פיקוד צפון והאו"ם, 67'

דו"ח סיכום של סא"ל צבי שפן, שבמלחמת ששת הימים היה קצין הקישור לאו"ם בפיקוד צפון * מהגשת התלונה ב-5 ביוני 1967 על התקפת מטוסים סורים בשמי ישראל ועד ל-15 ביוני – עם חתימת זכרון דברים על נקודות הגבול החדשות בעקבות כיבוש הרמה  

על גבול סוריה באלמגור, אוגוסט 1963. קצין קישור ישראלי לאו"ם בין שני משקיפים [צילום: פריץ כהן, לע"מ]

ענייני ועדת שביתת הנשק של ישראל עם שכנותיה הערביות היו מוקד לכאבי ראש עצומים עבור האו"ם. בזמנו, לא היה כמעט יום שבו לא נרשמה תקרית גבול עם סוריה/מצרים/ירדן/לבנון. משקיפי האו"ם אצו מנקודה לנקודה בהתאם לתלונת המדינה התורנית שנפגעה או נעלבה, כתבו דו"ח ושלחו למועצת הביטחון. רק חלק קטן מהתלונות זכה לעלות על שולחן הדיונים בניו יורק. הרוב נותר לנבול בקלסרים שהלכו ותפחו, כשמסביבם צמחו תלי תלים של פרשנויות ודיווחים של אנשי משרד החוץ וצה"ל.

מוסד הבירורים והתלונות הזה, שנקרא בקיצור ועש"נ, החל לאחר שוך קרבות מלחמת 1948. קביעת הגבולות בין ישראל לשכנותיה לא החזיקה מעמד, ולחיצות הידיים המנומסות הפכו לזירת איגרוף. לוהט במיוחד היה הגבול עם סוריה, שמשנת 1950 ועד לסיום מלחמת ששת הימים ידע אלפי תקריות. ועדה היתה, שביתת נשק לא ולא.

ברשימה זו סיכם סא"ל צבי שפן ]Shpan], מי שהיה קצין הקישור לאו"ם הבכיר בפיקוד צפון, את תקופת מלחמת ששת הימים. מהדו"ח אפשר להתרשם בין השורות מהערמומיות הישראלית, לעתים גם דו-פרצופיות, ולהבין איך עבדו הדברים במישור התלונות והטענות [ראו בתגובות לרשימה זו].

עוד מסופר בדו"ח איך עם פרוץ המלחמה הוזזה לאחור עמדת האו"ם שניצבה על גבעת האם החל מ-1956 לערך.

להלן הדו"ח שכתב סא"ל שפן. מקור: ארכיון צה"ל.

מבצע בני אור – דו"ח פעילות לתקופה של 16 במאי ועד 12 ביוני 1967

התקופה שבין 16 למאי 1967 עד 5 ביוני 1967

סא"ל צבי שפן [מימין] עם אלוף אלעזר [צילום: יגאל אשוח]

"בתקופה הנ"ל נמשכה עבודתה של משלחת ישראל לועש"נ עם סוריה ועם הלבנון במתכונתה הרגילה, תוך הגברת הכוננות וקיום תורנות קבועה. במשרד הוגבר המעקב אחר אנשי האו"ם ונעשו ההכנות הדרושות לקראת האפשרות של צמצום תנועתם של המשקיפים בשטח.

בתקופה זו המשכנו לטפל בנושאים השגרתיים על-ידי הגשת תלונות וביצוע חקירות בתקריות מיוחדות (מקרי חבלה ומיקוש והיתקלות בחוליות מסתננים). כמו כן קיימנו שתי פגישות בלתי פורמליות עם נציגי הלבנון בהשתתפות מנהל מש"ן [מחלקת שביתת נשק] בקשר לפעילות אל-פתח משטחם ועמדתו של נציג הלבנון במועצת הביטחון.

