ורדי מבהיר

אהרון ורדי, מרכז פרויקט ההנצחה באתר תל פאחר, מבהיר עניינים ומתייחס לטענות שהושמעו על ניסוח הכתובים בסלעי ההסבר

כנס תל פאחר 2019

מאת אהרון ורדי

שלום רב,

דברים שרציתי למסור לחבריי

אני עוקב אחר השיח המתנהל כיום בבלוג, למדתי את סיפוריהם ופעולתם בקרב של הלוחמים באמצעות ספר "תל התעלות" של שלמה מן. עם חלקם קיימתי שיחות הבהרה רבות בטלפון, אצל חלקם האחר ביקרתי בבתיהם כדי להעמיק את הידע שלי בחוויות שעברו בקרב ועוד. עם המשפחות השכולות עמדתי בקשר וכל אשר נכתב בשלטים אושר על ידן.

אף כי נעתרתי לבקשת לוחמים רבים ומשפחות שכולות לרכז את פרויקט התחדשות ההנצחה והמורשת בתל פאחר, כאחד הלוחמים בקרב, לא התכוונתי ואף מייסרת אותי העובדה שיש אנשים בין חברינו הלוחמים הכועסים על מהלך כזה או אחר שנעשה. מכיוון שבבלוג הועלו טענות של לוחמים (וגם אם הם אחדים) לעניין – למי הזכות להחליט מה יהיה כתוב בשלטים ומה לא? אני מוצא לנכון להבהיר את הדברים הבאים, על אף ששלב הביצוע החל.

ב-2017, ימים ספורים לפני קיום טקס ההתייחדות במלאות 50 שנה לקרב תל פאחר, התגלו שגיאות רבות בשמות החללים ובטקסטים החרוטים על הסלעים. נתבקשתי על ידי משפחות שכולות ולוחמים לטפל בדחיפות בתיקון השגיאות בטרם התקיים הכנס.

הפעלתי את קבלני האבן, עמותת גולני ומשרד הביטחון, ויומיים לפני הטקס תוקנו חלק מהשגיאות. לאחר הטקס שוב פנו אליי משפחות ולוחמים וביקשו שארכז את שיקומו מחדש של תל פאחר, לרבות חידוש התחדשות האנדרטאות ומורשת הקרב.

לא מוניתי באופן פורמלי על ידי גוף כלשהו שמתפקידו למנות בעלי תפקידים (גם לא קם כזה). פעלתי על פי בקשה של לוחמים ומשפחות שכולות, כאמור. לאחר תקופת פעילות מסוימת התחלתי לדרוש תקציבים ממשרד הביטחון ומעמותת גולני שהתגייסה לסייע לנו. בהמשך מוניתי עלי ידי עמותת גולני לנהל את הפרויקט מטעמה. אומר כבר כאן, אף כי השגנו תקציבים והפרויקט יצא לביצוע, אם לחברינו הלוחמים יש הסתייגות לגבי "מוביל הפרויקט", אעביר לו את התפקיד לפי רצון הציבור, גם אם מקצתו יבקש זאת.

תהליך קבלת ההחלטות ואישור הפרוגרמה: לפני שנתיים הקמתי פורום "צוות חשיבה", 25 נציגים מכל היחידות שהשתתפו בקרב תל פאחר, כולל נציגות החטיבה ונציג עמותת גולני. כינסתי את הפורום לדיון בביתי לצורך קביעת קווים ועקרונות לפרוגרמה של ההתחדשות בתל פאחר.

עיבוד הפרוגרמה בפועל וקידום העקרונות עליהם החליט צוות החשיבה נעשה על ידי חמישה אנשים, שהיוו את הצוות הפעיל. ההצעה לפרוגרמה נשלחה במייל לצוות החשיבה. ההתייחסויות שקיבלנו מאנשי צוות החשיבה יושמו. עיקרי הפרוגרמה הוצגה למוסדות הרשמיים – חטיבת גולני, עמותת גולני, המועצה האזורית גולן, משרד הביטחון וגורמים נוספים הקשורים לתהליכי קבלת ההחלטות ומתן האישורים. מעת לעת שלחנו עדכונים, גם בבלוג, להתייחסות כולם. קיבלנו הערות ועדכנו את הפרוגרמה. כל דרך עבודת המטה נעשתה בשקיפות מלאה.

