לשכב על הגדר

צילום חדש משיחזור קרב תל פאחר – לשכב על הגדר בשביל החברים * חזרנו אל הרגע המזוקק ממלחמת ששת הימים, שהפך למטבע לשון בישראל * במלחמה ההיא נשכבו שלושה על הגדרות בפריצה ליעד מבוצר, ובהם שירזי וחודרה המוכרים לנו כאן מכיבוש תל פאחר * הגענו גם אל עזרא וישניא ששרד קרב הרואי לא פחות – כיבוש מתחם אום כתף בחזית המצרית בסיני

שוכב על הגדר למען החברים. מתוך שיחזור קרב תל פאחר על גדרות המוצב הדרומי [הארכיון הציוני, אוסף אונ' הרווארד]

כמה פעמים בחיים הרגשתם שאתם עושים דברים נשגבים בשביל החברים שלכם, נותנים מעצמכם מעל ומעבר, או כמו שאומרים – נשכבים בשבילם על הגדר? בעבודה, בין החבר'ה, בטיולים, בכל מקום. ואם כן – כמה בכלל מימשו את הביטוי הזה הלכה למעשה? כלומר, ממש אבל ממש נשכבו על איזושהי גדר עם דוקרנים ושפיצים, ופצעו את עצמם ונשרטו עד זוב דם רק כדי שחבריהם לא ייפגעו?

במלחמת ששת הימים התרחשו שני מקרים כאלה. הראשון היה בחזית המצרית ביום שלישי 6 ביוני 1967 לפנות בוקר, והשני בחזית הסורית ביום שישי 9 ביוני 1967 אחר הצהריים. שני האירועים מגלמים בתוכם רעות וחברות אמיצה, המחויבות אחד לשני עד כדי נכונות להקריב את הגוף.

רשימה זו מוקדשת לשלושה לוחמים שגילו יוזמה ואומץ, והם שהטביעו את המושג החברתי שהפך למטבע לשון השגור בפי כל מאז 1967.

כיבוש מוצב תל פאחר הסורי היה רצוף בעיות וכשלים, אבל בחצי הכוס המלאה שלו אפשר למצוא גם את הדובדבן שבקצפת שהתרחש על הגדרות. כל מפקד בגולני שמעביר לחייליו שיעור במורשת תל פאחר מספר על האירוע הספציפי הזה ביראת כבוד.

רגע התהילה המזוקק קרה כש-13 מחיילי פלוגה א' מגדוד 12 הגיעו לגדרות החלק הדרומי של המוצב הסורי, בתנועה חזיתית ממערב למזרח, מלמטה כלפי מעלה. כאן הניחו בונגלור לפיצוץ כל העסק, אבל הוא לא פעל. הסמל דב רוזנבלום נשכב מתחת לגדרות והחל לחתוך אותן, אבל הפעולה ארכה זמן, הכוח היה תחת אש סורית וכל שנייה היתה חשובה.

בשלב זה נכנס טוראי דוד שירזי לפעולה ביוזמתו. על-פי התרגולת דאז נשכב על הגדר כדי שחבריו יעברו על גבו. אל שירזי הצטרף טוראי יעקב חודרה, שהאריך את ראש הגשר האנושי. שניהם היו צוות מאג. החבר'ה עלו עליהם ותוך זמן קצר דילגו אל תוך היעד. זה היה הכוח המסתער הראשון מבין מספר כוחות בקרב זה, שאת תהילתו הוא חייב תחילה לשניים שבגופם יצרו מסדרון לביצוע המשימה.

לשכב על הגדר, צילום מקרוב [הארכיון הציוני, אוסף אונ' הרווארד]

לאחר שאחרון החיילים חלף על גבם, קמו והמשיכו במעלה היעד. חודרה נפצע בהמשך ביד וברגל ושירזי נהרג מאחורי המאג בחילופי אש של החלק הדרומי מול הצפוני שבו התבצר עיקר הכוח הסורי. על לחימתו זכה שירזי לאחר מותו בעיטור הגבורה.