המשקיפים שמרכזם בטבריה הרגישו בגיוס המילואים וריכוזי כוחות, שריון וארטילריה בכל איזור הגליל (כולל איזור ההגנה), אך לא עוררו בקשר לכך בעיות מיוחדות. לא נודע לנו על תלונות שהוגשו על-ידי הסורים בעקבות ריכוזי הכוחות והתבצרותם בשטח. גם אנו נמנענו מלהגיש תלונות על תגבור המערך הסורי באיזור ההגנה.

הופנו אלינו מספר פניות מטעם האו"ם בקשר להתקרבות הביצורים שלנו שעל תל דן וגבעת האם עד לנקודות התצפית שלהם, וזאת בניגוד להתחייבות שניתנה בעבר בדבר שמירת הרדיוס של 50 מטר מהתצפית נקי מעמדות.

הובהרה לאו"ם חיוניותם של שני המוצבים האלה לכוחותינו וחוסר האפשרות לוותר על הביצורים. המשקיף האחראי מטבריה גילה הבנה למצב ובעידודנו הציע לבדוק את האפשרויות של העברת נקודות התצפית האלו למקומות אלטרנטיביים. בקשר לכך נערכו מספר ביקורים משותפים בשטח.

כתוצאה מהפיצוצים שנערכו בקשר לביצור גבעת האם נגרם בשני מקרים נזק לצריף שבו מאוכסנת היתה תצפית האו"ם מספר 2 וציוד של האו"ם ניזוק. הוסדר על ידינו תיקון מהיר של הנזק שנגרם.

ב-4 ביוני 67' התגבשה החלטה במטה האו"ם להעביר את נקודת התצפית מגבעת האם למקום בקרבתה (תל תורמוס) שהוצע על ידינו.

התקופה בין 5 ביוני 67' ועד 12 ביוני 67'

נקודות התצפית של האו"ם

עם היוודע על התחלת הלחימה בגזרת סיני הוריד המשקיף האחראי מטבריה את המשקיפים מנקודות התצפית שעל גבעת האם ותל דן, והפעיל נקודת תצפית ארעית בתל תורמוס. נקודת תצפית זו פעלה רק במשך שעות היום של ה-5 ביוני 67'.

צילום אוויר: הזזת תצפית האו"ם ממרומי גבעת האם כ-800 מ' מערבה אל תל תורמוס

עם חשיכה חזרו המשקיפים וקציני הקישור לטבריה. כשניסה המשקיף האחראי לשלוח את המשקיפים בחזרה לתל תורמוס ב-6 ביוני 67', הוא שוכנע על ידינו כי למען בטחונם של המשקיפים מוטב שלא ייצאו לאותו השטח.

נקודות התצפית הנוספות בשמיר ובנוטרה המשיכו לפעול עד ה-7 ביוני 67'. בשעות הערב של אותו היום הורה המשקיף האחראי מטבריה להחזיר את המשקיפים מנקודות תצפית אלה למשך הלילה. כאשר ניסה להחזיר את המשקיפים לנקודות התצפית ב-8 ביוני 67' בשעות הבוקר, הוא השתכנע כי בגלל המצב הבטחוני באיזור מוטב שהמשקיפים לא ייצאו לנקודות אלה. גם בצד הסורי פונו כל נקודות התצפית של האו"ם ב-7 ביוני 67'.

הגבלת תנועתם של משקיפי האו"ם

בשעות לפנה"צ של ה-5 ביוני 67' הודענו למשקיף האחראי בטבריה, כי המעברים בראש הנקרה ובמשמר הירדן ייסגרו בצהרי אותו היום וכי תנועתם של המשקיפים מחוץ לעיר טבריה הינה מוגבלת. המשקיפים שיצטרכו לנוע מחוץ לטבריה לצרכי מילוי תפקידיהם חייבים יהיו להיות מלווים על-ידי קציני קישור ישראלים. הודעה דומה הועברה על ידינו אל יו"ר הוועדה המעורבת ישראל-לבנון.

כדי לאפשר ליווי מתאים למשקיפים הוסדר עם שלישות הפיקוד כי המחזור של קציני הקישור לנקודות התצפית אשר עמד להשתחרר ב-5 ביוני 67' יושאר בשירות. קצינים אלה שימשו מאותו היום כקציני ליווי למשקיפי האו"ם בעת תנועתם בארץ.

