"מגיע לו צל"ש רציני"

סיפורו של סמל הטנקים מגדוד 377 שמג"ד 13 פנחס אלוש התרשם ממנו והחליט לאתר אותו כדי להעניק לו צל"ש * בחזרה ל-9 ביוני 1967 מול תל עזזיאת, לרגעים שבהם קומנדקר של גולני עלה על מוקש והאש ליחכה את סיפונו של טנק שרמן פגוע

הטנק של שץ תחת התפוצצות אמל"ח בקומנדקר שעלה על מוקש [צילום ז'יל קרון, מתוך הספר "נכתב בקרב"]

גדוד 377 של טנקי השרמן הוא למעשה הכוח היחיד שהשתתף בכל קרבות ההבקעה העיקריים של הרמה הסורית. הוא היה בכיבוש תל פאחר, הוא היה בזעורה, הוא היה לרגע קט בתחילת ההעפלה לכיבוש קלע והוא היה גם בתל עזזיאת. כל זאת בעקבות פיצולו לכמה חלקים. שניים בלבד מגדוד 377 זכו לקבל צל"ש: האחד הוא המ"מ סגן עזרא ברוש על חלקו בקרב תל פאחר, והשני הוא מחזית הקרב על תל עזזיאת.

ומיהו השני? בזמנו לקח קצת זמן לאתר אותו. עשרה ימים אחרי המלחמה, בדיון לסיכום הקרבות שקיימה חטיבת גולני, הזכיר אותו מג"ד 13 סא"ל פנחס נוי אלוש, כשסיפר על התנועה הרגלית שעשו לוחמיו שנשלחו לתגבר את כוחות החטיבה:

…"לכאן [דרך המוצבים הסורית] הגענו בסביבות השעה 19:00 והמתנו עד להוראה חדשה. אני רוצה לציין – היה כאן טנק של בני [מג"ד 51] שעלה על מוקש. לפניו היה קומנדקר שבער והתפוצץ. זה היה התד"ל של אחת הפלוגות. אי אפשר היה לעבור במקום. עיכבתי את כל הגדוד ושלחתי הנה חוליית חבלנים שתבדוק את שדה המוקשים. יותר מאוחר הסתבר שהצוות של הטנק הבודד ישב כאן. היה שם גבר שמאוד חשש לטנק כי הטנק לא נפגע, אלא ששני מטר ממנו עמד הנ"נ שבער והיה חשש שהזיוודים של הטנק שהיו למעלה יידלקו והטנק עלול להתפוצץ. הגבר ביקש ממני רשות לרוץ לטנק ולהוריד את כל הזיוודים. הוא עשה את זה ומנע התפוצצות רצינית. מה שכן, צריך לאתר את שמו ולדעתי מגיע לו צל"ש רציני".

ואכן, בעקבות הדברים אלוש הלך לאתר את הגבר והצליח. היה זה סמל צבי שץ, מפקד טנק בפלוגה ו' מגדוד 377.

להלן הנימוק הרשמי לצל"ש: "ביום ה-9 ביוני 1967, בקרב על מערכי רמת הגולן, הושאר סמל שץ ליד טנק פגוע ממוקש, באיזור מוכה באש. רכב עמוס ציוד ותחמושת שעבר במקום, נפגע, החל בוער והשריפה התפשטה לעבר הטנק שעמד במרחק כ-10 מטר ממנו. סמל צבי שץ רץ אל הטנק וכיבה אותו, על אף האש שטוחת המסלול, שנורתה באיזור והתפוצצויות התחמושת ברכב הבוער".

שרידי רכב ואמל"ח במקום שבו עלה הקומנדקר על מוקש כ-300 מטר מדרום לבורג' בביל [משמאל]. הגבעה המיוערת במרכז התמונה – תל פאחר

ההסבר לצל"ש אינו מדויק. בזמן כיבוי הטנק לא נורתה אל הכוח אש אויב. לא שטוחת מסלול ולא בכלל. הזמן שבו נפגע הקומנדקר היה לאחר שוך הקרבות באיזור. באותה שעה כל מוצבי הסורים הסמוכים – בחריאת, בורג' בביל, תל עזזיאת, חירבת סודה, תל פאחר ודרום זעורה היו כבושים. גם עובדה זו לא ממעיטה מפעולתו האמיצה של שץ, שסיכן את עצמו בהיותו חשוף לאמל"ח שהתפוצץ מטווח קרוב מאוד וכן לאפשרות של פיצוץ הטנק.

