עוז הקלע

ותיקי גדוד 129 במלחמת ששת הימים מריצים בימים אלה יוזמה להקמת אתר מורשת בכפר קלע, שינציח את תרומתם בכיבוש הרמה הסורית * ראש מועצת גולן הסכים להקצות שטח על אדמת מינהל וכעת החל המאמץ להבאת הכסף הדרוש

סקיצה ראשונית של אתר קלע של האדריכל ד"ר דוד בר-און

בעוד פרויקט ההנצחה של ותיקי גדוד 12 באתר תל פאחר נמצא לקראת הישורת הסופית, נרקמת בימים אלה תוכנית נוספת ואפילו גרנדיוזית להנצחה ומורשת של כיבוש הרמה הסורית במלחמת ששת הימים.

הפעם אלה הם ותיקי גדוד 129 שנלחמו בקרב לכיבוש קלע במסגרת חטיבה 8 והחליטו להקים מרכז הנצחה לגדוד. האתר שאליו הם שואפים ימוקם במרומי הכפר קלע, שאותו כבשו השרמנים של הגדוד עם הרבה עקשנות, דם ודמעות.

יוזם הרעיון הוא עוזי אברהם, שהיה מקלען טנק בפלוגה ו'. על הטנק שלו פיקד המ"מ נחום גנצרסקי, שהפך כעת לשותף בכיר של יישום הרעיון. ותיקים נוספים ובהם המ"פ אילן לבנון נרתמו לנושא במרץ.

עוזי ונחום נפגשו לאחרונה עם ראש מועצת גולן, חיים רוקח, שנתן להם את ברכתו והסכים להקצות בקלע שטח לטובת האתר, ובלבד שלא תהיה זו אנדרטה בלבד, אחת מבין הרבות שפזורות ברחבי רמת הגולן והן בבחינת "אנדרטה מתה", שאיש לא מטפל בהן. גם המועצה וגם הלוחמים הוותיקים מעוניינים במרכז מבקרים חי, שיהפוך לנקודה תיירותית-היסטורית.

שלושה ממובילי יוזמת אתר גדוד 129. מימין: אילן לבנון, עוזי אברהם ונחום גנצרסקי

על הולדת הרעיון מספר עוזי אברהם. "במשך השנים, בגלל ריבוי מלחמות ומבצעים, נשכח העבר. כיום לא מדברים על מבצע קדש ולא על מלחמת ההתשה. היום מדברים רק על עזה ועזה או לבנון. יש הרבה אנשים שחושבים שישראל כבשה את הגולן במלחמת יום כיפור. לא מדברים כמעט על מלחמת ששת הימים בגולן ועל מי שעשה את העבודה הקשה והעיקרית במלחמה זו – חטיבה 8".

הציון העיקרי היחיד כיום לקרב של חטיבה 8 בששת הימים הוא הגל-עד עם שמות הנופלים, הממוקם ליד מחסום הקוביות, בין סיר א-דיב לקלע, באמצע שום-מקום, שהגישה אליו אפשרית רק לבעלי רכבי שטח והוא מצוי בלב שטח אש, שנסגר לעתים תכופות בזמן תרגילים של צה"ל.

מיקומו של האתר המוצע אמור להיות בחלק העליון של קלע, על אדמת מינהל. הוותיקים מתכוונים לערב בנושא את חטיבה 8, משרד הביטחון, קק"ל וגופים ציבוריים נוספים, כדי להשיג תמיכה רחבה ככל האפשר לביצוע הפרויקט.

אילן לבנון כבר הצמיד לאתר את השם "עוז הקלע", והחברים מקווים לגייס את המימון הנדרש באמצעות תרומות, שיממנו גם את הפעלת המקום, והכוונה בשלב מאוחר יותר היא אף הענקת מלגות. עוזי אברהם מאמין ביכולותיהם להשיג את הסכום.

ראש המועצה הציע שאתר ההנצחה יכלול גם מצפור או תחום עניין הקשור לערכי הטבע, כדי להוסיף לאטרקטיביות שלו, והוותיקים הסכימו.

סקיצה ראשונית כבר הוכנה על-ידי האדריכל ד"ר דוד בר-און. היא מתארת את האתר עם עמדה ובה טנק שרמן בשיפוע – זכר לעלייה התלולה שעשו הטנקים של הגדוד מגבעת האם לגובה של כ-500 מטר עד לגב הרמה, שכללה מכשולים טבעיים ומלאכותיים דוגמת מחסום הבטונדות.

הרעיון של ותיקי גדוד 129 הוא שאפתני בכל קנה מידה. יצוין כי בשנתיים האחרונות יצא לדרך פרויקט המרכז למלחמת יום כיפור שאמור לקום בנתניה – גם כאן בברכת העירייה, כשהעלויות המוערכות כולל בנייה ולאחר מכן הפעלת המקום הן כ-70 מיליון שקל. ראשי העמותה בונים על חוק מורשת מלחמת יום כיפור, שאותו הם דוחפים להעביר בכנסת בראשותו של ח"כ עפר שלח, דבר שיסייע להם באופן משמעותי לגיוס הכספים. במקרה של גדוד 129 לא מדובר בעמותה ולא בכוונה לחוקק חוק, ולכן גיוס התקציב הנדרש יהיה קשה שבעתיים.

