היסטוריה בפילם

ריכזנו סרטונים נדירים משנות העימות בין ישראל לסוריה בשנות ה-50 ו-60, שהונגשו כעת במסגרת פרויקט החדש של שירות הסרטים וסינמטק ירושלים * תקריות גבול, ימי קרב, המלחמה על המים, הווי ופעילות של יישובי הצפון לפני ששת הימים, והשנים הראשונות של ישראל ברמת הגולן ובחרמון

חייל ישראלי מוביל טנק סורי טי-34 למקום ריכוז שלל, יוני 1967 רמת הגולן [צילום: יומן גבע]

פרויקט חידוש ושימור סרטים ישראלים היסטוריים ונוסטלגיים של שירות הסרטים הישראלי וסינמטק ירושלים, הוליד מאגר אדיר ונדיר של חומרים. מיליוני שקלים הושקעו בשיפור וחידוש הסרטים וברכישת ציוד מתאים לתהליך דיגטציה של אלפי סרטי פילם. לאחרונה הונגש האוצר הזה לציבור באמצעות הרשת. התוצאה מדהימה ומרגשת.

בשיטוט באתר החדש התוודענו לכמות יפה של סרטים בשחור-לבן באיכות מעולה משנות העימות של ישראל מול הסורים, ומהתקופה בגולן שאחרי מלחמת ששת הימים. חלק מוכרים לנו, חלק לא, וזו הזדמנות להציג כמה מהם שתיעדו תקריות גבול על הקו הירוק של עד 1967, קצת ממלחמת ששת הימים והווי של חיי הגבול ושל יישובי הספר לפני ששת הימים ולאחריה.

סרטונים אלה היו חלק מיומני גבע/הרצליה/כרמל הזכורים לטוב, שהיו מהדורות החדשות המצולמות של שנות ה-50 וה-60 והוקרנו בבתי הקולנוע לפני הסרטים. כל זה, עד שבאה הטלוויזיה הישראלית.

ישראל-סוריה – מבחר סרטונים 

שוטטנו בתוך המבחר הגדול, אספנו כמה סרטים רלוונטיים לענייננו כאן, הרחבנו עליהם מעט את היריעה, ערבבנו הכל באי-סדר, בין שנים ותקופות, והתוצאה – סיקור ממצה של 19 שנות עימות בין ישראל לסוריה, והשנים הראשונות שבאו בעקבות מלחמת יוני 1967 ששינתה לחלוטין את פניה של ישראל בצפון.

קצת התאכזבנו כשלא מצאנו כמעט דבר ממלחמת ששת הימים עצמה, או בימים שקדמו לקרבות על הרמה. אולי הם יתגלו לנו במשך הזמן.

לכל סרטון יש לינק בצבע אדום שמופיע בסיום הקטע. רוב הסרטונים הם קצרים, עד דקה, בחלק מהם אין פס קול.

אם תמצאו סרט רלוונטי שלא העלינו – אתם מוזמנים לכתוב בתגובות בצירוף הלינק.

סיכום מלחמת ששת הימים ברמה הסורית

חייל סורי שנתפס בשבי [ארכיון הסרטים הישראלי/סינמטק ירושלים]

כיבוש הרמה בסורית בסיכום חפוז ולא ממצה. כוחות חטמ"ר 3 חוצים את גשר בנות יעקב, לוחמי גולני בגבעת האם (מתוך שיחזור הקרבות). חייל סורי במבט מבוהל ונוגה פוסע אל השבי מוקף בחיילי צה"ל מחוייכים.

הקריין מקריא כמה שמות של מוצבי סורים שהטרידו את היישובים. "משקי האיזור נושמים לרווחה". לא שוכחים להראות את הבניאס, אחד ממקורות הירדן, שהיווה עילה מרכזית בסכסוך עם הסורים. חייל צה"ל לוגם מהמים. ביטוי של שחרור, רווחה ועצמאות. טנקים וחיילים ישראלים בקונייטרה. אווירה של זבנג וגמרנו. ניצחון מוחץ תוך פחות מיומיים.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

בונקרים סורים וחמת גדר

מראה של בונקר סורי בדרום הרמה

דיווח על מחוז התיירות החדש, המרתק והמסקרן, שנוסף למדינת ישראל, לשמחתם של אלפי ישראלים שפשטו על רמת הגולן והשטחים שנכבשו.

במאגר סרטוני הסינמטק לא גילינו עד כה חומרים מהמוצבים הסורים הגדולים – תל עזזיאת, תל פאחר, קלע או ג'לבינה. היחיד שגילינו עד כה הוא הסרטון הזה, ממוצב סורי מעל דרום הכינרת. המצלמה נכנסת לבונקר שעד לא מזמן היו בו חיים: מיטות עם מצעים, שמיכות, נעליים, מזוודה שתוכנה רוקן, חפצים פזורים. וגם ארון משרדי, מסמכים, קלסרים.

הצצה מהאשנב אל שטח ישראל, לכינרת. מבט מהמוצב עמרת עז א-דין שמעל קיבוץ האון. המשך הסרטון הוא בחמת גדר על עתיקותיה ומרחצאותיה, והגשר שמעל הירמוך. לסיום קפיצה לחלק הכי צפוני – למים השוצפים של הבניאס.

לצפייה בסרטון לחצו כאן 

הליקופטר מביא אספקה לחיילי גולני על החרמון 1967

העיניים של המדינה אוקטובר 1967

סופר פרלון מרחף מעל החרמון. צילום ממנו כלפי הכפר הקטן מג'דל שמס, שמאז 1967 התרחב והתעבה באופן ניכר. דגל ישראל מתנופף בגאון ברוח הפסגות. גאון אבל מרוט.

החיילים פורקים אספקה הכוללת ארגזי דיקט ובהם תפוחי עץ של תנובה. קומפרסור מקולקל מוחזר לתיקון.

מלחמת ששת הימים לא רק הרחיבה את גבולות ישראל והגדילה את שטחה, היא גם הגביהה את המדינה בכמה מאות מטרים לעומת הרי מירון.

