אולי היינו אריות

בין שני קרבות – השיר שעשה את ההבדל * לזכרו של יורם טהרלב מ"גבעת התחמושת"

מאי 1968, גבעת התחמושת לפני שהפכה לאתר הנצחה ומורשת [צילום: משה מילנר, לע"מ]

השבוע הלך לעולמו המשורר יורם טהרלב, שחיבר את השיר האלמותי "גבעת התחמושת". תיאורים חיים על כיבוש המוצב הירדני העיקש. ביחד עם הלחנה סוחפת של יאיר רוזנבלום, הם חתומים על שלאגר ענק שמרטיט לבבות עד היום.

אם תרצו, זה לא רק שיר על קרב ספציפי בירושלים. אין לוחם מקרב תל פאחר שלא ימצא את עצמו מזדהה עם מילות השיר האלמותי. גם לוחמי גדוד 12 חוו את הגדרות והטרשים, את התעלות והבונקרים, גם הם השאירו שם לנצח את אחיהם הגברים וגם הם בסך הכל רצו לחזור הביתה בשלום.

תל פאחר יכול להשתלב יפה במילות שיר גבעת התחמושת. צריך רק לדייק את הלחן.

בשתיים, שתיים ושלושים
נכנסנו דרך הטרשים
לשדה האש והמוקשים
של … [השלם את החסר]
מול בונקרים מבוצרים
ומרגמות מאה עשרים
מאה וכמה בחורים
על… [השלם את החסר]
תל פאחר לא היה מזל שצמד-חמד כמו טהרלב ורוזנבלום ייקחו אותו לידיים שלהם. העניינים פשוט התגלגלו אחרת.

יורם טהרלב [אתר הבימה]

אחרי מלחמת ששת הימים התבקש טהרלב על ידי המנהל המוזיקלי של להקת פיקוד מרכז לחבר שיר על חטיבת הצנחנים. בדיוק אז נתקל טהרלב בגליון "במחנה" עם תיאורי צל"שניקים ובהם של לוחמי גבעת התחמושת. הוא נשבה בקסמם של הטקסטים, שילב אותם בשיר וביחד עם המלחין היצירתי חרץ את גורלו של הקרב הזה להפוך לעוד יותר מפורסם ומדובר. מפקדים ולוחמים מהקרב על כיבוש ירושלים הודו כי השיר המצמרר הפך את הקרב להרואי פי כמה.

"גבעת התחמושת" נחשב בעיני רבים לגולת הכותרת בקריירות של טהרלב ורוזנבלום. בסלנג של מצעד הפזמונים, זה מסוג השירים שקופצים מהפינה לשיפוטכם היישר לפסגה. והתחמושת אכן זינקה למקום הראשון. אגב, אחרי כמה שבועות הורידו אותו לגמרי מהמצעד, כי חששו שעם הזמן יתחיל להידרדר בדירוג. זה לא היה לכבודו של השיר שכבר זכה למעמד של קדוש.

תל פאחר היה קרב קשה, מסובך, מצולש, רווי דמים, רצוף מעשי גבורה וכשלים, לא פחות ממקבילו הירושלמי, אם לא יותר. אם טהרלב היה מקבל פנייה מלהקת פיקוד צפון או מחטיבת גולני, הוא יכול היה ליפול שבי בסיפורו של שירזי שנשכב על הגדרות למען החברים. הוא היה יכול לעשות מטעמים מההיאבקות פנים אל פנים של מ"פ הסיירת רובקה עם קצין סורי בתעלה; להגג מילים קסומות על דמותו של המג"ד מוסא קליין, שעלה כמעט לבד אל פסגת התל ונהרג שם, ולהתלבש על סיפור הצל"ש של דרימר שירה עד אשר נשרף בלהבות.

עטיפה אחורית של התקליט "איפה המרכז?" של להקת פיקוד מרכז 1968, ובראשו "גבעת התחמושת"

אבל גבעת התחמושת זכתה. היא חילצה מטהרלב ומשותפו לעשייה יאיר רוזנבלום את שיר המלחמה הטוב ביותר של צה"ל ושל מדינת ישראל בכל הזמנים. השיר מיתג את הגבעה בצפון ירושלים כקרב של גבורה, הקרבה ורעות, יותר מאשר כל קרב אחר. מאז 1967 נרשמו בצה"ל קרבות גדולים ומדוברים לא פחות, אבל אף אחד מהם לא זכה שתנוח הרוח על משורר כלשהו, לכתוב שיר שיתקרב ברמתו לזה שזכתה לבצע להקת פיקוד מרכז ב-1968.