תלונות

ב-051540 הוגשה על ידינו התלונה האחרונה ל-ועש"נ בקשר להתקפות מהאוויר שנערכו על-ידי מטוסים סורים. תלונה זו הוגשה למען יירשם כי הסורים פתחו בלחימה נגד ישראל. מאותו הזמן הפסקנו להגיש תלונות בקשר לפעילות בגבול עם סוריה ועם הלבנון.

הצעות יו"ר הוועדה עם סוריה להפסקת אש בגזרה הסורית

ב-051635 הועבר אלינו שדר מאת יו"ר הוועדה, בו הוא הציע הפסקת אש לשעה 1800. השבנו לשדר זה בשעה 1710, בו טענו כי אנו רק מגינים על עצמנו ואיננו מתקיפים.

ב-060704 נתקבלה הצעה נוספת מאת יו"ר הוועדה להפסקת אש שתיכנס לתוקפה בשעה 0800. בתשובתנו לכך אשר הועברה ב-0743 הודענו כי אנו לא התחלנו בלחימה וכי הסורים החלו להפגיז יישובים בגליל, וכי באותו רגע נערכת התקפת חי"ר סורית על שאר ישוב. אנו מסכימים להפסקת אש ונקפיד על ביצועה, כל עוד לא יפתחו הסורים באש.

בשעה 060810 שוב הציע היו"ר הפסקת אש לשעה 1000. שוב הסכמנו, אולם הודענו כי נשמור עליה כל עוד אש סורית לא תיאלץ אותנו להשיב אש.

בירורינו הטלפוניים עם האו"ם העלו כי לא ידוע להם בדבר תשובה חיובית מצד הסורים להצעותיו של היו"ר להפסקת האש.

ב-071023 הגיע שוב שדר מאת יו"ר הוועדה ובו הצעה להפסקת האש. בהתאם להוראות שקיבלנו – לא השבנו.

פעילות עם האו"ם בעת דיוני מועצת הביטחון

ב-090817 הודיע לנו יו"ר הוועדה כי הוא מעמיד לרשותם של שני הצדדים את מנגנון האו"ם לשם סיוע בכל הקשור להחלטתה של מועצת הביטחון בדבר הפסקת האש.

במשך הימים 9 ו-10 ביוני 67' הירבה יו"ר הוועדה לפנות אלינו בהצעות שונות בקשר לאיוש נקודות תצפית בצד הסורי ובצד שלנו, וזאת כדי להשגיח על הפסקת האש אשר לפי דבריו ישראל הסכימה לה במועצת הביטחון. לדבריו, הבטיח לו הנציג הסורי את מלוא שיתוף הפעולה בנדון.

התשובה שניתנה למרבית פניותיו היתה כי הנושא הועבר על ידינו לשלטונו המרכזיים. כשהירבה היו"ר בלחצו לתשובה, נאמר לו כי שלטונות ישראל מקיימים מגע עם הגנרל בול [ראש משקיפי האו"ם במזרח התיכון] בנושא זה.

בעקבות הפגישה שקיים שר הביטחון עם הגנרל בול בשעות אחה"צ של ה-10 ביוני 67', נפגשנו עם המשקיף האחראי מטבריה וסיכמנו על קו הפעולה הבא:

א) הקשרים שנקיים בעתיד לא יהיו במסגרת ועש"נ מעורבת, כי אם קשרים בין נציגו של הגנרל בול לנציג ישראלי הבכיר לקישור עם מנגנון האו"ם.

ב) ב-11 ביוני 67' נלווה שני צוותות בני שני משקיפים לקונייטרה. צוות אחד יאייש את משרד האו"ם בקונייטרה ויקים מחדש את הקשר האלחוטי שפעל בעבר. הצוות השני יצא לנקודה המזרחית ביותר שהיתה מוחזקת על-ידי כוחות צה"ל על ציר קונייטרה-דמשק ב-101830 (מועד כניסתה של הפסקת האש לתוקפה) ויקבע את נקודת הציון של המקום.