חודרה לא הומלץ בזמנו לצל"ש וגבורת הגדר יוחסה לשירזי בלבד. האח אריה שירזי אמר בכתבה למעריב בשנת 2001, כי "דוד היה אדם צנוע. אילו היה נשאר בחיים, אני חושב שלא שהיה עושה עניין מכל מה שקרה. הוא היה ודאי אומר­ שהיה צריך לקחת יוזמה ולשכב על הגדר, אז נשכבתי".

בכתבה במעריב בסוף שנת 1967 תואר מעשה הגבורה של שירזי שזכה אז בצל"ש: "שעה שהלוחמים ניסו לחפש מוצא, נראה דוד שירזי מנתר ממקומו ומטיל גופו על גדר התיל. בזה אחר זה זינקו חבריו על גבו. כאשר עבר אחרון החיילים, קם דוד ממקומו שותת דם והצטרף אל חבריו. 'הגשר החי' הגיע אל ראש הטור. חבריו מספרים כי בתוך התעלות לחם דוד שירזי כנמר. כשנגמרו אצלו הפצצות מיהר ותפס את העוזי, איתו רץ בתוך התעלות וטיהרן… מאוחר יותר כאשר הרים את ראשו לתור אחרי האויב, ספג כדור בפניו. זרם דם פרץ מפיו, ועימו זרמו חייו של דוד שירזי".

צילום אוויר ממערב כלפי מזרח – כאן [משוער] נשכבו שירזי וחודרה על הגדרות עם תחילת כיבוש החלק הדרומי. לחצו להגדלה

חודרה השתחרר מהצבא בלי שהומלץ לקבל צל"ש. למעשה מלבד ספר אחד שהזכיר את פועלו על הגדרות, הוא נשכח והקשר עם החברים מגדוד 12 התנתק. עד שבחודש מרץ 2015 נוצר עמו קשר מחודש. מפקדי פלוגה א' – ורדי, שמיל וביזר נפגשו איתו, טפחו על שכמו והעניקו לו תעודת הוקרה על לחימתו בתל פאחר.

באותו מעמד היה זה שמיל גולן, סמ"פ א' מגדוד 12 בקרב תל פאחר, שהסביר את גודל המושג: "למרות שזה היה תרגולת קרב, יש הבדל בין שאתה מיישם את זה באימונים ברמת סיכון מאוד נמוכה לבין שאתה מגיע עם זה למציאות. אתה יודע שאם תשכב על הגדר הסיכוי שלך לקום הוא קטן מאוד, ולמרות זאת אתה עושה את זה בשביל החברים שלך. לכן יש מקום למיתוסים האלה. זה לא ברור מאליו, למרות שתרגלו את זה באימונים, שחיילים שוכבים אוטומטית על הגדר וצועקים לכולם תעברו עלינו. צריך הרבה אומץ אישי, הרבה חברות ושייכות למסגרת כדי לעשות דבר כזה".

בערב הוצאת הספר "תל התעלות" על קרב תל פאחר ב-2017 זיכה שמיל את חודרה במחווה, כשהזמין אותו לבמה לקול תשואות הקהל והציג אותו כאחד מגיבורי הקרב שלא זכה להכרה רשמית.

אפריל 2017. שמיל גולן [מימין] עושה כבוד ליעקב חודרה, על רקע כרזת "לשכב על הגדר בשביל החברים"

באותו אירוע נכח סא"ל שי סימן טוב, מג"ד 12 במבצע צוק איתן 2014, שנפצע קשה מאוד בסג'עיה בעזה ונותר משותק. סימן טוב התרשם מסיפורו של חודרה והחליט לבקש מהרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט להעניק צל"ש לחודרה, באיחור של 50 שנה.

בקשתו של סימן טוב נשענה על היותו מג"ד בגולני שהתחנך על מורשת קרב תל פאחר, וכמפקד הנחיל את ערכי הקרב מ-67' ללוחמי החטיבה, בדומה לעקרונות שבאו לידי ביטוי גם בקרב שלו בעזה. סימן טוב סבור היה שלחודרה מגיע תיקון מאוחר בדמות צל"ש – ביטוי לנחישותו ולאומץ לבו ודבקותו במטרה.

