העמדה בתל דן

סיפורה של תמונה * עמדת צה"ל בתל דן המשקיפה אל המוצב והכפר הסורי נוחיילה – מרחק של פחות מקילומטר * בחזרה לקו הגבול של 1965

עמדת צה"ל מול הכפר נוחיילה 1965 [צילום: גבי ברשי]

עמדת צה"ל בתל דן המשקיפה אל מוצב נוחיילה הסורי ובתי הכפר הקטן שהיה צמוד אליו. צולם קצת אחרי ימי השיא של העימות ישראל-סוריה באיזור זה. צילם גבי ברשי, שבאותה תקופה היה מג"ד 12 של גולני. מספר חודשים אחר-כך יחליף אותו מוסא קליין, שיוביל את חייליו במלחמת ששת הימים לקרב תל פאחר שממנו לא חזר.

חייל גולני בעמדה משקיף אל האיזור שממול. מאין תבוא הרעה?

נוחיילה היה חלק ממספר מוצבי קו ראשון סורים בגבולה הצפון-מזרחי של ישראל. הם כללו את תל חמרה, רמת הבניאס ותל עזזיאת. המוצב הצה"לי בתל דן היה בנוי על החלק העליון של התל הארכיאולוגי, מן הסתם בהשגחת רשות העתיקות. הוא היה בנוי משורה של עמדות פזורות לאורך כקילומטר לכיוון צפון. תעלת קשר, שקיימת שם עד היום, חיברה ביניהן.

תל דן, או בשמו הערבי תל אל קאדי, הוא מתילי העתיקות הגדולים בישראל הכולל שרידי עיר מלפני 5,000 שנה, מהתקופה הכנענית והישראלית. כאן מפכפכים המעיינות שנוצרים לנחל דן המהווה כ-40 אחוז ממקורות נהר הירדן.  בטיול בשמורה תעברו מתחת לעצים עתיקים, סבכי צמחייה, פלגי מים צלולים ובריכות קטנות. איזור נפלא שעד סמוך למלחמת ששת הימים היה שטח צבאי סגור, ולמעשה רק אנשי דן, דפנה והקיבוצים בסביבה יכלו להסתובב במקום.

איתן ניסים, מנהל שמורת תל דן כיום, מסר שתל דן הוכרז כשמורת טבע [השנייה בישראל] לראשונה בשנת 1965/64, בעיצומה של אותה מלחמה על המים, אבל המקום נפתח לקהל הרחב רק אחרי מלחמת ששת הימים [לעומתו, אחד מאנשי הקיבוץ זוכר שהמקום נפתח ב-1966 מלבד החלק העליון של האתר הארכיאולוגי]. קיבוץ דן תרם מצידו לרשות שמורות הטבע של אז קרקע לצורך סלילת כביש גישה ומגרש חניה וכן את חורשת האקליפטוס שהיתה בכניסה לאתר.

עמירם אפרתי, מוותיקי קיבוץ דן, מספר שאנשי המקום היו מגיעים לתל דן כדי להשתכשך במים הקרים מאוד. "היינו קופצים מגג מיתקן המדידה לבריכה של המעיינות".

הוא זוכר את תקופת התחלת פרויקט הטיית מקורות הירדן על-ידי הסורים. "ראינו מולנו בשליש הגובה של הר דב את ציוד ההטיה. הם רצו להטות את המים של החצבני לליטני ואת הבניאס להעביר לירמוך. מדי פעם טנקים שלנו היו באים ודופקים להם את הציוד".

את נוחיילה זוכר אפרתי ככפר פסטורלי, שבאיזור שלו רעו פרות ועיזים, ונראו נשים לבושות שחור. אבל מרגע שצה"ל החל בסלילת דרך פטרולים שעליה נסע כל שני וחמישי כדי להפגין את שליטתו, היה ברור שכל שני וחמישי יורדים למקלטים ולא עובדים בשדות. הוא מספר שמדי פעם דיברו על התגרויות מכוונות של צה"ל, כדי לגרום לסורים לירות אש ארטילרית ואז אפשר יהיה להרים מטוסים ולהכות בעומק הרמה. כך היה באותן תקריות גדולות של סוף שנת 1964 ובהמשך.

