חץ דורות בגולן

המעפילים מסוריה בימת החולה, מאיר הר ציון, אורי אילן, אלי כהן, שמעון כהנר, ליל הגשרים, פעולת כינרת, אסון בית המכס ועוד * כל אלה צפו ועלו באירוע מיוחד – "חץ דורות" שאירגן צה"ל במתחם מלון בית המכס בכיכובו של היזם ליאו גלזר * וגם: פיצוץ מוקשים סורים בין גשר בנות יעקב לבית המכס 

חץ דורות 4, ציון מקום היסטורי. ועש"ן סוריה-ישראל – בית המכס העליון

יום שני ה-23 בספטמבר 2019 לא היה יום רגיל בכביש העולה מגשר בנות יעקב לבית המכס – אותם שני קילומטרים המתפתלים בשיפועים ובפניות אל מעלה הרמה. קטע הכביש נסגר לשש שעות בגלל פינוי מוקשים מהאיזור על-ידי הרשות לפינוי מוקשים.

צמד המילים מוקשים ובית המכס מעביר צמרמורת אצל כל אלה שזוכרים את אסון בית המכס ב-15 ביוני 1967, כשבונקר אמל"ח סורי התפוצץ מסיבה לא ידועה ולקח עמו 11 מחיילי פלוגה ד' של גדוד 13.

52 שנים וקצת אחרי הטראומה הזו עברו חיילי הנדסה מטר אחר מטר וטיהרו עוד שטחים, שהיו סגורים עם גדרות ועליהן שלטי אזהרה צהובים. רק בשעות אחר הצהריים נפתח הכביש מחדש.

שעה וחצי לאחר מכן, אירח מתחם מלון בית המכס אירוע יוצא דופן: "חץ דורות", שיזם ואירגן צה"ל ושבו נקבע שלט לציון היותו של המקום מפגש של ועדת שביתת הנשק ישראל-סוריה, שפעלה לסירוגין מ-1949 ועד מלחמת ששת הימים.

באחד ממבני הבאוהאוס של בית המכס התקיימו כמה מהפגישות הללו. פרויקט המורשת המיוחד הזה, שיצא לדרך ב-2019 והנציח עד כה כמה נקודות היסטוריות בגבולות ירדן ומצרים, תקע יתד גם ברמת הגולן.

כ-150 איש השתתפו באירוע בבית המכס העליון. גם עשרות חיילות וחיילים, קצינות וקצינים, שנכחו במקום לא הצליחו להוריד בהרבה את ממוצע הגיל של המוזמנים שעמד על 70 פלוס פלוס. היו שם שועלי קרבות עתיקים, זקני קיבוצים ו-ותיקי הארץ, שטעמו דבר או שניים מהעימות הקשה והמתיש מול הסורים בגזרת הקו הירוק ההוא.

גיבור האירוע היה ליאו גלזר, האיש שכולם אוהבים לאהוב. מי שלפני שש שנים לקח את המקום המוזנח וההרוס ומקים אותו על הרגליים בדמות מלון יוקרתי, שאמור להפוך לאתר תיירות מיוחד ושמח ברמת הגולן. ליאו הסתובב לפני האירוע בין הנוכחים כמו טווס בליל כלולותיו וספג אינסוף מחמאות ושבחים לפועלו. לא היה כמעט איש מבין הנואמים שלא הקדיש כמה מילים חמות לגלזר – הליאו מסי של רמת הגולן.

ליאו גלזר [משמאל], האיש שהקים מחדש את בית המכס העליון, עם אלוף יוסי בן חנן

כשליאו הגיע למועצה האזורית גולן עם הרעיון להקים מלון בוטיק, חשבו שהוא ישקיע בפרויקט משהו כמו עשרה מיליון שקל. בינתיים, כמו שסיפרו, הסכום תפח ל-40 מיליון שקל והחשבון עוד נטוי. ראש עיריית קצרין, דימה אפרצב, אמר בהפרזה שגם בעוד 100 שנה המקום לא יחזיר את ההשקעה, אבל ליאו ממשיך להשקיע בבייבי שלו – בעיקר את הנשמה. כמעט מדי יום תמצאו אותו במתחם עם בגדי עבודה לצד בנאים, חשמלאים, טרקטוריסטים וסתתים.