צה"ל מנסה ללמוד במהירות את אורח החיים הצבאי בתנאי גובה ובאקלים קיצוני. בינתיים אין מוצב, אין בונקר ואין  כל-כך איפה להסתתר. חשופים לרוחות ולקור. עמדת שקי חול, שני מקלעים ומשקפת תופסים את המקום שעליו ייחפר בעוד כשנתיים מוצב החרמון. זה שייכבש במלחמת יום כיפור בקרב דמים על-ידי קומנדו סורי, וייכבש חזרה על-ידי העיניים של המדינה. עד אז קבלו הצצה לכיוון החרמון הסורי מזווית מאיימת.

לצפייה בסרטון לחצו כאן       

קונייטרה מזרח: החלפת השבויים הראשונה אחרי מלחמת ששת הימים

פאוזי עבאס חוזר לישראל בעיסקת החזרת השבויים בין ישראל לסוריה, יולי 1967 [סינמטק, שירות הסרטים הישראלי]

ב-17 ביולי 1967 התבצעה עיסקת חילופי שבויים, הראשונה בין ישראל לסוריה אחרי מלחמת ששת הימים. למעבר גבול כשישה ק"מ ממזרח לקונייטרה הובלו 591 שבויים סורים, שהוחזרו תמורת הטייס אברהם וילן מקיבוץ עין שמר, שמטוס הווטור שלו הופל מעל דמיר, גופותיהם של הטייסים דן סגרי ומאיר שחר, ושל הצעיר יעקב משיח, שנחטף ב-1966 על-ידי הסורים לאחר שחצה בטעות את הגבול באיזור מעיין ברוך ונתפס בנוחיילה. הוא מת אחרי חודש בכלא הסורי מהעינויים שעבר.

ישראלי נוסף שהוחזר בעיסקה זו הוא פאוזי עבאס רזאלי מאיזור נצרת, שנחטף ב-1960 על-ידי מחבלי פידאיון שהעבירו אותו לסוריה, שם ישב שבע שנים תוך עינויים באשמת היותו חייל בצבא הכיבוש הציוני.

השבויים הסורים שהגיעו באוטובוסים, ירדו והלכו ברגל לצד הסורי. הפצועים חזרו באמבולנסים. לכבוד הטייס וילן הגיע אלוף מוטי הוד, מפקד חיל האוויר. חמישה שבועות בשבי הסורי זה מספיק ודי.

לצפייה בסרטון לחצו כאן 

תמונות הניצחון של לוי אשכול מקיבוץ דן

קיבוץ דן, 11 ביוני 1967. אשכולי ואשכול נושמים לרווחה ומתחבקים [יומן כרמל הרצליה]

בעוד ששר הביטחון דיין גזר את תמונת הניצחון שלו מששת הימים באותה כניסה לעיר העתיקה עם הרמטכ"ל רבין ואלוף נרקיס, ראש הממשלה לוי אשכול חגג בצנעה.

תמונת הניצחון שלו מהמלחמה, אם אפשר לקרוא לה כך, היא לצד חברי קיבוצי הצפון. זה היה המגרש הביתי שלו. כאן הוא התקבל באהבה ובהערצה על-ידי החברים שעטו עליו באידיש עסיסית. דביק במיוחד היה יעקב אשכולי, יו"ר המועצה האיזורית גליל עליון וחבר כפר גלעדי, שניצל את קרבתו המשפחתית הרחוקה לאשכול, חיבק ונישק אותו בהתלהבות והתקשה להרפות.

אשכול, שביקר פעמים רבות בקיבוצים אחרי הפגזות והבטיח לחברים כי יבוא יום וניפרע מהסורים, יכול היה לחייך בסיפוק – אמרתי לכם.

המצלמה משוטטת בין שברי קירות וגגות מנופצים. קיבוץ דן לא רק שהופגז במלחמה, הסורים ניסו לכבוש אותו פיזית. החברים כאן נלחמו עם מקלע ממלחמת העולם וכמה רובים צ'כים.

לסרט של ביקור אשכול שנערך יום אחרי סיום המלחמה הצמידו גם קטע ממוצב פיקוד צפון בהר כנען יום קודם: ראש הממשלה, שר הביטחון, סגן הרמטכ"ל ואלוף הפיקוד ברגע היסטורי: שבת ה-10 ביוני 1967, לפני הצהריים, הרגעים שבהם התברר שהצבא הסורי ויתר על רמת הגולן ונסוג לעבר דמשק. הרמטכ"ל רבין נעדר מהאירוע, אבל הספיק קודם לכן לשוחח בטלפון עם אלוף דוד אלעזר ולשמוע ממנו את המשפט – "הם לא עומדים יותר, הצבא הזה גמור ונשבר".

לצפייה בסרטון לחצו כאן

עבודות חקלאיות בתל קציר 1963

עין למזרח צופיה. תל קציר 1963

מבט לתקופה שיישובי ישראל בגבול סוריה מצאו את עצמם בני ערובה בסכסוך סיזיפי של שתי מדינות שלא היו מוכנות לוותר על אף שעל.

הטרקטורים שמעבדים את שדות תל קציר הם של חיל ההנדסה. יש גם מבט קרוב ונדיר אל חירבת תאופיק, שאותו פוצצו כוחות צה"ל בפעולת תגמול מפורסמת בזמנו ב-1960. המצלמה יורדת מדי פעם אל הנשים והילדים שמבלים במקלטים.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

רבין מבקר בקונייטרה

רבין בקונייטרה ולצידו דדו

"הרמה הסורית שוחררה כליל מאימת מרצחים ומתקיפים", פתח הקריין את הסרט. אם קריין סורי היה אומר זאת על ישראל, זה היה מתקבל בטבעיות גמורה אצל שומעיו הסורים.

המצלמה שוטטה בין טנקים פגועים ומוצבים נטושים. חוליות חימוש בדקו את השלל האדיר שבמרכזם טנקים ותותחים. טי-34 סורי נע לפי הקצב של חייל ישראלי. מי היה מאמין?

לקראת סוף הסרטון, הרמטכ"ל רבין צץ בקונייטרה. הביקור התקיים יום אחרי סיום מלחמת ששת הימים, ב-11 ביוני 1967. לצידו של רבין – אלוף הפיקוד דדו ומפקד אוגדה 36 אלוף אלעד פלד. צועדים בקורת רוח רבה מתחת לקני תותחים סורים כשלצידם סמלים ורב"טים עולזים. הסרטון נחתם בג'יפ הנהוג על-ידי דדו ומאחור רס"ן איתן ברק, קמב"צ הפיקוד.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

חטיבת גולני מתאמנת באיזור קלע 1971

אימון גולני באיזור קלע

זחל"מים וחיילים מסתערים על בתי כפר נטושים. ארבע שנים אחרי מלחמת ששת הימים. הכפרים השלווים השוכנים במרומי גב הרמה הפכו מיד אחרי יוני 1967 למתחמי אימונים של חי"ר ושריון. זעורה, ג'בב אל מיס, עין פית, מוצב 8173, קלע, סיר א-דיב.