על תל פאחר חובר שיר נוגה מאת דרורה חבקין ודני ליטני [להאזנה לחצו כאן], בביצוע להקת פיקוד צפון, אבל הוא לא תפס, ונמוג אל תהומות השכחה של שירי מלחמת ששת הימים:

על גדר מוקשים חייל בגופו נשכב
לרעיו הוא קרא לעבור מעליו
אז פנים אל פנים התנהל הקרב
עד אשר טוהרו כל עמדה ומוצב
מפקדו של הגדוד כאן נתן את חייו

גם שיר של אהובה עוזרי אחרי מספר שנים [ראו כאן], לא קידם בהרבה את יוקרתו של קרב תל פאחר:

זה קרה בתשעה ביוני
גדוד ברק עלה לרמה
השמש היכתה בלוחמים
את פניהם קידמו פגזים

הרמה הנוקשה
את דמנו היא לגמה
אחדים נותרו בחיים
את זכרם הם מכבדים

בין שני שירים. תל פאחר נותר מאחור

"גבעת התחמושת" הוכיח ששיר טוב הוא מנוף מצוין לקדם סיפור או עניין. לפני שנה וחצי החליט אחד מחיילי קרב תל פאחר, אורי קידר, ליזום הוצאת שיר חדש על כיבוש תל פאחר, במטרה להעלות את הקרב לתודעה אחרי 55 שנים. היוזמה הצליחה, השיר יתפרסם בקרוב ויתרום ודאי להעלאת קרנו של הקרב מהרמה הסורית 1967. אבל הוא לא יוכל להתחרות עם זה שחובר על כיבוש המוצב בירושלים.

לפני כחמש שנים, ביום הזיכרון לחללי צה"ל, התראיין ישראל הוברמן הצל"שניק מתל פאחר בערוץ 12. כשיצא בסיום פגש ביורם טהרלב. הוברמן פנה למשורר ובמעין התרסה ביקש שיכתוב שיר גם על תל פאחר, אולי כדי להחזיר לו מעט מכבודו. טהרלב ענה שהוא כבר לא כותב מילים לשירים ["אנשים זקנים לא צריכים לכתוב פזמונים"], והוסיף שמה שהיה עם גבעת התחמושת באופורויה שאחרי מלחמת ששת הימים לא יכול לחזור. הוא צדק. היום זהו עידן ציני, שרחוק מתקופת התמימות דאז.

כיבוש מוצב תל פאחר, שחטיבת גולני השקיעה בזמנו ככל יכולתה כדי להאדיר אותו ולהתהדר בו, נכנע ללא תנאי למילים ולמנגינה דרמטיות. שני קרבות קשים, עם החומרים המתאימים להפוך למיתוסים לאומיים, להמנונים ממש. אלא שרוח הקודש הממסדית ששרתה על טהרלב ורוזנבלום, כיוונה אותם לגבעת התחמושת, ובעזרתם הפך הקרב הזה לאב-כל-הקרבות. תל פאחר משקיף עליו מאז ועד היום מלמטה, ממוזער וקצת נשכח.

——————————————————————————————————————-

20 מחשבות על “אולי היינו אריות

  1. קרבות כושלים הפכו למיתוסים הגדולים ביותר וקיבלו שירים עם מקצבים סוחפים כדי להשכיח את המחדלים. כמו שקורה בד"כ בארועים כאלו הדרג הזוטר התעלה על עצמו כדי לחפות על מפקדים שהובילו לקרב הכושל אבל זכו לקידום.

    אהבתי

  2. השיר של טהרלב הינו שיר מיליטרסיטי ממסדי שמתחבר לאנשי ארץ ישראל השלמה, רבבות סרוגים בהתנחלויות שמאמינים בשתי גדות הירדן זו שלנו וזו גם כן ומהנילוס עד הפרת, עדר שבוי בחלום משיחיות נואל שגורר את המדינה אל עברי פי פחת. מהעיר ההזויה שחוברה לה וכיכר השוק הריקה שהתמלאה בריקים ופוחזים יהודים נמלטתי בזמן. על הדורות הבאים בישראל שיצטרכו לאכול את כל הח… אני מבכה.

