לייקה מיולי 67'

בעקבות פרסום תצלומיו של מאיר שמיר מרמת הגולן 1967, קיבלנו צרור תמונות נוסף הפעם מזאב הררי, חייל בסיירת גולני מקיבוץ מרחביה, שאחרי המלחמה צילם במצלמת הלייקה שלו מראות מהרמה הכבושה

1. המחבר זאב הררי ברמה. "לא ינום ולא יישן שומר ישראל״, כתבה מאחורי התצלום קרובה מארה״ב שביקרה אותו ברמת הגולן בדרך לבסיס, אביב 1968

כתב וצילם זאב הררי

במלחמת ששת הימים הייתי חייל בסיירת גולני (יחידת סיור 69), אולם לא השתתפתי במלחמה. הייתי לאחר פציעה באימונים ועם תחילת תקופת ההמתנה שלפני המלחמה הייתי בקורס במרכז.

ממש עם עם סיום מלחמת ששת הימים עליתי לקונייטרה והצטרפתי ליחידתי, שהתמקמה במחנה סורי נטוש בקונייטרה – בין תל אבו נידה לבניין המיפקדה הסורית, והתחלתי בחפיפה לתפקיד סמב״ץ היחידה. במהלך לימוד הגזרה במפות 1:50,000, השתתפות בתצפיות, בסיורי עומק בכל השטח שנכבש ובעוד משימות מיוחדות יחד עם בני מחזורי, נובמבר 66׳. מפקד היחידה היה סרן רובקה אליעז, שהקפיד על שגרת מחנה והעלים עין מזיפי הזקן.

להתרשמותי, לפי זכרוני מאז, הסיירת שאיבדה בקרב על תל פאחר שני לוחמים – יעל ירון מעין השופט, בן מחזור שלי, ואברהם רימון מיגור, התארגנה מהר וביעילות תחת פיקודו של רובקה, והתאקלמה יפה ב"צפון הפרוע" שמצאה בשטח הרמה. הוטל עליה לבצע משימות לקביעת נוכחות בשטח העזוב והבלתי מוכר. סיורי העומק בכל שטחי הרמה הסורית, ובכלל זה העיר קונייטרה וסביבתה, ותילי הרי הגעש, איפשרו לאתר מצבורי שלל של תחמושת וציוד, להכיר את הגבול, דרכים חדשות, נחלים, כפרים נטושים ועוד. בין השאר הוצבו תצפיות מאולתרות ומארבים, מה שהכניס את הפעילות לשגרה צבאית המותאמת למציאות החדשה.

האווירה הכללית היתה טובה ונדמה שהאופוריה ששררה בקרב הציבור בארץ, למרות פגעי המלחמה, הורגשה במידה מסוימת גם בין החיילים, ש"טיילו" בשטח בג׳יפי סיור ובקומנדקרים, מגודלי זיפים על פניהם וחגורים תלויים על מושבי הרכב.
סיירת גולני, כמו שאר יחידות הצבא, התמקמה באחד המבנים הנטושים. חייליה, כמו כל החיילים באיזור, הסתגלו לשמיכות ולתנורים שהותירו חיילי האויב ואף לביגוד התואם סיורי לילה בג׳יפים פתוחים. ההסתגלות למצב החדש לא פסחה על עזרי מודיעין ומבצעים. בשלב ראשון השתמשנו במפות ישנות בקנ"מ מאוד מפורט, וכעבור זמן קצר משכנו ממיפקדת החטיבה חומרים רלוונטיים, כגון תצ״אות עדכניות ומפות 1:50,000 שבהן כבר סומנו קווי הפסקת האש החדשים ושמות קוד.
מחנה שרגא בין עכו לנהריה הפך לבסיס עורפי, שאליו הועברו כמה ״מזכרות״ בעוד המחנה ההזוי בפאתי קונייטרה היה למקום שממנו יוצאים לחופשה ואליו חוזרים. בתל פאחר הצבנו אנדרטה לשני חברינו שנפלו בקרב. לאחר חמישה חודשים רצופים הכרנו היטב את הרמה, והסיירת ירדה לאימונים "בארץ" עד שתשוב בשנית לשם.