לאורך השנים ייהרסו הכפרים לאט ובטוח, באדיבות אש האימונים ללא הפסקה וחיל ההנדסה שחירב את היישובים הסורים כחלק ממדיניות של העלמת זכרו של האויב. מראה הכפר שבסרטון, על בתיו וסמטאותיו השלמים יחסית, יילך וידעך.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

תקרית ירי האון – מוצב עמרת עז א-דין 1967

טרקטור עובד בשדות שממזרח להאון, אפריל 1967

קריין: "לאחר הפסקת-מה חידש האויב הסורי את התגרויותיו בגבולנו הצפוני". הצופים בקולנוע ודאי צקצקו בשפתיהם, הפליטו קללה לעבר הסורים המרושעים. הצילום עוקב אחרי טרקטור קטן ותמים. הוא חורש את האדמה, הרמה חורשת רעות. חדי עין יבחינו שהטרקטור עובד בשדה בור מוקף בצמחייה פראית. יבולים גדולים לא תמצאו במרבית החלקות האלה.

זהו אחד מאזורי המריבה הבולטים בין שתי המדינות. ישראל שלחה את הטרקטור למשימה של הפגנת ריבונות. כך גם מאות טרקטורים אחרים שחרשו לאורך הגבול, מרביתם כמו כאן – באדמה שאין בה דבר.

שתי תקריות אש שבה היה מעורב הטרקור הזה מהאון, ב-2 וב-3 באפרל 1967, הובילו ליום הקרב של ה-7 באפריל, שבשיאו הופלו שישה מיגים [ראו בהמשך].

לצפייה בסרטון לחצו כאן 

תל קציר אחרי פעולת תאופיק 1960

מבט אל תאופיק 1960

החיים בקיבוץ הקטן והצעיר בצל הסורים. מבצע חרגול בינואר 1960 היה אחד מפעולות התגמול הגדולות של צה"ל. חטיבת גולני בפיקודו של המח"ט אלעד פלד ובסיוע טנקים, תותחים והנדסה, פשטה על הכפר הקטן חירבת תאופיק שנמצא מעל תל קציר וחירבה אותו.

תשעה חיילים סורים נהרגו. לצה"ל ארבעה הרוגים. הכפר נמחק למעשה, אבל האש הסורית מהמוצבים העליונים של הרכס לא פסקה בעקבות אותו מבצע. הסרטון מציג בין היתר קלצ'ניקובים מבריקים שנלקחו שלל.

לצפייה סרטון לחצו כאן

ועש"ן בית המכס 1967

ועש"ן בית המכס לקראת חציית הגבול בגשר בנות יעקב

ינואר 1967, נציגי צה"ל לוועדת שביתת הנשק עם סוריה בתיווך האו"ם, יוצאים מצומת גדות/משמר הירדן הישנה אל בית המכס העליון, בשטח הסורי, לעוד סבב של שיחות שיסתיים כרגיל באי הסכמות ובחזרה מהירה לתקריות אש.

העילה למפגש זה: מספר חדירות מחבלים בגבול הצפון, שבשיאן הטמנת מוקש במגרש הכדורגל של מושב דישון בהרי נפתלי. במהלך המשחק בשבת במסגרת ליגה ג' עלה יוסף כהן, שחקן של דישון, על המוקש ונהרג. חברו רחמים שיש נפצע. העקבות הובילו לכיוון הסורי. "יש גבול לסבלנותנו", הזהיר אשכול בדרכו הפייסנית. "אנחנו נמחץ את ישראל", הזהירה דמשק ללא גינוני נימוס. לאורך הגבול שוב השתררה אווירה של מלחמה.

בסרטון: מבט מזרחה אל כביש 91, חצי שנה לפני שהפך לכזה. דרך עפר לבנה שיורדת לכיוון גשר בנות יעקב, ולאחר מכן מבט אל שיירת הרכבים שעולה מזרחה וחולפת ליד מוצב החביות, ואחרי הפגישה חוזרת לישראל. לאחר מכן נראית מסיבת עיתונאים מאולתרת על רקע מבני משמר הירדן הישנה.

בראש הצוות הישראלי במפגש זה עמד משה ששון, שהיה מנהל מחלקת שביתת הנשק במשרד החוץ, ולימים שגריר ישראל במצרים. ניתן לראותו מתראיין בסוף הסרט (ראו 1:00 דקה).

לצפייה בסרטון לחצו כאן

פיצוץ בקו צינור הנפט רמת הגולן 1969

להבות ועשן לאחר החבלה בצינור הנפט

ב-1964 ניסו הסורים להטות את מקורות הירדן ונתקלו בתגובה נחרצת של ישראל, ששיתקה את הציוד ההנדסי שלהם. ב-30 במאי 1969 באו מחבלים וגילו שיש שיטה טובה יותר לפגוע במקורות המים של ישראל. הם פוצצו את צינור הנפט צפונית מזרחית לקיבוץ דן. כתוצאה מכך נשפכו אלפי ליטרים של נפט לבניאס ומשם לנהר הירדן ולכינרת.

זיהום היסטרי, שלא קיבל בזמנו את התהודה המתאימה בגלל חוסר מודעות. היום זה היה מועלה לדרגת אסון לאומי. מי חשב שיפתח את הברז בבית וייצאו לו מים מהולים בנפט?

בכל אופן, פעולות סיכול מנעו אסון אקולוגי גדול יותר. לכינרת הושלך חומר סופג נפט ואחרי כמה ימים הודיעו מומחי מים שהסכנה לאיכות המים ולדגה חלפה.

הלהבות היתמרו במשך שעות ארוכות כשאנשי קיבוץ שניר עסוקים שעה ארוכה בסגירת המגוף באיזור הבניאס כדי להפסיק את זרימת הדלק.