תל דן מול הכפר נוחיילה

את רגעי תהילתו הקרביים רשם מוצב נוחיילה ב-3 בנובמבר 1964 עם תחילת "המלחמה על המים". במהלך אותו יום הושמד טנק פנצר סורי וטנק אס.יו-100 נפגע. הפנצר עומד שם עד היום [ראו כאן] ואפשר להגיע אליו אחרי נסיעה קצרה מהשדות המזרחיים של קיבוץ דן, שכולל מעבר בכמה שערי בקר. שני טנקים אלה הגיעו לנוחיילה שבועיים קודם לכן, כחלק מההיערכות הסורית כנגד התעקשותה של ישראל להתחיל בסלילת ציר ביטחון. לטענת הסורים, הציר עבר בתוך שטחם.

אלוף דוד אלעזר, מפקד פיקוד צפון החדש, החליט להראות לסורים מי בעל הבית. כבר ביומו השני בתפקידו יזם את הקרב [באישור הרמטכ"ל רבין], שתחילתו בעבודות של שני טרקטורים בדרך שוקה המתמשכת ממערב לתל. הסורים ירו באוויר ולאחר שהעבודות נמשכו עברו לאש ישירה על שני הטרקטורים וכמה משאיות. מפעיל אחד הטרקטורים ששון גוסלקר בן 18, מפעיל צמ"ה של חיל ההנדסה, נפצע בגבו. צה"ל פגע בטנקים ובמספר מבתי הכפר.

עשרה ימים אחר-כך פרצה התקרית הגדולה של ה-13 בנובמבר 1964. גם כאן צה"ל הוא שהחל בהתגרות. התקרית התרחבה מנוחיילה למוצבים סורים נוספים בסביבה והתגלגלה לקרבות אוויר, שבהם הופל מיג 21.

פרטים על חזית דן-נוחיילה אפשר לקרוא בכתבה שפורסמה כאן בדצמבר 2016 [לחצו כאן] "תקריות נוחיילה" המתארת את כישלון טנקי הצנטוריון של צה"ל לפגוע בטנקים הסורים ואת השערורייה שפרצה בעקבות כך בחיל השריון.

תמונה מיום הקרב של 13.11.1964, מתוך מעריב

תמונת העמדה שצילם סא"ל ברשי נשלחה לאחרונה למספר ותיקים מקיבוצי הצפון. להלן התייחסות של שלושה מהם.

איתן ישראלי מקיבוץ עמיר: סוגי הנשק בעמדה – מקלעון אפ.אנ. ועוזי. אלו נשקי מלחמת ששת הימים (במידה והאפ.אנ. ירה בכלל עקב מעצור). העוזי היה נפוץ גם ב-1973.

הדגמ"ח של מלחמת ששת הימים בסגנון לגיון הזרים הצרפתי (טרם האמברגו של דה-גול). ב-1973 זה היה דגמ"ח אמריקני שהיה הרבה יותר ברזנטי.

המרחק לנוחיילה – כ-800 מטר. בתי הכפר או המוצב הסורי נראים היטב.

העמדה היא כיום התצפית הראשית מתל דן (השמורה), צפונה. תעלת הפחים קיימת עד היום.

תל דן הוכרז כשטח צבאי סגור בתחילת 1965 עם גמר פריצת דרך הפטרולים לאורך הגבול ישראל-סוריה שהחלה ב-1963-1962 וגמר מפעל איחוז המים ממעיינות הדן על ידי מפעל הדן המזרחי (אגודת מים אזורית של תשעה ישובים).

בארי הולצמן מעין חרוד מאוחד: נראה שלמקלעון לא מצורפת כמות משמעותית של כדורים. בכלל לא רואים חגור עם מחסניות נוספות. מארז של עשר מחסניות ("טרנזיסטור") היה אמור להיות מצורף.

העוזי עם קת מעץ, ניתן בדרך-כלל לחיילים עורפיים. לקרביים (הצנחנים) ניתנו קתות מתכת שהתקפלו לקראת צניחה.

המשקפת נראית קטנה מסוג של 30×6, לא כל כך יעילה לטווח הכפר.

תצפיות האיסוף הקרבי של היום משופרות ברוב ההיבטים.

הדרך נסללה על-ידי מחצבות כפר גלעדי.

תקריות האש היו לא פעם ביוזמת צה"ל…

תוצאות ירי הטנקים לטווח הסורים היו בתחילה די דלות.