התברר כי הסיטואציה של טנק שץ הונצחה בזמנו על-ידי הצלם הצרפתי ז'יל קרון מהשבועון "פארי מאץ'", שהסתובב אז באיזור המאמץ העיקרי של כיבוש הרמה הסורית, ביחד עם צלם נוסף. במקרה זה הוא מצא את עצמו בתנועה עם לוחמי גדוד 13 של גולני על דרך המוצבים הסורית לכיוון בורג' בביל/תל עזזיאת, וכאן נחשף לתמונה שבה הטנק אפוף בעשן הקומנדקר. קרון צילם את התמונה הפותחת של כתבה זו, ותמונה מעט מוקדמת יותר:

מאחורי הגב של מג"ד 13 פנחס נוי אלוש: הטנק של שץ תחת עשן הקומנדקר הפגוע [צילום: ז'יל קרון]

בצילום נראה מפקד עם קסדה ועליה סימון של מג"ד. לפיכך, זהו מג"ד 13 פנחס נוי אלוש. יצוין כי תוואי השטח בצילום תואם למקום האירוע, כ-300 מטר מדרום למוצב בורג' בביל, כאשר הטנק נמצא בירידה אל ואדי קיבלי שמגיע ממזרח – מאיזור ציר הנפט והכפר עין א-דייסה.

תמונות אלה הופיעו גם בכתבה על ז'יל קרון שהתפרסמה כאן בפברואר 2019 – ראו כאן.  

צבי שץ בשנות ה-60

שץ, שבששת הימים היה בן 25, שירת קודם לכן בגדוד 129 של בירו. לפני ששת הימים סופח לחטיבה 37 כדי להכין לה אימון. בתקופת ההמתנה חזר לחטיבה 37 בצו 8 ושם ביקש לקבל פיקוד על טנק. מבוקשו ניתן לו והוא הפך למט"ק בפלוגה ו' גדוד 377.

"לא כל כך הכרתי את הגדוד ולא את הפלוגה", הוא מספר. "עם תחילת הקרבות ברמה, עמדנו בגבעת האם וירינו על תל עזזיאת. לאחר מכן המחלקה שבה הייתי הפכה למחלקת החוד של גדוד 51 שעלה על תל עזזיאת. המ"מ שלי נסע בראש ואני אחריו. הטנק המוביל עלה על מוקש, וכמו בתרגולת – המ"מ בא אליי והתחלפנו. הוא לקח את הטנק שלי והמשיך לתל עזזיאת עם טנק נוסף, ואני נשארתי עם הטנק הפגוע וחיכיתי שיחלצו אותנו".

יצוין כי האירוע התרחש כ-300 מטר מדרום למוצב בורג' בביל ומהדרך שפונה מערבה לכיוון עזזיאת.

שץ ממשיך: "אחרי זמן החשיכה כבר ירדה, הגיע אלינו גדוד 13 ועקף אותנו. היה שם גם קומנדקר עם ציוד שעבר אותנו וממש לפני הטנק עלה על מוקש. התחמושת שהיתה עליו החלה להתפוצץ. אנחנו חילצנו כמה חיילים שנפגעו קל מאוד והתרחקנו כ-100 מטר עד שההתפוצצויות ייפסקו. בשלב מסוים ראיתי שתחמושת כלשהי נפלה על הטנק שלנו והבעירה שמיכות ורשת הסוואה. האש התחזקה וחיילי גולני תפסו מחסות והתכוננו לאפשרות שהטנק יתפוצץ. ואז ביקשתי מהמג"ד שלהם כובע פלדה ואמרתי לו שאני רץ לכבות את האש. חזרתי לטנק, לקחתי גרזן וניתקתי את השמיכות הבוערות ועם חומרי תבערה הצלחתי לכבות את האש ולפתוח את הדרך לחי"רניקים".

תרשים האירוע. באדום – הדרך שעשו הגדודים 51 ו-13 מגבעת האם לדרך המוצבים הסורית בואכה בורג' בביל/תל עזזיאת [לחצו להגדלה]

"בסך הכל רציתי לחזור הביתה בשלום", זורק שץ את הקלישאה. האירוע נראה לו שגרתי למדי – "זה תפקידי בתור האחראי על הטנק", אלא שמג"ד 13 אלוש התרשם מהיוזמה והחליט שזה שווה צל"ש. ייתכן שבגלל התפוצצויות האמל"ח סבר אלוש שהכוח נמצא תחת אש אויב. "היו הרבה פיצוצים בקרבתנו, אבל לא ידעתי שהיתה עלינו אש של הסורים", אומר שץ בהתייחסו לנאמר בנימוקי הצל"ש. "מי שאמר שהיתה עלינו אש היה המג"ד".