חבלה זו, שהיתה בשיאה של תקופה רצופה בחדירות מחבלים בגבולות לבנון, סוריה וירדן, ופיגועים שונים, היתה תחילת הסוף של פעילות זרימת הנפט מסעודיה ללבנון, שהחלה בתחילת שנות ה-50. ארגון החזית העממית לקח אחריות על החבלה ובתגובה ספג קיתונות של רותחין מסעודיה ולבנון בשל הפגיעה באינטרס הכלכלי.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

טרקטור של קיבוץ שמיר עלה על מוקש ליד נוטרה 1967

אנשי צה"ל והאו"ם בתחקור אירוע הטרקטור שעלה על מוקש בדרך מע"צ

3 במרץ 1967. טרקטור של קיבוץ שמיר עלה על מוקש, הנהג נדב בולר בן 24 נפצע קשה ואיבד כליה. האירוע היה על דרך מע"צ בין נוטרה לאשמורה, מתחת למוצב הסורי דרבשיה. עוד יום של חול בסטטיסטיקת נפגעי הסכסוך הזה.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

שלג ראשון בחרמון 1968

סופת שלג בעליות לחרמון חורף 1968

14 בינואר 1968, צה"ל פוגש את השלג והכפור על החרמון – שבעה חודשים אחרי שנכבש.

חורף ישראלי ראשון על הרמה, והוא קשה במיוחד. בחרמון רשמו מינוס ארבע מעלות ושלג שעומקו הגיע ל-1.2 מטר. נהגים נתקעו, כך גם מחלציהם. היה קשה להיחלץ מהתופת הקרה. משאיות ורכבי שטח נתקעו בשלג שעומקו הגיע ל-1.2 מ'. צלם יומני גבע תיעד נסיונות חילוץ של רכבים. "האנשים לא היו מוכנים לקרה שכזאת" [להרחבה של הנושא – ראו כאן].

במרפאה נראה חייל עם כוויות קור. צה"ל הפיק לקחים והגיע מוכן יותר לחורף 1969 בצפון רמת הגולן.

עוד בסרטון: צילום מהליקופטר של ירושלים המושלגת. הכבישים לבירה נחסמו והעיר נותקה.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

נשק שלל ממוצב נוקייב 1962

הצגת קלצ'ניקוב סורי

התנכלויות הסורים לדייגי ישראל הלכו והצטברו עד שעלה לצה"ל הסעיף. במרץ 1962 פשטו לוחמי גולני ושייטת 13 על מוצבי הסורים באיזור נוקייב בפיקודו של אל"מ מוטה גור. הכוחות פוצצו מבנים והרגו כ-30 חיילים סורים. לצה"ל שבעה הרוגים ביניהם החייל יעקב דביר, שגופתו לא נמצאה והוא נעדר עד היום.

הסרטון מציג כלי נשק ואמל"ח שנלקחו על-ידי חיילי צה"ל בפשיטה.

רצח אשת הנספח הצבאי הבריטי 1958

גופתה של ג'ויס מחולצת מהשטח

אחת הפרשות המזעזעות בעימותי הגבול ישראל-סוריה. 18 בנובמבר 1958, ג'ויס דוראן, אשת הנספח האווירי הבריטי בישראל, יצאה לטייל לבדה מהמנזר האיטלקי שבהר האושר [הר נחום]. הכיוון: מזרחה. בעלה כריסטופר דוראן הזהיר אותה לא להתקרב לנהר הירדן.

כריסטופר לא ישן באותו לילה במנזר וכשחזר למחרת הופתע לשמוע שאשתו לא שבה. החלו חיפושים על-ידי שוטרי טבריה, שאליהם נלווה בעלה, אנשי או"ם וצה"ל וכמה עיתונאים. גופתה התגלתה לאחר מספר שעות בשטח ישראל לא הרחק ממוצב השפך הסורי כשהיא ירויה.

"למה היו צריכים לרצוח אותה?", מילמל דוראן כשזיהה את רעייתו, "כיצד אספר זאת לבני בן השמונה?".

רצח זה שביצעו כנראה חיילים סורים שחדרו לשטח ישראל, הגיע פחות משנה אחרי רצח בצלאל בובריצקי מגדות, שהתבצע גם הוא בשטח ישראל, לאחר שחייל סורי או שניים חצו את הגבול דרומית לגשר בנות יעקב. בובריצקי נורה מטווח קצר, חברתו אילנה שהיתה איתו הצליחה להימלט ולהינצל.

בסרטון נראים החיפושים אחרי ג'ויס. משקפי השמש שלה מוטלות על האדמה, רמז לגרוע מכל שמיד יתגלה. בסצנה הבאה נישאת גופתה מהשטח על-ידי השוטרים.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

7 עובדי קק"ל נפצעו ממוקש מתחת לתל עזזיאת 1966

הכניסה למושב שאר ישוב 

שאר ישוב, 6 בספטמבר 1966. שבעה עובדי קק"ל שעסקו בסיקול אבנים נפצעו כשהטרקטור שהוביל פלטפורמה שעליה ישבו עלה על מוקש. מרבית הפציעות היו של רסיסים ברגליים. האירוע קרה מתחת למוצב תל עזזיאת. המצלמה מביאה תמונות מהשטח ולאחר מכן הלכה אחרי הפצועים לבית החולים בצפת.

"יצאנו מקרית שמונה מוקדם בבוקר", סיפר אחד הפועלים, "אבל הסורים יימח שמם לא נתנו לנו לגמור את העבודה. לא אחזור יותר לשם. המקצוע שלי הוא סנדלרות, מה פתאום שולחים אותי לסיקול אבנים? מספיק הזעתי בעבודות שחורות למען המדינה. אני רוצה מהסוכנות דירה ליד תל אביב וצריף קטן בשביל הסנדלריה".

לצפייה בסרטון לחצו כאן

חייל עלה על מוקש בנבי הודא 1966

מבט מדרום אל תל עזזיאת

18 באוקטובר 1966, שעה 08:50. קומנדקר של צה"ל עלה על מוקש בדרך הפטרולים הישראלית על יד נבי הודא מתחת לתל עזזיאת. חייל נפצע קשה. הרכב עלה על מוקש נ"ט מארק 2. אשכול מפשיל שרוולים [טוב, אולי אחד]: "אם לא יהיה מנוס, יהיה קרב עם הסורים".