ולמרות הכל – צה"ל השתפר וניצח!

דוד אלקן: במחצית שנות ה-50, אחי (14) ואני (12) הלכנו ברגל ממשק שוורץ (תל נעמה) [על יד כפר בלום] לתל אל קאדי והתרחצנו בנחל דן ביחד עם שני אנשי או"ם. זכורים לי החום, המים הקרים והפטל שזללנו בכמויות. לא מבין עד היום איך הוריי אפשרו לנו את החופש לטיולים כאלה, אבל ייתכן שהרצועה הארוכה שהם נתנו לנו דווקא תרמה לעיצוב אישיותנו ואופיינו, ובטוח שלאהבת הארץ.

אם יש לכם זיכרון מקיבוץ דן/תל דן של פעם אתם מוזמנים לכתוב כאן.

עוד כמה תמונות מתל דן של פעם

מעיינות דן, 1940 בצילום מתל דן. ראשוני קיבוץ דן בשמירה. הרבה לפני שהאיזור הפך לאיזור עימות בין ישראל וסוריה על קביעת מקום הגבול והטיית המים [צילום: האוסף הציוני, אונ' הרווארד]

שמורת הטבע שאך זה נפתחה. תל דן כשנה אחרי מלחמת ששת הימים [צילום: האוסף היהודי, אונ' הרווארד]

פינה קסומה במעיינות דן, 1970 [צילום: יצחק עמית]

תל דן, 1978. נשיא המדינה אפרים קציר [בחולצה לבנה מעט משמאל] בביקור בשמורת הטבע  [צילום: רבקה האריס]

1970, בדרך לתל דן. נערים מקיבוץ דפנה עוברים מתחת לתל עזזיאת [צילום: בנו רודה]

צעירי קיבוץ דפנה בתל דן 1974 [צילום: בנו רודה]

15 מחשבות על “העמדה בתל דן

  1. שלום רב, תודה על ״חשיפת״ התצלומים מתקופה רחוקה. מכיוון שהתצלומים המוצגים באתר נעמוש מדגישים בדרך כלל פרטים שונים, יש טעם במקרים מסוימים להעביר את התצלומים דרך תוכנת פוטושופ, בכלי המטפל בצללים Shadows/Highlights. זוהי המחשה פשוטה להציג פרטים שנחבאים בין הצללים… מצורפות תמונות להשוואה עם אלו שבאתר.

    בברכה,

    זאב הררי

    >

    אהבתי

  2. שלום רב

    איני מצליח לפתוח את העמדה בתל דן.

    מופיעה אמנם הנחיה "לחץ על הקישור" אך ברגע שאני מביא את העכבר אל הנחיה זו היא נעלמת ואין לי על מה ללחוץ., כדי להגיע אל הרשימה. תוכל לעזור לי?

    המשך שבוע טוב לך ותודה

    אהבתי

  3. שמורה יפייפיה ומענינת. לא לבוא בשבתות עם כל המוני בית ישראל ופקחים שרודפים בבקשה לשמור על נקיון.
    כדאי לשלב את השמורה עם בית אוסישקין בקיבוץ, נותן מבט על הטבע העשיר שבאזור. יש מה לראות.

    אהבתי

  4. אני שירתי בגדוד 12 פלוגה א ובקיץ 1966 היתי עם עוד חייל בתצפית על מגדל המים . חינו יושנים מחוץ לקיבוץ בצריף פחון ובלילה הינו שומרים .הסיפור היה שהסורים יכולים בלילה לתכיף אותנו.

    אהבתי

  5. "נוחיילה היה חלק ממספר מוצבי קו ראשון סורים בגבולה הצפון-מזרחי של ישראל. הם כללו את תל חמרה, רמת הבניאס ותל עזזיאת." – – – ומה חלקו של מוצב נוחלייה בסיפור על מלחמת ששת הימים?

    אהבתי

    • התמקדתי ברשימה זו ברוח הצילום – שהביא את תקופת העימות על המים.