המשקיף האחראי מטבריה הודיע לנו בהזדמנות זו, כי גם בצד הסורי יופעלו משקיפי או"ם אשר ישגיחו על הביצוע של הפסקת האש. צוות אחד אשר יימצא בסעסע שעל ציר קונייטרה-דמשק ישמש כתחנת ממסר.

נקודות ציון הגבול החדש עם סוריה, 15.6.1967 [לחצו להגדלה]

ב-11 ביוני 67' הופעל ההסדר כפי שנקבע בסעיף ב' דלעיל. נקודת הציון שנקבעה על ציר קונייטרה-דמשק הינה – 28330 22950.

ב-12 ביוני 67' נערך סיור על-ידי שבעה צוותות או"ם בלוויית קציני קישור ישראלים לקביעת נקודות הציון של העמדות הישראליות המזרחיות ביותר, בעיקר על צירי התנועה. בסיור זה נקבעו 15 נקודות. בהמשך הטיפול בנושא זה נקבעו נקודות נוספות, וב-15 ביוני 67' נחתם זכרון דברים עם האו"ם, המפרט את 22 נקודות הציון. הקו הישר המחבר את הנקודות האלה (פרט לקו המחבר את הנקודה מעבסיה לחרמון) מהווה את קו הפסקת האש מצד ישראל.

מצורף העתק מצולם מזכרון הדברים הנ"ל.

פעילות ועש"נ עם הלבנון

ב-7 ביוני 67' נשלח על ידינו שדר אל משלחת הלבנון בדרישה להסגרת המיידית של הטייס הישראלי השבוי, אשר הופיע על מסך הטלוויזיה הלבנונית. משלא נתקבלה תשובה לשדר זה, העברנו ב-8 יוני 67' שדר אל ראש משלחת הלבנון, בו דרשנו לערוך פגישה דחופה באותו היום.

ב-081600 קיבלנו הודעה טלפונית מאת יו"ר הוועדה כי משלחת לבנון מסרה לו שאין הם מוכנים להיפגש עימנו, מאחר וקיים מצב מלחמה בינינו.

ב-081830 נשלח על ידינו שדר אל יו"ר הוועדה ובו שאלה אם עלינו להבין שמשלחת לבנון ביטלה את הסכם שביתת הנשק. ביקשנו שיבדקו זאת עם שלטונות לבנון וישיב על כך בהקדם האפשרי.

ב-10 ביוני 67' נתקבלה תשובה מאת היו"ר בה הודיע כי שלטונות הלבנון השיבו שלבנון ממלאה אחר ההחלטות האחרונות של מועצת הביטחון שכל מדינות ערב הסכימו להן. היו"ר מבין שפירושו של דבר הוא קבלת התביעה להפסקת האש.

בהתאם להנחיות שקיבלנו לא המשכנו ללחוץ על קבלת תשובה ברורה ומפורשת בקשר להסכם שביתת הנשק עם הלבנון. הטיפול בשבויים הועבר לידי הצלב האדום".

—————————————————————————–

7 מחשבות על “פיקוד צפון והאו"ם, 67'

  1. הערות לדו"ח.

    1) כותב שפן: "במשרד הוגבר המעקב אחר אנשי האו"ם ונעשו ההכנות הדרושות לקראת האפשרות של צמצום תנועתם של המשקיפים בשטח".
    ולמה צומצמה תנועתם? כי בתקופה זו הוכנסו נשק רב וחיילים לשטחים מפורזים כשעל-פי הסכם שביתת הנשק אסור היה לצבא להימצא שם. גם הסורים מנעו את כניסת האו"ם למקומות שבהם הוסתרו טנקים או נשק נ"ט. וכמו שציין שפן בדוח – בתקופת ההמתנה ישראל וסוריה לא התלוננו זו על זו על הכנסת כוחות ונשק לאיזורים מפורזים. כבר היה ברור שבעת הזו הסכר כבר נפרץ.