הבקשה נותרה ללא מענה. לחודרה הגיע צל"ש, אבל כשזה לא ניתן לו באותם ימים ב-67' שבהם הוחלט מי יקבל, קשה כיום להחזיר את הגלגל וצה"ל גם לא שש לכך.

כאן שכבו. הגדרות המערביים בחלק הדרומי

לשכב על הגדר 6.6.1967: עזרא וישניא בקרב על אום כתף

המושג לשכב על הגדר מזוהה עם קרב תל פאחר, אבל למען הדיוק ההיסטורי הוא לא נולד שם.

שלושה ימים קודם לכן, לפנות בוקר של ה-6 ביוני 1967, עשה זאת עזרא וישניא מהנח"ל בחזית המצרית בסיני. וישניא היה לפני המלחמה חייל בקורס מ"כים של הנח"ל בשבטה, בגדוד 906. ביום הראשון למלחמה הוטל על אוגדת אריק שרון כיבוש המתחם המבוצר אום כתף. במסגרת האוגדה פעלה בין היתר חטיבה 99, חי"ר נח"ל, בפיקוד אל"מ קותי אדם. על גדוד 906 בחטיבה זו פיקד סא"ל עופר בן דוד.

גיבורי הגדרות בששת הימים. מימין: וישניא, שירזי וחודרה

כוח החוד שתקף את התעלה האמצעית של מתחם אום כתף כלל את המג"ד בן דוד בכבודו ובעצמו, שני קצינים ושני חיילים. אחד משני החיילים היה וישניא. המטרה היתה לפוצץ את גדר התעלה באמצעות בונגלור. הניסיון לא צלח, המצרים זיהו את הכוח ופתחו באש חזקה. וישניא שהיה סמוך מאוד לגדר נפגע מיד משישה כדורי מקלע גוריאנוב בשתי רגליו והתמוטט. על אף הכאבים הוא הצליח לגרור את עצמו עם רגל אחת עוד שני מטר ואיכשהו ליפול על הגדר.

בשלב זה צעק וישניא למג"ד שיפקד על הלוחמים לעבור על גבו אל תוך היעד. אחרי המלחמה סיפרו לו שכל הפלוגה, כ-90 חיילים, עברו עליו. המספר הזה נשמע מוגזם, אבל גם אם מדובר בבודדים, כל חייל דרך עליו במלוא כובד משקלו עם הציוד והחגור, וגרם לו לכאבי תופת ולאיבוד ההכרה. וישניא אומר שלמרות הכל הוא לא הוציא הגה.

בשיחה שערכנו איתו סיפר וישניא כי נשכב על הגדר בהתאם לתרגולת. במילא כבר לא יכול היה להמשיך להילחם, אז לפחות שיעזור לחברים להיכנס אל היעד כמה שיותר מהר. וישניא: "פעלתי על חצי אוטומט, הייתי תחת אש בכינון ישיר, כמעט באור יום. התרגולת אומרת שאתה מרים את הגדר עם הנשק, אבל הנשק נפל לי כשנפגעתי ולא יכולתי לסלק את הגדר, אז נשכבתי עליה".

לאחר שחבריו עברו על גבו, הוא עזר לחובש שהגיע אליו לחלץ את עצמו מסבך דוקרני הגדר ומשם פונה במצב קשה לתאג"ד באלונקה, שנפלה לפחות פעמיים במהלך הדרך בגלל פגזים שהתפוצצו על ידם. אחרי המלחמה קיבל צל"ש, שב-1974 הומר לעיטור העוז.