לפני כארבע שנים הוא קיבל במאור פנים משלחת של ותיקי גדוד 13 והמשפחות השכולות, והסכים מיד להקצות במתחם המלון מקום לאנדרטה עבור ה-11 שנהרגו במוצב הסורי שמעבר לכביש. עכשיו צלצלו אליו ממשרד הביטחון וביקשו להציב אצלו גם את ציון הדרך ההיסטורי למה שהיה המקום לפני 60 שנה.

בית המכס העליון היה צריך איש חזון עם ריספקט להיסטוריה, יזם שיבין את החשיבות בשימור המבנים המיוחדים שנבנו בתקופה שבה הצרפתים היו אדוני הארץ. אין יזמים רבים שהיו מתחשבים בשימור העבר. בבית המכס זה סיפור אחר. ליאו נדרש מלכתחילה כתנאי לקבלת המקום לדאוג לשימור המבנים, אבל הוא לא היה צריך את התנאי הזה. הוא הבין לבד את החשיבות בשמירת רוחו של המקום, והתוצאה עד כה היא תאווה לעיניים. הארכיטקט הצרפתי שתכנן את בית המכס אי שם בשנות ה-30 של המאה הקודמת היה ודאי גאה בעבודה הישראלית.

עוד לפני שהאורח הראשון עשה אצלו צ'ק אין, ליאו כבר זוכה למוניטין ויחסי ציבור מצוינים. אלוף במיל' יוסי בן חנן, ההוא עם הקלצ'ניקוב במימי התעלה בששת הימים, שהשתתף באירוע הזה, הישווה את ליאו גלזר לפנחס רוטנברג, שהקים את מפעל החשמל הראשון בארץ ישראל, בנהריים. לא פחות. "יש אנשים שבונים את הארץ הזו ואף אחד לא יודע עליהם", אמר בן חנן בנאומו. את השינוי שעובר בית המכס הגדיר הוא ואחרים במילה אחת: "נס".

25 בינואר 1967, אחרי הפסקה של 8 שנים בשיחות: נציגי האו"ם וישראל יוצאים בדרך לבית המכס העליון לשיחות על בעיית עיבוד חלקות מריבה בשטחים המפורזים [צילום: משה מילנר, לע"מ. לחצו להגדלה]

אנחנו אומרים לליאו שהוא "הסתבך" עם שני ציוני דרך היסטוריים צבאיים בתחום המלון שלו, והוא ענה: "יפה אמרת, אבל הסתבכויות כאלה אני אוהב, אלה ההסתבכויות הכי יפות בחיים". הוא הבטיח כי בסוף 2019 ייפתח סוף סוף המלון.

בנאומו אמר גלזר: "כשהגעתי ארצה תמיד חשבתי שמה שמאחד אותנו זה משפט שלא אשכח – אנחנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות. זו המורשת שלנו ושל אנשים שנלחמו נגד אויב אכזר ואיבדו פה חברים. אנחנו נעשה את הכל להעביר את המורשת לנכדים הקטנים ולדורות הבאים".

חיים רוקח, ראש המועצה האזורית גולן, אמר: "רמת הגולן מוכרת בעיקר כאיזור של קרבות וגבורה. יש עכשיו 4,000 תלמידים שמסתובבים בגולן בעקבות לוחמים, עם אביגדור קהלני, וזה מדהים. חשוב לציין שבזמן האחרון מגיעים אליי חבר'ה מששת הימים ואומרים לי – 'תקשיב, מה עם ששת הימים? כבשנו את הגולן בששת הימים, לא במלחמת יום כיפורים'. ובאמת, כל הכבוד גם לגיבורים של ששת הימים. ובתוך זה הסכם הפירוז שנחתם כאן, אני אפילו לא ידעתי את זה. עכשיו אני יודע, וכל הכבוד לגורמי צה"ל על הפרויקט הזה".