את הסורים מהאזהרה הזו לא הרשימה. איזור זה של דרך הפטרולים מתחת לעזזיאת היתה חביבה עליהם. ברצותם, ירדו מהגבעה באישון לילה והטמינו מוקשים כדי לשבש את חייהם של החקלאים ושל החיילים.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

סוריה מתכוננת להטיית מי הירדן

האיזור הסורי שבו אמורים להתחיל עבודות ההטיה

ינואר 1965, מהנדסים יוגוסלבים החלה בביצוע סקרים עבור סוריה לבדיקת שאיבת מים מנחל החצבני לבניאס, כחלק מפרויקט הטיית מקורות מי הירדן. מהבניאס מתוכננת תעלה שתיקח את המים לירמוך. המלחמה על המים בין סוריה וישראל כבר החלה חודשיים קודם בהתכתשות בתל דן/נוחיילה, נובמבר 1964, והיא לקראת החרפה.

הסורים מבצעים את הפעולות, תוך ציפייה שמדינות ערב יתייצבו לימינן ויעזרו בעת הצורך, ובתוך כך פוזלים לכיוון בריה"מ שתוציא אותם מהתסבוכת המתקרבת ותפעל באו"ם כנגד פרויקט המוביל הארצי של ישראל.

בצילומי הסרטון נראה השטח הסורי שמתחת להר דב, שם עומדות להתחיל עבודות ההטיה.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

חיסול פרויקט ההטיה הסורי 1965

פגיעות מדויקות בדחפורים הסורים

סרטון המציג את פרפורי הגסיסה של מפעל ההטיה כנגד מקורות הירדן.

13 במאי 1965: תקרית שהחלה כשסיור ממונע של מג"ב סייר לאורך הירדן ההררי מדרום לגשר בנות יעקב הותקף על-ידי הסורים [הקוראים מוזמנים לנחש לבד מי החל בפרובוקציה]. התקרית התלקחה לאש תותחים וטנקים. צה"ל ניצל את ההזדמנות כדי לפגוע בדחפורים סורים שעסקו בעבודות ההטיה במרחק של כמה קילומטרים.

באירוע זה ירו טנקים ישראלים מכפר הנשיא לטווחים ניכרים כחלק מלקחי תקריות נוחיילה בנובמבר 1964. הפגיעות הפעם, אחרי אימונים ושכלולים בפיקודו של האלוף טליק, היו מדויקות. הסרטון מציג אותם.

כמה ימים אחר-כך תטען סוריה בוועידת מדינות ערב, כי אף אחת מאחיותיה לא נחלצה לעזרתה כשציוד מפעל ההטיה הותקף על-ידי השריון והארטילריה הישראלית שוב ושוב. הנחישות שבה פעלה ישראל לסיכול ההטיה עבדה. בקיץ 1965 חדלו העבודות. הירדן המשיך לזרום כסדרו.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

מתיחות בגבול סוריה 1961

נוטרה – מתחת לדרבשיה

סוף יוני 1961, שבוע של תקריות כמעט רצופות. אש מקלעים ורובים משני הצדדים. ג'לבינה, תל הילאל, דרבשיה ותל עזזיאת נגד גדות, אשמורה, נוטרה ושאר העולם.

המצלמה מציגה מבט מרהיב למזרח. על רקע שלט דרכים של היאחזות נוטרה נראים בתיו הלבנים של הכפר דרבשיה ומימין להם על גבעה עם עצים – המוצב הסורי.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

הפלת שישה מיגים סורים

מיג 21 מופל, תקרית ה-7.4.1967

סיקור קצרצר של תקרית ה-7 באפריל 1967 – אירוע מכונן בעימות הצבאי ישראל-סוריה.

אחרי שהסורים ירו יום אחרי יום על טרקטור של משק האון שעבד בשדות הבעייתיים [שוב – הסכסוך שלא נגמר סביב הגדרה של המפורזים], נערך פיקוד צפון ליום קרב. באותו יום שישי הוצאו טרקטורים משוריינים לעבוד בחלקות הבעייתיות, ולא הותירו לסורים ברירה אלא להגיב בירי. הניצוץ הודלק ועבר להפגזות כבדות משני הצדדים. נזקים כבדים בקיבוצי האון, עין גב, תל קציר וגדות, וקצין שריון שנפצע קשה ונפטר. חיל האוויר הופעל באישור חריג של ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול, עימות שהוביל להפלת שישה מיגים סורים.

הסרט מתאר את הנזקים הקשים לקיבוץ עין גב. לאחר מכן הוצגו לצופים סרטוני ההפלות של המטוסים. הקריין מנה אחד אחרי השני את מספר המיגים שיורטו. אפשר רק לתאר את מחיאות הכפיים וההתלהבות של צופי הקולנוע.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

יוצאים לעבודה בשדות קיבוץ גונן 1957

תקרית גבול בגונן

יולי 1957, תקופה של תקריות וירי של הסורים על רועים ועל קיבוצים באיזור להבות-גונן ודרומה. בתקרית ירי חמורה נהרג תמוז עטיה בן 45 מקרית שמונה, שרעה את העדר של גונן ונפצעו חמישה שוטרי מג"ב. כל העסק החל בדרבשיה, כשלושה ק"מ מדרום לגונן. הסורים טענו לפעילות ישראלית בשטח מפורז. בצה"ל דיווחו על הרוגים לסורים במוצב דרבשיה שהופגז. התקרית ארכה כעשר שעות.

בסרטון נראים שני שוטרים שתופסים עמדה, כדי לאבטח את העבודות החקלאיות. ברקע שאריות של שריפת שדות, בולדוג במבט נוגה של מה אני עושה כאן? ולסיום עשרות אנשי משק במה שנראה כעבודות סיקול.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

ביקור קצין האו"ם אחרי תקרית בין ישראל לסורים 1957

רס"ן סיון טפנר [משמאל] עם קצין האו"ם, יולי 1957

יולי 1957 – המשך לסרטון הקודם: בצילומים משקיף או"ם מגיע לבסיס מג"ב במשמר הירדן הישנה. הוא מתקבל על-ידי משמר כבוד משלומפר-משהו ומתיישב לדון בתלונת ישראל על תקרית הירי באיזור גונן שהתרחשה ב-9 ביולי.