ניסוח הטקסטים על גבי השלטים: הנקודה הרגישה ביותר היא סוגיית הטקסטים שייחרטו על גבי סלעי הבזלת, שמתמקדים בעיקר בסיפור מהלך הקרב בכל כוח ובאזכור שמות הלוחמים בסיפור הקרב. קיימות שתי אסכולות בנושא זה: זו המאזכרת את שמות כל הלוחמים ומה עשו בכל כוח (או לפחות אלה שהצטיינו בלחימה, כפי שידוע לנו באותה עת), וזו שלא מציינת את שמות הלוחמים' אלא רק את שם מפקד הכוח לצורכי זיהוי משימתו ומתרכזת בתיאור מהלך הקרב של הכוח, כמופיע בספר "תל התעלות".

פתחתי את הנושא לדיון בבלוג. במשך למעלה מחודש וחצי התייחסו לוחמים, משפחות שכולות ואחרים, והביעו את דעתם פעם ועוד פעם. השיח היה לעיתים סוער. היו דעות לכאן ולכאן. בסיכומו של הדיון הפתוח הצעתי פיתרון של פשרה. בכל שלט המייצג כוח מסוים, המוגדר גם בספר "תל התעלות", יוזכר שמו של מפקד הכוח וכן שמותיהם של החללים שנפלו באותו כוח. הפשרה לא כללה שמות של כל הלוחמים שהשתתפו בקרב, והיו כאלה קרוב ל-200, כאשר רק שמותיהם של כ-100 לוחמים היו ידועים לנו.

הייתה גם הצעה לציין את שמות הלוחמים שעשו פעולות מיוחדות, אך גם הם היו רבים ומי מאיתנו יכול לשפוט מהי פעולה מיוחדת. ריבוי השמות בכל שלט היה מקשה למבקר להבין את סיפור הקרב עצמו. הואיל ואחרי המלחמה פעלה ועדת צל"שים בראשות האלוף גנדי, ששפטה את פעולות הלוחמים המצטיינים והעניקה להם את העיטורים המתאימים, סברתי שראוי ומכובד יהיה ששמותיהם של 20 הלוחמים המעוטרים יצוינו בשלט מיוחד שיוקדש לכך.

הטקסטים שנוסחו על בסיס הצעת הפשרה הופצו שוב בבלוג, קיבלנו התייחסויות ותיקנו את אשר היה ניתן לתיקון. הטקסטים עברו אישור מחלקת היסטוריה של צה"ל, לאחר שתיקנו מספר הערות שנדרשנו לתקן. את העריכה הלשונית ביצע הסופר מאיר שלו.

הערות לסיכום: מצפה גולני – תל פאחר מהווה אתר מרכזי להנצחת חללי מלחמת ששת הימים של חטיבת גולני והכוחות החבירים (ארטילריה, שריון, הנדסה וכד'). הוא לא אתר הנצחה ספציפי של השריון, אלא של חטיבת גולני, אף כי כוח השריון שהשתתף בקרב תל פאחר מקבל ביטוי מפורט על פעילותו בשלט מס' 9 ומודגש במרשם הקרב בצורה ראויה (שלט מס' 4).

ציון שמותיהם של הלוחמים מקבלי הצל"שים בשלט ייעודי מס' 19 – "ערכי לחימה", מביא לידי ביטוי את הקרבתם ועוז רוחם של אותם לוחמים.

אחרית דבר: אינני בא להתנצח עם איש. כל אחד וטיעוניו ראוי להישמע. אלא שצריך היה לנווט בין הבקשות ויחד עם זאת לשמור על העקרונות שנקבעו בפרוגרמה. ברור לי שגם אחרי הבהרות אלה, יהיו כאלה מבין חברינו שדעתם לא תהיה נוחה. אני משתדל לפעול ברגישות, בשקיפות ובאמות מידה שוות.

ולשאלה "מי שמך?", אומר מיד – "אף אחד". זו בסה"כ התנדבות שלקחתי על עצמי לאור בקשות של לוחמים ומשפחות שכולות. אין לי שום רצון לפגוע ברגשות של אף לוחם או משפחה שכולה. במידה שיימצא אדם שיוכל להיענות לכל דרישות הלוחמים והמשפחות ויהיה מקובל עליהם (ולא חסרים כאלה), אמסור לו את "המושכות" ואהיה אסיר תודה לאלה שכן נתנו בי אמון.

ורדי

15 מחשבות על “ורדי מבהיר

  1. יישר כח,ורדי תמיד יהיו מקטרגים,רובנו ואני בתוכם,מעריכים את ההשקעה שלך,תרתי משמע,וכל הצוות שלידך..תודה ענקית וכולי תקווה שבמהרה יושלם הפרויקט,והמשימה הקשה שאתה עומד בראשה….