כשחזרתי לקונייטרה מחופשתי הראשונה ביולי 1967, הצטיידתי במצלמת "לייקה" ותיעדתי את הדרך מגשר בנות יעקב עד הבסיס ומעט בסביבתו הקרובה.

להלן התצלומים: [לכל צילום יש מספר – לנוחיות המגיבים]

2. גשר בנות יעקב לכיוון הרמה [כל הצילומים: זאב הררי]

3. צנטוריון ישראלי בקונייטרה, ברקע תל אבו נידה

4. שדה-קטל במוצב סורי מעל גדות

5. תותחי שלל בקונייטרה, ברקע: תל אבו נידה

6. השער לבסיס סיירת גולני, מחנה סורי נטוש ליד קונייטרה, ברקע: בתי העיירה. על הרכב: ברוך ברונקש, סמב״ץ הסיירת.

7. בסיס הסיירת, ״הנמר המעופף״, קונייטרה

8. בסיס הסיירת בקונייטרה – "המקצוענים"

9. הרס ופיח, בית המכס העליון

10. טנק סורי הפוך לצד הכביש לקונייטרה

11. עמדה סורית על הכביש מגדות לקונייטרה

12. עמדת תצפית בקו הפסקת האש ליד קונייטרה. ברקע: החרמון, צופה במשקפת: זאב הררי, עומד מימין: עמיר רם (הוך), לוחם בסיירת

13. מעלה הכביש מגשר בנות יעקב אל הרמה הסורית. ברקע: עמק החולה

14. שער מחנה סורי בכפר נפח

15. רכב שלל בכניסה הדרומית לקונייטרה

16. מראה העיר קונייטרה מבסיס הסיירת

17. עמדת תצפית מאולתרת על קו הפסקת האש באיזור קונייטרה. בפוזה בעמדה: זאב הררי

18. תנועה ליד כפר נפח

19. רכב שנפגע ע"י חיל האוויר הישראלי ברמה הסורית

20. רכב שלל סורי

21. בסיס סיירת גולני בקונייטרה

22. עמדת תצפית בקו הפסקת האש ליד קונייטרה, צופה: זאב הררי

23. אנדרטה לזכר חללי סיירת גולני, אברהם רימון ויעל ירון, אשר נפלו בתל פאחר. את האנדרטה ביצעתי לאחר המלחמה במסגריית קיבוץ מרחביה בעת חופשה. כעבור שנים היא הוסרה מהמקום ונעלמה

9 מחשבות על “לייקה מיולי 67'

    • תודה על התמונות, השער בכפר נפח היה גם בקייץ 68 עת הייתי עם גדוד 12 באימון קייץ, ואני חושב שהוא נותר עוד שנים רבות,
      אציק מוזן גדוד 12 מחזור פברואר 68,

      אהבתי

  1. לייקה מצלמה מעולה, כמעט כל צלם מקצועי או צלם חובב היתה לו כזו בשנים ההם. קומפקטית ומדויקת, לי הייתה גם הייתה כולל נרתיק בצבע חום. צילמנו בירושלים העתיקה בשוק של עזה ובסיני. לא זוכר מרמת הגולן. שאפו על התמונות האכותיות.

    אהבתי

  2. תודה על התמונות

    מה חבל שלא צולמו תמונות מתל פאחר בעת שבנו את האנדרטה לחברי הסיירת.

    מתי הוקמה האנדרטה?

    אהבתי

    • הקמת האנדרטה הייתה יוזמה של היחידה, מתישהו בסמוך לגמר המלחמה. כעבור שנים הוסרה האנדרטה, ללא הודעה מוקדמת, וכמוהה גם אנדרטות מאולתרות של יחידות אחרות, שלא הוצבו בשטח מטעם הרשויות הצבאיות/הממלכתיות. מה שנותר אצלי למזכרת הוא תצלום מטושטש זה, שהופיע בגיליון מידע של החטיבה הסדירה, או שמא החטיבה המרחבית, או פיקוד צפון. יש לשער שאחרים צילמו את תל פאחר באותו מועד, ואולי פרסום הכתבה יעורר לפתוח אלבומים…

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s