היזם ליאו גלזר [משמאל] עם חיים רוקח, ראש המועצה האזורית גולן, באירוע חץ דורות בבית המכס העליון

יצוין כי לאחרונה החלו ותיקי גדוד 129 מששת הימים לפעול להקמת אתר מורשת בקלע. על כך אמר לנו חיים רוקח: "אני מברך על היוזמה, אבל אמרתי שהבעיה שלנו זה לא לבנות את המקום, אלא להתעסק לאחר מכן עם מקום שיעבוד באופן שוטף כל השנה. שיעשו שם קיוסק או מסעדה קטנה. ברגע שיהיה מישהו שיקבל זיכיון לקיוסק, יהיה לו אינטרס לתחזק את המקום".

דימה אפרצב, ראש העיר קצרין, אמר בנאומו: "רמת הגולן זו ארץ של הרבה מאוד הזדמנויות לכל מי שרוצה להשאיר חותם בבניין של ארץ ישראל. זאת חומה ומגדל של הציונות המודרנית. יש פה הרבה מאוד שטח לעשייה. לא פעם עברתי כאן ליד בית המכס ולא נכנסתי, כי דאגו הבוקרים כאן לשים גדרות ושלטים שהשטח ממוקש. אחר כך הסתבר לי שזה לא בדיוק ככה. הרבה דיברו על המקום, ותמיד יש בנאדם אחד שלא מדבר אלא עושה. נכנס לפה בנאדם עם טירוף מוחלט, בנאדם שמאמין במה שהוא עושה. כל הכבוד לך ליאו. ובאותה הזדמנות תזכרו שיש גם בית מכס תחתון וגם שם אפשר לעשות משהו. המקום הזה מאוד היסטורי והוא מסמל את רמת הגולן. מאוד חסרים לנו אתרי תיירות, והמקום הזה הולך להיות להיט לא נורמלי. [מתבדח] אני עוד אדבר עם ראש מועצת גולן על הרחבת שטחי השיפוט של קצרין"…

המבנה המתחדש בבית המכס העליון שבו התקיימו שיחות ועדת שביתת הנשק בין סוריה לישראל

הדוברים הבאים, ביניהם אל"מ במיל' שמעון כהנר [קצ'ה], אל"מ במיל משה פלד, אלוף במיל' יוסי בן חנן ועוד, הזכירו בדבריהם את הסיפורים הגדולים והקטנים של העימות מול הסורים: את מאיר הר ציון, גיבור ישראל, שהוא ואחותו שושנה נשבו ב-1951 כשטיילו בירדן ההררי סמוך לגשר בנות יעקב, ועל מאיר הר ציון שבזמן שירותו כמ"פ סיירת צנחנים הגה את הרעיון לחטוף חיילים סורים כדי לפדות את החיילים הישראלים שנשבו במבצע צרצר 1954. ואכן, במבצע זה – "פעולת כינרת" באיזור נוקייב נתפסו כ-35 חיילים סורים ששימשו בסיס למו"מ לחילופי שבויים.

דיברו על אלי כהן, "האיש שלנו בדמשק", סיפרו על מבצע צרצר – אותה חוליה שנשלחה לאיזור עין פית להחליף סוללות במתקן ציתות ונלכדה על-ידי הסורים. על אורי אילן, המ"כ מגולני מאותו מבצע, שהתאבד בכלא הסורי, ומאיר מוזס ומאיר יעקבי שהוקעו על ידי הצבא בשל הסגרת סודות צבאיים בשבי הסורי [תחת עינויים]. סיפרו על העלייה הלא ליגאלית של יהודים מסוריה ב-1947, שהוברחו דרך סירות בימת החולה לקיבוץ חולתה, על פיצוץ גשר בנות יעקב ב"ליל הגשרים" ועוד ועוד.