הסיפור של שץ לא הסתיים כאן. הוא לא הצטרף למחרת לתנועת גדוד 377 להמשך כיבוש הרמה ולקונייטרה. "עמדתי באותו מקום כעשרה ימים", הוא מפתיע. "חיכינו שיבואו לחלץ אותנו ובינתיים אכלנו ממה שחבר'ה שעברו שם השאירו לנו. היינו צמודים לטנק, לישון ישנו על האדמה לידו ורק אחרי שבאה חוליה טכנית ותיקנו אותו הצטרפנו לגדוד. אני זוכר שבאתי למג"ד [אמנון חינסקי] ואמרתי לו שידאגו לנו לציוד ולבגדים. אמרו בסדר, ואחרי כמה דקות אמרו לי לבוא ולהתייצב בפניו. הגעתי וראיתי אותו יושב עם מג"ד מגולני. התברר שהוא חיפש את מי שכיבה את האש. באו אליי ואמרתי – כן, זה אני".

צבי שץ מקבל מאלוף פיקוד צפון דוד אלעזר אות הצטיינות על פועלו במלחמת ששת הימים [הומר בהמשך לעיטור המופת]

פלוגה ו'/377 עם תחילת מלחמת ששת הימים

קפיצה קטנה כמה ימים לאחור: פלוגה ו' בפיקודם של המ"פ רס"ן אהרון לישנסקי (אליושה) וסגנו רס"ן משה גרטי היתה חלק מקו ההגנה הראשון עם פרוץ המלחמה.

הפלוגה פוצלה לשניים: שתי מחלקות בתל דן עם פלוגת חי"ר מגדוד 34, ושתי מחלקות טנקים נשלחו לבריכות הדגים של קיבוץ דן. בכוח זה היה גם שץ. מסיבה כלשהי הכוח של בריכות דן נע קילומטר רחוק יותר ונעמד סמוך לבריכות שאר ישוב. ביום השני למלחמה, 6.6.67, תקפו הסורים ממזרח את קיבוץ דן עם שישה טנקים ופלוגת חי"ר. השרמנים של 377 לא היו שם. שץ מספר לנו שהם היו מדרום לשאר ישוב – סמוך לפלג מים שהגיע מדפנה.

תיאור זה עשוי להתאים לעינות צחר, מה שמדגיש את החור הגדול שנפער במערך ההגנה של צה"ל באיזור זה, שהותיר קומץ מחברי הקיבוץ עם נשק דל ומיושן להתמודד לבדם במשך כחצי שעה מול כוח צבאי עדיף. ההתקפה נהדפה לבסוף [ראו כאן – קיבוץ דן מול הצבא הסורי].

שץ היה בגדוד 377 במלחמת יום כיפור בחזית הבלימה ברמת הגולן, שימש סמל מחלקה וסיים כסמ"פ. את 53 השנים שעברו מאז עשה בעיקר בתפקידו כנוקד בקיבוצו.

לצד בני עין חרוד שנפלו בששת הימים, הפכו צבי שץ וגדי רפן, בעל עיטור הגבורה מקרב עמק דותן של חטיבה 45, מקור לגאוות הקיבוץ באותה תקופה. שץ: "כל השנים חשבו שגדי וצבי מהשיר 'עמק דותן' זה על שנינו, אבל לא [צבי מהשיר הוא צבי סדן, שקיבל את עיטור העוז]. אני בסך הכל קיבלתי את עיטור המופת וגדי הוא גיבור ישראל".

—————————————————————————————————-

12 מחשבות על “"מגיע לו צל"ש רציני"

  1. משהו בסיפור נשמע לי לא מציאותי. ( לא שאני מפקפק בסיפור )

    10 ימים לשהות ליד טנק פגוע ולהבנתי מדובר בצוות טנק שלם, ומבלי שאף אחד בגדוד יתעניין בגורלם.

    אהבתי

    • גם לי זה נשמע לא הגיוני שלא חילצו טנק במשך 10 ימים, אבל שץ עמד על דעתו, כך שצריך לברר אצל חוליה טכנית 377 איך זה ייתכן. גם אם היו להם כ-10 טנקים לתקן מיתר הקרבות שלהם, עדיין יש חוליות טכניות חיצוניות שהיו צריכות לעשות את העבודה ולהשמיש את הטנק מחדש.