    • וורדי. וכל אחי גיבורי התהילה לוחמי תל פאחר. עברו יותר מ50 שנה… וההנצחה והמורשת לא הושלמו. והנה קם מפקדנו . אהרון וורדי, אחריו הלכנו באותו קרב דמים – וקידם את ההנצחה ואת סיפור המורשת. העבודה היא מפעל חיים שלו שלנו ובעיקר של אלו שנשארו שם בני 19! אין שום סיכוי שנספיק לברך על המוגמר עוד בחיינו אם וורדי לא יוביל את המעשה הקדוש עד סופו ובמהרה. ניתן לוורדי את כל הגיבוי והעזרה ונשלים את כיבוש תל פאחר שיהיה לאתר הלימוד וההנצחה הכי משמעותי בארץ. המפקד כולנו אחריך גם בהסתערות האחרונה הזאת…

  2. מתוסכלים תמיד יהיו שיביעו דעה הפוכה או יחפשו את טובת עצמם
    אתה לא צריך להתנצל רק אתה מסוגל להוביל את הפרוייקט המכובד שאני מקוה שייהיה מוכן לשנה הבאה
    חזק ואמץ ורדי !!

  3. ורדי היקר כמי שנגזר עליו להוביל לוחמים ולגרום להם להסתער באור יום אל מול פני האויב תוך חירוף נפש כמי שנגזר עליו להיות שופר אמיתי בתוך מבוך הבירוקרטיה ולהוביל מהלכים תודעתיים עמ לגייס כספים רבים להנצחה ושימור המורשת מתוך התנדבות ומתוך רגישות אמיתית אנושית שמאפיינת אך ורק את אנשי גולני בשם שוורצי ומשפחת שחר אני רוצה להגיד לך מילה קטנה אבל עם המון משמעות תודה.

  4. לורדי היקר אל ירפו ידיך,מי עוד כמוך תת אלוף במילואים ואיש עשיר בעשיה ציבורית שמכיר את המנגנונים והבירקוריטיה בישראל שיכול להרים משימה כל כך כבדה ולהביא אותה לסיום. לא חושב שיש מי שמסוגל להחליף אותך ולדעתי אף אחד לא רוצה בזאת. אתה לקחתה והובלתה מההתחלה ואתה תסיים.

  5. מי שלא עושה – לא טועה. ומי שלא טועה – לא יודע כלום!!! יישר כוח אהרון ורדי, למתחיל במצווה אומרים לו גמור.

  6. ורדי יקירי,
    מרגשת אותי הירתמותך למיזם חשוב בתל שעיצב (בכל היבטי הביטוי) חייהם של רבים
    כל אשר עשית ותעשה מבוסס על יושרתך המוכרת ומחוייבותך הידועהחיבוק אוהב ממני,
    יורי הירשפלד

  7. למפקדי ורדי (למשפחות השכולות ולחברי הלוחמים מכל הזרועות ) שלומות.

    כפי שהובלת בנחישות ובמקצועיות את חייליך במעלה תל פאחר, כך הובלת את התהליך של שיפור פני התל.
    כמי שלקח על עצמו את המשימה , ניסית לשתף את הקהל בכמה רמות:
    רמת כולם – משפחות החללים והלוחמים.
    רמת צוות החשיבה – נבחרו על ידך 23 אנשים שהיו אמורים לשקף את מגוון הכוחות.
    רמת הצוות הפעיל – לניהול התהליך בעבודה הממושכת מול כל הגורמים שהיו אמורים לאשר, לתקצב, וללוות את תהליך שיפור פני התל , בחרת כמוביל התהליך, בצוות מצומצם, עליהן נמנו בנוסף עליך שמיל מוראד דני ושלמה.
    בחירות שאני אישית מעריך כמקצועיות לעילא ועילא.
    אין חולק כי עליכם להמשיך בהובלה עד לסיומו המוצלח של שיפור פני התל וסביבתו.
    מי שחושב אחרת עליו הנטל להציע אלטרנטיבה ולהעמידה למבחן הבוחר של משפחות החללים והלוחמים.
    אין לי ספק קל מה תהיינה תוצאות הבחירות הללו.

    ואחרי כל הדברים הללו הועלו מחשבות שונות על הכיתוב שיחקק עלי סלע.
    בזמנו התקיים דיון סוער , לדעתי אפילו סוער מדי, על הכיתוב ואיזכור שמות על הסלעים.
    פתרת זאת בהצעת נוסח פשרה , נוסח שהשתנה אח"כ עם הערות מחלקת ההיסטוריה והעריכה הלשונית של הסופר מאיר שלו.
    נוסח זה הועלה לבלוג נעמוש בתוכנית התחדשות תל פאחר (4).
    לנוסח זה הועלו מספר הערות שיש להתייחס אליהן גם באופן פרטני ולא רק כאן בתגובה כוללנית.
    רק לאחרונה התגלו עדויות חדשות על נתיב העליה של כח הסמ"פים . מה הוחלט בסופו של יום בנדון?