    אהבתי

  3. כמה נכון! איך הצנחנים מצליחים לעשות כאלו יחסי ציבוג ולפאר כזאת מורשת? הייתי לפני שבוע בגבעת התחמושת – היו עשרות קבוצות כולל בית ספר לקצינים (בסיסי) ותנועות נוער. זה אתר מורשת אדיר מושקע, מפואר שמציג את קרב גבעת התחמושת כקרב האלמותי ששיחרר את מדינת ישראל. הצנחנים הביאו לנו את בית המקדש ( שלפעמים קוראים לו הכותל) ואת עיר הבירה והנצח (שם קוד ירושליים) . ויש שיר על גבעת התחמושת ויש שיר על ירושלים של זהב.
    גולני התברברו בששת הימים שישה ימים ובסוף כבשו איזה תל ברמה… מה? אין שיר?… ובגבעת התחמושת שאלתי ארבעה צוערים לקצונה מה הם יודעים על תל פאחר.. רק שנים ידעו שזה ברמה. לא ידעו איפה. שאלתי על איתן מגבעת התחמושת… ארבעתם קפצו עם הסיפור. שאלתי על שירזי… נאדה! לא הבינו על מה אני מדבר. וכך נוצרת תהילת עולם… נכון שרוב הרמטכלים היו עם נעלים אדומות אבל גם לגולני היו בעת האחרונה שני רמטכלים שהיו יכולים לקדם את מורשת גולני… אבל כניראה שזה לא היה מספיק חשוב. ואת כל זה הזכיר לי השיר הנפלא של יורם טהר לב.

    אהבתי

  4. השיר "גבעת בתחמושת" מצמרר בכל פעם שאני שומע אותו במיוחד מזכיר לי שוב את החובש אורי ליבוביץ' שקיבל צל"ש לאחר מותו בקרב מקיבוץ גדות ושהכרתיו אישית . כשלים היו בשני הקרבות ההרואיים(תל פאחר וגבעת התחמושת) ולצערנו מלחמה זה לא פיקניק ומשלמים מחיר יקר על טעויות בזמן הקרב(גם הזחל"ם שבו הייתי דהר בטעות לכיוון תל פאחר וג'יפ שבא מולנו הבריח אותנו חזרה!!!!)
    לדעתי עדיין לא מאוחר לתקן את העוול של קרב תל פאחר ולהפוך המקום ליותר מכובד הן בשטח ואולי גם בשיר?

    אהבתי

  5. אין מה להשוות, בצד אחד רמת הגולן בצד שני ירושלים בירת העם היהודי לנצח נצחים, מצד אחד גולני מצד שני צנחנים עם יחסי צבור משומנים ותקציבים ככל שיבקשו. קרב חסר סכוי מראש.

    אהבתי

  6. השיר של טהר-לב ויאיר רוזנבלום הקפיצו את קרב גבתע התחמושת לשיאי רוממות רוח. גבעת התחמושת זכתה לאתר הנצחה חי פעיל ונושם שמתוקצב במליוני שקלים על ידי מדינת ישראל ובו מתקיים כל שנה טקסי יום ירושלים לזכר הנופלים. אין חולק על מרכזיותו של האתר והמושג בחברה שלנו. לפני 4 שנים יצא ספר מפורט על קרבות צפון ירושלים במימון עתק של מאות אלפי שקלים שכתב גדעון אביטל אפשטיין ועד כאן ההבדלים התהומים בקרב על תודעת הציבור והזכרון בין שני הקרבות. אבל לדעתי הצנועה כאחד שבקיא היטב בקרב גבעת התחמושת יש לתל פאחר יתרון אחד ענק על גבעת התחמושת- תחום המחקר וזה בזכותו של הבלוג נעמוש! מפעל מורשת אדיר שאין לו מקבילה באף קרב אחר של צה"ל ומחקרו באתר נעמוש ובספר תל התעלות מאפיל על כל המחקרים והספרים מקרב גבע ת התחמושת. מהיכרות לא עמוקה עם קרב תל פאחר אני סבור שקרב זה שיש בו גם אי בהירויות רבות בהיר יותר בזכות מחקר נעמוש יותר מהערפל סביב קרב גבעת התחמושת שגם ספרים ומחקרים כולל ספרו העמוס לעייפה בפרטים של אפשטיין לא הצליחו לפזר. זאת גם בשל רמאים ומתחזים ודם רע ורעלים בין כמה ממפקדי הלחימה בגבעת התחמושת בפרט ברמות מ"פים. טהר-לב ורוזנבלום ראויים להוקרה ולהערכה על שיר אדיר למרות אי דיוקים עובדתיים (למשל מרגמות 120 שמצוינים בשיר לא השתתפו בקרב או "קודם זרקו רימון אחר כך ירו צרור אחר כך נחו" גם היא איננה נכונה) אבל פרס מפעל חיים מגיע לדעתי לשלמה על האתר הנהדר המושקע אם כי הצנוע (וחבל!)נעמוש שמכיל גילויים ופרשנויות מאירות ויש בו מפת חללי הקרב דבר שאין בגבעת התחמושת. בזה ההבדל גדול אף יותר מהשיר, גם גיבורי וחכמי גבעת התחמושת לא הצליחו וכנראה לא יצליחו להפיק פרויקט דומה.
    חותם בשם עט. הכוונה טובה.