      אבל לגרסתו של שץ יש תימוכין: דיון הסיכום של גולני נערך ב-19 ביוני, עשרה ימים אחרי גמר המלחמה, ובדבריו סא"ל אלוש אומר שמוכרחים למצוא את הבחור הזה. אמר ועשה. כנראה שבסיום אותו דיון או למחרת הוא קפץ ל-377 לבדוק ולברר, וזה בדיוק המועד שבו שץ והטנק חולצו והגיעו גם הם לקונייטרה.

      אהבתי

  2. עדכון לכתבה: מתברר כי הצלם הצרפתי ז'יל קרון שהיה כאן עם כוחות גולני על דרך המוצבים צילם את האירוע. הוספנו את התמונות.

    אהבתי

    • בתמונה עם צילום המפקד מהגב נראים שני כלי רכב שכבר עקפו את הטנק זמן קצר קודם לכן. כלומר הקומנדקר לא היה היחיד שהעז. בפאנל סיכום חטיבתי סיפר מג"ד 51 כי לאחר שהטנק נפגע – חבלנים מפלוגה א' ביצעו שביל עוקף. השאלה אם הקומנדקר הקפיד לנסוע מהדרך הזו. גם אם כן – מספיק שיסטה חצי מטר והלך עליו.

      אהבתי

  3. לזכרוני

    היה מדובר בשרשרת מוקשים שהונחה בחופזה על הדרך ונוטרלה מיד לאחר שהטנק עלה על מוקש.

    כנראה שפרט לכך היו מוקשים בצד הדרך שהיו טמונים בצורה מקצועית יותר.

    וזה מחזיר אותנו לסוגיה הידועה הכללית שכולם הצטוו לנוע רק על הדרכים מחשש למיקוש בצידי הדרכים.

    אהבתי

  4. שלום חברים . שמי רן גוטפריד.סגן מילואים ממ בפלוגה א מ.פ. רן שריג של האמאיקסים גדוד 266 חטיבה 37 .ביום הכיפורים מגד שוט מטיאור גד 93 חטיבה 679 של אורי אור .ראשית התמונה שמשויכת למ.פ. שלי רן שריג משנת 1967 היא שלי (רן שריג יפה ממני). מעמוש בבקשה להחליף השם. שנית אני הממ המוביל בעליה לראוויה מעל גונן (היום מחנה רוויה נקרא על שמו.משכנו של גדוד 71 שהייתי מגד במילואים כל תקופת ההתשה עד אפריל כשהקמתי את הגדוד אחרי יום כיפור כשחזרתי מבית חולים) הובלתי את הפלוגה בדרך הצרה מאד ובמיקוש על מעביר מים, תמרנתי ועברתי אותו כשהטנקים האחרים נשארו לפינוי של הנדסה. התקדמתי עד שנתקלתי במוצב הסורי ראוויה כשלצידי מפ הסיור החטיבתי וחלקים מפלוגת (מכים ?) של גולני עם המ.פ. דובי דרור. בחילופי האש נפגע הטנק מפגז נ.ט. הייתה אש מרגמות רצינית עלינו. אני השבתי אש ב03 שהורדתי מהצריח. לא היה קשר עם המ.פ. רן שריג ומ.פ. הסיור יהודה גלר שהיה איתי ירד להביא את רן שריג ולעדכן אותו לקראת ההסתערות שרן הוביל לאחר מכן עם כוחות הטנקים שהתגברו על המיקוש. לצערי , ואני עד אמיתי שהיה שם ונלחם, גולני נסוגו במהירות מעוררת השתאות כשחלקם משאירים את נשקם בשטח. אני עד ראיה לנושא. החלפתי גם כמה מילים על כך עם דובי המ.פ. אשר אף על פי שלא אהבתי את פקודת הנסיגה שנתן, כניראה שזה הדבר הנכון היה לעשות נוכח אש המרגמות הכבדה שהורידו עלינו והקרקע הסלעית.
    נשארתי בשטח עם סגמ מהסדיר , קמן מהחטיבה המרחבית (אנני זוכר את שמו)שנפצע ומת לי בידיים כשאני לא מצליח לחסום את העורקים שנפגעו. זמן מה לאחר מכן הגיע רן עם טנקים נוספים וההמשך ידוע.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s