    2) צה"ל זורק את האו"ם מתל דן ומגבעת האם כדי שלא יבלבלו את המוח ויפריעו. על פי תוכניות פיקוד צפון באיזור שבין גבעת האם לקיבוץ דן אמור היה להיות המאמץ העיקרי לכיבוש הרמה. בתקופת ההמתנה עוד לא ידעו בדיוק איך זה ייעשה, היו תכנונים מגבעת האם והיו תכנונים לעלות מדן לעבר תל חמרה וכפר בניאס. בקיצור, משקיפי האו"ם לא היו רצויים באיזור הזה והמצב שבו חיילי צה"ל (פלוגה ד' מגדוד 34) השתלטו על גבעת האם, חפרו תעלות וניסו בכל דרך לרמוז למשקיפים שנוכחותם לא רצויה, עד שהסכימו לזוז כ-800 מטר מערבה לתל קטנטן סמוך לדרך שהולכת מזרחה לאתר נבי הודא. זוהי תצפית קצת פחות טובה מגבעת האם, אבל עדיין נותנת נוף מתל עזזיאת בצפון לכיוון נעמוש-עוקדה שמדרום. עמדה זו שהיתה סמוך לכביש 918 פעלה רק כמה שעות ב-5 ביוני. היום יש במקום מיבנה עם אנטנה גבוהה.

    3) שפן: "כשניסה המשקיף האחראי לשלוח את המשקיפים בחזרה לתל תורמוס ב-6 ביוני 67', הוא שוכנע על ידינו כי למען בטחונם של המשקיפים מוטב שלא ייצאו לאותו השטח".
    ברור – באותו בוקר החלה ההפגזה הגדולה הסורית על כל יישובי הגבול.

    4) שפן: "….כאשר ניסה להחזיר את המשקיפים לנקודות התצפית ב-8 ביוני 67' בשעות הבוקר, הוא השתכנע כי בגלל המצב הבטחוני באיזור מוטב שהמשקיפים לא ייצאו לנקודות אלה".
    באותו בוקר פיקוד צפון נערך לכיבוש הרמה הסורית. חיל האויר החל בגל הפצצות, אבל שר הביטחון דיין ביטל את התוכניות.

    אהבתי

  2. 5) שפן: "ב-051540 הוגשה על ידינו התלונה האחרונה ל-ועש"נ בקשר להתקפות מהאוויר שנערכו על-ידי מטוסים סורים. תלונה זו הוגשה למען יירשם כי הסורים פתחו בלחימה נגד ישראל".
    התקיפה האווירית הסורית היתה לא יותר ממטוס פה, מטוס שם. הורידו פצצה ליד מחנה כורדני, ניסו להפציץ את סכר דגניה. לא רציני. בפועל זוהי תלונה מגוחכת. בזמן שהיא הוגשה היה חיל האויר המצרי מרוסק, כנ"ל הירדני וכנ"ל הסורי. התלונה רק לצורך הפרוטוקול – שיידע העולם שלא ישראל התחילה – זה הם! באותו הקשר באמת מעניין לדעת האם קצין קישור לאו"ם בפיקוד דרום אץ להתלונן על מטוסי חיל האוויר הישראלי שתקפו ראשונים את מצרים. אגב, הודעת דובר צה"ל על פתיחת המלחמה סיפרה שכוחות מצרים נעים לעבר ישראל וצה"ל יצא לבלום אותם.

    6) הדוח של שפן מספר על מאמצי ראש משקיפי האו"ם בטבריה ב-6 ביוני לקבל הסכמות על הפסקת אש. ישראל שבאותן שעות מופגזת קשות – מסכימה, אבל הסורים לא מגיבים. למחרת ה-7 ביוני שוב פונה האו"ם לישראל בבקשה להפסקת אש. הפעם ישראל היא זו שאיננה מגיבה ["בהתאם להוראות שקיבלנו, לא השבנו"]. הסיבה – הפסקת אש לא כל-כך הסתדרה לצה"ל באותו יום, יען כי באותן שעות נערכה חטיבת גולני עם גדוד טנקים 377 לכיבוש איזור צפון הרמה (פעולה שבוטלה לבסוף). כך גם ביום ה-9 וה-10 כשצה"ל תקף והתקדם, ובינתיים עיכב תשובות למשקיפי האו"ם שביקשו שוב ושוב הפסקת אש.