    אהבתי

  7. לתל פאחר לא חסרים יחסי ציבור, זה אחד הקרבות המוכרים בתולדות צה"ל.
    דמעות התנין על כך שהצנחנים שוב עקפו את גולני מיותרות.
    הרוצה קרבות נשכחים באמת מספיק שילך כמה קילומטרים דרומה ב-9 ביוני לקלע וזעורה. או לאינספור קרבות חשובים ולא מוכרים ברמת הגולן ובכלל בהיסטוריה הצה"לית.

    אהבתי

    • באמת שזאת תגובה ממש לא לעיניין . היא פשוט לא נכונה עובדתית, והופכת אותנו למזילי דמעות תנין – תגובה זאת גם לא מקדמת אותנו לשום מקום. אני מכבד כל כותב וכל דעה, אבל כמי שעושה הרבה בשביל יחסי ציבור לקרב תל פאחר ולגולני – זה מאד חורה שכותבים כך!

      אהבתי

  8. על גבעה אחת וקמה תעלות קשר עם שני בונקרים קל לכתוב 😂על שתי גבעות שני מוצבים בנקרים עמדות בלי סוף תעלות מדופנות עם כסוי ראש שלוש גדרות,נחישות וגבורת לוחמים השיר יהייה ארוך מידיי 💐וחסרו יחסי ציבור בששת הימים לצפון.אבל יש ספרים והנצחה הרואית אחרי חמישים שנה שאין כדוגמתה לתפארת גולני ולוחמי הצפון💐

    אהבתי

  9. למשתמש אנונימי!
    אז זה הוא שכלל לא קראת את מה שכתבתי! שאלתי אותם על תל פאחר ושני צוערים מתוך 4 ידעו שזה ברמה…לא ידעו איפה , אתה כותב כאן דברים בנחרצות … אבל אין לך מושג בעובדות- נפגשתי עם מכינה קדם צבאית (של הנכד שלי) 40 צעירים בני 18 לפני צבא קרבי, שאלתי שאלות הרבה יותר רחבות כמו- מי הביא למדינה את רמת הגולן ומי הביא את ירושלים? להסביר מה ענו? אתה מסוגל להבין שחלק מהם חושבים שהתשובה לשתי השאלות זה צנחנים???? וזה לא בורות! זה הזנה של שנים של מידע שגוי !!! זה גולני שנשאר חורני, וזה "מסבירים" כמוך שנותנים כאן תשובות משוחררות מנתונים ועובדות.

    אהבתי

  10. גם הקרבות של חטיבת 45 (188 כיום) בעמק דותן "זכו" לשיר מאוד פופולרי בתקופה ההיא ועוד מלהקת פיקוד צפון. בקרבות "גולני" לא כל כך השקיעו אז מהבחינה התרבותית, אבל גולני לא לבד: גם חטיבה 7 בקרבות צפון סיני עברה דרך קשה מאוד ורוויית דם, וגם לה לא הקדישו שיר.

    אהבתי

  11. שלום, כאן טירון מגדוד 12 חטיבת גולני.
    ביומיים האחרונים קראתי כמעט כל בלוג על תל פאחר כאן בנעמוש.
    רציתי להגיב למה שנאמר כאן, שהייחודיות של לולמי ומפקדי גולני בקרב, שהם שמו את המשימה לפני עצמם. זו הסיבה שכמעט לא נותרו לנו משם לוחמים. הדבר הזה חקוק עמוק עמוק בסיפור.
    אנחנו לא מחפשים תהילה, אלא גבורה. אנשים שמלאים מסירות ואומץ.
    אני גדלתי על השיר גבעת התחמושת, ועל איתן שלא היסס לרגע, אך תמיד שאפתי להגיע לגולני!
    היום, לאחר שפגשתי בדמות של שירזי ושמיל גולן ועוד רבים כמוהם, אומר אני בפה מלא- מצאתי את שאהבה נפשי.
    גבורה, ללא תהילה. גבורת אמת.
    תודה לכולכם.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s