בסרטון נראה רס"ן סיון טפנר, מבכירי ועש"ן ישראל-סוריה [ועדת שביתת הנשק] יושב עם נציג האו"ם. יומיים קודם ניצל רס"ן טפנר ממה שנראה כמו ניסיון חטיפה של הסורים, כשסייר בקיבוץ שמיר עם קצין או"ם לבירור תלונה ישראלית על חבלה בסכר מים של הקיבוץ. במהלך הסיור נראו לפתע חיילים סורים מתרוממים ממקומות מסתור ורצים לכיוון השניים שלא היו חמושים. נשמע ירי מקלעים ונק"ל. טפנר והאו"מניק קפצו לאיזו מחפורת שם שהו כעשר דקות. לשניים לא היה ספק שהסורים ניסו לתפוס אותם. במקום נכחה כיתת משמר של צה"ל, אבל התקרית הסתיימה במהירות.

עוד בסרטון: קבוצת חיילים על מה שנראה כגשר החמישה – מחולתה לדרדרה. וגם שני חיילים תופסים עמדת הגנה תוך כדי פזצטא.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

בריכת המשושים 1969

בריכת המשושים

אחת משכיות החמדה שמציעה רמת הגולן למטיילים בה. חלק משמורת יהודיה שבמרכז הרמה. הישראלים מקבלים לראשונה קריאת כיוון. צולם כנראה לפני שהמקום הוכרז כאתר של רשות שמורות הטבע.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

העברת צבאים לרמת הגולן 1970

צבי ארץ ישראלי ברמת הגולן

מבצע אקולוגי ראוי. בהמשך הזמן הועברו כמה עשרות צבאים לאיזור של קו המוצבים הסורי הראשון עד מלחמת ששת הימים, כך שבשיטוטים שלנו ממזרח לגבעת האם-נעמוש אנחנו נתקלים בהם די הרבה. חיה יפה וביישנית, שמזדרזת להיעלם בראותה בני אדם.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

דרוזים חוזרים מסוריה לרמת הגולן 1969

קבלת פנים לדרוזים שחוזרים הביתה

כיבוש הגולן זרק לסוריה עשרות אלפי אזרחים שלווים ותמימים שאיבדו את בתיהם והפכו לפליטים בארצם. הדרוזים היו היחידים ממגוון העדות שישראל התירה להם להישאר. הכפר הדרוזי היחיד שפונה מתושביו היה סחיתה. למזלו הרע הוא ישב בדיוק על קו הגבול החדש שנקבע. תושביו לא נאלצו לגלות רחוק. הם עברו למסעאדה.

חלק מהדרוזים שמצאו את עצמם בסוריה לאחר קביעת הגבול החדש, ב-11 ביוני 1967, נאלצו להמתין כשנתיים עד שהשלטונות הסורים אישרו את בקשתם לחזור לכפריהם. ביניהם היו גם כאלה ששירתו במלחמת ששת הימים בצבא הסורי.

ב-1969 אושרה הבקשה הראשונה. 83 איש מבין 700 בקשות שהוגשו הורשו לחזור. השבים הביתה, בין היתר לבוקעתא ולרג'ר [כפר עלאווי מצפון לקיבוץ דן], חזרו במעבר גבול ממזרח לקונייטרה, הוסעו לבניין מיפקדת החזית הסורית לשעבר בקונייטרה ולחר מכן למחוז חפצם. הם התקבלו על-ידי קרוביהם במטר אורז וביריות שמחה.

עשרות רבות בשנים התנגדו הדרוזים של צפון רמת הגולן חד משמעית לקבלת תעודות זהות ישראליות והמשיכו להפגין נאמנות לסוריה, מתוך הערכה שהרמה תוחזר יום אחד לסורים. הלוליאליות הזו גרמה לרבים מהם לפעול בשירות המודיעין הסורי, כולל חבלות ומיקוש נגד כוחות צה"ל. בתי הסוהר באותה תקופה כבר החלו להתמלא בדרוזים מהגולן שהורשעו בריגול.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

התקפה על היאחזות נח"ל 1968

היאחזות נח"ל גולן 1968 לאחר ההתקפה

מי שחשב שניצחון צה"ל בששת הימים ילמד את הערבים לקח ויגרום להם לשבת לשיחות שלום והסדרה, התבדה מהר מאוד. תוך כחודש לאחר סיום המלחמה התלקחו הגזרות מחדש, כשאליהן התווספה פעילות מוגברת של ארגוני טרור פלסטיניים.

ברמת הגולן הפכו פעולות טרור לעניין שבשגרה. עשרות קילומטרים של קו גבול היו פרוצים לרווחה ללא גדרות ואמצעי גילוי, ומחבלים וכוחות קומנדו סורים חדרו באין מפריע.

סרט זה מדווח על ירי פצצת בזוקה [20.2.1968] לעבר המטבח של היאחזות נח"ל גולן, שלימים הפכה לקיבוץ אפיק בדרום הרמה. לאחר הבזוקה ירו המחבלים כמה צרורות. החיילת דניאלה לוקש בת 19 מבית יצחק נפצעה – ורגלה נקטעה.

הסרט מראה את בנות הגרעין במטבח. הקריין סיכם בפתוס: "ההתקפה לא פגעה במצב רוחם של החיילים והחיילות, שהמשיכו בעבודתם כרגיל".

לצפייה בסרטון לחצו כאן

פסטיבל המוסיקה עין גב 1967

מנצח הקאמרית מנדי רודן בפסטיבל עין גב 1967

קפיצה לפסטיבל המוסיקה בעין גב. 25 באפריל 1967, כשבועיים אחרי יום הקרב המפורסם של ה-7 באפריל, שבו הופגז הקיבוץ והופלו שישה מיגים סורים. עם כל הכבוד למלחמות, את הפסטיבל הזה אי אפשר להפסיק.

התזמורת הקאמרית של קול ישראל בניצוחו של מנדי רודן הופיעה בקיבוץ במוצאי חג פסח תשכ"ז, קונצרט שהועבר בשידור ישיר ברשת ב'.