עזרא וישניא [בחזית התמונה] עם חברות וחברים בבית החולים שמואל הרופא בבאר יעקב

החייל וישניא 1966

את אירוע הגדר הוא מרגיש עד היום. "יש לי ארבעה כדורים ברגל אחת, שתיים ברגל שנייה, ועוד רסיסים, ורגל אחת יותר קצרה מהשנייה בארבעה ס"מ ויש גם ברך דפוקה וגב דפוק וכאבים במיפרק. קרסול ימין שלי כבר אחרי ארבע זריקות של כרבולת תרנגולת, כל הסחוס בברך ובמפרק שמאל נשחק לגמרי, קיבלתי בחודש האחרון המון זריקות, אבל הכל בסדר, אני חי בשלום עם הפציעות שלי". לשאלה איך הוא הולך, הוא ענה: "כמו בנאדם בן 204".

וישניא, שהיה בששת הימים בן 18 וחצי, מספר שהוא שמע על שירזי מקרב תל פאחר – "אבל לא מעבר לזה". הוא לא מרגיש שגנבו ממנו את הראשוניות על מעשהו, כשחטיבת גולני "ניכסה" לעצמה את המושג "לשכב על הגדר". הוא אומר: "אני לא מרגיש ששכחו אותי ואני גם לא מחפש תהילה".

שאלנו האם במבט לאחור המחיר היה כדאי, והוא ענה: "לא היתה ברירה, זה היה מצב של או שעושים או שלא, ואני אחד שאוהב לעשות וזה מה שעשיתי".

כשאתה שומע אנשים שמשתמשים בביטוי 'לשכב על הגדר' למען החברים, מה זה עושה לך? אתה הרי המצאת את המושג הזה בגופך.

וישניא: "האמת שזה לא עושה לי כלום. אני לא בטוח שזה ביטוי שהומצא בגללי, ובכל אופן לא נתתי על זה את הדעת. זה לא מפריע לי, אין לי על זה זכויות יוצרים וכל אחד שישתמש בביטוי הזה – אין שום בעיה".

לשכב על הגדר, צילום נוסף משיחזור קרב תל פאחר 1967

אגדת לשכב על הגדר נוצרה ביוני 1967, לפני 53 שנים, במלחמה בלתי נשכחת עבור אלה שלחמו בה או כאלה שחוו את התקופה ההיא. עבור שני לוחמים שעשו את זה ושרדו כדי לספר ממקור ראשון, ועבור משפחתו של דוד שירזי שנהרג, זה עדיין אירוע חי, בועט וכואב, כמו שסיפרה לנו מרי שירזי, אחותו הקטנה של דוד: "המיתוס על אחי הוא ענק ומאוד חזק. עברו יותר מ-50 שנה ועדיין אנחנו כל הזמן מוקפים באנשים ששמעו את סיפור הגבורה בצורה כזו או אחרת, או חיילים חדשים שהתגייסו. זה מלווה את משפחתי כל השנים. בכל יום זיכרון בהר הרצל ניגשים אלינו חיילים שמעוניינים לשמוע מאיתנו את הסיפור. כל מי ששומע את זה נפעם מסיפור הגבורה הכה יחודי שלו, ואני האחות הקטנה גאה מאוד".

שיחזור תל פאחר 1967: תמונה מהחלק הדרומי

חיילים בחלק הדרומי של תל פאחר [ארכיון צה"ל]

צילום חדש נוסף משיחזור כיבוש תל פאחר שלא הכרנו, הוא של חיילים במצב ירי מהחלק הדרומי של תל פאחר בקרבת המסלעה הסמוכה לסככות.

צילום זה מייצג את כוחות גדוד 12 שהגיעו במהלך הקרב לחלק הדרומי העליון, המזרחי, הסמוך לדרך הנפט. ברקע – רכס זעורה.

זיהוי האיזור מדרום מזרח לתל פאחר הדרומי

החלק הדרומי של תל פאחר כיום כשברקע רכס זעורה ודרך הנפט שחולפת ביניהם

מטושטש אבל אפשרי. מי מזהה את החיילים מהשיחזור?

—————————————————————————————-

5 מחשבות על “לשכב על הגדר

  1. תיקון טיפו: "הכוח המסתער הראשון מכין כמה בקרב זה" וצ"ל: "מבין כמה" או "מבין מספר כוחות בקרב זה".
    חוץמזה, פוסט מצויין, כרגיל.