חץ דורות 4 – הסרת הלוט בבית המכס העליון. מימין: תא"ל ארז מייזל, ראש אגף קשרי חוץ בצה"ל, אלוף במיל' יוסי בן חנן, חיים רוקח ראש מועצת גולן, אל"מ במיל' שמעון קהנר קצ'ה, ויזם מלון בית המכס העליון ליאו גלזר [לחצו להגדלה]

קצ'ה, מאגדות צה"ל והצנחנים, כיום בן 84, היה בתחילת שנות ה-50 מאלה שחצו את הגבול כמה פעמים כדי להחליף בטריות לקווי ההאזנה של הסורים בחוליה של ארבעה אנשים. הם חיפשו עמוד טלפון שאפשר להתחבר אליו ובחרו בעמוד שמצאו לדבריו בכיוון מסעאדה [כנראה עמוד שנמצא בכניסה לכפר עין פית שמעל תל פאחר]. כדי לדעת איזה קו מתחבר למוצב סורי, סיפר קצ'ה, צה"ל פתח באש לעבר מוצב מסוים ואחרי שהמוצב היה מדווח לפיקוד שלו, היו מאתרים את הקו המתאים להאזנה. בקיבוץ דן, הוא סיפר, היה טייפרקורדר גדול, שהקליט את שיחות הסורים ממוצבי הגבול.

עוד דיבר באירוע אחד מראשי הכפר טובא זנגריה, שסיפר על היחסים הטובים עם ישראל והקריא דברים שאמר משה דיין על הברית בין ישראל לבין הכפר הבדואי, שסייע בזמנו לפלמ"ח בכיבוש פקיעין ובתמורה לכך הורשו תושבי טובא להישאר בכפרם. דולי עירון, מדריכת טיולי תלמידים ונוער בסיכון, סיפרה שבשנים האחרונות היא מקדישה את סיוריה בגולן להנחלת סיפור 11 טירוני גדוד 13, חללי בית המכס.

עד כאן סיפור של יוזמה יפה להנחלת העבר. נוסיף רק שבית המכס העליון לא היה המקום היחיד שבו נפגשו נציגי ישראל וסוריה בתיווך משקיפי או"ם. הפגישות הראשונות התקיימו בחירבת ירדה [ממערב למשמר הירדן] ב-1949 וכן בקיבוץ מחניים. הגוף המשותף נקרא "ועדת שביתת הנשק", אבל שביתה בתקריות לא היתה והנשק תמיד ירה.

הוועדה הוקמה בניסיון להגיע לאיזשהו הסכם שלום או לפחות רגיעה, אבל בדיעבד לא היתה שווה את הנייר שעליו חתמו הצדדים. תקריות גבול פרצו כל שני וחמישי בגלל השטחים המפורזים, מקורות המים, חדירות עדרי בקר והדיג בכינרת. התלונות ההדדיות לאו"ם זרמו בעוז והמפגשים התכופים של נציגי הוועדה היו דו שיח של חירשים. גם ההסכמות הבודדות והנדירות שהושגו פה ושם, הופרו תוך זמן קצר. רבים סבורים שהסורים היו תמיד הילד הרע בסיפור, אבל תקריות רבות החלו בגלל פרובוקציות ישראליות.

עד כאן, על קצה המזלג, סיפורה של ועדת שביתת הנשק בין ישראל לסוריה – ועש"ן.

יום למחרת האירוע בוצע פיצוץ של כמאה מוקשי נ"ט ונ"א, שנמצאו בגזרת בית המכס וגשר בנות יעקב. היתה זו תזכורת לוותיקי גדות, חולתה וכפר הנשיא למה שהיה כאן פעם.

ספטמבר 2019, פיצוץ מוקשים באיזור שמתחת למוצב המורתפע לשעבר, כיום מצפה גדות [צילומים: דוברות משרד הביטחון וחברת iMAG]

———————————————————————————————————————-

4 מחשבות על “חץ דורות בגולן

  1. כתבה יפה עשויה בכישרון שכבר התרגלנו אליו.
    ולנו, ותיקי גדוד גדעון, שבאנו לכבד את ליאו ואת האירוע שלו, היתה תחושה כאילו גם אנחנו קיבלנו את "חץ הדורות". את המשפחות השכולות ייצגה ג'ורג'ט אחותו של יעקב איטח ז"ל שהגיעה עם בעלה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s