"משנדמו קולם של התותחים הסורים, החל להישמע קולה של המוסיקה", תיאר הקריין. רק חבל שלא הציגו קצת מראות מהקיבוץ. הסרט הביא בעיקר תמונות מהחזרה הגנרלית שהתקיימה יום קודם. באירוע נכחו ראש הממשלה לוי אשכול ורעייתו מרים, שר התיירות משה קול וראש עיריית ירושלים טדי קולק.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

יום קרב במלחמת ההתשה 1970 בדרום הרמה

יום קרב בהתשה של רמת הגולן 1970

"ישראל נמצאת במלחמה הנמשכת למעלה משלוש שנים", מספר הקריין ומסכם יום קרב ארוך ב-26 ביוני 1970, שבו תקפו הסורים בשריון ורגלים את מוצבי צה"ל באיזור דרום הרמה. היתה זו ההתלקחות הגדולה ביותר בין ישראל לסוריה מאז ששת הימים.

הסרט מתאר את האבידות הכבדות שנגרמו לסורים ואינו מציין שלצה"ל נהרגו עשרה מפקדים וחיילים.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

חנוכת חורשת טל 1963

חורשת טל נפתחת 1963

שנים היא היתה "חורשת העשרה", שמטיילים החריבו וטינפו אותה. עד שבאו המועצה האיזורית גליל עליון, קק"ל ותורמים יהודים מאנגליה, השקיעו, תכננו ובנו.

ביוני 1963 נחנך פארק חורשת טל, שבמרכזו אגם מלאכותי וכרי דשא. יצוין שהפארק נסגר בימי תקריות אש שהיו באיזור עד לכיבוש הרמה הסורית.

במלחמת ששת הימים היה המקום נקודת כינוס לפלוגת שריון מגדוד 377 והכביש הסמוך שימש מקום המתנה לגדוד 12 ב-9 ביוני 1967 לפני עלייתו לקרב על מוצב תל פאחר.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

יום קרב מול הסורים 1964

עין לגבול הסורי בגזרת דן

סיקור קצרצר של גזרת תל דן-נוחיילה במסגרת "המלחמה על המים" בנובמבר 1964.

"בעקבות ההשתוללות הסורית בגבול ישראל נהרגו ארבעה חיילים ישראלים", מסכם הסרטון, שנחתך בפתאומיות אבל הספיק להראות את חיילי צה"ל מתצפתים לאיזור נוחיילה ותל עזזיאת.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

"הפריצה הגדולה" – הקרנת בכורה בקוניטרה

חיילי צה"ל בקולנוע בקונייטרה

אולם הקולנוע בקונייטרה אירח בפברואר 1970 את הקרנת הבכורה של הסרט "הפריצה הגדולה", שביים מנחם גולן. הכוכבים הראשיים: יהורם גאון, אריק לביא, יוסף שילוח, יהודה ברקן, גבי עמרני ואסי דיין.

הסרט הציג שני שבויים ישראלים שהצליחו לברוח מהכלא הסורי, לפני מלחמת ששת הימים, וחזרו אליו עם לוחמי קומנדו כדי לשחרר את יתר חבריהם. העלילה לא התבססה על מקרה אמיתי. הסרט, שהוכתר בזמנו לג'יימס בונד גרסת ישראל, זכה להצלחה גדולה. ואיפה היתה החבורה המהוללת הזו כשהיה צריך לחלץ את מאיר מוזס, אורי אילן ושות' מהכלא הסורי ב-1954?

לצפייה בסרטון לחצו כאן

פעולת כינרת 1955

דייג ישראלי בכינרת

פעולת תגמול שנערכה בדצמבר 1955 מול מוצבי הסורים בחלק הצפון-מזרחי של הכינרת [מבצע עלי זית]. הרקע: ירי והתנכלויות לדייגים ולסירות משמר של המשטרה. מפקד הפעולה היה אריק שרון וביצעו אותה לוחמי הצנחנים. יותר מ-50 סורים נהרגו ו-30 נלקחו בשבי. לצה"ל שישה הרוגים.

הסרטון, ללא פס קול, מציג את השבויים שנתפסו כשהם מתהלכים בחצר הכלא ונותן מבט קצר על סירות הדיג בכינרת.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

נח"ל שניר הופך ליישוב אזרחי 1968

אברהם הרצפלד ולהקת הנח"ל בטקס אזרוח היישוב רמת הבניאס

היאחזות נח"ל שניר היתה ההתיישבות האזרחית הראשונה ברמת הגולן. היא התמקמה ברמת הבניאס, מקום שלפני מלחמת ששת הימים היה מתחם שריון סורי. מתחת להיאחזות, על גדת נחל הבניאס, שוכן עד היום למעצבה טנק סורי שנפל לתהום, כנראה במהלך המלחמה.

בסרט אפשר לראות את המבנים הטרומיים של ההיאחזות עם גגות האסבסט. אורח הכבוד בהכרזה על איזרוח היישוב ב-12 בנובמבר 1968 היה שר החקלאות חיים גבתי. להקת הנח"ל הופיעה באירוע, שבמהלכה עלה לבמה אברהם הרצפלד מראשי מפא"י, שהיה ידוע בפעילותו למען ההתיישבות העובדת.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

בן גוריון מבקר בתל קציר 1957

היסטוריה בתל קציר. בן גוריון כאן

כבוד ויקר לתל קציר – הקיבוץ הקטן שהוקם מתחת לרמה הסורית, כשמעליו נבנו עם השנים מוצבי הסורים. ההתכתשות על חלקות מריבה ועיבוד השטח על-ידי טרקטורים, גררו עשרות תקריות ירי לאורך השנים כשבשיאן הפגזות. תל קציר ביחד עם דן וגדות היו הקיבוצים המופגזים ביותר.

אחרי אחת התקריות הללו, בדצמבר 1957, הגיע ראש הממשלה, האיש והאגדה, דוד בן גוריון, לביקור של עידוד וחיזוק. ליווה אותו אלוף פיקוד צפון יצחק רבין. בן גוריון צפה במשקפת אל הרמה כשסביבו עשרות מבני המקום, עיתונאים ואנשי צבא. אפשר לזהות ביניהם את אלוף חיים לסקוב, שימים אחדים לאחר מכן מונה לרמטכ"ל במקום משה דיין.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

חטיבת גולני בטקס סיום אימון חורף 1966

רבין, דדו ויונה אפרת, ינואר 1966

ינואר 1966, חטיבת גולני מסיימת אימון חורף ומקבלת קצת יחסי ציבור. על הבמה: הרמטכ"ל רבין, אלוף פיקוד צפון דדו והמח"ט יונה אפרת. שנה וחצי אחר-כך הם יפקדו על קרבות כיבוש הרמה הסורית.