    ואומר בקול צלול שיחדור גם את שריונו של הטנק , שום ביקורת גם אם היא חריפה ביותר לא צריכה להביא אותך לכלל מחשבה של להניח את המפתחות, להתייחסות פרטנית כן.

    בהצדעה
    ישראל הוברמן

  8. כמספר המעורבים באירוע, כל אירוע, כך מספר הגרסאות, ולפעמים יותר – עם חלוף השנים. מן הסתם, אתר הנצחה אינו עבודת דוקטורט מדוייקת להפליא, עם מראי מקומות ומקורות והקלטות… מדובר על הנצחת הקרב, עיקרי מהלכיו וכמובן שמות הנופלים והאירועים העיקריים בו. משכך, ברור שיהיו מי שייעלבו – כי חלקם במעשה נראה פחות, ויהיו מי שייהנו – כי חלקם יואדר, לעתים ללא הצדקה אמיתית ביחס לאירועים אחרים, שלא זכו. אבל העיקר הוא שהמקום ייראה מכובד, שיהיה אכסניה נאותה למשפחות ולחברים, ואתר מידע מורשת וחינוך לדורות הבאים. משכך אין טעם להתמקח ולהתנצח – צריך לעשות, גם אם לא הכל מסכימים לכל דבר.

  9. כמי שקורא פה מידי פעם וגם בספר תל התעלות התרשמתי ואני חושב שאני לא לבד שהשריון היו החוליה החלשה בקרב תל פאחר, מגוחך שבגלל איש ממורמר יתחיל כל הפרויקט מהתחלה, צריך להיות דבקים בעקרונות ולא לשנות בגלל גחמה או טענה. ורדי אם אתה תעזוב עכשיו יצטרכו להתחיל הכל מחדש והפרויקט לא יקום במהרה. מקווה שלא תפול רוחך בשלב מכריע ותוביל הלאה.