    לסיכום. כשמתאים לך – אתה מוכן להפסקת אש, מראה שפניך לשלום ומציג את הסורים כרשעים בסיפור. היום אנחנו כבר יודעים איך דיין מרח את הזמן בצהרי ה-10 ביוני ברצותו שצה"ל יגיע לקונייטרה כשבינתיים גנרל האו"ם במזה"ת חיפש אותו בנרות לסגור על הפסקת אש מיידית. דיין שהיה במוצב הר כנען מעל ראש פינה לא אמר לגנרל בול שהם נמצאים 25 דקות נסיעה זה מזה ובוא ניפגש מיידית, אלא קבע איתו בכוונה בתל אביב, ועד שבול הגיע ועד שנפגשו ועד שסיכמו דברים – צה"ל הספיק להגיע לקונייטרה ולכבוש אותה.

    אכן, מלחמה מנצחים בתחבולות, דיין היה אלוף בזה. הציבור בישראל או בעולם שומע שישראל מתלוננת על הסורים שתקפו ראשונים, או שהסורים לא רוצים הפסקת אש, עשוי לחשוב שהסורים הם הנבלים כאן מבלי לדעת את האמת לאשורה.
    תעמולה כוזבת וסיפורי בדים אינם רק נחלת האויב.

    אהבתי

  3. שוב שלמה סגרת לי פינה בהיסטוריה האישית שלי.
    הייתי בגבעת האם מספר ימים לפני פרוץ המלחמה כדי ללמוד את השטח של העליה לרמה .
    והיה חסר לי המועד בו פונה כוח האום משם , אז יש מועד 5.6.67.
    ואני יורד מגבעת האם לאחר מכן , כך שאני לא מחמיץ את הנסיעה לכיוון ג'נין / שכם.
    בקשר לפיצוצים שנערכו על ידי חיל ההנדסה לשם חפירת תעלות קשר ( הנראות עד היום בגבעת האם ) וגרמו נזק לעמדת האו"ם.
    אתאר את מה שהיה בנוי על הגבעה.
    מקלט שקיים עד היום , מערבה לו מעבר לשביל העפר , ניתן לגלות משטח בטון שעליו היה בנוי הצריף בהם שהו חיילי האו"ם.
    והמבנה החשוב ביותר הוא בית השימוש שמיקומו ליד המקלט. ימינה למקלט אם פניך למקלט.
    ואנקדוטה הקשורה לו.

    חיל ההנדסה מכין את השטח לפיצוץ , אחד מיני רבים . כולם יורדים לעבר המדרון המערבי למרחק בטוח
    פיצוץ אדיר , ואז לפתע מתוך בית השימוש ייוצא או"מניק בבהלה כשמכנסיו משולשלים (תרתי משמע )

    "ב-060704 נתקבלה הצעה נוספת מאת יו"ר הוועדה להפסקת אש שתיכנס לתוקפה בשעה 0800. בתשובתנו לכך אשר הועברה ב-0743 הודענו כי אנו לא התחלנו בלחימה וכי הסורים החלו להפגיז יישובים בגליל, וכי באותו רגע נערכת התקפת חי"ר סורית על שאר ישוב. "

    שאר ישוב או קיבוץ דן או גם וגם?

    אהבתי

  4. האו"ם הוא מוסד גרוע ומעצבן, זוכר שמנחם בגין עליו השלום אמר עליהם או"ם שמום והוא דייק!! ב100 אחוז שהוא דייק. אני חושב שמי שצבוע זה האו"ם ולא ישראל שבסך הכול נלחמת להגן על חייה..

    אהבתי

  5. יצוין כי הטייס שישראל דרשה את שחרורו מלבנון היה נחום מרחבי, טייס מיסטר שנפגע בתקיפת שדה התעופה בדמשק ב-5 ביוני ונטש מעל לבנון. הוא הוחזר באוגוסט.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s