחקיר יסודי לא נערך, לא של הקרב בתל פאחר ולא באסון בית המכס העליון.

בניגוד לקרב בתל פאחר אי אפשר היה למכור את אסון בית המכס העליון כחלק "מהאתוס הגדול של מלחמת ששת הימים", אז מחקו אותו.

אני זוכר יום יום.

——————————————————————————————————–

רשימה זו פורסמה בבלוג של קרון – לחצו כאן.

9 מחשבות על “בין קרב תל פאחר לאסון בית המכס

  1. מצמרר התיאור

    לי לא ברור כיצד משה מתאר כי היה לבד כאשר בז"ה המ"פ ואלוש המג"ד נמצאים על הכביש במרחק אפסי ממקום הפיצוץ.

    ראוי להזכיר את לאו גלזר היזם הבונה את המלון
    וכך כתבתי אז ברשומה שתיארה את טכס חנוכת האנדרטה 50 שנה בדיוק לאחר האסון

    התמזל מזלם של המשפחות השכולות וחברי הנופלים, כי מצאו אוזן קשבת ויד פתוחה אצל היזם לאו גלזר , שמקים שם את המלון, שבלעדי תרומתו תרתי משמע לא היתה האנדרטה קמה.

  2. ישראל. מי שהיה במרחק אפסי מהפיצוץ האדיר אמור היה להיפגע. אתה לא חושב כך?

    כבוד ללאו שהרשה להקים האנדרטה בחצר בית המלון שבנייתו הולכת ומסתיימת. וממשיך להיות אתנו בקשר. הוא היה שם אתנו אתמול כשקיימנו מיפגש זיכרון. היינו כ-100 אנשים: בני משפחות שכולות, חברים מהגדוד, תלמידים מבית ספר תיכון דתי בגולן, מדריכי טיולים ועוד.
    את האנדרטה והגלעד הקימו, לפני שנתיים, בני המשפחות השכולות וחברים לנשק מגדוד 13, סייעה עמותת גדעון ותרמו כל אלה ורבים אחרים.
    לא סיימנו בניית כל שרצינו ואנחנו ממשיכים גם לעבוד וגם להגיע לתרומות נוספות.

  3. מרחק אפסי על הכביש = במרחק 60 -100מטר בתחנת האוטובוס של היום

    כך לפחות לפי תיאוריו של בז"ה.

    ולגבי הגלעד – משרד הבטחון צריך להכניס את ידו אל הכיס. צריך רק להפעיל עליו מכבש.

  4. אני איש הנדסה וביום חמישי קיבלנו הוראה לנוע לכוון בית המכס העליון לטפל בבונקר ממומלכד.וכבר בדרך לשם הודיעו לנו שחיילים של גולני הפעילו את המילכוד. אינני רוצה לדון על מה שקרה ומי אחראי אך מקוממת אותי העובדה על נפילתם של חילים שהצליחו לשרוד את זוועות הקרבות ברמת הגולן יהי זכרם ברוך

    • יורי, דבריך מעניינים. תוכל להרחיב? איזו יחידת הנדסה היית? היכן תפסה אותך ההודעה שחיילי גולני נהרגו? היית חבלן? מי היה המפקד שלכם?

      • שלום לך הייתי פלס בפלוגת חה"ן בחטיבה 8. קיבלנו מידע על בונקר ממולכד ולאחר זמן קצר נאמר שחיילי גולני הפעילו את המילכוד והיו נפגעים. מפקד הפלוגה היה אפרים זיו. היינו ברמאללה מתכוננים לצאת לרמת הגולן לחפש את גופתו של רפי מוקדי.

  5. כמעט כל מלחמה או מבצע של צה"ל מסתיימת באיזה אירוע רב נפגעים ו/או רב נזקים הקשור לענייני תחמושת שלל או שלל בכלל. אזכיר את מצבור תחמושת השלל הענקי – שלל מלחמת ששת הימים, שאוחסן בבסיס סנט ג'ין מצפון לעכו והתפוצץ ועלה באש ביולי 1967; את מצבור תחמושת השלל ממלחמת לבנון השנייה ב-1982 שאוחסן בשטח בסיס התחמושת "נמרה" באזור עבלין והתפוצץ ועלה באש בשנת 1983; את מצבור תחמושת השלל שאוכסנה בבסיס התחמושת פלמחים-אשדוד ועלה באש בשנות ה-70; ואת הנחתת "בת-שבע" שהביאה תחמושת שלל מצרית אחרי הפשיטה על האי שדואן במלחמת ההתשה, בשנת 1970, והתפוצצה בנמל אילת תוך גרימת מותם של 24 חיילים. אפשר להבין למה צה"ל מעוניין להניח יד על פריטי שלל לצורך מידע מודיעיני או טכני, אבל תאוות הבצע הזאת, של ניסיון להשתמש בתחמושת שאינה צה"לית, אינה תקנית ומקורה לא ברור – עולה שוב ושוב בדם כפי שמראים המקרים לעיל. פיצוץ הבונקר בבית המכס צריך היה ללמד לקח עוד ביוני 1967, אבל נראה שבצה"ל, כמו תמיד בצה"ל, לא מפיקים לקחים כמו שצריך, והתופעות האלה מתרחשות שוב ושוב.

להגיב על יורי יצחקוב לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s