    אהבתי

  2. על תמונות השיחזור נכתב בפוסט הקודם (#584) ש"הן מספקות התבוננות מעמיקה יותר לנעשה במהלך הקרב ולמראה אותנטי של המוצב, כפי שהוא היה פחות או יותר בזמן הקרב עליו".

    על התמונה הראשונה בפוסט זה:

    – נכתב שהיא "מתוך שיחזור קרב תל פאחר על גדרות המוצב *הדרומי*".

    אלא ש*מעבר הגדרות* כפי שצולם בשיחזור, *לא* נעשה בצדו המערבי של המוצב הדרומי – הוא הצד שבו בוצע המעבר הזה במהלך הקרב (כפי שנראה צילום האוויר שבהמשך הפוסט),

    – וזאת למרות שבכלל כן ידועות תמונות של המשחזרים שצולמו גם מצדו המערבי שלי היעד (כמו של ירידה מזחל"ם על תוואי ההטייה וריצה מזרחה) –

    – וכל התמונות הידועות המשחזרות את מעבר הגדרות צולמו בכלל בצד הנגדי של המוצב, המזרחי, למרות ששם, במהלך הקרב, אף אחד לא עבר את הגדרות באופן שלוחם מקדים ונשכב עליהן והשאר עוברים עליו.

    באותן שאר התמונות הידועות של השיחזור, שצולמו ממערב למזרח, היה הדבר ברור לפי הרקע הנראה מאחור, במזרח.

    ואילו מהתמונה הנ"ל, שצולמה מצפון לדרום, ניתן לראות שהמעבר המשוחזר בוצע בשטח ש*בין* שני התילים.

    אהבתי

  3. אעיר על אחד הפרטים הנראה בתמונת השחזור הנ"ל:

    המבנה המלבני הנראה ברקע.

    המבנה הזה לא נראה בתצ"א שצולם אחרי המלחמה, משום שמיקומו מחוץ לחלק שצולם (מחוץ לפינה המזרחית-דרומית).

    אבל מציאותו היתה ידועה מתמונה נוספת של השיחזור, פורסמה בבלוג ב-2014:

    והוא נראה בבירור גם בתמונה הבאה, צולמה באוגוסט 69' ופורסמה אשתקד בבלוג:

    [אלא שבתמונה זו נראה משום-מה שדפנות המבנה אינן ישרות, מה שאומר שאין זה מבנה מלבני, אלא טרפזי. אמנם בתמונה הקודמת, מהשחזור, אין זה בולט כל כך]

    יתכן והוא נמצא בעוד תמונות, אך באלו דלהלן, שצולמו מאותו כיוון, הוא לא נראה (בזו הראשונה אפשר שהוסתר בחלקה העליון של האנדרטה לחללי גדוד 12):

    מצורף פה קטע מהתצ"א שצולם כמה שנים לפני הקרב. על התצ"א הזה סימנתי בעיגול אדום משהו שנראה כמבנה, אך לא נראה כמבנה הנ"ל. בעיגול צהוב סימנתי מה שנראה כמקלט (ואולי מדובר בבונקר עם חרכי ירי) שמשני צדיו פתחים לתעלה. אינני זוכר שמקלט/בונקר זה זוהה וצולם בבלוג.

    אהבתי

  4. תוך כדי נסיון לבדוק האם זכרו של המבנה הנ"ל מופיע בעוד מקומות, עיינתי גם בקטע התמונה דלהלן, עליה סימנתי שני ציונים:

    בעיגול ירוק הקפתי את שאולי נראה כזחל"ם. האמנם? אם כן, יתכן וזהו אחד מזחל"מי פלוגות ב-ג שהגיעו לתל הדרומי. אך קצת מוזר שהוא נראה כאן כשפניו למזרח, הפוך מכיוון הכניסה.

    בעיגול כחול הקפתי את שאולי נראה כזחל"ם נוסף, ואולי (אם לא מדובר בשורת סלעים) בזחל"ם נוסף שסמוך לו מימין.
    שווה בדיקה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s