      נוחיילה השתתף בקרבות ששת הימים, במיוחד בהתקפה על איזור תל דן (וקיבוץ דן) ביום 6.6.67. הופגז על-ידי שריון, הופצץ מהאוויר ונעזב לנפשו. אף כוח צה"לי שעלה לרמה ב-9.6.67 לא הופנה אליו ולא התעסק איתו. הכפר הקטן והמוצב נכבשו ללא קרב בשבת אחה"צ 10.6.67 על-ידי כוח קטן מחטיבה 45 כולל הכפרים השכנים רג'ר ועבסיה.

      אהבתי

  6. בשנות 50 היה חשש כבד בצה"ל שסוריה תעשה מחטף ותכבוש את תל דן ותשתלט על מעינות הדן.
    אם זה היה מתרחש יכולנו להיות בבעיה אמיתית על מקורות הנהר הירדן.

    אהבתי

  7. שלמה שלום.
    1. בתל דן עוד לפני מלחמת ששת הימים, חפר כמה עונות (והרבה מאוד עונות אחרי המלחמה), פר' אברהם בירן זצ"ל. למי שיצא להשתתף בסיוריו ובהדרכתו, לא ישכח את האיש המדהים הזה עם חכמתו והבנתו את אשר קרה בתל לאורך ההיסטוריה ועוד. חוויה בלי נשכחת למי שזכה.
    2. בתל דן פעל צה"ל על פי צורכי הביטחון ולא על פי הנחיות רשות העתיקות או גורם אחר (כפי שקיים כיום בכל מרחב הצפון).
    3. תל דן הוכרז כשטח צבאי בראשית 1965. אנחנו, ילדי קיבוץ עמיר, ההינו כמה פעמים בטיולים בתל דן כולל בעמדת התצפית האמורה. לדבר זה היה קשר ישיר לסיום בניית מפעל המים האזורי בסוף 1964 "מפעל הדן המזרחי" (על כך בנפרד).
    4. לגבי האמירה שהתקרית הייתה ביוזמת דדו ובאישור רבין (כרמטכ"ל), רצוי לבדוק אמירה זו. בהרצאה שניתנה במסגרת העמותה להיסטוריה צבאית לפני זמן רב, נאמר שהתקרית הייתה ביוזמת קצין רמ"ט של פיקוד צפון אל"מ אריק שרון. דדו היה באותו יום בדיון במטכ"ל וחזר בטיסה לראש פינה מיד שקיבל מידע על התפתחות התקרית. אכן, התקרית הייתה תוצאה של הוצאת סיור (פטרול בעת ההיא) על דרך הפטרולים החדשה. למה יצא הסיור ביום זה, כדאי מאוד לבדוק ואז דברי עמירם אפרתי עשויים להיות מוארים באור הרבה פחות מנורי.

    אהבתי

    • לאיתן: לגבי סעיף 4 הסתמכתי על הספר של דדו שכתב הביוגרף שלו חנוך ברטוב ושעליו גם הסתמך יוסי ארגמן שכתב את "מלחמת הצללים" – על המפכה שעבר חיל השריון בעקבות תקרית נוחיילה מה-3.11.64. בהכירי את יוסי ארגמן אני מאמין שבדק גם את ברטוב, ועל פי גרסתם מי שיזם את התקרית האמורה היה דדו שגם נכח באיזה חפ"ק באיזור מעיין ברוך ופיקד משם על העניינים מתחילתם ועד סופם.

      לגבי האמירה של עמירם אפרתי, אנחנו כבר יודעים יותר מתמיד כמה היא קורקטית ומנומסת, ולמה יצאו סיורים ובשביל מה הם נועדו. ועל כך עוד יורחב ביום מן הימים.

      אהבתי

  8. כילד שנולד בדן בשנת 1944 זכורים לי היטב האירועים והתקריות בתל דן והטיולים שעשינו כילדים
    במה שקראנו ג׳ונגל כי הצמחיה הייתה צפופה ופראית
    את הטנקים בנוחיילה השמיד טליק האלוף ישראל טל שנחרד מהחטאות הטנקים בתקרית קודמת, למד ביסודיות את בעיות התותחנות ותפקד כתותחן באחד הטנקים. הטנקים שנפגעו עומדים עד היום במקום שנפגעו טנק אחד פנצר סימן 4 והשני תותח סער ״שטוג״ סימן 3 או 4 עם תותח 75 ממ (ולא SU-100 כפי שנכתב איפה שהוא לעיל) אכן הייתה ילדות מיוחדת עם השכנות הסורית המאתגרת.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s