    • בשם עודד גולן
      27.08.19

      תל פאחר

      אספר בקיצור את שעבר עלינו לוחמי פלוגה ז ובמיוחד מחלקה 3 בפיקודו של ברוש .
      זו מחלקה ותיקה שלחמה בסדיר במבצע קדש במוצבי אבו עגילה ועד למבואות רפיח..
      מחלקה 3 נבחרה להוביל את גדוד 12 מגולני לפריצת הדרך לצפון רמת הגולן . מגבעת האם אל קו המוצבים הסורי – נעמוש תל פאחר עין סודה עין פית בניאס וזעורה.
      פלוגה ז ופלוגה ו מגדוד 377 היו שתי פלוגות השריון היחידות שהיו בצפון כל זמן המלחמה בגדה ובסיני. אנחנו ישבנו בחורשות בין תל חי וקרית שמונה וכך שאם פרוץ המלחמה ב 5 ליוני נקראנו למטולה מכיוון שהיה חשש שתותקף ולאחר מכן עברנו בלילה לחורשת טל ומשם הוזעקנו לדן דפנה ושאר ישוב כיוון שכח שריון סורי שלא ידענו את גודלו ירד מכיוון תל חמרה ותקף את הישובים ולאחר קרב קצר ומספר טנקים סורים שהושמדו חזרנו לחורשת טל וכאן בין משחקי כדורגל ופצצות מרגמה 120 מ"מ שכאשר שמענו את שריקתם מצאנו מפלט מתחת לטנקים . שמענו על כיבוש סיני שחרור ירושלים והגדה המערבית ורק בצפון נראה היה שהמצב יישאר ללא שינוי.
      ואז ב 9 ביוני בשעות הבוקר המאוחרות הגיעה פקודת העליה לרמה גם אלינו ובשעה 1.30 בצהרים ביום חם במיוחד יצאנו בראש הכוח של גדוד 12 לעבר גבעת האם מעל כפר סאלד.
      פקודת הלחימה הייתה ברורה : לנוע על דרך ההטיה "ציר קדחת " ומכאן לעלות לרתק לעין עדסה ולירות על תל פאחר כחיפוי לגולני .שאר הפלוגה הייתה אמורה לעלות על דרך הנפט מזרחה .
      כשעברנו בגבעת האם נגלה לעיננו מראה זוועות שעד היום קשה לי . מספר זחלמים מכוח שנע לפנינו מחטיבה 8 נפגעו ובתוכם וסביבם חיילים הרוגים ומרוטשים . ההלם היה נוראי אבל המשכנו על דרך ההטיה כשפצצות מרגמה מלוות אותנו ופוגעות גם כן במספר כלי רכב וזחלמים שלנו ושל גולני .
      המחלקה שלנו עלתה לעין עדסה בדרך סלעית וקשה . טנק אחד נשאר מאחור ואנחנו טפסנו עמדות ירי לעבר חלקו הדרומי של תל-פאחר. זיהיתי עמדה מבוצרת -בונקר מולי ופגעתי בו ממרחק של 800 מטר . אז התחילו גם ליפול גם עלינו כמויות אש ומרגמות ושאר הטנקים לא הצליחו למצוא את הדרך לכיוון מזרח אל דרך הנפט ולעלות על התל ממזרח כפי שתוכנן . בהתייעצות עם המגד ועוד כמה מפקדים הוחלט על שינוי המגמה ולנסות לעלות על התל ממערב.
      זו הייתה לדעתי החלטה גורלית שהכניסה את כל הכוח של גולני ושלנו לשטח חשוף בפני הכוח הסורי כולל יחידת טנקים סורית שלא ידענו על קיומה בעין סודה כ 1 קמ צפונה ממקומנו.
      בשלב זה נפגע זחלם המ"פ בפיקודו של אפרים אפשטין חברי הטוב מפגז של 54 T ורוב לוחמיו מגולני והשריון נהרגו. או נפצעו..
      כל הכח היה נתון לירי כבד של תותחים ומרגמות (כנראה גם של אש ידידותית )ובהתאם לפקודה החדשה כשסגל נמצא על הטנק שלנו שבנו להוביל את הגדוד מערבה וצפונה על דרך ההטיה .הגענו לצומת נוספת וכאשר הטנק פנה שמאלה והבחנתי מימיני 20 מטר בטנק סורי MX יריתי עליו עם המקלע וסגל השחיל לתוכו רימון .
      כאן נפרדו מאיתנו לוחמי גולני שיצאו להסתער על הגבעה במעלה התל הקטלני וכאן גם נפגע זחלם המרגמות שלנו .
      הטנק שלנו המשיך על הדרך כשהוא מוסתר מהתל ובזמני החופשי כיוונתי את התותח אל תל עזזית שנמצא כ 1.5 ק"מ מזרחה והיה נמוך מאיתנו .זיהיתי שם טנק והשמדתי אותו ואחר כך התברר שזה היה פנצר גרמני . אחד מלוחמי גולני שתקפו את התל סיפר שבהתנגדות והלחימה מתל עזזית לאחר שהטנק נפגע פסקה . עברנו את השלוחה וגולני הסתערו על התל ולמעשה נכנסנו גם אנחנו אל שטח ההריגה של האויב .
      הבעיה שלי הייתה שבגלל גובה התל מעלינו לא יכולתי לירות עליו עם התותח . השארתי לדנגור הנהג המיומן לפנות ולעלות לכיוון התל וכאשר הטנק עלה בשיפוע הצלחתי לפגוע בעמדה המרכזית שהייתה כ 40 -50 מטר מעלינו . ובאותו הרגע הטנק הזדעזע מפגיעת פגז טנק מעין סודה שקרע לנו את הגלגל המניע ומיד אחריו ממטען חלול שירה תותח מהתל . הטנק שלנו הושבת ברוש ומולכו נפצעו קשה ואני פחות. מצאתי את עצמי על הקרקע עם יד שבורה ובתוכה ידית הצידוד של הטנק . ברוש ואני זחלנו אל מתחת לטנק שהמשיך ליהיות מטרה לסורים ואילו מולכו שקפץ לצד השני נפגע שוב ונהרג מהאש הסורית . שנמשכה עוד שעות עד לכיבוש התל ומנעה מכח החילוץ להגיע אלינו .
      בהזדמנות זו ברצוני לציין את דנגור הגיבור! שבאומץ לב לא יאמו עלה תחת אש עזה על הטנק מספר פעמים והוריד לנו נשק אישי חומרי חבישה מים ומכשירי קשר (שכמובן לא פעל ) ולאחר מכן רץ לעבר הכוח שאחרינו להזעיק עזרה וכח חילוץ שלא צלח . מסלול זה הוא עבר פעמים ורק כשהתל נכבש והחלה לרדת החשכה הגיע אלינו פעם שלישית עם החובשים .
      דנגור עצמו נפטר לפני שנים אחדות . יהיה זכרו ברוך .

      עודד גולן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s