לא זיהינו את המ"פ בדרגת סרן שהגיע לבמת המכובדים וקיבל סכין קומנדו.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

אש על טובא-זנגריה

טובא-זנגריה אחרי ההפגזה הסורית 1965

כ-45 מבני הכפר הבדואי טובא-זנגריה נלחמו במסגרת הפלמ"ח ב-1948 והשתתפו בכיבוש חיפה והגליל. בתמורה הושאר הכפר על כנו ותושביו לא נדרשו לעזוב אותו. את זה הסורים לא שכחו.

ב-12 באוגוסט 1965 כחלק מתקרית רחבה סביב המלחמה על המים, שהחלה באותו יום באלמגור, הופגזו טרקטורים סורים בקובת קרע, כ-10 ק"מ מהגבול, ובתגובה הופגזו יעדים בישראל ובהם הכפר הבדואי-ישראלי.

לא היה בכפר איפה להסתתר ורבים מתושבי המקום נמלטו מערבה. תושבת הכפר בת 24, בתה בת ה-5 ונערה שכנה בת 11 נהרגו. חמישה נפצעו.

הסרט מראה את הכפר הבדואי העלוב, שתושביו התגוררו באוהלים ופחונים.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

שני עובדי קק"ל נהרגו ממוקש באלמגור

הג'יפ המרוסק בשדות אלמגור הצופים אל הכינרת

16 במאי 1966: שני עובדי קק"ל, עמיקם שמאי ופטר פביאן, שניהם מראש פינה, נהרגו בעלות הג'יפ שלהם על מוקש בשדות היאחזות אלמגור. הג'יפ נע בראש טרקטורים שיצאו לעבודות בשטח.

מדובר בתקופה של עשרות תקריות אלימות לאורך גבול סוריה עם הרוגים ופצועים. לפי הסרט, מקום המיקוש היה מדרום להיאחזות, שעלתה על הקרקע בנובמבר 1961.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

ינואר 1963 – הצפות קשות בעמיר ובשדה נחמיה

כששדה נחמיה הפך לאגם. חורף 1963

יום שישי 25 בינואר 1963 ייזכר על-ידי ותיקי קיבוצי הצפון כיום זוועה. זה קרה אחרי שני ימי גשם לא חזקים במיוחד, אבל מה שטרף את הקלפים היה אפיק הירדן שקיבל כמויות מים משטפונות שירדו מלבנון והרמה הסורית, עלה על גדותיו והציף את שדה נחמיה ועמיר.

חברי הקיבוצים נותרו חסרי אונים מול מים בגובה של יותר ממטר. תרנגולות ופרות טבעו, ונראה שאפילו הדגים בבריכות.

מרבית תושבי שדה נחמיה ועמיר פונו לקיבוצי הסביבה – להבות, גונן וכפר גלעדי. חיל ההנדסה פוצץ גשר ומנע מכפר בלום לטבוע אף הוא. יממה שלמה נמשך הכאוס עד לירידת מפלס המים.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

סלילת כביש בהר דב

הכביש החדש מהר דב לחרמון

אוגוסט 1971 נפתח לתנועה כביש אספלט חדש ונוצץ, שעולה מאיזור צומת רג'ר [צומת הטנק], עובר מתחת להר דב ומגיע לחרמון. זהו כביש 999, שבאותה תקופה היה פופולרי עבור אלה שנסעו לחרמון. האיזור לא היה הכי שקט. מדי פעם אירעו חדירות של מחבלים והיתקלויות באיזור הפתחלנד.

מיום נסיגת צה"ל מלבנון הפך הכביש הזה לחזית מול חיזבאללה והוא סגור ומסוגר לתנועת רכב אזרחי. הסרט מאפשר הצצה לנופים שכיום רק חיילי הקו יכולים ליהנות מהם.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

מירוץ אופניים ששת הימים 1968

אופניים ע"ש ששת הימים

כשנה וחצי אחרי מלחמת ששת הימים – אירוע ספורט שנקרא על שמו. המירוץ יצא מקיבוץ דן לבאר שבע ונערך במשך שישה ימים. 37 רוכבים, כמה מהם מחו"ל שגם הגיעו אל המקומות הראשונים.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

אמנים מופיעים בפני חיילי צה"ל במג'דל שמס

שלישיית התאומים על רקע מג'דל שמס, 1968

1968, להקת הבידור הראשונה שהתנדבה להופיע במקום הקר ביותר במדינה. כך מודיע קריין הסרט. הכבוד מגיע לשלישיית התאומים [חנן גולדבלט, אושיק לוי ופופיק ארנון].

ההופעה בפני קומץ חיילים התקיימה במוצב בתוך הכפר מג'דל שמס. אומנם זה לא בדיוק החרמון, אלא כ-800 מטר נמוך יותר, אבל גם ככה קר ודי קשה להופיע באוויר הפתוח ותחת רוח עזה בלי מיקרופון ומגבר. אבל גם בגרונות חשופים היה שם הרבה מצב רוח, זה בטוח.

לצפייה בסרטון לחצו כאן

5 מחשבות על “היסטוריה בפילם

  1. תודה על השיתוף

    מתפלאת איך אין תמונה/ות או סרט/ים מהקרב על המים באלמגור ב12 באוגוסט 1965.

    בנוסף, אני מחפשת לוחמים שהשתתפו בקרב ההוא ובפרט את שלום כהן התותחן.

    תודה מראש!
    יעל (הבת של בנימין אושרי ז״ל, אז מג״ד 82)

    אהבתי

    • אפשר היה לצפות שיהיה סרטון של יומן גבע שיסקר את האירוע הזה, בטח לפחות אחריו. אולי עוד נמצא.

      עד אז יש את זה מקיבוץ דן, הקרב על המים פרק א':

      אהבתי

    • ישראל פרלוב רס"ן בדימוס היה מפקד הטנק של שלום כהן התותחן .
      הוא השתתף בקרב על המים , מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכפורים.
      באתר של חטיבה 679 יש סרטון שלו על מלחמת יום הכפורים.
      אולי דרכו תוכלי להגיע אל שלום כהן.
      אולי בצור קשר באתר של חטיבה 679 ייתנו לך אימייל של ישראל פרלוב.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s