גדוד 129 בקרבות הרמה הסורית במלחמת ששת הימים

את מלחמת ששת הימים פתח גדוד 129 בגזרה המצרית. על הגדוד פיקד סא"ל אריה דיין – "בירו", והוא היה תחת חטיבה 8 בפיקודו של אל"מ אלברט מנדלר. ביומיים הראשונים למלחמה פעל הגדוד בקרבות שריון קצרים מול אוגדה מצרית בכונתילה ואיבד כאן שלושה מאנשיו.

ביום רביעי ה-8 ביוני 1967 קיבלה החטיבה פקודה להעלות את מרבית כוחותיה לאצבע הגליל ולהיות מוכנה לאפשרות של מערכה מול הסורים. חטיבה 8 קיבלה את המשימה המשמעותית ביותר – הבקעת הרמה בחלק הצפון-מזרחי של הגזרה. החטיבה נועדה לעלות מול מערך סורי מבוצר ומשוריין, לכבוש את מוצבי זעורה ואת הכפר ולהשתלט על ציר הדרך המוביל למסעאדה, תוך אפשרות לניצול הצלחה וכיבוש קונייטרה.

ביום שישי ה-9 ביוני 1967 ניתנה הפקודה. גדוד 129 נע בראש הכוחות מגבעת האם וחצה את הגבול תחת הפגזה כבדה. בגלל עיכוב של מחלקת הסיור החטיבתית שהיתה אמורה לנווט, ובגלל אש טנקים סורים שזוהתה מכיוון איזור הכפר קלע, נעו הטנקים של הפלוגה המובילה אל מקורות הירי ולא פנו כמתוכנן מזרחה בתוואי העולה לזעורה. השיבוש בתנועה התגלה בשלב שבו כבר היה מאוחר להחזיר את הכוח למסלול. בדרכן כבשו פלוגות השרמן של 129 את מוצבי נעמוש, עוקדה והכפר סיר א-דיב, תוך חתירה ליצירת מגע עם הסורים שבכפר קלע.

המח"ט מצידו פיצל את החטיבה, ועם כוחות שריון וחרמ"ש אחרים פנה צפונה כדי להגיע לגזרת זעורה ולכבוש אותה כמתוכנן, תוך שגדוד 129 המשיך בדרכו. המג"ד בירו נפצע ואת הפיקוד נטל רס"ן רפי מוקדי, מ"פ הסיירת החטיבתית. מוקדי ניסה להסב את תנועת הגדוד צפונה, אולם בגלל שיבושים בקשר לא עלה הדבר בידו. הוא נפגע ונהרג עם קצין הקשר הגדודי בן ארצי בניסיונו להתקדם אל זעורה.

המיקום המיועד של אתר קלע 129

את הפיקוד על הגדוד קיבל בשלב זה מ"פ ז', סגן נתי הורוביץ. הגדוד התקדם תחת אש נ"ט יעילה כשהוא מאבד טנקים בזה אחר זה. הכוח התגבר וחצה את מחסום הקוביות והמשיך עד לכיבוש הכפר, כולל לחימת חי"ר של אנשי הטנקים על כמה מבנים.

בקרב על קלע נפלו עשרה מאנשי הגדוד. שניים נוספים נהרגו בזעורה, לאחר שהצטרפו לכוחות חטיבה 8 שפעלו בגזרה זו. מ"פ הסיור, שהיה חלק מלחימת הגדוד, נהרג בסיר א-דיב. הגדוד איבד למעלה מ-20 טנקים מתוך 26 שהחלו את יום הקרבות. שניים מאנשיו, נתי הורוביץ ושאול ורדי, קיבלו את עיטור הגבורה על לחימתם.

למחרת המשיכה שארית הגדוד ביחד עם חטיבה 8 לכיבוש קונייטרה – ללא התנגדות.

כיבוש קלע וזעורה על-ידי גדוד 129 וחטיבה 8 [שכללה שתי פלוגות מגדוד הטנקים 377 ואת גדוד חרמ"ש 121] היה המאמץ העיקרי המשמעותי של כיבוש הרמה הסורית. בסיומו של יום קרבות ה-9 ביוני נמצאו כוחות חטיבה 8 כחמישה ק"מ ממזרח לקו הירוק, כשהם בנקודת זינוק מצוינת להמשך כיבוש השטח. הקרבות בקלע-זעורה ביחד עם אלה של חטיבת גולני בתל פאחר ותל עזזיאת, נתנו את האות לקריסת הצבא הסורי בתום שבע שעות בלבד של יום הלחימה הראשון.